נב:
איזהו מקומן
פרק חמישי
זבחים
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אותה שנתן דמה למעלה ולא אותה שנתן דמה למטה.
ושאינו נשאר. כלומר אם יצא כל הדם בהזאה אין צריך מיצוי: האי
כה א מיי' פרק ב' מהלכות
וא"ת
א)
ת"כ צו פרש' ד ה"ג,
ב)
פסה"מ הלכה א:
לעיל לז: מנחות מד:,
תנא סבר שיריים מעכבין גרסינן: המחטא אותה יב]. הזורק את
א"כ היכי פריך לעיל בריש בית שמאי (דף לח.) אימא
כו ב ג מיי' שם הלכה ח:
ג) ירוש' יומא פ"ה ה"ו,
כז ד מיי' שם הלכה ג: וכפר אע"פ שלא נתן למעלה אלא למטה לה] וי"ל דהוה דריש אותה
דמה ובכללה דזאת תורת החטאת כתיב. אותה מיעוטא היא אם מחטא יג]
ד) יומא ס: ולעיל מ. ת"כ אחרי
כח ה מיי' פרק ה' מהלכות
פרש' ד ה"א, ירוש' שם,
לדרשא אחריתי כדדריש לעיל בפ"ק
(דף י:) אותה לו] למעלה ולא
את דמה כהלכתו שכתבתי
לך בה יד] קרנות דהיינו למעלה הוא
❖
ה) לעיל לח. לט. סנהדרין ד:,
מעה"ק הלכה ז:
דהואי חיטוי ונאכלת אי לא לא: וכי
אחרת למעלה א"נ הוה מפרש אותה
ו) [יומא ס:] ר"ה כ: מו"ק ז:
מאין באת. להכשיר שנזקקת להביא
יאכלנה אבל למטה לא יאכלנה
יבמות צד: נזיר מג. ב"מ כז.
ושאינו נשאר לא ימצה תרי תנאי ואליבא
סנהדרין עה. שבועות יט.,
תורה אור השלם
מקרא לפסול: ישפך. שפיכה טו]
ולעולם כיפר ולא שייכא כאן דההיא לז]
דר' ישמעאל $ אמר רמי בר חמא האי תנא סבר
ז) [מנחות טז:], ח) [יומא
אחת ונאמר והבשר תאכל: נאמרו
דשמואל (לעיל ד' כו:) דכיון שהגיע דם לח]
1. הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ
ס: לעיל מב: לקמן קיא. מנחות
שירים מעכבי דתניא הכהן המחטא אותה
העוף והזה מדם החטאת ❖
1
טז:, ט) לעיל לט., י) יומא ס.
למזבח נתכפר: מה דמים האמורים
יֹאכֲלֶנָּה בְּמָקוֹם קָדשׁ תֵּאָכֵל
דמים למטה. מחוט הסיקרא בחטאת
א)אותה שניתן דמה למעלה ולא אותה שניתן
בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד:
למטה אם נתנן למעלה לא כיפר.
(ויקרא ה)
ויקרא ו, יט
דמה למטה אמרת וכי מאין באתה מכלל
2. וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם
הגהות הב"ח
פירש בקונט' דבחטאת העוף כתיב
ודרשינן ליה לקמן (דף סד:) זה קיר
עַל מִזְבַּח יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְדַם
שנאמר 2 ודם זבחיך ישפך על מזבח וגו'
התחתון: ונאמר דמים למעלה.
היא שאם שינה בה פסלה ותימה הא
(א) רש"י ד"ה משמעות דורשין
זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח יְהֹוָה
למדנו לניתנין במתן ארבע שאם נתנן
וכו' פר יוה"כ לשיריים הס"ד
בחטאת בהמה: מה דמים האמורים
טל] בבהמה נמי כתיב היא ונימא כמו
אֱלֹהֶיךָ וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל:
ב) א
ואח"כ מ"ה שיריים מעכבי וכו'
דברים יב, כז
למטה שנתנן למעלה לא כיפר.
במתנה אחת כיפר יכול אף הניתנין למעלה
כן שאם שינה בה פסלה:
3. וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת
מכל המתנות כו' ולר' יהודה
תאמר בניתנין למעלה שסופן
איצטריך למילף וכו' לפני ולפנים
דהא כתיב בהזאתו חטאת היא שאם
שנתנן למטה כיפר ודין הוא נאמרו דמים
אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ
הוא דכתיב ואפי' במתן יסוד
וְהִקְרִיב אֶת הַשָּׂעִיר הֶחָי:
❖
למטה. תימה מ] מעולת
שינה בה פסול דהכי אמרינן לקמן
למעלה ונאמרו דמים למטן מה דמים
משמע: (ב) ד"ה לדברי האומר
ויקרא טז, כ
העוף שסופן למטה ותנן לקמן בפ'
(דף סו.) עשאה למעלה כמעשה כולן
וכו' ומתחיל במזבח כדי שיהו לו
❖
האמורים למטן שנתנן למעלן לא כיפר אף
ב
שיריים:
פסול: שכן סופן למטה. שירים טז]
חטאת העוף (דף סו.) עשאה למטה
דמים האמורים למעלן אם נתן למטה לא
מוסף רש"י
ג
א]
ניתנין ליסוד: שסופן לחוץ. שפיכת
כמעשה כולן פסולה ומיהו
כיפר לא אם אמרת בתחתונים שניתנין
ישפך. שפיכה אחת משמע, מדלא
ג)
גליון הש"ס
ב]
שיריהם: ואם עשאן בתחילה בחוץ
היא גופה לא ידעינן מנא לן:
כתיב סביב דילפינן מיניה שתי
בנתינה למעלה שאין סופן למעלן לא כיפר
לא כפר. דעיכובא כתיב בהו
מתנות שהן ארבע (לעיל
[גמ' אמר רמי בר חמא האי
לו:) וכלה מכפר. קרא יתירא,
תנא סבר שירים מעכבי. עי'
תאמר בעליונים שנתנן למטה שיש מהן קרב למטה דמים (שיריים)
כדרבינא יז] ט) מועשה כאשר עשה: שאין
ג]
לעיל דף מב ע"ב בתוס' ד"ה הא
דלא הוה ליה למיכתב אלא והקריב
❖
מזבח הפנימי ממרקן. שאין שם גמר
הפנימיים יוכיחו שיש מהן קרב בחוץ ואם נתנן בתחלה בחוץ לא כיפר לא
את השעיר החי: אם כיפר. כפרה
כמ"ד וכו']:
המעכבת בשאר מקומות כגון
מתן דמים שעודן צריכין עבודה
אם אמרת בדמים הפנימיים שאין מזבח הפנימי ממרקן תאמר בעליונים שהרי
ד]
מתנת דמים, מתן שבע ומתן ד':
אחת יח] הילכך חמירי ולקמן מפרש ואזיל
קרנות ממרקות אותן אם נתנן למטה כשרים ת"ל אותה אותה שניתן דמים
כלה. אע"פ שלא שפך שירים
שינויי נוסחאות
ה]
ו]
מאי היא: תאמר בניתנין למעלה
ליסוד מזבח חיצון: מפני מה לא
יט]
למעלה ולא שניתן דמה למטה מאי שאין מזבח הפנימי ממרקן לאו אלו
נאמר. מפני מה לא נדרוש
א] צ"ל נתנן (*ש"מ): ב] נ"א
ז]
בקרנות שממרקות אותו. שהוא גמר
המקרא כסדר מכתבו ונאמר אם
אמרת בניתנין למטה שכן אין
שיריים א"ל רבא אי הכי תיתי בק"ו מה שיריים הפנימיים שסופן חובה בחוץ
ח]
מתן דמיהם לעכב דהא לכולי עלמא
כילה הכל אפילו שפיכת שירים
סופן למעלה תאמר בניתנין
עשאן בתחלה בחוץ לא כיפר הניתנין למעלה שאין סופן חובה למטה ועשאן
כיפר (לעיל מ.). מי מעכב על ידינו
למעלה שכן סופן למטה דמים
שיריים החיצונים לא מעכבי הילכך
שלא נדרוש בלשון זה אם כלה כפר
הפנימיים יוכיחו שסופן לחוץ
בתחלה למטה אינו דין שלא כיפר אלא אין מזבח הפנימי ממרקן בלבד אלא
לא חמירי ויכשרו למטן להכי
ואם נתנן בתחלה בחוץ (והשאר
ואם לא כלה לא כפר (יומא
ס:) משמעות דורשין. לשון
ליתא) (ש"מ. וכעי"ז בכל כתה"י):
איצטריך אותה: מאי שכן אין מזבח
פרוכת תנו רבנן וכלה מכפר אם כיפר כלה ואם לא כיפר לא כלה דברי
3
ד) ט]
ג] נ"א שכן סופן למטה כו'
משמעות המקרא דורשין (סנהדרין
הפנימי ממרק אותו כ] [לאו].
ר' עקיבא י] אמר לו רבי יהודה מפני מה לא נאמר אם כלה כיפר אם לא כלה לא
עו:) שירים מעכבין איכא
הפנימיים יוכיחו שכן סופן
בינייהו. ר' עקיבא סבר שירים
להיות בחוץ (גליון): ד] תאמר
דשפיכת שיריים מעכבי בהו: אמר
כיפר שאם חיסר אחת מכל המתנות לא עשה ולא כלום מאי בינייהו רבי
ה)
ד
ו)
לא מעכבי, והכי קאמר אם כפר
בניתנין למעלה שכן קרנות
ליה רבא. לרמי בר חמא: אי הכי.
(כתה"י וכ"ה ברש"י): ה] בש"מ
עיקר המתנות כלה ואפילו לא שפך
יוחנן ורבי יהושע בן לוי חד אמר משמעות דורשין איכא בינייהו וחד אמר
נוסף הואיל וקרנות ממרקין
דשיריים מבחוץ כא] מעכבי בהו כל
שירים, ור' יהודה סבר מעכבי והכי
שיריים מעכבין איכא בינייהו תסתיים דר' יהושע בן לוי הוא דאמר שיריים
אותן: ו] צ"ל דמה (שמכ"י וב"ש):
קאמר אם כלה הכל אז כפר ואם
ז)
שכן דאתיא מקל וחומר ולא בעי קרא:
ז] נ"א אלא (כי"צ וש"מ): ח] ומה
לא כלה הכל אין הכפרה של מתנות
דמעכבי דא"ר יהושע בן לוי לדברי האומר שיריים מעכבין מביא פר אחד
יא]
ומה דמים הפנימיים שסוף שיריהם
כפרה (יומא ס:). שירים, שפיכת
דמים הפנימיים שסופן (כי"צ
שירים (לעיל מב:) תנא ר' נחמיה
וכ"ה ברש"י): ט] ס"א כדתנו
ומתחיל בתחלה בפנים אטו ר' יוחנן לית ליה הא סברא והאמר ר' יוחנן ח)תנא
חובה לחוץ לעכב עשאן בתחילה
כו'. בפרק השוחט והמעלה בחוץ
: י] בילקוט איתא
רבנן (ש"מ)
ר' נחמיה כדברי האומר שירים מעכבין אלא כדברי האומר ולאו להני
בחוץ כו': הכי גרסינן אלא אין מזבח
דקאמר ר' נחמיה התם שירי הדם
דברי ר' יהודה אמר לו ר'
תנאי הכא נמי כדברי האומר ולאו להני תנאי: מתני' חטאות הצבור והיחיד
נחמיה מפני (הגרי"ב). ובקר"א
שהקריבן בחוץ חייב, אלמא עבודה
הפנימי ממרקן בלבד אלא פרכת.
דחה גיר' זו עי"ש: יא] מעכבין
הן בפנים וקרינן בהו ואל פתח
דדמן טעון תחילת הזייה על הפרוכת
אלו הן חטאות הצבור שעירי ראשי חדשים ושל מועדות שחיטתן בצפון
אהל מועד לא יביאנו וגו' ונכרת
איכא בינייהו דא"ר (כי"מ וק'
❖
ושמכ"י). [בד' וילנא הציבו הגהה
(יומא שם):
הואיל כב] וטעונין שתי עבודות בפנים
וקיבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון ארבע מתנות על ארבע קרנות כיצד
ה
זו שלא במקומה]: יב] אותה
חמירי לעכב מלעשות' בחוץ תאמר
בחטאת בהמה כתיב כך גירסת
מהר"פ (ש"מ): יג] צ"ל חיטא
בניתנין למעלן שכן קרנות ממרקות
שיטה מקובצת
(*שמכ"י): יד] צ"ל בד' קרנות
את עבודותיהן העליונות ואין טעונין שתי עבודות כג] אבל בשיריים לא קאמר דליעכבו: ה"ג ת"ר וכלה מכפר וגו'. ולקמיה מפרש
(ש"מ): טו] צ"ל בשפיכה (*ש"מ):
מה דמים האמורים למטה כו'.
מאי קאמרי ומאי בינייהו: מפני מה לא נאמר. מפני מה לא נדרשנו כסדר מכתבו: משמעות דורשין כו'. תרווייהו ללמד על
טז] צ"ל שיריהן (כתה"י וד"ו):
פ"ה בחטאת העוף כתיב היא.
כד]
יז] כדרבינן (כתה"י וד"ו):
ותימה כו'. [ככתוב בתוד"ה מה] ועוד
המתנות שמעכבות קאמרי אלא מר משמע ליה הכי ומר משמע ליה הכי רבי עקיבא משמע ליה מדסיפא לרישא מדריש כה] בכפרה
יח] צ"ל אחרת (*ש"מ)
:
קשה מאי קאמר שכמו שמתנה אחת
דהיינו במתנות תלויה השלמה כו] ושירים לא מעכבי ור' יהודה נמי שירים לא מעכבי אית ליה וה"ק מ"ט תדרשיה הכי דהשתא לא
יט] למעלה שכן קרנות
כיפר כך הייתי אומר בניתנין למעלה
ממרקות אותן (כתה"י, וכעי"ז
שנתנן למטה כיפר, וכי מה ענין זה
שמעינן מינה שכל מתנותיו מעכבות דאיכא למימר בכפרת מתנה אחת קאמר דומיא דחטאות החיצונות אלא דרוש הכי אם כלה
. וראה אות ד: כ] אותן
לזה. לכך נראה לריב"א דה"פ וכי
בש"מ)
הכל כז] כמה שכתב הוא דכיפר ואם לא כלה כל מה שבענין לא כיפר ולמדנו שאם חיסר אחת מן המתנות לא עשה כלום ושיריים לא
לאו אלא שיריים. כלומר
מאין באתה מודם זבחיך ישפך
דשיריים ממרקין אותן אלמא
דמשמע במתנה אחת בשפיכה אחת
מעכבי שאינן אמורין בענין זה דגבי פר כהן משיח הוא דאיתרבי פר יום הכיפורים לשירים (א) ולרבי יהודה איצטריך למילף עיכוב
דשפיכת שיריים (ש"מ וכעי"ז
וה"ה דמשתעי קרא בכל הזבחים
מתנות מהכא משום דאמר כי כתיבא חוקה בדברים הנעשין בבגדי לבן לפני ולפנים הוא דכתיב: שיריים מעכבי איכא בינייהו.
בכי"י) וראה אות ז': כא] צ"ל
אפי' בחטאת וכתיב ביה ישפך דהיינו
שבחוץ מעכבי בהו בדמים
ולרבי עקיבא לא מעכבי וה"ק אם כיפר מה שאמור בענין כלה דכתיב חוקה לעיכובא אבל שיריים שאינה אמור בענין לא מעכבי
משמע למטה דשפיכה על היסוד
הפנימיים כל שכן כו' (*ש"מ):
דלשון שפיכה משמע ששופך על גבי
ואתא רבי יהודה למימר כח] כלה כל צורכי עבודותיו ואף המלמדין לו ממקום אחר כיפר ואם לא כלה לא כיפר שאם חיסר אחת מכל המתנות
כב] צ"ל והואיל (*ש"מ):
דבר אחר היינו על גבי יסוד והיינו
כו' ואפילו במתן יסוד משמע: לדברי האומר שיריים מעכבי כו'. אם גמר מתנות כולן ונשפך הדם מביא פר אחר ומתחיל
כג] עבודות למעלה אבל
למטה, ומחמת האי קרא הייתי אומר
כט]
(*ש"מ): כד] ללמד שכל
שנתנו למטה כיפר ולא משום שנדמה
(ב) בהיכל כדי שיהו לו שיריים דאע"ג דאמרי' י) גמר מתנות מבפנים ל] ונשפך הדם מביא פר אחר ויתחיל בפרכת גמר מתנות שעל הפרכת
המתנות מעכבות קאמרי (ע"פ
זה לנתינה במתנה אחת, על כן
ונשפך הדם יביא פר אחר ויתחיל במזבח ואין צריך להתחיל עבודה שהשלים שכולן כפרה בפני עצמן לדברי האומר שיריים מעכבין
כתה"י וש"מ וב"ש): כה] מידריש
איצטריך אותה למעלה ולא למטה.
וה"ק בכפרה (ש"מ): כו] צ"ל
וחוזר ואומר דין הוא כלומר שיהא
ולא לא] אמרי' אם גמר מתנות מזבח הפנימי ונשפך הדם יביא אחר וישפוך על יסוד החיצון דאם כן לאו היינו שירים אלא במזבח לב] יתחיל
ההשלמה (*ש"מ): כז] הכל כל
פסול בלא פסוק מטעם דנאמרו
שיעשו שיריים וישפכם בחוץ אלמא לרבי יהושע בן לוי איכא למאן דאמר שיריים מעכבין: אטו ר' יוחנן מי לית ליה הך סברא.
דאיכא
מה שכתוב הוא (כי"פ):
דמים כו' נתנו למעלה לא כיפר לא
כח] למימר אם כלה (*ש"מ):
מפני מיעוט הוא אלא מסברא כיון
למאן דאמר שיריים מעכבין: והא אמר רבי יוחנן. בפרק השוחט (לקמן דף קיא.): תנא רבי נחמיה כדברי האומר כו'. דקתני רבי נחמיה
כט] מתן יסוד במשמע כצ"ל
ששינה את מקומו אף דמים האמורים
אומר שירי הדם שהקריבו לג] בחוץ חייב ואמר רבי יוחנן עלה תנא רבי נחמיה למילתיה כדברי האומר שיריים מעכבין אלמא לרבי יוחנן נמי
(*ש"מ): ל] צ"ל שבפנים (*ש"מ):
כו'. ומורי אמר דלא קשה מידי
לא] צ"ל לא (כתה"י, ד"ו וגליון):
לפירש"י מהיא דשעיר נשיא דאותה
איכא דאית ליה הכי אלא מאי משני לד] עלה דרבי יוחנן כי מוקמן לה כר' יהושע בן לוי מבעית לשנויי אדרבי יוחנן לדברי האומר דקאמר
לב] במזבח שבהיכל יתחיל כדי
היא כתיב קודם מתן דמים ולא שייך
אתנאי אחרים קאי ולא אהני תנאי דלעיל קאי ארבי יהודה ורבי עקיבא הכא נמי איכא למימר דרבי יוחנן הוא דאמר שיריים
שיעשו השאר שירים וישפכם
לומר שאם שינה קודם מתן דמים
מעכבים איכא בינייהו והא דקאמר רבי יהושע בן לוי לדברי האומר לאו אהני תנאי קאי: מתני' אלו הן חטאות ציבור. שאנו
כו' (ש"מ וב"ש): לג] צ"ל
פסול דלא משתעי בענין דם אבל היא
שהקריבן (*ש"מ): לד] תשני
דחטאת העוף כתיב גבי מתן דם
צריכים להזכירם שהרי הפנימיות פר העדה ושעירי עבודת כוכבים כבר נשנו [לעיל מז.]: שעירי ראשי חדשים ושל מועדות. שהן על מזבח החיצון:
: משמעות דורשין איכא
עלה כו' מוקמת לה כריב"ל מי
(מהר"פ)
שחיטתן בצפון. שהרי למדנו בבנין אב לכל חטאות: ארבע מתנות כו'. כדילפינן מקרנות קרנות בפרק בית שמאי (לעיל לז:):
לא בעית לשנויי כו' (כי"י):
בינייהו. גירסת רש"י דמהר"פ,
לה] בשמכ"י נוסף והא ממעט
ותרוייהו אית להו דשירים לא מעכבי
עלה למטה מאותה: לו] אותה דמה
וסברי שכל המתנות מעכבות, אלא
למעלה (ש"מ): לז] צ"ל ההיא (ש"מ). ואפשר להגיה ולא סבירא כאן ההיא דשמואל (בה"ז וע"ש). ועי' ח"נ. [בד"ו שיצא במקום שייכא]:
מר משמע ליה מתנות שהשלמה תלויה בהם אם כיפר כילה אע"פ [שלא] עשה שירים, דשירים [לא] מעכבי. ורבי יהודה נמי [כו'] עד לשירים [כדאיתא
לח] דם לאויר מזבח נתכפרו בעלים (ע"פ כי"א וב'): טל] בחטאת בהמה נמי כתיב בשעיר נשיא היא ונימא כצ"ל (ש"מ): מ] תימה ולילף
ברשי"י ד"ה משמעות דורשין]. ור"ע למילף עיכובא הכא לא איצטריך [דהא] כתיב חוקה לעיכובא, [ור"י] לטעמיה דאמר כי כתיב חוקה כו': תוד"ה תאמר
מעולת העוף שסופה כו' כצ"ל (ש"מ):
וכו' עשאן למטה כמעשה כולן פסולה. וי"ל דחטאת העוף נמי לא ידעינן רק מקרא דהכא דאותה דגבי חטאת בהמה וכיון דגלי גלי (מהר"פ):