יא:
כהן משיח פרק
שלישי הוריות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מה להלן שאין על גביו אלא ה' אלהיו. דבמלך קא משתעי קרא דכתיב
והלא לסוך בו את העקרים אינו מספיק. לפי שהשמן לא היה אלא שנים
א) [לעיל ט. י.], ב) סנהדרין ה., ג) [צ"ל
טז א ב ד מיי' פרק טו מהל'
שום תשים עליך מלך (דברים יז): כגון אני מהו בשעיר. כלומר נשיאות
עשר לוגין כדמפרש לקמן והעקרים היו מרובים ואפילו בסיכה היה נבלע
שגגות הל' ו:
בשבט וכך אי' בסנהדרין ועי' רש"י
דהתם ודהכא], ד) מגילה ט:,
ג [מיי' פ"ד מהל' סנהדרין הל'
בעקרים כל שכן בשליקה: אלא שורה את העקרים במים. ברישא שהיו
דידי מי הוי נשיאות מעליא דאילו הוינא בזמן שבית המקדש קיים מייתינא
ה) [בס"א: לקרוביהן], ו) כריתות ה.
יג]:
שעיר או לא: א"ל הרי צרתך בבבל. ראש גולה שבבבל דהוי על גבך
מתמלאים מן המים ושוב לא יהו בולעים מן השמן כל כך: ומציף עליהן
יז ה מיי' פ"ד מהל' כלי מקדש
[כל הענין ע"ש כמה וכמה שינויים],
ז) [בפרש"י בנימוקי החומש פרשת תשא
הל' יד:
ואנן בעינן שאין על גביו אלא ה' אלהיו:
שמן. לאחר שהוציאם מן המים כדי שיקלוט
יח ו מיי' פט"ו מהל' שגגות הל'
ל' פכ"ד גרס דברי ר' מאיר אמר לו
השמן מריח הבשמים: וקפחו. ומוציא
התם שבט. דהיינו מקל כמו כי תכנו בשבט
ר' יהודה והלא לסוך וכו' וכך גרס
ז:
מה להלן שאין על גביו אלא ה' אלהיו אף
אאאא))))
לא ימות (משלי כג): והכא מחוקק.
השמן לאלתר. וקפחו כמו קפחתי את
יט ז מיי' פ"א מהל' עבודת יו"כ
הרמב"ן בפירושו שם ועי' ירושלמי
חכם: מתני' איזה הוא המשיח.
נשיא שאין על גביו אלא ה' אלהיו בעא
שקלים פ"ו ה"א], ח) ת"כ פרשה צו,
הל' ב:
הרועה (יומא דף פג:): טעון משיחה.
ט) [מנחות פט.], י) [לקמן יב.],
כ ח מיי' פי"ז מהל' איסורי ביאה
ואי לא משוח בשמן לא הוי כה"ג: מפני
שמביא פר בהוראה זה המשוח בשמן
מיניה רבי מרבי חייא כגון אני מהו בשעיר
כ) [מגילה כג.], ל) בע"י ל"ג, מ) [צ"ל
הל' א והל' יג סמג לאוין קכא
❖
המשחה: ולא מרובה בבגדים. שבבית
מחלוקתו. דהיכא דאיכא מחלוקת בעי
כיחיד],
ועשין צו:
אמר ליה הרי צרתך בבבל איתיביה א מלכי
כא ט מיי' שם הל' א:
שני שלא היה להם שמן המשחה: אין
משיחה: ממלכתו הוא ובניו בקרב
ישראל ומלכי בית דוד אלו מביאים לעצמם
כב י מיי' פ"ג מהל' אבל הל' ו
בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה
ישראל. משמע ירושה היא להם כאדם
סמג לאוין רלו:
תורה אור השלם
ואלו מביאים לעצמם אמר ליה התם לא
ב
בגדים אלא פר הבא על כל המצות.
שמוריש ירושה לבניו: ולא כל דבעי
כג כ מיי' פ"א מהל' ביאת
כייפי אהדדי הכא אנן כייפינן להו לדידהו
מקדש הל' י סמג לאוין ש:
1. לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק
שמרובה בגדים אינו מביא פר העלם
מלכא מורית לבניה מלכותא. אפילו
כד ל מיי' פ"ז מהל' רוצח הל' ט:
מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילוֹ וְלוֹ
דבר לא משלו ולא משל צבור אבל מביא
בלא משיחה ירושה היא בזמן ששלום
רב ספרא מתני הכי בעא מיניה רבי מרבי
כה מ מיי' פ"א מהל' כלי המקדש
בראשית מט י
יִקְּהַת עַמִּים:
מ)
כשבה או שעירה דיחיד: ואין בין כהן
בישראל: משום דמלך ראשון הוא. ממשפחתו
הל' ב סמג עשין קסו:
2. וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר
חייא כגון אני מהו בשעיר א"ל התם שבט
בבבב))))
כו נ מיי' שם הל' ז:
דאינו מלך בן מלך: זה. דמלכות בית דוד
המשמש. והיינו ראשון שחזר לעבודתו
שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי
הכא מחוקק ותניא לא יסור שבט מיהודה
כז ס ע מיי' שם הלכה יא ופ"א
שמות ל לא
לְדֹרֹתֵיכֶם:
1
ולאחר שחזר הוי פר של יוה"כ שלו
טעון משיחה: ואין אחר. שאינו ממלכי בית
מהל' מלכי' הלכה יב:
3. וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
זה ראש גולה שבבבל שרודה את ישראל
ועשירית האיפה שלו: וזה וזה. בין
דוד טעון משיחה: משום מחלוקתו של יורם
ג
כח פ מיי' פ"א מהל' כלי המקדש
וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כָּל אֲשֶׁר
הל' ז ופ"א מהל' מלכים הל'
ויקרא ח י
נמעול בשמן המשחה. דאמרינן לעיל דמלכי
כהן המשמש דהיינו ראשון שחזר לעבודתו
במקל ומחוקק מבין רגליו אלו בני בניו
בּוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם:
גגגג))))
י:
4. וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו
ובין כהן שעבר דהיינו שני שמינו תחתיו
ישראל אין מושחין ממנו: באפרסמא דכיא.
של הלל שמלמדים תורה לישראל ברבים:
כט צ מיי' פ"א מהל' כלי המקדש
יַעֲשֶׂה אֹתָהּ חָק עוֹלָם לַיְיָ כָּלִיל
דלא הוי משמן המשחה: ומאי בכור.
דלאחר (שנעבר) [שחזר] הראשון מעבירין
מתני' ואיזהו המשיח המשוח בשמן
הל' יא ופ"א מהל' מלכים הל'
ויקרא ו טו
תָּקְטָר:
ד
י:
5. לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי
דקרי ליה הבכור יוחנן: בכור למלכות.
השני: שוים בעבודת היום. דמקרבי
ל ק ר מיי' פ"ד מהל' כלי המקדש
המשחה לא המרובה בבגדים אין בין
סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן
דדדד)))) ה
שמלך ראשון: יורם ממלא מקום אבותיו
קרבנות היום ביוה"כ איזה שירצה:
הל' כ ופ"א מהל' מלכים הל' ז
יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו
❖
גמ' שמן המשחה שעשה משה. כדכתיב
כהן המשוח בשמן המשחה למרובה בגדים
הוה. דכי מלך אכתי הוה צדיק ממלא
סמג עשין קטו:
דברים יז כ
בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל:
6. וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי
שמן משחת קדש יהיה זה לי (שמות ל):
מקום אבותיו הוה ואחר כך החמיץ:
אלא פר הבא על כל המצות ואין בין
ו
עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וַיֹּאמֶר יְיָ
משולם במעשיו. דצדיק גמור הוה בעל
בו שולקין את העקרים. אותם שרשים
כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יוה"כ
מוסף רש"י
קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא:
של בשמים האמורים בפרשה דכתיב [שם]
מעשים טובים: אמר לו. נבוכד נצר יה
שמואל א טז יב
ועשירית האיפה זה וזה שוים בעבודת
ז
שבט. לשון שררה ויש להן רשות
7. וּבְנֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַבְּכוֹר יוֹחָנָן הַשֵּׁנִי
יצדיק עליך את הדין אם תמרוד בי:
ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור וגו':
להפקיר דהפקר ב"ד הפקר דכתיב
יְהוֹיָקִים הַשְּׁלִשִׁי צִדְקִיָּהוּ הָרְבִיעִי
יוה"כ חומצווים על הבתולה ט ואסורים על
ומי
(עזרא י) וכל אשר לא יבא וגו',
דברי הימים א ג טו
שַׁלּוּם:
האלמנה ואינם מטמאים בקרוביהם ולא
ביבמות (פט:) בהאשה רבה
8. וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת
י
הההה)))) כ
(סנהדרין ה.). מחוקק. שררה
פורעים ולא פורמים ומחזירין הרוצח: גמ' ת"ר שמן המשחה שעשה משה במדבר היו שולקים בו את
לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְמִגְדָּנוֹת עִם עָרֵי
ל
וווו))))
מועטת (שם). שרודה את
מְצֻרוֹת בִּיהוּדָה וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן
ישראל. שיש להם כח ורשות מאת
לִיהוֹרָם כִּי הוּא הַבְּכוֹר:
העיקרים דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר והלא לסוך את העקרים אינו סופק אלא שורין את העקרים
מ
זזזז))))
מלכי פרס (שם). בני בניו של
דברי הימים ב כא ג
במים ומציף עליו שמן וקולט את הריח וקפחו אמר לו רבי יהודה וכי נס אחד נעשה בשמן המשחה
הלל. הלל נשיא היה כדאמר
9. וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דֹדוֹ
בפסחים באלו דברים (סו.)
תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ:
והלא תחלתו שנים עשר לוגין וממנו היה נמשח משכן וכליו אהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים
הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא
מלכים ב כד יז
עליהם (שם). המרובה בבגדים.
01. וְלִתָשוּבַת הַשָּׁנָה שָׁלַח הַמֶּלֶJ
וכולו קיים לעתיד לבוא שנאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם תניא אידך ויקח משה
חחחח))))
2
3
כהנים ששימשו בבית שני ואף בבית
נְבוּכַדְנֶצַר וַיְבִאֵהוּ בָבֶלָה עִם כְּלֵי
את שמן המשחה וימשח [את] המשכן [ואת] כל אשר בו רבי יהודה אומר שמן המשחה שעשה משה
ראשון מימות יאשיהו ואילך שנגנז
חֶמְדַת בֵּית יְיָ וַיַמְלֵך אֶת צִדְקִיָהוּ
צלוחית של שמן המשחה (מגילה
אָחִיו עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם:
במדבר כמה נסים נעשו בו מתחלה ועד סוף תחלתו לא היה אלא שנים עשר לוגין ראה כמה יורה בולעת
ט:). שלא היה להם לכהונה גדולה
דברי הימים ב לו י
אלא בריבוי בגדים (יומא עג.). פר
11. וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר מָרָד
וכמה עקרים בולעים וכמה האור שורף ובו נמשח משכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים
הבא על כל המצות. כהן משיח
אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים וַיֶּקֶשׁ אֶת
ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה ואין מושחים מלך
שהורה היתר בדבר שזדונו כרת
נ
ס
עָרְפּוֹ וַיְאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ מִשּׁוּב אֶל יְיָ
ועשה כהוראתו מביא פר, שנאמר
יהואחז מפני יהויקים שהיה גדול ממנו שתי שנים ואותו שמן קיים לעתיד לבוא שנאמר שמן משחת ❖
אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:
בן מלך ואם תאמר מפני מה משחו את שלמה מפני מחלוקתו של אדוניה ואת יואש מפני עתליה ואת
ע
אם הכהן המשיח יחטא לאשמת
דברי הימים ב לו יג
העם וגו' (שם). כהן משמש.
כגון שאירע בו פסול ומינו אחר
קדש יהיה זה לי לדורותיכם זה בגימטריא שנים עשר לוגין הוו אמר מר ואפילו כהן גדול בן כהן תוספות הרא"ש
טטטט))))
תחתיו ועבר פסולו וחזר לעבודתו
והעבירו הבא תחתיו, הראשון קרוי
גדול טעון משיחה מנלן דכתיב 4 והכהן המשיח תחתיו מבניו נימא קרא והכהן מתחתיו מבניו מאי
משמש והשני עבר (שם). פר
בעי מיניה רבי מרבי חייא. אע"ג
המשיח קמ"ל דמבניו דכהן גדול אי הוי משיח הוי כהן גדול ואי לא לא הוי כהן גדול אמר מר ואין
יוה"כ. שאי אפשר להביא שנים,
דרבי חייא תלמידיה הוה אפ"ה
וכן עשירית האיפה חביתי כהן
מגדולי תלמידיו [היה] דהיה נושא
מושחין מלך בן מלך מנלן אמר רב אחא בר יעקב דכתיב למען יאריך ימים על ממלכתו וגו' ירושה
5
גדול שבכל יום, שאי אפשר להביא
ונותן (בו) [רבי] עמו: כגון אני.
שנים (שם). העיקרים. הבשמים
אם הייתי בזמן הבית מביא שעיר
היא לכם ומנלן דכי איכא מחלוקת בעי משיחה ולאו כל דבעי מלכא מורית מלכותא לבניה אמר רב
(כריתות ה.). אינו ספוק. דשמן
או לאו. וא"ל לא לפי שראש גולה
פפא אמר קרא הוא ובניו בקרב ישראל בזמן ששלום בישראל קרינא ביה הוא ובניו ואפילו בלא
לא הוי אלא י"ב לוגין ועיקרין הוו
גדול ממנו כדמפרש ואזיל לפי
טובא שס"ח מנין (שם, עי"ש
שרודין את העם בשבט: ובו
משיחה תנא אף יהוא בן נמשי לא נמשח אלא מפני מחלוקתו של יורם ותיפוק ליה משום דראשון
בש"מ). שורין את העקרים
נמשחו כהנים גדולי' ומלכים.
במים. שיבלעו המים לכשיציף
ואע"ג דכתיב בקרא אשר יתן
הוא חסורי מחסרא והכי קתני פמלכי בית דוד משוחין מלכי ישראל אין משוחין מנלן אמר רבא אמר
עליהן השמן לא יבלעוהו (שם)
.
ממנו על זר ונכרת ומלך בכלל זר.
קרא קום משחהו כי זה וגו' זה טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה אמר מר אף יהוא בן נמשי לא
וקפחו. קנחו, וחברו קפחת את
אפשר דדריש ליה מדכתיב על
6
הרועה ביומא (פג:), קנחו משה
בשר אדם לא ייסך ודרשי אדם
נמשח אלא מפני מחלוקתו של יורם ומשום מחלוקתו של יורם בן אחאב נמעול בשמן כדאמר רב
יייי))))
לשמן מעל העיקרין ונתנו בצלוחית
ולא מלך כדדרשי' (מגילה דף יא.)
(שם). וכי נס אחד נעשה.
בקום עלינו אדם ולא מלך זה המן
פפא צ באפרסמא דכיא ה"נ באפרסמא דכיא ואת יהואחז מפני יהויקים שהיה גדול ממנו שתי שנים
שאתה מתמיה שאינו ספק אפילו
הרשע:
ומי קשיש מיניה והכתיב ובני יאשיהו הבכור יוחנן השני יהויקים השלישי צדקיהו הרביעי שלום
לסוך אהרן ובניו כל ז' ימי
7
המלואים, כדמפרש בפ"ק דיומא
וא"ר יוחנן הוא שלום הוא צדקיהו הוא יוחנן הוא יהואחז לעולם יהויקים קשיש ומאי בכור בכור למלכות
(ה.) שבעת ימים ימלא את ידכם,
ואיתקש משיחה לריבוי, דכתיב
ומי מלכי זוטרי מקמי קשישי והא כתיב ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור יהורם ממלא מקום
ק
ר
8
למשחה בהם ולמלא בם את ידם
אבותיו הוה יהויקים לאו ממלא מקום אבותיו הוה אמר מר הוא שלום הוא
צדקיהו הוא יוחנן הוא יהואחז
(שם ה:). מפני יהויקים. יהויקים
היה גדול מיהואחז ב' שנים, דכתיב
והא חד חד קא חשיב דכתי' 7 השלישי הרביעי מאי שלישי שלישי לבנים ומאי רביעי רביעי למלכות דמעיקרא
בו (מ"ב כג) יהואחז בן עשרים
מלך יהואחז ולבסוף יהויקים ולבסוף יכניה ולבסוף צדקיהו ת"ר הוא שלום הוא צדקיהו ולמה נקרא שמו
ושלש שנים היה במלכו וג' חדשים
מלך וביהויקים כתיב (שם) בן
שלום שהיה משולם במעשיו איכא דאמרי שלום ששלמה מלכות בית דוד בימיו ומה שמו מתניה
ככככ))))
עשרים וחמש שנה היה במלכו,
נמצא יהויקים גדול מיהואחז ב'
שמו שנאמר 9 וימלך מלך בבל את מתניה דודו תחתיו ויסב את שמו צדקיהו א"ל יה יצדיק עליך את
שנים, כך שנויה בסדר עולם
הדין אם תמרוד בי (שנאמר ויביאהו בבלה) וכתיב וגם במלך נבוכד נצר מרד אשר השביעו באלהים
(כריתות ה:). זה בגימטריא
לללל))))
01
11
שנים עשר לוגין. אלמא כולהו
ומי
י"ב לוגין דקיימי לעתיד לבוא (שם)
ואי קשיא לך אימא תריסר רביעית,
הא לא קשיא דלא אשכחן מדאורייתא מדה פחותה מלוג, להכי אמרינן י"ב לוג (מנחות פט.). בזמן ששלום בישראל. הוי המלכות ירושה ולא בעי משיחה, אבל כי איכא מחלוקת לאו ירושה היא ובעי משיחה בתחלה (כריתות ה:). מלכי ישראל
אין משוחין. משבא דוד אבל שאול נמשך (שם). נמעול בשמן. דבשלמא מלך בן מלך דבית דוד כי איכא מחלוקת נפקא לן מקראי דהדר מלמילתיה קמייתא למשיחה, אבל מלכי ישראל לא חזו למשיחה כלל (שם). באפרסמא דכיא. נמשח ולא
בשמן המשחה (שם). משולם במעשיו. תמים במעשיו (מגילה כג.).