יג:
כהן משיח פרק
שלישי הוריות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כדאמרינן במסכת ברכות [סב.]: אמר רבא ובחיי אביהם. הא דעושים
נ)
שופתא. ביתד של מרא דעץ הוא גייץ: המניח כליו. מלבושיו: פת
א) בכל הס"י הגי' בגמ' וברש"י תלמוד
סה א ב ג מיי' פרק ו מהל' ת"ת
בכל העמוד וכצ"ל, ב) נ"א יפים
סניפין מפני כבוד אביהם: נשנית משנה. הא דתניא לעיל כשהנשיא
פחמין. פת האפוי בגחלים: של שיורי העיסה. שנשתיירו מלישה:
הל' ו סמג עשין יג טור שו"ע
יו"ד סי' רמ"ד סעיף טו [וברב
לתלמוד האוכל פת חטין ואצ"ל
נכנס וכו': נתקין מילתא כי לדידן. כלומר נעבד ליה כי היכי דעבד
משכח למוד של ע' שנה. שסדור בפיו כל ע' שנה: משיב. מחזיר את
חטין עצמן, ג) יומא עו: [סנהדרין
אלפס קידושין פרק א דף רכא:
הלמוד שנשתכח הימנו כבר ע' שנה: וסימנך. לגרסא שלא תטעה שאם
הוא לדידן. ואית דגרסי נתקין מילתא כי ליתנן כלומר נתקין מילתא
ע.], ד) [תוספ' סנהדרין פ"ז ה"ה],
ע"ש היטב שהשמיט הא דרבא
ה) [עיין תוס' יבמות קה: ד"ה מי
האידנא דחלשא עלמא אפי'
לא תדע אם אחד אומר אחד ולא שתים
דלהוי לזכרון לעולם לדורות אפילו כי
שצריך], ו) ס"א אחורי, ז) ברכות סב.,
לגדולים נמי]:
אינן בעולם. ואית דאמרי נתקין מילתא
ואחד אומר שתים ולא שלש או שמא אחד
ח) ס"א לא גרסי ועי' ב"ש, ט) [עי'
סו ד מיי' שם הל' ז טוש"ע שם
רב פפא אמר אפילו שופתא מרא גייצי
אומר שתים ולא שלש ואחד אומר שלש
כי ליתני לומר לו שילמדנו דבר שאינו
תוס' ב"ק צד: ד"ה בימי], י) מגילה יח.
סעיף טז:
ת"ר חמשה דברים משכחים את הלימוד
מכות י., כ) [צ"ל תהלתו], ל) [עי' תוס'
סז ה מיי' שם טוש"ע שם סעיף
יודע ללמוד ויתבייש: גלי עוקצים.
ולא ארבע יהא סימן קמיצה כלומר
אאאא))))
סוטה יב. ד"ה אחרים], מ) סנהדרין ל.
י"ז:
ידרוש לן מסכת עוקצין: דלית ליה.
כפוף הקמיצה ונשתיירו מאותן אצבעות
האוכל ממה שאוכל עכבר וממה שאוכל
[גיטין נב.], נ) צ"ל בית יד, ס) [דבור
סח ו טור יו"ד סי' רמד:
שאין סדור לו: פשט. פירש: גרס
של יד העומדין לבד שתי אצבעות זקופין
סט ז מיי' פ"י מהל' זכייה ומתנה
זה שייך לעיל אחר דיבור פת פחמין],
חתול והאוכל לב של בהמה והרגיל בזיתים
ע) [שמות ל], פ) בס"א כאן הוא סוה"ד
הלכה ז [ופ"ו מהל' מעשר
ותנא. גרס ושנה: אמר. רבן שמעון
כסדרן מכאן דהיינו אצבע ואמה מכאן
והשותה מים של שיורי רחיצה והרוחץ
הקודם, צ) [עי' רש"א], ק) [במדבר יח],
שני הלכה ו] סמג עשין פב טוש"ע
וזרת מכאן דהיינו שתי אצבעות מכאן
בן גמליאל מאי דקמא דלמא חס ושלום
פ) ❖
ר) [ויקרא כז], ש) [שמות יג],
ח"מ סי' רנה סעיף ט:
רגליו זו על גבי זו ויש אומרים אף המניח
כו': בתר דאוקים. בתר שסיים: ושדו
ואצבע אחד מכאן ובכך תהא זכור שאחד
כליו תחת מראשותיו חמשה דברים משיבים
ליה. לפיתקא בי מדרשא: שאלות
אומר אחת ולא שתים ואחד אומר שתים
בבבב))))
תורה אור השלם
ולא שלש. גודל לא קא חשיב הכא עם
דהוה מיפריק מתרץ ומה שלא היה
את הלימוד פת פחמין וכל שכן פחמין עצמן
שאר אצבעות משום דלא קאי בסדר
מתרץ כתבו אינהו הפירוקין ושדו בי
1. מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ יַשְׁמִיעַ כָּל
והאוכל ביצה מגולגלת בלא מלח והרגיל
❖
ס)
מדרשא: [תורה מבחוץ כו'. או הם
אצבעות: האוכל פת ופחמין עצמן
תהלים קו ב
תְּהִלָּתוֹ:
בשמן זית והרגיל ביין ובשמים והשותה מים
כחדא חשיב להו: קשים ללמוד. שהעושה
יכנסו לבהמ"ד או אנו נצא אליהם ונשב
של שיורי עיסה ויש אומרים אף הטובל
אותן יהא קשה לשמוע: העובר תחת
עמהם]: נהי דאהני לך קמרא דאבוך.
מוסף רש"י
אפסר גמל כ"ש תחת גמל עצמו. כחדא
כלומר דאהני לך חשיבותא דאביך דהוית
אצבעו במלח ואוכל הרגיל בשמן זית מסייע
פקחין. פקחוני, עשאוני פקח (יומא
חשיב להו: העובר תחת ריח של נבילה.
אב ב"ד אבל למהוי נשיא מי אהני לך
ליה לרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן כשם שהזית
. ילמד אדם עצמו.
עו: סנהדרין ע.)
דקא בעית למהוי נשיא: קמרא. אבנט
כלומר ההולך ומריח ריח נבילה דכל
לפנות, להשכים. קודם היום,
משכח לימוד של שבעים שנה כך שמן
ולהעריב. משחשכה (ברכות סב.
ההולך ומריח הוי עובר תחת אותו ריח
מוזהב כדאמרי' במסכת שבת בפ' במה
עי"ש). אילו היה תמורה. אותו
זית משיב לימוד של שבעים שנה: והרגיל
אשה (דף נט:): מתני ליה רבי לרבי
שהריח הולך ועולה: זוהמא ליסטרון.
אחד עשר, לא היה קרב. דתמורת
ביין ובשמים: מסייע ליה לרבא דאמר רבא
שמעון בריה אחרים אומרים אילו (לא)
אותו כף שבוחשין את הקדרה קרי להו
מעשר אינה קרבה, כדגמרינן במסכת
גגגג))))
תמורה (ה:) מעשר העברה העברה
היה תמורה לא היה קרב. דתנן במס'
הכי על שם שמעבירין הזוהמא לצדדין.
חמרא וריחני פקחין: והטובל אצבעו במלח:
מבכור, ובבכור דרשינן הם קריבין
בכורות בפ' בתרא (דף ס.) קרא לתשיעי
[על שני צדיו ע) תרגום על תרין סטרוהי]:
ואין תמורתו קריבה, אלא ודאי
אמר ר"ל ובאחת כתנאי ר' יהודה אומר אחת
כל העם עומדין. כל השורות כולן אפילו
עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי
מדקרב שלמים הקדש ראשון חשבינן
ולא שתים רבי יוסי אומר שתים ולא שלש
ליה ולכך עושה תמורה כדין שלמים
הן מאה: ועושין לו שתי שורות בלבד:
שלשתן מקודשין התשיעי נאכל במומו
אחרים (בכורות ס.). רב יוסף סיני
וסימניך קמיצה עשרה דברים קשים ללימוד
עושין אותן. לבני חכמים שממונים
והעשירי מעשר והאחד עשר קרב שלמים
רבה עוקר הרים. סיני היו קורין
ועושהו תמורה דברי ר"מ אמר לו רבי
אביהם פרנס על הצבור: סניפין. שמושיבין
העובר תחת האפסר [הגמל] וכל שכן תחת
לרב יוסף שהיה בקי בברייתות הרבה,
עוקר הרים לרבה בר נחמני שהיה
אותן בצד הזקנים מפני כבוד אביהם
יהודה וכי יש תמורה עושה תמורה והא
גמל [עצמו] והעובר בין שני גמלים והעובר
מחודד יותר בפלפול (ברכות סד.).
קיימא לן דאין תמורה עושה תמורה
דהויין סניפין לזקנים כסניף זה שמצניפין
למרי חטיא. למי שקבץ תבואה
בין שתי נשים והאשה העוברת בין שני
צ)
לקורה גדולה סני"ף בלע"ז: אלא לקטנים.
כדתנן במסכת תמורה בפ' קמא (דף ה:)
למכור, כלומר למי שקבץ שמועות
אנשים והעובר מתחת ריח רע של נבילה
(שם). אומנא לביתיה לא חליף.
ק)
אך בכור שור קדש הן וכו' הן קריבין
דאנוס הוא אבל יצא לגדולים אינו נכנס
לא נהג כל אותן הימים שום צד שררה
ואין תמורתן קריבין ומעשר יליף
ויושב במקומו דפושע הוא משום דהוה
והעובר תחת הגשר שלא עברו תחתיו מים
וכשהיה צריך להקיז דם היה הולך
ר)
ליה למיבדק נפשיה: כדי שלא יתרחק.
עברה עברה מבכור כתיב הכא כל
לבית הרופא ולא היה שולח לבא אליו
מ' יום והאוכל פת שלא בשל כל צרכו
❖
(שם). הדרן עלך מסכת הוריות
דהיוצא לפנות ביום צריך שיתרחק מן
אשר יעבור תחת השבט וכתיב התם
והאוכל בשר מזוהמא ליסטרון והשותה
הדרך כדי שלא יהו אחרים רואים אותו
בבכור ש) והעברת כל פטר רחם וגו':
מאמת המים העוברת בבית הקברות
אמר
תוספות הרא"ש
והמסתכל בפני המת ויש אומרים אף הקורא
וסמנך קמיצה. וסימנך שלא תטעה
כתב שעל גבי הקבר ת"ר כשהנשיא נכנס כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם שבו כשאב
דדדד)))) א
ב
לומר שמא חד אמר אחת
ולא שתים וחד אמר שתים ולא
ב"ד נכנס עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו גכשחכם נכנס אחד עומד
שלש. או שמא אחד אומר שתים
ואחד יושב עד שישב במקומו בני חכמים ותלמידי חכמים בזמן שרבים צריכים להם מפסיעין על ראשי
ולא שלש ואחד אומר שלש ולא
ד
ארבע. יהיה סימנך קמיצה. כלומר
העם יצא לצורך יכנס וישב במקומו בני ת"ח שממונים אביהם פרנס על הצבור בזמן שיש להם
ה
הההה))))
כפוף הקמיצה וישאר ב' אצבעות
זקופין ואצבע מצד זה. ובזה
דעת לשמוע נכנסים ויושבים לפני אביהם ואחוריהם כלפי העם בזמן שאין להם דעת לשמוע נכנסים
תזכור שא' אומר אחת ולא שתים.
ויושבים לפני אביהם ופניהם כלפי העם רבי אלעזר בר ר' [צדוק] אומר אף בבית המשתה עושים
והא דלא קאמר וסימנך אמה שאם
וווו))))
תכפוף אצבע אח' הארוך ששמו
אותם סניפין [אמר מר] יצא לצורך נכנס ויושב במקומו אמר רב פפא לא אמרו אלא לקטנים אבל
אמה ישארו כמו כן אצבע מכאן
וזרת מכאן וקמיצה מכאן משום
לגדולים לא הוה ליה למבדק נפשיה מעיקרא דאמר רב יהודה אמר רב לעולם ילמד אדם עצמו
זזזז))))
דדרך לכפוף הקמיצה כדי לקמץ
להשכים ולהעריב כדי שלא יתרחק (אמר רבא) האידנא דחלשא עלמא אפילו לגדולים נמי רבי אלעזר
נקט קמיצה. אי נמי דלא הוי סימן
ו
חחחח))))
מסוים כ"כ דאיכא למימר אגודל
ב"ר [צדוק] אומר אף בבית המשתה עושים אותם סניפים אמר רבא בחיי אביהם בפני אביהם א"ר
מן המנין ויהיו שתים מכאן ושתים
מכאן אבל כשתכפוף הקמיצה
יוחנן בימי רשב"ג נישנית משנה זו רבן שמעון בן גמליאל נשיא רבי מאיר חכם רבי נתן אב"ד כי הוה
טטטט))))
וישאר רק הזרת מצד א' ממילא
רשב"ג התם הוו קיימי כולי עלמא מקמיה כי הוו עיילי רבי מאיר ורבי נתן הוו קיימי כולי עלמא
ידענא דאין הגודל בכלל דא"א
לומר אחד ולא שלש: גרס ותנא.
מקמייהו אמר רשב"ג לא בעו למיהוי היכרא בין דילי לדידהו תקין הא מתניתא ההוא יומא לא הוו במשנת עוקצין:
רבי מאיר ורבי נתן התם למחר כי אתו חזו דלא קמו מקמייהו כדרגילא מילתא אמרי מאי האי אמרו
להו הכי תקין רשב"ג אמר ליה ר"מ לרבי נתן אנא חכם ואת אב"ד נתקין מילתא כי לדידן מאי נעביד
ליה נימא ליה גלי עוקצים דלית ליה וכיון דלא גמר נימא ליה 1 מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו
למי נאה למלל גבורות ה' מי שיכול להשמיע כל תהלותיו נעבריה והוי אנא אב"ד ואת נשיא
יייי))))
ככככ))))
שמעינהו רבי יעקב בן קרשי אמר דלמא חס ושלום אתיא מלתא לידי כיסופא אזל יתיב אחורי עיליתיה
דרשב"ג פשט גרס ותנא גרס ותנא אמר מאי דקמא דלמא חס ושלום איכא בי מדרשא מידי יהב דעתיה
וגרסה למחר אמרו ליה ניתי מר וניתני בעוקצין פתח ואמר בתר דאוקים אמר להו אי לא גמירנא כסיפיתנן
פקיד ואפקינהו מבי מדרשא הוו כתבי קושייתא [בפתקא] ושדו התם דהוה מיפריק מיפריק דלא הוו
מיפריק כתבי פירוקי ושדו אמר להו רבי יוסי תורה מבחוץ ואנו מבפנים אמר להן רבן [שמעון בן]
גמליאל ניעיילינהו מיהו ניקנסינהו דלא נימרו שמעתא משמייהו אסיקו לרבי מאיר אחרים ולר' נתן
לללל))))
יש אומרים אחוו להו בחלמייהו זילו פייסוהו [לרבן שמעון ב"ג] רבי נתן אזל רבי מאיר לא אזל אמר
דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין כי אזל רבי נתן אמר ליה רשב"ג נהי דאהני לך קמרא דאבוך
ממממ)))) ז
למהוי אב ב"ד שויניך נמי נשיא מתני ליה רבי
לרבן שמעון בריה
אחרים אומרים אילו
היה תמורה
לא