כל
הזבחים פרק שמיני זבחים
פא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אבל
ה"ג סוף חטאת ועולה. במתנה שניה של עולה מיירי שהיא
וכ"ת ה"נ בנתערב. מתנה אחת מן הבכור בשיעור מתן ט] ד' מתנות
סז א מיי' פ"ב מהל' פסה"מ
א) תוספ' פ"ח ה"ז, וכעי"ז
❖
הלכה יא:
לעיל עז. ותוספ' שם ה"ה,
מן העולה ודקאמר ינתנו במתן ד' ינתנו חמשתן קאמר שיהו ניתנין
בקרן מערבית דרומית דזה מקום שירים של חטאת אבל
ב) ועי' לעיל נב. ובתו' ד"ה גג,
ד' מתנות ודאי מן העולה ואתא רבי יהושע למימר יש בילה ודיו
במתנה ראשונה של עולה ישפך לאמה לרבנן דאין זה מקום שירים לו]
ג) [מנחות כב: כג. תמורה ה:],
ד) ויקרא כב כה, ה) ויקרא
במתנה אחת על שניהן ולא יעבור על
בל תוסיף דלית ליה רואין:
דדם עולה בקרן מזרחית
צפונית ושירים בקרן מערבית דרומית
תורה אור השלם
❖
נדבה פרש' ד ה"ז.
הכא בל תוסיף מהיכא. הרי אין כאן
מיהו י"ל כיון דיסוד דרומי אינו מן
1. אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר
מן הבכור אלא כדי מתנה י]: אלא
הפסוק אלא מטעמא דבעי' בסמוך
וכי תימא ה"נ בנתערב באחת אי הכי אמר
כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה
א]
שינויי נוסחאות
קֹדֶשׁ הֵם אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל
אמר רבא. כל הנך שנויי דשנינן לא
לו (לעיל דף נג.) דומיא דשירים פנימיים
לו רבי יהושע הרי הוא עובר על בל תוסיף
הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר
א"כ אין קפידא אם יתנם במזרחית
תשנין דודאי התחתונים עלו לו
א] צ"ל בנתערב ארבע באחת
אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהֹוָה:
יא]
הכא בל תוסיף מהיכא אלא אמר רבא
ב]
(*ש"מ): ב] צ"ל רבה בגמרא
במדבר יח, יז
צפונית להכשיר דם תחלת עולה וכן
דקתני בין לשם שירים בין לתחילת
וברש"י (*ש"מ)
: ג] בש"מ וכי"צ
2. וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי
בבלול לא פליגי כי פליגי בכוסות לר"א
מוכיח קצת בסמוך גבי נתן למעלה
עולה קאמר ומתני' דמתן ד' במתנה
נוסף ורואה אני דם בעלת מום
יְהֹוָה וְכִפֶּר עָלָיו וְלָקַח מִדַּם
אית ליה רואין לרבנן לית להו רואין ובבלול
למעלה כאילו הוא מים: ד] צ"ל
ולא נמלך יחזור ויתן למטה ובעי
אחת בדאיכא טובא מכל חד קאמר
הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר וְנָתַן עַל
אבל לרבנן (ב"ש): ה] צ"ל
קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב:
לא פליגי והתניא א"ר יהודה לא נחלקו ר"א
לאוכוחי דמקום עולה מקום שירים
ואפ"ה לא תשמע מינה לר"א יש
א)
: ו] צ"ל ריש
ותחלת עולה (ש"מ)
ויקרא טז, יח
לקיש (*ש"מ). וכ"א בילקוט פ'
3. וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי
וחכמים על דם חטאת שנתערב בדם עולה
ומשמע שלא נתן עדיין כלל מתנות
בילה דתקשה לרב אשי דאיכא
אחרי רמז תקע"ה (הגרי"ב):
יְהֹוָה וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן
לשנויי יב] הא מתני' דלעיל דעליונים
עולה (בלבדן) לז] א"נ יפנה דרך שמאל
שיקרב ברובע ונרבע שלא יקרב על מה
ז] צ"ל רבי יוחנן ואיתימא ר"א
הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת
אמר. וכ"א בילקוט שם
ותחתונים ומתני' דמתן ד' במתן אחת
ויתן תחלה בקרן מערבית דרומית
הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב אֲשֶׁר
נחלקו על דם תמימה שנתערב בדם בעלת
(*הגרי"ב): ח] גי' ש"מ והקריבו
פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:
❖
לאו בבלול פליגי אלא בתערובת כוסות
שהוא מקום שירים ויתן שירים בשתי
וזרקו מה ת"ל כו' והשאר
מום שר"א אומר יקרב בין בבלול בין
ויקרא א, ה
קרנות: ה"ג מאי קמ"ל. תימה
וקאמר ר"א בעליונים ותחתונים דיתן
נמחק. והיא גי' רש"י: ט] תיבת
לח]
בכוסות וחכ"א לא יקרב רבי יהודה אליבא
מתן נמחק (*ש"מ): י] מתנה
ג]
שניהם למעלה ולמטה ושניהם כשרין
טובא קא משמע לן טל] דיקרבו למר
: יא] צ"ל תשנינהו
אחת (ש"מ)
דר"א מתני בין בבלול בין בכוסות ורבנן
שיטה מקובצת (המשך)
ד]
ורואה אני את דם (חטאת) יג] למעלה
כדאית ליה ב' מתנות שהן ד' ולמר
(ש"מ): יב] לשנויי דמתני'
בכוסות פליגי אמר אביי לא שנו אלא תחלת
דלעיל כו' כצ"ל (כתה"י): יג] צ"ל
ר"א ורבנן ומש"ה מכשיר ר' אליעזר
כאילו הוא מים וכן בעולה ובכור נותן
מתן אחד אע"ג דעבר על בל תגרע
: יד] ש"מ
העולה (כתה"י וגליון)
בתרוייהו משום דאית ליה רואין
חטאת ועולה אבל סוף חטאת [ועולה] דברי
ד' מכל כוס וכוס ורואה אני את
או בל תוסיף ושמא י"ל כיון דיהיב
ורש"ק מ"ז, וכן בכת"י ליתא.
ה]
ורואה אני דם חטאת למטה כאילו
ובצ"ק גריס וכן בעולה ועולה.
הוא מים ורבנן לית להו רואין וישפך
התוספת כאילו הוא מים יד](וכן
לשם מים ליכא בל תוסיף וגם לא
הכל מקום עולה מקום שיריים א"ל רב יוסף
ופי' מתן ד' במתן ד'. ובח"נ
לאמה, אבל מתני' אי איירי בבלול לא
בעולה ובכור) ורבנן לית להו רואין
משום בל תגרע כיון דשב ואל תעשה
הכי אמר רב יהודה שירים צריכין איצטבא
דוחה גי' זו ע"ש: טו] נ"א ברובה
מצי לשנויי הכי (דמוכח) [כדמוכח]
ב)
(גליון). ובש"מ מחק תיבת
לעיל מבל תוסיף: שיריים צריכין
וישפך לאמה. ואע"ג דהך פלוגתא
ומתקן קרבנו ובלא מ] קרא נמי. ברו"ך:
וכן אמר ר"ש לא שנו אלא תחלת חטאת
בבלול, אבל בכת"י איתא וכן
ו]
איצטבא. עיין בתוס' לעיל דף
תנאי
היא איכא דנפקא לה
בבלול טו] נמי איכא לאיפלוגי בהכי טז]
בכי"ב וג' וב"ש לא מחקוה. ואולי
(נא) [נב] ע"א [ד"ה גג יסוד]:
ועולה אבל סוף חטאת ועולה דברי הכל
ה]
מהכא ואיכא דנפקא לה
ועוד פליגי נמי ביש בילה ואין בילה
הוא ט"ס בש"מ: טז] בהכי
עדיין היא מחלוקת. ולרבנן ישפך
מקום עולה מקום שירים א"ר ז] יוחנן ואיתימא
ולאפלוגי נמי ביש כו' כצ"ל
לאמה דאין לשנות של תחלת עולה
מהכא. תימה למה דוחק לומר
מיהו הך יז] מתניתא דקתני והתחתונים
(ש"מ וב"ש): יז] צ"ל הנך
שהוא בזקיפה בשביל הכשר שיריים
רבי אלעזר עדיין היא מחלוקת מתיב רב
עלו לו דמשמע יש בילה ומתני' נמי
תנאי היא דבהקומץ רבה (מנחות כב:)
א
מתנייתא דקתני בהו (*שמכ"י):
שטעונין איצטבא, וכן איפכא אסור:
יח] צ"ל דמשמע יש בילה, לאו
תוד"ה אבל סוף חטאת ועולה.
הונא בר יהודה קדש הם שאם נתערב
דקתני הרי הוא עובר על בל תוסיף
פריך ואימא עד דאיכא מין ומינו
1
בבלול כו' (שמכ"י וב"ש):
במתנה שניה של עולה מיירי
דמשמע דבאיעריב טובא קאי ואפ"ה
ועולין קשיא לימא קרא קדש מא] הם
בדם קדשים אחרים יקרבו מאי לאו סוף
יט] צ"ל ואי (ש"מ): כ] תיבת ולא
כו'. נ"ב וז"ל ריב"א ז"ל נראה
נמחק (ש"מ וב"ש). [וכתב ע"ז
בעיני דאפילו במתנה ראשונה של
מכשר משמע יח] דיש בילה וע"כ
איצטריך דאם אינו ענין למין ומינו
עולה ובכור וש"מ מקום עולה מקום שירים
הר"ש עדני ז"ל ולא ידענא מ"ט.
עולה איירי דאע"ג דמתנה ראשונה
לאו בבלול קיימי דלעולם לר"א אין
ועולין תנהו לענין לעולין לחוד אפילו
ולכא' כוונת ש"מ לנתנין במתנה
בקרן מזרחית צפונית ושיריים בקרן
לא תחילת עולה ובכור ומאי קא משמע
א' שנתערבו בניתנין במתן ד'
מערבית דרומית מ"מ לכאורה מצות
בילה דאי יט] בבלול לא הוה מכשיר
הוי שלא מינו ועוד קשה דהכא אליבא
לן דאין עולין מבטלים זה את זה האי
דהיינו "בכור בעולה" וכדמסיים
שירים קיים ולא הקפיד הכתוב
ג)
ר"א לא בבכור ולא כ] בעולה דדלמא
דר' יוחנן קיימא והתם קאמר
אא"כ נתערבו ד' בא']: כא] צ"ל
אלא משום דפגע ביה ברישא,
מולקח מדם הפר ומדם השעיר נפקא תנאי
2
ושלמים (ש"מ וגליון): כב] צ"ל
מהאי קא יהיב ומהאי לא קיהיב אלא
רבי יוחנן לההיא דרשה דולקח מדם
דאע"פ שמזה הטעם לא הייתי קובע
שיקרב (*ש"מ): כג] צ"ל יקרב
מקום כדפרישית באיזהו מקומן מ"מ
היא איכא דנפקא ליה מהכא ואיכא
א"כ נתערבו ד' באחת וכן בעולה
הפר וע"ק נימא דאיצטריך משום
(*ש"מ): כד] תיבת הוא נמחק
טעמיה דקרא הכי הוי שלא יעביר
דנפקא ליה מהכא מתיב רבא והקריבו
ועולה כא] אלא א"כ נתערבו ד' בד'
דס"ד שישפך לאמה כדי שלא יעבור
(ש"מ): כה] צ"ל אף (צ"ק):
על המצוה אלא דלא הוינא קובע לו
3
ח]
כו] צ"ל דבין (ש"מ): כז] תיבת
מקום אי לאו דגלי קרא. ונ"ל מהאי
ולא בחטאת ועולה אלא ברובא עליונים
על בל תוסיף ועל בל תגרע מב] וע"ק
בני אהרן את הדם
וזרקו את הדם מה
לר"א נמחק (צ"ק): כח] צ"ל
טעמא נמי יש לי לומר דאם ירצה
וקיהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד
דמאי שנא שנתערבו למטה בלמעלה
מוקי מתני' (ש"מ): כט] רב אשי
ליתן מתנה ראשונה של עולה בקרן
לר"א לענין כצ"ל (צ"ק): ל] כאן
מערבית דרומית שהוא מקום שירים
וחטאת לבדה תעלה לו. ולרבנן ישפך
דמודה ר' יהושע דישפך ואין משנים
הס"ד ומה"ד אבל לרבנן כו'.
נותן דכל מה שנותן בקרן מזרחית
לאמה דלית להו רואין: שיקריב כב]. דרבנן נמי אית להו רואין ומתני'
זה מג] להכשיר זה ומתן אחת במתן ד' משנים ועובר על בל
ראה אות ד' (כי"ג): לא] צ"ל
צפונית תחלה אינו אלא משום דאין
ומוקמי (שמכ"י): לב] צ"ל אלא
מעבירין על המצות ומצות מתנה
לאו רבי יהודה היא: שר"א אומר יקריב כג]. ואפי' לא קרב אחד מהם
תגרע וכי תימא משום דמתן א' במתן ד' אי אמרת ישפך אין שייך
בחד (ש"מ): לג] כאן הס"ד
מיהא קיים אפילו העביר הלכך לא
דדריש ד) מום בם לא ירצו לכם בעיניה הוא כד] משמע הא ע"י תערובת
לשלם תחתיהם כגון בכור ומעשר שנפסל אבל עולה וחטאת שנפסל
ומה"ד מאי לאו כצ"ל (*שמכ"י):
ישפך לאמה עכ"ל ז"ל (ב"ש): בא"ד
לד] צ"ל למתן קרנות. ותיבת דם
ירצו בין בבלול כו' ומדר' יהודה נשמע לרבנן דפליגי עליה במתני'
דאפשר לשלם תחתיהם ישפך עולת נדבה מאי איכא למימר ומיהו מד] י"ל
דדם עולה בקרן מזרחית צפונית
נמחק (ש"מ): לה] צ"ל על (ש"מ):
ושירים בקרן מערבית דרומית.
ומוקמי פלוגתא ברואין ואף כה] בחטאת ועולה בין כו] בבלול בין
דלא דמי דניתנים למעלה בניתנים למטה אין לו לפסול בידים דם
לו] שיריים דמתנה ראשונה של
ומיהו קשה דבפ' איזהו מקומן
בכוסות קיימי וקתני לר"א התחתונים עלו לו וגבי עולה ובכור נמי
עולה להכשיר דם חטאת אבל הכא שאינו פוסלו בידים אלא עומד
עולה בקרן כו' כצ"ל (ש"מ):
מוכח דעולה גופיה טעונה גג דיסוד
לז] נ"א צ"ל ברו"ך (גליון):
למעוטי זקיפה דיסוד כדקאמר מהו
מכשיר במתני' אלמא יש בילה: ומשני רבי יהודה אליבא דר"א. דמוקי
במקומו מה] שב ואל תעשה שאני ומיהו לר"א קשה דמשנה דחייב
לח] נדצ"ל הג"ה דהא קושייתם
דתימא אזקיפה דיסוד קמ"ל אגגו
פלוגתא בבעלת מום דאין כשר לר"א אלא א' ומתני' בין בבלול
ליתן ב' מתנות לבד מתנה אחת ועובר משום בל תוסיף ובניתנין
שבכאן הקשו בדבור שאח"ז (גל'
דיסוד, ושיריים הוי בזקיפה, וי"ל
כז]
כח]
מו]
קה"י). וע' ח"נ צ"ק ופ"מ:
דהא דממעט התם היינו זקיפה
בין בכוסות ומוקי לה רב אשי כט] לענין בלול כגון דרובא כשר וקיהיב
טל] בש"מ נוסף דאם נתערב
דיסוד למטה מן היסוד כדמשמע
במזבח שיעור בעלת מום ועוד ל] אבל לרבנן דפליגי עליה דר' יהודה ומוקמי' לא] פלוגתא אף בהיכא דשניהם כשרין ומכשר להו לתרווייהו בכוסות
בכור בעולה: מ] צ"ל בלא
לישנא דהתם דקאמר התם זקיפת
(ב"ש): מא] צ"ל דקדש (ש"מ):
יסוד דהיינו למטה מן היסוד אבל
פליגי ר"א ורבנן ומש"ה מכשיר רבי אליעזר בתרוייהו דאי בבלול לא הוה מכשר אלא לב] כדאוקימנא לעיל: לא שנו. הך פלוגתא דחטאת
מב] ראה אות לח: מג] בזה
זקיפה שלמעלה מן היסוד אין זה
ועולה דמתני' דלעיל דאמרי רבנן ישפך לאמה: אלא בתחלת חטאת ועולה. שנתערבו לפני מתן דמם בההיא פסלי רבנן דלית להו רואין ואסור
להכשיר מזה כצ"ל (ש"מ):
זקיפה דיסוד אלא זקיפה דסובב
מד] ומיהו לזה י"ל. כנדצ"ל ובא
לשנות את מקומן לתת את העולה למעלה מן החוט מפני הכשר חטאת: אבל סוף חטאת. שנתערב בתחלת עולה שנתערבו (בו)
אלמא דלא מיירי לעיל אלא בזקיפה
לישב קושיא האחרונה בלבד
שלמטה מן היסוד אבל זקיפה
שירי חטאת בתחילת עולה אין כאן מחלוקת ויתנם למטה מן החוט דמקום תחילת מתן עולה כשר לשירי חטאת ויזרקם לקיר המזבח ומאיליהן
(באה"מ). וע' צ"ק: מה] במקומו
שלמעלה מן היסוד מקרי שפיר גג
שותתין ליסוד ואין כאן שינוי מקום: צריכין איצטבא. שישפכם על גבי היסוד ממש העשוי כאיצטבא ולא יזרקם לקיר הזקוף כמשפט עולה
דשניהם דשירים ואינו עובר
היסוד דהיינו זקיפה דסובב, ולא
על בל תגרע דשב ואל תעשה
מצית אמרת גג יסוד ממש כיון
ובסוף חטאת ועולה נמי לרבנן ישפך לאמה. ולקמן [ע"ב] מותיב ליה מהא דתניא לעיל נתן למעלה ולא נמלך אלו ואלו מודים שיחזור ויתן למטה:
: מו] מתנות ובכור
כו' (ש"מ)
דכתיב סביב בעולה ולא משכחת
עדיין היא מחלוקת. אף בסוף חטאת ותחילת עולה דלאו חד מקום הוא ולר"א דאית ליה רואין כשר ולרבנן ישפך לאמה: קדש הם. בבכור
אינו אלא מתנה אחת כו'
סביב בשפיכה על גג היסוד אלא
❖
(ש"מ): מז] צ"ל דהתם (ח"נ):
בזריקה בזקיפה כנגד חודו של קרן
כתיב ומשמע ליה הם בהוייתן יהו שאם נתערבו בדמים אחרים לא אבדו את שמם ויקרבו ולרבנן מיתוקמא כגון שנתערב בתחתונים
:
דהדם מתפזר אילך ואילך
(מהר"פ)
כמותו ולא בחטאת לג] ומאי לאו דאיערב בסוף עולה שהוא שירים והולכין למקום שירי חטאת כדאמרן באיזהו מקומן (לעיל נא.) תן יסוד
ד"ה מאי קמ"ל תימה וכו'. ובתוס'
מהר"פ תירצו וי"ל אי האי דינא
שיטה מקובצת
למזבח של עולה וקתני דתחילת בכור כשר בו לכתחלה שמקומו מקום תחילת עולה אלמא מקום תחילת עולה ותחלת בכור הוא מקום
ילפינן ליה מקרא א"כ הוי ליה
כשר לשפיכת שירים לכתחלה: לא תחילת עולה ובכור. דשניהם מקום אחד להם וכיון דלרבנן יש בילה שניהם כשירין: ומאי קא
רבי יהודה אליבא דר"א מתני בין
לאתויי האי קרא במתני' גבי מחלוקת
דר' אליעזר ור' יהושע: ד"ה תנאי
בבלול בין בכוסות. אף על
משמע לן. קרא הואיל ומקום אחד להן: דאין עולין מבטלין זה את זה. ואפילו אחד מרובה על חבירו לא בטל המועט: האי מולקח
גב דמתניתין לא אתיא כרבי יהודה
היא כו' תימה למה דוחק לומר
מדם הפר ומדם השעיר נפקא לן. במנחות בהקומץ רבה (דף כב.) שמערבין דם פר ודם השעיר [של] יה"כ במתן לד] דם קרנות
כו'. נ"ב ותירץ לי רבינו דפשיטא
דבמתני' פליגי בעולה ובחטאת (ור"י
המזבח הפנימי והדבר ידוע שדם הפר מרובה מדם השעיר מכאן לעולין שאין מבטלין זה את זה: איכא דנפקא ליה כו'. ולקמן [ע"ב] מפרש
לא פליג) [ואליבא דר"י לא פליגי]
ליה דבחד קרא סגי מדלא מייתי
אלא חד קרא בברייתא ובמילתיה
בעולה וחטאת, ועוד דבמתני' משמע
פלוגתא בשמעתא: והקריבו וזרקו מה ת"ל דם דם. גבי עולה קאי בת"כ ה) ושחט את בן הבקר והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם
דלא פליגי בבעלי מומין אלא לכ"ע
דר' יוחנן ומדר' יוחנן אדר' יוחנן
[וזרקו את הדם] והקריבו בני אהרן וזרקו אל לה] המזבח היה לו לומר ואין צריך לכתוב דם דמה יש לו לקבל ולזרוק ע"י שחיטה אם
לא קשיא דהכא מז] לא קאמר אלא
ישפך לאמה אף לר"א דמאיסי, מ"מ
אליבא דהך ברייתא ואיהו ס"ל דאין
לענין דמיירי בין בבלול כו' אין
לא דם מה ת"ל דם דם: ה"ג מנין אתה אומר נתערב דם עולה בדם עולה דם עולה בדם תמורה דם עולה בדם חולין שיקרבו
מערבין לקרנות. ולי נראה להוסיף
סברא דמתני' פליג עליה, ומשני
ת"ל על טעם זה דעל כרחך מחד קרא
דבבלול נמי פליגי עליה, דמתני' לא
הוא, דאי הוה צריך תרי קראי אכתי איכא לאקשויי ממאי דקרא תניינא למר משום מין במינו ולמר משום עולים, אימא איפכא, וכי פריך בהקומץ
מיירי אלא בכוסות. וא"ת ומ"מ יקשה לרב אשי דאמר לר' אליעזר דאין בילה, דלר' יהודה דאמר דמיירי ר"א בבלול א"כ יש בילה והדרי
רבה ואימא עד דאיכא מין ומינו ועולין ה"ה דה"מ למפרך הכי אלא על כרחך טעמא איכא וההוא טעמא דמשני כי איכא תרי קראי משני בחד
קושיא לדוכתיה. וי"ל דמדרבי יהודה לא קשיא דמצי למימר דמיירי דאיכא רובא דם תמימה וקא יהיב למזבח שיעור דם בעלת מום ועוד,
כדמשני לעיל באידך פירכא, אבל
לרבנן דפליגי עליה דר"י ומוקמי פלוגתייהו אף בהיכא דשניהן שוים ומכשיר להו לתרוייהו, בכוסות פליגי
קרא (ריב"א ז"ל. ב"ש):