כהן משיח
פרק
שלישי הוריות
י.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
משיח חטא ואח"כ עבר ממשיחותו מביא פר. ומה שכתוב בספרים תני
מבשרו דזבין שהיו לפני הדבור אין מטמאין לאחר הדבור אלא אם
א) רש"א, ב) ת"כ פ' ויקרא, ג) לעיל
ה א מיי' פט"ו מהל' שגגות הלכה
ז., ד) כ"ה בדפו"י, ה) כתובות מה.,
כן ראו זיבות אחר הדבור: תאמר בנגעי אדם שמטמאין באונס. כגון
גבי משיח עבר ואחר כך חטא לאו מתרצתא היא ולשון ראשון עיקר
י:
ו) [לעיל ט. לקמן יא:], ז) ב"ש מ"ז,
ו ב מיי' שם הל' ו:
דקאמר השתא יש לומר כו': מה"מ. דמשיח שעבר ואח"כ חטא דמביא
על ידי נפילה והכאה וכויה או ע"י שד. וה"ה לנגעי בתים דמטמאו
ח) ב"ש מ"ז, ט) ת"כ פ' מצורע,
ז ג מיי' פרק ב מהל' מחוסרי כפרה
פר: מתני' חטאו עד שלא נתמנו ואח"כ נתמנו הרי אלו כהדיוטות.
באונס: רבא אמר. לא קשיא הא דקאמר ר"ש פרט לנגעי אונסין כגון
י) בס"י תמוה אני, כ) [לעיל ט:],
הל' ב:
אדם וכי קתני תאמר בנגעים שמטמאין ❖
ל) [ויקרא טו], מ)רש"א [עי' בחלופי
ח ד מיי' פט"ו מהל' שגגות הל' ט:
דרבנן בתר חטא אזלי: ר"ש אומר אם
נגעי רוחות דע"י נפיחת שד ולא ע"י
❖
גרסאות], נ) [עי' רש"ש],
נודע להם עד שלא נתמנו חייבין. דר"ש
ואח"כ חטא מביא פר חטא ואח"כ עבר
באונס כגון ע"י הכאה וכויה: רב פפא
חטאה וידיעה בעי וה"ה דפליג ר"ש
רבינו חננאל
ממשיחותו צריכא למימר משום דקתני גבי
אמר. כי אמר ר"ש פרט לנגעי אונס
ברישא דקתני נשיא שחטא ואח"כ עבר
תורה אור השלם
יחיד נשיא ומשיח בין בעבודת
ע"י כשפים דלא מטמו וכי קתני תאמר
מגדולתו מביא שעיר דר"ש קאמר נמי
נשיא דכי עבר מנשיאותו ואח"כ חטא כהדיוט
1. אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא
כוכבים בין בשאר מצו' צבור
בנגעים דמטמאו באונס כגון שלא ע"י
דאם נודע לו משעבר דאין מביא שעיר
מייתי אהכי תני גבי משיח [חטא ואח"כ עבר]
בעבוד' כוכבים מנ"ל א) אמר קרא
לְאַשְׁמַת הָעָם וְהִקְרִיב עַל
אאאא))))
ואם נפש: כדתניא רבי אומר לפי
כשפים: וישב בבית החפשית. דנעשה
דחטאה וידיעה בעי כשהוא נשיא:
חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן בָּקָר
מביא פר מנא ה"מ דתנו רבנן והקריב על
בבבב))))
גמ' אם הכהן המשיח יחטא. חטא
1
שמצינו בעבודת כוכבים שחלק
תָּמִים לַיְיָ לְחַטָּאת: ויקרא ד ג
חפשי מן המלכות דכהדיוט דמי ואינו
2. אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת
הכתוב בין מרובין ליחידין מרובין
חטאתו מלמד שמביא חטאתו משעבר שיכול
מביא שעיר ודלא כרבי יוסי דאמר
במשיחות הוא דמביא פר: פרט לקודמות.
בסייף לפיכך ממונם אבד פירוש
מִכָּל מִצְוֹת יְיָ אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא
והלא דין הוא ומה נשיא שמביא בשגגת
אנשי עיר הנדחת. יחידין בסקילה
לעיל בפרק הורה כהן משיח (דף ט.) מי
לשחטא ואח"כ נתמנה דהרי הוא כהדיוט
תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם:
לפיכך ממונם פלט יכול נחלוק
ויקרא ד כב
ואין מביא פר: ומה נשיא שמביא בשגגת
שבא לידי עניות והאי נצטרע לא בא לידי
מעשה אין מביא חטאתו משעבר משיח
גגגג))))
3. כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר
בקרבנותיהם [ת"ל תורה אחת]
עניות דגזא דידיה מיהא איתיה: מכלל
מעשה אין מביא על הקודמות. כדאמר
פי' בשגגת מעשה לחודה בלא
אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע
שאין מביא בשגגת מעשה אלא על העלם
הוראה שוה דכל חד וחד בין
דעד השתא עבד הוה. דשררות עבדות
לקמן אשר נשיא יחטא כשיחטא והרי
צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם:
דבר עם שגגת מעשה [לא] כ"ש תלמוד
יחיד בין רבים מייתי שעירה.
ויקרא יד לד
דדדד))))
הוא לו לפי שמוטל עליו עול רבים:
הוא נשיא ולא כשיחטא והרי הוא הדיוט:
4. אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ
ופירשנו בפרק הא' של זו המסכת
לומר והקריב על חטאתו מלמד שמביא
כ)
שאין מביא חטאתו משעבר. כדתנן וכן
וסולתא. סולת. ולהכי נקט בהדי פיתא
כי כל ישראל אם עשו בלא
שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה
הוראה כל חד וחד מייתי קרבן
הנשיא שעבר מגדולתו ואח"כ חטא
סולת קמחא לפי שהפת מתעפש ואינו
על חטאתו משעבר ונייתי נמי נשיא מק"ו
בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא
יחיד והיינו דקא (סמיך) [משוי
אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד
הנשיא כהדיוט: יכול גזרה. דגזרת מלך
מתקיים כסולת: ומתעה את הספנים.
ומה משיח שאין מביא בשגגת מעשה מביא
להו] הכא. אבל בענין הוראת
ויקרא יג ב
מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים:
היא שנשיא יחטא מדלא כתיב ואם נשיא
שכן דרך של ספנים לשעה הפורשין לים
5. וַיְנַגַּע יְיָ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע
ב"ד לא מיירי כלל: מתקיף
חטאת משעבר נשיא שמביא חטאת בשגגת
מ)
לה רב חלקי' מהגרוניא. ס"א
יחטא: ת"ל אם הכהן המשיח יחטא.
רב החובל נותן עיניו [בצפון והכוכב
עַד יוֹם מֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחָפְשִׁית
רב חייא מהגרוניא אלא טעמא
מעשה אינו דין שמביא חטאתו משעבר
וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת שֹׁפֵט
❖
מה יחטא האמור להלן לכשיחטא דהא
מתהלך לדרום ורואה] נ) בכוכב אחד
דכתב רחמנא תורה אחת הא לאו
אֶת עַם הָאָרֶץ: מלכים ב טו ה
תלמוד לומר אשר נשיא יחטא כשהוא נשיא
כתיב אם אף יחטא האמור כאן גבי
העומד לימינו או לשמאלו וכל זמן שרואה
הכי הוה אמינא חלוקין הן וכי
2
מתני'
שגגו רבים במעשה בלא הוראה
נשיא לכשיחטא: גזרה מהיכא תיתי.
אותו כוכב לצדו אחר יודע שנהפכה
אין כשהוא הדיוט לא:
חטאו עד
הההה)))) א
קרבנם חלוק מהיחיד. דבר זה אי
מוסף רש"י
כלומר היכי מצית למימר יכול גזרה
הספינה ומיישרה לדרכה וכוכב שעולה
שלא נתמנו ואח"כ נתמנו הרי אלו כהדיוטות
אפשר על הדעת שאין שום קרבן
דהיכא אשכחן גזרה כה"ג: אין. דודאי
אחת לשבעים שנה פעמים נראה בצפון
חטאו עד שלא נתמנו. נשיא
שיחייבו בו מאי נייתי פר צבור
ר"ש אומר אם נודע להם עד שלא נתמנו
ומשוח שאין קרבנם כשל יחיד,
בשאר מצות הוא דמייתי ליה
אשכחן כה"ג: דכתיב ונתתי נגע צרעת
ופעמים נראה בדרום וכשרב החובל
שהנשיא מביא שעיר ומשוח מביא
פירוש בהוראה. נייתו פר ושעיר
חייבים ומשנתמנו פטורים איזהו נשיא זה
בבית ארץ אחוזתכם בשורה היא להם.
נותן עיניו בו בצפון והספינה תהפך
ב
פר (כתובות מה.). הרי הן
צבור בעבודת כוכבים הוא דמייתו
שהכתוב מבשרן שעתיד להיות אע"פ
בדרום ורואהו לצדו אחר סבור שנהפכה
כהדיוטות. בכשבה ושעיר
מלך שנאמר מכל מצות ה' אלהיו שאין
להו. פירוש בהוראה. לייתו שעיר.
וווו))))
2
שאע"פ שנשתנה גופם לא נשתנה
פי' דעדיף משעירה. כדמפרש
על גביו אלא ה' אלהיו: גמ' מה"מ דתנו
שדבר רע הוא הכא נמי אימא גזרה
הספינה ומיישרה אחר הכוכב והוא סבור
קרבנם (שם). אם נודע להם עד
בספרא דשעירה לא אתיי' קרבן
ליישרה ומהפכה לדרך אחר וכן הוא
הלכך כתיב אם הכהן המשיח יחטא
שלא נתמנו. דהוה ליה ידיעה
צבור. נשיא בשאר מצות הוא
רבנן אם הכהן המשיח יחטא (לאשמת)
זזזז))))
1
מתעה את הספנים: אמר לו כל כך.
לכשיחטא וה"נ אשר נשיא יחטא לכשיחטא:
וחטאה בחד גופא, חייבים.
דמייתי ליה. פירוש בשגגת מעשה
פרט לקודמות (שיכול) והלא דין הוא ומה
כהדיוטות, ומשנתמנו. דהוה ליה
לחודיה. מאי אייתר לך שעירה
ר"ש אומר. ונתתי נגע צרעת שיהא בא
חכמה יש בידך ואתה יורד לספינה
זזזז))))
חטאה בשעת קרבן יחיד וידיעה
יחיד נמי קרבנו. ומהדרינן אצטריך
מאליו: פרט לנגעי אונסין. שאם באו
לסחורה (על) [בשביל] מזונותיך כלומר
נשיא שמביא בשגגת מעשה אין מביא על
בשעת קרבן נשיא, פטורים.
סד"א צבור בעבודת כוכבים.
נגעים ע"י נפיחת שד דלא מיטמו:
ואתה צריך לירד לספינה לצורך מזונות:
לגמרי (שם). בשורה היא להם.
פירוש בהוראה מייתו פר לעולה
הקודמות משיח שאין מביא אלא על העלם
לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות
ושעיר לחטאת הני דעבוד בשגגת
אדם כי יהיה בעור בשרו מדבור ואילך.
נתן. רבן גמליאל דעתו עליהם להושיבם
דבר עם שגגת מעשה אינו דין שלא יביא על
של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים
מעשה [לייתו אפכא] פירוש לייתו
בראש כדי שיהו מתפרנסים [מאותה]
דנגעים בין באדם ובין בבתים פטר בהן
שנה שהיו ישראל במדבר ועל ידי
שעיר לעולה ופר לחטאת (וצבו')
הקודמות לא אם אמרת בנשיא שכן אין
שררה שיתן להם: כמדומין אתם ששררה
לפני הדבור דאותן נגעים שארעו לפני
הנגע נותץ הבית ומוציאן (ויקרא יד
[א"נ] צריכין קרבן אחר ואין להם
❖
לד).
תקנה קמ"ל: אמר ברוך ראיתי
מביא חטאתו משעבר תאמר במשיח שמביא
הדבור אין מטמאין לאחר הדבור: מה
אני נותן לכם. שלא באתם בשליחות
שכתב רב האי גאון זצ"ל אנו
זב מדבור ואילך. דכתיב ל) כי יהיה זב
ראשון שהייתם בורחים מן הגדולה:
חטאתו משעבר הואיל ומביא חטאתו
אומרים כי מדרש רבי בענין תורה
עבדות
אחת לא יתכן שהרי חלק הכתוב
תוספות הרא"ש
משעבר יביא על הקודמות תלמוד לומר
בין מרובין ליחידים גם בקרבן
המשיח יחטא חטא כשהוא משיח מביא כשהוא הדיוט אינו מביא ותניא נמי
גבי נשיא כה"ג אשר נשיא
עבודת כוכבים שהרי יחידים
אשר נשיא יחטא יכול גזרה.
2
מביאין שעירה וצבור שהן ב"ד
משום דשני קרא
יחטא פרט לקודמות (שיכול) והלא דין הוא ומה משיח שמביא חטאתו משעבר אינו מביא על הקודמות נשיא
חחחח))))
מביאין פר לעולה ושעיר לחטאת.
בדיבורי' וכתיב אשר נשיא
וכיון שפירש הכתוב וחלק לא
יחטא ולא כתיב אם נשיא יחטא
שאין מביא חטאתו משעבר אינו דין שלא יביא על הקודמות מה למשיח שכן אין מביא בשגגת מעשה תאמר
הוה סלקא אדעתין שחייבין אנו
כי היכי דכתיב אם הכהן
בנשיא שמביא בשגגת מעשה הואיל ומביא בשגגת מעשה יביא על הקודמות תלמוד לומר אשר נשיא יחטא
לחלוק חלוקה אחרת כדי שיהא
המשיח יחטא בעי יכול
צריך לאשמעינן תורה אחת. ור'
שהכתוב מבשרך שעתידין
שחטא והרי הוא נשיא ולא שחטא ועודהו הדיוט: ת"ר אשר נשיא יחטא יכול גזרה ת"ל אם הכהן המשיח
נסים ב"ר יעקב זצ"ל אתקפה
(הנשיאות) [הנשיאים] לחטוא
ופירשה באנפא אחרינא כתבנוהי
ת"ל יחטא דמשמע במקרה כמו
יחטא מה להלן לכשיחטא אף כאן לכשיחטא אמר מר יכול גזרה גזרה מהיכא תיתי אמרי אין אשכחן דכתיב
בתחלת פירוש דיבמות. ובין מר
יחטא דכתיב גבי כ"מ. ומתוך
ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם בשורה היא להם שנגעים באים עליהם דברי רבי יהודה רבי שמעון
ובין מר לא עיילי סוגיא דשמעתא
פרש"י ז"ל משמע שכתוב
3
דלא סברי דאיכא הפרש ברבים
בספרים נאמר כאן יחטא ונאמר
אומר פרט לנגעי אונסין לאו אמר רבי יהודה בשורה הכא נמי אימא גזרה היא הלכך כתיב אם ולרבי
בין הוראה בשגגת מעשה ובין
להלן יחטא. ואפי' אם ישנו
מעשה לחודה ואי אפשר לדמויי
בספרים אינה ג"ש ממש
שמעון נגעי אונסין מי לא מטמו והא תניא אדם כי יהיה מן הדבור ואילך והלא דין הוא טמא בזב
טטטט))))
4
קרבן צבור לעיר הנדחת. ב) דקרבן
דתרוייהו צריכי למעוטי
וטמא בנגעים מה זב מן הדבור ואילך אף נגעים מן הדבור ואילך לא אם אמרת בזב שכן אין מטמא
קודמות. אלא גלוי מלתא
צבור לא אתי עד דעבדי רוב
ג
בעלמא דיחטא דהכא כמו
הקהל. ואפי' לר' יהודה ור' שמעון
באונס תאמר בנגעים שמטמאין באונס תלמוד לומר אדם כי יהיה מן הדבור ואילך רבא אמר פרט לנגעי
[עד דעבד שבט א'] וקים לן
יחטא דהתם. והאי דכתיב אשר
כדדריש לקמן אשרי הדור
בתחילת סנהדרין בין לר' יאשיה
רוחות רב פפא אמר פרט לנגעי כשפים תנו רבנן אשר נשיא יחטא פרט לחולה משום דהוה ליה חולה
שהנשיא מביא קרבן על
בין לר' יונתן דכל השבט שהודח
אידחי ליה מנשיאותיה אמר רב אבדימי בר חמא פרט לנשיא שנצטרע שנאמר וינגע ה' את המלך
ד
שגגתו: (ואי) [ומי] כתיב קרא
לא עבדינן יתיה עיר הנדחת.
5
הכי לבשר על הרעה. אין
כמה פרכי איכא ג) (דבדידן
ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החפשית ויותם בן המלך על הבית מדקאמר בבית החפשית
[דכתיב] ונתתי נגע צרעת בבית
למרי ליבא מאי) הוא והמכשלה
מכלל דעד השתא עבד הוה כי הא דר' גמליאל ורבי יהושע הוו אזלי בספינתא בהדי דר' גמליאל
הזאת תחת ידך ד) אקשי'
ארץ אחוזתכם בשורה היא
להם. (אלא) [אלמא] אורחא
הוה פיתא בהדי רבי יהושע הוה פיתא וסולתא שלים פיתיה דר' גמליאל סמך אסולתיה דרבי יהושע
דמלתא דקרא מרמז העתידים
א) גי' רבינו כאן כהגי' ביבמות ע"ש
אפי' הרעה. ואע"ג דלא דמי
וחסר כמה מלות בדברי רבינו אחר
אמר ליה מי
הוה ידעת דהוה לן עכובא כולי האי דאיתית סולתא אמר ליה כוכב אחד לשבעים שנה
כולי האי דאותה בשורה טובה
מלת נפש. ב) עי' ברי"ף בפ"ק
עולה ומתעה את (הספינות) [הספנים] ואמרתי שמא יעלה ויתעה [אותנו] אמר ליה כל כך בידך ואתה
היתה דאמרינן במדרש
דיבמות. ג) אולי צ"ל דבכגון דין למרי
שהאמורים הטמינו אוצרותיהם
תלמודאי. ד) עי' גיטין דף מג וש"מ.
עולה בספינה א"ל עד שאתה תמה עלי תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה רבי אלעזר חסמא
יייי))))
בכותלי בתיהם ובמקום
המטמון הביא הקב"ה צרעת
ורבי יוחנן בן גודגדא שיודעין לשער כמה טפות יש בים ואין להם פת לאכול ולא בגד ללבוש נתן דעתו
כדי שיסתרו הכותלים וימצא
להושיבם בראש כשעלה שלח להם ולא באו חזר ושלח ובאו אמר להם כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם
המטמון: ונגעי אונסין לא
מטמו והתניא וכו' עד תאמר
עבדות
בנגעים שמטמאין באונס.
ומשמע ליה לתלמודא שאין
לחלק בין נגעי אדם לנגעי בתים. והרמ"ה ז"ל הקשה מאי פריך מנגעי אדם לנגעי בתים הכא ענינא דקרא דכתיב ונתתי אני ולא שבא ע"י אונס. והכא מענינא דקרא דכתיב כי יהיה דמשמע בכל ענין שיהיה. ועוד אי ס"ד דמעיקרא
הוה ס"ל דנגעי אונסין דממעט ר' שמעון בבתים קממעט להו. א"כ מאי סלקא דעתך לאוקמינהו. אי בנגעי רוחות וכשפים מאי קא פריך [הא] לא דמי האי אונס שמביא אדם בגרמותו לאונס אחר. וכ"ת דאפי' אי מוקמת ליה
בנגעי רוחות וכשפים קשיא ליה. א"כ מאי משני רבא ור"פ בנגעי רוחות בנגעי כשפים. ופירש דס"ד מעיקרא דהני נגעי אונסין דממעט ר"ש לא בנגעי בתים קאמר דמשמע ליה לר"ש למדרש קרא ונתתי אני ממילא פרט לנגעי
אונסין שלא באו ע"י המקום ב"ה בלבד אלא ע"י דבר אחר. ואם אינו ענין לנגעי בתים דס"ד דליכא מידי בנגעי בתים דלא הוה מחמת המקום שהרי אין בבית רוח חיים שיקבל חולאים ונגעים כמו בבשר ודם. וע"כ אי אתה מוצא
בנגעי בתים אלא ע"י גזירת המקום. ולא שייך למעוטי בהו נגעי אונסין. וקרא ע"כ באם א"ע לנגעי בתים תנהו ענין לנגעי בני אדם. ומש"ה פריך מהך ברייתא. ותירצו רבא ור"פ דמשכחת שפיר נגעים בבתים שלא באו על ידי
הקב"ה בלבד כגון נגעי רוחות וכשפים. (והכי) [ובבתים] ממעט ר"ש אבל באדם מטמא אפי' באונס: (ת"ש) [ת"ר] אשר נשיא יחטא פרט לחולה. כדמפרש שאם נצטרע וחטא אינו מביא שעיר לפי שעבר מנשיאותו והרי הוא
כהדיוט. ופרש"י ז"ל דהך ברייתא דלא כריה"ג דלדידיה כיון דגזא דידיה כדקאי קאי מחייב ולא דק דלענין עולה ויורד הוא דקאמר ר"י הגלילי דנשיא פטור משום דליתיה בדלות ועלה קמבעיא לה אם נצטרע אי מדחי דחי או
מפטר פטר ופשט ליה דפטר לפרש"י ז"ל. אבל להביא שעיר אחר שחלה ועבר בהא א) (כ"א) מודו דלא כדתני לעיל אשר נשיא יחטא כשהוא נשיא אין כשאינו נשיא לא. ותנן נמי במתני' נשיא שעבר הרי הוא כהדיוט וליכא מאן
דפליג. הרמ"ה ז"ל: א"ל כל כך בידך ואתה עולה בספינה. פרש"י ז"ל כ"כ חכמה יש בידך ואתה יורד לסחורה לספינה בשביל מזונותיך. כלומר אתה צריך לירד בספינה בשביל מזונות. ולא נהירא דלא לנבונים עושר. ועוד דרוב
יורדי ספינה הם עשירים בעלי סחורה. דמה לעניים צורך לילך בספינה ממדינה למדינה. ונ"ל (כבר) [כ"כ] אתה יודע במוצאי הים וקורותיו ואתה יורד לספינה. וא"ל עד שתמה אתה עלי שלא הועילה חכמתי לי ליזהר ולכוין
השעה שיעלו הכוכבים תמה על אלו חכמים גדולים שאין כל חכמתם מועילה להם ליטול עצה לעצמן להרויח אפילו כדי מזונותם בצמצום. הרמ"ה ז"ל: נתן דעתו להושיבם בראש. פירש רש"י כדי שיהיו מתפרנסים בשררה
שיתן להם. ולא נהירא דלשון להושיבם בראש בישיבה משמע כדאמרינן בכתובות בשלהי פרק הנושא (דף קג:) דר"ח בר חמא יושב בראש. ובישיבה מאי פרנסה איכא. אלא משום דאשבחיהו רבי יהושע כולי האי אמר ראוים
הללו לישב בראש ולמנותם פרנס על הצבור. הרמ"ה ז"ל:
א) הוא ר"ת כל אדם ואולי צ"ל כ"ע: