28/179

צא:

כל

התדיר פרק

עשירי זבחים

עין משפט

מסורת הש"ס

נר מצוה

אמר

גמ'

ליה אי תניא תניא. הא דפליגי רבי ורבנן בסוף כל

אמר שמואל המתנדב שמן לדברי

רבי טרפון קומצו.

לא א ב מיי' פט"ז מהלכות

א) [ע' תוי"ט סוף פי"ב

יח]

דמנחות], ב) [מנחות קז.],

מעה"ק הלכה יד:

ומקטיר הקומץ ושיריו נאכלים: קרבן מנחה.

המנחות באות מצה (מנחות סב.) גבי תנופת זבחי שלמי צבור

דמצי יט] למכתב כי

לב ג מיי' פי"ז מהל' מעה"ק

ג) [שם עד:], ד) [שבת ל:

קרבן יתירא לדרשא: אף אנן נמי תנינא. דנאכל

דילפינן מזבחי שלמי יחיד וקאמר רב פפא דכולי עלמא דון מינה

תקריב וכתב

וש"נ], ה) תוספ' דמנחות פי"ב

הלכה יד:

לג ד מיי' פ"ב מהל' תמידין

ה"ד, עי' ספרי שלח קז,

ולא מקטיר ליה כולו: אין אתה צריך לשאול. אם של אלו

ומינה ההיא מקמי דשמעה לברייתא דהכא דמפקינן לח] גבי

ו) מנחות קז. [ושם כל הסוגיא

הלכה ו:

מתנדב שמן דפליגי בדון מינה ומינה

הוא או של נדבה הוא ויהיב טעמא

לד ה מיי' פי"ב מהל' שבת

בכמה שינויים], ז) [יבמות עח:

גמ' אמר שמואל לדברי ר"ט המתנדב

הל' ב ופ"א שם הל' ז

למילתיה שאין מתנדבין שמן: מכלל

וש"נ] ע' ירוש' יבמות פ"ח ה"ג,

ויש לתמוה דבפרק המנחות והנסכים

א)

א]

טוש"ע א"ח סימן שלד סעיף

פי"א ה"א, סנהדרין פ"ט ה"א,

❖

דמאן דאמר מתנדבין. איכא לספוקי

(שם קד:) תנן אמר רבי טרפון מה

שמן קומצו ושיריו נאכלין מאי טעמא

כז:

שבועות פ"ד ה"ב פ"ה ה"ב,

ח) [שבת קטו: וש"נ],

מצינו ביין שהוא בא חובה בא טל]

בנדבה אלמא שמן נדבה מתחלק:

אמר קרא קרבן מנחה מלמד שמתנדבין

ב)

ב]

ט) מנחות עד:, י) [יומא מו:],

בשלמא לר' זירא. דמתרץ למתני'

בנדבה אף שמן שהוא בא חובה בא

כ) כעי"ז פסחים ח סוטה ג.,

שמן וכי מנחה מה מנחה קומצה ושיריה

תורה אור השלם

ג)

ג]

נדבה למה לי מה מצינו כיון דיליף

כשמואל רישא דמשמע מתחלק

ל) ע' רש"ק, מ) [שבת מא:

נאכלין אף שמן קומצו ושיריו נאכלין א"ר

וש"נ], נ) שם מב., ס) ע' חולין

1. וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה

הכא מקרא מדכתיב קרבן:

[בשירים] וסיפא דמשמע נדבה לאישים

קכ:, ע) מנחות פט., פ) [וד'

לַיהֹוָה סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ וְיָצַק

זירא אף אנן נמי תנינא א"ר שמעון אם ראית

המוריד גחלת מעל המזבח

דאיכא כ] לאוקמא בקומץ: תנא רישא

כב. כט: מא: ובשאר דוכתי, אמנם

עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה:

שמן שמתחלק בעזרה אי אתה צריך לשאול

עיקר מילתא דר"י גופיה בביצה

וכיבה חייב. וא"ת

משום סיפא. רישא דתני גבי שמן

ויקרא ב, א

❖

2. כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת

כג: במשנה ובגמ'].

מהו אלא מותר רקיקי מנחות ישראל ולוג

אמאי חייב הא איתעבידא לה מצוותה

המתחלק אי אתה צריך לישאל מהו

אֵלֶּה לְהַקְרִיב אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ

כדי נסבה דאי נמי מתנדבין שמן

דהא תנן לה מ] בפרק המזבח מקדש

במדבר טו, יג

שמן של מצורע שאין מתנדבין ד] מכלל דמ"ד

לַיהֹוָה:

3. וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ חֲצִי הַהִין

אינו מתחלק אלא משום דבעי למיתני גליון הש"ס

(לעיל פו.) וכן גחלת שפקעה מעל גבי

מתנדבין מתחלק אמר ליה אביי אימא סיפא

אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהֹוָה:

סיפא אם ראית שמן ניתן על גבי

המזבח לא יחזיר ושמא יש חילוק בין

גמ' יין כדברי ר"ע. עי' מנחות

במדבר טו, י

❖

אם ראית שמן שניתן על גבי אישים אי אתה

4. וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ

דף צא ע"ב תוס' ד"ה דמייתי:

האישים אי אתה צריך לספקה

הורידה לפקעה מא] וההיא דתנן

צריך לשאול מהו אלא מותר רקיקי מנחת

לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן

בנדבה שאין מתנדבין שמן דדוקא

במסכת תמיד (דף לג.) נתפזר ממנה

עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ

כהנים ומנחת כהן משיח שאין מתנדבין שמן

שינויי נוסחאות

הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי

אשמעינן דאילו למאן דאמר מתנדבין

כקב גחלים מכבדן לאמה ניחא בלאו

הַשְּׁלָמִים: אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל

מכלל דלמ"ד מתנדב כולן לאישים לאביי

הכי משום דאינתיק למצוותה כדאמר

נותן כא] תנא רישא נמי אם ראית

ה]

הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה: ויקרא ו,

א] לדברי ר"ט נמחק (ש"מ). וכן

❖

ליתא בכתה"י ובמנחות (עד ב),

ה-ו

קשיא רישא לרבי זירא קשיא סיפא בשלמא

שמן מתחלק: יין כדברי רבי עקיבא.

בשלהי טרף בקלפי (יומא מו:):

ובאמת נראה כמיותר, ורש"י הוא

הא רבי יהודה הא רבי שמעון.

דאמר במסכת מנחות (דף קד:)

לרבי זירא רישא בשירים סיפא בקומץ אלא

שפירשו (דק"ס): ב] בס"י דתניא

ונפש כי תקריב קרבן מנחה.

וא"ת הא שמעינן ליה לר"ע

מתנדבין יין ואין מתנדבין שמן אותו

מוסף רש"י

לאביי קשיא תנא רישא אטו סיפא בשלמא

ותיבות אמר קרא נמחק (ש"מ):

דסבר ליה כר' שמעון בהגוזל בתרא

יין לספלים הוא נותן כב] לנסך ולא לזלף

ושיריו נאכלין. דלא הוי כוליה

ג] צ"ל וכמנחה (*ש"מ):

סיפא תני משום רישא אלא רישא משום

(ב"ק קיג.) דקאמר רבי שמעון משום

על האישים והוא הדין לרבי

למזבח, ושאני ליה לשמואל בין שמן

ד] מתנדבין שמן (*ש"מ) מכלל

כג]

סיפא מי תני אין אמרי במערבא תנא רישא

ד)

דלמ"ד (כי"צ): ה] מתנדבין

דמצי קמיץ ובין יין דלא מצי קמיץ

ו]

ר' עקיבא לובש אדם י' כלאים זה

טרפון ביין כד] אלא משום דאיצטריך כה]

שמן לא

שמן אזיל לאישים כצ"ל (ש"מ).

(מנחות עד: מכת"י)

משום סיפא: ה)ת"ש $ יין כדברי ר"ע בלספלים

על גב זה כדי להעביר כו' ויש

שמן למיתני [כדברי] רבי טרפון

יפחות מלוג. דחזי למנחת נדבה

נ"א כולו לאישים (ב"ש):

שמן ז] כדברי רבי טרפון לאישים מאי לאו מדיין

ו] בכי"צ אמרי במערבא אין:

ואע"ג דהוא מתכוין להקריבו בפני

לומר דתרי תנאי ואליבא דר"ע:

דלא ליתני לה סתמא דהא לר'

ז] מדברי התוס' במנחות (צא ב)

עצמו כנסכים, והך סתמא כר'

כולו לספלים שמן כולו לאישים מידי איריא

עקיבא אין מתנדבין שמן תנא נמי

ח]

ובחולין (כג ב) נר' דל"ג שמן,

טרפון דאמר אף מתנדבין שמן

(שם קז.) דון מינה ומינה. לכל

ומפרשי דפליג ר"ט ביין.

יין כדברי רבי עקיבא: שמן של

הא כדאיתא והא כדאיתא אמר רב פפא כתנאי שמן לא יפחות מלוג רבי

ו)ג

והגרי"ב שם כתב על דבריהם

דבריה נלמוד ממנה מאחר שעיקרו

נדבה כדברי רבי טרפון. דאמר אף

אומר שלשת לוגין במאי קמיפלגי אמרוה רבנן קמיה דרב פפא דון מינה

דמצוה ליישב: ח] שמן נמי כולו

של דבר למדתי מחבירו אף לכל

ז)

(*ש"מ): ט] צ"ל ודון (ש"מ):

דבריה נלמוד ממנה (סנהדרין עה:

מתנדבין שמן לאישים הוא נותן כב]:

ומינה דון מינה ואוקי באתרה איכא בינייהו דרבנן סברי מה מנחה

ט]

י]

וכעי"ז שבועות לא.) דון מינה

י] סברי דון מינה ומינה דון

הא כדאיתא והא כדאיתא. יין כולו

ואוקי באתרה. דון עיקר הדבר

מינה מה מנחה כו' (ש"מ):

מתנדבין אף שמן מתנדבין [ומינה מה מנחה לוג שמן אף כאן לוג שמן

לספלים ודקתני בשמן לאישים אקומץ

ללמדו מחבירו, אבל לשאר דבריו

יא] נאכלין ורבי סבר דון מינה

ומה מנחה קומצה ושיריה נאכלין אף שמן קומצו ושיריו נאכלין ואידך

שאתה מוצא דינו מפורש בו ואתה

ואוקי באתרה דון מינה מה

יא]

קאי: ה"ג כתנאי שמן לא יפחות מן

יכול ללמוד מיניה וביה דבר מדבר

מנחה כו' (ש"מ. וכעי"ז בכתה"י

ממנחה מה מנחה מתנדבין אף שמן מתנדבין ואוקי באתרה] כנסכים מה

הלוג רבי אומר שלשת לוגין: בדון

ובמנחות): יב] נ"א כולו לאישים

ואינך צריך ללמד מחבירו,

העמידהו במקומו ואל תשווהו

נסכים שלשת לוגין [אף שמן שלש לוגין ומה נסכים כולן לספלין]

אמר להו רב פפא אי ממנחה

מינה כו'. כל דבר שאתה למד

לחבירו (סנהדרין עה:)

. או: כלומר

ילפי לה דכו"ע לא פליגי דדון

אף שמן כולן לאישים אמר ליה רב פפא לאביי אי ממנחה מייתי לה [רבי]

מחבירו בג"ש ס) או בהיקש הוי למוד כו]

מינה ומינה כו' (*ש"מ):

לאחר שלמדו משם והבאתו לכאן,

יב]

יג]

יג] במנחות איתא אמר להו רב

העמידהו כאן בתורת שאר דברים

ממנו בכל דבריו: דון מינה ואוקי

דכ"ע דון מינה ומינה אלא רבי מאזרח גמר לה א"ל רב הונא בריה דרב

פפא. ותיבת לאביי ליתא

המפורשים בו (שבועות לא. וכעי"ז

באתרה. מה שהדבר צריך ללמוד

נתן לרב פפא מי מצית אמרת הכי והתניא קרבן מנחה מלמד שמתנדבין

(הגרי"ב): יד] תורה רשות

חולין קכ:). או: למאי דצריכי

לתרום (*ש"מ): טו] צ"ל תכבה

גמרינן, למאי דלא צריכינן מוקמינן

מחבירו שאין יכול ללמוד מגופו ילמד

שמן וכמה שלשה לוגין ומאן שמעת ליה דאמר שלשה לוגין רבי היא וקא

באתרא (יבמות עח:) דרבנן סברי

(צ"ק). וכלישנא דקרא (ויקרא ו):

מחבירו ולשאר דברים שיכול

מה מנחה מתנדבין. דשמן דבא

טז] בכי"צ נוסף עד דלהוי אפר:

מייתי לה מקרבן א"ל ח) אי תניא תניא ט) אמר שמואל המתנדב יין מביא

יז] בכתה"י ובילקוט לנסך. כלשון

נדבה גמרינן ממנחה נדבה,

ללמד כז] מגופו העמידהו על מקומו:

ומזלפו על גבי האישים מ"ט אמר קרא ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה

הפסוק: יח] כדברי (*ש"מ). ור'

כדאמר קרבן מלמד שמתנדבין

מה מנחה מתנדבין כו'. דעיקר

אות א': יט] מדמצי למכתב כי

שמן, וההוא גבי מנחת נדבה כתיב

ריח ניחוח לה' והא קא מכבי כיבוי במקצת לא שמיה כיבוי איני והאמר

י)

נדבת שמן מקרבן מנחה נפקא לן

כי תקריב קרבן מנחה: ואוקי

תקריב מנחה וכתב כו' (*ש"מ):

באתרה כנסכים. דשמן הבא

כ] צ"ל איכא (*ב"ש): כא] ניתן

רב נחמן אמר רבה בר אבוה המוריד גחלת מעל גבי המזבח וכיבה חייב

וסתם מנחה צריכה לוג שמן ע) דכתיב

ע"ג האישים תנא כו' כצ"ל

בפני עצמו הוי כנסכים דומיא דיין:

(ויקרא יד) למנחה ולוג שמן: ומה

דליכא אלא האי איבעית אימא כיבוי דמצוה שאני ת"ש דתנא ר"א בן

מאזרח גמר לה. כי היכי

(צ"ק): כב] ניתן (כי"פ):

כג] בש"מ נוסף וטעמא דר'

דגמרינן יין הכי נמי גמר רבי אזרח

מנחה קומצה כו'. כלומר וכיון דאית

יעקב כ) כלפי שנתנה תורה יד] לתרום יכול יכבה ויתרום אמרת לא יכבה טו]

עקיבא מפרש בגמ': כד] תיבת

מלמד שמתנדבין שמן, ודון מינה

ליה לתנא קמא דון מינה ומינה

כל הנסכים שלשה לוגין: קרבן

ביין ליתא בד"ו (והוא הוספת

שאני התם אפשר דיתיב ונטר טז] ת"ש יין כדברי ר"ע לספלים שמן כדברי רבי

מנחה מלמד כו'.אלמא ממנחת

בה"ז). ופי' דר' טרפון נמי ס"ל

לענין הקטרה נמי כח] דיינינן ומינה מה

טרפון לאישים ועוד תניא יין נסך לספלים או אינו אלא לאישים אמרת לא

דמתנדבים יין (צ"ק):

נדבה גמר לה (מנחות

יז]

מנחה קומצה כו': כנסכים. דהא

קז.) המתנדב יין. בלא קרבן,

כה] דאיצטריך למיתני שמן

יכבה לא קשיא הא רבי יהודה הא ר"ש למימרא דשמואל כר"ש סבירא ליה

מ)

טו] ל)

מביא ומזלפו על גבי

כדברי ר"ט דלא מיתני ליה

שמן של נדבה כט] לא קרב אלא בפני

האישים. על האש דהשתא הויא

סתמא כצ"ל (*ש"מ): כו] למד

נ)והאמר שמואל מכבין הגחלת של מתכת ברה"ר בשביל שלא יזוקו בה רבים

עצמו כיין הבא בפני עצמו הלכך

(ש"מ): כז] ללמוד (ד"ו):

כוליה למזבח (שם עד:

לנסכים דמי וביין פשיטא לן דשלשת

מכת"י) וכיבה חייב. משום לא

כח] נ"א נמי ילפינן מינה מה

תכבה (יומא מו:) כלפי. מתוך

כו' (כי"י): כט] בכתה"י וד"ו

לוגין נינהו כדנפקא לן במנחות [דף קד.] אזרח מלמד שמתנדבין יין: ומה נסכים כולן לספלים. כלומר כיון דרבי אוקי באתרה

: מכבין גחלת של

נדבה לח הקרב בפני כו'. וגי'

(פסחים ח:)

אית ליה להא נמי אוקי באתרה ומה ל] יין כולו לספלים אף שמן דלאו בר ספלים כולו לאישים וביין פשיטא לן דכולו לספלים ואינו

מתכת. שמשליכין לחוץ פסולת

צ"ק נדבה הבא בפנ"ע כיין

הבא כו': ל] דמה (ד"ו):

של ברזל, דלא שייך כבוי בהכי

מתחלק לכהנים דהא מאזרח איתרבי דכתיב בנסכים כל האזרח יעשה ככה (במדבר טו) ומנחת נסכים כולה כליל: רבי מאזרח

לא] בד"ו שמן. וכצ"ל. דאי

מדאורייתא, ומדרבנן אסורה

גמר לה. לנדבת שמן וכי נמי דיינת מינה ומינה שלשת לוגין הן שהוא פחות שבנסכים דנסכים של כבש רביעית ההין יין לא] כתיב

מאזרח גמר דמתנדבין שמן א"כ

והיכא דאיכא נזקא לרבים לא גזרו

❖

א"צ ללמוד מיין דבהדיא כתיב

על השבות (שבת מב.):

בהו לב] (שם): ומי מצית אמרת הכי. דרבי מאזרח גמר לה: אשה ריח ניחוח. אלמא יש יין שהוא לאישים

ואיזה זה זה יין הבא

ביה בשמן רביעית ההין דהיינו ג'

בפני עצמו דאילו הבא בגלל זבח כתיב הסך נסך שכר (שם כח) לשון שביעה לשון שכרות שיהא נראה על גבי המזבח כשפוקקין

לוגין (ח"ג וע"ע שם): לב] בש"מ

נוסף והין י"ב לוגין:

את השיתין כדאמרינן במסכת סוכה (דף מט:): לא שמיה כיבוי. דלא קפיד קרא אלא אאש תמיד תוקד על המזבח (ויקרא ו):

ליקוטים

לג] בכתה"י וד"ו תכבה. וראה

כלפי. כלומר הואיל: לתרום. את הדשן: יכול יכבה. אם מצאן כולן לוחשות שאינן מאוכלות: אמרת לא

יכבה לג]. אלמא כיבוי

לעיל אות טו: לד] צ"ל נמי אסיר

המתנדב שמן קומצו. ודאי

דמצוה אסיר לד]: ונטר. וממתין: או אינו אלא לאישים. דהא כתיב אשה ביין (במדבר טו): הא רבי יהודה. דאמר (שבת קכ:) דבר שאין מתכוין

(ש"מ): לה] צ"ל בלא (באה"מ):

פ)

דלקמצה בפס ידו כדרך קמיצת

לו] צ"ל לאסור עליו (*ש"מ):

המנחהאיאפשר,אלא*)שמפריש

אסור הוי לא לה] תכבה אפילו בלא מתכוין הלכך עקר ליה למשמעותיה דאשה למדרשיה נחת רוח הוא לפני כאישים והכי מסיק לה

לז] צ"ל היא (ש"מ)

: לח] צ"ל

בכלי שיעור קומץ שהוא כשני

לברייתא בספרי [שלח טו י]: הא רבי שמעון. שמואל כרבי שמעון דכיון דאין מתכוין לכבות אין לא תכבה ראייה עליו לאסור למיעקר משמעותא

דמסקינן (ש"מ): טל] צ"ל ובא

זיתים. (תוי"ט ספי"ב דמנחות)

לו]

(ש"מ): מ] צ"ל לעיל (ש"מ):

*) ועי' מוסף רש"י בד"ה ושיריו

דאשה משום קושיא דלא תכבה ואם תאמר פסיק רישא ולא ימות הוא אפשר דמזליף ליה בטיפין דקות מאד הלכך אי נמי מכבה

מא] בש"מ נוסף דפקעה מאליה

נאכלין. [והרגמ"ה מנחות דף עד

בטיפים גסות דבר שאין מתכוין הוא: גחלת של מתכת. לאו בת כיבוי הוא ואיסורא דרבנן הוא דאיכא ובמקום היזק רבים לא גזור רבנן:

חשיבא נעשית מצוותה אבל

ע"א פי' קומצו. יקפנו]:

לז]

הורידה לא נעשית מצותה:

אבל

שיטה מקובצת המתנדב יין מביא ומזלפו ע"ג האישים. ודוקא נסכים הבאין בפני עצמן אבל נסכים הבאין בגלל הזבח אינו מזלפן דכתיב בהו הסך נסך שכר דמשמע לשון שביעה ושכרות למזבח וזהו כשנתנו לספלים ומאן דלית ליה מזלפו על גבי האישים מפרש להאי קרא נחת רוח לשם כאישים: