י:
כל הזבחים פרק ראשון זבחים
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
חטאת נאמר בה היא.
חוזרני חלילה. ולא יקום הדין. ולקמן פריך וניהדר דינא וניתי במה
נ א ב מיי' פ"ה מהלכות
בכמה מקומות משמע דמדכתיב היא
א) ת"כ ויקרא חובה פ"ח ה"ו,
❖
ב) [לעיל ה: ז: מנחות ד.]
מעשה הקרבנות הלכה ו:
הצד: נאמר בה היא בשחיטה יד]. שעיר נשיא: הרי הוא אומר כו'.
נפקא לן עכובא ותימה דלעיל נפקא לן מקראי אחרינא
לקמן יב:, ג) [נזכר במנחות
ולעיל (דף ה:) כ) פירשתי: הרי הוא אומר כחטאת כאשם. באשם
ואין משיבין על ההיקש. ולקמן [יא.] בסוף שמעתא מפרש טעמייהו טו] דרבנן
כח. לקמן קטו.], ד) [לקמן נג:
צד:], ה) [עי' תוספות לקמן
דסמכי אהיקשא אחרינא והך היקשא דרשינן טז] למילתא אחריתי: תיתי יז]
מצורע ל] כתיב והוה מצי למילף אשם מחטאת בגזירה שוה דעון לא] עון
תורה אור השלם
צב: ד"ה וקרן], ו) [לקמן צ. צד:
במה הצד. דפסח וחטאת נאכלין
מחטאת דשמיעת קול דהא למותרת
יבמות מח: וש"נ], ז) לקמן נג.,
1. לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם
ח) לקמן פא:, ט) לקמן נג.,
(ליום ולילה) אף אני אביא אשם:
נדבה גמירי לב] ואין ג"ש למחצה
חוזרני חלילה חזר רבי אליעזר ודנו דין אחר
נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים
א]
י) עי' כריתות כו:, כ) [ד"ה
הִוא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם:
❖
צד כרת. חטאת באה על שגגת כרת
כדאמר בריש מנחות (דף ד.) אלא אי
חטאת נאמר בה היא בשחיטה היא לשמה
מיעט], ל) חולין קטז.
ויקרא ו, י
א) ב]
לאו היקשא הוה ממעט אשם
ופסח חייבים עליו כרת טהור שלא
ולהתוס' צ"ל פסוק זה: וְשָׁחַט אֶת
כשירה שלא לשמה פסולה ופסח נאמר בו
מאותה: מה להצד השוה שבהן
הַכֶּבֶשׂ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת
היה בדרך רחוקה: שכן נכנס דמה
הוא בזביחה הוא לשמו כשר שלא לשמו
הגהות הב"ח
הַחַטָּאת וְאֶת הָעֹלָה בִּמְקוֹם
ג]
שכן צד כרת. ואע"ג דאשם תלוי
לפני ולפנים. כגון ביום הכפורים:
הַקֹּדֶשׁ כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא
פסול אף אשם נאמר בו הוא הוא לשמו
(א) גמ' צד כרת. נ"ב ע"ל תחלת
בחטאות החיצונות קאמרינן. במתני'
נמי בא על כרת אינו בא לכפר אלא
לַכֹּהֵן קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא:
דף יג: (ב) שם אף האשם
ויקרא יד, יג
כשר שלא לשמו פסול אמר לו רבי יהושע
להגן ולכי מתיידע מייתי חטאת וה"נ
דפסולה ואע"ג דלא עיילי לפנים
ולימא ליה שכן מכפרת וכו'
ולמסה"ש צ"ל פסוק זה: כַּחַטָּאת
חטאת נאמר בה היא בשחיטה היא לשמה
מחטאת דשמיעת הקול ולימא
ומינייהו יליף ר' אליעזר: שאם נכנס
הוה מצי למימר $ שכן באין בצבור:
כָּאָשָׁם תּוֹרָה אַחַת לָהֶם הַכֹּהֵן
ליה שכן וכו' שכן טעונה
אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ לוֹ יִהְיֶה:
מחטאת
דשמיעת הקול. וליכא
דמה לפנים פסול יח]. פירכא היא וה"ק
כשרה שלא לשמה פסולה פסח נאמר בו
ארבע מתנות על ארבע קרנות:
ויקרא ז, ז
(ג) שם רבנן מאי טעמייהו
2. הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ
למיפרך מה לשם
ולימא ליה מה לחטאת החיצונה שכן
הוא בזביחה הוא לשמו כשר שלא לשמו
אמר רבא: (ד) רש"י ד"ה כרבי
יֹאכֲלֶנָּה בְּמָקוֹם קָדשׁ תֵּאָכֵל
חטאת שכן כרת ל) דחדא מחדא לא
אם נכנס דמה לפנים פסולה דכתיב
פסול אבל אשם לא נאמר בו הוא אלא
ישמעאל וכו' דהא ד' קרנות
ב)
בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד:
פרכינן כל דהו: ומה עולה שהיא
(ויקרא ו) וכל חטאת אשר יובא מדמה
כתיבי ביה ואי אפשר לד' קרנות
ויקרא ו, יט
לאחר הקטרת אימורין והוא עצמו שלא
בבת אחת: (ה) ד"ה ולטעמיך
3. וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ
כליל כו'. תימה כיון דאתי האי ק"ו
כו' תאמר באשם דלא מיפסיל בהכי:
וכו' כנגד חודה של קרן קרן
הוקטרו אימורין ד] כשר אמר לו ג)ר' אליעזר
הַחַטָּאת וְשָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת
אית ליה לרבי אליעזר אף באשם יט].
ומפיק מהיקישא אם כן תהא עולה
אבן: (ו) ד"ה אי הכי וכו' כתיב
בִּ מְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת
❖
הרי אומר כחטאת כאשם מה חטאת
ושחט אותה: (ז) ד"ה בזביחה
ויקרא ד, לג
1
ה]
ו]
הָעֹלָה:
פסולה שלא לשמה ק"ו מחטאת
שנכנס דמו לפנים פסול לקמן
וכו' בדבר: (ח) תוס' ד"ה ומה
שלא לשמו פסול אף אשם שלא לשמו פסול
בשמעתין: ולימא ליה. ר' יהושע מה
שאינה כליל וכי תימא מה לחטאת
עולה וכו' ותימה לסברתו. נ"ב
ואין להקשות דאיכא למיפרך מה
אמר מר אמר לו ר' יהושע חוזרני חלילה
גליון הש"ס
שכן מכפרת פסח יוכיח ומיהו כיון
לחטאת שכן מכפרת על חייבי
[לעולה שכן] אינה מכפרת דאיכא
כריתות: מחטאת דשמיעת קול. יליף
דכתיב אותה בחטאת לא קשה.
ולמיהדר דינא ולייתי במה הצד משום
למימר חטאת העוף תוכיח כיון
גמ' ואין דמו של אחר למעלה.
עי' לקמן דף נג ע"ב תוס' ד"ה
דגם חטאת העוף שלא לשמו
ותימה לסברתו דעביד קל וחומר
רבי אליעזר דאינה באה על כרת:
(ח)
דאיכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן
מה להלן: שם ההוא אותה לאו
פסול כדאיתא פרק קדשי קדשים
ולימא ליה שכן טעונה ארבע מתנות.
מעולה שהיא כליל שלא לשמו נמי
יש בהן (א) צד כרת אמר ז] לו ר' יהושע לא
דוקא. עיין לקמן דף נה ע"א
דף סג ע"ב בפרש"י ע"ש ותו
❖
ליכשר באשם ותו לימא חטאת
תאמר באשם שאינו טעון אלא שני
ליכא שום יוכיח:
תוס' ד"ה מה חטאת: שם אמרת
לג]
אם אמרת בחטאת שכן דמה למעלה ולימא
ק"ו. עי' ב"מ דף (קטו) [קיד]
יוכיח: הג"ה כל דמים שנכנסו
מתנות שהן ד': כר' ישמעאל כו'.
ע"א תוס' ד"ה ואידך: תוס' ד"ה
ליה לא אם אמרת בחטאת שכן נכנס דמה
להיכל לכפר פסולים. לא דמי להא
באיזהו מקומן (לקמן נג:) נאמר כאן
מה וכו' שכן באין בצבור.
שינויי נוסחאות
❖
לפני ולפנים בחטאות החיצונות קאמרינן שאם
כדלקמן דף יג ע"א:
דאמר (לקמן דף סג. ומנחות דף ח.
סביב בעולה ואשם ונאמר להלן סביב
א] בכתה"י חזרנו. וכ"ה ברש"י
נכנס דמה [לפני] ולפנים פסולה אית ליה
ושם) [שלמים ששחטן] לד] בהיכל
בחטאת [המילואים] מה להלן פיסוק
ח]
ד"ו ופרי"ד, וכ"ה בכתה"י בגמ'
להלן: ב] בשחיטה היא, ליתא
מוסף רש"י
לרבי אליעזר אף האשם שכן מכפרת על
כשירות לא יהא טפל חמור מן העיקר
ארבע מתנות כ] דהא ד' (ד) מתנות כתיבי
(ב)
בכתה"י ופרי"ד. וכן בש"מ
דהני מילי היכא דכתיב אל פתח אהל
בה ואי אפשר לשתי קרנות בבת אחת
חייבי כריתות מחטאת ט] דשמיעת הקול שכן
חלילה. לשון מחול סביב (פסחים
מחקה, ועי' דק"ס ומלאי"ט
דכ"ה נכון מדאהדריה ר' יהושע
מח:) חטאת נאמר בה היא
מועד שתלה לה] הכשירו בהיכל:
אף כאן פיסוק ד' מתנות באותה כא]
טעונה ארבע מתנות כרבי ישמעאל דאמר
ד)
בשחיטה היא לשמה כשירה
לקמן: ג] בכתה"י ליתא בזביחה,
מתנה שנותן לקרן שהוא כשתים צריך
שלא לשמה פסולה. בשעיר
וכ"ה בכל הנ"ל באות ב. בצ"ק
כל הדמים טעונה י] ארבע מתנות יא] (שכן טעונה)
הביא נוס' ס"י נאמר בו הוא
לפסוק לצפונה של קרן ולמזרחה
נשיא כתיב בשחיטתו ושחט אותו
על ארבע קרנות וליטעמיך האיכא אצבע האיכא קרן האיכא חודה אלא
לשמו וכו'. וכ"ה בד"ו ש"ח:
במקום אשר ישחט את העולה
ה)
של קרן: ולימא ליה שכן טעונין כב] ד'
: ה] הרי
לפני ד' חטאת הוא שישחטנו
ד] אימוריו (*ש"מ כ"י)
חד מתרי תלת טעמי נקט אמר מר אמר לו ר' יהושע לא אם אמרת לימא
ו)
יב]
מתנות על ד' קרנות. מה שאין כן
: ו] נ"א
לשם חטאת ואם לאו פסול דהוא
הוא (*ש"מ, וכ"ה ברש"י)
משמע בהוייתו יהא אם בהוייתו
ליה רבי אליעזר אשם נמי דמו למעלה אמר אביי א אשם דמו למעלה לא
האשם (ש"מ כ"י מס"א, וכ"ה
באשם דר' ישמעאל גופיה לא בעי ומיושב מ"ש בתוד"ה הרי
יהא כשר ואם לאו פסול ומינה
ביפ"ע),
מצית אמרת ק"ו מעולה ומה עולה שהיא כליל דמה למטה אשם שאינו
בשאר זבחים אלא ד' מתנות בשתי
ילפינן פסול דחטאת: אף אשם
כו' "באשם מצורע", ודלא
ב
נאמר בו הוא, הוא לשמו
כהגרי"ב לקמן אות ל, ועי' גם
קרנות דקתני כג] בדר' ישמעאל אי מה
כליל לא כל שכן מה לעולה שכן אינה מכפרת חטאת העוף תוכיח מה
בח"נ ובטה"ק לתוס' הנ"ל:
כשר שלא לשמו פסול.
להלן ארבע מתנות [על ארבע
לחטאת העוף שכן אינה מין זבח עולה תוכיח לא ראי זה כראי זה ולא ראי
ז] אמר מר אמר לו (*ש"מ):
בצו את אהרן והקטירו המזבח
ח] בכתה"י דמה לפנים פסולה
אשה לה' אשם הוא בזמן שהוא
קרנות] אף כאן כו' אמרת עולה
זה כראי זה הצד השוה שבהן שהן קדשי קדשים ודמן למטה אף אני אביא
וכצ"ל, וכ"ה ברש"י ובבה"ז. [מה
לשם אשם כשר ואם לאו פסול
טעונה יסוד וקרן מזרחית דרומית
(לעיל ה:) אשם לא נאמר
שנד' בש"מ בד' וילנא דצ"ל לפני
אשם שהוא קודש קדשים ודמו למטה א"ל רבא מפרזקיא לרב אשי ולפרוך
ולפנים הוא ט"ס]: ט] נ"א
לא היה לה יסוד: וליטעמיך. טובא
בו הוא אלא לאחר הקטרת
מה להצד השוה שבהן שכן אין להן קצבה תאמר באשם שיש לו קצבה
אימורין. והילכך אשם לא איפסיל
בחטאת (כי"מ וצ') וכ"ה בד"ו
הוה ליה לרבי יהושע למיפרך דהא
בגמ' ובתוס', וכמו לפנינו לעיל
בשלא לשמו, דהא בהקטרה כתיב
אלא היינו טעמא דרבי אליעזר דאמר קרא הכהן המחטא אותה אותה
איכא קרן ואצבע וחודה שחטאת
2
בחטאות החיצונות, אך בש"מ
הוא והקטרה לאו עיקר הוא,
כ"י מגיה בגמ' מחטאת
וליכא למימר הוא אשם ולא
דמה למעלה $ ואין דמו של אחר למעלה אי הכי חטאת נמי נימא אותה
ט) טעונה ליתן מתנותיה באצבע כנגד
3
יג]
וכלפנינו: י] טעונין (כתה"י וד"ו):
שנקטרו אימוריו שלא לשמו, דהא
לשמה כשרה שלא לשמה פסולה הא שאר זבחים בין לשמן בין שלא לשמן
חודה של (ה) קרן כד] אבן של אמה
יא] צ"ל ארבע מתנות, ארבע
הוא עצמו שלא הוקטרו אימוריו
כשר כדאמרינן בפ' תמיד נשחט
מתנות על ארבע קרנות (ש"מ
על אמה ברום אמה בד' מקצעות
כשרין $ ההוא אותה לאו דוקא דהא שייר פסח הכא נמי לאו דוקא דהא
[בש"מ שבד'
דנטמאו אימוריו או שאבדו לא
כ"י, וכ"ה ברש"י),
המזבח מה שאין כן בשאר הדמים
וילנא (באות כ) ציינו בטעות
מעכב כפרה ונאכל הבשר (מנחות
שייר עולת העוף בזביחה מיהא לא שייר מידי ואי בעית אימא הא מני
ד.) אבל אשם לא נאמר בו
הגהה זו ברש"י]. התיבות (שכן
דאפילו עולת העוף שהיא למעלה
רבי אלעזר ברבי שמעון היא דאמר האי מקום לחוד והאי מקום לחוד
הוא אלא לאחר הקטרת
טעונה) ליתא בכתה"י ובד"ו.
מחוט הסיקרא כדלקמן אינה צריכה
אימורין. ולא ילפינן מיניה, וליכא
והוסיפום בדפוס פפד"מ ושם
דתניא דמים התחתונים ניתנין מחוט הסיקרא ולמטה והעליונים מחוט
❖
ז)
בסוגריים מרובעים. וכנר' בכדי
למימר בהקטרה דמבעי לשמו
להגביה כ"כ ולתת על הקרן ממש אלא
להפסיק בין התירוץ והקושיא. אך
הסיקרא ולמעלה אמר רבי אלעזר ברבי שמעון במה דברים אמורין בעולת
שתהא למעלה מן החוט כל שהוא
לפי נוסח הנ"ל של הש"מ נוח גם
העוף אבל בחטאת בהמה היא עצמה אין נעשה אלא על גופה של קרן: תנן
כדתניא לקמן [דף סה.] עשאה למטה
בל"ז: יב] אמרת בחטאת כו'
ח)
שיטה מקובצת
כצ"ל (ש"מ ומ"כ). בכתה"י אם
התם שהיה רבי עקיבא אומר כל דמים שנכנסו להיכל לכפר פסולים
מרגליו אפי' אמה כשרה ואין שום
הרי הוא אומר כחטאת כאשם.
אמרת בחטאת שכן דמה
זבח טעון מתנות אצבע אלא זורק
וחכמים אומרים חטאת בלבד רבי אליעזר אומר אף האשם שנאמר כחטאת
למעלה: יג] נ"א בשחיטת
פ"ה דהיקשא הוא וכו'. וא"ת
חטאת (גליון). בכי"צ בשחיטה:
והלא אין היקש למחצה, וי"ל דשאני
מן הכלי אל קיר המזבח כה] למקצעותיו
כאשם בשלמא רבי אליעזר כדקאמר טעמא אלא רבנן מאי טעמא אמר
(ג)
יד] בשחיטת (*ש"מ), והוא מן
הכא דמיעט רחמנא אותה אותה שלא
השנים והדם מתפשט לצפון ולמערב
הפירוש, וראה לעיל אות ב:
לשמה פסול אבל אחרת לא כדאמרינן
רבא אשם נכנס דמו לפנים פסול לא מצית $ אמרת קל וחומר מעולה מה
טו] ס"א טעמיה דר' יהושע
לעיל (דף ה.). וא"ת רבי אליעזר למאי
ואין מתנתו כו] כנגד חודה במשך
דסמיך (ש"מ), ועי' צ"ק:
דריש האי אותה. וי"ל דדריש אותה
מלמעלה למטה כחטאת שצריכה כנגד
טז] דרשי (*ש"מ כ"י): יז] ותיתי
כרב אחא דמתני כולהו לפסול לעיל
כו' דנאכלין כצ"ל. (*ש"מ, וכ"ה
חודה לקמן באיזהו מקומן (דף נג.): ולימא ליה רבי אליעזר אשם נמי דמו למעלה. דהא רבי אליעזר מקיש אשם לחטאת: חטאת העוף. דמה
(דף ט:) מאותה, וכוליה קרא להכי
בכי"צ בגמ'): יח] פסולה
הוא דאתא (תוס' טוך): מה חטאת
למטה לקמן בפרק קדשי קדשים (דף סג.): אינה מין זבח. אלא מין מליקה: אין להן קצבה. לדמיהן ואשם יש לו קצבה לדמיו י) בכסף שקלים:
(כתה"י): יט] האשם (*ש"מ)
:
שלא לשמה פסול. פי' כמו חטאת
המחטא אותה. הזורק דמה ובחטאת כתיב ומיעט אותה בחטאת למעוטי שאר קדשים ממקום מתן דמו של חטאת: אי הכי. בשחיטת
כ] נ"א מתנות ארבע נפסקות זו
ששחטה שלא לשמה. וא"ת והלא
מזו דהא ארבע קרנות כתיבי
בגופיה דחטאת לא כתיב פסול שלא
חטאת נמי כתיב (ו) אותה לחטאת ומיעוטא הוא ולידרשא ר' אליעזר למעוטי אשם מפסול שלא לשמו: שייר עולת העוף. שהיא
(כי"פ). וכן ברש"ש הגיה ד'
לשמה למצוה [אלא דילפינן משלמים]
למעלה דילפינן לקמן (דף סה.) מומלק והקטיר מה הקטרה בראשו של מזבח אף מליקה בראשו של מזבח: בזביחה לא שייר מידי.
קרנות, וראה הג' הב"ח:
וא"כ הוי למד מן הלמד בקדשים,
כז]
כא] דאותה מתנה שנותן לקרן
וי"ל דלמצוה לא צריך דסמיך (לזאת
(ז) אדבר שהוא זבח לא שייר כלום שכל הזבחים נמעטו שלא יהא דמו כח] למעלה ועולת העוף לאו שיורא הוא דאינו זבח כמותו: הא
שהיא (כי"פ וד"ו ב'): כב] טעונה
תורת) [אזאת התורה] דאיתקש
מני. דלא חשיב עולת העוף שיור רבי אלעזר בר' שמעון היא: דאמר האי מקום.
דחטאת בהמה לחוד ודעולת העוף לחוד אע"פ
(כתה"י): כג] דקתני התם
(מנחות) לכולהו, ולא צריכא לן באשם
(*ש"מ): כד] קרן שהיה אבן
אלא לעיכובא ועיכובא דחטאת כתיבא
ששניהם למעלה אין מקומן שוה הלכך במיעוטא דגבי זריקת חטאת ליכא שיור: במה דברים אמורים. דעליונים לא קביע
כצ"ל (צ"ק וק"נ),
וראה הגהת
ואין זה למד מן הלמד (תוס' טוך):
להו מקום אלא שיהא מן החוט ולמעלה: בעולת העוף אבל חטאת בהמה אינה נעשית אלא בגופה של קרן. האבן של
הב"ח. בש"מ הגיה קרן נמשך
מחטאת דשמיעת הקול יליף. פי'
מלמעלה ומלמטה והקרן היה
דליכא בה כרת. וא"ת א"כ מאי פריך
אמה על אמה שבראש מזבח כט] שכל למטה מן הקרנות פסולה ואף על פי שהיא למעלה מן החוט ארבע אמות: כל דמים.
אבן, [לכאורה צ"ל "במשך
לעיל שיש בהן צד כרת. וי"ל דמ"מ
החיצונים שנכנסו להיכל לכפר פסולין ואף על גב דלא כתיב אלא וכל חטאת אשר יובא מדמה וגו' (ויקרא ו) מרבה רבי עקיבא קדשי קדשים
מלמעלה למטה", וכלשון רש"י
(שם) [בשם] חטאת איכא כרת. וא"ת
להלן: כה] המזבח לשני
פב.): אלא לרבנן מאי טעמייהו. הא ודאי איתקש אשם לחטאת:
וקדשים קלים מריבויא דכל וכל לקמן בכל הזבחים שנתערבו (דף
א"כ השתא נמי מאי משני מ"מ שם
מקצעותיו והדם כצ"ל (צ"ק):
חטאת מכפרת על חייבי כריתות
עולה כו] מתנתן (כתה"י): כז] בזביחה
משא"כ באשם. וי"ל דשם חטאת
מיהא כצ"ל (ש"מ): כח] דמן (*ש"מ): כט] המזבח (ש"מ): ל] תיבת מצורע מיותר כי במצורע כתיב כחטאת האשם (ויקרא יד) אכן בפרשת האשם
פירכא כל דהו ועל מה הצד פרכינן פירכא כל דהו, אבל על חדא מחדא לא פרכינן פירכא כל דהו (חולין קטז.): האיכא קרן האיכא חודה. לאו דוקא
(ויקרא ז ז) כתוב כחטאת כאשם, ועי' רש"י מנחות כח ע"א ד"ה היקש דחטאת ואשם וכו' (הגרי"ב). ועי' יפה עינים ובש"נ לעיל אות ו: לא] דעונו
דבעינן חודה וקרן, דלמאן דאית ליה חודה לא בעי קרן ולמאן דאית ליה קרן לא בעי חודה אלא למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. וקרן לא הוי בכלל
מחטאת כצ"ל (ש"מ) וכן בצ"ק ושם דעונו עונו: לב] גמירי בריש מנחות ואין ג"ש למחצה אלא אי כו', כצ"ל (ש"מ): לג] עי' צ"ק, פ"מ,
פירכא דלעיל דקאמר שכן דמה למעלה דהא עולת העוף דמה למעלה מחוט הסיקרא לא בעי קרן כדפירש בקונטרס (תוס' טוך): אשם דמו למעלה
ח"נ וטה"ק, מ"ש לבאר דברי התוס'. ובס' בה"ז כ' דמתיבת ותימה עסה"ד תלמיד טועה כתבו. ובד"ו ש"ח יש הגהה על הגליון וז"ל, [אמר]
לא מצית אמרת. עיין בהשמטות בסוף המסכת: ק"ו מעולה. וא"ת שלא לשמה נמי ליתכשר לר"א באשם מק"ו דעולה, ומה עולה שהיא כליל לאישים
הכותב נר' שבכאן חסר וכך צריך להיות [באשם] וי"ל דאיכא למפרך [מה] לעולה שכן אינה מכפרת ותו כו' ודו"ק היטב עכ"ל: לד] בד"ו
כשר בשלא לשמו אשם דאינו כליל כו'. [ויש לומר] דאיכא למיפרך (הכא) [הכי] מה לעולה שאינה מכפרת. וליכא [למימר] חטאת העוף [תוכיח] דחטאת
דאמר מנחות שנקמצו בהיכל. ובש"מ מגיה דאמר בפ"ק דמנחות שלמים ששחטו [צ"ל ששחטן] בהיכל. וכך הוגה גם בכי"ב. ועי' ח"ג
העוף פסול שלא לשמו (תוס' טוך): תוד"ה הרי וכו' הוה ממעט אשם מאותה. עיין בהשמטות בסוף המסכת: ד"ה כל וכו'. עי' תוספות פ"ק דמנחות
וצ"ק. ובמ"כ משמע שמחק כל דיבור זה מהתוס': לה] שתלה הכתוב באהל מועד כצ"ל (ש"מ).
(דף ח.) ד"ה מנחה שנקמצה: