פא:
כל הזבחים פרק שמיני זבחים
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ת"ל דם דם שיכול אין לי אלא אלו יקרבו שאף
אם נתערבו מחיים
סח א מיי' פרק ג מהלכות
למעלה בלמטה לא
מכשיר למעלה אלא ע"י רואין לשם מים ומיהו
א) ת"כ ויקרא נדבה פרש' ד
ה"ז ע"ש, ב) [לעיל מב: וש"נ]
תמורה הלכה א:
יקרבו מנין אפילו נתערב באשם כו': ת"ל יא]. חד מינייהו דריש
הא נמי חד טעמא הוא דמשום דאית ליה לשם מים הוא דלא עבר
סט ב ג ד מיי' פרק ב מהלכות
ע' ירוש' יומא פ"ה ה"ד,
ומשמע ליה את הדם בכל מקום שהוא שמו עליו ולא בטל: יכול
משום בל תוסיף ועוד כשעובר על בל תוסיף אינו משנה בדם לפסול
ג) [תמורה ה:], ד) ע' ירוש'
פסה"מ הלכה יג:
ע ה מיי' פ"ט מהל' תמידין
שם ה"ו, ה) [לעיל פ.], ו) לעיל
אין לי אלא נתערב באלו. דקא יב] מרבינן מיניה דיקרבו שכן תערובתן
אבל בניתנין למעלה ולמטה וניתנין בחוץ בניתנין בפנים כולהו משנה
❖
❖
י: [לקמן צד:], ז) [עי' תוי"ט]
ומוספין הלכה ה:
בדם לפסול: מנין אפילו נתערב
ראויה לקרב אפילו נתערבו בהמה
באשם כו'. תימה כי היכי דלהאי
בבהמה מחיים דהא עולה בתמורה או
ת"ל דם דם שיכול אין לי אלא אלו
א)
א]
ב]
תורה אור השלם
מוסף רש"י
תנא איצטריך קרא לתודה כט] לעולה
בעולה אחרת תנן במתני' [עא:] קדשים
שנתערבו בתמורתה שאף מחיים תקרב
ולאשם ולמאן דנפקא ליה נמי מולקח
בקדשים מין במינו זה יקרב לשם מי
1. אַךְ בְּכוֹר אֲשֶׁר יְבֻכַּר לַיהֹוָה
אין בילה. אין סומכין על כך,
מנין לרבות תודה ושלמים מרבה אני תודה
דזימנין דלא מיבליל בכוליה (לעיל
בִּבְהֵמָה לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אֹתוֹ
מדם הפר ומדם השעיר דעולין אין
שהוא וזה יקרב לשם מי שהוא וכן
פ.) כל דמים. החיצונים, שנכנסו
ושלמים שבאין בנדר ונדבה כמותה מנין
אִם שׁוֹר אִם שֶׂה לַיהֹוָה הוּא:
מבטלין דלמא ה"מ פר ושעיר ששוין
בנתערבו בחולין תמימין תנן לעיל
לכפר בהיכל פסולין. ואע"ג
ויקרא כז, כו
לרבות את האשם מרבה אני את האשם
2. כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם תּוֹרָה אַחַת
דלא כתיב אלא וכל חטאת אשר
לגמרי במתנותיהן מתן אחד במתן ד'
(דף עא:) ימכרו החולין לצרכי אותו
יובא מדמה וגו' מרבה ר"ע קדשי
לָהֶם הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ לוֹ
שטעון מתן ד' כמותו בכור ומעשר ופסח
❖
מנין או עולה בנאכלין וכן למאן
המין והדר הוו להו קדשים בקדשים
ג]
קדשים וקדשים קלים מריבויא דכל
ויקרא ז, ז
יִהְיֶה:
❖
מנין ת"ל דם דם מאי לאו סוף עולה ובכור
וכל לקמן (לעיל י:):
דנפקא ליה מקודש הם מנא ליה
מין במינו. מנין אפי' נתערב בדם אשם
ושמע מינה מקום עולה מקום שירים לא
נתערב ל] בדם עולה דלמא בקדשים
יקרב ואף על פי שאינו מינו ואם
שיטה מקובצת
הנאכלין מיירי: ואין תמורתו
נתערב מחיים לא היה קרב כדתנן
שינויי נוסחאות
תחילת עולה ובכור ומאי קמ"ל דאין עולין
מנין לרבות תודה ושלמים כו'.
קריבה. תימה כיון דתנאי היא אמאי
(שם) קדשים בקדשים מין בשאינו מינו
מבטלין זה את זה מולקח ד] מדם הפר ומדם
א] גירסת ס"י וכ"ה גירסת רש"י
וא"ת ולמאן דיליף מבכור
ירעו: אביא את אשר נתערב באשם.
הדר ביה בפ"ק דתמורה (דף ה:)
מה ת"ל דם דם, מנין אתה
אמאי לא קאמר נמי שאר קדשים
השעיר נפקא תנאי היא איכא דנפקא ליה
אומר נתערב דם עולה בדם
מנין והיכי יליף כולו קדשים מחד
דקאמר ורבא אין ה"נ אלא הם
מהאי רבויא גופיה ולא בעי קרא
עולה דם עולה בדם תמורה דם
קרא, וי"ל דהתם לא צריך שהרי בכור
מהכא ואיכא דנפקא ליה מהכא והני תנאי
למה לי כו': הא אוקימנא ברובא
אחרינא הואיל ושניהם קדשי קדשים
עולה בדם חולין יקרבו, ת"ל
לאיזה קרבן שיתערב אין מתן דמו
מולקח מדם הפר ומדם השעיר לא ילפי
דם דם, יכול אין לי אלא אלו
שוה שהרי אין שום קרבן שוה למתן
עליונים. פי' בקונטרס והאי דיהיב
ואע"ג דאם נתערבו מחיים לא קרב
יקרבו שאף אם נתערבו מחיים
דם הבכור וא"כ שמעינן מינה דה"ה
קסברי אין מערבין לקרנות מדם דם לא
למטה לשם שירי חטאת הוא דקיהיב
התם משום דאית להו תקנתא ברעייה
ב)
יקרבו, מנין אפי' נתערבו
כולהו אפי' אין שוין אין מבטלין זה
באשם, אביא אני את שנתערב
את זה. וא"ת אמאי אין מעמיד קרא
יליף דם דם לא משמע להו אלא מקודש
הוא: ת"ל דם דם. להכי איצטריכו
אבל עולה לא מתכשרא דהא יהיב
ה]
באשם שאלו ואלו קדשי
דקודש הם בבכור שנתערב במעשר
דם דם תרי זימני: והני תנאי כו'.
למעלה שיעור תחתונים ועוד א"נ כג]
הם מאי טעמא לא ילפי קסברי קודש הם
ג)
קדשים, מנין אפילו נתערב
דמתן דמן שוה ואכתי נימא שאר
בתודה ושלמים, אביא אני
מוקמת לה בתערובת חטאת ועולה
לשון בעיא הוא. והנך תלתא תנאי
קדשים מנין, וי"ל דהאי קרא משתעי
הם קריבין ואין תמורתן קריבה ואידך
א
שנתערב בתודה ובשלמים
נמי במעשר כדדרשינן לעיל (דף נו:)
לא שמעת מינה (לא) מקום עולה
דאיפליגו במילף לעולין שאין מבטלין
נפקא ליה 1מאם שור אם שה לה' הוא הוא
שאלו ואלו מתן ד', מנין אפילו
דמו לא נאמר אלא דמם מכאן לבכור
מקום שירים דכיון דעולה לא
זה את זה מתלתא קראי בשלמא
נתערב בבכור במעשר ובפסח,
ומעשר כו' א"כ הוי פירושא דקודש
קרב ואין תמורתו קריבה ת"ש נתן למעלה
ת"ל דם דם (שמכ"י וח"ג. והוא
הם שאם נתערב אחד מאלו בקרבן
מתכשרא לא זריק להו במקום עולה
כולהו מולקח מדם הפר ומדם השעיר
מת"כ נדבה פרש' ד): ב] אלא
אחר היינו בשאר קדשים שאינם שוין
ולא נמלך אלו ואלו מודים שיחזור ויתן
אלא באצטבאות וקשה דלרבנן דאמרי
לא ילפי קסברי תרי תנאי דשמעתין
עולה שנתערבה בתמורתה
לאלו במתן דמן יקרבו, לכן לא צריך
למטה אלו ו] ואלו עולין לו מאי לאו דאיערוב
כצ"ל (ש"מ): ג] צ"ל כמותה
קרא אחרינא. וא"ת למאן דיליף מדם
יש בילה והויא לא] לה עולה כשרה ויש
אין מערבין דם פר ושעיר למתן דם
(ש"מ): ד] האי מולקח (כי"צ):
הפר ומדם השעיר מנלן שאר קרבנות
חטאת ועולה וכיון דיהיב ליה למעלה הוו
דם עולה שנשאר למטה וראוי לזריקה:
קרנות מזבח הפנימי ומאי יג] ולקח מדם
ה] ילפי (ש"מ): ו] צ"ל ואלו
דילמא שאני אלו דמתן דמן שוה אבל
נתן בחוץ ואחר כך נתן בפנים
(כתה"י וד"ו): ז] דאיערב תחלת
שאר קרבנות שאין מתן דמן שוה
להו שירים וקתני אלו ואלו מודים שיחזור
הפר ומדם השעיר מזה בפני עצמו
חטאת כו' (כ"נ גי' רש"י עי' אות
אימא שיבטלו זה את זה, וי"ל דכיון
כשר. וכגון דיהיב דמים
ומזה בפני עצמו ופלוגתא דר' יונתן
ויתן למטה ושמע מינה מקום עולה מקום
כא). ועי' ש"מ בחידושים משמע
דגזירת הכתוב הוא דמערבין לקרנות
דגרס דאיערב חטאת החיצונה
א"כ מה לי מבטלין מה לי אין מבטלין
הפנימים בחוץ לשם מים דאי לאו הכי
ורבי יאשיה היא במסכת יומא (דף
שירים כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר אמרי
תחילתה בשיריים הפנימיים.
כיון דהכי דינא דתערובות א"כ
נז:): והאי יד] מדם דם לא משמע
היאך חוזר ונותן בפנים והלא כבר
ולא נמצאת גי' זו בכתה"י. וכן
(ע"כ) מאי קמ"ל קרא דקרייה דם
במערבא הכא במאי עסקינן כגון דאיערב ז]
להו. לתנא דהקומץ ולתנא דקדש הם
מדברי רש"י שכתב 'דאינהו
נתכפר לשמואל לפי מה שפירשתי
שעיר לומר דאין מבטלין, [אלא] ע"כ
חטאת החיצונה בשירים א"ל אביי ונימא מר
שירים סתמא' מוכח דגרס
לשאר קרבנות אתא. וא"ת ולמ"ד
אלא מקדש הם כו': ואין תמורתן
לעיל בפ' שני (כו: ד"ה אמר) דמזבח
בשיריים סתמא וכלפנינו:
מערבין לקרנות היכי יוצא ידי דם
כגון דאיערב בשירים דלמא הא קמ"ל אפילו
ח]
קריבה. ולא למידרש ביה בהווייתן יהו
חיצון לדמים הפנימיים כמקומן דמי
ח] בכי"צ ור"ב וק' בשיריה.
שעיר דילמא מהאי יהיב ומהאי לא
וראה אות כא: ט] למאי
למ"ד שירים מעכבין ד)חסרו אין מעכבין א"ל
יהיב כדאמר לעיל, וי"ל דשמא לא
אתא: נתן למעלה ולא נמלך טו]. מתני'
ובכי האי גוונא מיירי סיפא בפנים
:
דאמרינן (כי"צ ור"א)
בעי שיעורא דאפי' את"ל דבעלמא
רבא תוספאה לרבינא הא אוקימנא ההיא
ונתן בחוץ שהכניס דמים החיצונים
דפליגי ביה ר"א ורבנן בניתנין למעלה
י] מעיקרא דבבלול פליגי
בעי שיעורא הכא (דמתן) [במתן]
ומסקנא כו' (צ"ק): יא] ת"ל דם
קרנות דפנימי לא בעי שיעורא
שנתערבו בניתנין למטה: מאי לאו
לשם מים וק"ק ז) אמאי פסול
ברובא עליונים וקא יהיב למעלה שיעור
דם. כצ"ל (*ש"מ): יב] צ"ל הוא
דלהזאות דלפני ולפנים ולפרוכת
פלוגתייהו בחטאת שנתערבה בעולה
כשמכניס לשם מים דלכפר כתיב:
תחתונים ועוד [א"ל] ה"מ למאן ט] דאמרו
דקא מרבינן (*ש"מ): יג] והאי
מסתמא לא בעי שיעורא דוהזה כל
(כי"פ וד"ו): יד] צ"ל ואי והד"א
דהו משמע. ועי"ל דאפי' את"ל
הוא. כדקס"ד עד השתא וקתני דאפי'
מעיקרא אין בילה מסקנא בכוסות פליגי:
עם שלפניו (*שמכ"י):
י] ה)
דבהזאות דפרוכת בעי שיעורא מ"מ
לרבנן יחזור ויתן למטה לכתחלה ואף
מתני' ב הניתנין בפנים שנתערבו בניתנין בחוץ ישפכו לאמה נתן בחוץ
טו] אמתני' דפליגי וכו' למטה
גבי מתן קרנות דכתיב דם הפר ודם
קאי כצ"ל (מלאי"ט): טז] תיבות
על גב דנתערבו השתא סוף חטאת
השעיר גזירת הכתוב הוא גבי קרנות
וחזר ונתן בפנים כשר בפנים וחזר ונתן בחוץ רבי עקיבא פוסל וחכמים
למטה לכתחלה נמחק (כתה"י
דתערובת דאפי' אין במתנה רק חצי
ועולה וש"מ חד מקום הוא: הכא
וש"מ). ורש"ש הגיה ולמטה
שיעור מזה וחצי שיעור מזה אפ"ה
מכשירים שר"ע אומר כל דמים שנכנסו לכפר בהיכל פסולין וחכמים אומרים
ג
ו)
במאי עסקינן. רישא דפלוגתא
דלכתחילה: יז] צ"ל תחילת
קאמר רחמנא דמצותו בכך, ולא
(כתה"י ושמכ"י): יח] נדצ"ל
[דמי] לכל הנך דשמעתין דעיקר
חטאת בלבד רבי אליעזר אומר אף האשם שנאמר כחטאת כאשם:
למטה טז] לכתחלה כגון דאיערב תחלה יז]
ד
2
הלכך תנא נתן: יט] צ"ל שחוזר
מצותן לבדן בלא תערובת גבי מי
גמ' וניפלוג נמי ר"א בהא היכי ליעביד ניתיב בחוץ והדר ניתיב לפנים
חטאת החיצונה בשירי חטאת הפנימית
ונותן (כתה"י וב"ש): כ] צ"ל
חטאת וגבי הניתנין למעלה שנתערבו
למעלה משניהם (ש"מ):
בניתנין למטה (וכיון) [דכיון] דעיקר
דאינהו שירים סתמא הלכך יח] נתן
כשם שמצוה להקדים עליונים לתחתונים כך מצוה להקדים פנים לחוץ
ה
כא] צ"ל בשייריה (כתה"י ושמכ"י
מצותן לבדן והצריך בהן שיעור א"כ
למעלה ולא נמלך דאי נמלך לרבנן
וד"ו רפ"ט וש"ח). וראה אות ח':
כשנתערבו בעינן שיעורא מכל חד,
כב] כשנתן מהן למעלה כצ"ל
אבל דם הפר ודם השעיר בקרנות
ישפך דהוו להו ניתנים בפנים
(*ש"מ): כג] צ"ל וא"נ (*ש"מ
עיקר מצותו בתערובת למ"ד מערבין
שחזר יט] ונתן מהם בחוץ בקרנות והוי שלא במקומו אבל מכי נתן למעלה כ] הוו להו שירים ושירים ושניהן ביסוד וכרבי ישמעאל דאמר
וצ"ק): כד] צ"ל הנך (*ש"מ):
לקרנות ולכך בחד שיעור משתיהן
כה] צ"ל ומסקנא (ש"מ):
זה וזה יסוד מערבי או כר"ש דאמר זה וזה יסוד דרומי לעיל (דף נג.): ולימא מר כגון דאיערב חטאת החיצונה בשיריים כא]. כלומר בשירי
סגי, וכ"ת א"כ היכי פשטינן מינה
כו] בד"ו רפ"ט וש"ח לשינויי.
דעולין אין מבטלין זה את זה כיון
חיצונה כמותה דהכי שפיר טפי שמקום שיריהן שוה לדברי הכל: דלמא הא קמ"ל. האי דאוקמה אף בשירי פנימית דאפילו למאן דאמר
ונדצ"ל לשנויי: כז] צ"ל רב
דגזירת הכתוב היא כדפי' לעיל, וי"ל
שירים הפנימיים מעכבי ה"מ כי לא יהיב מינייהו מידי אבל חסרו מקצתן לאחר מתן דמים הפנימיים אין החסרון מעכב ושופך השאר
יצחק (ש"מ): כח] בפנים וכו'
דמ"מ מדקרייה דם השעיר גם לאחר
ישפכו (כתה"י ד"ו): כט] בד"ו
שנתערב ברוב דם הפר ש"מ דעולין
ליסוד דהא הכא חסרו שירים הפנימיים בשנתן כב] דמיהן למעלה ואפ"ה מתכשרי: והא אוקימנא כו'. והא דקא יהיב למטה לשם
הגיר' לתורם. ולפנינו תוקן
אין מבטלין זה את זה: כגון דאיערב
שירי חטאת הוא דקא יהיב אבל עולה לא מיתכשר דהא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד א"נ מוקמת לה בתערובת חטאת ועולה
לתודה ע"פ רש"ק. ובש"מ תיקן
חטאת החיצונה תחלתה בשיריים
כג]
לתמורה: ל] דנתערב (צ"ק):
הפנימים. תימה דלוקמא בסוף
לא ש"מ מקום עולה מקום שירים דכיון דעולה לא מיתכשרא לא זריק להו במקום עולה אלא באיצטבא ומאי דוחקיה לאוקומה בחטאת
לא] צ"ל הויא (באה"מ)
: לב] כאן
חטאת ותחלת עולה שנתערבו,
❖
ושירים: א"ל ה"מ.
הנך שינויי דשנינן לעיל למאי דהוה ס"ד מעיקרא דבבלול פליגי והוה מהדרינן אשינויי דחיקי לאוקומי לדרב
ניכר חסרון תיבות וצ"ע:
(וינתן) [ונתן] למעלה דקאמר
בזקיפה שהיא מקום תחלת עולה,
אשי דאמר לר"א אין בילה דלא תיקשי ליה הך כד] מתנייתא: מסקנא כה]. דשינויין הדרנא בן ואוקימנא לשינוי כו] דפלוגתא דידהו בהך
ויחזור ויתן למטה על גג האיצטבא
מתני' בתערובות כוסות הוא ומתרוייהו קאמר ר"א דליתיב למעלה ולמטה ושניהן כשירין והיכא דנתן למעלה ולא נמלך דברי הכל
קאמר שהוא מקום שיריים. ואי משום
ליקוטים
מתני'
דקאי אניתנין למעלה שנתערבו
הניתנין בפנים כח] ישפכו לאמה.
יתן למטה ואלו ואלו עלו ואי הוה מוקי לה רב יהודה כז] בחטאת ועולה הוה קשיא ליה:
בניתנים למטה הא נפרש הכי תחלת
קסברי אין מערבין לקרנות. וא"ת
דלית לן רואין ואסור לשנות באלו מפני הכשירן של אלו. ובגמרא פריך וניפלוג נמי ר"א בהא דהא אית ליה רואין: ר"ע פוסל.
עולה שהיא למעלה מן היסוד בזקיפה
והא לכולי עלמא מערבין על
בחיצון: וחכמים מכשירין. בכל קרבנות חוץ מחטאת החיצונה דמיפסלא משום וכל חטאת אשר יובא וגו' [ויקרא ו]: גמ' כשם שמצוה להקדים
דסובב בסוף החטאת שהיא למטה
טהרו של מזבח ותיקשי למ"ד
על גג האיצטבא. וי"ל דלמ"ד לב]
עולין מבטלין. תירץ ר"י ז"ל
עליונים לתחתונים. דם חטאת לדם עולה כדאמר בכל התדיר
(לקמן דף פט.): כך מצוה להקדים פנים לחוץ. דפנים חשוב:
דניתנים למעלה למעלה ממש
דבשלמא בקרנות קרייה רחמנא
ניתיב
בקרנות משום דלמעלה למעלה
בהדיא דם השעיר, ולהכי מאן
מחוט הסיקרא קאמר וא"כ ע"כ היינו תחלת חטאת דאלו (סוף) [תחילת] העולה למטה מחוט הסיקרא הוא, וכן דכוותיה נתן למעלה אלמעלה מן החוט דסבירא ליה עולין מבטלין אית ליה למימר שאין מערבין לקרנות, אבל בהזאה שעל טהרו של מזבח לא כתיב ביה בהדיא דם השעיר
קאמר וא"כ ע"כ היינו תחלת חטאת. ומ"מ יחזור ויתן למטה דקאמר אמקום שירים קאמר דהיינו איצטבא ולא זקיפה מקום עולה אע"ג דגם זקיפה
וכיון דכן אע"ג דמערבין כך גזירת הכתוב ולא תיקשי למ"ד עולין מבטלין. (ריטב"א יומא נז:)
(למטה) למטה מן החוט הוא, מדיהיב טעמא דמודו רבנן דיחזור (ויחזיר) ויתן למטה משום דנתן כבר למעלה כמשפט תחלת דם החטאת ואז נעשה
המותר מדם החטאת שיריים דלמטה הוא ולכך יחזור ויתן למטה במקום שירים אלמא יחזור ויתן למטה אמקום שירים קאי: הא אוקימנא [ההיא]
ברובא עליונים. פ"ה והא דקא יהיב כו' מתכשרי בהכי דהא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד, ושמא כל דם העולה נתן למעלה וא"כ לא זריק ליה במקום עולה דהיינו בזקיפה אלא באיצטבא שהוא מקום שירים ועלו לו דקתני לשם שירים דחטאת קאמר וא"כ מאי דוחקיה לאוקמי בחטאת ושיריים הפנימיים
שנתערבו. וא"ת איך קאמר אלו ואלו [מודים] שיחזור ויתן למטה לכתחלה הא קא משני מקום תחלת עולה דדינה בזקיפה, ולעיל פי' דלמ"ד עדיין היא מחלוקת דלרבנן ישפך לאמה דאין לשנות תחלת עולה שהיא בזקיפה בשביל הכשר שירים הטעונים יסוד. לכך נראה להשר מקוצי דה"פ שירים צריכות איצטבא
ועדיין היא מחלוקת וא"כ לרבנן דלית להו רואין לא ישנה מקום שירים כדי לקיים מצות עולה לזרוק בזקיפה משום דאין זה מקום שירים כלל דאין סוף שירים רשאים לזחול למעלה אלא אדרבה יזרוק הכל באיצטבא במקום שירים דמותר לשנות מקום עולה בשביל מצות שירים גם לרבנן דלית להו רואים וטעמא
משום דתחלת עולה שהן בזקיפה של סובב הם שופכים וזוחלים ליסוד למטה מהם וכיון שסופן להיות למטה על היסוד א"כ מותר לשנות מקום תחלת עולה כדי לקיים מצות שירים ואע"ג דמ"מ לא יצא ידי עולה דדינה בזריקה בזקיפה ולא בשפיכה ביסוד. ואתיא כמ"ד ניתנים בזריקה שנתנם בשפיכה לא יצא
דלמ"ד יצא א"כ איצטבא שהיא מקום שירים הויא נמי מקום הכשר תחלת עולה בדיעבד. והא דקאמר לעיל עדיין היא מחלוקת דמשמע דלרבנן אסור לשנות מקומו של זה בשביל זה, היינו שאסור לזרוק התערובת בזקיפה במקום עולה לפי שמשנה מקום שיריים ואסור לשנות מקום שיריים כדי לקיים מצות עולה
לרבנן דלית להו רואין כדפי'. וא"ת מאי קאמר הא אוקימנא לההוא ברובא עליונים כו' ועלו לו לשם שירים קאמר אבל עולה לא מיתכשרא, אדרבה אסיקנא לעיל דעלו לשם תחלת עולה לרבנן דאמרי יש בילה, וי"ל דסוגיא דלעיל אתיא כמ"ד מקום עולה מקום שירים וא"כ לרבנן דאמרי יש בילה אלו ואלו עלו
לו דקאמר הוי בין לתחלת עולה בין לשירים דחטאת דהא מקום אחד יש לשניהם ולכך פריך שפיר לעיל והא אלו ואלו עלו לו קתני' כדפי', אכן סוגיא דהכא בעי לדחות כדי ליישב דמקום עולה לאו מקום שירים ושירים צריכים איצטבא א"כ ויחזור ויתן למטה למקום שיריים קאמר דהיינו על האיצטבא והלכך
אלו ואלו עלו לו דקתני גם לרבנן דוקא לשיריים קאמר ולא לתחילת עולה דהא איצטבא שהוא מקום שירים אינו מקום תחלת עולה, ולכך פריך הכא והא אוקימנא כו' וא"כ מצינו למדחי דמקום עולה לאו מקום שירים הוא ומאי אלו ואלו עלו לו לשם שיריים קאמר גם לרבנן דר"א כדפי'. ומשני ה"מ למ"ד אין
בילה, כלומר כשהיינו רוצים להעמיד הברייתות בבלול ואף כמ"ד אין בילה אז הוצרכנו להעמיד ברובא עליונים כו' ועלו לו לשם שירים דוקא קאמר ולא לשם תחלת עולה, אבל למסקנא בכוסות פליגי ואף כי אין בילה עלו לו גם לשם תחלת עולה. ומיהו לפי' שפי' לעיל (דף פ: ד"ה והא אלו ואלו) דדייקי מאלו דומיא
דאלו לא מתוקם שפיר: תוד"ה נתן. (בסוף הדיבור) וק"ק אמאי פסול כשמכניס לשם מים דלכפר כתיב. גליון. וי"ל דכיון דאיערב בדמים הפנימים ואינהו אתו לכפר, הבאה לכפר איכא ואשר יובא לכפר קרינא ביה (ריב"א):