הורה כהן משיח
פרק
שני הוריות
ט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
דאע"ג דאין מתחייב באחת מהן מתחייב בשאר כולן: נכתביה רחמנא
לא תגיע ידו לא תשיג ידו. דמשמע מי שבא לידי עניות ועשירות
א) [לקמן י. יא: ע"ש דאתיא מגז"ש],
כט א ב מיי' פ"ה מהל' כלי המקדש
ב) יומא יח. חולין קלד: [תוספתא
להאי מאחת בדלות. בתורין ובני יונה: אי נמי בעשירות. דהיינו
דפעמים עני ופעמים עשיר הוא דישנו בקרבן עולה ויורד יצא משיח
הל"א:
דיומא ה"ו], ג) [צ"ל חייב בכולן],
ל ג מיי' פט"ו מהל' שגגות הל' ט:
ונשיא דלעולם עשירים הם: נשיא שאין על גביו שום אדון אלא ה' דהיינו
כשבה או שעירה אלא מדכתב ביה רחמנא מאחת גבי עשירית האיפה
ד) יבמות ט., ה) [נזכר לקמן יב:],
לא ד מיי' שם פ"א הלכה ד:
למימרא דשאין מתחייב בעשירית האיפה אין מתחייב בכולן כלל הלכך
מלך ומלך לעולם עשיר הוא. וכ"ג בעינן שיהא גדול מאחיו בעושר דליהוי
ו) שבועות כד: [כריתות ב:], ז)[מ"ב
לב ה מיי' שם ופט"ו הלכה א והלכה
טו], ח) [ויקרא ד], ט) [שם יח],
ו:
לעולם עשיר: נשיא שנצטרע. לר' ירמיה
פטור משיח מכולן הואיל ואין מתכפר
י) [במדבר טו], כ) [שם], ל) [ויקרא
לג ו מיי' שם פ"א הל' ד ופט"ו הל'
ולר' יוסי הגלילי דעבר מנשיאותו שאין
בעשירית האיפה דכתיב זה קרבן דאין
❖
ה], מ) [שם], נ) [סנהדרין יח.],
א:
1 לא תגיע ידו ונאמר 2 לא תשיג ידו מי שבא
אחרת באה לו חובה: מתני' כל המצות
ראוי להיות מלך כשהוא מצורע כדאמרי'
לד ז מיי' פי"ב שם הלכה א:
לידי עניות ועשירות יצא נשיא
ומשיח שאין
לה ח מיי' שם פ"א הלכה ד:
שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל
לקמן בפ"ב (דף י.) וינגע ה' את המלך
לו ט מיי' שם פי"ב הלכה א:
תורה אור השלם
שגגתן וכו' משיח וב"ד מביאין פר.
ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית
באין לידי עניות נשיא דכתיב 3 ועשה אחת
לז י מיי' שם פרק ח הלכה א:
ח)
כדאמרינן לעיל (דף ח.) נאמר כאן עליה
ז)
החפשית דמשמע שנעשה חפשי ממלכותו:
לח כ ל מיי' שם פרק טו הלכה ו:
1. וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵּי שֶׂה
מכל מצות ה' אלהיו מי שאין על גביו אלא
אאאא))))
לט מ מיי' שם פרק י"ב הלכה ב:
ט)
מהו. מי אמרי' פטור מקרבן עולה ויורד
ונאמר להלן לגלות ערותה עליה וכו'.
וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ אֲשֶׁר חָטָא
ה' אלהיו משיח דכתיב והכהן הגדול מאחיו
מ נ מיי' שם פרק ט הלכה י:
4
שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה לַיְיָ
כשהוא נשיא ועכשיו כשנצטרע דעבר
ונשיא יליף ממצות יחיד ואם נפש ילמוד
מא ס מיי' שם פי"ב הלכה א:
אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה:
שהוא גדול מאחיו בנוי בכח בחכמה
בבבב)))) א
תחתון מעליון: ובעבודת כוכבים יחיד
מנשיאותו ליחייב או דלמא מאי דהוי
מב ע פ מיי' שם פ"י הלכה ז ועיין
ויקרא ה ז
בפרשת שלח לך בעבודת כוכבים י) ואם ❖
ובעושר אחרים אומרים מנין שאם אין לו
2. וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי
שם בהשגות ובכ"מ:
ונשיא ומשיח מביאים שעירה. דכתיב
הוי כשהוא נשיא כלומר הואיל ונדחה
תֹרִים אוֹ לִשְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה וְהֵבִיא
ידחה כשנצטרע. ל"א מדחא דחי להאי
גדלהו משל אחיו ת"ל והכהן הגדול מאחיו
אֶת קָרְבָּנוֹ אֲשֶׁר חָטָא עֲשִׂירִת
נפש וגו' וכולן בכלל נפש אחת הן: וב"ד
נשיאות מקרבן עולה ויורד לגמרי דהואיל
רבינו חננאל
הָאֵפָה סֹלֶת לְחַטָּאת לֹא יָשִׂים
אשר יוצק על ראשו גדלהו מאחיו בעא
ב
מביאין פר ושעיר. כדכתיב בפרשת שלח
ונדחה ידחה אפילו כשנצטרע או דלמא
עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה
מיניה רבינא מר"נ בר יצחק נשיא שנצטרע
העם בענין שיש בו לעם חובת
כִּי חַטָּאת הִיא: ויקרא ה יא
כ)
מיפטר פטר נשיאות מקרבן עולה ויורד
לך ואמר לעיל (דף ז:) יליף מעיני מעיני
3. אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת
קרבן. או מה צבור שהורה. פי'
מהו מידחא דחי או מיפטר פטיר א"ל דילך
מה להלן ב"ד אף כאן ב"ד: אשם תלוי
ובזמן דליכא נשיאות ליחייב דהיינו
ג
ב"ד ועשו אחרים כהוראתו חייב
מִכָּל מִצְוֹת יְיָ אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא
אף משיח שהורה ועשו אחרים
משנצטרע: א"ל. ממאי קבעית לחיוביה
היחיד והנשיא חייבים בית דין ומשיח
או דגזא תניא ר"ע אומר משיח פטור מכולן
תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם:
כהוראתו יהא חייב ת"ל על
ויקרא ד כב
פטורים. כדאמר בריש פירקין [ז.] דכתיב
לאתויי קרבן כשנצטרע מממון שלך או
אמר רבא מ"ט דר"ע אמר קרא זה קרבן אהרן
4. וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר
חטאתו אשר חטא. על מה שחטא
5
ל)
מממון דגזא דידיה הוי אומר מגזא דידי'
באשם תלוי וכפר הכהן על שגגתו אשר
הוא מביא ואינו מביא על מה
יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
ובניו זו באה חובה לו ואין אחרת באה חובה
שחטאו אחרים: אמר מר ומשיח
שגג מי שחטאו ושגגתו שוה וכו': אשם
הוא דבעי לאתויי וכיון דמגזא דידיה
וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים
בפר ואין מביא אשם תלוי. מנא
לו ואימא כי ממעט ליה רחמנא מדלי דלות
אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא
ודאי יחיד ונשיא ומשיח חייבין. דכתיב
קבעי אתויי אמטו להכי פטור לגמרי
ליה דאין משיח מביא אשם תלוי.
ויקרא כא י
יִפְרֹם:
מ)
ומאי ניהו עשירית האיפה אבל עניות ועשירו'
מקרבן עולה ויורד דה"ק רבי ירמיה
באשמות ואם נפש ונשיא ומשיח בכלל
5. זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר
ומהדרינן נפקא ליה מדכתיב גבי
אשם תלוי על שגגתו אשר שגג מי
נפש אחת הן. והא דתנן לעיל (דף ח.)
ור' יוסי יצא נשיא ומשיח שאין באין לידי
יַקְרִיבוּ לַיְיָ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ
לא מעטיה רחמנא לא ס"ד דכתי' וכפר עליו
6
שחטאו בשגגה כלומר לבד בלא
עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד
עניות האי נשיא שנצטרע נמי אינו בא
אין חייבים אלא על דבר שזדונו כרת
הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה
העלם דבר הוא דמייתי אשם תלוי
מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ
ושגגתו חטאת ואשם ודאי אין שגגתו
לידי עניות דגזא דידיה כדקאי קאי הלכך
יצא משיח שאין חטאו בשגגה
ויקרא ו יג
בָּעָרֶב:
המתכפר באחת מתכפר בכולן ושאין מתכפר
6. וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל חַטָּאתוֹ
אלא עם העלם דבר. אמרינן ומנא
פטור לגמרי: תניא ר"ע אומר משיח
חטאת וכן המשיח הכי משמע וכן המשיח
ליה דמשיח חטאו בהעלם דבר.
אֲשֶׁר חָטָא מֵאַחַת מֵאֵלֶּה וְנִסְלַח
באחת אין מתכפר בכולן אלא מעתה דכתיב
פטור מכולם. מקרבן עולה ויורד דכתיב
דגבי אשם ודאי פר הוא דלא יביא אבל
ומהדרינן נפקא ליה מלאשמת
לוֹ וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה:
אשם ודאי יביא כהדיוט: וב"ד פטורים.
זה קרבן אהרן ובניו ביום המשח אותו
והיה כי יאשם לאחת מאלה ה"נ דכל
העם הרי משיח כצבור. אקשינן
ויקרא ה יג
7
7. וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה
עד כאן לא קמה ליה. פי' כשאמר
עשירית האיפה דהיינו חביתי כהן משיח
מאשם ודאי דפטורים לגמרי דאינן בכלל
המתחייב באחת מתחיי' בכולן ושאין מתחיי'
התנא משיח בפר ואין מביא אשם
וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ:
❖
נפש אחת: על שמיעת קול ובטוי שפתים
דחביתין באה לו חובה ואין אחרת באה
תלוי עדיין לא היה המדרש מעמד
ויקרא ה ה
באחת אין מתחייב בכולן אלמה תנן ר"ע
וטומאת מקדש וקדשיו ב"ד פטורין.
לו דעשירית האיפה עולה ויורד לא באה
על בוריו אלא נושא ונותן היה
אומר נשיא חייב חוץ משמיעת קול אביי
היאך יעמידנו. ופרקינן אשם תלוי
דאמר לעיל (שם:) אין חטאת צבור אלא
לו חובה הלכך פטור מכולם מעולה ויורד
גגגג))))
כדי נסבה כלומר לא דייק בה
מוסף רש"י ואמרינן לקמן דמפר לא פטר ליה ר"ע
בקבועה והני עולה ויורד נינהו: יחיד
ורבא דאמרי תרוייהו מאחת משמע ליה
דאינה צורך ובהכי (לא) הוה סגיא
ונשיא ומשיח חייבין. בשמיעת קול ובטוי
ואיכא לתרוצי דטעמא דר"ע משום
הנשיא מביא שעיר. כדינו בכל
[ליה] למימר צבור בפר ומשיח
לאחת לא משמע ליה ומ"ש מאחת דמשמע
❖
המצות שבתורה (כריתות ב:).
בפר מה צבור כו': פיסקא הורה
שפתים וטומאת מקדש וקדשיו דכולן
דמעולה ויורד הוא דאמעיט כדכתיב זה
ליה דכתביה רחמנא לבסוף גבי עשירית
בפני עצמו ועשה בפני עצמו
בכלל נפש אחת הן: אלא שאין כ"ג
קרבן אהרן אבל מפר לא אמעיט:
מתכפר לו בפני עצמו. הורה עם
האיפה למימרא דכל דמחייב בעשירית
אימא כי מעטי' קרא. לכהן משיח: מדלי
משיח חייב על טומאת מקדש וקדשיו
הצבור ועשה עם הצבור מתכפר
תוספות הרא"ש
לו עם הצבור: ת"ר בספרא יכול
האיפה מחייב בכולן דאי ס"ד מתחייב באחת
דברי רבי שמעון. מפרש בגמרא [ע"ב]. והוא
דלות. דהיינו מעשירית האיפה דכתיב
הורה משיח עם הצבור וחטא
א"ל דילך או דגזא דידיה. פי'
זה קרבן אהרן דאין אחרת עשירית
הדין דקאמר רבי שמעון אלא שאין הנשיא
אע"פ שאין מתחייב בכולן נכתביה להאי
עם הצבור יביא פר לעצמו ודין
רש"י ז"ל (כו') משלך
חייב על שמיעת הקול דמלך לא מעיד
האיפה באה לו חובה: מדלות לא מעטיה.
הוא שיתכפר לו עם הצבור נשיא
או מאוצר שלו יביא פשיטא
מאחת מאלה בדלות א"נ בעשירות:
מוצא מכלל צבור. פירוש דמייתי
דמשלו יביא הלכך אפילו
נ)
דעל שמיעת קול ובטוי שפתים וטומאת
ולא מעידין אותו אלא לא אצטריך ליה
מתני' דד)) כל המצות שבתורה שחייבין על
שעיר בשגגת מעשה ומשיח מוצא
נצטרע נמי פטור דגזא דידיה
דד)) ד
למיתנא דהא תנא ליה לעיל ר"ע [ח:]: ומה
מקדש וקדשיו לחייב כשבה או שעירה או
מכלל צבור מה נשיא חטא בפני
כדקאי קאי והרי אינו בא לידי
זדונן כרת ועל שגגתן חטאת היחיד מביא
תורין ובני יונה: לא ס"ד דכתיב. גבי
הן מביאין. נשיא בבטוי שפתים וטומאת
עצמו מתכפר לעצמו חטא עם
עניות. ולא נהירא להרמ"ה
הצבור מתכפר עם הצבור. פירוש
ז"ל דאף על פי שיש לו
עשירית האיפה וכפר עליו הכהן מאחת
מקדש וקדשיו ומשיח בשמיעת קול ובטוי
כשבה ושעירה והנשיא שעיר ומשיח וב"ד
ה
ו
ז
דשגגת מעשה לחודה בעי אף
ממון הרבה יכול לבוא לידי
שפתים קרבן עולה ויורד: ר"א אומר
מאלה דמשמע כל המתכפר באחת כלומר
מביאין פר ובעבודת כוכבים היחיד והנשיא
משיח שחטא בפני עצמו מתכפר
עניות כיון שהוא עבר ממלכותו
ח
נשיא מביא שעיר. ושלש מחלוקות בדבר
בכל אחת ואחת אפילו בעשירית האיפה
לעצמו. חטא עם הצבור. פי'
ואין בידו ליקח מעם הארץ
והמשיח מביאין שעירה וב"ד פר ושעיר
ט
שעשה בהוריית ב"ד מתכפר עם
מסים והוי כעשיר שיש לו
מתכפר בכולן דישנו בעשירות ובדלות
ר' יוסי הגלילי סבר נשיא ומשיח פטורין
הצבור. לא אם אמר בנשיא
אוצרות הרבה ואפ"ה חייב
פר לעולה ושעיר לחטאת אשם תלוי יהיחיד
ובדלי דלות: ושאין מתכפר באחת מהן.
מכולן ור"ע סבר נשיא חייב בכולן חוץ
שכן מתכפר עם הצבור ביוה"כ.
דיכול לבוא לידי עניות אם
כגון משיח דודאי אין מתכפר בעשירית
והנשיא חייבין ומשיח וב"ד פטורין אשם
משמיעת הקול ומשיח פטור מכולן מעולה
פי' בשעירי יוה"כ תאמר במשיח
יאבד העושר ההוא בענין רע.
כ
ל
מ
נ
שאין מתכפר עם הצבור ביוה"כ.
ופי' וכי משלך יש לו רשות
האיפה דכתיב זה קרבן: אין מתכפר
ויורד ור"ש סבר נשיא ומשיח חייבין
ודאי היחיד והנשיא והמשיח חייבין וב"ד
פי' אלא בפר שלו. דכתיב בזאת
ליקח או צריך ליקח מאוצרותיו
בכולם. דאמעיט נמי דאינו בקרבן
בכולן בעולה ויורד אלא שאין כ"ג ומשיח
יבא אהרן אל הקדש וגו' הואיל
הוה אומר מאוצרותיו ולא
פטורין סעל שמיעת הקול ועל בטוי שפתים
חייב על טומאת מקדש וקדשיו: גמ' היה
עולה ויורד כלל: אלא מעתה האי דכתיב
וכך יביא פר לעצמו. פי' כשחטא
משלך כיון שעבר ממלכותו.
ועל טומאת מקדש וקדשיו ב"ד פטורין
עם הצבור. ת"ל על חטאתו אשר
הלכך הוה כשאר עשיר וחייב
לאחת מאלה הכי נמי דכל דמחייב
נותן בהן כלל: כל שהוא בעולה ויורד.
חטא. חטא בפני עצמו מתכפר
כפרושו. אבל לישנא דגמ'
והיחיד והנשיא והמשיח חייבין אלא שאין
באחת. כלומר בכל אחת ואחת מחייב
דהיינו שמיעת קול ובטוי שפתים וטומאת
ע
לו בפני עצמו. חטא עם הצבור
משמע כפרש"י ז"ל דה"ל
בכולן ושאין מתחייב באחת כגון נשיא
מקדש וקדשיו: משיח וב"ד פטורין. משיח
מתכפר לו עם הצבור: והוינן בה
למימר מדידך או מדלי' ומה
כ"ג משיח חייב על טומאת מקדש וקדשיו
היכי דמי הורייתו בהדי צבור
לו להזכיר אוצרו. אלא דסתם
שאין מתחייב בשמיעת הקול אינו חייב
דומיא דב"ד מה ב"ד פטורים מכולהו
דברי הה)) ר"ש ומה הן מביאין קרבן עולה
הה))
פ
דנתכפר לו בפר הצבור. אי דהוא
מלך יש לו אוצרות מרובין.
בכולן כדאמר ר' יוסי הגלילי והא חוץ
משמיעת הקול ובטוי שפתים וטומאת
מופלא והן אינן מופלאין הוריה
וא"א לבוא לידי עניות. הלכך
ויורד ר"א אומר הנשיא מביא שעיר:
וווו))))
משמיעת הקול קתני דקתני ר"ע אומר
מקדש וקדשיו דצבור אין חטאתו אלא
דידהו ולא כלום היא ובעי כל חד
כיון שכבר נפטר מחמת עשרו
גמ' תניא ר"ש היה נותן כלל כל שהיחיד
מהצבור שעשה אייתויי כשבה או
עדיין הוא עומד באותו הפטור
הנשיא חייב בכולן חוץ משמיעת הקול
בקבועה אף משיח פטור מכולהו:
שעירה פי' והוא דהוראתו לעצמו
ולא דמי לעשיר (שפטר) [שפע]
באשם תלוי הנשיא כיוצא בו משיח וב"ד
קשיין
הוראה כשעשה יביא פר. אי דהן
מתחלה ואין לו כ"כ אוצרות
מופלאין והוא אינו מופלא הוריית
מרובין. ויכול לבוא לידי עניות.
פטורין וכל שהוא באשם ודאי נשיא ומשיח כיוצא בהן וב"ד פטורין שמיעת הקול ובטוי שפתים וטומאת
דידיה ולא כלום היא דכהדיוט
אין לפוטרו משום עשרו שיש
מקדש וקדשיו בית דין פטורין נשיא ומשיח חייבין אלא שאין הנשיא חייב בשמיעת הקול ולא משיח
דמי ובהדי קהל מתכפר דלאו בר
לו עתה: מ"ט דר"ע א"ק
אייתויי פר הוא. (שייך לדף ז
זה קרבן אהרן ובניו אשר
בטומאת מקדש וקדשיו כל שהוא בעולה ויורד נשיא כיוצא בו משיח ובית דין פטורין הא גופא קשיא
ע"ב) ואוקימנא משמיה דרב פפא
יקריבו לה' ביום המשח אותו.
בשוין. הוא מופלא והן מופלאין
א) עשירית האיפה חובה ביום
אמרת שאין
משיח חייב בטומאת מקדש וקדשיו בטומאת מקדש וקדשיו הוא דפטור אבל בשמיעת
והורו בחד איסורא ועבוד צבור
חינוכן. דבמנחות פרק התכלת
הקול ובטוי שפתים חייב אימא סיפא כל שהוא
בעולה ויורד נשיא כיוצא בו משיח ובית דין
וקא עבד איהו בהדייהו ואייתו
(דף נא:) תני זה קרבן אהרן
קהל פר איכפר ליה בינייהו.
ובניו אשר יקריבו לה' וכו'
פטורין קתני משיח ובית דין פטורין מה בית
דין פטורין מכולהון אף משיח פטור מכולהון
אבל אם הורה עמהם ולא עבד
יכול יהו אהרן ובניו מקריבין
רוב הקהל אע"ג דאיהו עבד לא
קרבן אחד ת"ל אשר יקריבו
קשיין
מייתי מידי דאיכא למימר עלייהו
לה' אהרן בפ"ע ובניו בפ"ע.
קסמיך. ובשגגת מעשה לחודא לא מחייב: והא דתנינא הורה בפני עצמו סבר אביי למימר כגון דיתבי בב' מקומות. פי'
בניו אלו כהנים הדיוטות כו' או אינו אלא כ"ג כשהוא אומר והכהן המשיח תחתיו מבניו הרי כ"ג אמור הא מה אני
משיח בחד [מקום] וב"ד במקום אחר וקא מורו בתרי איסורי. פי' הורה הוא בהיתר חלב והן בהיתר עבודת כוכבים. אבל
מקיים בניו אלו כהנים הדיוטות. פירוש שמקריבין עשירית האיפה ביום חינוכן לעבודה ומה לי כהן שמקריבה פעם אחת
אי הוו בחד מקום ושמעו ב"ד מה דאורי ולא מיחו בידיה הוה ליה כמאן דלא חטא בפ"ע. וה"ה אם הם בב' מקומות
חובה. ומה לי כ"ג שמקריבה בכל יום חובה. קרא מיהא איירי אף בכהני' הדיוטים שמקריבין חובה. ופי' אחר שפי' רש"י
ואורו בחד איסורא. אמר ליה רבא אטו מקומות גרמי אלא אפילו יתבי בחד מקום כיון דקא מורו בב' איסורי הורה בפ"ע
ב) דאמלואים קאי שאז הקריבו בני אהרן ולא לדורות ביום חינוכן ולההיא פרושא ניחא: הא גופה קשיא אמרת שאין משיח
הוא. פי' הא דאמרן דאורו בב' איסורי ה"ה דאי לא שרו ב"ד איסור' (מאי) [אלא] נקיט הכי למעוטי הוראתן בחד איסורא
חייב בטו"מ וקדשיו. וא"ת אמאי לא תקשי לי' מנשיא דקתני רישא אלא שהנשיא פטור בשמיעת קול והדר תני (כשהוא) [כל
דלאו הורה בפני עצמו הוא. ופשיטא לן דהיכא דהוו משיח וב"ד יתבין בחדא דוכתא ואורי (משום) [משיח] גרמיה בהיתר
שהוא] בעולה ויורד נשיא כיוצא בו בעולה ויורד דהיינו במאי דמחייב ולאפוקי מר"א דאמר נשיא מביא שעיר. הרמ"ה ז"ל:
חלב. ואורו ב"ד בהיתר עבודת כוכבים ואורי איהו בהדייהו ואזל ואכל חלב כמה דאורי נפשיה ועבוד צבורא ואייתו פר
ושעיר בעי משיח אייתויי פר דכיון דתרי איסורי נינהו וחלוקין בקרבנות לא מצרפינן להו דליכפר בהדי צבור כל שכן
א) אולי צ"ל קשה דהא הדיוטות נמי מביאין: ב) במנחות שם:
הוא בעבודת כוכבים והן בחלב. דודאי לא מצטרף דהא לא דמיא כפרתייהו דאיהו בשעירה ואינהו בפר. כי תיבעי לן
היכא דאורי הוא גרמיה בהיתר חלב ולא אשתתפו ב"ד בהדיה ואורו ב"ד בהיתר דם א) ואיהו בהדייהו ואזל ואכל חלב ואכלי קהל דם ואייתו פר מהו. כיון דאיסור חלב ודם שוה דהאי באכילה והאי באכילה וקרבנן שוה דהאי פר והאי פר
כמאן דאורו ב"ד עימיה בהיתר חלב דמי והלכך מתכפר בקרבן צבור. או דלמא כיון דלא מצטרפי להדדי. פי' דאי אכיל כחצי זית חלב וחצי זית דם לא מחייב כתרי איסורי דמי והורה בפ"ע הוא. אם תמצי לומר כיון דלא מצטרפי כתרי
איסורי דמי הוא בחלב שעל הקבה והן בחלב שעל הדקין מהו הכא ודאי שם חלב אחד הוא ובהדי צבור מיכפר או דלמא כיון דמתרי קראי קאתו כדמפרש בפרק קמא הורה בפ"ע הוא וסלקא בתיקו: מתני' שאין ב"ד חייבין עד שיורו לבטל
מקצת ולקיים מקצת. פירוש (שהוא שאינו) [שאין. שהוא] חוזר על מה ששנה תחלה שהוריית משיח לעצמו כהוריית בית דין לצבור:
מנא ליה דתנו רבנן ונעלם דבר ולא שתתעלם מצוה כולה כדאמרי' באידך פרקא: וכן המשיח מנ"ל דכתיב
א) גי' רבינו בסדר הבעיות להיפך מגי' שלנו. וכן היתה גי' הרמב"ם ופסק כאת"ל כדרכו ובחנם דחקו בזה הכ"מ ולח"מ סוף ה"ש: