איזהו מקומן
פרק
חמישי
זבחים
נו.
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
קדשי
שעה שאני. דתלאו הכתוב באהל
ס א מיי' פ"ה מהלכות בית
היה אורך קפ"ז על רוחב קל"ה כדתנן במסכת מדות יא] (דף לה.):
מועד דכתיב (ויקרא ח)
א) מדות רפ"ה, ב) פסחים פה:,
ג) מע"ש פ"ג מ"ח פסחים פו.
הבחירה הלכה ד:
למעוטי הנכנס ללשכות הבנויות חוצה לו ופתוחות לתוכו שלא נתקדשו
ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים:
סא ב מיי' פ"ו מהלכות בית
יומא כה., ד) תוספ' דמע"ש פ"ב
מנין
לדם שנפסל בשקיעת החמה. פירש בקונטרס דלא מהניא
בקדושת עזרה בשירי מנחה ובשיר של פגעים ובאורים ותומים שמקדשים
הי"ד ע"ש, ה) [לעיל נה:],
הבחירה הלכה ט ופרק י
ו) ועי' לקמן קא. חגיגה ו.
מהלכות מעה"ק הלכה ה:
ליה הלנה בראש המזבח
לאכשורי למחר לזריקה ותימה
בהן את העזרה ובהליכה סביב כדאמרינן בשבועות (דף יד.): ה"ג
סב ג ד ה ו מיי' פ"ו מהלכות
מנחות יט נו. נח, ז) [מנחות
תני תנא קמיה דרב נחמן כל העזרה
הניחא למאן דאמר ח) אין לינה מועלת
כ:], ח) [לקמן פז.], ט) [ועי'
בית הבחירה הלכה ח:
סג ז מיי' פ"א מהל' פסה"מ
היתה אורך קפ"ז על רוחב קל"ה אמר
תו' שבת לה. ד"ה תרי, פסחים
בראשו של מזבח אלא למאן דאמר
אורך מאה ושמונים
ושבע על רוחב מאה
הלכה לז ופרק ד מהלכות
צד. ד"ה ר' יהודה, ומנחות כ:
❖
❖
ליה הכי אמר לי אבא כו': ואוכלין שם
מועלת למה לי קרא יז] בלילה אין יכול
ושלשים וחמש תני תנא קמיה דרב נחמן
מעה"ק הלכה א:
ד"ה נפסל]
קדשי קדשים. דהכי יב] הוא דהוה
לזרוק דביום צוותו כתיב (שם ז) ולמחר
א)אכל העזרה היתה א] קפ"ז על רוחב קל"ה אמר
קדושה בקדושת חצר אהל מועד
מיפסיל בעמוד השחר כאימורים וכי
ליה הכי אמר לי אבא כגון זה כהנים נכנסין
שינויי נוסחאות
תורה אור השלם
ב]
ג]
לאכילת קדשי קדשים וטפי מהכי לא
תימא דאיצטריך קרא משום אימורין
לשם ואוכלין שם קדשי קדשים ושוחטין שם
א] אורך קפ"ז (רוב כתה"י):
1. וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ
קדיש יג] עזרה והוא חלל כל העזרה
דקיימא לן (לקמן דף פד.) אם עלו לא
ב] תיבת לי נמחק. וכן ברש"י
אַהֲרֹן וּבָנָיו מַצּוֹת תֵּאָכֵל
קדשים קלים וחייבין משום טומאה למעוטי
ירדו וקמ"ל בדם דירדו ואליבא דמאן
ד]
ובתוכו היכל ואולם ובית קדשי הקדשים
: ג] כהנים אוכלין
בְּמָקוֹם קָדֹשׁ בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד
(ש"מ וכתה"י)
מאי אילימא למעוטי חלונות דלתות ועובי
שם קדשי כו' כצ"ל (*ש"מ):
ויקרא ו, ט
אי לר"ג האמר לקמן פרק המזבח
והתא לאחורי בית הכפורת וי"א אמה
יֹאכְלוּהָ:
ה]
2. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל
ד] וחייבין עליהן (ש"מ):
אויר מאחוריו: ושוחטין שם קדשים
מקדש (דף פג.) דלא ירד אף בדם ואי
החומה תנינא החלונות ועובי החומה כלפנים
ב)ב
ה] תיבת דלתות נמחק (ש"מ
בָּנָיו בַּשְּׁלוּ אֶת הַבָּשָׂר פֶּתַח
וכתה"י): ו] צ"ל אי דבנויות
קלים גרסינן יד]. וחייבין עליו משום
לרבי יהושע הא אמר דאין המזבח
ואלא למעוטי לשכות ואי ו] בנויות בחול
אֹהֶל מוֹעֵד וְשָׁם תֹּאכְלוּ אֹתוֹ
(ש"מ). נ"א ואי בנויות בקדש
וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בְּסַל
טומאה: החלונות. עובי חלל החלונות
מקדש פסולין שלא ירדו אלא בהקטרה
ופתוחות לקדש והתנן תוכן קודש מדרבנן
ופתוחות לחול תנינא תוכן חול
ג)
ג
הַמִּלֻּאִים כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי לֵאמֹר
שבחומות העזרה סביב מבפנים ועובי
ואם כן קרא דהכא למה לי ויש לומר
אלא למעוטי בנויות בחול
אַהֲרֹן וּבָנָיו יֹאכְלֻהוּ:
ודאורייתא לא והתניא לשכות בנויות
ד
ופתוחות לקדש (כיר"א):
ויקרא ח, לא
החומה בראשה למעלה: תנינא. דקדישי
דאיצטריך קרא לפסול דם בלינה משום
ז] תיבת אחת נמחק (*ש"מ)
:
3. וְאִם נֶדֶר אוֹ נְדָבָה זֶבַח
בחול ופתוחות לקדש מנין שהכהנים נכנסין
והיכי מצי למעוטינהו: ה"ג אלא
דהוה אמינא דלא מיפסיל כי היכי דאין
ח] צ"ל בחול (*ש"מ): ט] ליכא
קָרְבָּנוֹ בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ
לשם ואוכלין שם קדשי קדשים ושירי מנחה
שחיטה כנגד הפתח (כי"צ):
למעוטי לשכות אי דבנויות בחול
יֵאָכֵל וּמִמָּח¢ רָת וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ
חייבין עליו משום פיגול ונותר ומיהו
❖
י] את כל העזרה כולה לאכילת
ויקרא ז, טז
יֵאָכֵל:
תלמוד לומר בחצר אהל מועד יאכלוה
ופתוחות לקדש : שהכהנים נכנסין
אין טעם זה נכון והרי עצים ולבונה
1
: יא] מדות למעוטי וכו'
טו]
יח]
(*ש"מ)
הד"א (שמכ"י וצ"ק): יב] דלהכי
התורה ריבתה חצירות הרבה אצל אכילה
לשם ואוכלין שם קדשי קדשים ושירי
לר' שמעון (לעיל דף מו:) דאין חייבין
הוא דהויא קדושה (כי"פ, וכי"ב
מוסף רש"י
מנחה תלמוד לומר בחצר אהל מועד
עליהם משום נותר ומיפסלי בלינה
אחת אמר רבא לאכילה שאני אבל לענין
וג'). וגי' צ"ק דעד הכי הוא
ה
ז]
וכו': יג] קדיש בקדושת (כי"י):
החלונות. שבחומת ירושלים,
כו'. ול"ג ושוחטין שם קדשים קלים הכא
היכא דקדשו בכלי ועוד דהוה ליה
טומאה לא והתניא לשכות הבנויות לחול
ד)
ח]
יד] גרסינן הס"ד ואח"כ מה"ד
ועובי ראש החומה בגובה כלפנים,
וגם שאר לשון הכתוב בספרים שבוש
למימר מנין לדם שנפסל בלינה ויש
ופתוחות לקודש כהנים נכנסין לשם ואוכלין
ואע"ג דבעובי השערים לא אמרן
למעוטי מאי. דאין חייבין עליו
הוא וכן הגהתי מספרו של רבינו:
לפרש שקיעת החמה היינו תחילת
כו' (*ש"מ): טו] לקדש והא אנן
הכי, התם כדמפרש טעמא בגמרא
שם קדשי קדשים ואין שוחטין שם קדשים
מפני המצורעים (פסחים פה:) לדם
תנן תוכן קודש מדרבנן
הא אנן תנן תוכן קדש. וליחייב
שקיעה קודם צאת הכוכבים כדאמר
שנפסל בשקיעת החמה. דאינו
ודאורייתא לא והתניא מניין
קלים וחייבין משום טומאה לאו אמרת ו אין
עלייהו משום טומאה: מדרבנן. מצות
דמשקיעת החמה ועד צאת הכוכבים
ראוי לזרוק בלילה דכתיב ביום צוותו
ללשכות הבנויות בחול
שוחטין תני נמי אין חייבין בשלמא אין
את בני ישראל להקריב וגו' ולמחר
ופתוחות לקודש שהכהנים
חכמים היא שלא יכנסו להן בטומאה
ד' מילין בפרק מי שהיה טמא (פסחים
❖
כצ"ל (*ש"מ): טז] צ"ל קדושות
נפסל בלינה (מנחות כ:):
שוחטין בעינא כנגד הפתח וליכא אלא אין
אבל כרת וקרבן ליכא: והתניא מנין
צד.) וחשוב יום לענין יט] שמצותן ביום
(כתה"י וב"ש): יז] קרא דהא
בלילה (ע"פ ש"מ): יח] צ"ל דהרי
ללשכות כו'. ומדמרבינן להו לענין
חייבין אמאי וליטעמיך אין שוחטין מי
לא
ומפסוק מיותר ממעט ליה הכא מביום
(ב"ש): יט] לענין ביום צוותו
שיטה מקובצת (המשך)
אכילה ש"מ קדושתם הן מן התורה
הקריבו ובכל דוכתא חשוב יום עד
עסקינן דאיכא שחיטה כנגד הפתח דאי
ומפסוק כו' (ש"מ): כ] הקריבו
טז]
כ]
דאם אינו ענין ללילה דמיום
במקום טהור, תרווייהו נמי לשוו
דאי מדרבנן וקרא אסמכתא הוא היאך
צאת הכוכבים כדאמר אף על פי שאין
ליכא למאי איצטריך אלא אף על גב דקא
ט]
צוותו נפקא תניהו ענין
לפתח אהל מועד. ועוד דבשום
הקילו חכמים לעקור דבר ולהכשיר
ראיה לדבר זכר לדבר ואנחנו עושים
לתחילת שקיעת החמה ובכל
מקום לא אמרינן קדשי שעה שאני
שחיט כנגד הפתח תני אין שוחטין משום
(ש"מ וב"ש ומ"כ): כא] צ"ל
מקום חול לאכילת קדשי קדשים:
במלאכה וחציים מחזיקים ברמחים
להחמיר אלא להקל, וי"ל דה"ק
דלא קדיש תני נמי אין חייבין ולאכילה לא
דאמרינן כל (ש"מ): כב] צ"ל ויש
שאני קדשי שעה דהיינו מילואים
חצרות הרבה. במקום קדוש בחצר
מעלות השחר ועד צאת הכוכבים
לדחות דההיא דמי (בה"ז וצ"ק):
דגזירת הכתוב היא דתלה הכתוב
בעינן כנגד הפתח והתניא רבי יוסי ברבי
ה)
אהל מועד: לאכילה שאני. דרבי בה
ואומר והיה לנו הלילה משמר והיום
כג] שקיעה ולא צאת הכוכבים
בכל מקום באהל מועד שנאמר
דומיא דבשר דחשיב כו' כצ"ל
יהודה אומר שני פשפשין היו בבית החליפות
ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת
קרא חצרות הרבה: ואין שוחטין שם
מלאכה בפ"ב דמגילה (דף כ:) והשתא
. לפנינו הוא ע"פ בה"ז
ימים אבל קדשי [דורות] איתרבו
(ש"מ)
גובהן שמונה כדי להכשיר את העזרה לאכילת
קדשים קלים. דהא בעינן לפני אהל
לא הוי כמו שקיעת החמה דמסכת
ע"ש: כד] צ"ל ומפרש (ש"מ
כדאמרן התורה ריבתה חצרות הרבה
י]
וגליון): כה] הרקיע ואפשר
(מהר"פ): קדשי שעה שאני. פי'
מועד למעוטי צדי צדדין: לאו אמרת.
תענית (דף יב.) כא] כל תענית שלא
קדשי קדשים ולשחיטת קדשים קלים אמר
דאיידי כו' כצ"ל. ובמנחות שם
גזירת הכתוב היתה במילואים, אבל
שקעה עליו חמה אינו תענית וקבלה
דקתני בה אין שוחטין אלמא לאו קדישי
רבינא סמי מכאן אכילה והכתיב בשלו את
כתבו בע"א (הגרי"ב): כו] תיבת
קדשי דורות דאתרבו כדאמרינן
2
❖
בשר נמחק (ש"מ):
התורה רבתה חצירות הרבה, לא.
תני נמי אין חייבין משום טומאה:
בידינו בצאת הכוכבים ובמי שהיה טמא
הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אותו קדשי
ו)
ותימה דמה הוא אומר קדשי
מי לא עסקינן דאיכא שחיטה
(פסחים דף צג:) נמי הכי משמע דנפסל
שעה שאני ולא נלמוד לדורות,
שעה שאני: אמר רב יצחק בר אבודימי
כנגד הפתח. כשהיה פתחו מכוון
הדם בשקיעת החמה שקודם צאת
הרי מאכילה בעזרה הושוו זה לזה
שיטה מקובצת
מנין לדם שנפסל בשקיעת החמה שנאמר
כדפי' תלמודא לעיל (נה.) דמייתי
ז
ז)
כנגד פתחי בית החליפות: קדשי
הכוכבים ארבע מילין דחשיב דרך
אבל לענין טומאה לא והתניא
מתאכלו במקום טהור, וה"ה דנלמוד
ביום הקריבו את זבחו יאכל ביום
שעה שאני. גזירת הכתוב היתה
רחוקה מן המודיעים משום דלא מטי
3
כו'. ובספר ישן מצאתי
קדשי דורות ממילואים לענין פתח
גירסא אחרת ופירושה וז"ל ואקשינן
אהל מועד, וי"ל דה"פ קדשי שעה
שאתה זובח אתה מקריב ביום שאי אתה
במילואים אבל קדשי דורות איתרבו
לירושלים עד תחילת שקיעת החמה
וטומאה לא והתניא לשכות בנויות
שאני שנשתנו אפילו מכהנים דאפילו
זובח אי אתה מקריב האי מיבעי ליה
כדאמר התורה ריבתה חצרות הרבה:
דקעבר עליה זמן שחיטת הפסח
בחול ופתוחות לקדש אוכלין שם
הכהנים הוצרכו שלא לצאת מן החצר
קדשי קדשים ושוחטין שם קדשים
דכתיב ומפתח אהל מועד לא תצאו
ביום שאתה זובח אתה מקריב ביום
(ואין) כב] לדחות ההיא דמי שהיה טמא
קלים. ומתמהינן שוחטין שם קדשים
שבעת ימים, מה שאין כן בקדשי
שאי אתה זובח אי אתה מקריב
רבנן עבוד הרחקה כדי שלא יבא לידי
קלים, הא לאו פתח אהל מועד
דורות (תוס' הר"פ. ב"ש, כי"ב וג'):
מנין לדם שנפסל בשקיעת החמה.
הוא. פי' דהא צדי צדדין הוא.
הכי גרסינן לה בכולה סוגיא כך מצאתי מוגה. והכי פירושה
הלנת דם וכדי לזרזם בפסח והעמידו דבריהם במקום כרת והאי דלא
וא"ת ותיפוק ליה משום דאינו ראוי
אלא אימא אין שוחטין שם קדשים
ביום הקריבו את זבחו שתהא הקרבה וזביחה ביום אחד ולא
חשיב ליה בפסחים בהדי אינך בפ' האשה (דף צב.) ה"נ לא חשיב
לכפרה רק באותו יום דהא בלילה
קלים וחייבים עליהם משום טומאה,
מהניא ליה הלנה בראש המזבח לאכשורי לזריקה למחר:
חתיכת יבלתו והבאתו מחוץ לתחום דלא חשיב אלא דברים של חידוש
אינו ראוי לזריקה משום דכתיב ביום
קתני מיהת וחייבין עליהם משום
צוותו ואם למחר הרי הוא נפסל
טומאה. ופרקינן לאו אמרת אין
והא דאמר בשמעתא [ע"ב] דנאכלין ליום אחד מחשבים בדמו משתשקע
לגופיה
בלינה דעמוד השחר בלא טעמא
שוחטין אלמא לא קדישי, תני נמי
החמה היינו תחילת שקיעה ומדאורייתא ולא צאת הכוכבים דומיא דאימורין ובשר דחשיב לקמן בהדי דם ומשתשקע החמה
דשקיעת החמה. ופ"ה דבעי היכא
אין חייבין משום טומאה. ואקשינן
כג]
שהעלוהו מיד אחר שקיעת החמה
האי מאי בשלמא שחיטה בעינן
דלקמן לא הוי כמו משתשקע החמה בעלמא דרגיל רבינו תם לפרש דשקיעה דווקא משמע תחילת שקיעה אבל משתשקע משמע
קודם עמוד השחר בראשו של מזבח
כנגד הפתח אלא טומאה אמאי.
סוף שקיעה משום דקשה ליה דבסוף פרק במה מדליקין (שבת דף לד:) משמע משקיעת חמה עד לילה תלתא ריבעי מיל ובפרק מי
דלינה אינה מועלת בו. וקשה הניחא
כלומר בכדי לא משבשינן ברייתא.
למ"ד אין לינה (פוסלת) [מועלת]
ואמרינן ולטעמיך מי לא עסקינן
שהיה טמא (פסחים דף צד.) משמע דמשתשקע החמה עד צאת הכוכבים ארבע מילין וחשיב ליה במדידת היום דמפרש כד] רבינו
בראשו של מזבח, אלא למ"ד מועלת
דשחיט כנגד הפתח. כלומר שהיה
תם דמשקיעה משמע תחילת שקיעה שהחמה מתחלת ליכנס בעובי הרקיע כה] ואתי שפיר דאיידי דבסמוך קתני גבי בשר כו] קדשים
מאי איכא למימר. ופר"ת דמיירי
פתח הלשכה מכוון כנגד פתח בית
הכא בתחלת שקיעה ואע"ג דמתחלת
החליפות ודאי שלא כנגד הפתח.
קלים ובבשרם משתשקע החמה של יום שני דהיינו
על כרחך
צאת הכוכבים תני
נמי האי לישנא גבי
דם אף על גב שחלוקין זה מזה ט):
שקיעה ועד צאת הכוכבים ד' מילין
למאי אצטריך, כלומר מהיכא תיסק
אדעתין דלישתרי, אלא אע"ג דלא
הוא ואכתי יממא הוא אפ"ה נפסל
קדשי שעה שאני. תימה
כיון דתרוייהו נאכלים
בעזרה
כדמייתי לעיל
תלמודא (נה.)
מתאכלו
מתחלת שקיעת
החמה
מקרא
דביום הקריבו
דאם [אינו] ענין ללילה
דמביום צוותו נפקא תנהו ענין
לתחלת שקיעת
קדישא תני וכו' (ב"ש, כי"ב וג'):
החמה (מהר"פ):