קדשי קדשים פרק
שישי זבחים
ס.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אמה אל הכתף. אצל השער וקס"ד ז] בגובהה קאמר וה"ה לכל החצר:
י
עשרים אמה ובשמעתא קמייתא דעירובין (דף ב:) קשה טפי דפריך
א) לעיל נט., ב) [לעיל לד:
א ב ג מיי' פ"ג מהלכות
❖
פסה"מ הלכה כב כה:
ע"ש] פסחים סה. [מנחות נט:
משפת מזבח ולמעלה. למעלה מן המזבח היה גובהן ה' אמות: משפת
בין לרבנן בין לר' יהודה לילפו מפתח שער החצר ופי' שם בקונטרס
ע"ש תוספ' פסחים פ"ד ה"י],
סובב ולמעלה. עד מקום הקרנות ולמטה הימנו ו' אמות וגובה הקרן
שני לשונות ופי' בלשון שני דפריך יח] שיחשב פתח ברחב עשרים ומשני
ג) עי' ת"כ ויקרא נדבה פרש'
ד הי"ג, ד) [תוספ' סנהדרין
אמה: ור' יהודה. אומר ח] דברים ככתבן כי גמיר ג"ש דרבוע רבוע
פתח שער החצר איקרי פתח סתמא לא איקרי ואיבעית אימא כי כתיב
תורה אור השלם
פ"ג ה"ג מכות יט. תמורה כא.],
ברחבה דגמיר ט] למימר דמאמצעיתו
חמש עשרה (א) בגובהה כתיב והכתיב
ה) עירובין ב., ו) [וע"ע תוס'
1. אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה
עירובין ב: ד"ה בין וד"ה ואב"א],
מודד וממזבח דיחזקאל י] וכדלעיל:
וקומה ה' אמות ההוא משפת מזבח
אמה אל הכתף ומה ת"ל ה' אמות משפת
וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים וְקֹמָה
א]
1 ב]
ז) [ועי' תוס' לעיל נא: סד"ה
חָמֵשׁ אַמּוֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר
❖
ולרבי יהודה. נהי נמי דדברים ככתבן
ולמעלה ופי' שם בקונטרס דהיינו כר'
מזבח ולמעלה ומה ת"ל ושלש אמות קומתו
תן לה], ח) לעיל ז: ע"ש,
וְאַדְנֵיהֶם נְחשֶׁת: שמות כז,
2
הא קא מיתחזי כהן דהא יא] גובהו שלש
יוסי דשמעתין וזו היא תימה דלא מצינן
יח
משפת סובב ולמעלה ור' יהודה כי גמיר גזירה
2. וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי
למימר חמש עשרה אמה בגובה כתיב
וקלעים אינן אלא חמש והוא יב] עצמו ג'
שוה ברחבה הוא דגמיר ולרבי יהודה הא
הגהות הב"ח
שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ
אלא ברחבה כדפרישית ועוד קשה דאי
אמות נמצא ראשו למעלה מן הקלעים:
אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ
קא מיתחזי כהן נהי דכהן מיתחזי עבודה
(א) תוס' ד"ה ואומר קלעים וכו'
בשלמא לרבי יהודה היינו דכתיב
מרחבה פריך התם הוה ליה למימר
וְשָׁלשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ:
חמש עשרה אמה בגובהה וכו':
שמות כז, א
דבידו לא מיתחזי בשלמא לרבי יהודה היינו
קידש. המלך את [תוך החצר] וגו'
הכי אלא הא דתנן הרחב מעשר אמות
(ב) בא"ד ומיהו בסמוך נמי
3. בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת
דכתיב קידש אלא לרבי יוסי מאי קידש
קשה כי פריך וכו' והתנן וכו'
ימעט נילף מפתח שער החצר כיון דעד
שהוצרכה כל הרצפה לקדשה לשם מזבח
תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית
3
אמאי לא משני וכו' צורת הפתח
יְהֹוָה כִּי עָשָׂה שָׁם אֶת הָעֹלָה
להעמיד בה מזבח בשלמא לרבי יוסי היינו
השתא איירי בגובהה ועוד לר' יהודה
וקדושתה בשירי מנחה ובשיר כדאמרי'
אלא צ"ל דכיון: (ג) בא"ד
וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי
❖
בשבועות (דף יד.): מאי קידש. את
ועוד י"ל דשער החצר:
אמאי הוצרך להקשות מפתח החצר
דכתיב 3קטן אלא לרבי יהודה מאי קטן הכי
הַשְּׁלָמִים כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת
אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָה קָטֹן מֵהָכִיל
תוך החצר: ומשני קדשו לשם עזרה
פתח יט] אולם דקאי ביה הוה ליה לאקשויי
קאמר מזבח אבנים שעשה שלמה תחת
אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת
גליון הש"ס להעמיד בו מזבח אבנים: בשלמא לר'
ועוד מאי קושיא מפתח החצר התנן
ה)
חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים: מ"א ח, סד
מזבח הנחשת קטן הוה במאי פליגי מר סבר
4. וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל
יוסי. דאמר של שלמה גדול ושל משה
יש לו צורת הפתח א"צ למעט וחצר
גמ' אין אוכלין בגינו שירי
דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מפנים ומר סבר
אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר בָּנָיו
קטן: היינו דכתיב קטן. אמזבח
צורת הפתח הוה ליה שהיו העמודים
מנחה. ולאחר שחזר ונבנה עי'
הַנּוֹתָרִים קְחוּ אֶת הַמִּנְחָה
דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מבנין אמר
תוס' בב"מ דף נג ע"ב ד"ה לא
הַנּוֹתֶרֶת מֵאִשֵּׁי יְהֹוָה וְאִכְלוּהָ
משני צדדים וכלונסות על גביהן
הנחשת והכי קאמר העמיד מזבח אבנים
❖
פליג:
מַצּוֹת אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ כִּי קֹדֶשׁ
❖
רבא מודה רבי יהודה בדמים דתניא רבי
כי מזבח הנחשת קטן : אלא לרבי
שהקלעים תלויין בהן ומיהו בסמוך
א)
ב)
יג]
כ]
ויקרא י, יב
קָדָשִׁים הִוא:
יהודה אומר כוס אחד היה ממלא מדם
(ב) (קשה) כי פריך ור' יהודה מפתחו
יהודה. דאמר כולה רצפה קידש דמזבח יד]
שינויי נוסחאות
שלמה לא יכול להכיל העולה: מאי קטן.
של אולם גמר והתנן וכו' כא] לא משני
התערובות ושופכו ג] על גבי מזבח שאם ישפך
מוסף רש"י
א] גירסת כי"צ הא מה אני
דכתיב אמזבח הנחשת הא דשלמה
שאני פתחו של אולם דה"ל צורת הפתח
דמו של אחת מהן נמצא זה מכשירו ואי
מדם התערובות. של פסחים
מקיים וחמש אמות קומתו
גופיה קטן הוה: הכי קאמר כו'. ומשום
[ובע"כ צ"ל] דכיון דאליבא דרב
סלקא דעתך סבר רבי יהודה כולה ד] עזרה
שנתמצו על הרצפה משום דחיישינן
משפת מזבח ולמעלה ושלש
קיימא לא משני הכי דאיהו תני במתני'
דקאי במקום מזבח הנחשת וחילופו הוא
לאחר שנתקבל הדם אחד מן
אמות קומתו משפת סובב
מיקדשא הא איתעבידא ליה מצוותיה ודלמא
ולמעלה לבר מאמה קרנות:
הפסחים נשפך לארץ ולא נזרק
קרי ליה מזבח הנחשת ובדברי הימים
צריך למעט כדאמר התם [ב: יא.]
ומהאי
ב] בשמכ"י חמש אמות קומתו.
והשתא משתרי בזריקה דהאי כוס,
משום דקסבר שפיכה מכח האדם בעינן אם
ה]
(ב ד) קרי ליה הכי בהדיא ויעש (המלך)
טעמא כב] פריך [שפיר] השתא
[ונ"ל שהוא ט"ס]: ג] נ"א
דקי"ל נשפך הדם מן הכלי על
כן נשקליה ונשפיך ליה אדוכתיה ודלמא
הרצפה ואספו כשר (מנחות
וזורקו זריקה אחת כנגד היסוד
מזבח נחשת כ' אמה ארכו וכ' אמה
ועוד (ג) דשער חצר לא ה"ל צורת הפתח
נט:) שאם ישפך דמו של אחת
שאם נשפך דמו (כי"צ. וכ"ה
משום דבעינן מצוה מן המובחר אמר רבי
רחבו ואמקום המערכה קאי: במאי
שהכלונסות היו על הווין שקבועין
מהן. על ידי שהן רבים ונבהלים
לעיל לד: ובמנחות נט:): ד] נ"א
לעשות: נמצא כוס זה
קרקע (כי"צ): ה] נ"א הא קמ"ל
קמיפלגי. ר' יוסי דגמיר רבוע רבוע
בעמודין מבחוץ ואמרינן התם בפ"ק
אלעזר מזבח שנפגם אין אוכלין $ בגינו שירי
ג)א
מכשירו. שהרי מכולם מעורבים
שפיכה (כי"צ): ו] מנלן אתיא
ממזבח הזהב ורבי יהודה דגמיר לה
(דף יא.) צורת הפתח שעשאה מן הצד
מנחה שנאמר ואכלוה מצות אצל המזבח
קדש קדש כצ"ל (ש"מ). ועי'
בו, ואי משום דאיערוב בדם
4
רש"ש דמפרש עפ"י הנוס'
התמצית, אמרינן לקמן ר' יהודה
משל יחזקאל: כלי מכלי. מזבח
לא עשה כלום. ומפרש רבינו כג]
וכי אצל המזבח אכלוה אלא בזמן שהוא
שלפנינו: ז] צ"ל וקסבר (צ"ק).
לטעמיה דאמר אין דם מבטל דם,
הנחשת והזהב טו] כלים הם: מודה ר'
דמגובהה פריך התם דלא יחשב פתח
ולפי"ז צריך להגיה כן גם בתוד"ה
ולא אמרינן אידחי ליה בהתערבו
שלם ולא בזמן שהוא חסר אשכחן שירי
יהודה בדמים. דאע"ג דאמר רבי
הואיל ובידו לאוספו (לעיל לד:) ג'
ואומר: ח] צ"ל דאמר (ש"מ):
ביתר מה' אמות ומסתברא כד] היא לן
מנחה קדשי קדשים מנלן ת"ל קדש קדשים
דברים. זו אחת מהן וכולן שנויין
ט] הוא דגמיר (ש"מ):
ב
4
ו]
❖
יהודה כל העזרה מקודשת הני מילי
טפי למילף מפתח החצר ממאי דנילף
בספרי (מכות יט.):
י] דיחזקאל גמיר לה וכדלעיל
קדשים קלים מנין אמר אביי אתיא מדרשא
ג
להקטיר חלבים אבל לזריקת דמים לא:
מפתח ההיכל דפתח כה] המשכן על
כצ"ל (ש"מ)
: יא] דהא גובה
המזבח (שמכ"י): יב] בכתה"י
דר' יוסי דתניא ד)ר' יוסי אומר ג' דברים משום
מדם התערובת. של פסחים מעל
כרחין שלא כדין איקרי פתח אהל
וכהן עצמו: יג] בכתה"י נוסף
שיטה מקובצת
הרצפה: בגינו. בשבילו: וכי אצל
מועד וחידוש הוא דלא הוו ליה גיפופי
וננס ופסלו מאותו היום
והלאה וגנזו: יד] צ"ל דאף
ודלמא משום דבעינן מצוה מן
המזבח אכלוה. והלא כל העזרה
שהיה פרוץ לפניו במלואו כו] הלכך פתח
מזבח (ש"מ): טו] צ"ל ומזבח
המובחר. הוא הדין דהוה
כשרה לכך דכתיב טז] במנחה מצות תאכל במקום קדוש ההיכל שהיה במקומו כז] דלמא שלא כדין נמי איקרי פתח ובתר הכי גרס
הזהב (ש"מ) טז] דכתיב במנחה
מצי למימר משום דבעינן יסוד:
בחצר אהל מועד יאכלוה כצ"ל
תוד"ה אתיא כו' דריש פ"ב
(ויקרא ו): קדש קדשים יז]. בג"ש דקדש קדשים ילפי מהדדי: משום
איבעית אימא קלעים ט"ו אמה כח] וכי כתיב וקומה ברוחב ה' אמות
והשאר נמחק (ש"מ): יז] קדש
דמכות בקרך וצאנך אלו חטאות
משפת קלעים ולמעלה וההיא שינויא כרבי יוסי דהכא ול"ג ט"ו אמה
ג'
קדש. בג"ש דקדש קדש כצ"ל
ואשמות. ולמאי דפי' ריב"א לעיל
(שמכ"י). ור' אות ו': יח] דפריך
בגובהה הוא דכתיב וגם לא גרס אל הכתף דלא קאי אחמש עשרה דכתיב בקרא דההוא לא מיתוקמא אלא ברחבה אלא פירוש הוא כלומר
(דף נו ע"ב) דאכילה לא קיימי
ארחבה שיחשב (ש"מ):
אחטאות ואשמות דכתיב אתם
הקלעים היו גבוהין חמש עשרה שלא יראו עבודה שבידו כרבי יוסי דאמר מזבח י' אמות והאי דכתיב בקלעים וקומה ה' אמות ודאי משפת מזבח
יט] מפתח (צ"ק): כ] ומיהו
ובתיכם ניחא (מהר"פ):
ולמעלה והאי קרא דמייתי וקומה ברוחב ה' אמות (היינו) להוכיח גובה פתח כ' אמה היינו ההוא דכתיב גבי מסך בסוף ויקהל ומפרש דמשפת
קשה כצ"ל (ש"מ), וגיר' צ"ק
כט]
ל]
ומיהו הא לא קשיא כיון
קלעים ולמעלה קאמר שהקלעים היו גבוהין סביב החצר צפון ודרום ומערב וכן לצד המזרח [שכמו] לא] שהקלעים היו ט"ו רוחב מימין הפתח וכן
דאליבא דרב קיימא דאיהו תני
משמאל הפתח כמו לב] כן היו גבוהין ט"ו אמה ועל מסך הפתח כתיב רוחב כ' אמה וקומה ה' אמות ברוחב לעומת קלעי החצר פירוש שהמסך כל
במתני' צריך למעט אע"ג
(דאין) [דיש] לו צורת הפתח
רוחב כ' היה גבוה ה' אמות משאר קלעי החצר אשתכח המסך גבוה כ' וזו היא אמת לג] גובהו של פתח וההיא שינויא בתרא ליתיה אלא לרבנן
כדאמר התם. ומהאי טעמא כי
דהא לרבי יהודה לא מתוקם כלל לד] ואע"ג דקאי התם לשנויי לרבנן ולרבי יהודה שינויא קמא יתיישב לרבי יהודה דשנינן פתח סתמא לא איקרי דהכי
פריך בסמוך ור"י מפתחו של
אולם גמר והתנן וכו' ולא
נמי לא מיתוקם ההוא שינויא כרבי יוסי דהכא אלא כרבי יהודה דפליג עליה והכא בשמעתין גרסי' מה משכן י' אמות אף מזבח י' אמות קלעים
משני שאני פתחו של אולם
ט"ו ולא גרסינן לה] נמי אל הכתף דלאו קרא מייתי ובברייתא דמלאכת המשכן לא גרסינן כלל קלעים ט"ו במילתא דר' יוסי ופירושא בעלמא
דה"ל צורת הפתח כיון
דאליבא דרב קיימא לא משני
הוא כלומר הקלעים היו גבוהין ט"ו אמה שלא יראה כהן ועבודה בידו ומה ת"ל ה' אמות משפת מזבח כו' ור"ת מפרש בספר הישר דלשמואל
הכי ועוד דשער וכו': כא] וכו'
עצמו פריך נילף מפתח שער החצר מנא לו] ליה דושחטו פתח אהל מועד אפתח היכל קאי ואי אפשר לומר כן כלל כדמוכחי כמה קראי בפרשת
ואמאי לא משני (ש"מ):
אלה פקודי ובשאר מקומות וקצת קשה לפירוש ר"ת דפריך מגובה חמש דמאי משני פתח שער איקרי פתח סתמא לא איקרי כיון דנקרא שער
כב] טעמא נמי פריך כצ"ל
לז]
(ש"מ): כג] רבינו תם (ש"מ, ב"ש.
כ"ש דאיקרי פתח דפתח קטן משער ועוד נילף מפתח עזרה שנקרא פתח (ביחזקאל מא) והיה גובהו עשרים ו): הכי קאמר מזבח אבנים שעשה
וכ"ה בתו' הרא"ש ותור"פ ושאר
שלמה תחת מזבח הנחשת. תימה דבפ' במה בהמה (שבת דף נה.) אמרינן ויעמוד אצל מזבח הנחשת מזבח הנחשת מי הוה אמר להן הקב"ה התחילו
ראשונים בעירובין שם), [והמגיה
בד' וילנא שכתב דפי' זה איתא
ממקום שאומרים שירה לפני בכלי נחשת ואמאי לא אמר כי הכא וי"ל דהתם מה לו להזכיר מזבח הנחשת כלל: מודה רבי יהודה בדמים. תימה מאי
בר"ח דעירובין, לא דק]: כד] צ"ל
קס"ד מעיקרא והא קרן לח] ורבוע יסוד מעכבין ז) [לקמן סב.]: קדשים קלים מנין. תימה דלא יליף מהיקשא מזאת התורה ח): אתיא מדרשא
דמסתברא (ש"מ): כה] דפתח
אהל מועד על כרחין שלא
דרבי יוסי. תימה טל] ל"ל ג"ש דקדש קדשים מ] ועוד מא] [קדשים קלים] גופה נילף ממעשר וכי תימא מה למעשר שכן טעון וידוי וכסף וצורה
כדין איקרי פתח וחידוש כו'
בכור יוכיח ועוד דבהאי קרא דמייתי דמקיש מעשר לבכור נמי כתיב חטאת ואשם דתניא בספרי פרשת ראה אנכי בקרכם וצאנכם אלו חטאות
כצ"ל (ש"מ): כו] בתוס' הרא"ש
שם נוסף ובכה"ג לא איקרי
ואשמות וכן בקרא דלא תוכל לאכול בשעריך דריש פרק בתרא דמכות (דף יז.) בקרך וצאנך אלו חטאות ואשמות:
פתח: כז] בתוס' הרא"ש שם
הלכך פתח ההיכל דלא איקרי
פתח אלא מדכתיב פתח אוהל מועד: כח] אמה הוא דגביהי (תוס' הרא"ש שם). ובש"מ אמה גובהה: כט] צ"ב מדוע הוקף בסוגריים: ל] והיינו (ש"מ): לא] בש"מ מוחק תיבות [שכמו] שהקלעים היו ט"ו רוחב: לב] וכמו כן (שמכ"י): לג] מדת
גובהו כצ"ל (ש"מ): לד] דהא לר' יהודה קלעי החצר סביב לא גביהי אלא חמש (תוס' הרא"ש שם): לה] ולא גרסינן ואומר ולא גרסינן נמי כו' כצ"ל (ש"מ): לו] צ"ל ומנא (ש"מ): לז] בש"מ תקן דצ"ל לפירוש רבינו, וזה אינו תואם להגהתו דלעיל באות
כג. ובתוס' הרא"ש ותוס' ר"פ עירובין איתא ר"ת כלפנינו: לח] בש"מ נוסף וכבש. וכ"ה לשון הברייתא לקמן סב ע"א: טל] גי' צ"ק ופמ"א תימה דקדשי קדשים גופיה נילף ממעשר וכי תימא כו'. והשאר נמחק וכעי"ז ברא"ט. ס"א תימה ל"ל
ג"ש דקדש קדשים, הא כתיב בהאי קרא דמייתי והבאתם שמה וגו' ועוד כו' (ש"מ): מ] דקדש קדש כנדצ"ל (עפ"י ש"מ, ראה לעיל אות ו). מא] ועוד דמנחה גופה נילף ממעשר הקל וכי תימא כו' כצ"ל (ב"ש, וכע"ז בגליון. וע' מליו"ט). נ"א ועוד
קדשי קדשים גופיה נילף (ש"מ):