איזהו מקומן פרק חמישי זבחים
נג.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כוליה
מזבח בצפון קאי. פירש בקונטרס בצפון פתח ההיכל
עלה בכבש ופנה
לסובב.
כט א ב מיי' פרק ה' מהלכות
מפני שדמה ניתן למעלה על הקרנות
א) יומא נח:, ב) כעי"ז קדושין
מעה"ק הלכה י:
כא: הוריות יב. חולין צא.
ובאצבע צריך לעמוד על גבי סובב אבל בכל שאר הדמים שהן
קאי ואין מן המזבח לפני פתח ההיכל כלום אלא אמה של
ל ג מיי' שם פ"ז הלכה א:
קלד:, ג) לעיל י:, ד) מדות פ"ג
יסוד דרומית א"נ בצפון העזרה קאי והוו חמש לד] כנגד הפתח אחת
התחתונים יד] מן החוט ולמטה טו] ובקרן זוית המזבח עומד על הרצפה
ד מיי' שם פרק י' הלכה י:
מ"א [מנחות צז: בכורות יז:]
ירוש' מע"ש פ"ה ה"א, ה) יומא
ה מיי' שם הלכה ח:
וזורק מן הכלי למזבח וכל מקום שיגיע למזבח כשר: ובא לו לקרן
מהן יסוד דרומי אישתכח דכי נפיק מן הפתח לה] יסוד דרומי לפניו
לא ו ז מיי' שם פ"ה הלכה ז:
נט. ת"כ ויקרא חובה פ"ט ה"ב,
דרומית מזרחית. שבה הוא פוגע
מכוון באמצע הפתח וכלשון זה
לב ח מיי' פ"ב מהלכות בית
ו) תוספ' יומא פ"ג ה"ג,
❖
ז) [לקמן נח. סג:], ח) במדבר
הבחירה הלכה ט:
ראשון כדקיימא לן לקמן (דף סב:)
אחרון נראה דלקמן פרק קדשי
עלה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן
א
א]
יח י, ט) פסחים ג. חולין פג.
❖
כל פינות שאתה פונה יהו דרך ימין
קדשים (דף נח.) מוכח דלמאן דאמר
דרומית מזרחית מזרחית צפונית צפונית
תמורה יד.
והכבש בדרום וכשעולה בו ופניו
כוליה מזבח בצפון קאי האי לו] חמש
תורה אור השלם
מערבית מערבית דרומית שירי הדם היה
ב
למזבח הוי ימינו למזרח ובא טז] לימינו
אמות כנגד הפתח דהא תנן לז] (תמיד דף
1. וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת
שופך על יסוד דרומית ונאכלין לפנים מן
גליון הש"ס
ג
ב]
למזרח ובא לאותו קרן והולך ומקיף
מערכה שניה של קטרת היה משוך
כט.)
וּמֵהָאֲרִאֵיל
{וּמֵהָאֲרִיאֵל}
הקלעים לזכרי כהונה בכל מאכל ליום ולילה
ד
גמ' אף ירידתו. עיין לקמן דף
בסובב דרך ימין ופניו למזבח מן
מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות
וּלְמַעְלָה הַקְּרָנוֹת אַרְבַּע:
❖
ה עד חצות: גמ' היכי עביד רבי יוחנן ורבי
פא ע"א תוד"ה אבל:
יחזקאל מג, טו
הדרום למזרח וממזרח לצפון ומצפון
מוקי לה כרבי יוסי דבעי לפני הפתח
2. וְנָתַתָּה אֹתָהּ תַּחַת כַּרְכֹּב
אלעזר חד אמר נותן אמה אילך ואמה אילך
למערב דהיינו דרך ימין: על יסוד
וקסבר כוליה מזבח בצפון קאי:
הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמָטָּה וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת
שינויי נוסחאות
עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ:
דרומית. בגמרא יליף לה: לפנים
וחד אמר מחטא ויורד כנגד חודו של קרן
א)
שמות כז, ה
א] איתא להא בבא בזוהר פ'
3. וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת
מן הקלעים. לפי שבמשכן היו
אליבא דרבי אלעזר בר"ש דאמר היא עצמה
אינה נעשית אלא בגופה של
במדבר דף [קיח ע"ב] ולפי הסוד
בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח
קלעים היקף לחצר אהל מועד ובמקום
קרן דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי אליבא דרבי מר סבר אמה אילך ואמה
אשר מפרש שם דקדקו
הָעֹלָה וְאֶת דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד
הקלעים היתה חומת העזרה בבית
המקובלים דגרסינן בא לו «לקרן
מִזְבַּח הָעֹלָה: ויקרא ד, כה
יז]
אילך כנגד קרן הוא ומר סבר כנגד חודה אין טפי לא מיתיבי חטאת הציבור
ג]
הלמ"ד בפתח, אע"פ שהוא סמוך
ולרש"י צ"ל פסוק זה:
שלמה או בית עולמים ובחטאת כתיבא
למילת דרומית (מלא"ש): ב] צ"ל
והיחיד כיצד מתן דמן היה עולה לכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית
וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת
בחצר אהל מועד במקום קדוש
דרומי (ש"מ ופרי"ד). ועי' תוי"ט
בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח
מזרחית וטובל באצבעו הימנית המיומנת שבימין מן הדם שבמזרק וחומר ד]
ד"ה דרומית: ג] כנגד קרן נמי
ו
ב)
תאכל (ויקרא ו): לזכרי כהונה.
הָעֹלָה וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ אֶל
❖
קרן הוא (ש"מ): ד] ס"א וסומך.
יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ: ויקרא ד, לד
בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה מלמטה ומחטא ויורד כנגד חודה של קרן עד
דכתיב הכהן המחטא אותה יח] (שם)
ס"א וחומר בגודלו מכאן
ובאצבעו מכאן ומחטא.
שמכלה כל הדם שבאצבע וכן כל קרן וקרן הכי קאמר מצוה בחודה אי
לאפוקי נשים שאינן ראויות לחיטוי
ז
והרמב"ם ז"ל גריס כן בפ"ה
מוסף רש"י
ובויקח קרח גבי חטאת ואשם
עבד אמה אילך ואמה אילך לית לן בה: מאי רבי ומאי רבי אלעזר בר' שמעון
מהל' מעה"ק ה"ז אלא שהוא
מחטא ויורד. מחטא לשון ירידה
כתב שם וסומך באצבעו
ומנחה כתיב כל זכר יאכל אותו:
ח)
דתניא דמים העליונים ניתנין מחוט הסיקרא ולמעלה דמים התחתונים ניתנין
ג)
היא, כדאמרינן במנחות נושא עולה
הגדולה מכאן ובגודל מכאן
בכל מאכל. משום דקתני בפסח ואינו
ומתחטא (יומא נח:) במה דברים
וכו'. וצ"ע (ש"מ). ועי' בכ"מ שם
מחוט הסיקרא ולמטן דברי רבי רבי אלעזר ברבי שמעון אומר במה דברים
נאכל אלא צלי לקמן (דף נו:) תני
ועי' רש"ש ודק"ס: ה] ומהריאל
אמורים. דעליונים לא קביע להו
אמורין בעולת העוף אבל בחטאת בהמה היא עצמה אין נעשית אלא על גופה
מקום אלא שיהו מן החוט ולמעלה:
ולמעלה הקרנות ארבע ארבע
בכולהו ובכל מאכל: ליום ולילה.
על גופה של קרן. האבן של
אמות הוא (כי"ר א' וש"מ). בב"ש
של קרן אמר רבי אבהו מאי טעמא דרבי דכתיב 1 וההראל ארבע אמות
כדילפינן בפ' שלישי (לעיל דף לו.) ובשר
ומההריאל. בכי"מ ור' ב'
אמה על אמה שבראש המזבח, שכל
ומההראל ה] ולמעלה וגו' ארבע אמות הוא דהויא אמר רב אדא בר אהבה
מהאריאל. ובפסוק ומהאƒרא≈יל:
למטה מן הקרנות פסולה ואע"פ
זבח תודת שלמיו למדנו יט] שנאכלת
שהיא למעלה מן החוט ארבע
ו] מקום קרנות ד', ומקום
ומקום קרנות ארבע מקום קרנות ד' הויא אלא אימא רשות קרנות ד': תנן
ליום אחד חטאת ואשם מנין תלמוד
ד)
ו]
אמות (לעיל י:) חוגרו באמצע.
קרנות כו' כצ"ל (*ש"מ): ז] נ"א
חנא (*ש"מ). בכי"צ הונא:
למזבח סביב (מנחות צז:). באמצע
התם חוט של סיקרא חוגרו באמצע להבדיל בין דמים העליונים לדמים
לומר זבח ט) ובקדשים לילה הולך אחר
ח
גובהו (בכורות יז:) התורה נתנה
ח] בפרי"ד אל יסוד מזבח
היום דכתיב לא יניח ממנו עד בקר
התחתונים מנא הני מילי אמר רב אחא בר רב קטינא שנאמר והיתה הרשת
מחיצה. ורחבו מגיע למטה עד
העולה. נ"א אל יסוד המזבח
2
ז]
(כי"מ וק' ור"ב). וכ"ג רש"י, והוא
חצי המזבח והוא היה סימן להבדיל
(ויקרא ז): עד חצות. סייג עשו
עד חצי המזבח התורה נתנה מחיצה להבדיל בין דמים העליונים לדמים
בויקרא ד, לד: ט] תיבות וילמד
בין דמים העליונים כו' (לקמן סד.):
חכמים לתורה להרחיק אדם מעבירת
להבדיל בין דמים העליונים
סתום מן המפורש, ליתא בכל
התחתונים: שירי הדם כו': ה)ת"ר 3אל יסוד מזבח ח] זה יסוד דרומי אתה אומר
לדמים התחתונים. חטאת
כתה"י וביומא נט ע"א. ובדק"ס
כרת כדתנן בברכות בפרק קמא
זה יסוד דרומי או אינו אלא יסוד מערבי וילמד סתום מן המפורש אמרת ילמד
כתב שפירוש הוא והובא בפנים:
בהמה למעלה מן החוט וחטאת
ט]
(דף ב.) כל הנאכלין ליום אחד מצותן
י] צ"ל מיציאתו (*שמכ"י וגליון):
העוף למטה, ועולת העוף למעלה
ירידתו מן הכבש ליציאתו מן ההיכל מה יציאתו מן ההיכל בסמוך לו $ אף
כו': גמ' היכי עביד. מתנת
י]
יא]
יא] נ"א ההיכל אינו נותן אלא
ועולת בהמה למטה (מנחות צז:).
או: וחטאת בהמה למעלה דכתיב
ירידתו מן הכבש בסמוך לו: ו) תניא רבי ישמעאל אומר זה וזה יסוד מערבי
בסמוך לו ואיזה זה זה יסוד
אצבע בקרן: אמה אילך. כשהוא
ביה קרנות וכן עולת העוף, ושאר
מערבי אף ירידתו מן הכבש
ר' שמעון בן יוחאי אומר זה וזה יסוד דרומי בשלמא למאן דאמר יסוד מערבי
עומד אצל זוית המזבח נותן בתוך
זבחים שלא פירש בהן נעשין למטה
אינו נותן אלא בסמוך לו ואיזה
זה זה יסוד דרומי (כי"צ, פרי"ד):
דכתיב בהו מזבח ולא כתיב בהו
אמה של מקצוע לאיזה רוח שירצה
קסבר ילמד סתום מן המפורש אלא למאן דאמר יסוד דרומי מ"ט א"ר אסי
יב]
יב] נ"א אשי (*ש"מ)
: יג] בכי"ק
קרנות, וכוליה מזבח ליכא למימר
או לדרום או למזרח בקרן דרומית
קסבר האי תנא כוליה יג] מזבח בצפון קאי ל"א כוליה פתח בדרום קאי
כוליה פתחא (בצפון) [צ"ל
דהוי מקומן שהרי תורה נתנה
ז)
מחיצה (לעיל י.) כוליה פתח
בדרום] קאי תנא דבי כו'.
מזרחית וכן בכל קרן: מחטא ויורד.
בדרום קאי. פתח דהיכל בדרומו
והשאר ליתא. [בד"ו ל"א בדרום
לשון הכתוב הכהן המחטא אותה (ויקרא ו): אליבא דרבי אלעזר. לקמן מייתי פלוגתייהו: היא עצמה. כלומר כל עצמה
קאי ובש"מ מחק תיבות אלו]:
של מזבח קאי, הלכך יסוד אשר
יד] צ"ל תחתונים (כתה"י וד"ו):
ועיקר מצותה אינו אלא שם: דכ"ע לא פליגי. דלא בעינן חודה כ] דקרן כתיב ואמה על אמה ברום אמה הנתון בראש
פתח אהל מועד היינו דרומי (יומא
❖
נט.):
טו] ולמטה עומד על הרצפה
המזבח בכל זוית וזוית בכל מקום שבה קרוי קרן: כי פליגי אליבא דרבי. דמכשר לה מחוט הסיקרא ולמעלה ואע"ג דלא בקרן:
אצל זוית המזבח וזורק כו'
מר סבר. כי היכי דקרן הויא אמה על אמה אף כל שתחתיו כנגדו הוי קרן: ומר סבר. כיון דקרא לאו כא] אקרנות ממש קפיד בשאר
(*ש"מ): טז] צ"ל ופונה (*ש"מ):
יז] בבית עולמים ובחטאת כתיב
המזבח לא שייך לשון קרן אלא בחודה של זוית: המיומנת שבימין. אצבע הרגילה למלאכה ולא כב] שאר אצבעות מוכנות להושיט ולטבל לעזי רש"י
במקום קדוש תאכל בחצר
היינו שאצל גודל. מיומנת אמנט"ר בלע"ז: וחומר בגודלו ובאצבע קטנה. מושך את הדם שבאצבע כלפי למטה שיפול כולו למזבח:
אהל מועד כצ"ל והס"ד ואח"כ
אמנט"ר אמניויד"א. מוכנה,
כג]
מה"ד לזכרי (*ש"מ). תיבות
מוכשרת.
חומר. לשון נחמרו בני מעיה [חולין דף נו.] דנוריי"ר בלע"ז: ומחטא. זריקת חטאת קרוי חיטוי כמו הכהן המחטא אותה: כנגד
❖
בבית שלמה או נוספו ע"פ
דנוריי"ר ריטרייר"א. לכווץ.
חודה. רבי היא דמכשר למטה מן הקרן להכי כד] תנא לה בחודה: בד"א. דדמים העליונים כשירין למעלה מן החוט מיד: בעולת העוף.
בה"ז. והנצי"ב במ"ש גורס בבית
שילה. ועי' צ"ק ודק"ס:
שנעשית למעלה כדאמרינן בפרק קדשי קדשים (לקמן דף סד:): אבל חטאת בהמה. דכתיב בה קרן בהדיא אינה נעשית כו': וההראל.
יח] אותה יאכלנה לאפוקי
שיטה מקובצת
מזבח: ארבע אמות הוא דהואי. בתמיה. וכי אין גובהו או רוחבו אלא ארבע אמות: מקום קרנות ארבע. כלומר הקרנות תופסין
(כתה"י וש"מ): יט] למדנו לתודה
(*ש"מ): כ] צ"ל משום דקרן
כוליה מזבח בצפון קאי. פ"ה ואית
ארבע אמות במזבח דכל קרן אמה על אמה: ומקום קרנות ארבע הויא. בתמיה. והרי אין הקרנות אוכלין במזבח אלא שתי אמות מן
(ש"מ): כא] נ"א תיבת לאו ליתא
דגרסי כו'. וקשה לפי' זה
המזרח למערב ושתים מן הדרום לצפון היינו שתים על שתים: אלא. על כרחך ה"ק קרא רשות קרנות ארבע כלומר שם
(גליון). [ולא נמצא נוסח זה של
דלקמן בפ' קדשי קדשים (נח.) מוכח
רשות הקרנות תופסת למטה מהן ארבע אמות דהיינו עד החוט דכוליה הוי קרן : הרשת. כעין ציור מצוירת בקליעה ושל
הגליון בכל כתה"י ודפו"י
דלמאן דאמר כוליה מזבח בצפון קאי
כה]
כו]
כז]
שבידינו. וצ"ב]: כב] צ"ל בלא
הוי חמש אמות דרומית כנגד הפתח
נחשת הויא בתחתיו כח] של מזבח עשוי כנפה וגבוה עד חציו של מזבח: התורה נתנה מחיצה. מדקפיד אחצי מזבח: אל יסוד המזבח.
שאר אצבעות כלומר מוכנת
כו'. לכך נראה כלשון אחר שבקונטרס
האמור בחטאת החיצונה: או אינו אלא יסוד מערבי.
כדאשכחן בפנימיות לעיל אשר פתח אהל מועד וילמד סתום מן
להושיט ולטבל והיינו שאצל
דכוליה מזבח בצפון קאי וצפון העזרה
כו' (ש"מ וב"ש): כג] מדברי רש"י
מתחיל באמצע הפתח שהוא רחב
המפורש: ילמד ירידתו מן הכבש. בחיצונות ושירי הדם בידו מיציאתו מן ההיכל [ושיריים הפנימיים בידו מה יציאתו מן ההיכל]
נראה דלא היה בגירסתו תיבות
עשר אמות, נמצא ה' אמות דרומית
ביסוד מערבי שהוא סמוך לו: אף ירידתו מן הכבש. נשפכין ליסוד דרומי שהוא סמוך לו: זה וזה.
חיצונים והפנימים:
מלמעלה, מלמטה שלפנינו
של מזבח כנגד הפתח ואחת מהן יסוד
בגמ' (רש"ש וע"ש). [ובש"מ
דרומית, וא"כ כשיוצא מן הפתח
סתום. החיצונים: מפורש. פנימים שכתוב בהן יסוד מערבי דכתיב אשר פתח אהל מועד: מ"ט. הא כתיב בפנימיים אל
הוסיף כאן תיבת למעלה.
רואה יסוד דרומי לפניו מכוון כנגד
יסוד אשר פתח אהל מועד: קסבר כוליה מזבח בצפון. פתח ההיכל קאי ואין כט] המזבח לפני הפתח כלום אלא אמה של
ובכתה"י ליתא]: כד] להכי לא
אמצע הפתח ורגילות של אדם לצאת
תנא (ש"מ וכתה"י). והנצי"ב ז"ל
באמצע הפתח. ודוחק הוא וכי לעולם
יסוד דרומי אי נמי בצפון העזרה קאי ל] והוו חמש אמותיו כנגד הפתח ואמה אחת מהן יסוד דרומי אישתכח דכי נפיק מן הפתח רואה
תיקן אפ"ה תנא לה בחודה:
הוא יוצא באמצע הפתח. ועוד קשה
יסוד דרומי לפניו מכוון באמצע הפתח לא]. ואית דגרס כוליה פתח בדרום לב] מזבח קאי והיא היא לג] כל פתח ההיכל לדרומו של מזבח הוא:
כה] ורשות (כתה"י, ד"ו וצ"ק).
מנלן דאותה אמה היא יסוד לפי
בכי"פ כלומר ורשות וכו'. אבל
תנא
שהיא כנגד הפתח, אימא דגם ד'
בשמכ"י מגיה רשות כלפנינו:
אמות מערביות שכנגד הפתח הוו
כו] צ"ל כקרן (כי"פ ושמכ"י): כז] כעין צינור מצודה בקליעה (כי"פ). [וכן מצודה בד"ו. ובדק"ס כתב שבד' פפד"מ נשתבש כלפנינו]:
יסוד, דאי משום שכל יסוד מערבי לא היה כנגד הפתח מה בכך הלא כי נמי מזבח ממוצע היה מנלן דיסוד מערבי כולו מיקרי כנגד הפתח והלא אורכו
כח] בתחתיתו (*ש"מ): כט] ואין מן המזבח (*ש"מ): ל] קאי וצפון העזרה מתחיל באמצע פתח ההיכל שהיה רוחב הפתח י' אמות והוו
ל"ב אמות ורוחב חלל הפתח עשר אמות נמצא דעשר אמות הוו כנגד הפתח ועוד נשאר י"א אמות מכאן וי"א אמות מכאן שלא כנגד הפתח, ומ"מ
חמש אמותיו של המזבח כנגד הפתח ואחת מהן יסוד דרומי כצ"ל (ע"פ שמכ"י, כי"ב וג', וב"ש): לא] בש"מ נוסף ורגילות הוא לצאת
מיקרי (כולו) [כוליה] יסוד כנגד הפתח משום דמקצתו ככולו. ואמר מורי דלמ"ד בצפון קאי איכא לאוקמי פתח אהל מועד ברוח דרומי שכל יסוד שלו
באמצע הפתח ומש"ה קרי פתח אהל מועד אמה של יסוד דרומי טפי מד' אמות הנשארות: לב] בדרום קאי (כתה"י, ד"ו רפ"ט וש"ח
כנגד הפתח דאמה דרומית של כל רוח דרומית הויא כנגד הפתח, ועוד דלא הוי יסוד לרוח דרומית רק אמה ראשונה של צד מערב כדקאמר לקמן והילכך
וב"ש). ולפנינו ע"פ בה"ז: לג] צ"ע דהא להאי גירסא ע"כ מזבח בצפון ההיכל ולא בצפון העזרה. וצ"ל דכוונת רש"י דלפי' קמא אפשר למגרס
לא מיקרי רוח מערבי כנגד הפתח כיון שאין יסוד שלו כנגד הפתח, אבל למ"ד דמזבח ממוצע באמצע הפתח שפיר מיקרי רוח מערבית (ש)כנגד הפתח
ליה אבל לפירוש בתרא ודאי ל"ג ליה (חז"א סט"ז סק"ב): לד] חמש אמותיו כנגד הפתח ואחת מהן כו' (צ"ק): לה] הפתח רואה יסוד (ש"מ):
לפי שלא היה לו שום רוח אחר כנגד הפתח רק רוח מערבי שבאמצעיתו הוא עשר אמות כנגד הפתח כל רוחב הפתח: ס"א ודוחק הוא כו' וא"כ מנלן
לו] צ"ל היו (ש"מ): לז] צ"ל דתנן (צ"ק):
דיסוד דרומי מיקרי פתח אהל מועד. לכן נראה דיסוד דרומי מיקרי יותר פתח אהל מועד מיסוד מערבי לפי שכולו כנגד הפתח, אבל יסוד מערבי אינו
כנגד הפתח כי אם ה' אמות. וכ"ת א"כ כי נמי מזבח ממוצע מנלן דיסוד מערבי כולו מיקרי יסוד שכנגד הפתח והרי אורך היסוד של מערבי אורכו ל"ב
אמות וחלל פתח ההיכל הוי עשר אמות נמצא יסוד המזבח מערבי עודף לכל צד על חלל הפתח י"א אמות, אלא ודאי אמרינן מקצתו ככולו כי נמי כולו בצפון קאי מקצת יסוד מערבי ככולו, וי"ל דודאי כי קאי באמצע העזרה הוי מקצתו ככולו לפי שלא היה רוח אחר של מזבח אפי' מקצתו כנגד הפתח אבל כי
קאי בצפון א"כ רוח דרומי מיקרי פתח אהל מועד לפי שהוא כולו כנגד הפתח ולא מערבי שאינו כנגד הפתח כי אם מקצתו כך נראה למורי (מהר"פ):