חטאת העוף פרק שביעי זבחים
סח.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
נתנתן
לכהן ואינה יודעת מה נתנה.
טז
הוזקקה להביא חמש עולות יחד מתחילתה אחת לחובתה וד' לנדרה ד]
בחנם דחק הקונטרס
א) [חולין כ: כח.], ב) קינים
א מיי' פרק י מהל'
פ"ג מ"ו, ג) [פ"ז מ"ג וע'
פסה"מ הלכה ג:
לאוקמה בשקבעה נדרה עם חובתה דהך בבא מיתוקמא
וכשהביאה שני קינין אחת לנדרה ואחת לחובתה וממין אחד לא
יז ב מיי' פ"ז שם הלכה א
ד) וע' לעיל סז. תוד"ה
תוי"ט],
שפיר בשלא קבעה: כשהוא חי קולו אחד כשהוא מת קולו
❖
עשתה כלום לנדרה שמא אינו ממין שנדרה ובהשלמת קן שני ממין
והרי, ה) ד"ה והרי:
והלכה ט:
יח ג מיי' פרק ז שם (הל"ג)
ז'. מפרש במסכת קינין (פ"ג
אחד ה] לא סגי לה שהרי קובעתו לבא
עם מין חובתה. וא"ת תביא
מ"ו) קרניו לחצוצרות משמע דבאות
[הל"א] ופ"ג מהל' אבות
קן ממין אחד ו] ופרידה ממין שהביאה
שלא מן הכסף וכן משמע בפרק כל
הטומאה הלכה י"ב ופ"א שם
גליון הש"ס
הלכה ב:
שני קינין הראשונים שקרב ממנו
הצלמים (ע"ז דף מז. ושם) דבעי רמי
צריכה שתביא עוד
חמש פרידין למעלה
ד
מיי' פ"ז מהלכות פסה"מ
תוד"ה מלק וכו' מודה ר"י
❖
עולות חובתה דממ"נ אם תורין נדרה
בר חמא המשתחוה לבהמה קרניה
ממין אחד ומב' מינין תביא שש נתנתן
הלכה ג:
בעוף. עיין לקמן דף פד ע"ב
א
הרי הביאה תורין עם מין שהביאה
מהו לחצוצרות ותימה דבהקומץ רבה
תד"ה ומוציא אני בסה"ד. ועי'
ז]
לכהן ואינה יודעת מה נתנה הלך הכהן ועשה
❖
בריש מעילה תד"ה ורבה:
לחובתה ואם בני יונה נדרה הרי
(מנחות דף כח.) תניא חצוצרות היתה
ואינו יודע מה עשה צריכה ד' פרידין לנדרה
מוסף רש"י
הביאה ב' בני יונה עם מין שקרב
באה מן העשת של כסף מיהו
ושתים לחובתה וחטאת אחת בן עזאי אומר
מלק בסכין. מלק עוף קדשים
שינויי נוסחאות
ממנו חובתה אם לא ח] נפסל גוזל אחד
מההיא לא קשה כולי האי דהתם בשל
בסכין נבילה היא והאוכל נבלת עוף
ב' חטאות א"ר יהושע זהו שאמרו כשהוא חי
מן הראשונים ה"נ אבל עכשיו שנפסל
משה שלא היו כשרות לדורות כדמשמע
א] בקצת נוסחאות גרסי' להך
טהור מטמא בגדים שהוא לבוש
קולו אחד וכשהוא מת קולו ז' אימר דא"ר
בבא בסיום המשנה (הגרי"ב). אבל
בשעה שבולעה ולא בגדים שקודם
אחד מהם אין חבירו עולה לה כלום
התם אבל קשה ממסכת תמיד [דף
מלשון הגמ' בע"ב משמע כגי'
לכן ולא בגדים שלבש אחר שהיא
יהושע לאפוקה מידי מעילה למיסק ליה
דג' עולות הוקבעו עליה יחד הילכך
לג:] דתנן ושתי חצוצרות של כסף
ג)
שלפנינו (רש"ש וע"ש).
וכן משמע
במעיו ואין לה טומאת מגע לגמרי
מתני'
מדברי הרמב"ם (יד דוד):
אלא טומאת בליעה זו לבדה וכולה
אם ב' קינים הראשונים מין אחד היו
בידם משמע דאף לדורות בשל כסף
לחובה מי אמר:
א] ב (כל הפסולין
ב] ואינן מטמאין (כי"מ):
ילפינן לה בתורת כהנים וכו' (חולין
❖
צריכה שתביא עוד ה' עולות ג'
ותירץ ר"ת דשני ענייני חצוצרות היו
שמלקו מליקתן פסולה ואינו ב] מטמא בבית
ג] מטמאין (כי"מ): ד] לנדרה או
כ: עי"ש):
מאותו המין וב' ממין אחר ד'
של כהנים בשל כסף ושל לוים בשל
להביא שש בשתי פעמים שתי
הבליעה) מלק בשמאל או בלילה שחט
ג
תורים עם עולת חובתה ושני
לספק פירושה ואחד לקביעותה
קרני בהמה לכלי שיר ועוד י"ל
בני יונה ופרידה אחת ממין
חולין בפנים וקדשים בחוץ אינן
נוסחאות רש"י כת"י
שקבעה להביא עולת חובתה עם
דחצוצרות דקינים ודמסכת ע"ז היינו
חובתה בקרבן אחר וכשהביאה
מטמאות בבית הבליעה מלק
כו' (*ב"ש): ה] צ"ל אחר. וכ"ה
מלק בשמאל. דמליקתו פסולה
א) ד
ג]
נדרה וחובתה כבר קרבה ויצאה ידיה
שופר כדאמר בסוף במה מדליקין
בתוי"ט בקנים, ור"ל שתביא עתה
דכתיב בה הכהן וכל מקום שנאמר
בסכין מלק חולין
בפנים וקדשים בחוץ
אלא שצריכה להביא מאותו המין עם
(שבת דף לו.) ובפרק לולב הגזול (סוכה
ה
קן שלם ממין אחר לספק
אצבע וכהונה אינו אלא ימין: [או
פירושה, שהרי קובעתו כו', ר"ל
בלילה. דכתיב ביום צותו. (וכן
נדרה מפני קביעותה: ואם משני
דף לד.) דאישתני שמהתייהו חצוצרתא
וא"כ ע"כ צריכה עוד פרידה
גירסת רש"י של מהר"פ) (ש"מ)]:
מינין היו תביא שש. שאינה יודעת איזה מין קרב תחילה לחובתה
שיפורא שיפורא חצוצרתא ובסוף במה מדליקין (שבת דף לו.) איכא
אחת מאותו מין שהביאה כבר
אין מטמאין. הואיל ופסולן בקודש
לחובתה (רש"ש): ו] צ"ל אחר
ואהנאי מליקה דידהו שאם עלו לא
שתביא מאותו המין עם ד' של ספק פירושה לקביעותה הילכך
ברייתא שקוראה לחצוצרות שופר ומיהו קשה דבמסכת עבודה זרה
(ב"ש, רש"ש וע"ש). נ"א קן
ירדו ובגמ' יליף לה מקראי מה
תביא שש שתי תורין ושני בני יונה לספק פירושה ותור ובני ט] יונה
איירי במכשירי קרבן כדאמר התם ועל הקרבן לא היו תוקעין
ופרידה ממין אחד (גליון). ועי'
טריפה שאינה מתרת את האיסור
לקביעותה והעוף היתר יהא נדבה: נתנתן לכהן ואין ידוע מה נתנה.
בשופר אלא בחצוצרות כדכתיב ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל
ח"ד: ז] ב' תורין כצ"ל (דברי
וכו' וזהו הטעם בכל מליקות
נחמיה): ח] נ"א מכאן ועד סוף
פסולות: ה"ג במתני' שחט חולין
זבחי שלמיכם (במדבר י): אימר דא"ר יהושע (בן לוי) לאפוקה
אם תורים אם בני יונה ואם קן אחד מזה וקן אחד מזה ואין
הדיבור אם לא שנפסל אחת מן
בפנים וקדשים בחוץ אין מטמאין
מידי מעילה למיסק ליה לחובה מי אמר.
ידוע מה עשה אם כולן למעלה או כולן למטה או חציין למעלה וחציין
תימה מ"ש זו מזו וי"ל
בבית הבליעה. ואע"פ שאסורין
הראשונים היה דייה עוד בג'
באכילה, ובגמ' מפרש טעמא:
פרידין א' ממין הראשונים
למטה נמצאת שלא יצאת אפי' (ימי לידתה) י] שמא כולן למעלה
דכי האי גוונא אשכחן פ"ק דמנחות כו] (דף יב.) דזריקה מועלת ליוצא
מלק בסכין. לא מליקה ולא שחיטה
שקרבה ממין עולת חובתה וקן
ואין כאן חטאת או שמא כולן למטה ואין כאן עולה: צריכה יא] שתביא
ושירים שחסרו בין קמיצה להקטרה שאסורין באכילה והקטרתן
היא שהרי בראשו של סכין מליק
ממין אחר דממה נפשך הקריב
דהא מליקה בציפורן היא וחותך
ב' תורין עם מין חובתה וב' בני
עוד ד' פרידין לנדרה. לספק פירושה ומשני יב] מינין וב' לעולת חובתה
מוציאן מידי מעילה וזריקת פיגול (ר"ל) בפ"ק דמעילה (דף ג:)
שדרה ומפרקת עד שהוא מגיע
יונה עם מין חובתה אבל לפי
תור ובן יונה שמא הראשונים כולן למטה נעשו ואינה יודעת מאיזה
דמפקא מידי מעילה אע"ג דלא עלה לשם חובה וי"מ דמדאורייתא
לסימנים וצריך לעשות ע"י חיתוך
שעשה הכהן חצייה למטה
קצת לז] שלא יחתוך רוב בשר עד
נמצא שלא עשתה כלום
נמשכה כז] ונעשה חטאת גמורה ותקנתא דרבנן היא דאינו עולה לשם
מין והכל הולך אחר החטאת [וצריכה] להביא עולה מאותו מין או
שיגיע לסימן כדאמרן בפירקין
בראשונים לנדרה שהרי לא
חובה וצ"ל דקסבר ר' יהושע אין שחיטה לעוף מן התורה וחולין
שמא הראשונים חציין למעלה וחציין למטה ובקן שקרב ראשון יצאתה
דלעיל (דף סה:) וכשהוא עושה
קרבו אלא ב' עולות בקרבן
בעזרה לאו דאורייתא כדאמר בנזיר (דף כט.) גבי מדיר בנו בנזיר
ידי חובתה והיא קבעה להביא עולה מאותו המין עם נדרה ואינה
בסכין אי אפשר אלא בראש הסכין
בפעם אחד והיא קבעה עליה
שקורין פונט"א ונמצא מחליד
ג' יחד הלכך אם הראשונים
למ"ד כדי לחנכו במצות ואי נמי קסבר חולין בעזרה דאורייתא
יודעת איזה מין היה הילכך תביא עם ספק פירושה תור ובן יונה
כדאיתא בפרק קמא דחולין: [מלק
מין אחד היו צריכין עוד ה'
חיה ועוף לאו דאורייתא כדאשכחן גבי ר"ש בפ' כיסוי הדם
וממה נפשך אם קן שקרב ראשון תורין היו וקרב מהן עולה למעלה
חולין בפנים כו']. חולין לא שייכא
עולות ג' מאותו המין וב' ממין
כח]
בהו מליקה וכן חוץ לעזרה אפילו
אחר ב' קינין מב' מינין לספק
(חולין דף פה:) דקסבר דאורייתא ואפ"ה חיה ועוף לאו דאורייתא
והיא לחובתה הרי היא מביאה עכשיו תור עם נדרה משום קביעותה
בקדשים, שכל אלו אפי' עלו ירדו
פירושה ופרידה אחת
ולית ליה ההיא דרשה בפ"ב כט] דקדושין (דף נז: נח.) דמרבה בעופות
ואם מבני יונה היה והוקבע עליה להביא בן יונה עם נדרה הרי
שאין פסולן בקודש הילכך ליכא
לקביעותה להביא אחת ממין
למעוטינהו משום מתירין את
חובתה עם נדרה וחובתה כבר
וא"ת למ"ד לאו דאורייתא למאי איצטריך קרא לחטאת העוף באה
מביאתו ואם כולן למטה נעשו וצריכה להביא עולתה מאותו המין
❖
האסור והוו להו בכלל נבילה:
קרבה ויצאת ידיה (כי"י, וכעי"ז
על הספק דהא ר' יוסי בר חנינא דאמר לאו דאורייתא כדמוכח
הרי משתים שהיא מביאה עכשיו לחובתה יעלה לה אחד מהן והשני
בכי"פ): ט] צ"ל ובן (*ש"מ):
י] צ"ל ידי לידתה (*ש"מ). נ"א
נדבה: וחטאת יג] אחת. תביא מאיזה מין שתרצה משום שמא
בנזיר ומצריך קרא לחטאת העוף באה על הספק וי"ל דאתא קרא
ידי חובתה (גליון): יא] נ"א
שיטה מקובצת
הראשונים כולן למעלה נעשו והרי לו זוג ממינו לעולה מב'
למימר להביא על הספק כמו בבהמה אשם תלוי:
יד]
טו]
ל]
צריכה שתביא עוד ד' פרידין
מלק בשמאל או בלילה אין מטמאין בבית הבליעה. לכאורה כולה
נתנתן לכהן כו'. פירש"י דקאי
שהביאה חובתה מב' מינין ואע"פ שכבר קרבה עולת חובתה אין
לנדרה. ב' קינין מב' מינין
שהרי פירשה ואינה יודעת מה
אקבעה נדרה ופירשה
צריכה לדקדק להביא חטאת מאותו מין הראשון לרבנן דפליגי עליה
מתניתין ר"ש היא דאמר לקמן בפרק המזבח מקדש (דף פד.)
פרשה והוזקקה לב' מינין והיא
נדרה ואינה יודעת מה פירשה ואינה
דבן עזאי דקסברי הכל הולך אחר חטאת הילכך הואיל ועל כרחה
שכל שפסולו בקודש אם עלה לא ירד דהא אמרינן בגמרא [סט.] דמליקה
אינה יודעת איזה מין הביאה:
יודעת מה נתנה או ממין אחד או
ושתים לחובתה. לעולה ומב'
משני מינין, וגם הכהן אינו יודע מה
היא מביאה עכשיו ב' עולות תזווג לו טז] אותה שממינו ודייה דהכי
המתרת את האיסור פי' דאם עלה לא ירד אינה מטמאה בבית
מינין שמא הראשונים קרבו
עשה או כולן למעלה כו', צריכה
תנן פלוגתייהו במסכת קינים (פ"ב מ"ה) שהאשה שהביאה עולתה תור
הבליעה ומליקת לילה לר' יהודה תרד כדאמר בפ' המזבח מקדש
למטה ויצאת ידי חטאת
להביא ד' פרידין לנדרה לספק
וצריכה להביא עולה מאותו
פירושה וב' לחובתה לעולה משני
וחטאתה בן יונה תכפול ותביא עולתה בן יונה דהכל הולך אחר
(שם) פרט לנשחטה בלילה וכן לעיל [סו:] דתנן וכולן אין מטמאין בבית
המין לזווג לו והיא אינה
מינין, דשמא הראשונים קרבו למטה
חטאת בן עזאי אומר הכל הולך אחר הראשון: בן יז] עזאי אומר ב'
הבליעה והיינו בשחיטת לא] דרום ד) דתרד לר' יהודה כדאמר
יודעת מאיזה מין היה וצריכה
ויצאת ידי חטאת וצריכה להביא עולה
שתביאם יתר לפי שקבעה
ממין חטאת והיא אינה יודעת איזה
חטאות. בן עזאי לטעמיה דאמר הכל הולך אחר הראשון וכיון דאיכא
בשמעתין לב] קמייתא דמעילה (דף ב:) אלא מתניתין ר"ש היא ותימה
נדרה עם חובתה (כי"י). נ"א,
מין היה, לפיכך תביא שתים מספק.
לספוקא שמא הראשונים למעלה נעשו וכבר יצאת ידי עולה צריכה
אי כר' שמעון האמר דמליקת שמאל מליקה גמורה היא למאי דגרס
מאיזה מין היה והרי לו זוג
[וחטאת אחת תביא מאיזה מין
ממנה משתים שהביאה
להביא חטאתה מאותו המין והרי אינה יודעת מאיזה מין היה לפיכך
ר"ת לעיל בפ"ב (דף כד:) מלק בשמאל פסול ורבי יהודה לג] מכשיר
שתרצה] דשמא הראשונים קרבו
ה)
לחובתה משני מינין (כי"פ):
למעלה ויצאת ידי עולה ולא יצאת ידי
תביא שתי חטאות מב' מינין וחטאות הללו אינן נאכלות שהרי על
וי"ל דסבר ליה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא א"נ $ מודה ר' יהודה
יב] משני מינין כצ"ל (ש"מ)
חטאת, הלכך מביאה ואומרת אם
הספק באו ואין מליקתן מליקה להתירן באכילה שמא כבר
בעוף דכל שפסולו בקודש אם עלה לא ירד דהנך תלתא מיעוטי
והס"ד ומה"ד וב' לעולת
ממין הראשונים הרי הוא בן זוג
חובתה (ב"ש): יג] ס"א וחטאת
לעולה שקרבה כבר, ואם מין אחר
קרבה חטאתה בראשונות: א"ר יהושע זהו שאמרו כשהוא חי
דלקמן בבהמה כתיבי ומיהו על כרחין חד מינייהו בעוף דלא תימא
אחת. מאיזה מין שתרצה שמא
הוא הרי הוא בן זוג (מאחר או)
כל פסולי דעוף אם עלה לא ירד: שחט חולין בפנים וקדשים
קולו אחד כשהוא מת קולו ז'. התם מפרש לה ובאיל קמיירי דכשהוא
ב)
הראשונים קרבו למעלה ולא
[לאחד מן] השנים שאני מביאה עמו
יצאת ידי חטאת ואע"פ שאינה
לחובתי, דרבנן לטעמייהו דאמרי הכל
בחוץ. בגמ' נפקא לן דמשום לד] שחיטה אינה מטמאה בבית הבליעה
חי אין לו אלא קול אחד וכשהוא מת קולו שבעה כיצד קולו שבעה
יודעת מאיזה מין היו
הולך אחר החטאת אפי' היא
אע"ג דאינה מתרת את האיסור: מלק בסכין.
ב' קרניו ב' חצוצרות ב' שוקיו ב' חלילין עורו לתוף מעיים לנבלים
פירש בקונטרס לה]
הראשונים תביא חטאת מאחד
אחרונה, ואפי' אם פירשה לחובתה
המינין ותאמר אם זה ממין
תורים או יונים והיא מביאה להיפך
בני מעיו לכינורות וה"נ כשנדרה תחלה ואינה יודעת מה פירשה
דמחליד לפי שנועץ ראשו של סכין משום דאינו רוצה לחתוך רוב
הראשונים הוא הרי זה בן זוג
אין לחוש בהכי דלא הקפידה תורה
לא יח] צריכה אלא ד' פרידין וב' לחובתה אחת לעולה ואחת
בשר קודם הסימנין ואי אפשר לומר כן בפ' קמא דחולין (דף כ:)
לעולה שקרבה כבר ואם מין
רק שיהו שנים ממין אחד כדכתיב
אחר הוא הרי הוא בן זוג
והקריב מן התורים או מבני היונה,
לחטאת ועכשיו שהביאה כבר ד' פרידין צריכה להביא יט] ד'
דהתם קרי ליה מחליד אע"ג דסלקא דעתך שחותך רוב בשר והתם פי'
לפרידת מינו שאני מביאה עמו
אבל פירוש לא מהני רק לנדרה שלא
לנדרה וד' לחובתה. מדאיירי ר' יהושע בהא ש"מ קינין ר' יהושע
בקונטרס דלאחר שנתפרקו פירקי העצם נינעץ הסכין תחת העצם לו]
מן השתים שהביא[ה]
פי' בקרא מידי. ובן עזאי אית ליה
אמרה וקתני לעיל גבי קן סתומה ומפורשת דאין כשר אלא
והויא חלדה ולפי' זה לא איירי בסכין רחבה ונראה דחשיב חלדה
באחרונה לעולת חובתה
הכל הולך אחר הראשון. כ"ה שיטת
[מאותו מין של חטאת (כי"פ)]
הקונטרס: נתנתן לכהן כו'. מכאן
לפי ששוחט הסימנין ממטה למעלה ואפילו בסכין רחבה:
סתומה ואי אמרת נמשכה ונעשית חטאת העוף תמשך ותהוי
ורבנן דפליגי הכא עלה דבן
ועד סוף הסוגיא עיין בהשמטות
חטאת העוף: אימר דאר"י לאפוקה מידי מעילה למיסק ליה לשם
בסוף המסכת. מלק בסכין כו'.
עזאי לטעמייהו דאמר' במסכת
כ]
קינין האשה שהביאה עולתה
פ"ה דמליקה דסכין לא מהני לטהר
מתני'
חובה מי אמר. שתהא עולה נעשית חטאת בשביל ששינה בה:
כל הפסולין כא]. בגמ' פליגי כל לאיתויי מאי: ואינן מטמאין.
תור ואחר כן הביאה חטאתה
מידי נבילה כדמפרש בסיפא משום
שמליקתן מטהרתן לפי שנפסל כב] בקדש ואהני מליקתן שאם עלו לא ירדו הילכך נמי לא הוו נבילה: ה"ג כג] שחט חולין בפנים
בן יונה תכפול ותביא עולתה
דלא הוי פסולו בקודש. וא"ת מ"מ
בן יונה שהכל הולך אחר
יטהר משום שחיטה, דנהי דכבר חתך
וקדשים בחוץ אינן מטמאין בבית הבליעה. אף על גב דבפנים אין שחיטה לעוף וכן בעוף קדשים אין שחיטה בכל כד] מקום אין מטמאין
חטאת ואף היא אחרונה ואף זו
המפרקת מ"מ להוי כשוחט את
כדיליף בברייתא בגמרא. ושחט קדשים בפנים דלא קתני אמרינן בגמ' דאתיא בזה הכלל: מלק בסכין. ומליקה לא הויא דבעצמו של
אי נמי קרבה עולתה הראשונה
הטריפה דשחיטה מטהרת מידי
ממין אחר עכשיו שהביאה
נבילה, וי"ל דבחולין פ"ק (דף כ:)
כהן בעינן [לעיל סה.] ושחיטה לא הויא כדאמרינן בהכל שוחטין (חולין כ:) מפני שהוא מחליד מפני כה] שהוא דורס: מלק חולין בפנים
חטאתה שלא מאותו המין
פריך ליה ומשני מפני שהוא מחליד
וקדשים בחוץ. דלא שייכא מליקה בחולין לא בפנים ולא בחוץ והוא הדין לחולין בחוץ ובגמרא [סט.] אמרינן דאתיא בזה הכלל:
תכפול ותזווג לו העולה מן
והוי שחיטה פסולה, ופ"ה לשם לפי
השתים שהיא מביאה עמו
שהסכין נסגר בין פרקי העצם כו',
מאותו המין (כתה"י. וכעי"ז בש"מ): יד] צ"ל לה (*ש"מ): טו] צ"ל אחד מב' שהביאה לחובתה (ש"מ): טז] לה אותה שממינה כצ"ל (ב"ש): וקשה דמי לא עסקינן שחותך בסכין רחבה שאינו מכוסה, לכך פר"י דמשום הכי הויא חלדה לפי שחותך הסימנין לצד המפרקת דהיינו מאחוריהן, דהתורה
יז] ס"א בן עזאי אומר ב' חטאות. בן עזאי לטעמיה דאמר התם גבי אשה שהביאה עולתה תור וחטאת בן יונה הכל הולך אחר הראשון אמרה לשחוט לצד הצואר, ומקרי חלדה בין סכין למעלה בין הסימן לאחוריו בין הוא למטה מן הסימנים, ולא הקפידה התורה רק שיחתוך הסימן דרך
ותביא ותכפול חטאתה תור הלכך זו שאינה יודעת איזה מין הביאה ראשון ויש לומר כולן למעלה קרבו ויצאת ידי עולתה ואינה שחיטה לצד הצואר וכששוחט לצד אחר שכנגדו הוי כאילו חתכו מלמטה למעלה, וכמו כן אם היה שוחט מצד הצואר אפי' היו הסימנין על גבי הסכין לא
הויא חלדה, רק בעופא דקליל אמרינן בחולין (דף כ:) שמא ידרוס: תוד"ה נתנתן. עי' בהשמטות בסוף המסכת:
יודעת מאיזה מין צריכה להביא ב' חטאות מב' מינין ובין לרבנן ובין לבן עזאי אין חטאות הללו נאכלות שהרי על הספק באו שיש
לומר הראשונים למטה קרבו וכבר יצאת ידי חטאת (כי"י): יח] לא היתה צריכה אלא ד' פרידין לנדרה כצ"ל. ס"א שתים לעולת נדרה
וב' לחובתה (ש"מ): יט] להביא עוד שמונה ד' לנדרה כו' (*ש"מ): כ] נ"א מעילה בדבר הזה יש לה תורת חטאת העוף שלא ימעלו בה. הס"ד. ומה"ד למיסק כו' (כי"פ): כא] מזאת המשנה עד אמר ריש לקיש הפגול והנותר וכו' שבדף עח א, אינו מפי' רש"י ז"ל כי בכל הספרים
מכתיבת יד אינו כלשון הדפוס, והרבה לשונות מביאין התו' בשם רש"י ז"ל ואינם בדפוס ובספרי היד הם (ב"ש). ולשון רש"י רשמתי בחוץ ס"א (שמכ"י). ר"ל דכל מה שנרשם עליו ס"א הוא מנוסחאות רש"י כת"י. ונלקטו כולם אל מדור נוסחאות רש"י כת"י. גם הוספנו במדור זה דיבורים
הרבה מכתה"י שלפנינו, שלא שזפתם עין הדפוס מעולם: כב] שנפסלו (ש"מ): כג] ה"ג במתניתין כצ"ל (ש"מ): כד] מכל מקום (צ"ק): כה] ומפני (ש"מ), נ"א או מפני (גליון): כו] דמנחות דשירים שחסרו בין כו' מידי מעילה וזריקה מועלת ליוצא ופיגול כדאמרינן בפ"ק דמעילה
כו' כצ"ל (צ"ק): כז] נמשכת ונעשת (ד"ו): כח] תיבת גבי נמחק (ש"מ): כט] צ"ל דפ"ב (ש"מ): ל] למימר דחייב להביא על הספק כמו בבהמת (ד"ו): לא] נ"א כשחיטת (צ"ק, פ"מ). ועי' לעיל סז א בתוד"ה והרי קדשי קדשים (ש"מ): לב] בשמעתא (ש"מ): לג] צ"ל שמעון (ש"מ):
לד] דשום (ש"מ): לה] הוא בנוסחאות רש"י כת"י, עי' אות כא: לו] העצם לפי שאין העצם מתפשט לכאן ולכאן כדרך שאר בית השחיטה אלא עומד במקומו וכשהסכין תחת העצם הויא חלדה, ולפי' זה כצ"ל (ש"מ): לז] נ"א קצר (כי"י):