נט:
קדשי קדשים
פרק שישי זבחים
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אלף עולות יעלה שלמה וגו' וכשאתה מגיע לחשבון עולות ז] ולמנין
ט א מיי' פ"ב מהלכות בית
ההיכל פטור דאינו ראוי לפתח אהל מועד דמחוסרי מעשה וכ"ש זה כד]
א) עי' מכילתא יתרו פי"א,
❖
ב) [לקמן קח. פסחים כח: ר"ה
הבחירה הלכה ה:
אמות. שהיה מזבח אבנים של שלמה עודף עליו זה של שלמה גדול משל
ועוד אמרינן בפ"ק דמס' ע"ז (דף יג:) דאם הקדיש והחרים והעריך
כו.] יומא יג. נא: כתובות קט:
בזמן הזה בהמה תעקר דהיינו נועל דלת בפניה והיא מתה מאליה
משה לפי צורך העולות שהרי מזבח של משה כתיב ביה ה' אמות אורך
קידושין סא. ב"ק מב. עה:
סנהדרין יט. שבועות כו. כז:
כדאיתא התם ופריך ונישחטינהו מישחט ופי' בקונטרס משום שחוטי
וה' אמות רוחב צא מהם מקום הקרנות אמה לכל צד ומקום הילוך
תורה אור השלם
הוריות ד:, ג) [מנחות צז:],
חוץ לא מחייב דמיירי בקדשי בדק
רגלי הכהנים אמה לפנים מן הקרנות
ד) [שבת צב.], ה) עי' רש"ק
1. וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ גִּבְעֹנָה לִזְבֹּחַ
עי' יומא כא:, ו) בדף נה ליתא
הבית דאין חייבין משום שחוטי חוץ
סביב המערכה נמצא מקום
והלא כבר נאמר אלף עולות יעלה שלמה
שָׁם כִּי הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה
1
אבל הוא סיומא דמימרא דרב
אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל
המערכה אמה על אמה הכי אמרינן
כדמוכח לקמן (דף קיג:) ובפרק שני
על המזבח ההוא ואילו בבית עולמים הוא
יהודה אמר שמואל ביומא דף סג.,
מ"א ג, ד
א]
הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא:
ז) דף סא. ד"ה וב' מקומות,
שעירי (יומא דף סג:) וקשה דאי בקדשי
לקמן בפירקין (דף סב.). יסוד וסובב
2. וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח
ח]
אומר ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר
2
ח) שייך לע"א, ט) צ"ל במדבר
הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַיהֹוָה בָּקָר
בדק הבית כה] מאי פריך ונישוייה
לא היו ממעטין בארכו ורחבו לפי ט]
רבא סדר נשא פ' יב., י) עי'
זבח לה' בקר עשרים ושנים אלף וכשאתה
עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְצֹאן מֵאָה
❖
גיסטרא ומשני מפני שנראה כמטיל
שמקיפין ובולטין סביביו מעשה רשת
רש"ק וצ"ק.
וְעֶשְׂרִים אָלֶף וַיַּחְנְכוּ אֶת בֵּית
מגיע לחשבון עולות ולמנין אמות זה גדול מזה
מום בקדשים וליכא למימר דיש
נחושת והוא היה סובבו. ובמזבח
יְהֹוָה הַמֶּלֶךְ וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
מ"א ח, סג
אלא מהו קטן מהכיל א)כאדם האומר לחבירו
איסור מטיל מום אף בבהמה תמימה
שעשה שלמה היה מקום המערכה
3. וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי
גליון הש"ס
פלוני ננס הוא ופסול לעבודה ור' יהודה שפיר
לקדשי בדק הבית כדאמר המתפיס
כ' על כ' לרבי יוסי כדתנן במסכת
שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ
ב)
[תוס' (מהעמוד הקודם) א"נ
אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ
קאמר ר' יוסי ר' יהודה לטעמיה דאמר מזבח
תמימים לבדק הבית אינן יוצאין מידי
מדות י] [פ"ג מ"א] חלקהו לכ' רצועות
בהעלאת מנחה וכו' דאזבחים
וְשָׁלשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ:
דוקא בעי מזבח. עי' מנחות דף ה
מזבח לעולם דהיינו מדרבנן משום
כל אחת ואחת ברוחב אמה ואורך
שמות כז, א
שעשה משה גדול היה דתניא 3 חמש אמות
4. וְהָאֲרִאֵיל {ְוהָאֲרִיאֵל} שְׁתֵּים
ע"ב בפירש"י ד"ה פגימת
❖
קנס כדמוכח פרק המנחות והנסכים
עשרים הרי ד' מאות אורך ברוחב
אורך וחמש אמות רוחב דברים ככתבן דברי
המזבח]:
עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה
(מנחות קא.) דקאמר משום דלא שכיחי
אמה ואין לך אמה על אמה שאינה
רֹחַב רָבוּעַ אֶל אַרְבַּעַת
ר' יוסי ר' יהודה אומר נאמר כאן רבוע ונאמר
3
יחזקאל מג, טז
רְבָעָיו:
תמימים תקנו שיהיו למזבח לכך נראה
מחזקת לבער אלף יא] ליום שהיתה אש
ה)
5.
א« n» ה א» ¿רkB ו¿ א« n» ה »רח¿ aB
להלן רבוע מה להלן מאמצעיתו היה מודד
שינויי נוסחאות
4
דמיירי בקדשי מזבח ולא מחייבי משום
של שמים ממהרת לאכול הרי ד' מאות
»רבeע« יƒ ה¿ ∆יה ו¿ א« n» ת« יƒ ם ק…מ» תB מƒ n∆ pe
אף כאן מאמצעיתו היה מודד והתם מנלן
א] ובבית עולמים כצ"ל, ותיבת
ק« ¿רנ…ת» יו:
שמות ל, ב
אלף: אלא מהו אומר קטן מהכיל.
שחוטי חוץ משום דאינו ראוי לפתח
6. אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה
ואילו נמחק (*ש"מ): ב] שתים
דכתיב והאריאל שתים עשרה אמה לכל
אהל מועד או משום דהוי דחוי או
לאו במזבח אבנים קאמר ומשום
ג)4
ב]
עשרה אורך בשתים עשרה
וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים וְקֹמָה
רוחב רבוע אל ארבעת רבעיו
רוח או אינו אלא י"ב על י"ב כשהוא אומר
ההוא יב] יומא אלא למזבח הנחשת
משום דמחוסר זמן ודוחק לומר דההיא
חָמֵשׁ אַמּוֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר
ותניא וההריאל שתים עשרה
וְאַדְנֵיהֶם נְחשֶׁת: שמות כז,
דמס' ע"ז כמ"ד הותרו הבמות דהא
קאמר ובא לפוסלו לעולם יג] שסילקו
אל ארבעת רבעיו מלמד שמאמצע הוא מודד
לכל רוח כצ"ל (ש"מ): ג] מודד
יח
ג]
7. וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת מָסַךְ
י"ב אמה לכל רוח (*ש"מ):
ומה שתלה הכתוב קטנו בעולות של
סתם מתניתין לקמן (דף קיב:) דירושלים
ור' יוסי כי גמר גזירה שוה בגובהה הוא
ד] גובהו פי שנים (כ"ה ברש"י):
פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר אֲשֶׁר עַל
אותו היום לישנא מעליא נקט: כאדם
אין אחריה היתר ובפ"ק דמגילה (דף י.)
דגמיר דתניא 3 ושלש אמות קומתו דברים
ה] נאמר ארך החצר מאה
הַמִּשְׁכָּן וְעַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב וְאֵת
שאומר לחבירו. באדם שנפסל: ננס
פריך מינה לר' יוחנן כו] דאמר שמעתי
באמה וקומה חמש אמות
מֵיתְרֵיהֶם וְאֶת כָּל כְּלֵי עֲבֹדָתָם
ככתבן דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר נאמר
אפשר כו' כצ"ל (*ש"מ). ובילקוט
וְאֵת כָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה לָהֶם
פלוני. לישנא מעליא ולא אמר נפסל
שמקריבין בבית חוניו ונראה לתרץ
ליתא כלל התיבות שבסוגריים
במדבר ד, כו
וְעָבָדוּ:
כאן 3 רבוע ונאמר להלן 5 רבוע מה להלן
פלוני: ונפסל לעבודה. לאו
דר' יוחנן דמחייב לקמן מעלה בחוץ
8. קְלָעִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה
(הגרי"ב). ו] מסך פתח שער
יד]
גובהו פי שנים כארכו אף כאן פי ד] שנים
כצ"ל (שמכ"י): ז] עולות של
אֶל הַכָּתֵף עַמּוּדֵיהֶם שְׁלשָׁה
מיירי בהעלאת קטרת דלא מחוסר
מסקנא דאדם אומר אלא רבי יוסי
חנוכת המזבח (*ש"מ): ח] צ"ל
וְאַדְנֵיהֶם שְׁלשָׁה:
❖
כארכו אמר ליה רבי יהודה (והלא כבר
מעשה כדאמר בשמעתין מזבח שנעקר
קאמר לה ואותו פלוני פסול לעבודה
ויסוד (ב"ש): ט] לפי שבולטין
שמות לח, יד
חוצה לו ומקיפין אותו סביביו
והוא קורא לו ננס: שפיר קא"ר יוסי.
נאמר ואת החצר מאה אמה וקומה חמש
מקטירין קטרת במקומו $ א"נ בהעלאת
6
ה]
(כי"י): י] בש"מ נוסף והוא
ול"ל לקדושי רצפה: מזבח של משה
מנחה שקמצה בכלי שרת בפנים
אמות וגו') אפשר כהן עומד ע"ג המזבח
שנאמר בדברי הימים (ב' ד'
מוסף רש"י
א') ויעש שלמה מזבח נחשת
גדול היה. וכשאתה מגיע לחשבון
אע"פ כז] שאין בית דאזבחים דוקא
ועבודה בידו וכל העם רואין אותו מבחוץ
זה גדול מזה. זה של אבנים גדול
עשרים אמה אורכו ועשרים
בעי מזבח כדכתיב וזבחת עליו וניחא
עולות ומנין אמות שבשניהם נמצא של
משל משה, שמזבח משה מקום
אמה רחבו ושל אבנים היה
אמר לו ר' יוסי והלא כבר נאמר 7ואת קלעי
שלמה קטן לפי הצורך: ונאמר להלן
השתא הא דנקט ר' יוחנן מעלה בזמן
מערכתו אמה על אמה וזהו היה
ולפי שהיה לעולה תחת מזבח
החצר ואת מסך שער החצר אשר על
מקום מערכתו כ"ד על כ"ד, הרי
הנחשת של משה קרא לו
ו]
רבוע. בשל יחזקאל שנתנבא על בית
הזה ולא נקט שוחט בזמן הזה ואין
של שלמה חמש מאות שבעים ושש
מזבח הנחשת. ועשרים על
המשכן ועל המזבח מה משכן י' אמות אף
ד)א
לתרץ דר' יוחנן כרבי יהודה כח] דשרי
שני או על העתיד רבוע אל ארבעת
כשל משה, אם כן מהו קידש המלך
עשרים דקרא אמקום המערכה
את תוך החצר, שקבע בו מזבח של
מזבח י' אמות ואומר
8 קלעים חמש עשרה
קאי כמו וההריאל שתים
רבעיו: מה להלן. מדה האמורה בו
להקטיר ברצפת העזרה דלא מיסתבר
אבנים מחובר ברצפה (מ"א ח
עשרה אורך בשתים עשרה
דלישרי רבי יהודה בשעה שהמזבח
מאמצעיתו הוא מודד כדמפרש ואזיל:
סד) אף מזבח י' אמות. גובהו
רחב דאמקום מערכה קאמר
י' אמות והוצרך לסובבו בקלעים
במזבח בית שני, חלק עשרים
אף כאן. מודד ה' על ה' מאמצעיתו
פגום אלא בשעה שהמזבח כשר ועוד
של י' אמות רחב, ומה אני מקיים
על עשרים לארכו לכ' רצועות
יש לתרץ דלקמן ר' יוחנן מיירי כשבנה המזבח במקומו והעלה בחוץ
לכל רוח נמצא י' על י' צא מהן אמה מכאן ואמה מכאן לקרנות וכן
וכו'. וכ"ה בכתה"י בשינויים
ושלש אמות קומתו משפת סובב
קלים: יא] אלף עולות ליום
ולמעלה, ומה אני מקיים וקומה
כיון דקדשי כט] לעתיד לבא וההיא ל] דפ"ק דע"ז (דף יג:) יש להקשות
למקום הילוך הרי ו' על ו' מקום המערכה ושל שלמה כ' על כ' מקום
כצ"ל (ש"מ): יב] ומשום קרבנות
חמש דקלעים משפת מזבח
בקדשי בדק הבית אמאי נועל דלת בפניה לרבא ונשחטיה או נשוייה
המערכה עשה ממנו ג' רצועות של ו' רוחב נשארו שתי אמות
ולמעלה, שהיו הקלעים ט"ו אמות
דההוא יומא, אלא למזבח
❖
הנחשת דמשה קאמר כצ"ל
(שבת צב.):
גיסטרא אלא פי' רבינו הקדוש דמדרבנן אסור להטיל בהם מום גזירה
בארך עשרים חלוק ג' הרצועות לרחבו [לחתיכות רבועות של
(ש"מ): יג] בכי"י נוסף וקראו
אטו קדשי מזבח כדאמר בראשית הגז (חולין דף קלה.) דקדשי בדק הבית
שש שש] תמצא בכל אחת ג' חתיכות רבועות של שש שש הרי תשע
בעל מום פסול [ובש"מ בשם
אסורין בגיזה ועבודה גזירה אטו קדשי מזבח וא"כ יש ליישב פי' רש"י
ועוד נשארו בכל אחת ב' אמות בארך ששה קרבם זו אצל זו הרי
פסול] והס"ד. ומה"ד כאדם
שיטה מקובצת
שאומר לחבירו פלוני כהן ננס
דפריך בקדשי בדק הבית ונשחטיה משחט ונשוייה גסטרא ומשני נראה
ו' על ו' הרי עשר חתיכות רבועות ועוד צרף הרצועה הארוכה
רש"י ד"ה אף כאן מודד ה' על
הוא ובא לפוסלו לעבודה
כמטיל מום דאסור גזרה אטו קדשי מזבח וא"ת מאי טעמא פטרינן
עשרים ורחבה ב' ותמצא ו' על ו' הרי י"א וב' אמות על ב' אמות
וסילקו וגנזו ועשה חילופו
ה' מאמצעיתו לכל רוח כו'
טו]
מזבח אבנים והוא שנא' קידש
(עד סה"ד). ויש מפרשים אף כאן
שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל בחוץ (לעיל דף נה:) ו)
נמצא של משה אחד מי"א כשל שלמה ומגיע לחשבון י"א אלפים
החצר להציב בו בנין קבוע של
מודד ה' מאמצעיתו לכל רוח, פי'
עולות ותו לא טז] ובחנוכתו כתיב [מ"א ח] בקר כ"ב אלף וצאן יז] כ"ב
והלא בפנים כי האי גוונא אם עלו לא ירדו לפי מה שפי' הקונטרס לקמן ז)
אבנים למזבח כי עשה שם את
נמצא שהיה י' על י' שהן מאה (על
העולה ואת המנחה כי מזבח
מאה) [אמה] ושל שלמה היה עשרים
אלף: והאריאל. מקום מערכה של מזבח: שתים עשרה. אל ארבעת
קודם לא] שיעמידו לוים את המשכן ולאחר שפרקו לוים את המשכן
הנחשת של משה עשאו כננס
על עשרים שהן ת' אמה, נמצא שלא
רבעיו מלמד שמאמצעיתו מודד: ורבי יוסי. דאמר דברים ככתבן:
דשלמים דוקא בעי פתיחת דלתות ההיכל ולא שאר קדשים וכיון דשאר
ופסול לפי שלא היה נראה
היה של שלמה גדול משל משה אלא
כי גמיר ג"ש. דרבוע רבוע בגובהה הוא דגמר ולאו מרבוע דיחזקאל
לריבוי עולות שבאותו היום.
קדשים כשרין א"כ שלמים נמי אם עלו לא ירדו וחייב בחוץ כמו הלן
ג' רבעים יותר, ולכך הוצרך לקדש
ומה שנ' בדברי הימים (ב' ז'
תוך החצר. ע"כ מצאתי בספר ישן
והיוצא ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו דחייב עליהן בחוץ הואיל
אלא מרבוע דכתיב במזבח הפנימי: דתניא וג' אמות קומתו כו'.
(ב"ש, כי"ב וג'): תוד"ה והלא כבר
ז') כי מזבח הנחשת אשר עשה
(שמות כז) ובמזבח הנחשת כתיב: ונאמר להלן רבוע. במזבח
ומתקבל בפנים וי"ל דהתם מיירי בהעלאה דכיון שהשחיטה נעשית
שלמה לא יכול להכיל לר' יוסי
נאמר כו' וא"ת כו'. לשון מהר"פ,
יח]
הכי קאמר כי מזבח הנחשת
וא"ת מנ"ל דאמזבח הנחשת קריב
הזהב אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יט] ואמתים קומתו (שם ל): אף כאן
בפנים כהלכתה מיחייב בהעלאה כיון דמתקבל בפנים אבל הכא דאין
של משה אשר עשה שלמה
ליה שלא היה מקום המערכה אלא
גובהו פי שנים כארכו.
הרי י' אמות ובסיפא כ] [דף ס.] מפרש ר' יוסי
השחיטה כהלכתה לא ואפילו אם תימצי לומר דפסח והחטאת ששחטן שלא
תחתיו מזבח אחר קטן מהכיל.
אמה דלמא מזבח דנוב וגבעון קאמר
הס"ד ומה"ד שפיר קאמר כו'.
דהיה גדול יותר כדאמרינן לקמן ג'
מאי וג' קומתו: והלא כבר נאמר וקומה ה' אמות. דאין גובה היקף
לשמן בחוץ חייב הבהמה ראויה לפנים לכתחילה אבל אלו קדשים אינן
וכעי"ז בש"מ: יד] צ"ל ופסול
מזבחות היו שם בנוב וגבעון וי"ל
הא
ראויין לפנים לכתחילה: ח) אזקינן לב] להו. וגבי מומין תנן בבכורות
הקלעים של חצר אלא ה' אמות כא]: אפשר כן שיהא כהן בראש המזבח
(ש"מ): טו] י"א רצועות של שש
כו': ד"ה מה משכן כו'. תימה
שש כצ"ל (ש"מ): טז] ותו לא
כיון דאיכא היקשא גזירה שוה
ועבודה בידו כו': מה משכן. צריך קלעים לחצר סביביו מוקף כב]
(דף מא.) הזקן. והא דאמר (באלה הדברים רבה) ט) חיים כלכם היום קל
כיון דשל משה אלף ותו לא
דרבוע למה לי. תיפוק ליה מהיקשא
גובה י' אמות דהא הכי הוה גובהה דכתיב (שמות כו) י' אמות אורך
וחומר מפרים שהתנדבו הנשיאים לשאת הארון במדבר שחיו עד שלמה
ובחנוכתו כצ"ל (ש"מ): יז] וצאן
דהכא, וי"ל דאי לאו ג"ש לא הוה
והלא
מאה ועשרים אלף (ש"מ):
שהקריבן לגבוה לג] הוראת שעה היתה: כבר נאמר אלף עולות
הקרש: אף מזבח. צריך כג] היקף לכדי י' אמות: ואומר קלעים ט"ו
דרשינן הך היקשא לסתור משמעות
יח] צ"ל במזבח (ש"מ). יט] רבוע
הפסוק שכתוב בהדיא ושלש אמות
יעלה שלמה. וא"ת מנא ליה דאמזבח הנחשת קאמר הא ג' מזבחות
אמה יהיה (כתה"י): כ] ולסיפא
קומתו. א"נ הך היקשא לאו אגובה
הוו כדאמר לקמן (דף סא:) של נוב ושל גבעון וגדול היה וי"ל דסמיך אקרא (דד"ה ב א) דכתיב בהדיא על מזבח הנחשת שעשה בצלאל: מה משכן
(כתה"י). ובצ"ק הגיה ולקמן:
י)
דמזבח קאי אלא אגובה דקלעים
כא] בכתה"י אמות, וכי אפשר
כדפ"ה, ובא לתרץ קושייתו של רבי
עשר אמות. תימה כיון דאיכא היקשא גזירה שוה דרבוע למה לי: ואומר קלעים ט"ו אמה אל הכתף. פי' בקונטרס וקס"ד בגובה
כן כו' והד"א. וכ"ה בשמכ"י:
יהודה שהקשה מן הפסוק דכתיב
קאמר וה"ה לכל החצר וקשה לר"ת היכי מצי למימר דאגובה קאי והא מוכח קרא בהדיא דברחבה מיירי דקחשיב מעיקרא החצר לפאת ים
כב] תיבת מוקף נמחק (ש"מ):
גבי קלעים וקומה ה' אמות, לפיכך
לד]
כג] צריך קלעי החצר שסביביו
בא לתרץ ולומר דמה משכן עשר
חמשים אמה ואחר כך מפרש חמש עשרה אמה קלעים לכתף שאצל השער ולכתף השנית חמש עשרה קלעים ואחר כך לשער החצר מסך
גבוה י' אמות כצ"ל (ש"מ)
, ועי'
אמות אף קלעים שהוא סביב המזבח
ח"נ: כד] וכ"ש זה דמחוסר
עשר אמות ולפיכך לא היה נראה
הכהן מבחוץ (מהר"פ): ד"ה ואומר כו' וקשה לר"ת כו' והא מוכח קרא בהדיא כו'. נ"ב, ועוד דהו"ל לר"י למימר ההוא ברחבה הוא דכתיב (ר"פ): מעשה גדול ועוד כו' כצ"ל (צ"ק): כה] הבית כי פריך ונישוייה וכו' מאי משני מפני כו' כצ"ל (ש"מ): כו] צ"ל לר' יצחק וע"ש (גליון):
כז] דמקריבין אע"פ כצ"ל (ש"מ): כח] כרבי יהודה ס"ל דשרי (צ"ק): כט] צ"ל דקדשה (ב"ש): ל] מכאן ועד וא"ת הוא הגה"ה שלא מדברי
התוס'. (בה"ז, וכ"מ בש"מ). ובצ"ק מהפך הגיר' דצ"ל וההיא דפ"ק דע"ז יש ליישב כפרש"י דפריך אקדשי ב"ה ונשחטיה משחט ולישווייה גיסטרא ומשני נראה כמטיל מום דאסור גזירה אטו קדשי מזבח וכן פירש רבינו הקדוש דמדרבנן אסור להטיל בהם מום גזירה
אטו קדשי מזבח כדאמרינן בראשית הגז דקדשי ב"ה אסורים בגיזה ועבודה גזירה אטו קדשי מזבח וא"ת וכו'. ועי' מלאי"ט: לא] צ"ל גבי קודם (ש"מ): לב] אזקין (שמכ"י): לג] בשמכ"י נוסף ואע"ג דאזקינו יותר מד' מאות שנה: לד] לפאת קדמה מזרחה כצ"ל (ש"מ):