27/22

כהן משיח פרק

שלישי

הוריות

יג.

עין משפט

מסורת הש"ס

נר מצוה

מ)

שבמקדש: איבעיא להו לענין טומאה. ליטמא למת מצוה סגן ומשוח

פרשת פר כהן משיח כתיבא ברישא והדר כתיבא פר העלם דבר של צבור.

א) זבחים צ:, ב) שם. פסחים נט.,

נא

א מיי' פ"ט מהל' תמידין

ג) צ"ל דרבה. יעב"ץ, ד) [בזבחים צ:

מלחמה אי זה מהם קודם: להחיותו. הוא קודם לסגן משום דצבור

ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת דהיינו לפר כהן משיח למה ליה

ומוספין הלכה ז:

איתא רבינא, ה) כתובות סז. ע"ש,

נב ב מיי' שם הל' ו:

צריכים לו למשוח מלחמה לצורך מלחמה טפי מסגן: דכתיב ויבדל

למיהדר וכתב כאשר שרף את הפר הראשון: וכפר בעדו. והדר ובעד

ו) צ"ל את, ז) נזיר מז: [ע"ש שינויים

נג ג מיי' שם הל' ח:

אהרן. אלמא כהן עדיף מלוי:

[בכלל ארור. כנען. לא מצא נח קללה

ביתו ובעד כל קהל ישראל: פר דעבודת כוכבים הוי עולה: חסירא

גדולים], ח) גיטין נט., ט) לא נמצא

נד ד ה ו ז מיי' שם הלכה ז:

בכתוב ועיין בב"ש, י) [סוטה ד:],

נה ח ט י מיי' שם הל"ט:

אל"ף. למימרא דעולה קדמה: כמשפט

לכנען גדולה מזו שיהא עבד לאחיו

כ) [כדכתיב ארור כנען פר' נח ט

נו כ טוש"ע יו"ד סי' רנב סעיף ח

כתיב ביה. בפר דעבודת כוכבים דבתר

מכאן שכל עבד הרי הוא בכלל ארור]:

פכ"ה], ל) [בס"א: חתולין],

בהג"ה:

פר כהן משוח ופר עדה כו': מנא הני

הכל רוצין לישא גיורת. שמתרצין לישא

כתיבה אזלינן ועולה ברישא כתיבא:

מ) [ויקרא ד], נ) בע"י נוסף: והאשה

נז ל מיי' פ"ח מהל' מתנות עניים

מילי דת"ר ושרף אותו כאשר שרף את הפר

לזנות האיש קודם להאשה ואפי' היא

הל' טו סמג עשין קסב טוש"ע

גיורת מלישא משוחררת: משוחררת לא

שעיר יחיד קודם לכבשת יחיד. כגון

אשת איש ואפי' היא נערה מאורסה

יו"ד סי' רנא סעיף ח:

היתה בחזקת שמור. דסתם שפחה

שהיו שנים זה הביא כשבה וזה הביא

הראשון מה ת"ל הראשון שיהא ראשון

נח מ נ מיי' וסמג שם טוש"ע יו"ד

דפגמיה דאיש נפיש מאשה,

❖

שעירה: שכן נתרבתה באליה. דעז אינה

מופקרת. לשון אחר גיורת בעיא לאיגיורי

ס) בס"א: חתולין,

סי' רנב סעיף ח:

קודם לפר העדה בכל מעשיו ת"ר פר כהן

נט ס מיי' פי"ב מהל' אבידה הלכה

ומשמרת עצמה לפי שבדעתה להתגייר

טעונה אליה: בגין יום. בגלל יום. כבש

משיח ופר העדה עומדים פר כהן משיח קודם

א טור שו"ע יו"ד סי' רמב סעי'

אבל שפחה אין בידה לשחרר עצמה

גלל עומר וכבשים בגלל שתי הלחם:

לה וסי' רנב ס"ט:

תורה אור השלם

לפר העדה בכל מעשיו הואיל ומשיח מכפר

מתני'

עומדים בקלקלה. האיש למשכב

ואינה משמרת עצמה: מפני מה הכל ס)

ס ע מיי' שם הלכה ב ופ"ה מהל'

זכור : גמ' אמו קודמת לכולם. דאית

ועדה מתכפרת דין הוא שיקדים המכפר

1. וְהוֹצִיא אֶת הַפָּר אֶל מִחוּץ

ת"ת הלכה א סמג עשין יב טור

נ)

מושלין בעכברים. כלומר מפני מה

שו"ע יו"ד סי' רמב סעיף לד וסי'

לַמַּחֲנֶה וְשָׂרַף אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר שָׂרַף

לה זילותא טפי: [חכם קודם למלך

נתנה מפלה יתירה לעכברים שנרדפין

למתכפר וכן הוא אומר וכפר בעדו ובעד

רנב סעי"ט:

אֵת הַפָּר הָרִאשׁוֹן חַטַּאת הַקָּהָל

ישראל. שאין כל ישראל ראוין לחכמה

תדיר תדיר: אמר להם מפני שסורן רע.

סא פ טור שו"ע יו"ד סי' רנב סעיף

ויקרא ד כא

הוּא:

ביתו ובעד כל קהל ישראל פר העלם

אאאא)))) א

2. וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל

ט:

אבל מלך כל ישראל ראוין למלכות]:

שיצר לבם רע הוא יותר מדאי. סורו שר

דבר של צבור קודם לפר של עבודת כוכבים

סב צ הכל במיי' פ"ד מהל' כלי

מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד

מלך קודם לכהן גדול. מדאמר מלך

שלהם כדאמר (ב"מ דף נט:) בגר שסורו

מקדש הלכה יט:

צֵאתוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ

מ"ט האי חטאת והאי עולה ותניא והקריב

לכהן גדול קחו עמכם מעבדי אדוניכם

רע דהיינו יצר הרע ששר שלו רע הוא:

בבבב))))

סג ק מיי' פ"ג מהל' אבל הלכה ט:

וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל:

סד ר מיי' פ"ח מהל' מתנות עניים

מאי היא. היכי הוי סורן רע: אמר

ויקרא טז יז

[וע"כ אנפשיה קאמר] אלמא מלך עדיף:

את אשר לחטאת ראשונה מה ת"ל אם

3. וְהֵבִיא אֹתָם אֶל הַכֹּהֵן

הלכה יז סמג עשין קסב טור

אמרכלא. שממונה על כולם ואין משיבין

רבא אפילו גלימי. דלאו מאכל ולית בהו

ללמד שתהא חטאת ראשונה הרי כבר נאמר

שו"ע יו"ד סי' רנא סעיף ט הכל שם:

וְהִקְרִיב אֶת אֲשֶׁר לַחַטָּאת

על דבריו: גזבר. הממונה על האוצרות

הנאה אפי' הכי גייצי להו: גייצי. נושכין:

ש [מיי' שם הל' יח ופ"ג מהל'

רִאשׁוֹנָה וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ מִמּוּל

ואת השני יעשה עולה כמשפט אלא זה

תלמוד תורה הל' ב טוש"ע י"ד סי'

עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל: ויקרא ה ח

שופתא.

❖

רמו סעי' טו בהגה]:

4. וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה

בנה אב שיהו כל חטאות קודמות לעולות

נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה

הבאים עמהם וקיי"ל דאפילו חטאת העוף קודמת לעולת בהמה פר עבודת כוכבים קודם לשעיר עבודת

פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה לְרֵיחַ

מוסף רש"י

נִיחֹחַ לַיְיָ וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט

כוכבים אמאי האי חטאת והאי עולה אמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי חטאת עבודת כוכבים חסירא

גגגג))))

וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּת:

והקריב את אשר לחטאת

אל"ף 4 לחטת כתיב דד)) רבא אמר כמשפט כתיב ביה שעיר עבודת כוכבים קודם לשעיר נשיא מ"ט האי

במדבר טו כד

דד))

ראשונה. בשמיעת הקול כתיב

5. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם קְחוּ עִמָּכֶם

צבור והאי יחיד שעיר נשיא קודם לשעירת יחיד מ"ט האי מלך והאי הדיוט שעירת יחיד קודמת לכבשת

(זבחים צ.). ואת השני. בתריה

אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת

דההוא קרא כתיב בשבועת בטוי

שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי

יחיד והא תניא כבשת יחיד קודמת לשעירת יחיד אמר אביי תנאי היא מר סבר שעירה עדיפא שכן

וממילא ידעינן כיון דהאי שני עולה

וְהוַֹרדְתֶּם אֹתוֹ אֶל גִּחוֹן:

חטאת הוה ראשון (פסחים נט.). זה

נתרבתה אצל עבודת כוכבים ביחיד ומר סבר כבשה עדיפא שכן נתרבתה באליה עומר קודם לכבש

מלכים א א לג

בנה אב. הבנין הזה בנה הכתוב אב

6. וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן

הבא עמו שתי הלחם קודמים לכבשים הבאים עמהם זה הכלל דבר הבא בגין ליום קודם לדבר הבא

ללמד לכל חטאות שיקדמו לעולות

וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל

בגין לחם: מתני' האיש קודם לאשה להחיות ולהשב אבדה והאשה קודמת לאיש לכסות ולהוציא

הבאות עמהן (שם) תלה הכתוב

וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָר וַאֲמַרְתֶּם יְחִי

הההה)))) כ

הקדמתו בשביל שם חטאת (זבחים צ.).

הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה: מלכים א א לד

מבית השבי בזמן ששניהם עומדים בקלקלה האיש קודם לאשה: גמ' ת"ר היה הוא ואביו ורבו בשבי

וקי"ל דאפילו חטאת העוף כו'.

7. שְׁמַע נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל

בזבחים בפרק כל התדיר דהאי בנין אב

אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיֹּשְׁבִים לְפָנֶיךָ כִּי

הוא קודם לרבו ורבו קודם לאביו אמו קודמת לכולם חכם קודם למלך ישראל חכם שמת אין לנו

לא איצטריך אלא לחטאת העוף הבאה

אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה כִּי הִנְנִי מֵבִיא

עם עולת בהמה כגון יולדת עשירה

זכריה ג ח

כיוצא בו מלך ישראל שמת כל ישראל ראוים למלכות מלך קודם לכהן גדול שנאמר 5 ויאמר המלך

אֶת עַבְדִּי צֶמַח:

שמביאה עולתה בהמה וחטאתה עוף,

8. כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם

(אליהם) [להם] קחו עמכם (או מ)עבדי אדוניכם וגו' כהן גדול קודם לנביא שנאמר ומשח אותו שם

שתקדים חטאת לעולה (פסחים נט.).

וווו))))

חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת:

לחטת כתיב. בפרשת שלח לך והיה

דברים יג ב

צדוק הכהן ונתן הנביא הקדים צדוק לנתן ואומר שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך וגו' יכול

אם מעיני העדה נעשתה בשגגה וגו'

בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וַיִּבָּדֵל

וכתיב התם ושעיר אחד לחטת חסר

הדיוטות היו ת"ל כי אנשי מופת המה ואין מופת אלא נביא שנאמר 8 ונתן אליך אות או מופת צמשוח

אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים

א' לומר שאינו כשאר חטאות, שכל

הוּא וּבָנָיו עַד עוֹלָם לְהַקְטִיר

בשמן המשחה קודם למרובה בגדים מרובה בגדים קודם למשיח שעבר מחמת קריו משיח שעבר

חטאת שבתורה הבאה עם עולה

לִפְנֵי יְיָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד

חטאת קודמת וזו עולה קודמת

דברי הימים א כג יג

עוֹלָם:

מחמת קריו קודם לעבר מחמת מומו עבר מחמת מומו קודם למשוח מלחמה משוח מלחמה קודם לסגן

(זבחים צ:). כמשפט כתיב. בההוא

01. בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְיָ אֶת

קרא ומנחתו ונסכו כמשפט משמע

סגן קודם לאמרכל מאי אמרכל אמר רב חסדא אמר כולא אמרכל קודם לגזבר גזבר קודם לראש משמר

שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן

כמשפט סדר מקראו כך סדר עבודתו,

בְּרִית יְיָ לַעֲמֹד לִפְנֵי יְיָ לְשָׁרְתוֹ

ראש משמר קודם לראש בית אב ראש בית אב קודם לכהן הדיוט איבעיא להו לענין טומאה סגן

ופר ברישא כתיב (שם). והתניא

זזזז))))

וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה:

משוח מלחמה קודם לסגן.

דברים י ח

ומשוח מלחמה איזה מהם קודם אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן ת"ש דתניא סגן ומשוח מלחמה שהיו

11. יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל

דמשמע לכל דבר קודם לו דאיהו

מהלכים בדרך ופגע בהם מת מצוה מוטב שיטמא משוח מלחמה ואל יטמא סגן שאם יארע בו פסול

עדיף טפי (נזיר מז:). ממזר תלמיד

חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ:

❖

חכם קודם כו'. לפתוח ראשון

משלי ג טו

בכהן גדול נכנס הסגן ומשמש תחתיו והתניא משוח מלחמה קודם לסגן אמר רבינא כי תניא ההיא להחיותו:

ולברך ראשון (סוטה ד:).

מתני' כהן קודם ללוי לוי לישראל ישראל לממזר וממזר לנתין ונתין לגר וגר לעבד משוחרר

חחחח)))) ר

תוספות הרא"ש

אימתי בזמן שכולם שוים אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ ממזר תלמיד חכם

קודם לכהן גדול עם הארץ: גמ' כהן קודם ללוי שנאמר (ו)בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן (להקריב)

מה"מ דת"ר ושרף אותו כאשר

שרף את הפר הראשון

וה"ל למכתב כאשר שרף את

[להקדישו] קדש (ה)קדשים לוי קודם לישראל שנאמר בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי (מתוך)

טטטט))))

פרו מה ת"ל הראשון [שיהא]

וגו' ישראל קודם לממזר שזה מיוחס וזה אינו מיוחס ממזר קודם לנתין זה בא מטפה כשרה וזה בא

ראשון (לכל העבודה) [לפר

העדה] לכל מעשיו: דתני'

מטפה פסולה נתין קודם לגר זה גדל עמנו בקדושה וזה לא גדל עמנו בקדושה גר קודם לעבד

והקריב את אשר לחטאת

ראשונה. בקרבן עולה ויורד

משוחרר זה היה בכלל ארור וזה לא היה בכלל ארור: אימתי בזמן שכולן שוין כו': מה"מ א"ר אחא

בשמיעת קול וביטוי שפתים

ברבי חנינא דאמר קרא יקרה היא מפנינים מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים תניא רשב"י אומר

יייי))))

וטומאת מקדש וקדשיו כתיב:

אלא זה בנין אב שיהא חטאות

בדין הוא שיקדים עבד משוחרר לגר שזה גדל עמנו בקדושה וזה לא גדל עמנו בקדושה אלא זה

קודמות לעולות הבאים עמהם:

היה בכלל ארור וזה לא היה בכלל ארור שאלו תלמידיו את רבי אלעזר ברבי צדוק מפני מה הכל

וקיי"ל דאפילו חטאת העוף

ככככ))))

קודמת לעולת הבהמה. ואע"ג

רצין לישא גיורת ואין הכל רצין לישא משוחררת אמר להם זו היתה בכלל ארור וזו לא היתה בכלל ארור דבר

דבהמה עדיפא דהוי מין זבח.

דלהכי אהני קרא יתירא. דאי

אחר זו היתה בחזקת שמור וזו לא היתה בחזקת שמור שאלו תלמידיו את רבי אלעזר מפני מה הכלב מכיר את

לחטאת בהמה הא לא צריך

קונו וחתול אינו מכיר את קונו אמר להם ומה האוכל ממה שעכבר אוכל משכח האוכל עכבר עצמו עאכ"ו

קרא דדם חטאת קודם לדם

העולה שהוא מרצה. אלא

שאלו תלמידיו את ר"א מפני מה הכל מושלים בעכברים מפני שסורן רע מאי היא רבא אמר אפילו גלימי גייצי

לללל))))

לאשמעי' דאי מתרמי חטאת

העוף דראובן ועולת בהמה

רב

דשמעון דקודמת חטאת העוף.

אבל בחד גברא לא משכחת דמייתו חטאת העוף ועולת בהמה: לחטת חסר כתיב. אלא למימר דמעלת חטאת זו חסירה ממעלת שאר חטאת: (דמ"ש) [מ"ט] האי דיחיד והאי דצבור וצבור קודמין ליחיד אפי' הוא נשיא. והא

דאמרי' בפ"ק דר"ה (דף ח: וש"מ) מלך וצבור מלך נכנס תחילה לדין התם שאני כדמפרש טעמא לאו אורח ארעא למיתב מלכא אבראי. ואב"א מקמי דלפוש חרון אף: ואומר שמע נא יהושע הכהן הגדול. מאי ואומר וכ"ת שאני

צדוק הכהן דהוה משמש באורים ותומים וה"ל כמו נביא כמו (במדבר כז) ולפני אלעזר [הכהן] יעמוד ושאל לו במשפט האורים (ותומים) ויהושע נביא היה ואפ"ה היה צריך לאלעזר. אבל כה"ג שאינו משמש באורים ותומים

לא עדיף מנביא ת"ל שמע נא יהושע ובבית שני הוה וכבר פסקו אורים ותומים (קודם): משוח בשמן המשחה קודם למרובה בגדים. וה"נ איתא במסכת נזיר ר"פ כהן גדול משוח בשמן המשחה ומרובה בגדים משוח בשמן

המשחה עדיף דמביא פר הבא על כל המצות אבל מרובה בגדים לא. ותימה האיך הוה ב' כהנים גדולים כאחד. י"מ שאירע טומאה לכהן משיח. אחר שגנז יאשיהו המלך השמן המשחה (ואינו) [ומינו] מרובה בגדים לשמש

תחתיו. ולא נהירא דא"כ ה"ל למכתב משוח בשמן המשחה קודם למרובה בגדים שעבר כדאמרינן מרובה בגדים קודם למשיח שעבר ועוד דהתם בנזיר ה"ל למימר משוח בשמן המשחה עדיף דחזי לעבודה ומרובה בגדים לא

חזי לעבודה כדקאמר התם מרובה בגדים ומשיח שעבר מרובה בגדים עדיף דאילו מרובה בגדים עביד עבודה ואילו משיח שעבר לאו בר עבודה הוא דאינו ראוי לא לכה"ג ולא לכהן הדיוט. ופי' הרב ר' משה מאוברא דכגון

[שגלה או] שחלה כה"ג ואוקמו אחר תחתיו וכיון ששימש ימים רבים בכה"ג מסתמא אין מעבירין אותו אף כששב או שנתרפא דדוקא באירע קרי שהשני אינו משמש אלא לפי שעה חוזר ראשון לעבודתו: מרובה בגדים קודם

למשיח שעבר. כגון שאירע קרי לכה"ג קודם שגנז שמן המשחה ומשחו אחר תחתיו ומת כה"ג ומינו אחר תחתיו אחר שגנז שמן המשחה. ומה שלא מינו משוח שעבר (אע"פ) [אפשר] שהאחר נתחכם ונתעלה יותר או שמא ע"פ

מלך מינוהו כמו שמצינו שהיו נתמנים עפ"י מלך בבית שני ברבוי דמים (יומא דף ח: יח. יבמות סא.): אבעיא להו לענין טומאה סגן ומשוח מלחמה איזו מהן קודם. הך בעיא איתא נמי בנזיר בריש כ"ג ואין (וכתב) [כתוב] שם

לענין טומאה. אלא סגן ומשוח מלחמה מאי. ומשום דקאי אמתניתין כה"ג ונזיר שהיו מהלכין בדרך ומצאו מת מצוה ר' אלעזר אומר יטמא כה"ג ואל יטמא נזיר. וחכ"א יטמא נזיר ואל יטמא כה"ג. ועלי' קאי הבעי' משוח מלחמה

וסגן מאי. אבל הכא מתניתין בקדימה להחיותו איירי ומשום הכי הוצרך לפרש לענין מאי (והא דלא מבעיא) [ופשיטא] ליה לענין החיותו משוח מלחמה קודם לפי שהוא ראש ערכי מלחמה וחיי ישראל תלוין בו אבל לענין

טומאה מספקא ליה אי סגן עדיף לפי שהוא מזומן לשמש תחת כה"ג: