סז:
חטאת העוף פרק שביעי זבחים
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
בתרי
גברי מי
אמר. תימה היכי ס"ד מעיקרא שתימשך עולת
חטאת לזו ועולה לזו. משנה היא במס' קינין (פ"ג מ"ג) ולקמן אמרינן
י א מיי' פ"ח מהל' פסולי
א) קנים פ"ג מ"ג ע"ש, ב) שם
מ"ד, ג) שם מ"ו, ד) יומא מא.,
המוקדשין הלכה (ח) [ט]:
סתם קינין רבי יהושע היא: חטאת לזו כו'. רחל שהיתה צריכה
לאה ותיעשה חטאת רחל ושמא ס"ד בשהתנה ל] אם תיפסל
❖
יא ב מיי' שם הלכה י:
ה) שייך לעמ' שאח"ז.
יב ג מיי' שם הלכה יא: לגבי דידה שיועיל לחבירתה אם יוכל ומסיק בתרי גברי מי אמר דלא
חטאת ללידתה ועולתה כבר קרבה ולאה היתה צריכה עולה שכבר
יג ד מיי' שם פרק י הלכה א:
מיירי כלל בהתנו ומיהו לא משמע
לישנא הכי ונראה דמיירי
קרבה חטאתה ולקחו קן בעירוב וקבעו פרידה אחת לחטאת רחל
יד ה מיי' שם הלכה ב:
שינויי נוסחאות
❖
טו ו מיי' שם הלכה ג: בשחייבין לא] כל אחת חטאת ועולה
ופרידה אחת לעולת לאה ונתנום לכהן:
עשה שתיהן למעלה. לשם עולה:
א] גירסת הראב"ד סתומה בלא
ונתנו קן אחד לכהן לעשות ממנו
ת"ש חטאת לזו ועולה לזו עשה שתיהן
א)א
וא"ו. והיינו דמיירי בב' קינים
מחצה כשירה ה] ומחצה פסולה. עולה
חטאת לזו ועולה לזו והוברר איזו
למעלה מחצה כשר ומחצה פסול שתיהן
בלבד. וגי' רש"י וסתומה בוא"ו,
שיטה מקובצת
כשירה וחטאת פסולה: תימשך כו'.
לחטאת ואיזו לעולה והכי לב] פריך דנהי
ומפרש לה בג' קינים [וכ"נ
למטה מחצה כשר ומחצה פסול אחת למעלה
מדברי הרמב"ם בפי' המשנה (יד
בתרי גברי מי אמר. פ"ה והיאך
דהקרבת עולה למטה תימשך ותהיה
ותצא ידי חובתה ו] ממה נפשך אם
ואחת למטה שתיהן פסולות שאני אומר
דוד)]. עי' במפרש בקינין שם,
יעלה כו'. ותימה ודקארי לה
חטאת ותפטר מן החטאת שהיא
חטאתה קרבה למטה הרי טוב ואם
וראה אות ז: ב] צ"ל תימשך
מאי קארי לה. לכך נראה לפרש
חטאת קרבה למעלה ועולה קרבה למטה נהי
(ב"ש): ג] בס"י הא תנן, ותיבת
דהכא לא מיירי כגון שהביאה כל
עצמה חייבת ומשני בתרי גברי מי
לאו הרי עולת חברתה קרבה למטה
ת"ש נמחק (ש"מ): ד] פרידין
אחת ואחת עוף אחד מלבד (זה)
נמי דעולה קרבה למטה תימשוך ותהוי
אמר דהיינו תרי גברי דכשנתנו שתיהן
ונעשית חטאת וחברתה אינה צריכה
למעלה (כי"מ, וכ"ה ברש"י):
[זו] חטאת (וזה) [וזו] עולה כדפ"ה,
חטאת העוף אימור דא"ר יהושע בחד גברא
ה] כשר ומחצה פסול (*ש"מ):
אלא עדיין חייבת כל אחת ואחת
לה: בתרי גברי מי אמר. היאך קרבנה
לכהן חטאת לרחל ועולה ללאה והכהן
ו] חובתה של חטאת ממ"נ
עוף אחד מלבד זו חטאת וזו עולה,
בתרי גברי מי אמר ת"ש חטאת ועולה
טעה להקריב עולת לאה למטה
של זו יעלה לזו שאין לה חלק בו:
ב) ב
: ז] צ"ל וסתומה. וכ"ה
והלכך פריך שפיר תימשך ותהוי
(*ש"מ)
וסתומה ומפורשת עשה כולן למעלה מחצה
בכתה"י ושמכ"י. ולאפוקי
חטאת ועולה סתומה ז] ומפורשת עשה
כמעשה חטאת לשם חטאת שהיה סבור
[חטאת] ותיפטר מחטאת שהיא
א]
מגירסת הראב"ד דגריס סתומה
חייבת עדיין. וא"ת א"כ אמאי משני
כולן למעלה מחצה כשר ומחצה
שהיא חטאת רחל איך תפטר לאה
כשר ומחצה פסול כולן למטה מחצה כשר
בלא וא"ו, ר' אות א: ח] וה"פ
בתרי גברי מי אמר והלא (אמרינן)
פסול כולן למטה מחצה כשר ומחצה
מחטאת שהיא חייבת משום דנמשכת
שתי (*ש"מ): ט] צ"ל וקבעו
לחד גברא אמרינן שיעלה וימשך,
ומחצה פסול חציין למעלה וחציין למטה
ג
פרידה (ש"מ): י] שלא (שמכ"י):
וי"ל דה"ק בתרי גברי מי אמר
פסול חציין למעלה וחציין למטה
עולתה ונעשית חטאת הרי לשם רחל
אינה כשירה אלא סתומה ומתחלקת
יא] לזו, אלו שני קנים הם
כלומר כיון שעשה שניהם למטה
אין כשר אלא סתומה ומתחלקת
עשאה ויש כאן שינוי בעלים וא"ת אמאי
סתומים ויש לכהן להקריב ב'
כדין חטאת מסתמא היה דעתו
ביניהן ואילו מפורשין לא ואמאי נהי נמי
הקנים כו' כצ"ל והשאר נמחק
לשם אותה האשה שהיתה ראויה
ביניהן. ה"ג לה במסכת קינין (שם מ"ד)
לא פריך מרישא דתנן במס' קינים (פ"ג
: יב] והחטאת של זו
דעולה קרבה למטה תימשוך ב] ותיהוי חטאת
לה החטאת של עכשיו וא"כ איך
(ש"מ)
ח] שתי נשים שלקחו ג' קינין בעירוב
מ"א) אחת לזו ואחת לזו שתים לזו ושתים
והעולה של זו כצ"ל (*ש"מ):
יעלה חטאת לאותה האשה שחייבת
העוף וכי תימא הא דלא כר' יהושע ומי מצית
יג] בעלים תלויות בעשיית כהן
עדיין חטאת והרי היא חטאת בשינוי
לזו [ג' לזו] וג' לזו לג] מחצה כשר
זו צריכה עולה וקן שלם א' חטאת
וכגון כו' כצ"ל והשאר נמחק
בעלים דפסול: חטאת ועולה
אמרת הכי תא שמע ג] ג) ד האשה שאמרה
ומחצה פסול חציו למעלה וחציו למטה
וא' עולה דהיינו שתי עולות וחטאת
(*ש"מ): יד] תיבת קן נמחק
סתומה ומפורשת. עיין בהשמטות
הרי עלי קן אם אלד זכר ילדה זכר מביאה
(*ש"מ): טו] כאן מה"ד ואילו
בסוף המסכת: אינה כשרה אלא
את שלמעלה מחצה כשר ומחצה פסול
וזו צריכה שתי חטאות ועולה ופירשו
מפורשות לא. אין בה כשירה
סתומה. פ"ה כגון שכל קן וקן הוא
שתי קינים אחת לנדרה ואחת לחובתה
ואת שלמטה מחצה כשר ומחצה פסול
אחד מן הקינים ט] פרידה עולה לזו
ואפילו פרידה אחת. כן הוא
בפני עצמו והשתא ודאי מכל אחד
פי' כל קן וקן עומד בפני עצמו ולא
ופרידה חטאת לזו ואחד מן הקינין
בכתי"י ובד"ו: טז] להם שם
עשה חציו למעלה וחציו למטה הילכך
נתנתן לכהן הכהן צריך לעשותן שלש
כצ"ל (ש"מ): יז] צ"ל ובין (ש"מ):
סתומה כשירה דכיון דלא פירשה
שעשה מכל אחת חציו למעלה וחציו
הניחו סתומה לא י] פירשו איזה
למעלה ואחת למטה לא עשה כן אלא
יח] כאן צ"ל ד"ה אחת לנדבתה.
בעשיית כהן תלויה ומתחלק ביניהם
למטה אלא שלשה קינים שלימים עשה
פרידה חטאת ואיזה פרידה עולה והג'
דאמרה הרי עלי קן הס"ד.
שלא פירש הכהן לאיזה אשה תהיה
עשה שתים למעלה וב' למטה ולא נמלך
ומה"ד ואחת לחובתה (צ"ק).
עולה ולאיזה אשה תהיה חטאת והן
פירשו פרידה זו עולה ופרידה זו
למעלה וג' שלימים עשה למטה והשתא
צריכה שתביא עוד פרידה אחת ותקריבנה
ובש"מ מוחק תיבות הרי עלי קן
לקחו בעירוב וצריכות להביא עוד קן
מאותן שלימים שלמעלה אין כשר אלא
חטאת אבל שמות בעלים לא נתפרשו
כו': יט] הראשונים (כי"פ):
אחת בשותפות ויקריבום בתנאי כו'
למעלה ממין א' ומשני מינין תביא שתים
כ] שהקן שהקריב הכהן ראשון
עד חילוף ונמצא שכל אחת ואחת
העולות ומאותן שלמטה החטאות ואי
הרי חטאת לזו ועולה לזו יא] וקן סתומה
עולה לה לחובתה שהרי לשם
יש לה חטאת ועולה והמחוייבת ב'
הפרשה נדרה [צריכה] להביא עוד ג' פרידין ד]
בהנך דלמטה שתים מהן של אשה אחת
וקן מפורשת צריך להקריב ב' הקינים
כו' (כתה"י): כא] צ"ל
חטאות תביא עוד חטאת והמחוייבת
ממין אחד ומב' מינין
תביא ד' קבעה נדרה
ובן (ש"מ): כב] נ"א שתים
ב' עולות תביא עוד עולה ודוקא
הללו סתם על שתיהן העולות למעלה
לא מיפסלי מינייהו אלא פרידה א' דהא
ו
למעלה ושתים למטה (כי"פ):
שכל קן וקן בפני עצמה ועשה הכהן
מיחייבא ג' חטאות וממשכה עולה
וחטאות למטה והחטאת יב] לזו והעולה
כג] בש"מ נוסף כלומר אם
חציו למעלה וחציו למטה מכל קן
לזו צריך להקריב לשם בעלים ונתנום לכהן: עשה כולן למעלה.
ונעשת חטאת ואמאי תני דשלמטה מחצה כשר ומחצה פסול וי"ל
הראשונים מין אחד היו.
וקן אבל אם היו כולן מעורבין גם
ובכי"פ במקום ומשני מינים
הסתומה פסולה דשמא שניהם היו
כסבור כולן עולות: מחצה כשר ומחצה פסול. כל החטאות פסולות
דקתני הכי משום דאימר שלשתן של אשה אחת ואגב גררא יפרש לד]
הגירסא ואם שני מינין היו:
למעלה או למטה: והשר משאנץ פי'
וצריכות להביא כל חטאות שעליהן: כולן למטה. כסבור כולן
סיפא דהך בבא אחת לזו שתים לזו שלש לזו עשר לזו מאה לזו עשה
כד] צ"ל להשלים את הגוזל
דאפשר ליישב אפילו כולן מעורבין
הנפסל (כי"פ): כה] נ"א הרי
ומ"מ יש כאן חטאת ועולה כשרים
חטאות: מחצה כשר ומחצה פסול. כל העולות פסולות וצריכות
כולן למעלה כו' עד חציה לה] למעלה וחציו למטה המרובה כשר
שאינה יודעת (ד"ו). נ"א נמצא
ממה נפשך ואפי' היו שתיהן של
להביא כל עולות שעליהן: חציין למעלה כו'. אין כשר בכולן אלא
פירוש אותן ארבע נשים של אחת ושל שתים ושל שלש ושל עשר לא
שאינה יודעת (כי"י). וגירסת
סתומה למעלה מ"מ משתי קינין לא
צ"ק ולהביא קן שלם ממין
עשה למעלה כי אם (עוף) [קן] אחד
יצאו כלל ידי חובתן דאינן יודעות אם כל קיניהן למעלה דמתיין
קן סתומה דהי מינייהו דעבד עולה והי מינייהו דעבד חטאת כשירה
אחר לא סגי שהרי אינה יודעת
ואפי' היה החטאת של קן מפורשת
חטאות או כל קיניהן למטה דמתיין עולה אבל אותן של מאה
ד) דקינין שלא נתפרשו בלקיחת בעלים יג] לא מתפרשות שוב אלא
כו': כו] צ"ל קבעתו להביאה
מ"מ עשה חטאת של (מפורשת)
(*ש"מ): כז] למעלה אם היו
[סתומה] למטה וכן אי נמי עשה כל
אמרינן לו] (קינין פ"ג) יש מהן מ"ב למעלה ומ"ב למטה דבין כולהו
בעשיית כהן כגון דפשיטא ליה דכל קן וקן היה בפני עצמו ומכל
הראשונים ממין אחד ואם
קן סתומה למטה יש עוד עולה אחת
לז] קט"ז קינין וכשעשה נ"ח למעלה ונ"ח למטה דל מינייהו ט"ז
קן יד] אחד עשה אחד למעלה ואחד למטה: והיא מתחלקת ביניהם.
משני מינים היו תביא שש
קרובה למעלה הילכך ממה נפשך יש
(כי"פ): כח] צ"ל להביאו עם
דמספקא להו בהך נשי פש להו מ"ב ומתכשרי להו לכל הפחות מ"ב
הואיל ובעירוב לקחום האחת יוצאה בה ידי חטאת והאחת יצתה בה
כאן אחד כשר כחשבון הסתומה והא
(כי"ב): כט] שם קרבן גדול
דנקט אינה כשרה אלא סתומה היינו
חטאות ומ"ב עולות: חטאת ועולה. לא הוה צריך
ידי עולה ויקחו קן אחד עוד ביניהן ויקריבו בתנאי אם עולה ראשונה
להביא שלש עולות יחד (כי"י):
לפי שבא הכשרות מחמת סתומה
למיתני אלא סתומה ומפורשת דבחטאת ועולה אין מרויח כלום:
לרחל וחטאת ללאה תהא בקן שניה זו עולה ללאה וחטאת לרחל ואם
ל] בשהתנו (באה"מ): לא] צ"ל
וכשיביאו קן אחר בשותפות יתנה
בשחייבת (ש"מ): לב] ולהכי
ויאמר אם היתה קן ראשון כולו של
חילוף חילוף ואילו טו] מפורשות לא אית בה כשירה אפילו פרידה: ואמאי.
:
פריך דנהי דקרבה (ש"מ)
רחל זה כולו ללאה ואם ראשון היה
בשלמא חטאת ועולה שהיו מפורשים לשם טז] בעלים לא קשיא לן דהוו להו תרי גברי אלא קן מפורשת שלא היתה מפורשת לשם בעלים
לג] לזו, עשה כולן למעלה
כולו ללאה זה כולו לרחל ואם ראשון
מחצה כצ"ל (ש"מ): לד] צ"ל
היה חצי לרחל וחצי ללאה גם זה חצי
אלא איזו פרידה חטאת ואיזה עולה בין יז] שתיהן היה בעירוב אמאי פסולה אותה פרידה שנעשית למטה כמעשה חטאת לשם חטאת נהי
אפרש (שמכ"י): לה] חציין
לרחל וחצי ללאה ועל כל עוף ועוף
נמי דעולה הואי הואיל וקרבה למטה תימשך ותיהוי חטאת ולא יהו צריכות להביא בעירוב אלא עולה אחת ויאמרו אם עולת קן הסתומה
למעלה וחציין (ד"ו): לו] תיבת
יתנה ויתברר כדפי': אינה כשרה
אמרינן נמחק, וצ"ל ממ"נ
אלא סתומה כו'. ואפילו המפורשת
לרחל תהא זו ללאה ואם היא ללאה תהא זו לרחל: וכי תימא הא דלא כרבי יהושע ומי מצית אמרת הכי. דקינין לאו רבי יהושע היא:
(ש"מ). והציון קינין פ"ג הוא
מאה קנין והסתומה אינו אלא קן
תא שמע. דקינין רבי יהושע דתנן בסיפא דמסכת קינין האשה שאמרה כו' וקתני סיפא אמר רבי יהושע זהו שאמרו כו' אלמא סתמא
טעות (באה"מ): לז] הוו קט"ז
אחד אינו כשר אלא סתומה שאני
❖
כצ"ל (ש"מ):
דקינין רבי יהושע: יח] הרי עלי קן כו' ואחת לחובתה. ללידתה: שלש למעלן ואחת למטן. דנדרה שתיהן עולות וחובתה אחת לעולה ואחת
תולה הספק לחומרא ואני אומר
המפורשת קרבה חציה למעלה וחציה
לחטאת: עשה שתים למעלה ושתים למטה. כסבור שתי הקינין חובה עליה שמא יולדת בזוב היתה הוזקקה לקן לידה וקן זיבה: ולא
למטה בשינוי ונפסלה כולה ואין
נמלך. בה לדעת על מה הביאתן: צריכה שתביא עוד פרידה אחת ותקריבנו למעלה ממין אחד ומשתי מינין תביא שתים. כלומר אם
כשר אלא סתומה שגם היא קרבה
שיטה מקובצת (המשך)
חציה למעלה וחציה למטה ואם
הראשונה יט] מין אחד היו שני הקינין תורין או שניהן בני יונה תביא עוד פרידה אחת מאותו המין לעולה ויצתה ידי הכל שמקן כ] שהקריב
מספק פירוש נדרה, שאם תזקיקנה
באנו לומר שהסתומה קרבה כולה
הכהן ראשון יצתה ידי לידתה שהרי לשם חובה קרב והשני נשאר לנדרה ונפסל גוזל אחד מהן בעשיית מטה והרי זה יהיה תחתיו ואם הראשונה יט]
להביא להשלים על אותו אחר שעשה
במקום אחד הרי חציה פסולה אבל
לנדרה שקרב כבר א"כ היתה צריכה
כנגד פסלותה יש כשר במפורשת
משני מינין היו קן תורים וקן בני יונה תביא שתים תור ובני כא] יונה ויקריב שניהן למעלה משום דמספקא לן איזה קן משנים הראשונים קרב
שאם קרבה סתומה למעלה נמצא
להביא ששה פרידין לספק פירוש
אחרון והוי לנדרה ונפסל ממנו גוזל אחד וצריכה להשלימו מאותו המין דתנן במסכת קינין (פ"ב מ"ה) אין מביאין תור כנגד בן יונה ולא
נדרה תור אחד וב' יונים משום ספק
שהקריבה המפורשת תשע וארבעה
תורים באחרונה ושמא קירב יונים
פרידין למעלה וכמו כן למטה ואת"ל
בן יונה כנגד תור: פירשה נדרה. כשנדרה הרי עלי קן פירשה את המין שתביא ואינה יודעת מה פירשה אם תורים אם בני יונה והיא
ששינתה במקומות מ"מ נשאר לה
באחרונה וצריכה יונה וב' תורים
נתנה שני קינין לכהן כדאמרינן ועשה אחת כב] למעלה ואחת למטה צריכה להביא עוד ג' פרידין למעלה ממין אחד כג] ומשני מינין תביא
לשום ספק פירושה ולכך טוב לה
פרידה אחת חטאת קרבה למטה
והיא כשירה כנגד פרידה של חטאת
שתביא ד' כאילו לא הביאה כלל דבכך
ארבע דכיון שפירשה ואינה יודעת מה פירשה מתחילתה הוזקקה להביא ג' קינין שנים לנדרה אחד מן התורים ואחד מן בני
היא נפטרת כדפי': קבעה נדרה.
של בעלת הסתומה שקרבה למטה
יונה דהא לא ידעה מה נדרה והשלישי לחובתה מאיזה מין שתרצה והיא הביאה שנים וקרב הראשון לחובתה ונשאר השני לנדרה
להביא עם חובתה והביאה ד' ממין
נמצא לעולם מנין הסתומה כשר.
ונפסל הימנו גוזל אחד הילכך אם ממין אחד היו הראשונים צריכה שתביא אחד מאותו המין להשלים הנפסל וקן שלם ממין אחר
אחד, צריכה להביא עוד ה' עולות
והיא מתחלקת ביניהם אם משל שתי
כד]
ב' תורין וב' בני יונה לנדרה ועוד
נשים הם כשרות הסתומה מתחלקת
משום דלא ידעה מה פירשה ואם שני מינין היו צריכה שתביא ד' וכולן עולות משום דמספקא לן איזה מין קרב אחרון שצריכה
א' ממין שהביאה כדי שיהיה ממין
לפי חשבון בין שניהם כי המחצה
להשלים מאותו המין גוזל הנפסל ולהביא קן שלם ממין אחר שהרי אינה יודעת אם צריכה תור ושני בני יונה או בן יונה ושתי
חטאת חובתה משום דקבעה נדרה
של בעלת הסתומה ודאי כשרה
כה]
להביאו עם עולת חובתה דלקרבן
וממנו אין לגרוע ומחצה אחר ספק
תורין לפיכך תביא שתי תורין ושני בני יונה ותאמר אחד מאילו שממין הנפסל יהיה תחתיו והשני יהא נדבה וקן השני יהא ספק
גדול איכוין [לפיכך צריכה] להביא
הפסלות מוטל בין שתיהם לפיכך
פירושה: קבעה נדרה.
כו] להביאה עם חובתה שאמרה הרי עלי קן להביאו עם חובתי ופירשתו ואינה יודעת מה פירשה כדאמרן
ג' עולות ביחד, דודאי אם עשה
בעלת הסתומה נוטלת מן הכשרות
הכהן ג' למעלה וא' למטה היה
ג' חלקים ובעלת המפורשת רביעית
והביאה שתי קינין ונתנתן לכהן ועשה כמו שאמרנו: ה) צריכה שתביא עוד חמש פרידין למעלה כז] ממין אחד ומשני מינים תביא שש. [דכיון]
ונפקא מינה לענין תשלומי הכשרות
די לה בג' פרידין שנים ממין א'
דקבעה נדרה עם כח] חובתה הוקבע עליה קרבן כט] גדול שלש עולות יחד אם היתה יודעת מה פירשה וזו שלא ידעה מה פירשה
ואחד מאותו המין שהיה קרב עולת
שמשתתפות ביניהם במה שהספק
חובתה דהשתא הביאה ב' תורין עם
מוטל בין שתיהם וכאן בפי' הזכיר
הוזקקה
חובתה וב' יונים עם חובתה, אבל
בעל המשנה השיתוף כששנים הם
עתה שנפסל אחד מן הראשונים א"כ לא נפטרה בראשונים מנדרה כלל שהרי צריכה להביא ג' עולות ביחד והנה לא קרב למעלה כי אם שנים, ולכך
והיא מתחלקת ביניהם וכן אותה ששנינו במס' כריתות בזמן ששתיהן עומדות כאחת מביאות קרבן ונאכל כבר הזכירה השיתוף ביניהן בפירוש
אבל ללמדו ממקום סתום אין לנו ובפרק שני איידי דפתח בקן סתומה תנא קן סתומה וקן מפורשת וכאן איידי דתנא חטאת לזו ועולה לזו
צריכה להביא עוד ג' ממין אחד וב' ממין אחר כדפי'. וריב"א הקשה היאך מביאה חובה אחרת כיון שמחובתה היא פטורה, דהא משום דקבעה נדרה
להביא עם חובתה משום הכי לא פקעה תורת חובתה שיכולה להפטר ממנה אם תביאנה בפני עצמה אלא לפי שקבעה נדרה אתה מחייבה להביאה
תנא נמי חטאת ועולה סתומה ומפורשת. כך פי' הרב רבינו זרחיה הלוי המשנה במקומה והוא אינו גורס חטאת ועולה וסתומה ומפורשת
בוי"ו כמו רש"י ז"ל אלא סתומה ומפורשת וכן גריס הראב"ד ז"ל: ואמאי נהי כו' תימשך ותהוי חטאת העוף. פ"ה בשלמא חטאת ועולה
יחד, וא"כ שנפטרת כבר מחובתה השניה שהיא מביאה אינה כלום דאין חובה אחר חובה. ותירץ מורי דלא קשה מידי דודאי אותו שלישי שמביאה אינה
שהן מפורשין כו' דתימשך ותהוי חטאת ויוכשרו ג' עופות ב' עולות וחטאת אחת. ולפי' השר משאנץ צ"ל מפורשת דפריך אפי' מפורשת
לחובתה דכבר נפטרה מחובתה בראשונה, ומ"מ היא מביאה חובה אחרת משום דהוי כאילו נדרה בשעת נדרה שאם לא תביא נדרה עם חובתה שתחזור
בבעלים דלא הוי שינוי בעלים דכיון שעירבן ואין ידוע מי חטאת רחל ומי עולת לאה מסתמא לא פירש למי עשאן ואין זה שינוי בעלים והוי
ותביא ג' עולות לנדרה לקיים קרבן גדול, ולעולם אותו שלישי שמביאה אינה לחובתה שכבר נפטרה כדפי'. וכ"ת א"כ למה פ"ה שצריך שיהיה השלישי
כאילו אמר זו לשם בעליה וזו לשם בעליה: הרי עלי קן (כשאלד) [אם אלד] זכר. ה"ה ליולדת נקבה, אלא אורחא דמילתא קתני שהאשה
ממין חובתה, וי"ל דהואיל ואמרה שתביא נדרה עם חובתה א"כ נתכוונה להגדיל קרבנה מעולה אחת ממין חובתה וכיוצא בה להיות קרב עם נדרה:
נודרת להביא קרבן לכשתלד זכר כדכתיב (משלי לא) מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי (הרז"ה ז"ל): ומשני מינין. עיין בהשמטות בסוף
קבעה נדרה. עי' בהשמטות בסוף המסכת: רש"י ד"ה חציין למעלה כו' ומכל קן עשה אחד למעלה ואחד למטה. נ"ב, דאל"כ שמא הסתומה
המסכת: פירשה נדרה. עי' בהשמטות בסוף המסכת: תביא ארבע. כאילו לא הביאה כלל לנדרה, דבד' פרידין היא נפטרת ממה נפשך
קרבה כולה למעלה או למטה. בספר ישן (ב"ש):