27/12

הורה כהן משיח

פרק שני הוריות

ח.

עין משפט

מסורת

הש"ס

נר מצוה

אחת יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה. בעבודת כוכבים

ושוין שאין. משיח מביא אשם תלוי דכתיב באשם תלוי וכפר הכהן על

א) ב"ש, ב) רש"א מ"ז, ג) יבמות

טז א מיי' פט"ו מהל' שגגות הלכה

ח:, ד) [יבמות ט.], ה) שבת סח:

ע)

שגגתו אשר שגג והוא לא ידע מי שחטאו בשגגה יצא משיח. ולרבי היכי

ו סמג עשין ריז:

משתעי קרא דתניא בסיפרי ר"ש אומר בעבודת כוכבים הכתוב מדבר שנא'

[יבמות ט.], ו) בס"י מה להלן,

יז ב מיי' שם הל' ג:

מצי אמר יצא משיח והא לרבי חטאו בעבודת כוכבים בשגגה הוא דהא

כי דבר ה' בזה פ) שבזה על דיבור ראשון שנאמר בו צ) אנכי ה' אלהיך ולא יהיה

ז) [יבמות ט.], ח) [יבמות ט.],

יח ג מיי' שם פי"ב הל"א:

תניא לעיל [ז:] משיח בעבודת כוכבים רבי אומר בשגגת מעשה אלא רבי סבר

לך אלהים אחרים על פני: מה עבודת כוכבים שחייבין על זדונו כרת. דהכא

ט) רש"א מ"ז, י) [ברכות טו: ושם

יט ד מיי' שם פט"ו הלכה א:

נסמן], כ) מכות כד., ל) [ויקרא ד],

כ ה מיי' שם פ"א הלכה ב והלכה ד

ק)

כתיב הכרת תכרת אף כו': אשכחן

דהכי מתרץ קרא לטעמיה מי שכל

מ) [במדבר טו], נ) [ויקרא יח],

ה:

יחיד ונשיא ומשיח בין בעבודת כוכבים

חטאו בשגגה יצא משיח שאין כל חטאו

ס) [דברים כה], ע) [בפ' שלח טו

כא ו ז מיי' פ"ד מהל' עבודת

אושוין שאין מביא אשם תלוי מנלן דכתיב

ובין בשאר מצות. דכתיב ר) ואם נפש

בשגגה דבעבודת כוכבים בלבד הוא

לא, בשם ר' ישמעאל], פ) [במדבר

כוכבים הל' ו סמג שם:

וכפר [עליו] הכהן על שגגתו אשר שגג רבי

טו], צ) [שמות כ], ק) [שם], ר) [שם],

כב ח מיי' שם פ"ב הל"ד ופ"ל מהל'

דחטאו בשגגה אבל בשאר מצות אין

ש)

וכתיב תורה אחת יהיה לכם והנפש אשר

בכלל ואם נפש אחת: צבור מנלן ילמוד ❖

ש) [שם], ת) [שם], א) [ספרי שלח

שבת הלכה טו:

תעשה ביד רמה דיחיד ונשיא ומשיח

חטאו בשגגה בלבד אלא בהעלם דבר

סבר מי שכל חטאו בשגגה יצא זה שאין

טו כב], ב) [שמות לד], ג) עי' מכות

❖

עם שגגת מעשה: ורבנן. סברי יצא

יט סוף ע"א,

[כל] חטאו בשגגה אלא בהעלם דבר מידי

אאאא))))

עליון מן התחתון. דכתיב בפרשה למעלה

משיח שאין חטאו בשגגה לא בעבודת

מוסף רש"י

כל כתיב אין דאם כן נכתוב על שגגתו למה

ת)

וכי תשגו דהיינו צבור וילמד מתחתון

כוכבים ולא בשאר מצות אלא העלם

אין בית דין חייבין. להביא פר על

תורה אור השלם

לי אשר שגג הא קמ"ל דעד דאיכא כל

מואם נפש ת) מה להלן דבר שחייבין על

דבר עם שגגת מעשה. ולדברי הכל משיח

העלם דבר (יבמות ח:) ולא בעבודת

כוכבים. אין חייבין צבור להביא פר

חטאו בשגגה (יצא משיח שאין כל חטאו

1. וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן

אין מביא אשם תלוי וכ"ש צבור דאין

זדונו כרת ועל שגגתו חטאת בין בעבודת

בבבב))))

לעולה ושעיר לחטאת, עד שיורו על

בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן וְכִפֶּר

חייבין אשם תלוי דהעלם דבר כתיב

כוכבים בין בשאר מצות דגבי יחיד

בשגגה אלא בעבודת כוכבים ולא בשאר

דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת, כגון

עָלָיו הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג

בהו בהדיא : מתני' אין ב"ד חייבין.

ל)

הוקשה כל התורה כולה לעבודת כוכבים

זיבוח וקטור ונסוך והשתחואה, אבל

וְהוּא לֹא יָדַע וְנִסְלַח לוֹ:

מצות אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה)

מחבק ומנשק לא (שם ט.). לאשמת

קרבן אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו

אף צבור אין חייבין אלא בדבר שחייבין

ויקרא ה יח

ורבנן מי שחטאו בשגגה יצא משיח שאין

העם. כלומר אשמתו כאשמת צבור

2. וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטְאוּ

חטאת ואם הורו בדבר שחייבין אשם

על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת בין

(שם). תורה אחת יהיה לכם. לענין

עָלֶיהָ וְהִקְרִיבוּ הַקָּהָל פַּר בֶּן בָּקָר

חטאו בשגגה לא בעבודת כוכבים ולא

בעבודת כוכבים בין בשאר מצות: רבים

ודאי פטורין דכתיב באשם ודאי ואם

קרבן כתיב בפרשת עבודת כוכבים,

לְחַטָּאת וְהֵבִיאוּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל

תורה כל התורה במשמע, הוקשה כל

בסייף. במזיד אנשי עיר הנדחת: יכול

נפש אחת וב"ד אין הם בכלל נפש אחת

ויקרא ד יד

בשאר מצות אלא בהעלם דבר עם שגגת

מוֹעֵד:

התורה לענין קרבן לעבודת כוכבים

3. וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח

מעשה: מתני' אין בית דין חייבין עד

נחלוק בשוגג בקרבנותיהם. דכי היכי

ועוד דבאשמות אין בהן דין העלם דבר

. הוקשו קרבנות של שגגות של

גגגג)))) ג

לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ

(שם)

דחייבין אשם ודאי על המזיד כשוגג: וכן

דחלוק צבור מיחידים דקרבן צבור

כל עבירות לשל ע"ז, מה ע"ז קרבן

ויקרא יח יח

בְּחַיֶּיהָ:

שיורו בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת

שלה אינו בא אלא על עבירה גמורה

4. אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת

המשיח. אין מביא פר אלא על העלם

בעבודת כוכבים לא דמי לשום קרבן

שחייב על זדונו כרת, דסמיך ליה

ד וכן המשיח ולא בעבודת כוכבים עד שיורו

מִכָּל מִצְוֹת יְיָ אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא

דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת אבל

יחיד ה"נ נחלוק בקרבנותיהם דלהוי

והנפש אשר תעשה ביד רמה ונכרתה

תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם:

על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת:

במקום אשם ודאי חייב להביא אשם ודאי

חלוק דמרובין שעשו שוגגין דעיר הנדחת

(שבת סט.) אלמא כולה פרשתא בדבר

ויקרא ד כב

גמ' מנלן דתניא רבי אומר נאמר כאן

שזדונו כרת ושגגתו חטאת מישתעי

5. וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ

לפי שהוא בכלל נפש אחת ולהכי השוה

דלא להוי דמי לעולם לשום קרבן לא

דדדד))))

(יבמות ט.). אשכחן יחיד נשיא

וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל וְעָשׂוּ

לצבור ולא ליחיד: ת"ל תורה אחת.

לצבור דאין מביא פר במקום אשם אבל

ומשיח. בהך היקישא לא משמע אלא

2 עליה ונאמר להלן 3 עליה מה להלן דבר

אַחַת מִכָּל מִצְוֹת יְיָ אֲשֶׁר לֹא

אשם יביא כדתנן לקמן (ד' ט.)

אשם ודאי

דעיר הנדחת דשוגג כיחידים דמו ומייתי

הני דכתיב והנפש ואלו לבדן במשמע

תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ: ויקרא ד יג

שזדונו כרת ושגגתו חטאת אף כאן דבר

שהן יחידין, דהני קראי כתיבי בפרשת

6. וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה

כל חד וחד שעירה כיחיד: מאי נייתי.

הנשיא המשיח והיחיד חייבין וב"ד פטורין:

ואם נפש אחת בעבודת כוכבים (שם).

גמ' נאמר כאן עליה. ונודעה החטאת

מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת

שזדונו כרת ושגגתו חטאת אשכחן צבור

אנשי עיר הנדחת רבים דבסייף: נייתי

וילמד עליון מתחתון. צבור

מִמִּצְוֹת יְיָ אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה

אשר חטאו עליה (ויקרא ד): ונאמר

פר צבור בשאר מצות הוא דמייתי. ולא

מיחידים (שם). רבים. עיר הנדחת

משיח מנלן לאשמת העם הרי משיח כצבור

ויקרא ד כז

וְאָשֵׁם:

(שם). יכול נחלוק בקרבנותיהם.

7. וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא

להלן. לגלות ערותה עליה (שם יח):

הוי חלוק וכ"ש דבעי' חלוק בין אנשי

נשיא יליף מצות מצות כתיב גבי נשיא

אם עבדו בני עיר אחת עבודת כוכבים

בִשְׁגָגָה וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת שְׁנָתָהּ

נשיא. נמי לא יביא שעיר אלא על דבר

עיר הנדחת לצבור דהא אין צבור נעשין

בשוגג יהו חלוקים בקרבנם שלא יביא

במדבר טו כז

לְחַטָּאת:

4 ועשה אחת מכל מצות ה' וכתיב בצבור

עיר הנדחת כלל: יחיד נמי היינו קרבנו.

שזדונו כרת ושגגתו חטאת כדתנן (ט.) כל

כל אחד קרבנו שעיר כיחידים (שם).

8. הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר

ועשו אחת מכל מצות מה צבור דבר שזדונו

ת"ל תורה אחת יהיה וגו'. אין

ולא הוי חלוק: איצטריך. תורה אחת

מצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת

הַגָּר בְּתוֹכָם תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה

חלוקים מתורת יחיד אלא רוב ישראל

לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה: וְהַנֶּפֶשׁ

דס"ד וכו': אי נמי צריך. לחלוק בקרבן:

ועל שגגתן חטאת יחיד מביא כשבה

כרת ושגגתו חטאת אף נשיא דבר שזדונו כרת

או כולן, כדכתיב ואם מעיני העדה,

אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח

ואין לו תקנה. לעיר הנדחת בשוגג דאי

או שעירה ונשיא מביא שעיר דיליף

אבל בני עיר אחת יחיד הם (שם).

ושגגתו חטאת יחיד אמר קרא 6 ואם נפש

וּמִן הַגֵּר אֶת יְיָ הוּא מְגַדֵּף

צבור מייתי פר לעולה כו'. היינו

מצות מצות: יחיד. נמי אינו מביא

אפשר לחלוק: קמ"ל. תורה אחת דמייתי

וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב

וילמד תחתון מעליון: ולא בעבודת כוכבים

העלם דבר שהורו ב"ד שעבודת

עַמָּהּ:

במדבר טו כט-ל

חטאת אלא על דבר שזדונו כרת דתנן [שם]

כל חד שעירה כיחיד: ולא תעשו את

9. וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל

כוכבים מותרת ועשו צבור על פיהם

עד שיורו: בעבודת כוכבים מנלן דת"ר

כל מצות שבתורה וכו': אמר קרא.

כל המצות איזו היא מצוה ששקולה כנגד

(שם). אי נמי צריך ואין לו תקנה.

הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ אֶל

אפילו לא משכחת לה קרבן לחלק

לפי שיצאה עבודת כוכבים לדון בעצמה

במדבר טו כב

בפרשת ויקרא אם נפש: וילמוד תחתון

כל המצות הוי אומר זו עבודת כוכבים.

מֹשֶׁה:

01. אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֲלֵיכֶם

נימא צריכים הני מרובים חילוק בין

מעליון. יחיד מנשיא: לפי שיצאה

שכל המודה בה ככופר בכל התורה כולה א):

יכול יהו חייבין אפילו על דבר שאין זדונו

יחיד וליכא הלכך אין להם כפרה,

בְּיַד מֹשֶׁה מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ

מ)

עבודת כוכבים. דהכא כתיב וכי תשגו

כתיב [את] כל אשר צוה ה' אליכם ביד

קמ"ל (שם). כדי. שם חכם (גיטין

וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם:

כרת ושגגתו חטאת נאמר כאן מעיני ונאמר

פה:). מפי הגבורה שמענום.

במדבר טו כג

ולא תעשו ולא כתיב הכא כרת: יכול יהו

משה. דמשמע שצוה ע"י משה וכתיב

11. אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר

דכתיב אחת דבר אלהים שתים זו

להלן מעיני מה להלן דבר שזדונו כרת

❖

חייבין על דבר שאין זדונו כרת. כגון

אשר דבר ה' דמשמע שהיא בדיבורו של

שמעתי, במכילתא (מכות כד.).

הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית

ושגגתו חטאת אף כאן דבר שזדונו כרת

הקב"ה כלומר ששמעו ישראל מפיו

מגפף ומנשק ומרבץ כדאמרינן במסכת

שמות כ ב

עֲבָדִים

21. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים

כשדבר עם משה: איזו היא מצוה שהיא

סנהדרין בפרק ד' מיתות (דף ס:) בלא

ושגגתו חטאת אשכחן צבור יחיד נשיא

❖

שמות כ ג

עַל פָּנָי:

בדבורו של הקב"ה וצוה ע"י משה הוי רבינו חננאל

תעשה ואינו בכרת: וילמוד תחתון

משיח מנלן אמר קרא 7 ואם נפש אחת אחד

מעליון. יחיד נשיא ומשיח מצבור:

אומר זו עבודת כוכבים. דאנכי ולא

מיעוטו לעולם כולן מביאין פר

יחיד ואחד נשיא ואחד משיח כולן בכלל

אחד וב"ד פר. אבל כשהיו

תוספות הרא"ש

אלא לרבנן דמפקי להאי עליה. לדרשא

יהיה לך מפי הגבורה שמענום דהיינו

החוטאים ז' שבטים והן רוב

נפש אחת הן וילמד תחתון מן העליון הניחא

אחרינא כדאמרינן בפ"ק דיבמות (דף

ששמעו בדבורו של הקב"ה וצוה ע"י משה

ישראל במספר אנשים מביאין

מה להלן דבר שחייבין על זדונו

נ)

למאן דמפיק לה לעליה לג"ש כדאמרן אלא

ג:) ואשה אל אחותה וגו' עליה מה ת"ל

בכמה פרשיות שבתורה כגון לא תשתחוה

שבעה פרים וב"ד פר ובעבודת

כרת ושגגתו חטאת. תימה

כוכבים ז' פרים וז' שעירים וב"ד

מנ"ל דבאחות אשה מייתי

ב)

ס)

לאל אחר דלא שמענו אלא מפי משה:

לפי שנאמר יבמה יבא עליה וגו': תורה

לרבנן דמפקי לה לעליה לעריות וצרות דבר

פר ושעיר ולעולם השבטים שלא

חטאת בשגגה הא אכתי לא

למן

עשו פטורין. ואע"פ שסתם ר'

קי"ל דדבר שחייבין על זדונו

שזדונו כרת ושגגתו חטאת מנא להו נפקא

חייא בתוספתא (ריש מכילתין)

כרת שמביא על שגגתו חטאת.

להו מדמתני ליה ר' יהושע בן לוי לבריה תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה

כרבי יהודה דתניא הורו ב"ד

וי"ל דהא דקאמר על שגגתו

הההה))))

ועשה כל הקהל או רובו על

חטאת לאו דוקא. אלא אגב

ביד רמה וגו' הוקשה כל התורה כולה לעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים שחייבין על זדונו כרת

וווו))))

פיהן בזמן שהוראתן הורייה ב"ד

סיפא דתני ועל שגגתו חטאת

פטורין והעושה על פיהם מביאין

תנא נמי ברישא. וה"פ מה עליה

ועל שגגתו חטאת אף כאן השחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אשכחן יחיד נשיא ומשיח בין

פר. אין הורייתן הורייה ב"ד

האמור באחות אשה בדבר

בעבודת כוכבים בין בשאר מצות צבור מנלן יליף עליון מתחתון ורבי הא דר' יהושע בן לוי מאי

חייבין פי' כל אחד כשבה או

שזדונו כרת אף עליה האמור

שעירה והעושין על פיהן מביאין

בחטאת בדבר שזדונו כרת

עביד ליה מפיק ליה לכדתניא לפי שמצינו שחלק הכתוב בין רבים ליחידים רבים בסייף וממונן אבד

זזזז))))

כשבה או שעירה פי' כל אחד.

נאמר שמביא על שגגתו חטאת.

יחידים בסקילה וממונן פלט יכול נחלוק בקרבנותיהם ת"ל תורה אחת יהיה וגו' חח)) מתקיף לה רב חלקיה

לא חיישינן לה דכיון דרבי לא

ועי"ל דעל שגגתו חטאת

חח))

שנאה ר' חייא מנא ליה כדאמרינן

דרישא נמי דוקא משמע דג"ש

מהגרוניא טעמא דלא חלק הכתוב הא חלק הוה אמינא נחלוק מאי נייתי נייתי פר צבור בשאר מצות

ביבמות פרק החולץ (דף מג.):

עליה עליה לא אצטריך אלא

הדרן עלך הורו בית דין

למעוטי דאין מביא חטאת אלא

הוא דמייתו נייתי פר לעולה ושעיר לחטאת צבור בעבודת כוכבים הוא דמייתו נייתי שעיר נשיא בשאר

הורה כהן משיח לעצמו כו' כתיב

על דבר שזדונו כרת. דאי לאו

מצות הוא דמייתי נייתי שעירה יחיד נמי היינו קרבנו (אלמה לא) איצטריך ס"ד אמינא צבור מייתי פר

אם הכהן המשיח יחטא

ג"ש ה"א דעל כל חטא שיחטא

טטטט))))

לאשמת העם וגו'. יש לומר ולברר

יביא קרבן. הלכך מפרשי' שפיר

לעולה ושעיר לחטאת הני נייתי איפכא פר לחטאת ושעיר לעולה א"נ צריך ואין לו תקנה קמ"ל דכ"ע

יייי))))

כי זה הפר נמי ביאתו תלויה

מה להלן באחות אשה זדונו

בח' תנאין. הא' שאינה נוהגת

כרת ושגגתו חטאת. דממילא

מיהת כי כתיבי הני קראי בעבודת כוכבים הוא דכתיבי מאי משמע אמר רבא ואי תימא ר' יהושע

זו ההוראה אלא בכהן משיח

הוה אמרי' דעל כל חטא מביא

בן לוי ואמרי לה כדי אמר קרא וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה איזו היא מצוה שהיא שקולה

לבדו אבל במרובה בגדים או

חטאת. אף עליה האמור בקרבן

כשעבר או משוח מלחמה לא.

דוקא על זדונו כרת: מאי נייתי

ככל המצות הוי אומר זו עבודת כוכבים דבי רבי תנא אמר קרא אשר דבר ה' אל משה וכתיב אשר

דתניא בספרא משיח יכול זה

פר צבור בשאר מצות הוא

המלך ת"ל כהן אי כהן יכול

דמייתו. ופשוט ליה לתלמודא

צוה ה' אליכם ביד משה איזו היא מצוה שהיא בדיבורו של הקב"ה וצוה על ידי משה הוי אומר זו עבודת

המרובה בגדים ת"ל משיח. אי

שאין לנו לבדות קרבן חדש

כוכבים דתנא רבי ישמעאל אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום דבי רבי ישמעאל תנא

משיח יכול אף משוח מלחמה

שאין מתכפרין בו בשום מקום

ככככ))))

ת"ל (משיח) [המשיח] שאין על

על עבירה. והמ"ל הכי [מאי]

למן

תוספות

גביו משיח. ומבואר עוד בפרק

נייתי נייתי קרבן הבא על עבירה

כהן משיח (דף יב). ובמגילה (דף

במקום אחר הא אינם חלוקים

אין חייבין אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. תימה אמאי קאמר על שגגתו

בזבחים נ:] ויש לומר דגילוי מילתא בעלמא הוא ולא היקש דתרוייהו בכלל יחיד ובכלל

בקרבנותיהם. וקרבן חדש שאין

ט:) ובתוספתא הוריות ובתוספתא

חטאת הא היא גופה חטאת היא ומה שייך לומר אין חייבין חטאת אלא על דבר

נפש מיהו לעיל קשה דיליף עבודת כוכבים משאר מצות ושאר מצות מזקן ממרא והלא

מגילה (פ"א). הב' שיהא חכם

מתכפרים בו בשום מקום על

ששגגתו חטאת ושמא אגב דוכתא אחריתי דנקיט לה גבי מלקות נקיט נמי הכא עי"ל

הלמד מגזירה שוה אין חוזר ומלמד בגזירה שוה [עי' זבחים ניפשט הש"ס דדבר הלמד

מופלא דאמרינן לקמן (דף ז) אי

עבירה א"א להביא:

דה"פ דמה שאדם אחר היה מחויב חטאת על שגגתו הכא מביאין פר: ויחיד דאמר בגזירה שוה חוזר ומלמד בגזירה שוה ואין חולק על זה וצריך עיון גדול] ויש לומר

דהן מופלאין והוא אינו מופלא

קרא ואם נפש. ה"נ ה"מ למילף גבי יחיד מצות מצות דה"נ כתיב ואם נפש אחת דבתר מלמד [אזלינן] והמלמד (תולין) ג)[חולין]: שהיא שקולה כנגד כל המצות. דכיון דמודה

הוריה דידיה ולא כלום היא. הג'

תחטא ועשתה אחת מכל מצות ה' אלא דהכי ניחא ליה למילף: ילמוד תחתון מעליון.

בה מה צורך לו לקיים כל המצות ומסתמא יעבור על כולן ובספרי מפיק לה מאת

שתהא הורייתו בשוגג מעין טעות

וא"ת היכי יליף יחיד מנשיא והא נשיא גמיר מג"ש ואינו חוזר ומלמד בהיקש [כדאיתא

בריתי היפר משמע שכל הברית מיפר:

ב"ד שאמרנו בפרק העבר ועשייתו

בשוגג דהעלם דבר ושגגת מעשה

בעינן. הד' שתהא הורייתו באחת מכל המצות שפירשנו כי ב"ד חייבין עליהן חוץ מעבודת כוכבים שדינו בה בשעירה כאשר יפורש לפנינו. הה' שתהא הורייתו לבטל מקצת ולקיים מקצת כדרך ב"ד דכתי' לאשמת

העם הרי משיח כצבור. הו' שתהא דבר שאין הצדוקים מודין בו. הז' שתהא הורייתו בפני עצמו ולא בשתוף עם ב"ד. הח' שיהא חטאו כשהוא ממונה. בהשלמת אלו השמונה נתחייב הכהן המשיח זה הפר. אבל

שאר הכהנים דינם כדין ישראל דלא בעו העלם דבר אלא שמביאין על שגגת מעשה כשבה או שעירה. ואי איכא הוראת ב"ד נכללין עם הצבור. והוא הדין אם אין זה כהן המשיח מופלא ראוי להוראה שדינו

כהדיוט בעלמא. אבל הכהן המשיח המופלא אינו חייב על שגגת המעשה בלא העלם דבר שום קרבן כלל. דתניא בספרא מעם הארץ פרט למשיח וכו' ומתרצתא בפרק כהן משיח שחטא (דף יא) והוא הדין הנוהג

אם היתה הורייתו שלא במצוות המבוארות בו (אבל) [או] אם עקר כל הגוף או שטעה בדבר שהצדוקים מודין בו הא זיל קרי בי רב הוא ולאו מופלא. ואם הורה עם הצבור מתכפר לו עם הצבור. ואם חטא עד

שלא נתמנה הרי דינו כדין הדיוט וכן הלכתא. עכשיו נחזיר למשנתנו הורה כהן משיח שוגג שטעה מעין טעות ב"ד שפירש' בפרק העבר ועשה שוגג שעדיין בשעת עשייתו היה חושב כי מעשהו מותר מביא פר.

אבל מזיד ועשה שוגג כגון שגמר לוכל חלב ואח"כ אכל חתיכת חלב והוא חושב שהוא שומן פטור דאינו חייב על שגגת מעשה לחודה שום קרבן כדאמינא. הורה שוגג ועשה מזיד פטור. דמזיד בכי הא לאו בר

אייתויי קרבן הוא: אתמהי' שוגג ועשה שוגג מביא פר פשיטא. אמר אביי הכא במאי עסקינן כגון שהורה ושכח מאיזה טעם הורה ואמר הריני עושה על דעת ראשונה מהו דתימא כיון דאילו מדכר טעמיה דלמא