פ:
כל הזבחים פרק שמיני זבחים
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ועוד
תניא הניתנין למעלה כו'. אלמא יש בילה בתוספתא דזבחים ב)
ועוד תניא. תיובתא לרב אשי דאמר טעמא דבעי תרתי משום דאין
סו א מיי' פ"ב מהל' פסה"מ
א) [עירובין ק. ר"ה כח:],
❖
ב) פ"ח ה"ח, ג) שייך לעיל
הלכה יב:
איתא והא דלא פריך ממתני' ניחא ליה לאקשויי מברייתא משום
בילה הוא דשמעינן ו] לרבי אליעזר דאית ליה בילה אלמא שמעינן
במתני', ד) שייך לדף שאח"ז,
הכא
דוקא כב] דתחתונים עלו לו כג]: במאי עסקינן ברובא עליונים
מהנך תרתי מתנייתא דטעמא דר' אליעזר כרבא דבחדא נמי מיתכשר
ה) עי' תו"כ ויקרא חובה פ"ט
❖
וקא יהיב למעלה שיעור דתחתונים ועוד. לא מצי לאוקומא ברובא
ה"ה.
אלמא ז] קנסא הוא: הניתנין למעלה כו'. קא ס"ד דם חטאת בדם עולה
שיטה מקובצת
תחתונים ויהיב כד] למעלה שיעור
יתן למעלה להכשיר חטאת דמצוה
כגון דאיכא רובא עליונים. ה"ה
להקדים עליונים לתחתונים כדאמר גליון הש"ס
תחתונים ועוד דאי רובא תחתונים לא
דמצי למימר חצי מזה וחצי מזה
ועוד תניא בהדיא
א] הניתנין למעלה
ונתן חציין (למעלה) ועוד [למעלה]
היה אומר רבי אליעזר יתן למעלה:
לקמן בפרק כל התדיר (דף פט.)
שנתערבו בניתנין למטה רבי אליעזר אומר
גמ' שיחזור ויתן למטה. ע"ל דף
דהרי ממה נפשך הגיע העליונים
נתן למטה ולא נמלך ר' אליעזר
ורואה אני את התחתונים למעלה
עו ע"ב תוס' ד"ה ואי. ולקמן דף
למעלה, אך שהיה קשה לן והא
❖
יתן למעלה והתחתונים עלו לו ואי אמרת
ב]
פא ע"ב תוס' ד"ה נתן:
תחתונים עלו לו קתני דהשתא לא הוי
אומר יחזור כה] למעלה. נראה
כאילו הן מים ולרבנן ישפך לאמה:
אין בילה אמאי עלו לו דילמא קיהיב עליונים
מצי למימר לשיריים דחטאת כדמשני
והתחתונים עלו לו. כשיחזור ויתן
דגרסינן כו] ויחזור ויתן למטה מדמסיק
השתא משום דשמא דם החטאת
למטה והתחתונים למעלה הכא במאי עסקינן
היתה כולה למעלה, אבל השתא
שינויי נוסחאות
עלו לו לשם שיריים כז] דמה שנתן
שיריים למטה לשם שיריים עלו לו
דרובא עליונים משני שפיר דדם
כגון דאיכא רובא עליונים וקא יהיב למעלה
ואף למתן דם עולה: ואם אין בילה
למטה קודם נתינתו למעלה פשיטא
א] תיבת בהדיא נמחק (ש"מ):
החטאת מרובה כל כך שמגיע הייתור
ב] בש"מ נוסף ורואה אני את
שיעור תחתונים ועוד הא תחתונים עלו לו
דחטאת ליותר מועוד כל כך דאכתי
חטאת אמאי עלתה לו. דלמא לא
דאין עולה לשם שיריים: מתן ארבע
ג)
יהיה בו שיריים: והא אלו ואלו עלו
התחתונים למעלה כאילו הם
יהיב למעלה אלא תחתונים: הכא
במתן אחת. היינו שתים שהן ארבע
קתני לשם שירים ת"ש נתן למטה ולא נמלך
מים: ג] צ"ל נתן (*ש"מ): ד] ס"י
לו קתני. משמע אף לשם תחילת
קתני: מתני' הניתנים במתנה
במאי עסקינן כגון דרובא עליונים
כגון עולה או שלמים דלמטה דאי
עולה הטעונה יסוד. והא דלא משני
ר"א אומר יחזור ויתן למעלה והתחתונים עלו
אחת כו' שנתערבו כו': אתאן
לשם שיריים, ואי משום דקתני עלו
וקא יהיב למעלה כל שיעור. שיש בו
ארבע ממש כגון חטאת אמאי ינתן
לו הכא נמי ברובא עליונים וקא יהיב למעלה
לרבנן כו'. והיא הגירסא שלא
לו, הא לעיל נמי קתני תחתונים עלו
מתן אחת לר' יהושע הא רבנן סברי
מן התחתונים ועוד דממה נפשך
רצה רש"י ז"ל (ש"מ): ה] בכתה"י
לו ואפ"ה אוקימנא לשיריים משום
כח]
שיעור תחתונים ועוד והא תחתונים עלו לו
וש"מ נוסף ר"א אומר ינתנו
דאלו ואלו משמע אלו דומיא דאלו
ישפך לאמה לפי שזה למטה וזה
הוא ח] יהיב למעלה מן העליונים ולהכי
במתן ארבע. וכ"ה ברש"י. נ"א
תחתונים דומיא דעליונים מה
קתני לשם שירים ת"ש א נתנן ג] למעלה ולא
למעלה: הג"ה בל תוסיף מהיכא.
מוקי לה ברובא עליונים משום דלא
ד)
מתן ד' במתן אחת מאי איכא
עליונים אותן שנתן למעלה עלו
נמלך [אלו ואלו מודים $ שיחזור] ויתן למטה
למימר (גליון): ו] צ"ל דהא
לתחילת מתן דמים אף תחתונים
תימה לי הלא במתנה אחת של בכור
מתרץ ליה והתחתונים עלו לו אלא
: ז] צ"ל
שמעינן (כתה"י וש"מ)
שנתן למטה עלו לתחילת מתן דמים
ואלו ואלו עלו לו הכא נמי ברובא עליונים וקא
בהכי כדמסיק לה למילתיה: והא
אי אפשר שלא יוכלו לחלק לשתים
אלא (כתה"י ושמכ"י): ח] צ"ל
דהיינו תחילת עולה. ועי"ל דלא דמי
ההוא ועוד יהיב (*שמכ"י):
דלעיל תחתונים עלו לו דקתני (הוא)
תחתונים עלו לו קתני. קס"ד אף ט]
ואם כן דילמא יהיב מיניה לשתי
יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד [והא
ט] דאף עולה קאמר דעלתה לו
מדברי ר"א הוא ולא קאי כלל ארבנן,
קרנות דאע"ג דאין בילה זהו שיכול
בעולה קאמר דעלתה ואי דיהיב
אלו ואלו עלו לו קתני] מי קתני אלו ואלו
ואי כו' כצ"ל (ש"מ): י] צ"ל דכיון
אבל הכא קאי נמי ארבנן כדקס"ד
(ש"מ): יא] ועוד דהיינו פלגא
להיות מזה הדם לבדו והוא הדין
למעלה שיעור התחתונים ועוד היכי
דקאי אאלו ואלו מודים וע"כ לרבנן
מודים אלו ואלו עלו לו קתני סיפא אתאן
ד]
איכא מדם החטאת למעלה
דקאמרי יש בילה עלו לו תחתונים
במתנה אחת יכול להיות בה מדם
מיתכשרא עולה דילמא כל מה שהיה
ולמטה דאפילו כל הניתן
לתחילת עולה ומדרבנן נשמע לר'
לרבנן דאמרי יש בילה תא שמע א) הניתנין
זה ומדם זה ואי ליכא שיעור נתינה
בכאן מדם העולה נתן למעלה:
למעלה שיעור התחתונים מן
אליעזר דלתחילת עולה נמי עלו גם
במתנה אחת שנתערבו בניתנין במתנה אחת
העליונים וכו' כצ"ל (ש"מ):
לר"א דמסתמא עלו לו לר"א הויא
לשתי קרנות דלא היה רישומו ניכר
ומשני דמאי תחתונים עלו לו דקאמר
יב] בש"מ נוסף מה שיש מן
דומיא דרבנן דבזה אין לפלוגינהו:
ינתנו במתנה אחת ואי אמרת אין בילה אמאי
לשתים אם כן היאך הקרבן נאכל
לשם שיריים דחטאת קאמר הצריכין
סיפא (אתיא) [אתאן] לרבנן.
העליונים יותר מן החצי דהא
עליונים רובא הוו:
וא"ת מאן נינהו הני רבנן, ופ"ה
ינתנו במתנה אחת דילמא מהאי קיהיב
דילמא חלקו לשתי קרנות ולא הועיל
לישפך ליסוד וכיון י] דרובא עליונים
יג] כדאמרי' בפרק (ש"מ):
היינו רבנן דמתני' (אלמא) [דאמרי]
כלום וי"ל דיש שיעור לשתי קרנות
כי נתן למעלה כשיעור תחתונים
ומהאי לא קיהיב כגון שנתערבו אחת באחת
יד] כדקא ס"ד (כתה"י) לר"א
סמכינן אבילה. וקשה דאימא דמיירי
דיש בילה ולרבנן כו' (ש"מ):
דאיכא רובא עליונים וקא יהיב
וכיון דאין בילה אין כאן רק ספק
ועוד יא] דאיכא מדם החטאת למעלה
מתן ארבע במתן ארבע הכא נמי שנתערבו
טו] כשירה דיש בילה ולמעלה
למעלה שיעור תחתונים ועוד. וליכא
בל תוסיף ומשום ספק זה לא יניח
ולמטה אפי' כל הניתן למעלה מן
לא יתן דאסור (ש"מ): טז] בב"ש
למימר דמשמע ליה בכל ענין דהא
ארבע בארבע מתן ארבע במתנה אחת ה]
נוסף כלומר עלו לו למפרע
מר"א נשמע לרבנן ודומיא דמתיר
קרבנו ואפילו כי הוה נמי דמים כט]
העליונים הוא אכתי פש ליה מיניה
[ובש"מ הגיה כן בדיבור הקודם
ר"א ליתן למעלה ע"י רואין קא
מעורבים יחד הוה ספק והכי
למטה יב] אבל אי לאו רובא עליונים
אחר תיבת קתני, וקרוב לודאי
מכשרי רבנן בדיעבד ודר"א אוקימנא
שהוא ט"ס]: יז] צ"ל בתחתונים,
פריך נהי דנתערב ארבע באחד לא תיקשי מאין בילה אכתי [תיקשי]
כיון דיהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד כדי להכשיר החטאת תו
ברובא עליונים, ומרישא דנתערב
וכיון דנתן כו' (*צ"ק): יח] רבנן
בדם בהמה או חיה ליכא למיפשט
קושיא אחריתי דלא מתרץ דבל תוסיף בודאי ליכא. ברו"ך. ואם
לא מתרץ ליה התחתונים עלו לו אפילו לשיריים דדילמא כל דם
הוא דקאמרי (*ש"מ): יט] ור'
דאיכא למימר שזרק כל התערובת.
תאמר איזה בל תוסיף יש וליהוי מתנה שניה בשביל שיריים של
העליונים למעלה ניתן ואין כאן שיריים או שמא כל דם התחתונים
אליעזר היא דאיירי בסיפא
ואמר הר"ר יונה דהיינו רבנן דלעיל
דמתני' כצ"ל והס"ד ותיבת היא
(דף עה ע"א) גבי חטאת יחיד
למעלה ניתן ואין כאן משל עולה למטה כלום: נתן למטה ולא
בכור ואי עביד עוד שיריים בשביל עולה אין ל] כלום אלא יעשה לא]
נמחק (צ"ק): כ] ושיעור מתנה
שנתערבה בחטאת צבור כו' דמסיק
נמלך. דאי נמלך לרבי אליעזר הוה אמרינן ליה תן למעלה דמצוה
שיריים בשביל עולה (שתי מתנות שהן ארבע ויש לומר מתנה
מזה והא דקתני ינתנו כו'
ואם נתן מתנה אחת מכולן יצא
(שמכ"י): כא] צ"ל במתן
ומדקאמר רבי רואין את המתנה אם
ראשונה) של עולה נכרת משתי צדדין וזהו בל תוסיף דמתנה של בכור
להקדים עליונים לתחתונים יג] בפרק כל התדיר (שם) ולרבנן ישפך
(*שמכ"י). וע' אות ה: כב] צ"ל
יש בה כדי לזה וכדי לזה יצא מכלל
לאמה: יחזור ויתן למעלה. ושניהם כשרין כדס"ד יד] ולרבנן
אינה רק מצד אחד אי לב] נמי שיריים הוו באותו קרן של מתנה אחת
דיוקא (ש"מ): כג] בש"מ נוסף
דת"ק סבר אע"פ שאין בה כדי לזה
דממתני' פשיטא ליה לתרץ
וכדי לזה יצא אלמא יש בילה דאי אין
(ארבע) מתנה שניה שבקרן שני הוי תוספת. הג"ה:
ישפך לאמה והעולה כשירה טו] דאסור לשנות בתחתון מפני הכשר
דיהיב למעלה שיעור עליונים
בילה דילמא מהאי [יהיב] ומהאי לא
הא קתני אלו ואלו עלו לו. וליכא למימר לשם שיריים דאלו
עליון ולא אמרינן רואין אותו למעלה כאילו הוא מים והכי תניא לה
ועוד אבל בברייתא דקתני
יהיב. ועוד אמר מהר"ם דרבנן היינו
בתוספתא : הכא נמי ברובא עליונים וקא יהיב למעלה שיעור
ואלו קתני משמע יוצא ידי דמים עליונים וידי דמים תחתונים:
בסיפא תחתונים עלו לו הוה
ר' יהושע מדפריך ר"י הרי הוא עובר
ב)
משמע ליה עלו לשם
על בל תוסיף א"כ קסבר יש בילה
כגון שנתערבו אחת באחת. פירש בקונטרס שיעור מתנה מזה
תחתונים ועוד. ועליונים הוא דכשרים ולא תחתונים: ה"ג והא
תחתונים: כד] הח"נ הגיה ויהיב
כאשר אפרש שם בעזרת האל יתברך:
תחתונים עלו לו קתני. ולשון קושיא הוא: ומשני ליה לשם שיריים :
ושיעור מתנה מזה ודקתני ונתן במתנה אחת בשביל כל
למטה שיעור עליונים. וע"ש
דילמא מהאי קיהיב כו'. תימה
לג]
טז]
ביאורו. וע"ע בצ"ק ובה"ז,
דלשני ליה שישפוך כל דם התערובת
נתן למעלה ולא נמלך. מתחילתו דאי נמלך הוה אמרי ליה רבנן
אחד קא אמר דהיינו שתי מתנות דנמצאו שתיהן במזבח ותימה
פמ"א, קר"א, ק"ד ושאר
בבת אחת, וי"ל דדייק מדקתני ינתנו
מאי קשיא ליה נימא שנותן כל הדם במתנה אחת דאיכא מתרוייהו
ישפך לאמה שלא לשנות בתחתון יז] דכיון דניתן למעלה אפי' חכמים
מפרשים: כה] יחזור ויתן
במתנה אחת דמשמע כשיעור מתנה
למעלה (ש"מ): כו] דגרסינן
אחת ולא כל הדם. וא"ת כמו כן לעיל
ממה נפשך וכי תימא ה) משום דבעי מתנה לשם כל אחד לימא
מודו שיחזור ויתן למטה לכתחילה אם בא לימלך דאינו משנה
יחזור ויתן למעלה ויחזור ויתן
דקאמר דקיהיב למעלה שיעור
שנותן חצי הדם וחוזר ונותן חצי האחר ולמה ליה למימר כלל
בנתינה זו בעליונים שהרי מה שיש כאן מן העליונים שירים הן
למטה כו' כצ"ל (ש"מ):
תחתונים ועוד, אימא דוקא שיעור
כז] שיריים דאין עולה לשיריים
מתנה כדפי'. וי"ל דלעיל קתני יתן
אחת באחת וכי תימא דפריך משום דצריך לשייר משני הדמים
דרבנן אית להו בילה וכבר ניתן מן החטאת למעלה ומעתה מצות
אלא היכא שנתן כבר למעלה.
למעלה סתם כו' [ככתוב בתוס' ד"ה הא
שיריים לינתן למטה כתחילת עולה: ואלו ואלו עלו לו. ושניהם
לשפיכת השיריים ופריך דדילמא מה שנתן היה מאחד מהן והשיריים
בסופו]: כגון שנתערבו אחת
אלא ודאי גרסינן כדפי' והיינו
כשרים: הכא נמי כו'. ולר"א דלית ליה בילה אין כשר אלא חטאת
דתחתונים עלו לו לשם שיריים
מן השני דאע"ג דתחילת עולה מקום שיריים מכל מקום לא עשה
באחת. פ"ה שיעור מתנה אחת
דחטאת בהמה דמה שחזר
בשיעור מתנה אחת וינתנו מתנה
כעיקר מצוותה אי נמי קסבר תחילת עולה לא מקום שיריים אם
ולרבנן דאית להו בילה שניהם כשירין שהרי יש משניהם למעלה
לבסוף ונתן למטה כו' כצ"ל
אחת בשביל כל אחד קאמר. ולא
ולמטה: ה"ג מי קתני אלו ואלו מודים אלו ואלו עלו לו קתני סיפא
כן מאי קא משני שנתערבו בו אחת באחת ועוד (לימא) [למאי]
(ש"מ): כח] צ"ל במתן (צ"ק):
שיתנם בזה אחר זה מתנה אחר
לד]
לה]
כט] צ"ל דמים רבים (ש"מ):
מתנה, דלישנא דמתני' לא משמע כן
אתאן לרבנן דאמרי יש בילה ת"ש הניתנין כו' ואין כאן הפסק
דיהיב (למעלה) שיעור האחד ועוד אמאי לא פריך מרישא נתערב
ל] צ"ל אין בכך (ש"מ)
: לא] גי'
אלא משמע שנותן בפעם אחת
משנה הכתוב בספרים: מי קתני אלו ואלו מודים. שאלו ואלו עלו
בדם הפסולין או בדם התמצית דילמא מאי דיהיב מדם הפסולין
צ"ק יעשה אותה שיריים
במתנה אחת, וכדי ליישב לישנא
בשביל עולה ושתי מתנות וכו'
דמתני' דקתני ינתנו במתנה אחת
ושיריים לו] אלא כיון דשיריים לא מעכבי אין לנו לפסול תערובת
לו אלו ואלו עלו לו הוא דקתני והך סיפא דקתני ואלו ואלו עלו לו
ויש לומר דמתנה וכו'. ובגליון
צריך לומר שיעור מתנה אחת בשביל
משום מצות שיריים ומיהו לקמן משמע שיש לפסול משום שיריים
לאו אאלו ואלו מודים קאי אלא רבנן יח] דקאמרי לה דאית להו בילה
הביא נ"א בשביל עולה וי"ל
כל אחד קאמר דהיינו שיעור שתי
מתנה ראשונה משתי מתנות
מתנות שנתערבו ויתן שתיהן למזבח
אבל לרבי אליעזר אין כשר אלא עליון: ינתנו במתנה אחת. ורבי
אע"ג דלא מעכבי דקאמר שיריים צריכין איצטבא ונראה
. וע'
שהן ארבע של עולה וכו'
במתנה אחת. אבל מעיקרא דס"ד
אליעזר יט] איירי בסיפא ומתני' היא: אחת באחת. שיעור מתנה מזה
לפרש דהכי פריך דילמא מהאי קא יהיב כו' דהבא ליתן לא
במפרשים: לב] צ"ל ואי נמי
שנתערבו כל הדם משתיהן יחד א"כ
(צ"ק): לג] צ"ל ינתנו (צ"ק):
כי נמי מפרשינן דינתנו במתנה אחת
יתן אלא שתי מתנות אחת משום זה ואחת משום זה ואם נאמר
ושיעור כ] מזה וקתני ינתנו במתנה אחת בשביל כל אחד קאמר דהיינו
לד] תיבת בו נמחק (ש"מ):
דקאמר כשיעור מתנה אחת בשביל
שתי מתנות דנמצאו שתיהן במזבח: ארבע בארבע. שיעור ארבע מתנות
לו שיתן כל הדם לא ישמע לנו ולא דמי לנתערב בדם פסולין
לה] גי' ש"מ וב"ש באחת,
כל אחד קאמר דהיינו שיעור שתי
דשמא ישמע לנו כיון דידיע דפסול מעורב בו אבל הכא דשניהם
בשיעור ארבע מתנות ודקתני ינתנו במתנות ארבע ארבע בשביל
דילמא דיהיב למעלה שיעור
מתנות מ"מ איכא לספוקי דילמא
לז]
האחד. ועוד אמאי לא פריך
מהאי יהיב ומהאי לא יהיב דאיכא
זה וארבע בשביל זה: מתן ד' במתן אחת רבי אליעזר אומר ינתנו
כשירין לא ומיהו קשה דאם כן לעיל דקאמר דיהיב למעלה שיעור
וכו'. גי' צ"ק באחת. ועוד
לספוקי דשמא כל אותו שיעור שתי
במתנת ארבע. שמצוה להקדים מתן ארבע למתן אחת כדאמרינן בכל
התחתונים ועוד לא ישמע לנו כיון דשניהם כשרים ועוד יש לומר
לימא דיהיב למעלה שיעור
מתנות שנותן מהאי יהיב ומהאי לא
כא]
האחד ועוד. ועוד אמאי כו'.
יהיב הואיל ונתערב כל הדם משתיהן
דלשון מתנה אחת משמע לח] אחת ולא יותר וכי משני שנתערבו אחת
התדיר (שם) ורואה אני את תוספת מתנות הבכור כאילו הם מים:
וכ"ג הגריא"ח וחז"א סי' י"ח
יחד. [וכן גבי מתן ארבע במתן
וכ"ת ע"ש שהאריך בביאור דבריהם.
באחת כפרש"י מתנה אחת מכל אחת ולא דמי לההיא דלעיל
ארבע] איכא לספוקי דשמא אותם
וע"ע ק"ד: לו] ושירים מן
ארבע מתנות בשביל כל אחד דהיינו
דיתן למעלה ומוקמינן דיהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד דסתמא קתני יתן למעלה טל] ולא מפרש כמה וכן בדם הפסולין ובדם התמצית:
הכשר אלא וכו' כצ"ל (ש"מ
שמנה מתנות הם מהאי לחודיה מן
וצ"ק). [בד' וילנא נד' ציון הש"מ
האחד לבדו ולא מן השני כלל וכן כי
יהיב שיעור מתן אחת בשביל כל אחד דהיינו שיעור שתי מתנות הם מאחד לבדו ולא מן השני כלל. ומיהו גבי שנתערב אחת בארבע דקאמר ינתן במתן שלא במקומו]: לז] צ"ל דידוע דדם פסול מעורב (ש"מ): לח] משמע שיעור מתנה אחת ולא יותר וכי משני נמי שנתערבו אחת באחת
ארבע פ"ה דשיעור חמישתן קאמר דהיינו ארבע בשביל זה ואחת בשביל זה [קשה] היכי משתמע לישנא הכי דקתני ינתנו במתן ארבע (וכן לר"י דאמר בעי למימר כפרש"י שיעור מתנה אחת כצ"ל (ש"מ וב"ש). [בב"ש ליתא תיבת כפרש"י]: טל] למעלה סתם ולא מפרש כמה ולכך מוקי
לה שפיר דקיהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד והוי טפי משיעור מתנה וכן בדם כו' כצ"ל (ש"מ):
במתן אחת) היכי משתמע שיעור חמישתן קאמר, בשלמא ברישא דקתני מתן אחת וכן מתן ארבע איכא לפרושי בשביל כל אחד קאמר והיינו שיעור שתי
מתנות או שמנה מתנות אבל גבי ארבע באחת היכי משתמע. לכך נראה למורי דינתנו לחודיה משמע כשיעור הנתינה שהיה לו ליתן אם לא נתערבו ולא
יותר, דינתנו לא משמע לכל היותר כי אם שיעור מתנה אחת מכל אחד שהוא שיעור שתי מתנות בין הכל שכך הוא שיעור חיוב נתינתם קודם התערובת ומזה קאמר לאחר התערובת דינתנו במתנה אחת או במתן ארבע בפעם אחת, ולשון ינתנו דהוא לשון רבים (ומשמע) [משמע] נמי דקאי אשני דמים שנתערבו
הילכך משמע לישנא דינתנו שני הדמים קאמר כדרך נתינתם קודם התערובת דהיינו שיעור נתינתם דהכי משמע לישנא דינתנו מה שיש לו ליתן מכל חד וחד, אבל לעיל גבי הניתנים למעלה שנתערבו כו' דקאמר יתן למעלה (דמשמע) [משמע] יתן הכל אפי' יותר מכדי מתנה לכל חד. ופריך אי הכי [כו'] בל
תוסיף מהיכא, פי' אי הכי דאין בילה א"כ אינו עובר בבל תוסיף וכיון דאין בילה שמא כל הדם של הבכור זורק בקרן אחת ואינו עובר בבל תוסיף אלא א"כ הוסיף בודאי, אי אמרת בשלמא יש בילה א"כ בכל הד' מתנות מעורב ודאי מדם הבכור ויש כאן בל תוסיף בודאי. אכן פ"ה אינו כן כדפי' דנתערבו אחת
ר"ל (בשיעור) [כשיעור] אחת באחת וכן ארבע באחת ינתן חמישתן קאמר ופריך אי הכי בל תוסיף מהיכא הרי אין כאן מן הבכור כי אם כדי מתנה אחת, וקשה לפירושו דלישני שיש הרבה מן הבכור מעורב כשיעור שתי מתנות בשיעור ד' מתנות, ולמה דפי' מורי ניחא דינתנו שיעור חיוב מתנות שני הדמים
קודם התערובת קאמר דהיינו כי נתערבו דם העולה ובכור שיעור שתי מתנות כדפי', והילכך אם היה הרבה מדם הבכור א"כ איכא לספוקי דהנך שיעור חמש מתנות כולהו מבכור ולא יצא ידי עולה. והא אין להקשות לוקמא כגון שנתערב שיעור ארבע בצמצום בשיעור שתי מתנות מדם בכור דהשתא כי יהיב
שיעור חמש מן התערובת ע"כ יש כאן משניהם ומ"מ איכא בל תוסיף שיש לספוקי שמא יש השתים מן הבכור מאותם המתנות שהוא נותן משום דא"ל לחצאין או תאמר שכל דם הבכור מעורב או שיעור חיוב מתנתו בצמצום דהיינו שיעור מתנה אחת בצמצום דומיא דשיעור מתן ארבע דעולה דבצמצום קאמר
דליכא לפרושי בעולה שיש יותר משיעור ארבע דא"כ איך יצא ידי בכור דילמא שיעור החמשה דקא יהיב הוא מדם עולה והרי ינתנו לא משמע כל התערובת כי אם שיעור מתנות דשני הדמים כדפי'. ומה שפ"ה גבי שנתערבו ארבע באחת ינתנו חמישתן קאמר, אינו ר"ל בחמש מתנות ארבע בשביל הך דמתן
ארבע ואחת בשביל (אחת) [הך] דמתן אחת דא"כ הכי הוי ליה למימר ינתנו במתן ארבע ובמתן אחת, אלא הקונטרס ר"ל דאותן מתנות שנתערבו יחד ארבע מזה ואחת מזה יתן כולם במתן ארבע דודאי יש כאן מכולן אף אם אין בילה וחמשה שהזכיר הקונטרס שיעור חמישתן קאמר וכן יש לפרש גבי אחת
באחת וארבע בארבע: