כל הזבחים פרק
שמיני
זבחים
פב.
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
עכשיו
בין בחמין בין בצונן. דמזוג לי לישנא דיתורא כה] הוא
ניתיב בפנים והדר
ניתיב בחוץ. דהא לר"א שאר דמים הנכנסין
עא א מיי' פ"ח מהל' מעה"ק
א) ת"כ צו פ"ח ה"א, ב) מנחות
פט., ג) פסחים פג. ת"כ שם
הלכה יד:
להיכל כשרין חוץ מחטאת ואשם כדקתני מתני': כיון דאיכא חטאת
דבמזיגה של חמין היו עסוקין ובא לומר ולרבות אפילו
עב ב ג מיי' פ"ב מהל'
ה"ח, ירוש' פסחים פ"ז ה"ט,
מכדי
איתרבו כל הקדשים לענין מריקה ושטיפה. תימה פסה"מ הלכה טו:
ואשם. שאם נתערבו יא] דמם בדמים הפנימיים לא מצי למימר יתן
צונן:
ד) ת"כ שם ה"ב, ירוש' שם,
עג ד מיי' שם הלכה טז:
ה) ת"כ שם ה"ד, ירוש' שם,
בפנים ואח"כ יתן בחוץ משום דמיפסלי חיצונים לא פסיקא ליה.
דלמא ר"ע סבר לה כמ"ד
לקמן (דף צו:) קדשי קדשים טעונין
עד ה מיי' פ"א שם הלכה לד
ו) עיין רש"ק וחילופי גרסאות
וא"ת ליפסלינהו לחיצונים להכשיר
מריקה ושטיפה ולא קדשים קלים
ובספר פנים מאירות, ז) שייך
ופ"ד מהלכות ביאת מקדש
לע"ב, ח) ע' לעיל כח:,
הלכה ז:
פנימיי' למפסלינהו בידים לא קאמר
ואתי חטאת לרבות קדשים קלים:
וניתיב לפנים והדר ניתיב לחוץ כיון דאיכא
עה ו מיי' פ"א מהל' פסה"מ
ט) [ועי' תו' פסחים מג: ד"ה
ת"ל כל חטאת. צ"ע בריש אלו
❖
ר"א ומוטב להמתין עד שקיעת החמה
חטאת ואשם דכי נכנס דמן פסולין לא
הלכה לה:
מאן, מנחות נו: ד"ה אמר, נדה
א]
❖
ויפסלו מאליהן וישפכם לאמה: משל
עוברין (פסחים מג:) דפליגי
עג. ד"ה תלמוד לומר].
פסיקא ליה: שהיה ר"ע אומר [וכו']: אמר
דרבי עקיבא. דמשמע ליה שאר כל
בדרשה דכל ובבכורות (דף לד.) ט) :
רב יהודה אמר שמואל משל למה הדבר
תורה אור השלם
ב]
אין לי אלא חטאת נקבה חטאת
הדמים בכלל כל חטאת אשר יובא מדמה
שינויי נוסחאות
דומה לתלמיד שמזג לרבו בחמין ואמר לו
1. וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא
זכר מנין. תימה כיון דכבר
[ויקרא ו] למה הדבר דומה לתלמיד שמזג
א] דמן לפנים פסולין (*ש"מ):
מִדָּמָהּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר
מזוג לי אמר לו במה אמר לו לא בחמין אנו
לו לרבו יין בחמין וכו': לא בחמין אנו
ריבה חטאת צבור איתרבי לי' חטאת
ב] צ"ל משל דר"ע (*ש"מ וכ"ה
בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ
עסוקין עכשיו בין בחמין בין בצונן הכא נמי
ברש"י): ג] צ"ל עסיק. וכן ברש"י
עסוקין. וכיון שאני אומר לך מזוג
ויקרא ו, כג
זכר דאין נקבה בצבור ואי הוה גרסי'
תִּשָּׂרֵף:
(*שמכ"י): ד] ל"ל לאו בחטאת
2. הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ אֶל
מכדי בחטאת עסקינן ואתי חטאת דכתב
סתם בחמין הייתי אומר לך עכשיו
איפכא ניחא כו] תימה לרבי יוסי
1
קאמינא לך כצ"ל והשאר נמחק
ג]
הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה אָכוֹל תֹּאכְלוּ
(*ש"מ): ה] תיבות לגבי מזבח
הנני אומר לך בין בחמין בין בצונן
הגלילי דנפקא ליה מהן לא הובא
רחמנא ל"ל ד] אלא לאו חטאת קאמינא לה
אֹתָהּ בַּקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי:
נמחק (*ש"מ וב"ש): ו] צ"ל הא
ויקרא י, יח
כלומר העוסק בדבר אין רגיל להזכירו
תיקשי ליה דאין לי אלא חטאת ציבור
אלא כל קדשים מתקיף לה רב הונא בריה
(*ב"ש): ז] ואמר (*ש"מ):
3. וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר
כשמדבר בו ואם מזכירו בדעתו
זכר כגון שעיר דר"ח חטאת יחיד
ח] בחמין (ש"מ): ט] בכתה"י
זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא
דרב יהושע מכדי איתרבו כל קדשים לגבי
ה]
נוסף את דמה. וכ"ה ברש"י:
ותהא
יֵרָצֶה הַמַּקְרִיב אֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב
מחשבה
להוסיף אחרים עמו ואומר אף זה
ונקבה מנין כז]:
: יא] צ"ל
י] הפסולין (*ש"מ)
מזבח לענין א מריקה ושטיפה חטאת דכתב
לוֹ פִּגּוּל יִהְיֶה וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת
פוסלת בפנים מק"ו. תימה מה לחוץ
שהייתי עסוק בו יהא בכלל: ה"נ מכדי
נתערב (*ש"מ): יב] לאו בחטאת
מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא:
❖
רחמנא ל"ל ש"מ חטאת אין מידי אחרינא
לחוד קאמינא לך כצ"ל והד"א
ויקרא ז, יח
בחטאת עסקינן ואתי. כולה פרשה:
שכן פסל בו שאר קדשים תאמר בפנים
עם שלפניו (שמכ"י): יג] צ"ל וכל
לא והא לא דמיא אלא לתלמיד שמזג לרבו
חטאת דכתב רחמנא ל"ל. לכתוב
שלא פסל בו אלא חטאת ועוד מה
ו]
חטאת (ש"מ): יד] צ"ל יחיד
(ש"מ): טו] דמוקמי (כתה"י):
בין בחמין בין בצונן אמר לו אל תמזוג לי
לחוץ שכן פסל בו בשר תאמר בפנים מוסף רש"י
ואם יובא מדמה וגו': אלא ה"ק
ז]
טז] צ"ל כמצותה (צ"ק)
. ובכתה"י
לאו יב] חטאת לחוד קאמינא. אלא אף
שלא פסל בו אלא דם ועוד מה לחוץ
אלא חמין אלא טעמא דר"ע מחטאת וכל
כלפנינו: יז] צ"ל כמצותן
כלפי לייא. שתי מלות הן, כלפי
ח]
בכשרות (ש"מ): יח] תיבת קדשי
היכן דבר זה נוטה, הא איפכא
חטאת כשאר קדשים אשר יובא וגו'
שכן נפסל בכל ענין דם היוצא תאמר
חטאת דתניא חטאת אין לי אלא חטאת קדשי
א)
1
ליתא בכתה"י וד"ו: יט] צ"ל
מסתברא. לייא היכן וחבירו
דלא תימא חטאת לא תיפסול שכן
בפנים דאין נפסל אלא לכפר:
חטאות (ש"מ): כ] בחוץ את
קדשים מנין ת"ל כל חטאת קדשים קלים
בברכות בפרק הרואה (ברכות נח.)
מצינו חטאת נכנסת להיכל בחטאות
המשוייר כו' הד"א (שמכ"י
חצבי לנהרא כגני לייא, חרסים
מנין ת"ל וכל חטאת דברי ר"ע אמר לו רבי
וצ"ק): כא] צ"ל פוסלת בו.
שבורים להיכן הולכין (פסחים
הפנימיות: מכדי איתרבו כל הקדשים.
ותיבת בפנים נמחק (*ש"מ):
ה:) כל הענין כולו. כל פרשה
יוסי הגלילי ב) אפילו אתה מרבה כל היום כולו איני שומע לך אלא חטאת
(לעיל) [לקמן] מהאי קרא לענין שיהו
כב] בכי"פ מותרין: כג] הכנסת
זו וכל חטאת אשר יובא מדמה,
אין לי אלא חטאת יחיד חטאת צבור מנין ת"ל כל חטאת ואין לי אלא
פנים (כי"פ). נ"א מחשבת
דמוקי לה רבנן בחטאת החיצונה
טעונים מריקה ושטיפה כלי מתכות
היכל. ותיבת הכנסה נמחק
שהכניס דמה לפנים וזה פסול שלה
חטאת זכר חטאת נקבה מנין ת"ל וכל כלפי לייא אלא ה"ק אין לי אלא
שנתבשלו בהן כדילפינן בפרק דם
(ש"מ): כד] ס"א ולא תהא
וקאמר רחמנא שישרף, פליג
ריה"ג ומוקי בחטאת הפנימית,
מחשבה פוסלת בחוץ. כלומר
חטאת נקבה חטאת זכר מנין ת"ל וכל חטאת וסבר רבי יוסי הגלילי האי
חטאת (לקמן צו:) מקדש קדשים היא
כגון פר העלם דבר של צבור אשר
מחשבת חוץ לזמנו או חוץ
וסמיך ליה וכל חטאת אשר יובא ואי
קרא להכי הוא דאתא והתניא רבי יוסי הגלילי אומר (לפי שמצינו) כל
יובא מדמה כמצותה אל אהל מועד
למקומו לא תהא פוסלת מקל
ג)
וחומר (ש"מ): כה] צ"ל יתירא
לא תאכל באש תשרף, ובכשרה לא
שאר קדשים נמי מיפסלי ל"ל למיכתב
הענין כולו אינו מדבר אלא בפרים הנשרפים ושעירים הנשרפים לשרוף
(ב"ש): כו] צ"ל הוה ניחא (צ"ק).
אצטריך קרא, דהא כתיב בגופיה
חטאת יג] ליכתוב ואשר יובא מדמה
ובש"מ נוסף אין לי אלא חטאת
ושרף אותו על עצים וגו', אלא
פסוליהן אבית הבירה ולעמוד בלא תעשה על אכילתו אמרו לו חטאת שנכנס
ש"מ חטאת דוקא קאמר: הא לא
שאם נפסלה ביוצא ובטומאה, בא
נקבה חטאת זכר מנין ת"ל כל
דמה לפני ולפנים מנין אמר להם הן לא הובא לדבריו דר"ע קאמר:
הכתוב ללמדך שתשרפנה בבית
חטאת ואין לי אלא חטאת
2
ט]
דמיא כו'. מסקנא דקושיא היא: אלא
מתני' חטאת שקבל דמה בשני כוסות יצא אחד מהן לחוץ הפנימי כשר
הבירה ולא חוץ לג' מחנות
יחיד דביחיד נמי איכא זכר
ד)ב
חטאת יחיד. דהא כתיב הך פרשת
כמצותה, וליתן ל"ת על אכילתה:
כגון שעיר נשיא חטאת צבור
שנכנס דמה לפני ולפנים
נכנס אחד מהם לפנים ר' יוסי הגלילי מכשיר בחיצון וחכמים ג פוסלין א"ר
מנין ת"ל וכל חטאת. א"נ יש
חטאת אצל פרשת אשם ופרשת שלמים
מנין. לך שהיא פסולה: הן לא
לישב גירסת רש"י וה"ק
יוסי הגלילי מה אם במקום שהמחשבה פוסלת בחוץ לא עשה את המשויר
ותודה שהן של יחידים יד]: כלפי לייא.
הובא. מדאמר ליה משה לאהרן
חטאת זכר ביחיד מנין דצבור
שאני דלא אפשר נקבה בהן.
הן לא הובא, הא הובא בת שריפה
סתם חטאת יחיד נקבה היא: להכי
כיוצא מקום שאין המחשבה פוסלת בפנים אינו דין שלא נעשה את המשויר
ע"כ. ועי' צ"ק וקדשי דוד:
היא ושפיר עביד דשרפוה לאלתר
❖
הוא דאתא. לחטאת חיצונה שנכנס
כנכנס נכנס לכפר אע"פ שלא כפר פסול דברי ר"א ר"ש אומר עד שיכפר
כז] בש"מ נוסף וי"ל מכ"ש
(פסחים פג.):
ה)
דלא מצינו הכשר בפנים
דמה לפנים: ה"ג כל הענין הזה אינו
רבי יהודה אומר אם הכניס שוגג כשר כל הדמים פסולין שƒנת¿נו ע"ג המזבח
ד
ליחיד. וכ' בגליון דאף דבפרו של
י]
מדבר כו' ול"ג לפי שמצינו. ואדרבנן
כה"ג מצינו לו הכשר בפנים, י"ל
שיטה מקובצת
לא הרצה הציץ אלא על הטמא שהציץ מרצה על הטמא ואינו מרצה על
ה
ו
דס"ל לר"י הגלילי כמ"ד ביומא
פליג בת"כ דמוקמינן טו] ליה ליפסול
היוצא: גמ' תניא א"ר יוסי הגלילי ק"ו ומה במקום שמחשבה פוסלת
דף נ דמקרי חטאת השותפין
כיון דאיכא חטאת ואשם דכי
ד)
חטאת החיצונה שנכנס דמה לפנים
עיי"ש:
נכנס דמן פסולין. וא"ת ויתן
בחוץ לא פסל דם שבחוץ את שבפנים מקום שאין מחשבה פוסלת בפנים
ואמר להו אין המקרא מדבר אלא
בפנים ומה בכך אם יפסול החיצון
כיון דסופו ליפסל דאמרי רבנן ישפוך
אינו דין שלא יפסול דם שבפנים את שבחוץ א"ל הרי הוא אומר אשר יובא
בפנימיות שדמם נכנס לפנים מצוה טז]
1
לאמה. ותירץ רש"י הא דאמר ישפוך
מדמה אפילו מקצת דמה אמר להם ק"ו ליוצא מעתה ומה במקום שאין
ואמר קרא שאם אירע בהן פסול
לאמה היינו לאחר שיפסל בשקיעת
החמה ומוטב שיפסלו שניהם ממילא
ישרפו אבית הבירה בעזרה ולא חוץ
מחשבה פוסלת בפנים פוסל דם שבפנים את שבחוץ מקום שמחשבה
בשקיעת החמה וישפכו לאמה ולא
לג' מחנות כמצותן כדכתיב בהאי
פסלינן לחיצון בידים: קדשים קלים
יז]
פוסלת בחוץ אינו דין שיפסול דם שבחוץ את שבפנים אמרו לו הרי
מנין. תימה תיפוק לי דהא איתרבו
קרא (ויקרא ו) בקדש באש תשרף
הוא אומר אשר יובא הנכנס פוסל ואין היוצא פוסל ותהא מחשבה
כל הקדשים למריקה ושטיפה:
שתהא שריפתה בקדש וליתן לא תעשה
רש"י ד"ה הרי הוא אומר כו'
בפנים פוסלת מקל וחומר ומה במקום שלא פסל דם שבחוץ את
על אכילתן בין כשרין בין פסולין
אא"כ משולש בדם ובשר ואמורים
שבפנים מחשבה פוסלת בחוץ מקום שפסל דם שבפנים את דם שבחוץ
כגון חוץ לעזרה וכו'. נ"ב והראב"ד
כדכתיב (שם) לא תאכל דבמקומן לא
פירש שיהא מקום המחשב עליו
אינו דין שתהא מחשבה פוסלת בפנים הרי הוא אומר ביום השלישי
נאמר לאו על אכילתן וכתבו כאן:
3
משולש בדם ובבשר ובאמורין כלומר
כל מה שיוציא מהן לאותו מקום
אמרו לו לדבריך חטאת החיצונית
שיפסל לפיכך אם יחשב בהן להוציא
שנכנס דמה לפנים מנין. שנפסלה: אמר להו הן לא הובא את דמה.
כתיב גבי שעיר החטאת ששרפו בני אהרן וקאמר להו משה הן לא
לאותו מקום פוסל במחשבה והיינו
חוץ, אבל בפנים אם יכניס בו בשר
הובא את דמה הא הובא בדין שרפוה: לדבריו דר"ע. דמוקי ליה בהכי ומרבה והולך שאר קדשי יח] קדשים קאמר דאין לו לרבות בו אלא
כשר דדם אמר רחמנא ולא בשר,
חטאת : מתני' יצא אחד מהם לחוץ. חוץ לעזרה: הפנימי כשר. ונותן ממנו מתנותיו והקרבן עולה לו: נכנס אחד מהן לפנים.
הלכך אם יחשב בו להכניסו שם כשר.
יט]
ע"כ מצאתי בספר ישן (ב"ש):
להיכל: מכשיר בחיצון. לתת ממנו מתנותיו והקרבן כשר: וחכמים פוסלין. וטעמייהו מפרש בגמרא: ומה אם במקום שהמחשבה פוסלת
בחוץ. כלומר מה בחוץ שהוא מקום שהמחשבה פוסלת בו אם חישב בשחיטה ע"מ לזרוק דמה בחוץ פסול: לא עשה. אצל מוציא מקצת הדם
בחוץ כ]: את המשויר. בפנים כיוצא כדאמריתו הפנימי כשר. וטעמא ילפינן בגמ': מקום שאין המחשבה פוסלת בפנים. כלומר היכל שהוא מקום
שאין מחשבה פוסלת כא] בפנים שאם שחט ע"מ ליתן את הניתנין בחוץ בפנים כשר כדאמרי' בפרק כל הפסולין (לעיל לו.) אינו דין כו': עד שיכפר.
בהיכל: ואין הציץ מרצה על היוצא. דאמרינן בפרק שני (לעיל כג:) הא אינו נושא אלא עון טמא ואע"ג דפסולין שעלו לא ירדו ארצויי מיהא לא
מרצו: גמ' לא פסל דם שבחוץ את דם שבפנים. אם הוציא אחד מן הכוסות השני כשר: מדמה אפילו מקצת. מדלא כתיב את דמה. ורבי
יוסי הגלילי לטעמיה דאמר האי קרא בחטאות הפנימיות כתיב ופסול דחיצונה שנכנס דמה לפנים מהן לא הובא את דמה וההוא כוליה משמע:
ה"ג אמר להן ק"ו ליוצא מעתה. מהשתא דאוקימתון האי קרא להכי: הנכנס פוסל את המשויר ואין היוצא פוסל את המשויר. דמדמה מיעוטא
הוא דמה של מובאת ולא דמה של יוצאת: ותהא מחשבה פוסלת כו'. ו) הש"ס קבעי לה ולא גרס לה בת"כ במילתיה דרבי יוסי הגלילי דהא
לדידיה נמי איכא למיבעי: הרי הוא אומר. במחשבת חוץ למקומו שלישי דמוקמינן בפרק ב' (לעיל דף כח:) תניהו לענין חוץ למקומו
ולהכי נקיט ליה בלשון שלישי דאין מחשבת מקום פוסלת אלא אם כן משולש בדם ובשר ואימורין כגון חוץ לעזרה שבשעת היתר הבמות
מצויין כב] שלשתן בו לאפוקי מחשבת הכנסה כג] דלאו מקום בשר ואימורין הוא: ז) ולא כד] תהא מחשבת חוץ למקומו פוסלת בק"ו.
פגול זה הוא חוץ
למקומו. דאיכא דמפיק לתרוייהו
ממחשבת הכנסה:
מקרא אריכא דפרשת
צו [ויקרא ז] ח) והאי דפרשת קדושים
תהיו