איזהו מקומן פרק חמישי זבחים
נד.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ואי
אמרת לא היה לו יסוד באוירא בעלמא קעביד. בתמיה
חופף. כמו נזיר חופף ומפספס (שבת דף נ:) דפרוטי"ר דגרנטו"ר
לז א מיי' פרק ו' מהלכות
א) [סוטה לז.], ב) לקמן סד:,
ג) מדות פ"ג מ"א, ד) שם
מעה"ק הלכה כ:
בלע"ז כאדם המחשב ודואג: ומבדיל. בשתי סימנין ולא כחטאת
דלקמן (דף סד:) אמרי' שעל קרן מזרחית דרומית היא נעשית
לח ב מיי' פ"ב מהלכות בית
[מנחות צז:], ה) לקמן סב:,
שהיא בסימן אחד ולקמן יליף לה בפרק קדשי קדשים (דף סה.):
ואי אין לה יסוד נמצא כשהוא מולקה באויר היא נמלקת והדם נופל הבחירה הלכה י:
ו) חגיגה יב., ז) שייך למתני'
לט ג מיי' שם הלכה ה:
לקמן דף סד: ועיין בשנויי נוס'
וממצה מדמה י]. (ומקיף מחבר כמו אין מקיפין שתי חביות
לארץ לאיבוד ואם תאמר נופל הוא על הסובב שהרי למעלה היא נעשית
ז)
❖
❖
מ ד מיי' שם הלכה טז:
אות א ואות י.
(ביצה דף לב:)) דוחק בית מליקתו לקיר
הא קתני התם עשאה למטה מרגליו
והוא מתמצה ע"י דוחקו בקיר.
ואפילו אמה אחת כשרה דלא קפיד
חופף עליו כל היום לפיכך זכה בנימין
א)
1
הגהות הב"ח
תורה אור השלם
אלא למעלה מן החוט כך פירש
ולקמן [סד:] אמרינן שעל קרן מזרחית
הצדיק ונעשה אושפיזכן להקב"ה שנאמר
בקונטרס ונראה שלא היה כתוב בהך
דרומית היא נעשית ואי אין לה
(א) גמ' נמצא פורח על אמה
1. לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד יְהֹוָה
1ובין כתפיו שכן מיתיבי ב)עולת העוף אכיצד
יסוד ועל אמה סובב: (ב) שם
יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל
ברייתא שירי הדם היה שופך ליסוד
יסוד נמצא כשהוא מולקה באויר היא
היתה נעשית היה מולק את ראשה ממול
ומביא מלבן. נ"ב ועיין בסוכה דף
הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן:
❖
מדלא מדקדק בקונטרס אלא מהא
נמלקת והדם נופל לארץ לאיבוד וא"ת
מה ע"א: (ג) רש"י ד"ה וחוזר
דברים לג, יב
עורפה ומבדיל וממצה דמה על קיר המזבח
ומביא כו' ומושיבו וכו' יסוד
א]
שהדם הולך לאיבוד וקשה דאם כן
נופל יא] על הסובב שהרי למעלה
הס"ד ותיבות בולט אמה זה סובב
ואי אמרת לא היה לה יסוד באוירא בעלמא
❖
היא נעשית הא קתני התם עשאה
הוה ליה לאקשויי ממתני' דקדשי קדשי'
נמחק:
מוסף רש"י
הוא דקא עביד אמר רב נחמן בר יצחק אימר
למטה מרגליו אפי' אמה אחת כשרה
(שם סד:) דתנן בא לו לקרן דרומית
חופף. כאדם המתחכך מחמת
כך התנו אוירא דבנימין קרקע דיהודה מאי
דלא קפיד אלא אלמעלה מן החוט:
מזרחית היה מולק ראשה כו' וברוב
שאינו משיג תאותו (יומא יב.). אדם
שינויי נוסחאות
באוירא בעלמא קעביד. בתמיה:
המצטער חופף ומתחכך בבגדיו,
ספרים גורסין כאן שירי הדם היה
לא הוה לה יסוד רב אמר בבנין לוי אמר
א] בש"מ וב"ש נוסף נטל את
לשון שפשוף, כמו נזיר חופף
אימר כך וכו'. ואיכא למימר למעלה
שופך ליסוד כט] ומפרש ה"ר חיים דודאי
בדמים רב מתרגם באחסנתיה יתבני מדבחא ב]
ומפספס (מגילה כו.) אושפזיכן
הראש והקיף בית מליקתו
מג' דלאו קרקע הוא עשוי כמין
גרסי' ליה ומכח זה פריך דעל כרחין
להקב"ה. שהיה הארון נתון
למזבח. ובכתה"י ל"מ נוס' זה,
לוי מתרגם באחסנתיה יתבני מקדשא מקום
ואפשר שהוסיפוהו עפ"י רש"י:
בחלקו (שם ושם). שבית קדשי
בליטה קטנה כנגד אותה הקרן לקבל
לאותו קרן שמולק שם היה שופך שירי
הקדשים בנוי בחלקו (סוטה
ב] מדבחא מקום קרנות (שמכ"י,
מקודש לדמים תא שמע ג)ב היסוד היה מהלך
בה דם עולת העוף שלא יפול לארץ
הדם ל] קרי לה יסוד מדלא קתני
לז.) ממול ערפה. ערפה גובה
כי"מ וק' ור"ב). [בד' וילנא איתא
על פני כל הצפון ועל פני כל המערב אוכל
בש"מ מקום דמים. והוא טעות
הראש, מול ערפה למטה לצד
וקיר מזבח מיקרי אבל יסוד לא
שהיה הולך לקרן דרומית מערבית
כי אינו בשמכ"י]: ג] בכתה"י
האגפים, מול הרואה את העורף:
בדרום אמה אחת ובמזרח אמה אחת מאי
מיקרי להכשיר הקרן למתן דמים
שהיה בו יסוד לשפוך שירים ועוד
ומבדיל. בשני סימנין כדיליף
וד"ו וכנגד. ולפנינו ע"פ בה"ז
בהכל שוחטין (לקמן סד:): נמצא
ועי"ש: ד] תיבת מקום נמחק
אוכל נמי בדמים תא שמע המזבח היה
הצריכין לינתן כנגד היסוד שאין יסוד
דלקמן פ' קדשי קדשים (גם זה שם.)
ד) ג
פורח כו'. ומגיע לראש המזבח
(ש"מ וכתה"י): ה] נ"א שהוא ל'
אלא המיוסד בארץ: רב אמר בבנין.
מפרש שעושה אותה באותו קרן לפי
שלשים ושתים על שלשים ושתים הכא
(לקמן סב:): מפולמות. לשון
אמות וב' טפחים וגובהו ה'
❖
ליחלוח (חגיגה יב.):
כו' וזהו סובב, וחוזר ומביא
בקרן דרומית מערבית בנו היסוד
שהוא קרוב לבית הדשן ויכול לזרוק
במאי עסקינן מן הצד ת"ש נמצא פורח
ה)
(א)
מלבן של כ"ח אמות וד'
אמה באורך הדרום וחדלו להם כל
משם מוראה ונוצה ואם היה זקוק
אמה על יסוד ואמה על סובב אימא כנגד
טפחים על כ"ח אמות וד'
לילך לקרן אחר לשפוך שירים מה לעזי רש"י
הדרום וכל המזרח עד אמה סמוך
טפחים וגובהו ג' כו' (גליון.
אמה יסוד ועל אמה סובב: תא שמע דתני
וכ"ה בש"מ). וע' לקוטי הלכות
ג]
לקרן צפונית מזרחית כדאמרן (לקמן)
היה מרויח כיון שהיה צריך לחזור ואין
בזבח תודה מש"כ בזה: ו] כו'
דפרוטי"ר דגרנטו"ר
לוי כיצד בונין את המזבח ג מביאין מלבן
אוכל במזרח אמה ובדרום אמה:
לומר דלאחר זריקת מוראה ונוצה היה
וזהו סובב (כתה"י וצ"ק):
דיפרוטי"ר דיגרטי"ר.
שהוא שלשים ושתים על שלשים ושתים
ז] בכתה"י נוסף וגבהו אמה:
לשפשף לחטט.
לוי אומר יב] בדמים. יסוד היה על
הולך לשפוך שירים דאם היה מאחר
ח] קטנות וסיד וזפת וקוניא
אנשטר"א אישטר"א. מוקד,
וגובהו אמה ומביא חלוקי אבנים מפולמות
פני כל המזרח יג] אבל לא נותנין דמים
כל כך היה דם כלה אלא על כרחין
ו)
(כתה"י): ט] תיבות וכי תימא
כיריים.
ליתא בכתה"י ובד"ו, וכ"מ
פולמי"ר פלומי"ר. לכסות,
בחלקו של יהודה: יתבני מדבחא.
בין גדולות בין קטנות ומביא סיד וקוניא וזפת
במקומו היה שופך ליסוד ולכך פריך
מרש"י (בע"ב). ובצ"ק מגיה
למשוח בעופרת.
בניינא גופיה משמע: יד] אוכל.
ואי אמרת לא היה לה יסוד באוירא
וממחה ושופך וזה הוא מקום ד] יסוד וחוזר
כלפנינו: י] מדמה כו' מקיף
אישפרידיי"ר דישטינפרי"ר.
מחבר כצ"ל (ש"מ), ועי' אות א,
תופס: במזרח אמה אחת. ובמקצוע
בעלמא קעביד ומשני אימר כן התנו
לערבב (בנוזל).
ומביא מלבן שהוא שלשים אמה על
ה]
ועי' מסה"ש: יא] נופל הוא על
צפונית מזרחית משוך לצד מזרח אמה
אוירא דבנימין ועשו כמין בליטה ועל
(כתה"י): יב] אמר (*ש"מ):
שלשים אמה וגובהו חמש אמות ומביא
יג] צ"ל המזבח (כתה"י וד"ו):
ולא יותר כמו שציירתי למעלה קשיא
אותה בליטה היה שופך שירים ומיהו
חלוקי אבנים כו' וחוזר ומביא מלבן
יד] כאן נוסף דיבור מקום
(ב)
ו]
ללוי דהא טו] בניינא משמע: על
קשה דאי חשיב יסוד לענין שאר דמים
המקודש לדמים. פי' היסוד
שהוא כ"ח על כ"ח אמות וגובהו ג' אמות
שלשים ושתים. קשיא לרב דמשמע
נמי יחשב יסוד וי"ל דלא חשיב יסוד
היה בכל המזבח אך הדמים
ומביא חלוקי כו' והוא מקום המערכה וחוזר
אין ניתנין רק בחלקו של
ריבוע היה: מן הצד. לאו בארבעת
אלא לענין דמים הניתנין למעלה מחוט
בנימין. הס"ד (ש"מ וב"ש)
:
ומביא מלבן שהוא אמה על אמה ומביא
רבעין טז] קחשיב אלא מצד צפון היה
הסיקרא אבל לענין דמים הניתנין
טו] דהתם (כי"י): טז] צ"ל רבעיו
ז]
(*ש"מ): יז] ל"ב ומצד מערב
ל"ב יז] אבל מזרח ודרום לא היה אלא
למטה אי מכשרת ליה לההוא קרן
חלוקי אבנים מפולמות בין גדולות בין
ל"ב אבל (כתה"י וש"מ): יח] צ"ל
ל"א על ל"א דקרן דרומית מזרחית
זימנין דאתי למיתב תחת אותה בליטה
קטנות ח] ומביא זפת וקוניא וממחה ושופך
לקמן (ש"מ): יט] צ"ל ופריך והא
(ש"מ): כ] צ"ל יסוד (*ש"מ):
חסרה לה אמה לדרום ואמה למזרח:
ונמצא נותן תחת היסוד אבל דמים
וזהו קרן וכן לכל קרן וקרן וכי תימא
כא] ס"א וקשיא לרב דאמר
ט]
נמצא פורח על אמה יסוד ועל אמה
העליונים לעולם הם למעלה מן
בבנין כלומר שברוח דרומית
סובב. ולקמן יח] הוא בפרק קדשי
הבליטה ומיהו קשה דאם כן היכי
וברוח מזרח לא היה שם יסוד
בנוי והכא משמע שהיה שם
קדשים (דף סב:) דרמינן מתניתין אהדדי דתנן חדא כבש היה
ממעט הכא עולה דלא לא] הוה ארבע קרנות בחטאת משום דטעונה
יסוד בנוי. והס"ד ומה"ד אימא
לדרומו של מזבח אורך ל"ב [מדות פ"ג מ"ג] והמזבח ל"ב אורך הרי אורך
יסוד לענין דמים העליונים ונראה לרבינו תם דלא גרסינן שירי
(ש"מ וב"ש): כב] צ"ל והא כבש
(כתה"י): כג] צ"ל הפגימה
המזבח והכבש ס"ד וכי מני להו אהדדי תנן הכבש והמזבח ס"ב [שם
הדם היה שופך ליסוד דשופך משמע מן הכלי מדלא תני מתמצה ליסוד
:
שכנגד הבליטה (*ש"מ)
פ"ה מ"ב] והא שיתין וארבע הוי תפסין בקרקע העזרה והתם לגבי
כדקתני גבי חטאת העוף ועוד דבמתני' דלקמן פרק קדשי קדשים
כד] תיבת בה נמחק (ש"מ
יט]
לב]
וכתה"י): כה] צ"ל וממלאו
תפיסת הקרקע קא מני להו ומשנינן נמצא שראש הכבש פורח
(דף סד:) קתני בחטאת העוף שירי הדם ובעולת העוף לא תני משמע
: כו] צ"ל אבר ניתוך
(*ש"מ)
ועולה על שתי אמות של כניסת היסוד וסובב ונמצא שתי אמות
דלית ליה שירים והא דמרבינן לעיל שירים בכל הקרבנות היינו לג] לבד
(*ש"מ): כז] צ"ל האבנים
(*ש"מ): כח] נמצאת כניסתו
העליונות נבלעות בל"ב של מזבח. מדקתני פורח על אמה של
מעולת העוף וכיון לד] דנעשית מצותו מה לנו במה שהדם נופל אחר כך
אמה והיסוד בולט אמה זו
יסוד מכלל דאיכא כניסת היסוד כ] לדרום קשיא כא] לרב דאמר
לארץ והולך לאיבוד דכל דמים נמי לאחר שנשפכו ליסוד הולכין לאיבוד
סביב. הס"ד ומה"ד וחוזר
ומביא כו' (כי"י, וכעי"ז בכי"פ
דאוכל במזרח אמה אחת ובדרום אמה אחת דקתני ותו לא
אחרי כן ועוד כשמתרץ כך התנו אוירא ופירש בקונטרס שהיה עושה
וש"מ): כט] וכ"ה בכי"מ וק' ור'
בבנין קאמר והכבש כב] בדרום הוא ויש תחתיו כניסת יסוד
כמין בליטה במזבח לקבל דמים היה לו להש"ס לפרש זה ונראה
ב': ל] הדם ליסוד מדלא קתני
המזבח: אימא כנגד אמה יסוד. כנגד מקום שהכניסה ראויה
לר"ת דפריך ממליקה עצמה דבעי בראשו של מזבח דומיא דהקטרה
כו' כצ"ל (שמכ"י). נ"א הדם וקרי
ליה יסוד (צ"ק): לא] דלא הויא
להיות ולא שהיתה שם ומיהו שתי אמות נבלעות לתוך ל"ב של
כדלקמן ואי עביד ליה באויר דיהודה אם כן לה] אינה עולה לקדשי
אארבע קרנות כחטאת משום
מזבח שהיה נכנס לתוך הפנימי כג] שכנגד בליטה שהיסוד התחיל
מזבח ומשני דאוירא דבנימין וקדיש האויר בקדושת מזבח ואף על
דטעונה יסוד הא חשבינן ליה
יסוד לענין דמים (ב"ש וש"מ).
בה כד] לאכול בה בדרום אמה אחת: מלבן. הוא דפוס מרובע
גב דהקטרה באויר אי אפשר לא חייש אלא בהא דליהוי קדושת
ועי' ח"נ: לב] העוף ועולת
עשוי מארבע קרשים וכל אחת ארוכה ל"ב כעין אנשטר"א
מזבח ומיהו למאן דאמר (לקמן דף סה.) אין עושין מערכה על גבי
העוף אין דמו בכלי ועוד דלא
היה בו שירים כיון דבעי מיצוי
שעושין לכירים ורוחב הקרש אמה והוא גובהו של מלבן ממלאו כה]
סובב נראה דמליקה נמי לא מהניא התם אף על גב דקדוש בקדושת
ועוד דבמתני' (ש"מ): לג] ס"א
אבנים וסיד וזפת וקוניא עד שמשווהו לגובה המלבן: מפולמות.
מזבח והכא איירי למאן דאמר עושין מערכה על גבי סובב:
היינו דוקא בבהמה דכתיב
רב
בקרא (ש"מ): לד] צ"ל דכיון
אמר בבנין. אף על גב דלמטה לא הוי רבוע למעלה
לחות: קוניא. ניתוך כו] אבר כעין שעושין לצפוי כלי חרס שקורין
(ב"ש): לה] נ"א אם כן חול הוא
פולמי"ר: וממחה. אישפרידיי"ר בלע"ז. ושופך בתוך המלבן על
במקום המערכה הוי רבוע וקשה קצת לישנא דמתני' לו] לרב
לענין קדושת מזבח ומשני וכו'
(ש"מ. ולפנינו ע"פ בה"ז):
אבנים ונדבקים יחד על ידי אלו וזה היסוד הראשון ששנינו בו עלה
דתנן במסכת יומא (דף יב.) דרצועה יוצאה מחלקו של יהודה
כז]
לו] דמתניתא לרב דתניא כצ"ל
אמה: וחוזר ומביא כו'. ומושיבו על זה וממלאו נמצאת כח] כניסת אמה
ונכנסת לחלקו של בנימין ובה מזבח בנוי משמע שהיה בה מבנין:
: לז] צ"ל לחות כמו דגים
(גליון)
מפולמות.
זה (ג) יסוד בולט אמה זה סובב: וחוזר ומביא כו'. וזהו סובב
לז] כגון דגים מפולמין פרק אין צדין (ביצה כד:):
כו' (ש"מ):
על זה היה כהן מהלך כדמפרש ואזיל שהמלבן השלישי שהושיבו על
זה קצר ממנו שתי אמות על שתי אמות נמצא האמצעי בולט מתחת העליון אמה בכל צד: מקום המערכה. כלומר ראש המזבח: וחוזר
ומביא מלבן של אמה
כו'. ומושיבו בזוית המזבח מלמעלה. קתני מיהא מלבן התחתון של ל"ב על ל"ב אלמא יסוד בולט בו מד' רוחותיו:
דגייז