סו:
חטאת
העוף פרק שביעי
זבחים
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
נימא
גמ'
דלא כר"א בר"ש. לעיל (דף סה:
דשני במאי. אכמעשה עולה לשם חטאת קאי ומיבעי ליה איזה דבר
ה א מיי' פ"ז מהלכות פסולי
ד"ה ורבי) פירשתי:
א) [לעיל סה:], ב) [מעילה
❖
חטאת העוף כמעשה עולה פסולה. דשני במליקה. פי'
ג.], ג) לקמן, ד) מעילה ב.
המוקדשין הל' ו ז:
בחטאת עשה כמעשה עולה: אי נימא דשני במליקה. שהבדיל: נימא.
ו ב מיי' שם הלכה א והל' ט:
הא דקתני פסולה דלא כר"א: ומהדר הש"ס מאי קשיא לך בהאי ודאי
מלק כג] ב' סימנין והבדיל. וכי קאמר שני בהזאה היינו שלא הזה אלא מיצה
ז ג ד ה מיי' פ"ג מהל' מעילה
❖
הלכה ז:
פליגי רבנן ו] עליה ולאו מי אוקמה סתמא דפירקין דלעיל דלא כר"א
והכל עשה למטה כדין חטאת ולא מצי לפרושי שני במליקה שעשאה למעלה
הגהות הב"ח
דקתני [סד:] הבדיל בחטאת פסול: לא.
דהא מליקה בכל מקום כשירה ובשני
(א) רש"י ד"ה שינה את שמה
גמ'
מוסף רש"י בהזאה ליכא לפרושי שהזאה למעלה
כלומר הך אפי' כר"א: דשני בהזאה.
וכו' לא פליג עליה (דלדבר)
דשני במאי אילימא דשני במליקה נימא
כד]
בשינה שמה לשם עולה שיש
❖
משום דקאי על רישא דקתני עשאה
שלא הזה אלא מיצה שהמיצוי היא
דלא כר' אלעזר בר' שמעון דאמר שמעתי
שמעתי שמבדילין. שאם הבדיל
בו מעילה כצ"ל והד"א:
א)
עבודת העולה: ה"נ מסתברא. דכל
למטה וכן בבא דעולת העוף כמעשה
לא פסל (לעיל סה:): וכולן. אע"ג
שמבדילין בחטאת העוף ולא אוקימנא דלא
ששינה בהן לא חשיבי כנבלה אלא
שינוי דמתני' בהזאה הוא: דשני במאי.
חטאת דקאמר דשני במליקה היינו
כר' אלעזר בר' שמעון לא דשני בהזאה הכי
דינן במליקה ואינן מטמאין בגדים
שינויי נוסחאות
א]
איזהו ז] עבודה למעלה עשה: האמר
שלא מלק רק סימן אחד וכי קאמר
אבית הבליעה, ומועלין בהן, דלא
נמי מסתברא מדקתני סיפא עשאה למעלה
יצאו מקדושתן: חוץ מחטאת
א] שמעון ה"נ דלא כראב"ש,
מר. גבי חטאת העוף בפירקין דלעיל
שני במצוי היינו שלא מיצה אלא הזה
העוף. שעשאה למטה מחוט
לא הב"ע דשני כו' (*ש"מ):
כמעשה כולן פסולה ואפילו כמעשה חטאת
תחת המיצוי והכל למעלה ולא מצי
[סג:] מליקה בכל מקום כו' ח] ומדסיפא
ב] בכי"צ וד"ו מלקה ובשמכ"י
הסקרא כמעשה חטאת העוף לשם
לשם חטאת דשני במאי אילימא דשני
תיקן מליקה (*ש"מ): ג] צ"ל
חטאת, דהיינו כמצוותה, דמצוותה
לפרושה דשני במליקה ובתר הכי דשני
דאיירי בשינוי למעלה בהזאה איירי
אלא הא דקתני (כי"ב): ד] נ"א
הוי למטה מחוט הסקרא, דאין
במיצוי וכגון שעשאה למטה כדין
רישא נמי דאיירי בשינוי מעשיה
במליקה האמר מר מליקה בכל מקום במזבח
ב)
אלא (כי"מ): ה] מתיבת וכולן
ב]
מועלין בה, שהרי יש לה עכשיו
עד עולת העוף, שייך למשנה
בהזאה מיירי: הא כדאיתא והא
שעת היתר לכהנים, ואע"ג דתני
חטאת דהא קאי על רישא דקתני
כשירה אלא לאו דשני בהזאה ומדסיפא
הקודמת (ש"מ): ו] צ"ל מתני'
(לעיל) עולת העוף שעשאה
כדאיתא. כל חדא וחדא במה דהוי
עשאה למעלה ובענין זה אתיא כולה
בהזאה רישא נמי בהזאה מידי איריא הא
ותיבת רבנן נמחק (*ש"מ):
למעלה, דהיינו כמצוותה לא תני
בפשיטות: דשני במליקה נימא
שינוי לגביה מיירי רישא דמיירי בשינוי
דאין מועלין בה, משום דעולה כליל
ז] איזו עבודה עשה למעלה
כדאיתא והא כדאיתא: עולת העוף כו':
(כתה"י, ב"ש): ח] כאן הס"ד
ואע"פ שנעשית כמצוותה אין בה
דלא כרבי יהושע דאמר אין מועלין.
מעשיה איכא למימר דבמליקה נמי
ומה"ד ומדסיפא (צ"ק)
:
היתר לכהנים הילכך מועלין בה
דשני במאי אילימא דשני במליקה מדקתני ג]
❖
תימה לי טעמא כה] דרבי יהושע משום
איירי סיפא ט] דמעשה דמליקה לא
(מעילה ג.):
ט] סיפא דלמעלה במליקה לא
סיפא כולן אין מטמאין בבית הבליעה
הוי שינוי (*ש"מ): י] כמעשה
הוי שינוי תיתוקם בהזאה: דשני במאי.
שעשאה למטה ובסימן ראשון נפסלה
כו' דקתני במתניתין (כתה"י):
ומועלין בהן נימא דלא כרבי יהושע דאי כר'
מעולת העוף וגם הזה למטה כחטאת
הני מעשה י] חטאת דקתני במאי שני:
יא] צ"ל דקתני (כי"פ, ש"מ). ועי'
שיטה מקובצת
לעיל אות ג: יב] נמי אעולה
יהושע האמר אין מועלין ואלא במיצוי אימא
דשני במליקה. שלא הבדיל: מדקתני יא]
העוף לכך נמשכה להיות כחטאת כך
ד]
:
דשני במליקה. [תימה] דהא מוכח
שעשאה למטה כמעשה (ש"מ)
סיפא. כלומר הא דקתני סיפא כולן
מפרש רב אשי טעמא לקמן אבל הכא
סיפא עולת העוף שעשאה למטה כמעשה
יג] אמר בהא אין (כתה"י):
לקמן דטעמא דר' יהושע
יד] ומליקת עולת העוף אינה
מלק סימן אחד כחטאת למעלה אין זה
מועלין בהן וקאי נמי יב] אעשה כמעשה
משום דשינה גם במקום שעשאה
חטאת לשם חטאת ר"א אומר מועלין בה ר'
אלא למעלה וזה כו' (עפ"י
למטה ואז נמשכת להיות כחטאת,
חטאת לשם חטאת: נימא דלא כרבי
פסול עולה בסימן ראשון וגם לא הזה
כתה"י וש"מ): טו] תיבת בה ליתא
יהושע אומר אין מועלין בה דשני במאי אילימא
אבל היכא דליכא שינוי מקום אלא
יהושע. דאיהו אמר אין מועלין בהן
(הכא) דהשתא לא נמשכה להיות
בכי"פ: טז] ממשכא (*ש"מ):
שינוי מעשה מודה ר' יהושע, ותירץ
יג]
במיצוי אימר דאמר ר' יהושע דשני במליקה
יז] לאוקומא לעיל (*ש"מ):
השר מקוצי דסמיך אסיפא דמתני'
במתניתין: אלא במיצוי. ובהא לא
כחטאת כיון שלא הזה וגם לא נפסל
יח] סתמא דאידך פירקין
דקתני עשאה למטה כמעשה כולן
במיצוי מי אמר ואלא ד] במליקה רישא וסיפא
בסימן ראשון ממעשה עולת העוף.
פליג ר' יהושע דטעמא כדרב אדא
(*ש"מ): יט] דתיתוקם (כתה"י):
פסולה ואהא קאי וכולן (תו' מהר"פ):
במליקה ומציעתא במיצוי אין רישא וסיפא
ברו"ך: ואלא במיצוי. משמע דכל
כ] נבילה ואין הד"א (צ"ק):
ואלא במיצוי. אין לפרש דשני
א
דאמר [סז.] אומר היה רבי יהושע עולת
במליקה ומציעתא במיצוי: מתני' וכולן
כא] מועלין בה לשמה (*ש"מ):
במקום המיצוי שעשאה למטה, דהא
הך בבא דעולה מיירי במיצוי ותימה
העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת
ה] ג)
כב] צ"ל נפסלה (ש"מ, וכעי"ז
מדקתני סיפא עשאה למטה דהיינו
בכתה"י): כג] צ"ל שמלק (ש"מ):
דשני במקום, מכלל דרישא בשינוי
אין מטמאין בבית הבליעה ומועלים בהן
כמעשה חטאת כו] היכי מיתוקמא
לשם חטאת נמשכת משם עולה
ב
ג
כד] צ"ל שהזה (ש"מ): כה] צ"ל
מעשה בלא שינוי מקום מיירי. וגם
דשני במיצוי דאי עשה הזאה ואח"כ
ונעשית חטאת העוף והאי טעמא
חוץ מחטאת העוף שעשאה למטה כמעשה
דטעמא (ש"מ): כו] חטאת לשם
אין לפרש דשני במיצוי שעשה הזאה
ד
עולה וכמעשה חטאת לשם
קודם המיצוי כמו בחטאת, דאטו
מיצוי אמאי מיפסלא עולה בכך כיון
ליכא למימר אלא כדשני במליקה
חטאת לשם חטאת עולת העוף שעשאה
חטאת היכי (ש"מ וגליון). ובצ"ק
משום דעשה הזאה תיפסל משום כך,
שעושה אח"כ מיצוי מדם הנפש ואי
כדמפרש לה רב אשי לקמן [שם] משום
כלפנינו: כז] נ"א רישא
כיון שעשה מצות מיצוי מה בכך אם
למטה כמעשה חטאת לשם חטאת ר"א אומר
משום דדרשינן בסוף פירקין דלעיל
דעולה צריכה שני סימנין וחטאת
ומציעתא במליקה וסיפא
עשה הזאה. ואי משום דלא מיצה כל
מועלים בה ר' יהושע אומר אין מועלים בה
במיצוי (גליון). ועי' עולת שלמה
ה
דמה דבעינן ונמצה דמו דם כולו,
(דף סה.) דמו כל דמו וכיון דעבד ליה
כשירה בסימן אחד מליקת יד] עולת
מה שפי' בזה. ובטה"ק כתב
היינו לכתחילה אבל בדיעבד לא נפסל
א"ר אליעזר ומה אם חטאת שאין מועלים בה
הזאה ליכא כל דמו במיצוי לא מסתבר
העוף למטה ליתא זה שמולקה
דנוסח זה הוא טעות, עש"ב:
אם לא מיצה כל דמו כדאמרינן לעיל
לשמה כששינה את שמה מועלים בה עולה
כח] הכבש שלא כנגד היסוד
(דף סד:) מיצה דם הגוף ולא מיצה
שאם נשפך מעט מהדם שתפסל
למטה ולשם חטאת בסימן ראשון
כצ"ל, ותיבת ועל נמחק (ש"מ)
:
דם הראש כשר. אלא נראה לפרש
שמועלים בה לשמה כששינה את שמה אינו
בכך וה"נ מ"ש וכי תימא דלא מוקי
השלים בה כל מעשה החטאת לפיכך
כט] ונראה לפרש דכמעשה
דשני במיצוי שחיסר מצות מיצוי שלא
חטאת כצ"ל. ותיבות כפי'
מיצה כלל אלא עשה הזאה בלבד.
במיצוי אלא ההיא דכולן מועלין בהן
יצאתה בה טו] משם עולה ונעשית חטאת
דין שימעלו בה א"ל ר' יהושע לא אם אמרת
הקונטרס נמחק (ש"מ): ל] צ"ל
וא"ת א"כ מאי כמעשה חטאת והלא
דקאי אפי' עשאה לעולת העוף למטה
והויא חטאת העוף שעשאה למטה
בחטאת ששינה את שמה לשם עולה שכן
כמ"ד (ש"מ): לא] מתיבת דליכא
בחטאת בעינן תרתי הזאה ומיצוי,
עד ומיהו מוקף בש"מ, ונרשם
וי"ל דאתיא כמאן דאמר מיצוי חטאת
כמעשה חטאת לשם חטאת אבל הך
כמעשה חטאת לשם חטאת שאין בה
שינה את שמה לדבר שיש בו מעילה תאמר
תוספת: לב] גיר' ח"נ וא"ת
העוף אינו מעכב, וקרי ליה מעשה
רישא מיירי דשני במליקה א"כ בלאו
מעילה אבל היכא דבמליקה לא שני
אליבא דראב"ש דלא שני אלא
חטאת משום דהוי הכשר חטאת
בעולה ששינה את שמה לשם חטאת שכן
בהזאה אמאי כו'. דבעולה
בדיעבד: ומועלין בהן חוץ
הנך דיוקי דקדייק ואזיל הוה מצי
ומולקה למעלה וכמעשה עולה תו
שינה
את שמה לדבר שאין בו מעילה
ששינה במיצוי לא שייך היתר
מחטאת כו' לד. דחטאת פסולה אין
לאקשויי רישא כז] וסיפא במליקה
לא נמשכת טז] בשינוי דמיצוי שלא מיצה
מליקה להפקיע מידי מעילה.
לה היתר לכהנים, ועולה אפי' היא
ומציעתא במיצוי דבבא דחטאת העוף
אלא היזה כדין חטאת למטה למיהוי
וע"ש ובצ"ק: לג] צ"ל היתר
כשרה (לאו) בת מעילה היא, אבל
(צ"ק): לד] כ"ה בכת"י אבל
חטאת העוף שעשאה בהכשר אין
חטאת העוף: אימר דא"ר יהושע דשני במליקה. וטעמא כדפרישית:
אוקימנא רישא דשני במליקה וסיפא בהזאה
והך בבא דעולה
תיבות חוץ מחטאת נראה מיותר
מועלין בה דכל שיש לו היתר לכהנים
רישא במליקה. משום דבעית לאוקומה יז] דלא כר"א ברבי שמעון
מיתוקמא דשני במליקה כדפרישית ונראה לפרש
דלעולם מיירי הך
דהא קאזיל ומפרש רישא
אין מועלין בו. וא"ת ובחטאת העוף
דמועלין:
ששינה בה אמאי מועלין בה למ"ד
בבא דעולה דשני במיצוי וגרעא [מנשפך מעט] משום דמיד כשהזה
כדאיתוקמא סתם יח] באידך פירקין והך סיפא פלוגתא דרבי יהושע
במעילה (דף ה.) היתר שחיטה שנינו
ע"כ במליקה: מציעתא במיצוי. דתיתוקמא יט] כרבי יהושע משום
והגיע דם למזבח נתכפרו בעלים מדשמואל דלעיל פ"ב (דף כו:) והרי
והכא איכא היתר מליקה דהא בגמ'
דר"א שמותי הוא: מתני' וכולן. אע"פ שנפסלו מליקתן מטהרתן
מוקמינן שינוי מקום דגבי חטאת
נתכפרו בפסול ולא מהני מה שמתמצה אח"כ כיון דכבר נתכפרו ומיהו
בהזאה, וי"ל דדוקא היתר שחיטה
מידי נבלה כ] : ואין מטמאין בבית הבליעה. כדין נבלת עוף טהור:
תימה הוא לומר דנתכפרו כשעשה עבודה שלא כדינה דלא דמי לנתנו
מוציאה מידי מעילה משום דלאחר
ומועלין בהן. ואף בחטאת הואיל ונפסלו ואין בהן שעת היתר
על הכבש כח] ועל היסוד שהעבודה כמצותה אלא ששינה מקומו
שחיטה הוכשר לקבל דם לאלתר, אבל
בעוף דליכא קבלה לא מהני היתר
לכהנים לא יצאו מידי מעילה שבהן: חוץ מחטאת העוף שעשאה
ונראה כט] כפי' הקונט' דכמעשה חטאת היינו שלא עשה מיצוי אלא הזאה
מליקה לאפוקי מידי מעילה:
למטה כמעשה חטאת לשם חטאת. דכשירה היא ויש לה שעת
למ"ד ל] מיצוי [בחטאת] לא מעכב ופסולה משום דלא עשה מיצוי
היתר לכהנים ושוב אין בה מעילה אפילו לזר: רבי אליעזר
בעולה זו דליכא לא] לפרושי דשני במיצוי שעשה המיצוי למטה דהא
אומר מועלין בה. דהא עולה היא ומי הוציאה ממעילתה, שעת היתר
קאי ארישא ועוד דהיינו סיפא (עשאה למטה) דקתני עשאה למטה
לכהנים אין לה: רבי יהושע אומר אין מועלין. דכיון דשינה שמה
כמעשה כולן וה"פ [הקונטרס] לעיל גבי חטאת כמעשה עולה ומפרש
ומעשיה ומקומה לשם חטאת נעשית חטאת כדמפרש בגמ' [סז.]: ומה
דשני בהזאה היינו שלא הזה אלא מיצה גרידא ומיהו עדיין מה לו
חטאת העוף שאין מועלין כא] לשמה. שהרי נאכלת לכהנים: שינה את
להש"ס לדקדק על בבא זו אלא במיצוי דמשמע שאין יכול להקשות
שמה. ופסלה כב] ולא באה לכלל היתר מועלין בה דהא רבי יהושע
בענין אחר רישא וסיפא במליקה ומציעתא במיצוי בלאו הכי יכול
גופיה לא פליג עליה (א): לדבר שיש בו מעילה. לשם עולה:
להקשות דבבא דחטאת אוקימנא רישא במליקה וסיפא בהזאה ופלוגתא
דר"א ור' יהושע במליקה ונראה שאין הש"ס מתמיה על סיפא דבבא
ששחטן
דחטאת במאי דמיירי דשני בהזאה כיון דלא משכחת בה פסול בשינוי דמליקה דמליקה בכל מקום במזבח כשירה ד) וא"ת לב] אי לא שני אלא במיצוי
אמאי מועלין בהן למאן דאמר היתר שחיטה שנינו בריש מסכת מעילה (דף ה.) וזה היה לו היתר שחיטה ויצאה מידי מעילה וכן חטאת
שעשאה למעלה כמעשה כולן ואפילו כמעשה חטאת לשם חטאת וקתני סיפא דמועלין בה אמאי הרי היה לה שעת הכושר והיתר לג] מליקה: