ט:
כהן משיח פרק
שלישי הוריות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
קשיין אהדדי. דקתני אלא שאין משיח [חייב] אטומאת מקדש וקדשיו הא
שגגתן חטאת דהיינו חטאת קבועה יחיד מביא כשבה או שעירה ונשיא
א) [סוכה לו: ושם נסמן], ב) צ"ל אשם
א א מיי' פט"ו מהל' שגגות הלכה
תלוי, ג) [ויקרא ו], ד) [השוים רש"ש],
ג)
מביא שעיר ומשיח פר וכיון דשעיר דנשיא ופר כהן משיח במקום חטאת
ז סמג עשין ריז:
בשמיעת קול ובטוי שפתים חייב: בדלי דלות. משיח פטור מכולהו כדכתיב
ה) [ויקרא ד], ו) [רש"ש מח"ז], ז) צ"ל
ב ב מיי' שם הלכה ט סמג שם:
קבועה דיחיד קיימי אי אמרת אכולהו קאמר ר"א דנשיא מביא שעיר
זה קרבן אהרן דאין אחרת באה לו חובה והאי דקאמר דמשיח חייב בשמיעת
❖
שעיר, ח) ב"ש מ"ז,
ג ג מיי' שם הל' ז:
❖
אע"ג דלית בהו כרת כבקבועה: ניתני נמי משיח מביא פר בשמיעת
קול ובטוי שפתים כגון בדלות בתורין ובני יונה שעדיין לא בא לדלי דלות:
ד ד מיי' שם הלכה ט:
קול ובטוי שפתים. כי דיניה אע"ג דלית
דר"ש סבר לה כר"ע בחדא. דפטר ליה
תורה אור השלם
בהו כרת כבקבועה: אלא לאו. מדלא
למשיח מדלי דלות מזה קרבן אהרן
רבינו חננאל
קשיין אהדדי אמר רב הונא בריה דרב יהושע
ובניו: ופליג עליה בחדא. בדלות דאילו
קתני הכי ש"מ דאטומאת מקדש וקדשיו
1. וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא
לא קשיא כאן בדלות כאן בדלי דלות ור"ש
ר"ע פטר ליה נמי בדלות דקאמר שאין
ז)
לאשמת העם הרי משיח
קא"ר אליעזר דנשיא מביא שעירה הואיל
וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל
כצבור: ולא בעבודת כוכבים.
כִּי אֶת מִקְדַּשׁ יְיָ טִמֵּא מֵי נִדָּה לֹא
מתכפר בעשירית האיפה אין מתכפר
ונאמר בו כרת כבקבועה והאי דלא קתני
❖
סבר לה כר"ע בחדא ופליג עליה בחדא סבר
א)
פירוש ב"ד עד שיורו לבטל
זֹרַק עָלָיו טָמֵא הוּא: במדבר יט כ
בכולן ולר"ש בדלי דלות הוא דאין מתכפר
ומשיח מביא פר בטומאת מקדש וקדשיו
מקצת ולקיים מקצת. מנ"ל
לה כר"ע בדלי דלות דפטור ופליג עליה
דתנו רבנן בספרי לפי שיצאת
הא בדלות ועשירות מתכפר: מ"ט דר'
הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה משום
בדלות: אלא שאין כ"ג חייב כו': אמר חזקיה
עבודת כוכבים לידון בעצמה.
מוסף רש"י
שמעון. דאמר ולא משיח אינו חייב
דמשיח פטור לגמרי בטומאת מקדש
יכול יהו חייבין על העלם מצוה
מ"ט דר"ש דכתיב 1 ונכרתה הנפש ההיא
וקדשיו דסבר לה כר"ש דפוטר: א"ל רב
בטומאת מקדש וקדשיו: דכתיב. בטומאת
לא אמר ר' אליעזר. קרבן קבוע
כולה נאמר כאן אם מעיני
מתוך הקהל מי שקרבנו שוה לקהל יצא זה
לנשיא בעבירה דקרבן עולה ויורד,
העדה ונאמר להלן ונעלם דבר
הונא בריה דרב נתן לרב פפא וממאי
מקדש וקדשיו ונכרתה הנפש ההיא מתוך
אלא בטומאת מקדש כו' אבל בשמיעת
מעיני מה להלן בב"ד אף כאן
דלמא ר"א אכולהו קאי. דנשיא מביא
הקהל: מי שקרבנו שוה לקהל. דמתכפר
שאין קרבנו שוה לקהל א"כ נשיא נמי אין
קול ובבטוי שפתים לא אמר (שבועות
בב"ד מה להלן דבר ולא כל
בשל קהל הוא דחייב בטומאת מקדש
שעיר אפי' שלא במקום כרת והאי דלא
כד:). ותו לא מידי. תו ליכא לאקשויי
הגוף אף כאן דבר ולא כל
קרבנו שוה לקהל שוה בכפרה דיוה"כ א"כ
מידי (ערובין קג:) אין להקשות על
הגוף: מתני' אין חייבין. פירוש
וקדשיו: יצא. משיח שאין קרבנו שוה
קתני נמי משיח מביא פר בטומאת
כהנים נמי לא שוו לקהל בכפרה דיוה"כ
דבר זה (ע"ז כג. סד.) אין לדון אחר
ב"ד אלא על העלם דבר עם
דאין מתכפר בשל קהל בכפרת יוה"כ
מקדש וקדשיו ובשמיעת קול ובטוי שפתים
דבר זה (סוכה לו:) ליכא לשנויי מידי
שגגת המעשה: מנא הני מילי
כהנים שוו לקהל בשאר מצות דשנה כולה
משום דבמשיח סבר לה כר"ע דאמר [ע"א]
דהוא מתכפר בפר והם בשעיר: א"כ
(סנהדרין סב.) אין להקניט בדבר זה
דאין ב"ד חייבין [בלא העלם
(שם סו:).
דבר] דת"ר בספרא ישגו. יכול
נשיא נמי אין קרבנו שוה לקהל. דהוא
משיח פטור מכולן משמיעת קול ובטוי
משיח נמי הא שוה בשאר מצות דשנה אלא
❖
הדרן עלך הורה כהן משיח
יהו חייבין על שגגת המעשה
מביא שעיר והם מתכפרין בפר בשאר
שפתים ולעולם אכולהו קאי ר"א דנשיא
אמר רבא אימא הכי מי שחטאתו שוה
ת"ל ישגו ונעלם שאין חייבין
מביא שעיר: א"ל ר"ע מי פטר. נמי
ימות השנה ואמאי קתני המשיח לחודיה
אלא על העלם דבר עם שגגת
ליחידים ומאי ניהו קהל: ר"א אומר הנשיא
מעשה. וכן המשיח לאשמת
ח)
למשיח מפר (דלמא) כי קא"ר עקיבא
פטור בטומאת מקדש וקדשיו ולא נשיא
תוספות הרא"ש
העם כתיב. הרי משיח כצבור:
מביא שעיר וכו': א"ר יוחנן לא אמר ר' אליעזר
ויחיד: ומשני הא לאו מילתא היא משום
משיח פטור מכולן מטומאת מקדש וקדשיו
א)
ולא בעבודת כוכבים. כדתניא
פי' שאין משיח חייב על
אלא בטומאת מקדש וקדשיו הואיל ונאמר
דהא שוה לקהל בכפרת יוה"כ: אי הכי
ושמיעת קול ובטוי שפתים כגון להביא
בספרי לפי שיצאת עבודת
טו"מ וקדשיו דברי רש"י ז"ל: מי
כוכבים לידון בעצמה. יכול יהו
שקרבנו שוה לקהל. שמתכפר עם
כהנים נמי הא לא שוו לקהל בכפרה
קרבן עולה ויורד אבל להביא פר מחייב
כרת בו כבקבועה אמר רב פפא ה"נ מסתברא
חייבין על שגגת המעשה שלה.
הקהל בטו"מ וקדשיו. כדאיתא
דיוה"כ. דמתכפרין בפרו של אהרן
וכיון דמחייב בפר א"כ ניתני נמי ר"א משיח
דאי ס"ד ר"א על כולהון קאמר מכדי שעיר
נאמר כאן מעיני ונאמר וכו':
ברפ"ק דשבועות. והוא מתכפר
וליפטרו בטומאת מקדש וקדשיו: הא
מביא פר בשמיעת קול ובטוי שפתים אלא
אתאן לאוקמא למתניתין מדלא
בפר: נשיא נמי הא לא שוה
נשיא ופר משיח במקום יחיד לחטאת קאי
קתני משיח בעבודת כוכבים
לקהל. פרש"י ז"ל שהוא מביא
לא קשיא משום דכהנים שוו לקהל בשאר
מדלא קתני הכי ש"מ דאטומאת מקדש
לענין שגגת מעשה כרבי ולא
שעיר והם מתכפרים בפר. ולא
ניתני נמי משיח מביא פר בשמיעת קול ובטוי
וקדשיו קאי רבי אליעזר דנשיא מביא
מצות דשנה כולה. דמתכפרי עם הצבור
רבנן. דתניא בתוספתא משיח
נהירא להרמ"ה ז"ל דהא דאפקי'
שעיר הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה
בפר הבא על כל המצות הלכך חייבין
שפתים אלא מדלא קתני משיח ש"מ אטומאת
בעבוד' כוכבים רבי אומר
רחמנא לנשיא לידון בשעיר מכלל
בשגגת המעשה. פירוש בלא
יחידים הוא דאפקי' דלא לייתי
בטומאת מקדש וקדשיו: כהן משיח נמי
והא דלא קתני ומשיח מביא פר בטומאת
מקדש וקדשיו קאי דמשיח פטור א"ל רב
העלם דבר. וחכ"א בהעלם דבר
כשבה או שעירה בשגגת מעשה
הא שוה לקהל בשאר מצות. דכל השנה
מקדש וקדשיו משום דסבר לה כר"ש
ושוין שבשעירה כיחיד ושוין
גרידתא. אבל מכלל צבור שחטאו
הונא בריה דרב נתן לר"פ ממאי דלמא ר"א
דאמר [ע"א] דאין כהן משיח חייב בטומאת
כולה דכי הורה עם הצבור מתכפר עם
שאין מביא אשם תלוי: ודחי'
בהעלם דבר לא אפקי' דמתכפר
אכולהון קאי ובמשיח סבר לה כר"ע דאמר
ותסברא זדונו כרת ושגגתו
עם הצבור בפר. (והנשיא) [ופי'
מקדש וקדשיו: ותו לא מידי. ותו ליכא
הצבור וליחייב בטומאת מקדש וקדשיו:
חטאת מי קתני וכן המשיח
נשיא] נמי הא לא שוה לקהל
אלא אמר רבא אימא הכי. מתוך הקהל
למיקשי ולא מידי: א"ר יוחנן. אע"ג
משיח פטור בכולן א"ל ור"ע מי פטר ליה מפר
והא קיימא לן לקמן דאין
(דאיהו מעשה) [דאינהו מייתי]
דקאמר ר"א הואיל ונאמר בו כרת
מי שחטאו שוה ליחידים דמחייבי בשגגת
חייבין בעבודת כוכבים אלא
כשבה או שעירה בשגגת מעשה
ותו לא מידי א"ר יוחנן מודה ר"א שאין
אאאא))))
על דבר שזדונו כרת ושגגתו
(ואי) [ואיהו] מייתי שעיר בשאר
כבקבועה דנשיא מביא שעיר כבחטאת
מעשה כיחידים דיחידים שחטאו בשגגת
מביא אשם תני תנא קמיה דרב ששת אשם
חטאת. אלא תנא ליה בהא.
מצות: בשעיר דיוה"כ שוה מיהו
בבבב))))
מעשה מייתי כל חד ומאן יחידים קהל
קבועה מודה ר"א לענין אשם תלוי דלאו
פירוש גבי שאר מצות וה"ה
דמתכפר עם הקהל בטו"מ וקדשיו
תלוי בא על טומאת מקדש וקדשיו א"ל
דכי חטאו קהל בשגגת מעשה לחודיה
דיניה כבחטאת קבועה דכי היכי דאמר
בעבודת כוכבים הכא נמי תנא
בשעיר: שאר כהנים נמי (הלא
ליה גבי מצות וה"ה לעבודת
היא) [הא לא] שוה לקהל (שהרי
דאמר לך מני ר"א היא דאמר הואיל ונאמר
לעיל [ח:] אין יחיד מביא אשם תלוי אלא על
בלא העלם דבר מייתו כל חד קרבן דאותן
כוכבים. ולעולם רבנן היא:
מתכפרים עם כה"ג) ביוה"כ
השוה ד) ליחידים בדבר זה הוא דמחייבי
ספק קבועה ה"נ אין מביא אשם תלוי על
בו כרת כבקבועה מייתי נשיא
שעיר עליה
מ"ט דרבי אמר קרא התם
בשעיר [שהרי מתכפרים עם כה"ג]
בטומאת מקדש וקדשיו יצא משיח שאין
ספק טומאת מקדש וקדשיו שאע"פ שנא'
בפרשה שלח לך וכפר הכהן
(כמו): בשאר מצות בשאר ימות
והא"ר יוחנן מודה ר' אליעזר
שאין מביא
על הנפש השוגגת בחטאה
השנה שמתכפרים עם הצבור בפר.
חטאו שוה ליחיד דכי חטא בשגגת
בו כרת כבקבועה הואיל ואינה ממש
ב)
אשם תלוי קשיא:
בשגגה נפש זה נשיא שוגגת
א"נ שוה לקהל להתכפר בכשבה
חטאת קבועה אין מביא אשם תלוי: תני
מעשה בלא העלם דבר פטור לגמרי
או שעירה בשגגת מעשה אבל
זה משיח בחטאה בשגגה רבי
תנא קמיה דרב ששת אשם תלוי בא על
כדאמרינן לקמן בפרק בתרא (דף יא.)
משיח פטור כדאמרינן לקמן:
סבר הכי קאמר רחמנא מי
הדרן עלך הורה כהן
משיח:
משיח נמי הא שוה לקהל בשאר
שחטאו בשגגת מעשה לחודה
ספק טומאת מקדש וקדשיו. הואיל ונאמר
מע"ה ה) פרט למשיח דאין מביא בשגגת
מצות כל ימות השנה דכי חטא עם
בשאר מצות יביא בעבודת
כהן משיח שחטא ואח"כ עבר ממשיחותו
מעשה והיינו דאמרינן לעיל (דף ז:) יצא
בו כרת כבקבועה: א"ל דאמר לך מני ר"א
הצבור מתכפר עם הצבור. ואית
כוכבים על שגגת מעשה
א
היא דאמר. נשיא מביא שעיר הואיל ונאמר
משיח שאין חטאו בשגגה וכיון דאין חטאו
ספרים דגרסי משיח נמי הא שוה
לחודה. יצא משיח שחטאו
וכן נשיא שחטא ואחר כך עבר
ב
(בשעירים) [בשעירה] דכי חטא
בשאר מצות בהעלם דבר
שוה ליחיד לפיכך פטור בטומאת מקדש
בו כרת כבקבועה וקאמ' דה"ה לענין אשם
בעבודת כוכבים בשגגת מעשה
ושגגת מעשה. ושוין שבשעירה
מגדולתו כהן משיח מביא פר והנשיא מביא
וקדשיו: א"ר יוחנן לא א"ר אליעזר.
תלוי: ומי מצית אמרת הכי והא א"ר יוחנן
שוה לצבור להביא שעירה: אמר
כיחיד. כדאמרן פירוש שוגגת
ו)
שעיר משיח שעבר ממשיחותו ואחר כך
מודה ר"א שאין מביא אשם תלוי: קשיא.
דנשיא מביא שעיר בידיעה במקום עולה
ר' יוחנן לא אמר ר"א דנשיא
זה משיח. ס"א מנא לן דכתיב
ואם נפש אחת אחד יחיד ואחד
מביא שעיר במקום שיחיד מביא
ויורד: אלא בטומאת מקדש וקדשיו
דמתני' דידך לא מיתוקמא דלא כחד:
חטא וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואח"כ
קרבן עולה ויורד. אלא בטומאת
נשיא ואחד משיח בכלל נפש
הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה. כלומר
מקדש וקדשיו הואיל ואמר בהן
אחת הם: (שייך לדף ח) ושוין
הדרן עלך הורה כהן משיח
חטא כהן משיח מביא פר והנשיא כהדיוט:
ג
ד
כבחטאת קבועה. דקסבר ר"א דכי היכי
כרת נידון כקבועה. כלומר כשאר
שאין משיח מביא אשם תלוי
גמ' השתא יש לומר עבר ממשיחותו
השתא יש לומר עבר ממשיחותו
דברים שהיחיד מביא עליהם
דכתיב ביה על שגגתו אשר
דבמקום שחייבים על זדונו כרת ועל
חטאת קבועה דהיינו דבר שזדונו
שגג. מי שחטאו בשגגת מעשה
ואח"כ
ואחר כך חטא מביא פר חטא
שגגתו חטאת דהיינו במקום חטאת
לחודה מייתי אשם תלוי. יצא
כרת ומביא עליהם יחיד חטאת
ואחר כך עבר ממשיחותו מיבעיא נשיא איצטריכא ליה סלקא דעתך
קבועה נשיא מביא שעיר ה"נ היכא דחייב לה על זדונו כרת ועל שגגתו
קבועה כשבה או שעירה ונשיא
משיח שחטאו בשגגת מעשה
מביא שעיר. הה"נ טומאת מקדש
עם העלם דבר. אתמהי' משיח
הואיל ועבר מנשיאותו ואחר כך חטא הוי כהדיוט חטא ואחר כך עבר
עולה ויורד מביא שעיר הואיל ודמי לחטאת קבועה לענין כרת אבל
וקדשיו שהיחיד בעולה ויורד
ג) חטאו בשגגה הוא. פי'
מנשיאותו נמי ליהוי כהדיוט קמ"ל. לישנא אחרינא צריכא למימר דחטא
בשמיעת קול ובטוי שפתים דאין חייבין על זדונו כרת דלא דמי לחטאת
נשיא מביא שעיר הואיל וחייב
בעבודת כוכבים לרבי אלא
ואחר כך עבר ממשיחותו דמביא פר הא כיון דתנא ליה עבר ממשיחותו
קבועה לא בזדון ולא בשוגג מודה ר' אליעזר דנשיא אין מביא שעיר
על זדונו כרת כקבועה. לפי
אימא מי שכל חטאו בשגגת
מעשה לחודה. יצא משיח
שהכרת הוא עיקר חיוב של
אלא קרבן עולה ויורד כהדיוט: אמר רב פפא הכי נמי מסתברא דאי
דמביא פר כל שכן חטא ואחר כך עבר ממשיחותו דמביא פר הא לא
חטאת קבועה כדילפי' מעליה
דבעי בשאר מצות העלם דבר.
ס"ד רבי אליעזר. דאמר נשיא מביא שעיר אכולהו שמיעת קול ובטוי
קשיא משום דקתני גבי נשיא כי עבר מגדולתו ואחר כך חטא כי
עליה (אומר תורה) [או מתורה]
אקשינן מכדי כל חטאו בשגגה
שפתים וטומאת מקדש וקדשיו: מכדי שעיר. דנשיא במקום חטאת
הדיוט מייתי סלקא דעתך אמינא כי חטא ואחר כך עבר נייתי נמי
א' יהיה לכם. וכשיצא נשיא
כתיב. ופרקינן אין דא"כ נכתוב
מכלל יחיד לדונו בשעיר בכל
על שגגתו לחודה. אשר שגג
קבועה דיחיד קאי והוא הדין לפר כהן משיח דבמקום חטאת קבועה
כי הדיוט הלכך תנא גבי נשיא שחטא ואחר כך עבר דמייתי כי
דבר שזדונו כרת כדין שאר חיובי
למה לי. אלא הכי קאמר מי
דיחיד קאי וכדתנן [ע"א] כל מצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל
נשיא ואיידי דתנא גבי נשיא חטא ואחר כך עבר תנא נמי גבי
חטאות. וכשיצא טומאת מקדש
שכל חטאו בשגגה יצא זה
וקדשיו לידון בעולה ויורד ביחיד
שאין כל חטאו בשגגה: מתני'
משיח
יצאת ולא בנשיא. שהרי יצא
אין חייבין אלא על דבר שזדונו
נשיא מכלל יחיד לגמרי במצוה שזדונו כרת לידון בעצמו בשעיר: א"ל רב (כהנא) [הונא] בריה דרב נתן לרב פפא ממאי דלמא
כרת ושגגתו חטאת וכן המשיח. ולא בעבודת כוכבים אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת: מנא הני מילי
ר"א אכולהו קאי. רב הונא אותביה לרב פפא דקאמר ה"נ מסתברא ובעי לאוכוחי לקיים דברי ר"י דלא אמר ר"א אלא בטו"מ
דתנו רבנן רבי אומר נאמר כאן ונודעה החטאת אשר חטאו עליה. ונאמר להלן לצרור לגלות ערותה עליה מה להלן דבר שחייבין
וקדשיו ור"א סבר כר"ש דקאמר משיח פטור על טו"מ וקדשיו. וא"ל רב הונא דאין לו כח להוכיח זו דמצי למימר דר"א כר"ע
על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן כן וכן המשיח דכתיב לאשמת העם הרי משיח כצבור יחיד ונשיא אתי' מצות מצות.
ס"ל דאמר משיח פטור מכולן. (וקשי') [וגירש"י] א"ל ר"ע מי פטר ליה מפר דלמא כי מפטר ליה ר"ע מעולה ויורד אבל
פירוש כתיב בצבור ועשו אחת מכל מצות ה' ובנשיא כתיב ועשה אחת מכל מצות ה' וביחיד כתיב בעשותה אחת ממצות ה'.
פר מייתי הלכך אי כר"ע ס"ל ליתני משיח מביא פר. אלא ודאי לא אמר ר"א אלא בטומאת מקדש וקדשיו. ובמשיח סבר לה
ובעבודת כוכבים אתיא מעיני מעיני יחיד ונשיא ומשיח. אמר קרא ואם נפש אחת כולן נפש אחת הן וילמוד תחתון מעליון:
כר"ש ולא נהירא גירסא זו ולא נמצאת בספרי ספרד. ואיך יתכן שיאמר רב פפא דלמא לא פטר ר"ע אלא מעולה ויורד אבל
אקשינן. ורבנן דמפקי האי עליה דאחות אשה לדרשא אחרינא בתחלת יבמות מנא להו דאין חייבין אלא על דבר שחייבין על
פר מייתי [ולכן אמרי] ה"נ מסתברא. כי הבא להביא ראיה לקיים דברי תנא או אמורא צריך להביא ראיה מפורשת שלא יוכל
זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ופרקינן נפקא להו מדמקרי. ס"א מדמתני ליה רבי יהושע בן לוי לבריה תורה אחת יהיה לכם
אדם לסותרה והבא לסותרה יכול לומר דלמא לא אמר פלוני כך אלא כך ואין לך ראיה ברורה מכאן. אבל לא יתכן כלל שאדם
לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את וגו' מפורש בתחלת פרק חלק דהאי מגדף עובד עבודת
מביא ראיה מדלמא. ועוד דהאי דלמא לא מסתבר כלל. דמשיח בפר הוקש לצבור בפר מלאשמת העם. וכי היכי דצבור לא
כוכבים הוא. ותניא בספרי רבי ישמעאל אומר בעבודת כוכבים הכתוב מדבר שנאמר כי דבר ה' בזה. שביזה דבור ראשון
מייתו פר בהשמעת קול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו. ה"נ משיח לא מייתי עליה. ותו לא מידי: א"ר יוחנן מודה ר"א
שנאמר למשה מפי הקב"ה אנכי ה' אלהיך ולא יהיה לך. הוקשה כל התורה כולה לעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים דבר
שאינו מביא אשם תלוי ואע"ג דאמר ר"א דנשיא מביא חטאת קבועה על טומאת מקדש וקדשיו מודה הוא שאין הנשיא מביא
שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת והכי תניא בספרא אשר לא תעשינה יכול דברים שחייבין על זדונם כרת ודברים שאין
על ספק אשם תלוי כדתנן אין מביאין אשם תלוי על עשה ולא תעשה שבמקדש. ואע"ג דלא אימעיט טומאת מקדש וקדשיו
[חייבין] על זדונם כרת. ת"ל תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה. הרי כל העושה בשגגה כעבודת כוכבים. מה עבודת כוכבים
מדין אשם תלוי אלא מדלא הוויין חטאת קבועה כדאמרינן לעיל בפרקין. ונשיא מביא חטאת קבועה. אפ"ה אין מביאין. דאשם
מיוחדת מעשה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת אף כל מעשה שחייבין על זדונם כרת ועל שגגתן חטאת. אשכחן
תלוי בסתם לכל ישראל נאמרה. וכמו ששאר הצבור אינן מביאין אשם תלוי על טומאת מקדש וקדשיו. כך נשיא אינו מביא.
א) צ"ל פירוש ולא בהוראת ב"ד בע"ז. ב) כ"ה ג"כ בתוספות הרא"ש. ג) גי' אחרת לרבינו כאן בגמ' וכ"נ גירש"י.
ולא דמי לקרבן עולה ויורד שנשיא מביא חטאת קבועה. לפי שיצא (קבוע) [נשיא] מכלל יחיד לכל חטא שזדונו כרת. ופרשת
עולה ויורד ליחיד נאמרה ולא לנשיא: הדרן עלך הורה כהן משיח
מתני' כהן משיח שחטא מביא פר ונשיא מביא שעיר. הך דשעיר אתיא דלא כר"ש. דלר"ש דבעי חטאה וידיעה ה"ל לפלוגי
בין נודע לו עד שלא עבר לנודע לו אחר שעבר: וכן נשיא שעבר. האי וכן לאו דוקא דאין דינם
שוה אלא [בעברו]
אחר
החטא. ואיידי דתנא
ברישא וכן תנא נמי בסיפא
וכן: השתא י"ל (ניער)
[עבר]
ממשיחותו כו'.
לא
שייך הכא למימר
לא זו אף זו קתני.
דא"כ נערבינהו ונתנינהו
בחד
בבא ולא נתני נשיא בהדי':
א) אולי צ"ל מ"ט דר"ש.