פח:
המזבח מקדש פרק
תשיעי זבחים
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כמחלוקת כאן כך מחלוקת במראות נגעים. פר"ת דתלי האי
ו) הוגעו למים. כלומר אם היה גיעולן מועט
מז א מיי' פרק ח מהלכות כלי
ולא הזקיקן יג] אלא
א) [שבת קב: כתובות קו:]
המקדש הלכה ה:
מנחות פט. [תמיד כט. לא:],
לכיבוס מים מכבסים אותן אף בנתר ואהל: הוגעו לנתר ואהל.
בהאי דמשום דמעיל בא לכפר על לשון הרע וכן
מח ב מיי' שם פ"ט הלכה ג:
ב) עי' נזיר לד:,
ג) נגעים פ"א
❖
נגעים באין על לשון הרע כדאמרינן פרק יש בערכין (ערכין דף טז.):
שנתגעלו גיעול רב שהגיעו ליזקק לכיבוס נתר ואהל תו לא מתקן
מט ג ד מיי' שם הלכה ד:
מ"ד, ד) ערכין טז. [ע"ש וברש"י]
שבעים
ירוש' יומא פ"ז ה"ג, ה) שייך
ושנים. לא פליג התנא כו]
להו כלל: אף במים. לאו לרבותא הוא אלא למימרא דנתר ואהל
אמתניתין דשבועות (דף ב.)
לע"א, ו) יומא מד. ערכין טז.,
דתנן שתים שהן ארבע
דנקט לאו לענין כיבוס נקט דהיכא
ז) עולה, ויקרא ו ב. חטאת, שם
תורה אור השלם
דהתם מיירי בנגעים לבנים והכא
דאסור אסור לגמרי והיכא דשרי שרי
פ' יח. אשם, ז א. שלמים, שם
הוגעו לנתר ואהל אף במים אין מכבסים
פ' יא., ח) שם ח ב, ט) [וע"ע
1. וַיַּעַשׂ אֶת מְעִיל הָאֵפֹד
מיירי בכל מיני נגעים ירקרק ואדמדם
לגמרי אלא לענין גיעול נקיט ליה
ויש אומרים אין מכבסין אותן כל עיקר
תו' כתובות ל. ד"ה מיום ובסוטה
א
מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּלִיל תְּכֵלֶת:
וה"ק נתגעלו אין מכבסין אותן כלל
ופתוכים ויש להוסיף עוד נגעי בתים
ח. ד"ה מיום ובסנהדרין לז:
שמות לט, כב
כז]
שאין עניות במקום עשירות: ת"ר מעיל
❖
א)
ב
2. וַיִּקְחוּ אֶת כְּתֹנֶת יוֹסֵף
ונגעי בגדים: מכפרים על
ד"ה מיום]
אם הוזקקו לנתר ואהל: נראה
כולו של תכלת היה שנאמר 1 ויעש את
וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת
שפיכות דמים. מה שמפרשים אהא
בעיני דה"ג שוליו כיצד היה מביא
הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם: בראשית לז,
כח]
מעיל האפוד כליל תכלת שוליו כיצד
לא
כו'. דברימונים נאמרו שלשה צבעים: גליון הש"ס
מיום שחרב בית המקדש אף על פי
3. וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד
א] ג מביא תכלת וארגמן ותולעת שני שזורין
שלא נפתחו פיהם. דרך רימונים
שבטלו ד' מיתות דין [ארבע] מיתות
גמ' למה נסמכה פרשת קרבנות
לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם
ועושה אותן כמין רימונים שלא פיתחו
לפרשת בגדי כהונה. בערכין דף
לא בטלו דלהכי לא נקט מ' שנה
כששוהין באילן אחר גמר בישולן
וְעַד יְרֵכַיִם יִהְיוּ:
ב]
(ו) [טז ע"א] איתא למה נסמכה
שמות כח, מב
פיהן וכמין קונאות של קנסות שבראשי
קודם שחרב בית המקדש שגלתה
מתפתחין מאיליהן כדרך שעושין
4. וְעָשִׂיתָ חשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה
ג]
פרשת בגדי כהונה לפ' קרבנות
קליפי אגוזים החיצונות: וכמין
ועי' ברש"י כאן והתם. ועיין
סנהדרין דבההיא שעתא אפי' דין
תינוקות ד] ב)ד ומביא שבעים ושנים זגין שבהן
חשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ זָהָב
❖
בדרשות הראנ"ח פ' תצוה:
תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי
קונאות. בוטונ"ש יד] עשויין כמין תיק
ארבע מיתות לא הוה דבגדי כהונה
שבעים ושנים עינבלין ותולה בהן ה]
וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ:
מכפרין ולא נהירא דגבי שמעון בן
של נחשת שעושין [בסוף] בית יד
שמות כח, טו
שלשים וששה בצד זה ושלשים וששה
ו]
5. כִּי יָמִים רַבִּים יֵשְׁבוּ בְּנֵי
לעזי רש"י
שטח פריך ליה באחד דיני ממונות
הרומח שקורין ארישטיי"ל טו] לשון
מצד זה רבי ז] דוסא אומר משום רבי
יִשְׂרָאֵל אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר וְאֵין
(סנהדרין דף לז:) אף על גב דהוו בגדי
(שמואל ב כא) ומשקל קינו דישבי
בוטונ"ש. כפתורים.
זֶבַח וְאֵין מַצֵּבָה וְאֵין אֵפוֹד
יהודה שלשים וששה היו שמונה עשרה
ארישטיי"ל ארישטוי"ל.
הושע ג, ד
וּתְרָפִים:
בנוב והתינוקות תולין אותו בראשי
כהונה ט) ומיהו הייתי יכול לקיים פירוש
6. וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן וְנָשָׂא
גולה (שבניצב חנית או חרב,
מצד זה ושמנה עשרה מצד זה אמר רבי
זה ולומר דלהכי לא נקט מ' שנה
כובעי נצרים שעושין אותו למלחמתן
כדי שלא ישתמט כלי הזין
אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַ¢קּדָשִׁים אֲשֶׁר
עיניני בר ששון כמחלוקת כאן כך מחלוקת
מהיד).
שקורים הילמ"ש טז]: קנסות ג] שבראשי
משום כט] דאיכא דין מיתות דבטלו כגון
יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל מַתְּנֹת
ח]
הילמ"ש הילמי"ש. קסדות.
קָדְשֵׁיהֶם וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד
תינוקות. לשון [שמואל א יז] וקלסא
עריות ועבודת כוכבים שמכפרין
במראות נגעים דתנן מראות נגעים רבי
ג)
אינצליט"ש אישקיליטי"ש.
לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי יְהֹוָה:
❖
דנחשא על רישיה: זגין. אינצליט"ש יז]:
עליהם מכנסים ואפוד אבל דין שפיכות
שמות כח, לח
זוגים (פעמונים).
דוסא בן הרכינס אומר ל"ו עקביא בן
7. וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים וּמַלְקוֹשׁ לוֹא
עינבלים. מה שתלוי בתוכן לקשקש
דמים לא בטל דכתונת שמכפרת על
מהללאל אומר שבעים ושנים ד) ואמר רבי
הָיָה וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ
שפיכות דמים אין מכפרת על ההורג
ותולה בו אצל הרמון [והוא] פעמון
ירמיה ג, ג
שינויי נוסחאות
מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם:
עיניני בר ששון $ למה נסמכה
פרשת
8. וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר
אלא על ישראל שערבין זה בזה
כדכתיב (שמות לט) פעמון ורמון יח]
א] צ"ל היה מביא (ש"מ)
:
משֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל
קרבנות
לפרשת בגדי כהונה לומר
לך מה
דומיא דעגלה ערופה דכתיב (דברים
ובתוך הרמונים דקרא לאו בתוך החלל
ב] פתחו (כי"צ). וברש"י נפתחו:
וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת
קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה
מכפרין
ג] צ"ל קולסות (ש"מ). ועי' רש"י.
הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם:
כא) כפר לעמך ישראל ואציבור מכפרת
קאמר אלא ביניהם דפעמון אחד
❖
אבל רש"ש כ' דהוא בחילוף
במדבר יז, יב
כתונת
מכפרת על שפיכות דם
שנאמר
בין שני רמונים: מצד זה. מלפניו
ולא על ההורג וכן משמע הכא דכתנת
דטלנ"ת: ד] בכי"צ נוסף ותולה
בו: ה] צ"ל בו (ש"מ): ו] מצד
ומלאחריו: מראות נגעים. לטמא יט]
וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת
לא מכפרת אהורג דאי מכפרת מאי
2
(כי"צ): ז] נדצ"ל ר"י אומר
מוסף רש"י
פריך הכא מעגלה ערופה והא עגלה
מפתוכין של לבן אדמדם ולבנים
בדם מכנסים מכפרת ט] על גילוי עריות
דר' דוסא בן
משום ר' דוסא.
אין עניות במקום עשירות.
הרכינס קדים טובא לר"י (קר"א).
ערופה אישראל מכפרה וכן משמע
של נתקי הראש וזקן ושל נגעי בתים
שנאמר ועשה להם מכנסי בד [לכסות
3
ובש"מ מחק תיבות ר' דוסא.
כל מעשיהם בעושר ושררה
[ובגדים]: למה נסמכה. בצו את
פ' יש בערכין (ערכין דף טז.) דקאמר
(המפרש תמיד כט.) למה נסמכה
ומשם ס"א מחק תיבות משום
(את) בשר ערוה] מצנפת מכפרת על גסי
פרשת קרבנות. בפרשת ואתה
ר"י. ועי' יעב"ץ דשמא תרי ר'
על ז' דברים נגעים באים וקחשיב
אהרן זאת תורת העולה זאת תורת
ז)
הרוח מנין אמר רבי חנינא יבא דבר שבגובה
דוסא או תרי ר"י הוו: ח] צ"ל
תצוה נסמכה ענין המלואים לבגדי
החטאת והאשם וזבח השלמים והדר
שפיכות דמים ולשון הרע ופריך התם
כהונה: ויטבלו את הכתנת
ענני. וכן בסמוך (יעב"ץ. וכ"ה
ויכפר על גובה אבנט מכפר על הרהור הלב
ח) קח את אהרן ואת הבגדים: ויטבלו
ממעיל שמכפר על לשון הרע ומכתנת
בדם. רמז היה להם שטבילת
בערכין): ט] מכפרים (ש"מ):
כפרת דמים עולה ע"י כתנת: אין
י] צ"ל אהיכא (ש"מ). וכ"ג רש"י
היכא דאיתיה חושן מכפר על הדינין
את הכתנת. רמז הוא לעתיד
שמכפר על שפיכות דמים לא פריך
י]
אפוד ותרפים. בזמן שאין אפוד
וכ"ה בערכין טז ע"א. אבל
שנא' ועשית חושן משפט אפוד מכפר על
שיכפר כ] שפיכת דמים בכתנת.
מידי משום דלא מכפר אהורג אלא
הוי עון תרפים: יבא דבר
בשאילתות איתא על היכא
4
שבקול. פעמוני המעיל נשמעין:
(הגרי"ב): יא] בערכין שם איתא
טבילה היינו כפרה: לכסות את כא]
אישראל כדפרישית אבל מלשון הרע
עבודת כוכבים שנאמר אין אפוד ותרפים
5
ויכפר על קול. לשון הרע (ערכין
אמר הקב"ה יבא: יב] בכתה"י
בשר ערוה. לחפות על גילוי עריות:
דלא ל] מצינו לשנויי הכי דמסתמא
מעיל מכפר על לשון הרע מנין א"ר יא] חנינא
טז.) על לשון הרע. כי ההיא
נוסף שפיכות דמים אשפיכות
דמים לא קשיא: יג] הוזקקו
דקרח לשון הרע הוי דכתיב
אהיכא דאיתיה. שהיו חוגרין כנגד
אין ציבור נענשין על לשון הרע של זה
יבא דבר שבקול ויכפר על קול הרע וציץ
(ש"מ): יד] פי' כפתורים (לעזי
(במדבר יז) אתם המיתם את עם
אצילי ידיהן דהיינו כנגד הלב
כיון דשמא לא יבא לידי תקלה וכן פירש
רש"י): טו] פי' בליטה שבניצב
ה', וסתם לשון הרע בחשאי הוא
מכפר על עזות פנים בציץ כתיב 6 והיה על
(יומא מד.) יבא דבר שבחשאי.
החרב או החנית כדי שלא ישמט
בקונט' התם ועוד יש מפרשים
כדילפינן בפרק שני (לעיל דף יט.)
מצח אהרן ובעזות פנים כתיב ומצח אשה
כלי הזין מן היד (עפ"י לעזי רש"י):
קטורת נעשית בהיכל בחשאי,
7
מולא יחגרו ביזע: אין אפוד. נגלה
בההיא דערכין (גז"ש) דלהכי לא פריך
טז] פי' קסדות (לעזי רש"י):
כדתניא בפרק הוציאו לו במסכת
זונה היה לך איני והא"ר יהושע בן לוי שני
מכתנת דנהי דמצלת מעונש מיתה
עון תרפים הא יש אפוד אין תרפים.
יז] בנזיר לד ע"ב איתא דזוג הוא
יומא (מד.) פורשין מבין האולם
ולמזבח בשעת הקטרה: קשיא
חלקו החיצון של פעמון: יח] נ"א
דברים לא מצינו להן כפרה בקרבנות ומצינו
מנגעים ויסורין לא מצלת ואם תאמר
כך שמעתי במסכת ערכין (דף
לשון הרע. דלעיל, דקתני דבגדי
והא דכתיב (וישם) [ויתנו] את
טז.): דבר שבקול. פעמונים שבו
לו כפרה ממקום אחר ואלו הן שפיכות דמים
הכא משמע דכתנת מכפרת על דידיע
כהונה מכפרין: קשיא שפיכות
הפעמונים בתוך הרמונים לאו
דמים אשפיכות דמים.
בתוך חללן קאמר כו' (ב"ש):
(מכפר): [ויכפר] על העם.
מאן קטליה ובשבועות (דף ח.)
ולשון הרע שפיכות דמים מעגלה ערופה
דקאמרינן לעיל בגדי כהונה
יט] לטמא. משנה היא במס'
מצריך קרא למימר שאין שעיר
במחלוקת קרח שהוא לשון הרע
מכפרין על אחרים, וקא חזינן הכא
נגעים בפ"ק והני תנאי חשבי
ולשון הרע מקטרת דתני רב חנניה מנין
:
דעגלה ערופה מכפרת על אחרים,
פתוכין של לבן כו' (ב"ש)
המשתלח לא] מכפר על דידיע מאן
[שנאמר] [במדבר יז] אתם המיתם וגו':
לקטרת שמכפרת שנאמר ויתן את הקטרת
כ] שכפרת (כתה"י וש"מ):
דעל ההורג אינה מכפרת, דקי"ל
8
שבחשאי. שהיה כב] לבדו שם כדתנן
קטליה ואמאי צריך קרא פשיטא
כא] את נמחק (ש"מ): כב] שהיה
בסוטה (מו:) שאם נתערפה
ויכפר על העם ותני דבי רבי ישמעאל על
ה)
: כג] צ"ל מבין
העגלה ואח"כ נמצא ההורג מנין
הכהן לבדו (ש"מ)
דהא כתנת מכפרת ומיהו יש לפרש
פורשין בין כג] האולם ולמזבח בשעת
(הגרי"ב): כד] נדצ"ל קטלי ליה.
שהוא נהרג, ת"ל ולארץ לא יכופר
מה קטורת מכפרת על לשון הרע יבא דבר
דיש חילוק בין ציבור לכל ישראל
הקטרה וכל שכן מן ההיכל שנאמר
וגו': הא דלא ידיע מאן
וכעי"ז בכתה"י: כה] ס"א
שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי קשיא לשון
דכתנת מכפרת אציבור ושעיר
וכל אדם לא יהיה וגו' בסדר יומא
קטליה. עגלה מכפרת: בר
דנגעים באים על לשון הרע.
קטלא הוא.וכל כמה דלא מיקטל
גליון, וצ"ע דהא הכא לא קאי אלא
הרע אלשון הרע קשיא שפיכות דמים
(דף מד.): ידיע מאן קטליה.
לא מיכפרי אחריני דכתיב ולארץ המשתלח לב] על כל ישראל:
אשפיכות דמים (שמכ"י)
. [ובד'
❖
כתונת מכפרת על הציבור שלא
אשפיכות דמים יב] לא קשיא הא דידיע מאן
וילנא הובא זה בשיבוש]: כו] האי
לא יכופר וגו':
הדרן עלך המזבח מקדש
תנא כצ"ל (ש"מ): כז] עי' בספר
יענשו: בר קטלא הוא. וכל כמה
קטליה הא דלא ידיע מאן קטליה אי דידיע
תו"ק דזה על דרך א"נ:
דלא קטליה כד] מיענשי דכתיב [ולארץ]
כח] אהא דאמרינן (ש"מ):
שיטה מקובצת
מאן קטליה בר קטלא הוא במזיד ולא אתרו ביה ולשון הרע
אלשון הרע נמי
כט] בגליון גר' משום דאע"ג
לא יכופר וגו' (במדבר לה): ומשני
לא קשיא הא בצינעא הא בפרהסיא:
דאיכא. ולא נהירא: ל] צ"ל לא
כאן בפרהסיא. מעיל, ודוקא לציבור
במזיד ולא אתרו ביה. דלאו בר קטלא
(ש"מ): לא] יתכן להיות הפנימי
אבל איהו לא מכפר ליה אלא
הדרן עלך המזבח מקדש
(הגרי"ב): לב] צ"ל הפנימי
בנגעים ושב ורפא לו (גליון):
הוא הילכך ציבור מתכפרי בכתונת
(הגרי"ב):
והוא נגעים באים עליו כדאמר
בערכין כה] [דף טז.]: בצינעא. דהוה דבר שבחשאי קטרת מכפרת שהוא מעשה חשאי: בפרהסיא. שהוא דבר שבקול קול פעמונים מכפר עליו:
הדרן עלך
המזבח
מקדש