קדשי קדשים פרק
שישי
זבחים
סב.
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
ולא
על גבי מחילות. בור של שיתין לא היה חשוב מחילה כיון
אמר רב יוסף לאו
היינו דתניא כו'. רב יוסף חלה ונעקר למודו
יד א מיי' פ"ב מהלכות בית
א) כעי"ז לקמן סט: סוכה נא:
דהוא צורך מזבח: אף מזבח ששים אמה. והא דאמר
הבחירה הלכה ד:
חגיגה טו: גיטין מח. ב"ב עב:
ופעמים שאמר דבר ונזכר ששנה היפך וחזר בו (נדרים דף מא.).
טו ב ג מיי' שם הלכה יז:
צ. ע"ז נב: מנחות עז. בכורות
והכא הכי אמר ב] היכי אמרינן לעיל משום אש של שמים מסייעתן
(בסוף) [בריש] כיסוי הדם (חולין דף פג:) קמוסיף אבניין כג] היינו
טז ד מיי' שם הלכה ז:
ה. ערכין יד: כז., ב) [לקמן
❖
יז ה ו מיי' שם הלכה יז:
קז: מגילה י. שבועות טז. עדיות
לא הוצרכו ליותר: לאו היינו דתניא.
כשהיה המזבח עד ששים א"נ מגובה פריך התם אי נמי פריך
שאנשי כנסת הגדולה הגיעו
פ"ח מ"ו], ג) לקמן קח: קכ.,
קמוסיף שלא יהא רבוע שעל כל
לסוף מדותיו להם נגלה מקום ג]
ד) סוכה מח: תו' שם פ"ג ה"ה
ע"ש ירוש' יומא פ"א ה"ה,
מליקת עוף אין יכולת לתת עפר בכל
המקודש למזבח מה שלא נגלה
ולא על גבי מחילות אמר רב יוסף לאו היינו
תורה אור השלם
ה) ירוש' שקלים פ"ו ה"ד,
לשלמה: והכתיב הכל בכתב. שכל
סביביו כדי לרבעו כמשפטו:
דתניא ויכינו (את) המזבח על מכונותיו
ו) [כתובות נ: עי' תו' ערכין ה.
1. וַיָּכִינוּ הַמִּזְבֵּחַ עַל מְכוֹנֹתָו
1
אחד שהעיד להם על המזבח.
ד"ה והא], ז) עדיות שם,
מקומות הקדושות ומדותיהן נכתבו
{מְכוֹנֹתָיו} כִּי בְּאֵימָה עֲלֵיהֶם
שהגיעו לסוף מדותיו והכתיב 2 הכל בכתב
❖
ח) [ע"ז מז:]:
מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וַיַּעֲלֻ {וַיַּעֲלוּ}
לדוד אלמא במקדש ראשון נמי האי
תימה קרא כד] כתיב ביחזקאל
מיד ה' עלי השכיל אלא אמר רב יוסף א)קרא
עָלָיו עֹלוֹת לַיהֹוָה עֹלוֹת לַבֹּקֶר
דלא עשאוהו גדול לאו משום דלא
והאריאל שתים עשרה אמות
(מג)
עזרא ג, ג
כה]
וְלָעָרֶב:
אשכח ודרש ויאמר דויד זה הוא בית ה'
2. הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד יְהֹוָה עָלַי
3
א]
גליון הש"ס נגלה לשלמה המקום במדותיו: אלא
אלמא מקום המערכה כ"ד על כ"ד
הִשְׂכִּיל כֹּל מַלְאֲכוֹת הַתַּבְנִית:
האלהים וזה מזבח לעולה לישראל כי בית
אמר רב יוסף קרא אשכח ודרש.
ומהאי קרא דרשינן במתני' דמדות
[גמ' א"ל מר דגברא רבה הוא.
דה"א כח, יט
מה בית ששים אמה אף מזבח ששים אמה
3. וַיֹּאמֶר דָּוִיד זֶה הוּא בֵּית
עי' ערכין דף ה ע"א בתוס' ד"ה
שנאמר לדוד ששים אמה במקום
(פ"ג מ"א) וי"ל דאי לאו עדות היינו
❖
והא מר וכו']:
יְהֹוָה הָאֱלֹהִים וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה
בשלמא בית מינכרא צורתו אלא מזבח מנא
המזבח ושלמה לא הבין לדרשו והם
מפרשי' עם מקום קרנות שלא לשנות
דה"א כב, א
לְיִשְׂרָאֵל:
ואחד
שמקריבין
4. וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי
דרשוהו והוסיפו עליו לפי הצורך להם
ממזבח שלמה כו]:
ידעי אמר רבי אלעזר ראו מזבח בנוי ומיכאל
שינויי נוסחאות
שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ
אע"פ שאין בית. דקדושת בית קידשה
ולששים אמה לא הוצרכו דאמרינן
השר הגדול עומד ומקריב עליו ור' יצחק
אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ
לקמן מדת ארכו ורחבו וקומתו אין
לשעתה ולעתיד ולא דמי לקדושת
א] אשכחו ודרשו (ש"מ):
וְשָׁלשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ:
נפחא אמר אפרו של יצחק ראו שמונח
ב] קאמר היכי אמרי לעיל
שמות כז, א
מעכבין: מה בית ס' אמה. כדכתיב
הארץ דקי"ל דבטלה כדמוכח בפ"ק
משום דאש כו' כצ"ל (ע"פ כי"פ
באותו מקום ור' שמואל בר נחמני אמר מכל
וּמִן הַדָּם יִתֵּן עַל קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ
(מלכים א ו) ששים אמה ארכו אף
דחולין (דף ו:) גבי בית שאן, שיש חילוק
וש"מ): ג] כל מקום (כי"פ):
אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר בְּאֹהֶל
הבית כולו הריחו ריח קטרת משם הריחו
ד] שניכרים צורת כצ"ל והד"א
מוֹעֵד וְאֵת כָּל הַדָּם יִשְׁפֹּךְ אֶל
מזבח עד ששים אמה ראוי לו
ביניהם כדפרישית לעיל (סא. ד"ה מאי):
עם הדיבור שלפניו (ד"ו): ה] צ"ל
יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח
מדת ארכו ומדת רחבו אין
ריח אברים אמר רבה בר בר חנה א"ר
יוחנן
ומקודש המקום אם ירצו: בשלמא
שהוא כתב (ש"מ): ו] צ"ל כל
ויקרא ד, יח
אֹהֶל מוֹעֵד:
(ש"מ): ז] בכי"פ מסיים כמו
שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה אחד
מעכבין. והא כז] דכתיב הכל בכתב
בית. ידעו אנשי כנסת הגדולה מה
וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת
א
סיידו וכיירו. ובסוף ד"ה הקודם
בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח
קדוש לעזרה ומה קדוש להיכל:
מיד ה' עלי השכיל ומיירי אף גבי
שהעיד להם על המזבח ואחד שהעיד
להם
ליתא לזה: ח] שכשר המזבח
הָעֹלָה וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ אֶל
לעבודה כל זמן כו' כצ"ל
שניכרים ד] צורתו. יסודות החומות:
מזבח כדאיתא פרק כיסוי הדם (חולין
יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ: ויקרא ד, לד
על מקום המזבח ואחד שהעיד להם
(*ש"מ): ט] צ"ל קס"ד (*ש"מ):
וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב
מנא ידעי. מקומו היכא: שלשה
פג:) כח] דמה בית ששים אף מזבח ששים
ב) שמקריבין אף על פי שאין בית במתניתא
י] הקרנות היתה עמוקה חרוצה
אֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִפְנֵי יְהֹוָה אֶל
נביאים. חגי זכריה ומלאכי: אחד
היינו שיהא קדוש עד ששים אם ירצו
ובליטת גובהה מעט סביב
ויקרא ו, ז
פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ:
תנא ר"א בן יעקב אומר שלשה נביאים עלו
5. וְנָתַתָּה אֹתָהּ תַּחַת כַּרְכֹּב
(כי"פ): יא] צ"ל מלהקיף המזבח
העיד להם על המזבח. שיש לו
להרחיבו ולא שיהא חובה לעשות כן:
(ש"מ): יב] הכהנים. אמה היה
הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמָטָּה וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת
עמהן מן הגולה אחד שהעיד להם על המזבח
מקום להוסיף עד ששים אמה: על
יותר כמין חריץ ממקום כצ"ל
עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ:
ועל מקום המזבח ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית
(*ש"מ): יג] בכי"פ עד שפת.
שמות כז, ה
מקום המזבח. היכן היה: שמקריבין
6. וַיַּעַשׂ לַמִּזְבֵּחַ מִכְבָּר מַעֲשֵׂה
ובצ"ק לשפת: יד] צ"ל
ואחד שהעיד להם על התורה שתכתב אשורית ת"ר קרן וכבש ויסוד
אע"פ שאין בית. דקדושת הבית ז) קדשה
ג) ב
והקיפוהו (ש"מ): טו] צ"ל
רֶשֶׁת נְחשֶׁת תַּחַת כַּרְכֻּבּוֹ
ולמטה (צ"ק). ועי' רש"ש וד"נ:
לשעתה וקדשה לעתיד לבא: שתכתב
וריבוע מעכבין מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו אין מעכבין מנה"מ
מִלְּמַטָּה עַד חֶצְיוֹ:
❖
טז] צ"ל וכרשת (*שמכ"י):
שמות לח, ד
אשורית. שמתחילה ניתנה להם
אמר רב הונא אמר קרא המזבח כל מקום שנאמר המזבח לעכב אלא מעתה
יז] המזבח סביב היה כרכוב
4
דאי בראש כו' כצ"ל (*ש"מ):
בכתב עברי כתב ה] ליבונאה כדאמר
כיור לרבי וסובב לרבי יוסי ברבי יהודה הכי נמי דמעכב דכתיב ונתתה אותה מוסף רש"י
5
יח] בליטה קטנה וחוגרתו כצ"ל
בסנהדרין (דף כא:): וריבוע. אם
(צ"ק): יט] צ"ל מלמטה (צ"ק):
תחת כרכוב המזבח מלמטה ותניא איזהו כרכוב רבי אומר זה כיור רבי יוסי
אין המזבח מרובע: שכל ו] מקום
והכתיב. גבי דוד המלך כשצוה
כ] צ"ל כדדרשינן (צ"ק):
ברבי יהודה אומר זה הסובב אין דתניא אותו היום נפגמה קרן מזבח והביאו
כא] סביב (כי"י): כב] יחליקו
את שלמה על מידת הבית ובנינו
ד)
שנאמר המזבח לעכב. דהמזבח
הכל בכתב מיד ה' עלי
רגליהן (כתה"י): כג] אבניין
בול של מלח וסתמוהו ולא מפני שכשר לעבודה אלא שלא יראה מזבח
משמע כשהוא כן הוא דמיקרי מזבח
השכיל. כל מלאכת התבנית
ומאי קפידא יש אם הוסיף
שהודיעו הקב"ה ע"י גד החוזה
פגום ג שכל מזבח שאין לו קרן וכבש ויסוד וריבוע פסול רבי יוסי ברבי
והלא מוסיפין עד ס' אמה
ואי לא לא ובקרן כתיב (ויקרא ד)
ונתן הנביא (סוכה נא:)
. לפי שכלי
היינו כשהיה המזבח עד ששים
יהודה אומר אף הסובב ת"ר איזהו כרכוב בין קרן לקרן מקום הילוך רגלי
קרנות המזבח וביסוד כתיב (שם) אל
מקדש ראשון עפ"י הגבורה נעשו
וקא מוסיף עליו כל שעה
בכסוי א"נ מגובה כו' כצ"ל
דכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי
יסוד המזבח ובכבש כתיב אל פני
הכהנים אמה אטו הכהנים בין קרן לקרן הוו אזלי אלא אימא ומקום הילוך
ד
(ש"מ): כד] צ"ל הא קרא (ש"מ):
השכיל כל מלאכת התבנית (ערכין
המזבח (שם ו) והוא הכבש שהוא
רגלי הכהנים אמה והכתיב 6 תחת כרכובו מלמטה עד חציו אמר רב
י:) עלי השכיל. אותי לימד (חולין
כה] אמות ומהאי קרא דרשינן
פג:) ראו מזבח בנוי. בשמים
במתניתין דמדות שמן
פניו של מזבח שעולים לו דרך שם
נחמן בר יצחק תרי הוו חד לנוי וחד לכהנים דלא נשתרקו מדת ארכו
(מנחות קי.) קרן. אבן אמה על
האמצעי הוא מודד י"ב אמה
כי היכי דחשיב צד מזרחית פני אהל
אמה ברום אמה לכל קרן: ויסוד.
לכל רוח אלמא מקום המערכה
ומדת רחבו ומדת קומתו אין מעכבין א"ר מני ה ובלבד שלא יפחתנו
דהיינו אמה כניסה ראשונה:
מועד מחמת שהפתח שם ובריבוע
כ"ד על כ"ד וא"כ עדותן ל"ל
ממזבח שעשה משה וכמה אמר רב יוסף אמה מחכו עליה חמש אמות
וריבוע. שאינו מרובע, אם חסר
וי"ל דאי וכו' כצ"ל (צ"ק):
4
כתיב (שמות כז) רבוע יהיה המזבח:
אחד מכל אלו פסול: כל מקום
כו] שלמה שהיה מקום
ארך וחמש אמות רוחב
רבוע יהיה המזבח אמר ליה אביי דלמא מקום
ה) ו
אלא מעתה כיור לרבי כו'. דכתיב
שנאמר המזבח לעכב. דהכי
המערכה שלו כ' על כ' (ש"מ):
כז] נוס' תוס' כת"י והא דכתיב
משמע המזבח זהו המזבח העשוי
מערכה קאמר מר $ א"ל מר דגברא רבה הוא ידע מאי קאמינא קרי עלייהו
בהו המזבח הכי נמי דמעכבי לרבי
ו)
כן, והנך בכולהו כתיב המזבח, על
הכל בכתב עלי השכיל, לא
אם לא עשה ציורים של פרחים
קרנות המזבח באצבעך במלואים,
מעכב גבי מזבח. ועוד דמה
ובכבש כתיב אל פני המזבח, והכבש
בית ששים אף מזבח ס' היינו
וציצים וקלעים סביב למזבח כמו
הוא פניו של מזבח שהוא פתחו
שיהא מקומו קדוש עד ס' אמה
סיידו וכיירו ח): זה כיור. ציורים סביב למעלה מאמצעו ז]: אותו היום. שנסך כהן צדוקי מי החג על רגליו ורגמוהו כל העם כדאמרינן
אם ירצו וכו' (ב"ש): כח] בח"נ
ועלייתו, וביסוד כתיב אל יסוד
נוסף היינו שלא להוסיף יותר
המזבח, ובריבוע כתיב רבוע יהיה
בסוכה (דף מח:): בול של מלח. מלא אגרוף של מלח שמעתי: לא שכשר ח] לעבודת.
המזבח כל זמן שהקרן פגום כדמסיים ואזיל
המזבח (סוכה מט.) איזהו כרכוב
אבל לפחות אין מעכבין דמה
שכל מזבח שאין לו כו': אף הסובב. ומדרבי יוסי ברבי יהודה נשמע לרבי דכיור מעכב: איזהו כרכוב. וקס"ד ט] אכרכוב דקרא
כו' זה הסובב. כל דבר המקיף
בית וכו':
סביב בעגול קרוי כרכוב כמו
קאי. כרכוב לשון היקף חריץ עגולה כדאמרינן בהכל שוחטין (חולין דף כה.) כל שעתיד לגרר לכרכב: בין קרן לקרן. אמה רוחב שכנגד
ששנינו בהכל שוחטין אלו הן גולמי
בין קרנות י] היתה עמוקה ובולטת גובה מעט היה סביב לה בשפת המזבח: מקום הילוך רגלי הכהנים אמה. השתא משמע והיא
כלי עץ כל שעתיד לשוף ולכרכב.
היתה אמה של מקום הילוך: אטו כהנים בין קרן לקרן הוו אזלי. והלא כשיגיעו לקרן הקרן מעכבן מהיקף : אלא ה"ק בין קרן לקרן
והוא כמו שעושין חרוצין עגולין
יא]
בקרשי דפני התיבות וספסלי העץ,
ומקום הילוך רגלי הכהנים יב]. כמין חריץ עמוק ממקום המערכה משפת יג] המזבח סביב ומקיף את מקום המערכה ורחבו של חריץ שני
אף למזבח עשה חריץ סביב והיה
אמות אמה של בין הקרנות ואמה של מקום הילוך: והכתיב. גבי מכבר מעשה רשת נחשת שנתנוהו תחת כרכובו מלמטה עד חציו
רחבו אמה בדפנו לנוי והוא לסוף
שלש (ס"א שש) אמות של גבהו
הקיפוהו יד] למזבח מאמצעו ולמעלה טו] לבוש כמין היקף של כברה והוא עשוי נקבים נקבים ככברה ורשת טז] של דגים ומגיע למעלה עד
כדברי האומר גבהו פי שנים כארכו
מתחת לכרכוב אלמא בקיר מזבח יז] סביב הוה דאי בראש המזבח היכי קרי למכבר הנתון סביב הקיר תחת כרכובו: תרי הוו.
הא מה אני מקיים ושלש אמות
קומתו משפת סובב ולמעלה, אבל
שני סובבין היו לו למזבח שעשה משה: חד לנוי וחד לכהנים דלא נשתרקו. סביב הקיר משעלה שש אמות גובה לרבי יוסי דאמר
סובב להלוך הכהנים לא היה למזבח
לעיל (דף נט:) י' אמות גובהו היה היקף הבליטה יח] קטנה חוגרתו סביב לנוי וזהו סובב וכיור דאפליגו ביה רבי ור' יוסי בר'
הנחשת אלא על ראשו לפנים
מקרנותיו: נפגמה קרן מזבח.
יהודה לעיל ומתחת לאותו סובב נתנו המכבר ורחבו מגיע למטה יט] עד חצי המזבח והוא היה סימן להבדיל בין הדמים העליונים
ע"י אבנים שזרקו בו: ולא מפני
לדמים התחתונים כדאמרינן כ] באיזהו מקומן (לעיל דף נג.) מהאי קרא התורה נתנה מחיצה כו': וחד לכהנים דלא נשתרקו.
שכשר לעבודה. שיהא המזבח
כשר לעבודה בסתימה זו: אלא
ולמעלה בראש המזבח העמיקו סובב כמין חריץ עמוק דבר מועט להיות להם שפתו היקף מעקה קטן סביב שלא יחליקו :
כא]
כב]
שלא יראה מזבח פגום. מפני
דלמא מקום מערכה קאמר. דהוי אמה שבין הקרנות ומקום הילוך ממעטין בו אמתים לכל צד פש ליה אמה על אמה:
הכבוד (שם מח:) שכל מזבח כו'.
בני להכי אין כשר לעבודה (שם מט.):
ומקום הילוך רגלי הכהנים
אמה. שתי אמות הללו קרויים כרכוב: והכתיב תחת כרכובו מלמטה. למדנו שהכרכוב בדפנו הוא ולבוש המכבר תחתיו: חד לנוי וחד לכהנים. זה שבדופן לנוי היה ומתחתיו הלבישו המכבר והגיע רחבו עד חצי המזבח נמצא שהמכבר רחב
אמה והוא היה סימן לחצי גבהו להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים, וכנגדו עשו למזבח בית עולמים חגורת חוט הסקרא באמצעו (שמות כז ה):