דם
חטאת פרק
אחד עשר זבחים
צז.
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
השפוד
והאסכלא מגעילן בחמין. אית דלא גרסי בחמין משום
האסכלא. גרדיל"י וצולין עליו צלי ה). ובגמ' דמסכת ע"ז [עו.] פריך הא
נט א ב מיי' פרק ח מהלכות
א) ע"ז עו., ב) ערלה פ"ב ת"כ
ליבון בעי: גמ' ופנית בבקר. על כרחך בקר של חול קאמר וקרי ליה
שם ספ"ז עיי"ש, ג) [לעיל צג.
מעה"ק הלכה יב ופ"ה
דבעי רבה למימר בסוף ע"ז (דף עו.) מאי הגעלה
ד) פסחים מה. נזיר
מהל' חמץ ומצה הלכה כג:
צה: צו:],
בקר ראשון: אין פיגול ברגל. אם שחט ע"מ לאכול למחר אינו פיגול:
דקתני מריקה ושטיפה א"ל אביי מי דמי מריקה ושטיפה בצונן הגעלה
ס ג מיי' פ"ח מהל' מעה"ק
לז: ת"כ שם פ"ג ה"ו, פ"ד ה"ו,
ה) עיין פסחים עד., ו) פ' ראה
הלכה יח:
ואין נותר ברגל. אם הותיר בשר חטאת
בחמין ואי גרסינן במשנה גופה בחמין היכי טעי רבה ונראה דשפיר
למחר אינו נותר דחד יומא
❖
סא ד מיי' שם הלכה טז:
קלד.
הוא לר"ט: אלא זו בלבד. לענין
גרסינן ליה וקסבר רבה מריקה בחמין
סב ה מיי' שם הלכה יז:
השפוד והאסכלא מגעילן בחמין: גמ' מאי
ו מיי' שם הלכה טו טז:
מריקה ושטיפה לחודה ולא לענין
והא דנקט רבה שטיפה אגב מריקה
❖
א
א)
סג ז מיי' שם הלכה יח:
הגהות הב"ח
פיגול ונותר ואי טעמיה מהאי קרא
נקט ושטיפה לאו דוקא והכי קאמר
טעמא דר"ט א] דאמר קרא 1ופנית בבקר והלכת
הוא אפילו לענין פיגול ונותר נמי:
מאי הגעלה בחמין דקאמר היינו
(א) גמרא מאי קאמר הכי
לאהלך הכתוב עשאו לכולן בקר אחד מתקיף
קאמר אם יש בהן:
תורה אור השלם
נעשה גיעול לחבירו. מתוך שהשלמים
מריקה דאיירי בה לעיל דאיכא למ"ד
(ב) רש"י ד"ה ואין טעונין וכו'
לה רב אחדבוי בר אמי וכי אין פיגול ברגל
בגמ' דמריקה בחמין:
מצויין ברגל אין בלוע שלה נעשה
1. וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם
נאכלין כחמורין ולמה לא
יד]
ואין נותר ברגל וכי תימא ה"נ והתניא ר' נתן
ופנית בבקר. פי' בקונטרס על
יטענו מריקה כדין חמורין
נותר שהרי זמן שלמים לב' ימים וכי
אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ
הס"ד: (ג) ד"ה ופוסלין וכו'
וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ:
אומר לא אמר ר"ט אלא זו בלבד אלא כדר"נ
מבשל ביה שלמים האידנא הדר מבשל
כרחין בקר של חול קאמר
תפסל הס"ד ואח"כ מ"ה ואם
דברים טז, ז
אמר רבה בר אבוה דאמר ר"נ אמר רבה
2. וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ
אין בהן נותן טעם אין הקלין
ביה שלמים למחר ובולע טו] משלמים
וקרי ליה בקר ראשון וקשה דלמא
א)
❖
כו':
יִשָּׁבֵר וְאִם בִּכְלִי נְחשֶׁת בֻּשָּׁלָה
בר אבוה כל יום ויום נעשה גיעול לחבירו:
בי"ט וכגון שאהלו בתוך התחום ואפי'
שנשחטו ביום המחרת ופולט מה שבלע
וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם:
אתמול ובולע מן האחרונים נמצא
תימא כה] לומר דבעי ראיית פנים
ויקרא ו, כא
וחכ"א עד זמן אכילה כו': מאי קאמר אמר
3. כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ
שינויי נוסחאות
שאינו בא לידי נותר ואם בא לבשל
ביום כו] ראשון שמביא קרבנו מ"מ
ר"נ אמר רבה בר אבוה ב] ממתין לה עד ג] זמן
קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא:
חטאת זהיר לבשל אחריו שלמים בו
י"ל למחרתו שהוא חה"מ כל ז' מנא
א] דר"ט אמר ר' יצחק דאמר
ויקרא ו, כב
טז]
אכילה והדר עביד לה מריקה ושטיפה
כו' כצ"ל ועי' תוס' סוכה דף מז
4. כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ יִקְדָּשׁ
ביום ופולט את החטאת ובולע את
ליה ונראה לפרש דמשמע ליה כולהו
[ע"א ד"ה לינה] (ש"מ): ב] בכי"צ
מנהני מילי א"ר יוחנן משום אבא יוסי בן
וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ עַל הַבֶּגֶד
השלמים: הא כיצד. כלומר למה
בקר אחד משום דכולהו ז' תשלומין
נוסף הכי קאמר: ג] נ"א כל. וכן
אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיהָ תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם
❖
אבא כתיב ומורק ושוטף וכתיב כל זכר
להלן בסמוך (*שמכ"י). ועי'
ויקרא ו, כ
2
3
קָדשׁ:
סמכן הכתוב לומר יז] שממתין [עד]
דראשון דחגיגה יש לה תשלומים כל
תוס': ד] בד"ו לומר לך ותיבת
בכהנים יאכל הא כיצד ממתין לה עד זמן
זמן אכילה כו': מידי דהוה אגיעולי
ז' ומכאן קשה ללשון אחר כז] שפירש
ש"מ ליתא: ה] בכי"צ נוסף או
כתיב שטף שטף: ו] תיבת
אכילה והדר עביד לה מריקה ושטיפה:
עובדי כוכבים. דחמין בעינן דכתיב
מוסף רש"י
בקונטרס בפסחים בפרק מי שהיה
שבהן נמחק (ש"מ): ז] הרקיק
(במדבר לא) כל דבר אשר יבא באש יח]:
טמא (דף צה:) גבי פסח ראשון טעון
מריקה כמריקת הכוס שטיפה כשטיפת הכוס:
השפוד והאסכלא. שצלה בהן
וכו' החתיכה וכו' כצ"ל (כתה"י
וש"מ): ח] קאמר חסורי מחסרא
בשר קודש, משום דכי אתי למחר
א"כ. דתרוייהו חדא היא ומריקה לאו
לינה פסח שני אין טעון לינה
ת"ר מריקה ושטיפה בצונן דברי רבי וחכמים
והכי קתני אם כו' כצ"ל וכ"ה
הוי נותר וכי הדר מבשל בשר קודש
היינו הגעלה לכתוב קרא לשון שוה
דראשון טעון יום אחד והכא מוכח
ברע"ב (גליון). ועי' בליקוטים:
אומרים ב מריקה בחמין ושטיפה בצונן מ"ט
למחר פליט שפוד בגויה טעמא
בשניהם: ה"ג ומאי מורק ושוטף
דבעי לינה ז' וכן בסוכה בפרק לולב
ונותר איסור כרת הוא: נעשה
ט] מיהא ניבעי (ש"מ): י] דקתני
יט]
דרבנן מידי דהוה אגיעולי עובדי כוכבים ורבי
גיעול לחבירו. שמבשלין בהן
קדשים וחולין או קדשי כו'
ש"מ מריקה בחמין שטיפה בצונן:
וערבה (דף מז.)
דקתני כשם ששבעת
כצ"ל (ש"מ)
: יא] הוא דאלימא
ואינו מספיק להיות נותר עד
אמר לך הגעלה לא קאמינא כי קאמינא למריקה
ורבי. אמר לך מריקה כמריקת הכוס
ימי החג טעונין קרבן שיר וברכה
לבטולי קדשים כו' כצ"ל
שתחזור ופולטו בתבשיל אחר (ע"ז
ושטיפה דבתר הגעלה ורבנן א"כ לכתוב
עו.) כל אשר יגע. כל אשר יגע
(ש"מ): יב] קלים דחד מינא הוא
ולינה כך שמיני טעון קרבן שיר
ושטיפה כשטיפת הכוס לכך שינה בלשון
אימא לא מבטלי (כי"צ): יג] צ"ל
בבשרה יקדש (ויקרא ו), בשר חולין
מתני'
קרא או מורק מורק או שוטף שוטף מאי
הרי
שזה מבחוץ וזה מבפנים:
וברכה ולינה מאי כח] לאו זמן לא
שנגע (*ש"מ): יד] שלהן (כי"פ):
או שלמים שזמן אכילתן מרובה
טו] תיבת ובולע ליתא בכתה"י
מחטאת ונגע בחטאת, יקדש,
הקלים נאכלין כחמורין. לפנים מן
ומורק ושוטף ש"מ ד] מריקה בחמין ושטיפה
ברכת המזון ותפלה ה"נ מסתברא
יכול
וד"ו ונכון: טז] חטאת יהא זהיר
כדמפרש להיות כמוה:
הקלעים ליום כ] ולילה: ואין טעונין
דאי ס"ד זמן זמן כל ז' מי איכא
בצונן ורבי אי כתיב ומורק מורק ה] ה"א תרי
אפילו שלא בלע. הנוגעת בה
(ש"מ): יז] לומר לך שממתין
זמן (ש"מ): יח] באש וגו' (ש"מ):
ממנה קאמר רחמנא יקדש, ת"ל
מריקה ושטיפה. לסוף זמן אכילת
משמע דקרבן ולינה ניחא ליה דהוה
❖
זימני מורק או תרי זימני שוטף לכך כתיב
יט] מאי ומורק (כי"י): כ] וליום
כו' (פסחים מה.):
חמורים אלא לסוף זמן אכילת
כל ז' ושמא י"ל דה"ה דהוה מצי
(*ש"מ): כא] בשמכ"י וב"ש
ומורק ושוטף לומר לך מריקה כמריקת הכוס
הגיהו כשר. וכ"ה בכי"פ. ובכי"י
קלים. ובגמ' פריך מאי קאמר הרי
למיפרך מלינה וליטעמיך ולשינויא
שטיפה כשטיפת הכוס: מתני' בישל
כלפנינו: כב] נדצ"ל נפסל:
ב) ג
לעזי רש"י
יש בהן בנותן טעם ואמר הרי הקלין
דהתם אתי הכל שפיר דמשני דזמן כל
כג] ואמרי' לקמן יקדש להיות
בו קדשים וחולין או קדשי קדשים וקדשים
❖
נאכלין כחמורין : ואין פוסלין במגע.
ז' משכחת לה אי לא בריך ביומא קמא
(ב)
(*ב"ש): כד] כאן הס"ד ומה"ד
גרדיל"י גרדיל"א. אסכלה.
למה לי כו'. ותיבת תרתי ליתא
קלים אם יש בהן בנותן טעם הרי הקלים
אם נפסלו הקלין ונגע בהן בשר כא]
בריך באידך יומי וכן נמי מצי למימר
(כתה"י וד"ו): כה] צ"ל ואפילו
נאכלין כחמורין שבהן ואינן טעונין מריקה
ובלע מהן אין נפסלין כב]. ובגמ' מפרש
מלינה דעולת ראייה יש לה תשלומין
אם תמצא לומר (ש"מ): כו] כל
ו]
שיטה מקובצת
יום ראשון כצ"ל (שמכ"י):
לה: רקיק. פסול שהגיע יג] ברקיק
כל ז' ויום הבאת קרבנו טעון לינה
ושטיפה ואינן פוסלים במגע רקיק שנגע
ד
ה
כז] נר' דלפניהם היה גי' אחרת
ממתין לה זמן אכילה והדר עביד
גמ'
וטעונים
כשר ובלע ממנו:
ולא יותר (הג"ה) והך דשמעתין
ברקיק וחתיכה בחתיכה לא כל הרקיקין ולא
ברש"י שם מגירסא שלנו
לה מריקה ושטיפה. גליון.
ז]
(באה"מ): כח] מאי ברכה לאו
כלומר דלאחר שעבר זמן אכילה
מריקה ושטיפה. כדין החמורין:
נמי מעיקרא ס"ד דהוי כל ז' מטעמא
כל החתיכות אסורין אינו אסור אלא במקום
זמן (צ"ק) [ולפנינו בסוכה הגיר'
ונעשה נותר עביד לה מריקה
ופוסלין במגע. אם היו החמורין
דפרישית אבל לא קאי הכי ובספרי ו)
שבלע: גמ' מאי קאמר אם יש בהן בנותן
ככתוב בתוס' כאן]: כט] שנעשה
ושטיפה. ע"כ מספר ישן :
(ב"ש)
ח] (א)
: ל] היכי
מאי קאמר. גליון. פי' דקתני הקלים
פסולין והקלים כשרין נעשו הקלים
מוכח דלא הוי אלא יום אחד דקתני
(ד"ו רפ"ט וש"ח)
טעם הרי הקלין נאכלין כחמורין וטעונין
ליעביד כי בשיל כו' כנדצ"ל
נאכלים כחמורים והדר תני אין
כחמורין לפסול את הנוגעין בהן
אין לי אלא אלו מנין לרבות המנחות
(באה"מ): לא] צ"ל דבשיל
טעונין מריקה ושטיפה ואין פוסלים
❖
מריקה ושטיפה ופוסלין במגע אין בהן בנותן
ו
כדכתיב (ויקרא ו) כל אשר יגע
והעופות כו' ת"ל ופנית בבקר כל
(ש"מ):
במגע. ומהדרינן הכי קאמר אם יש
בו בנותן טעם הרי הקלים וכו'. ע"כ
טעם אין הקלין נאכלין כחמורים ואין טעונין
בבשרה יקדש ואומר כג] לקמן להיות
פינות שאתה פונה לא יהו אלא כאלו
מספר ישן (ב"ש):
מריקה ושטיפה ואין פוסלין במגע נהי דקדשי
כמוהו שאם פסולה (ג) תפסל:
משמע דלא הויא לינה אלא יום
ליקוטים
(ואם לא הקלין כו') ואין טעונין
אחד דומיא דשלמים של כל השנה
קדשים לא בעו קדשים קלים ט] ניבעי אמר אביי
הא כיצד ממתין לה עד זמן
מריקה. לקמיה פריך ליטעון מיהא
וקשיא לי אי לינה ברגל אינו רק יום
אכילה וכו'. פי' שאם יגעיל אותו
מאי אין טעונין דקאמר קדשי קדשים אבל
ז
בתוך זמן אכילה אין צריך
כדין קלין לסוף זמן אכילתן: ואין פוסלין
א' אמאי פסח שני אין טעון לינה
קדשים קלים טעונין רבא אמר הא מני ר"ש
מריקה ושטיפה כמו שפירשתי
במגע. אם היה החמור שנתבשל עם
מי גרע ממביא עוף או מנחה בחול
לר' טרפון הואיל ועדיין לא נאסר
היא דאמר קדשים קלים אין טעונין מריקה
ג)
הקלין פסול הואיל ומועט ואין בו
דטעון לינה יום אחד אבל
אי רגל
הגיעול. וחכמים לא סבירא להו
ושטיפה בשלמא לרבא היינו דקתני י] או
דר' טרפון משום דחיישינן שמא
בנותן טעם בקלין לא נעשו הקלים
טעון לינה ז' אתי שפיר
דקמ"ל
לא יגיע הבישול השני למקום
קדשי קדשים וקדשים קלים אלא לאביי תרתי
כמוהו לפסול את הנוגעין בהן שהרי
דפסח שני אין טעון לינה
רק יום
הראשון. אי נמי כדי שלא יקל
במריקה ושטיפה. (ראב"ד ת"כ פ'
למה לי צריכי דאי תנא קדשים וחולין ה"א
אף הם לא נפסלו ואיידי דתנא רישא
אחד. ברוך:
צו) מאי קאמר. פי' אחרי שיש
ממתין להם כל זמן
אכילה
פוסלין נקט סיפא אין פוסלין: נהי
חולין הוא יא] דמבטלי קדשים דלאו מינייהו אבל
בהן בנותן טעם ונאכלין כחמורין
לפנים מן הקלעים ולזכרי כהונה
והדר עביד מריקה
דקדשי קדשים לא בעו. כלומר נהי
קדשי קדשים וקדשים קלים אימא לא ואי תנא
יב]
וליום ולילה, אמאי אין טעונין
ושטיפה. אין לפרש דמריקה ושטיפה
דלא בעו מריקה לסוף זמן אכילת
מריקה ושטיפה ואין פוסלין
קדשי קדשים וקדשים קלים ה"א קדשים הוא
במגע. הכי קאמר אם יש בהן
חמורין דהא מועטין ובטלי ניבעי
קודם שיעשה נותר כדי שלא יבואו
דאלימי לבטולי קדשים אבל חולין אימא
בנותן טעם הרי הקלים נאכלים
מיהא משום קלים לסוף זמן אכילתן:
קדשים לבית הפסול דהא משמע
כחמורין וטעונין מריקה ושטיפה
לא צריכא: רקיק שהגיע ברקיק כו': ת"ר כל
ד) 4
יג]
היינו דתנא או קדשי קדשים וקדשים
הכא דלאחר זמן אכילה עביד מריקה
ופוסלין במגע ואם אין בהן
בנותן טעם אין הקלים נאכלין
אשר יגע יכול אפי' שלא בלע ת"ל בבשרה
קלים. לאשמועינן דסתם לן כרבי
ושטיפה ומיהו יש ספרים דגרסי
כחמורין ואין טעונין מריקה
שמעון דאמר קדשים קלים אין
ממתין להו עד זמן אכילה ועוד יש
ושטיפה ואין פוסלין במגע.
פירוש וחסורי מיחסרא. (פסקי
טעונין מריקה ושטיפה: אלא לאביי. דאמר מאי אין טעונין
קצת לדקדק מדקאמר לעיל לרבי טרפון כל יום ויום נעשה
רי"ד)
דקאמר כדין
חמורין כד] תרתי למה לי למיתנייה כיון דתנא גיעול לחבירו ואם קודם שעשה כט] נותר עביד מריקה ושטיפה
קדשים וחולין
ואשמועינן דבטל
במיעוטו מה לי הני מה לי הני:
ה"נ ל] ליעביד דכי בשיל ביה שלמים אתמול כשבא היום
והוזקק
למריקה ושטיפה אי בשיל לא] ביה שלמים דהאידנא קודם
מריקה
עד
ושטיפה ליתסרו אלא ודאי לא
חייב
הכתוב עד אחר שנעשה נותר: