נה:
איזהו מקומן פרק חמישי זבחים
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שלמים
ששחטן קודם פתיחת ההיכל. מפורש בפ"ק דעירובין
במאי קמיפלגי. מאי קמרבי ת"ק בחד מהנך קראי דמייתי צפון מק"ו
נח א ב ג מיי' פרק ה מהלכות
א) עירובין ב. יומא סב:,
(דף ב.) ובפ' התכלת (מנחות דף מט:)כ) : הוא עצמו
ב) [עי' תו' מנחות צה. ד"ה מר
מעה"ק הלכה ה:
דאתא רבי אליעזר למימר לא תרבייה מיניה דקרא לצפון איצטריך:
נט ד מיי' פ"ה מהלכות בית
אמר], ג) [לקמן נו.],
❖
הבחירה הלכה ה: אין נעשה אלא כפתח כה] פתוח. שהוילון משמשת כו] עשוי לצניעות
דניבעי פתח אהל מועד. כדאמרי' לקמן שאם אין שם פתח [כגון]
ד) (מנחות לה) יומא טז. מדות
פ"ב מ"ג ע"ש, ה) תמיד כז.,
בעלמא שלא יסתכלו בהיכל בשעת שחיטה דאי משום לאחר שחיטה
קודם שיפתחו הדלתות וקודם שיעמידו הלוים את המשכן ולאחר
ו) ירושלמי מע"ש פ"ג ה"ד,
שפירקוהו לא היה שוחט: וחד
הרי יכולין לסגור הדלתות:
ז) נו., ח) עי' לקמן קז:,
מוסף רש"י
גובהה מאי. תימה אי גובהה
ט) רפ"ז, י) מדות פ"ה מ"א,
להכשיר צדדין. כל רוחב העזרה
במאי קא מיפלגי תנא קמא סבר תלתא קראי
❖
כ) ד"ה שלמים, ל) [לעיל יד.]:
שלמים ששחטן. שחרית קודם
חשיב הפסק א"כ כנגד
דלא תימא כנגד הפתח דוקא להכי
כתיבי חד לגופיה דניבעי פתח אהל מועד
פתיחת דלתות ההיכל פסולין
המזבח יפסל שמפסיק כז] ואין לומר
הדר כתב לפני ולא כתיב פתח וכל
(ערובין ב.) בבית החליפות.
וחד להכשיר צדדין וחד לפסול צידי צדדין
שהיו בהן כ"ד חלונות חלון לכל
תורה אור השלם
האויר בכלל לפני דלא כתיב כנגד:
משום דרואה פתח מלמעלה למזבח
וצפון לא איצטריך קרא ור' אליעזר סבר חד
משמר, ששם גונזים סכינים של
וחד לפסול צידי צדדין. כגון לשכות
דהא סלקא דעתך השתא דגובהה
1. וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ
קודש, וסכין קרוי חילוף בלשון
לגופיה דניבעי פתח אהל מועד וחד להכשיר
ערבי (יומא לו.) שני פשפשין.
שמנה מפסיק דליכא למימר משום
ואפילו תוכן קדש פסולות לשחיטה
וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ
פשפש פתח קטן שהיה בבית
בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם עַל
צפון וחד להכשיר צדדין וצידי צדדין לא
דגובהה שמנה היה סותם כל הפתח
כדלקמן ז) דלא תימא מדפתח לאו
החליפות פתוח להיכל מג] ושנים
ויקרא ג, ב
הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב:
איצטריך קרא מאי שנא הכא דכתיב פתח
2. לַפַּרְבָּר לַמַּעֲרָב אַרְבָּעָה
היו אחד בצפון ואחד בדרום כדי
דהא סבור שהיה הפתח גובה עשרים
דוקא לפני נמי לאו דוקא אלא שיהא
להכשיר את כל העזרה לשחיטת
לַמְסִלָּה שְׁנַיִם לַפַּרְבָּר:
❖
אהל מועד ומאי שנא התם דכתיב לפני אהל
אמה כדפריך בסמוך וצ"ע דביומא
אהל ט] נטוי להכי הדר כתיב לפני
קדשים קלים שנהיה קורין בכל
דה"א כו, יח
הרוחות ושחטו פתח אוהל מועד
פ"ק (דף טז:) כח] גבי כהן השורף
למימרא דדוקא הוא ולא לשכות:
מועד קמ"ל א] כדרב יהודה אמר שמואל דאמר
א)
וגם לול קטן היה פתוח לבית
צפון י] לא איצטריך קרא. דמק"ו
פרה שהיה כותל מזרחי נמוך שיוכל
רב יהודה אמר שמואל א שלמים ששחטן
הכפורת (גיטין נד:): לול. ארובה
הגהות הב"ח
קאתי: וחד להכשיר צפון. דק"ו
לראות פתח אהל מועד וקאמר התם
שבעלייה היורדת לבית קרי לול
❖
קודם שיפתחו דלתות ההיכל פסולין שנאמר
(א) רש"י ד"ה וצידי צדדין וכו'
(פסחים כו.):
דדרך פלגא אמתא עילאה היה יכול
מעוטי ממעיט ליה לאידך גיסא
אחרינא דלפני דכתיב בקרא
1 ושחטו פתח אהל מועד בזמן שהוא פתוח
לראות ושמא היינו דוקא הזאה
וק"ו דרבנן לא דריש דאיכא למימר
קמא משמע צדדין ולא צידי
ולא בזמן שהוא נעול איתמר נמי אמר מר
צדדין [והד"א וכ"ה ש"מ
שיטה מקובצת
שהיתה מעומד אבל שחיטה היתה כט]
להאי יא] קבע צפון ולהאי שאר רוחות
❖
וצ"ק]:
עוקבא בר חמא אמר רבי יוסי ברבי חנינא
מיושב ואכתי תיקשי מכנגד המזבח
דמאי קדושתיה דצפון מדרום אלא
וחד לפסול צידי צדדין. פ"ה דס"ד
דמדפתח אהל מועד לאו דוקא
שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל
דקביעת מקום בעלמא הוא: וצידי
אמאי כשר לשחוט כדאמר כל העזרה
כו' עד לפני טל] [ונראה דאצטריך
שינויי נוסחאות
כולה כשרה לשחיטה: שני פשפשין
צדדין. לפסול לא איצטריך קרא
פסולין שנאמר ושחטו פתח אהל מועד בזמן
לפני] אהל מועד לומר דצידי צדדין
א] בב"ש ובכי"ב וג' מחקו תיבת
היו בבית החליפות. במסכת מדות
אחרינא: לפני. כתיב בקרא
דהיינו בית החליפות פסולים אם לא
(א)
שפתח ההיכל פתוח ולא בזמן שהוא נעול
קמ"ל. וכ"ה בכי"צ. [ובש"מ
היו להם פשפשין דאם לאו קרא
קמא: בזמן שהוא פתוח. לשון
[דף לז.] ל] דאולם עודף עליו חמש
תיקן דצ"ל מילתא אגב אורחא
במערבא מתני הכי אמר רב יעקב בר אחא
דהכא הייתי אומר דהוא כשר אפילו
עשרה אמה מן הצפון וחמש עשרה
פתח אינו אלא החלל והפותח
קמ"ל. וצ"ב]: ב] נ"א פסולים
בלא פשפשין, לכך צריך קרא לפסול
אמר רב אשי שלמים ששחטן קודם שיפתחו
שנא' ושחטו פתח אהל מועד
צידי צדדין, ולכך קאמר בסמוך דצריך
והנועל קרוי דלת: מוגף. סגור
אמה מן הדרום והוא היה נקרא
בזמן שפתוח ולא בזמן שהוא
פשפשין להכשיר צידי צדדין דהיינו
דלתות ההיכל פסולים ב] ב) ובמשכן קודם
ולא נעול כמו הגפת דלתות (ערכין
בית החליפות והיו לו שני פשפשין
נעול תניא נמי הכי שלמים
בית החליפות. דאין [לומר] דצידי
שיעמידו לוים את המשכן ולאחר שיפרקו
ששחטן קודם שיפתחו דלתות
צדדין דהכא דפסלינן להו לאו היינו
דף יא:): וילון. פרוש יב] כנגד הפתח
להכשיר את כל העזרה דאותו חצר
היכל פסולים שנאמר ושחטו
בית החליפות אלא לשכות [ד]א"כ
לוים את המשכן פסולים פשיטא מוגף כנעול
מי הוי כנעול או לא: הוא עצמו.
עד כותל מערבי קרוי עזרה ולא
ב
פתח אהל מועד בזמן שפתוח
למה לי קרא להכי תיפוק ליה משום
ולא בזמן שהוא נעול וכן
דאמרינן בשמעתין (דף נו.) דלשכות
דמי וילון מאי א"ר זירא הוא עצמו אין
וילון עצמו אינו חשוב אלא כפתח
כמו שפי' בקונטרס שהכל קרוי
ג
במשכן עד שלא העמידו
לא קדישי, אבל צידי (כאן יש הגהה
פתוח ח) דלצניעותא בעלמא עביד:
בית החליפות עד כותל מערבי
נעשה אלא כפתח ג] פתוח גובהה מאי ת"ש
הלוים את המשכן ולאחר וכו'
בגליון הכת"י ונראה דשייכא הכא)
(*ש"מ): ג] נ"א לפתח (כי"צ).
גובהה. כגון תל או עץ מוטל כנגד
[צידי צדדין קרוי לכל מה שכנגד כותל
ובפרק הניזקין (גיטין נד:) גבי כהן
דתניא ר' יוסי בר' יהודה אומר שני פשפשין
ג)
ובכי"ג הגיה בפתח. וכהר"פ
(פתח) בית המקדש מב' רוחותיו,
גדול ביוה"כ דקאמר דחזיניה בפשפש
הפתח מפסיק בין פתח לשחיטה
שהובא בש"מ, ועי' אות כה:
וצדדין נקרא כל מה שאינו כנגד חלל
היו בבית החליפות וגובהן שמנה כדי
[והפתח פתוח מאי]: שני פשפשין
ופירש בקונטרס דשני לא] פשפשין
ד] צדדין אמר רב אדא בר
הפתח דהיינו כל רוחב החצר כו']
להכשיר את העזרה כולה לאכילת קדשי
אהבה דפתח [בכי"צ דעביד]
(ע"כ הגהה) היינו כל מה שאינו
היו בבית החליפות. (עודף) שהאולם
היו באותם החליפות ותימה
ליה בקרן זוית (ש"מ וכי"צ):
כנגד הפתח דהיינו כל רוחב החצר
קדשים ולשחיטת קדשים קלים מאי לאו
גדול פירושו דדרך פשפשין לא
עודף על רוחב ההיכל לצפון ולדרום
ה] תיבות גבוה שמונה אמות
שלפני אהל מועד למזרח. והא דפריך
נמחק (*ש"מ ב"ש רש"ש וע"ש):
דאיכא קמייהו שמונה לא דגבהו נינהו
לקמן והא איכא צדדין גבי בית
היה יכול לראות כלל לב] ופי' רבינו
ט"ו אמה לכל צד וארכו יג] למזרח
ו] את כל העזרה (*ש"מ):
החליפות אין הפירוש כי הכא דהא
שמונה מיתיבי כל השערים שהיו שם גובהן
ריב"א דחזיני' דרך פשפש שיעשו
מן המערב אינו אלא י"א אמות
ז] בש"מ נוסף ושנים היו:
ד)ד
הכא מכשירינן בצדדין בלא פתח
ח] נ"א אפייה לבר (כי"צ).
דקרן זוית משום [דמיקרי] לפני אהל
פשפשין לראות אם פיגל ואם לאו וגם
ובכותל המערבי יד] של אותו עודף היו
עשרים אמה ורוחבן עשר אמה פשפשין
וברש"י כתב ה"ג כלפי לבר,
מועד, אלא הוי פי' דלקמן כמו צידי
זה קשה דלעיל פרק כל הפסולין (דף
חלונות לגנוז סכינין מבחוץ ולכן קרוי
שאני והאיכא צדדין ד] דמעייל להו בקרן
ועפ"ז כנר' מגיה הש"מ בגמ'
צדדין דפסיל הכא אם לא יהיה בו
לבר: ט] אהל מועד נטוי
פשפש ולכך מצריך לקמן לפתוח
לג.) פריך וניעביד פשפש לג] הכל
החצר כנגדו עד כותל מערבי של
זוית אחורי בית הכפורת מאי תא שמע דאמר
(*ש"מ): י] וצפון (*ש"מ):
בקרן זוית, והא דקרי ליה צדדין היינו
בכתב מיד ה' עלי השכיל ומפרש
העזרה בית החליפות ובאותן שני
יא] צ"ל דהא דקבע להאי צפון
משום דפי' תחילה אחורי הבליטה של
רמי בר רב יהודה אמר רב לול קטן היה
ה"ר יעקב מאורלינ"ש דההוא פשפש
כתלים היו שני פתחים קטנים והכי
ולהאי שאר רוחות משום
עדיפת אולם על ההיכל דהיו שם
אחורי בית הכפורת גבוה ה] שמונה אמות
קדושתיה דצפון מדרום ולאו
פשפשין להכשיר העזרה, ולהכי בעי
היינו דרך הלול שאחורי בית הכפרת
נמי תניא לה בתוספתא ט) בהדיא ר'
דקביעות מקום בעלמא הוא
על צידי בליטה והא איכא צדדין אויר
כדי להכשיר את העזרה לאכילת קדשי
שיראה משם דרך בית קדש
יוסי בר' יהודה אומר שני פשפשין
ו]
(צ"ק ורא"ט). ובח"נ גריס כלפנינו
שבין כותל האולם לכותל העזרה
לד]
עש"ב: יב] בכי"פ פרוכת:
לדרום ולצפון שהעזרה עודפת על
קדשים ולשחיטת קדשים קלים והיינו דכתי'
הקדשים ובהיכל יכול לראות דרך
היו בבית החליפות ופתוחין למערב.
ז]
יג] וארכו מן המזרח למערב
האולם לדרום ולצפון דהוו להו אחורי
פתח הגדול לאולם: שנים לפר
לה].
שנים לפר בר מאי לפר בר אמר רבה בר רב
וקסבר אולם נמי קרוי אהל מועד:
אינו (*ש"מ): יד] נ"א המזרחי
אותם פתחים ולא הוי לפני [אהל
ה)
2
(גליון). ולא נמצא נוס' זה בשום
מועד], ומשני דפתח בקרן זוית של
להכשיר את כל העזרה. את כל
גבי שומרין מייתי להאי קרא בפ"ק
שילא כמאן דאמר כלפי ח] בר ו) א"ר יהודה
כת"י ודפו"י שלפנינו ולא
אולם מקצת הפתח פונה לצפון
דתמיד (דף כז.). תימה לי אחורי
שאר העזרה שאינו בכלל לפני אהל
במפרשים או בדק"ס, וצ"ב.
ומקצתו למערב דהיינו בית החליפות
אמר שמואל אין חייבין משום טומאה אלא על
טו] צ"ל לצד בית החליפות
למערב וכן לדרום מקצת פונה
הכפרת היאך יכול לשחוט הא אינו
מועד על ידי פתח ראשון והוו צידי
(כתה"י, שמכ"י וב"ש). בב"ש מגיה
למערב ומקצת לדרום (תוס' אחרות):
יכול לראות שם פתח אהל מועד דרך
צדדין כגון מכנגד (זויות) כותל האולם
בכל הסוגיא בגמ' רש"י ותוס'
ולא בזמן שהוא נעול. וא"ת תיפוק
חלפות במקום חליפות:
חלון לו] דלפר בר דהא איכא שני פרכות בין היכל ובין קדשי
ולמערב בצפון ובדרום לבית טו] החליפות ובית החליפות עצמו
ליה דנשחטו קודם התמיד של שחר
טז] דקרינן ביה מהשתא
ואמרינן (פסחים נח:) מנין שלא יהא
הקדשים ובפרכת לא היה שום פתח אלא אחת פרופה מן הדרום
ואלו שני פשפשין מכשירין כל בית החליפות לארכו ולרחבו דקרינן טז]
(*ש"מ): יז] בעינן לפני ולקמן
דבר קודם תמיד של שחר ת"ל העולה
מהשתא לפני. ולקמן פריך הא איכא צדדין: לאכילת קדשי קדשים.
ואחת מן הצפון ויש לומר דהלול קרי פתח ורואה בו קדשי קדשים
(כתה"י וש"מ). וברש"ש מגיה
[עולה ראשונה]. וי"ל דהיינו למצוה
בעי' פתח: יח] ובגמ' לפנינו כבר
אבל פסול ליכא מ: ] הוא עצמו כו'.
דלא גרע מאהל מועד כמו אחורי בית החליפות שהיו פשפשין
קס"ד השתא דלאכילה נמי בעיא יז] פנים ולקמן [נו.] אמרינן סמי מכאן
תוקן כעין גירסת רש"י. ועי'
פי' הוילון אינו נעשה אלא כפתח
אכילה: ה"ג מאי לאו דאיכא קמייהו גובהה שמנה.
וקרויין פתח וע"י כן כשר לשחוט עד כותל מערבי לפי שרואה בהן
שהיה כנגדן
דק"ס שהביא נוסחא המשוללת
פתוח, כפתח בכ"ף, כך פי' הקונטרס
יח]
ופירשה, ועע"ש מה שהקשה על
הוא עצמו דינו כפתח פתוח. ותימה
תל גבוה שמנה וש"מ גובהה לא פסיל: לא דגביהי אינהו שמנה.
האולם שקרוי אהל מועד למאן דאמר ל) קדושת היכל ואולם חדא מילתא
נוסחת רש"י: יט] לאכשורי
דמנין לו זה הלא על זה היה שואל
גובהן של פתחים ח' אמות: פשפשין שאני.
ולא נ"ל דבשלמא שני פשפשין דבית החליפות הוו שני פתחים קטנים
שהן פתחים קטנים ואין
בשלמים בעלמא (כי"י וש"מ),
[ועוד דהל"ל הרי הוא כפתח
לז]
[ובגל' כי"י נ"א בשמא]. נ"א
פתוח] מא] לכן נ"ל (דה"פ) [דה"ג]
משמשין כניסה ויציאה אלא לאכשורי יט] בשמא בעלמא: והא איכא
ומשמשין כניסה ויציאה ומיקרו פתח אבל לח] לפר בר חלון
בשם פתחין בעלמא (כי"פ):
אינו נעשה אלא בפתח בבית כלומר
צדדין. היינו אויר שבין
קטן ולא פתח מקרי ובסוף התערובות (לקמן פב:) קרי ליה דרך משופש
כ] לפני שום פתח והיכי קתני
עיקר הוילון לצורך פתיחת הפתח
להכשיר כל העזרה (ש"מ):
נתקן להיות שם בשעת שחיטה
ולא מיקרי ביאה דרך שם ואי הוה נקב בפתחו של היכל לא היה
כותל אולם לכותל העזרה
כא] אויר מחומת היכל עד
לצניעות משום דאז הפתח צריך להיות
יכול לשחוט אם היה הפתח נעול על סמך אותו נקב קטן. ברו"ך:
לדרום ולצפון דהוו להו
(ש"מ): כב] נדצ"ל לאויר קדש
פתוח, דאילו לאחר שחיטה אינה
הקדשים וכמ"ש רש"י בגיטין נד
אחורי אותם פתחים ולא
צריכה לוילון דנגפו הדלתות (מתו'
ע"ב וכמ"ש בזבח תודה (זבחי
מהר"פ זצ"ל): גובהה מאי. תימה
הוו לפני כ]: דפתח להו בקרן זוית. של אולם מקצת הפתח פונה לצפון ומקצתו למערב וכן
: כג] צ"ל לפר בר
כיון דמכשירינן כל העזרה א"כ גם
אפרים)
בדרום: אחורי בית הכפרת. אחת עשרה אמה היה אויר עד חומת העזרה למערב כזה:
י)
(*ש"מ): כד] וקדש הקדשים
מזרחו של המזבח כשר, ואמאי והלא
כא]
(*ש"מ): כה] צ"ל בפתח (שמכ"י,
מפסיק גובהו של מזבח בין שחיטה
מאי. במאי מתכשר לשחיטה דקאמר כל העזרה כשרה: לול. כמין חלון פתוח מן התא שאחורי
ועי' ח"נ. וראה
לפתח. ואמר מורי דודאי גובהו של
ד"ו רפ"ט וש"ח).
בית הכפרת לאויר העזרה : והיינו דכתיב שנים לפר בר.
(בספר עזרא) (ד"ה א כו) משתעי
לעיל אות ג: כו] תיבת משמשת
מזבח אינו מפסיק כיון דלצורך
כב]
נמחק (ש"מ). נ"א שהוילון אינו
קרבנות הוא (לשון מהר"פ): תוד"ה
במספר השומרים שהעמידו במקדש לכל הפתחין וקאמר שני שומרים העמידו לבר כג] והיינו לאותו לול:
משמש רק עשוי (צ"ק):
שני פשפשין כו' (בסה"ד) ובהיכל
כמאן דאמר כלפי לבר גרסינן. כלפי חוץ אחורי כל כותלי ההיכל וקדשי כד] קדשים: אין חייבין משום
כז] שמפסיק ומדמכשרינן כל
יכול לראות דרך פתח הגדול לעולם.
העזרה א"כ גם מזרחו של
כצ"ל, ונ"ב וז"ל תוס' אחרות, ובהיכל
טומאה. הנכנס טמא להר הבית אינו חייב אלא אם כן נכנס לתוך היקף חלל העזרה והוא
מזבח כשר ואמאי. ואין כו'
יכול לראות עד הפתח ומהאי טעמא
היה (ש"מ ומ"כ). [ונר' שהוא תוספת
פריך התם כהן גדול ביוה"כ יוכיח
פירוש, ולכא' מסוף דברי התוס' שכתבו כדאמר כל העזרה וכו' משמע דל"ג כן הכא]: כח] צ"ל אמרינן גבי (ש"מ). וגי' צ"ק והא דאמרינן
[ו]לא פריך מפר כהן ופר העלם של ציבור אע"פ שהיו פורשין בשעת מתנות (כדאיתא בפ' בית הבדים דבבית קדשי קדשים ע"כ) מב] (ב"ש):
ביומא פ"ק כו': כט] צ"ל שהיתה מיושב אכתי (צ"ק): ל] צ"ל אמרינן דאולם (ש"מ): לא] צ"ל בשני פשפשין שהיו בבית החליפות (ב"ש
וש"מ): לב] צ"ל בהיכל (ש"מ): לג] צ"ל ומשני הכל (ש"מ): לד] תיבת דרך נמחק (ש"מ): לה] צ"ל לפר בר (ד"ו וצ"ק): לו] צ"ל הלול [במקום חלון] (שמכ"י): לז] נ"א הגהה ולא נ"ל כו' ((גליון): לח] אבל פר בר כצ"ל (ש"מ): טל] ניכר כאן חסרון תיבות שדילגו מתיבת לפני עד תיבת
לפני שאחריה, וכמו שתוקן בסוגריים. ועכ"פ תוכן הדברים נראה שבאו לחלוק על פירש"י דפירש דצידי צדדין דהכא היינו הלשכות, ומפרשים הם דצידי צדדים היינו בית החליפות: מ] עיין תוס' עירובין דף ב ע"ב ד"ה שלמים, מה שתירצו עוד בזה (גליון): מא] התיבות המוקפות כתובות
על גליון הכתב יד והם הגהה מבעל השיטה מקובצת. ובשאר כתה"י המקבילים ליתא: מב] הסוגריים בכתב יד: מג] משמע שהפשפשים היו בכתלי ההיכל, ולא בכתלי בית החליפות כדפירש"י הכא. ועי' זבח תודה דרש"י הכא חזר בו מפירושו בגיטין ע"ש: