חטאת העוף פרק
שביעי זבחים
סז.
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
והרי
קדשי קדשים ששחטן בדרום כו'. משמע דמן התורה
ששחטן בדרום. לשם
שלמים יוכיחו ששינה שמם ומעשיהם: לדבר
ח א מיי' פ"ג מהלכות מעילה
א) סנהדרין נא. מנחות נז:
חולין מט: קא:, ב) לעיל סג:
הלכה א:
שאין בו מעילה. שקדשים קלים אין בהם מעילה אלא באימורין:
מועלים דק"ו דאורייתא הוא ותימה דלא מקשה מהכא לרבה
❖
ט ב מיי' פ"ז מהלכות פסולי
וש"נ
❖
ומועלין בהן. מפני שנפסלו בשחיטת דרום ולא הביאתן זריקתן לכלל
דאמר בריש מעילה קדשי קדשים ששחטן בדרום אין מועלין בהן מן המוקדשין הלכה ו:
שעת היתר להוציאן מידי מעילה: איסור. אימוריהן יש בהן מעילה.
התורה ומאי איצטריך ליה לאקשויי התם חדא מגו חדא וי"ל דלרבה
שינויי נוסחאות
חטאת העוף כולו היתר: גמ' אשם
מעילה דר' אליעזר דהכא נמי מדרבנן
שיטה מקובצת
ששחטו בצפון כו' ומועלין בו. לפני
א] יוכיחו ששינה כצ"ל (*ש"מ)
:
דעולה שעשאה למטה כשחיטת דרום
אמר לו ר' אליעזר והרי קדשי קדשים ששחטן
ב] שאע"פ (*ש"מ): ג] שכן
והרי קדשי קדשים ששחטן בדרום
היא וק"ו דקאמר ר' אליעזר היינו שיש
זריקה דלאחר זריקה ליכא מעילה שהרי
בדרום ושחטן לשם קדשים קלים יוכיחו
שינה את שמו ולא שינה כו'
כו'. תימה למ"ד (מעילה ב:)
א]
להם לבית דין לתקן מעילה:
נאכל לכהנים דשלא לשמו לא פסיל
(כי"צ): ד] שימעלו (*ש"מ):
מאי מועלין בהן מדרבנן, תקשי ליה
שכן שינה את שמם לדבר שאין בו מעילה
לדבר שיש בו איסור והיתר.
ה] שמה ושינה את מקומה
מאי שייך לעשות יוכיח בכאן דפליגי
ביה: ואף אתה אל תתמה על העולה.
א ומועלין בהן אף אתה אל תתמה על העולה
:
ושינה את מעשיה (*ש"מ)
במעילה מן התורה, וי"ל דמ"מ
עולת העוף קאמר שנחלקו בה דאילו
ואם תאמר חטאת העוף
ו] מקומה אשתיק אמר רבא
מייתי שפיר דאם איתא דעולת העוף
אע"פ ששינה שמה לדבר שאין בו מעילה
אמאי אשתיק ונימא כו' (כי"צ,
ב]
נמשכת כששינה בה ונעשית חטאת
בעולת בהמה ששינה בה לשם
ששינה את שמה לשם חטאת העוף
ש"מ): ז] בעלים יוכיח ששינה
ואין בה מעילה מן התורה, א"כ
שימעלו בה אמר לו ר' יהושע לא אם אמרת
דיולדת תוכיח ששינה את שמה לדבר
חטאת לא פליג יג] דהא שינה שמה לדבר
(ש"מ): ח] מעשיו ומועלין בו
קדשי קדשים ששחטן בדרום לא היה
בקדשי קדשים ששחטן בדרום ושחטן לשם
מדלא (*ש"מ): ט] כמעשה
לנו להחמיר לנהוג בהן מעילה אפי'
שיש בו מעילה באימורין: שינוי בעלים.
שאין בו מעילה ומועלין בה והא כו]
עולה לשם עולה (*ש"מ):
מדרבנן (תו' אחרות): שכן שינה את
כשינוי מעשה חשיב לה: נחית רבי
קדשים קלים שכן שינה את שמם לדבר שיש
פסולה היא כדאמר בפ"ק (דף ט:)
י] אחד באידך סימן תימשך
שמם לדבר שיש בו איסור והיתר.
(ש"מ): יא] בכי"צ ודפוסי ונציה
אליעזר. הבין את דברי רבי יהושע
לשם חטאת יולדת כז] לשם חטאת נזיר
[וא"ת] חטאת בהמה מ] ששחטה לשם
בו איסור והיתר תאמר בעולה ששינה את
איתא מלקה. ובשמכ"י תיקן
חטאת העוף תוכיח ששינה את שמה
שמה לדבר שכולו היתר: גמ' תניא אמר
שטעמו משום דקסבר נמשכה משם
פסולה הני עולות נינהו ומיהו למאי
מליקה כלפנינו, ושם בכל מקום
לדבר שכולו היתר ומועלין בה שהרי
עולה ונעשית חטאת והאי טעם
דמסקינן בגמרא דנחית רבי אליעזר
במזבח: יב] אחד הוי לה חטאת
פסולה היא כשעשאה שלא לשמה,
לו ר"א לרבי יהושע אשם ששחטו בצפון
העוף דאפסילא (שמכ"י):
מיהו כו' [ככתוב בתוד"ה לדבר] ניחא,
ליכא למימר יד] בשום שינוי שם קרבן
לטעמיה דרבי יהושע משום דנמשכת
ובש"מ פליג ר'
יג] פליגי (כי"י).
ודוקא בעוף דליכא אלא סימן אחד
לשם שלמים יוכיח ששינה את שמו ומועלין
אחר אלא בעולת העוף לבדה
ונעשית חטאת העוף ניחא ועוד י"ל דר'
יהושע: יד] למימר בשינוי שום
כחטאת כדמפרש בגמ'. ועי"ל דשמא
בו ואף אתה אל תתמה על העולה שאע"פ
קרבן אחר (*ש"מ): טו] ומעשיה
ר"א דהכא סבר לה כר"ש דאמר
וכשנישתנית לשם חטאת ומעשיו טו]
יהושע הוה מצי לאהדורי זאת תורת
(*ש"מ). וגי' צ"ק ע"י מעשיו:
בפ"ק דמנחות (דף ג:) זאת תורת
ששינה את שמה שימעלו בה אמר לו רבי
כדמפרש רב אשי לקמן מפני שחטאת
החטאת תורה אחת לכל החטאות
טז] אין בו היכר עולה במעשיה
החטאת תורה אחת לכל החטאות
כצ"ל ותיבות לאו כלום היא
יהושע לא אם אמרת באשם שאם שינה את
וא"כ כי שחטה לשם חטאת העוף לא
העוף כשירה בסימן א' וכשמלק עולת
כדקאמר ר"ש בפ"ק דמנחות (דף ג:)
ג]
נמחק (כתה"י וש"מ)
: יז] דחטאת
מיפסל בהכי (תו' אחרות):
העוף למטה לשם חטאת ומליקת סימן
וא"כ אין מועלין בה דהא כשירה הויא:
שמו לא שינה את מקומו תאמר בעולה ששינה
כשרה נמי הויא כצ"ל (*ב"ש):
ונימא ליה אשם ששחטו בדרום
א"ר
יח] תיבות כדגרסינן לה נמחקות
כח] אליעזר אשם ששחטו בצפון
אחד בעולה לאו טז] כלום היא ובחטאת
לשם שלמים בשינוי בעלים כו'.
את שמה ושינה את מקומה אמר לו ר"א אשם
וצ"ל אין לך בה מחלוקת אלא
תימה לי דחשיב הכא שנוי בעלים שנוי
לשם שלמים יוכיח דמועלין.
הוי גמר עבודה מקודם שחל עליה
ששחטו בדרום לשם שלמים יוכיח ששינה את
אותו ששנינו בתוכה דלא פליג
מעשה טפי משנוי קדש, ולעיל בפ"ק
שם פסול עולה משום עשיית מטה חל
תימה לי אימת מועלין אי לאחר
כו' (*ש"מ): יט] צ"ל עליה
(דף ד.) הוה חשבי מעיקרא טפי שנוי
כט]
שמו ושינה את מקומו ומועלין בו אף אתה אל
(*ש"מ): כ] תיבת היא ליתא
קדש משנוי בעלים (ריב"א ז"ל. ב"ש):
עליה שם חטאת העוף כשירה ונמשכת
זריקה ליכא מעילה דהא מותר באכילה
בכי"פ. ולהצ"ק "וזו היא" הוא
אי הכי חטאת העוף נמי [כו']
תתמה על העולה שאע"פ ששינה את שמה
ונעשית חטאת העוף: תימשך ותיהוי
ואי לפני זריקה כפרש"י עולת העוף
דבור בפנ"ע: כא] סימנין ואין
תימשך כו'. הקשה בקונטרס למאי
ושינה את מקומה מועלין ד] בה א"ל ר' יהושע
עבודת עולה ניכרת בסימן
הלכתא תיעשה עולה, אי לענין שלא
עולת העוף. ותהא כשירה דקס"ד
נמי לפני הזאה ומיצוי מודה ר' יהושע
ראשון שבה ועולת העוף כו'.
תאכל כמו עולה הלא בלא זה נמי
לא אם אמרת באשם ששינה את שמו ושינה
דקאמר רב אדא לר' יהושע דחטאת
דמועלין דאכתי לא נמשכה להיות
כצ"ל והשאר נמחק (כתה"י
אינה נאכלת דחטאת שלא לשמה
יז]
ל]
וש"מ): כב] שינוי מעשה חטאת
פסולה, ואי למעילה, חטאת שלא
נמי כשירה הויא: וכי תימא. לר' יהושע
כחטאת העוף וצ"ל דר"א לטעמיה
את מקומו ולא שינה את מעשיו תאמר בעולה
:
לחול עליה שם עולה (כתה"י)
לשמה אינה יוצא מידי מעילה. ותירץ
הכי נמי ומתניתין דקתני פסולה דלא
דאמר אשם שלא לשמו פסול כחטאת
ששינה את שמה ואת מעשיה ושינה את
כג] כאן אלא שינוי השם כצ"ל
בקונטרס לענין למיסק לחובה
ה]
(*ש"מ). ובגליון הובא נ"א שינוי
כר' יהושע: והאמר ר' יוחנן כך היא
דקס"ד השתא דר' יהושע למיסק
ומיירי לאחר זריקה. ברו"ך. תימה
מקומה אמר רבא ונימא ליה אשם ששחטו
ו]
מקום: כד] צ"ל שלא (ש"מ).
לחובה נמי קאמר, אבל לפי המסקנא
הצעה של. משנתינו: מאי לאו כך היא
לי לימא ליה שכן שינה את שמו לדבר
ובכי"פ מתיבת בשלא עד תיבת
דקאמר לקמן דלמיסק לחובה לא
בדרום לשם שלמים בשינוי בעלים ז] ששינה
ותו לא. כדגרסינן יח] לה דלא פליג
משום ליתא: כו] צ"ל דהא
האסור ולדבר המותר כדקאמר במתני'
אמר ר' יהושע, לא פריך מידי. ודוחק
את שמו ושינה את מקומו ושינה את מעשיו
(ש"מ): כז] בפ"ק ליתא חטאת
לומר כן דלא ידע המסקנא השתא.
ח]
ר' יהושע אלא בעולה שעשאה למטה
וכי פריך בסמוך לימא ליה שינוי בעלים
יולדת, רק חטאת נזיר ומצורע.
ונראה להר"מ דלענין הקטרה קאמר
מדלא קאמר ליה הכי שמע מינה נחית רבי
כמעשה חטאת לשם חטאת: לא. הכי
לימא לא] ליה הא דפריך במתני'. ברו"ך:
וע' תוס' לקמן פט א ד"ה אשם:
דאם עלתה לא תרד כמו עולה, כמו
כח] דבור זה מוקף בש"מ:
אליעזר לטעמיה דרבי יהושע דאמר רב אדא
בשינוי בעלים. ה"נ הוה מצי למימר
שאמר ר' יהושע גבי עולה במתני'
קאמר כך היא הצעתה של כולה משנה
כט] בש"מ נוסף כאן אלמא לא
דאין מועלין שמע מינה דנמשכת
בר אהבה אומר היה רבי יהושע עולת העוף
דכי היכי דפליג בעולה פליג בחטאת:
אשם מצורע שקבל דמו לב]
פקע קדושתו: ל] בש"מ נוסף
להיות חטאת בכל ענין גם לענין
דהא דקאמר דאין מועלין
הקטרה דאמרי' אפי' אם עלתה תרד
רב אשי אמר. לעולם לא פליג ולא
בדרום בכלי לשם שלמים יוכיח שהרי
שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת
היינו דוקא לאחר מיצוי,
כדין חטאת וה"ה להיפך כדפי':
תיקשה דבשלמא עולת העוף שעשאה
שינה שמו ושינה מקומו ושינה מעשיו
ועולת העוף למטה ליתא. תימה
כיון שמלק בה סימן אחד נמשכת ונעשית חטא'
מטעם דהיא נמשכת ונעשית
ב
חטאת העוף ואין בו מעילה
דבהאי טעמא סגי דמש"ה תהא
למטה כיון דחטאת הכשירה בסימן
דצריך קבלה ביד כדאמר בריש איזהו
העוף אי הכי חטאת העוף נמי שעשאה
כשעשאה בהכשר, וא"כ
נמשכת דהמשכה תלויה לגמרי בשינוי
אחד וגמר עבודתה ממהר להשלים
מקומן (לעיל דף מז:) שני כהנים
לאחר עבודת הדם הוא ואז
מקום, אבל גבי חטאת ליכא שינוי
למעלה כמעשה העולה מכי מליק בה סימן
ט]
קודם שיחול על יט] זו שם עולה פסולה
מקבלין את דמו אחד ביד ואחד בכלי:
פקע מעילה מחטאת העוף
מקום, וא"כ למה לי תו טעמא דזה
אחד י] תימשך ותהוי עולת העוף וכ"ת ה"נ
אבל לפני זריקה דאכתי לא
בסימן אחד וזה בשני סימנין. ואמר
חטאת העוף שעשאה למעלה
וזו היא כ] הכשירה בשני סימנין כא]
נמשכה להיות כחטאת העוף
רבינו חיים דכלל זה כו' [ככתוב בתוד"ה
והא"ר יוחנן משום רבי בנאה כך היא הצעה
כו'. משאר קדשי קדשים
א)
ולפיכך סימן ראשון אינו פוסל בה
מודה ר' יהושע וצ"ל דר"א
ועולת] דבעינן ב' פסולים שינוי מקום
דהכא לטעמיה כו'. כצ"ל:
ושינוי סימן. וא"ת א"כ גבי חטאת
של משנה מאי לאו כך היא הצעה ותו לא לא
משום עשיית מטה ועולת העוף למטה
ששחטן בדרום לשם קדשים קלים לא
לא] תיבות לימא ליה נמחק.
העוף לימא האי טעמא לחוד דבכל
כך הצעה של כולה משנה רב אשי אמר
ליתא ויש כאן שינוי מעשה עולה והיכר
פריך שימשכו אלא מקינים לג] דאמרי'
וצ"ל דילמא לא אמרי ליה
מקום במזבח כשרה ולמה מאריך כל
משום דהוי אמר ליה הא
כך מכי מלק סימן אחד מיפסלא,
מעשה חטאת מכיון שמלק בה סימן
(יומא מא.) אין הקינים מתפרשות אלא
בשלמא עולת העוף שעשאה למטה כמעשה
.
דפריך במתניתין (מלאי"ט)
דהא כיון שאין בה ב' פסולים אינה
א' ועדיין לא חל עליה שם פסול
או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן לד]
[ובצ"ק גרס ליפרוך נימא ליה.
נמשכת, וי"ל דמ"מ אכתי יש שני
חטאת לשם חטאת כיון דהא הכשירה בסימן
ועי' מלאי"ט שדחה גירסתו]:
פסולים בחטאת מחמת שינוי שעשאה
עולה חל עליה שם חטאת כשירה
הילכך תיהני נמי הכא שתימשך:
אחד והא הכשירה בשני סימנין ועולת העוף
לב] צ"ל כל דמו (ש"מ):
כמעשה עולה דהא שחטה שלא לשמה
ועולת העוף למטה ליתא. מתוך
הילכך נמשכה ויוצאה משם עולה
לג] מקינים דוקא משום
דהוי פסול בחטאת ועוד דשני
למטה ליתא כיון דמלק בה סימן אחד נמשכת
דאמרינן (ש"מ): לד] בש"מ נוסף
ונעשית חטאת: אלא חטאת. עשאה
דברי רב אשי משמע דאי
סימנין, הלכך הוצרך לפרש דפסול ב'
וכיון דעשיית כהן מהניא בהן:
ונעשית חטאת העוף אלא חטאת העוף
סימנין לא חשיב להיות נמשך לעולה
למעלה כמעשה עולה בשני סימנין
היתה למטה אע"פ דהאי בסימן אחד
לה] צ"ל נימא כיון (צ"ק). ובש"מ
משום דמיפסלא בסימן ראשון
כיון דאמר מר מליקה בכל מקום כשירה
ולשם עולה: כיון דאמר מר מליקה
והאי בשני סימנין לא היתה נמשכת
גרס כיון דאמר דאין בה:
ב)
כדמסיק, אבל גבי עולה דכשר שלא
יא]
לו] צ"ל שהיה (ד"ו. צ"ק):
לשמה הוצרך לשינוי של סימנין. וא"ת
מכי מלק בה סימן אחד איפסלא כי הדר
בכל מקום במזבח כשירה. משום
ונעשית חטאת העוף ותימה א"כ גבי
יב]
לז] בש"מ נוסף אפילו הוי
היא גופיה טעמא מאי דחטאת
מליקת מעלה אין כאן שינוי כב] להפקיע
חטאת העוף כיון דאמר מר מליקה בכל
מליק באידך סימן היכי ממשכה והויא עולת
תרוייהו בשני סימנים. נ"א
מיפסלא בסימן ראשון בשינוי השם,
בלאו הכי היתה נמשכת (כי"ב):
אדרבה באותו סימן תמשוך ותהוי
מקום במזבח כשירה למה ליה למימר
ממנה שם חטאת ואין כאן כג] שינוי השם
העוף גופא אמר רב אדא בר אהבה אומר
לח] פסיליות (דפוסי ונציה):
עולה ולא תיפסל מחמת שינוי השם,
וכיון דחטאת גמר עבודתה סימן אחד
מכי מלק בה סימן אחד מיפסלא בה
טל] פסול אחר של כצ"ל (ח"נ):
וי"ל דכיון דאינה נמשכת רק ע"י שני
היה רבי יהושע עולת העוף שעשאה למטה
מ] עי' בח"ד ריש מכילתין ד"ה
פסולים א"כ קודם שבא פסול שני
מקודם שיגמור מעשה עולה חל עליה
האמר לה] כיון דאין בה שינוי מקום
כמעשה חטאת לשם חטאת כיון שמלק בה
אך לכאורה, מש"כ בזה:
שמלק סימן שני כבר נפסלת מחמת
שם חטאת שנמלקה כולה בשלא כד]
אינה יכולה להימשך ועוד קשה דמשמע
חטאת שעשאה שלא לשמה דאכתי
סימן אחד נמשכת
ונעשית חטאת העוף
שם חטאת עליה, והיינו דקאמר מכי
לשמה ונפסלה משום שלא לשמה וכי
אם היתה נפסלת למעלה היתה נמשכת
מלק סימן אחד איפסלא לה כלומר
לעולה שהרי לו] המקום גורם לה
הדר מלק אידך סימן להביאה לכלל
ועדיין שם חטאת עליה ולכך נפסלת
מעשה עולה היכי מימשכא והויא עולה: נמשכת ונעשית חטאת.
להמשך אם כן גבי עולה למה ליה טעמא דהאי בסימן אחד והאי
דאכתי לא בא פסול שני וכאשר בא
פסול שני היכי מימשכא והויא עולת
קסלקא דעתך ואפילו למיסק ליה לשם חובת חטאת קאמר:
בשני סימנין לז] היתה נמשכת מחמת המקום ונעשית חטאת העוף
: תוד"ה
העוף
(לשון תו' מהר"פ)
ומפרש ה"ר חיים דכלל זה יהא בידך דלעולם אין הקרבן נמשך
חטאת
א"ר אליעזר כו' ומיירי לאחר
זריקה. דאף לאחר זריקה אינו מוציא
ליעשות קרבן אחר אלא מחמת שני טעמים שממשיכין אותו לפי שהיו פסולין בראשון וכשרים בשני הילכך גבי עולה צריכין שני טעמים
מידי מעילה. וא"ת א"כ לימא ליה
דפסולה למטה וגם הכשרה בשני סימנין וכן חטאת העוף שעשאה למעלה אם היתה למעלה פסולה היתה נמשכת מכח שני טעמים ואם תאמר
ר' יהושע לדידי אשם כשר שלא לשמו
כרבנן דפ"ק, וי"ל משום דהוי מצי
עולת העוף שעשאה למעלה כמעשה חטאת תימשך ותיהוי חטאת דהא יש כאן שתי פסולות לח] לעולה והכשירן לחטאת שהרי לא
למיפרך ליה אף לדברי ר' יהושע
הבדיל והזה וי"ל שהמליקה מושכתו ובסימן ראשון ליכא פסול טל] של עולה דנימא שתימשך ותיהוי חטאת והזאה מילתא אחריתי היא:
חטאת ששחטה בצפון לשם שלמים
יוכיח דבחטאת מודה ר"י דפסול שלא
לשמו (הר"פ): ד"ה חטאת כו' הלכך תיהני נמי הכא שתימשך. נ"ב, אבל בשאר קרבנות לא מהני כלל עשיית כהן, כך תירץ רבינו חיים. וריב"א תירץ דדוקא בעופות דליכא אלא ב' מיני קרבנות חטאת או עולה שייך טעם המשכה, דמיד ששינה מעשה עולה ועשאה
מעשה חטאת נמשכת להיות חטאת, אבל בבהמה היכא מוכח מתוך מעשיו דתהוי שלמים הרי יש הרבה קרבנות שדומין במעשיהן זה לזה: