טבול יום פרק שנים עשר זבחים
קג.
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
הניחא
מתני'
למ"ד מותרות לנדבת ציבור אזלי. תימה לדידיה מ"ש
כל
שלא
זכה המזבח בבשרה. כגון שאירע בה פסול
לו א מיי' פ"ה מהל' מעה"ק
א) ת"כ צו פ"ט ה"א,
ב) [פסחים נח: וש"נ] ת"כ שם
הלכה כ:
קודם זריקה דלא היתה לה שעת יב] היתר למזבח: עורה
דממעט מותרות טפי מעולת תמיד וי"ל דסברא הוא
לז ב מיי' פי"ט מהל' פסה"מ
פ"ב ה"י, ירוש' פסחים פ"ה
אלא
למעוטי טפי מותרות משום דהיו מעיקרא לאיש: למ"ד לנדבת
לכהנים. מקראי יג] איתרבאי בברייתא בגמרא: ואחד עולת האשה.
ה"א, ג) ע' שקלים פ"ו מ"ד,
הלכה ט:
לח ג מיי' פרק ה מהלכות
ד) שקלים שם [תמורה כג: ע"ש]
יחיד מאי איכא למימר. תימה מאי קשיא ליה הא רבי יהודה דממעט
דאיתרבאי נמי מקרא: עורות קדשי
קדשים. חטאות ואשמות
מעה"ק הלכה כא:
כעי"ז יבמות צד. כתובות מט.,
לכהנים כדמפרש טעמא ואזיל: אין
הכא עולת הקדש הוא דקאמר בסמוך
לט ד ה מיי' שם הלכה יט:
ה) שקלים פ"ד מ"ד, ב"ב קנא.
מתני' כל שלא זכה המזבח בבשרה לא
מ ו מיי' שם הלכה כא:
תמורה כ. לא:, ו) ת"כ צו פ"ט
המזבח מוכיח. כלומר ואין לך לומר
לנדבת ציבור אזלי דקתני ששה לנדבה
א
מא ז מיי' פ"ה מהל' פסה"מ
ה"א, ז) [ובב"ק פח. ד"ה יהא
❖
תירצו באופן אחר]. מזבח יוכיח שזכה בבשר העולה ולא
ואי לנדבת יחיד לא היה משימה בשופר
זכו כהנים בעורה שנאמר עולת איש עולה
הלכה ט ופ"ד מהל'
1
זכה בעורה ואף אתה אל תתמה
דקרבן יחיד בעי סמיכה וי"ל דלא שמיע
שקלים הלכה ט:
שעלתה לאיש עולה שנשחטה שלא לשמה
ב
מב ח מיי' פ"ה מהל' מעה"ק
א]
בקדשי קדשים שאע"פ שזכו כהנים
ליה ההיא ברייתא תדע דאי שמיע
הלכה כא:
אע"פ שלא עלתה לבעלים עורה לכהנים אחד
שינויי נוסחאות
ג
מג ט מיי' פ"ה מהלכות
בבשרן לא יזכו בעורן אין זו הוכחה
ליה הא הדר ביה רבי יהודה ממדרשו
עולת האיש ואחד עולת האשה עורותיהן
של יהוידע: לא מיבעיא למ"ד קדשי
ערכין הלכה ז:
א] נ"א שזכה לאיש (גליון, והוא
שאין למזבח עור בכל מקום אבל
מד י מיי' פ"ה מהל' מעה"ק
מדפו"י). ועי' במלא"ש שהיה
לכהנים ד עורות קדשים קלים לבעלים העורות
❖
בדק הבית תפסי מדאורייתא. תימה
לכהנים מצינו שזכו בעור העולה
הלכה כא:
לפניו הגירסא שעלתה לאישים.
קדשי קדשים לכהנים קל וחומר ומה אם עולה
ופי' דדריש איש מלשון אשה ריח
וקל וחומר שיזכו בעורות קדשי
לדידיה אמאי איצטריך קרא הכא דאם
ניחוח. וע"ש דהרמב"ם מפרש כן
קדשים: גמ' פרט לעולת הקדש.
שלא זכו בבשרה זכו בעורה קדשי קדשים
שחט קודם פדייה אין עורה לכהנים
גם לגיר' שלנו: ב] בבשרן כו'
תורה אור השלם
בעורן (כתה"י ושמכ"י):
לקמיה מפרש לה: פרט לעולת גרים.
פשיטא דקדשי בדק הבית היו בכלל
שזכו בבשרה ב] אינו דין שיזכו בעורה אין
ג] המזבח מוכיח (*ש"מ):
1. וְהַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֶת עֹלַת
העמדה והערכה: אין לי אלא עולת
מזבח ג] יוכיח שאין לו עור בכל מקום: גמ' ת"ר
לקמיה פריך אטו גר לאו איש הוא: מן
ד] צ"ל ולא (*ש"מ): ה] תפסי
א)
אִישׁ עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב
המותרות. דכל יד] אשמות של רעייה
איש גרים נשים ועבדים מנין. משמע
מדאורייתא (ד"ו רפ"ט וש"ח):
לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה: ויקרא ז, ח
עולת איש פרט לעולת הקדש דברי ר' יהודה
ו
ו] בכתה"י שאין הכהנים זכאין
2. וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ
כגון תמורת אשם ואשם שמתו בעליו
מחד קרא הוה ממעטינן נשים ועבדים
: ז] צ"ל דתנן
רבי יוסי בר' יהודה אומר פרט לעולת גרים
לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן
(דק"ס, וכ"ה ברש"י)
ושכיפרו טו] בעליו באחר דקיימא לן טז]
ודין הוא דהא ילפינן מהדדי בג"ש
(*גליון): ח] בכתה"י משום
עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ
מאי פרט לעולת הקדש אמר רבי חייא בר
חטא ומשום אשמה (דק"ס.
הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי
ירעו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה
דלה לה מאשה והקשה הר"ר חיים
וכ"ה במשניות): ט] בהן עולות
ויקרא ו, ה
הַשְּׁלָמִים:
יוסף פרט לעולה הבאה מן המותרות הניחא
והוא עולת קיץ המזבח דלאו עולת
דבפרק החובל (ב"ק דף פח.) מצריך תרי
כו' והעורות לכהנים כצ"ל
3. אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם
❖
(ש"מ): י] רש"י ז"ל ל"ג תיבת
למ"ד מותרות לנדבת ציבור אזלי אלא למ"ד
ויקרא ה, יט
איש הוא אלא נדבת צבור היא ונסכיה
קראי גבי עדות חד למעוטי נשים וחד
לַיהֹוָה:
גרים. וכן מחקה בש"מ. ומדברי
משל צבור ואין בעליו סומך עליה
למעוטי עבדים וי"ל דגבי מצות הוא
מותרות לנדבת יחיד אזלי מאי איכא למימר
הרמב"ם נר' דגרס גוים (כ"כ
הכ"מ). ועי' בה"ז וצ"ק ושאר
דילפינן מהדדי בג"ש דלה לה אבל
ואינו יז] שוחטה כדתנן בתמורה (דף כ:):
מוסף רש"י
כדאמר רבא העולה עולה ראשונה ה"נ
ב) 2
מפרשים שהאריכו בזה. ועי'
הניחא כו'. פלוגתא דרבי אליעזר יח]
גבי עדות לא שייך למילף דאין תלוי
בליקוטים: יא] גיר' הצ"ק
כדאמר רבא העולה עולה
העולה עולה ראשונה רבי אייבו א"ר ינאי
ורבנן היא בתמורה (שם): לנדבת צבור.
בנאמנות שהרי משה ואהרן לא מעידין
ממעט: יב] נ"א שעת הכושר
ראשונה. מדלא כתיב וערך עליה
פרט למתפיס עולה לבדק הבית לא מיבעיא
(כי"י): יג] מקרא (כי"י): יד] צ"ל
עולה אלא העולה הכי קאמר וערך
ד]
לקיץ המזבח: לנדבת יחיד. בעליו של
לא משום דלא מהימני הלכך היכא
דמי אשמות (*ש"מ). ובצ"ק
עליה מיד העולה החשובה
למ"ד קדשי בדק הבית תפסי מדאורייתא
אשם שניתותר הוא עצמו מביא עולה
דגלי גלי ז):
גריס דאף אשמות. עש"ב:
האמורה תחלה לכל העולות, והיינו
אלא אפילו למ"ד לא תפסי ה] הני מילי בשר
טו] נ"א ושנתכפרו (כי"פ). וכ"ה
עולת תמיד דפרשת קרבנות (בפ'
בדמיו והוא סומך עליה ושוחטה יט]
בפסחים עג ע"א ובשבועות יב
פנחס) דקרבן תמיד כתיב ברישא
אבל עור תפיס וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה פרט לעולה הבאה מן
ונסכיה קריבין משלו: כדאמר רבא.
ע"א, וכן ברש"י לעיל ה ע"ב
(פסחים נח: וכעי"ז כתובות קו.).
ועוד. אמנם במשנה תמורה כ'
או: העולה משמע העולה תהא
המותרות א"ל רב המנונא לרב נחמן כמאן כרבי יהודה הא הדר ביה דתניא
(יומא דף לד.) גבי וערך עליה העולה
ג)
ע"ב הגי' ושכיפרו. וכ"ה
ראשונה לכל הקרבנות (מנחות
דילפינן מינה מנין שלא יהא דבר
ששה לנדבה לעולה הבאה מן המותרות שלא ו] יהו כהנים זכאין בעורה
ברמב"ם: טז] צ"ל דקיי"ל בכולן
מט.): דאי לאוריי בעלמא אתא
ירעו (*ש"מ): יז] גי' ח"נ ואינו
שיקטירו עליה עולה ושלמים,
קודם לתמיד של שחר ת"ל וערך עליה
דברי רבי יהודה אמר לו רבי נחמיה ואמרי לה ר"ש אם כן ביטלת מדרשו של
עובדה. ועי' במשנה דתמורה
נכתוב וערך עליה (יומא
העולה וגו' ואמרינן מאי תלמודא
שם: יח] צ"ל אלעזר (*ש"מ
לד.) ששה לנדבה. ששה שופרות
יהוידע הכהן דתניא ז] ד)זה מדרש דרש יהוידע הכהן 3אשם הוא אשם אשם לה'
וגליון): יט] גי' ח"נ ועובדה:
ואמר רבא העולה משמע העולה
היו לנדבת צבור הבאה מן
כל שבא משום חטאת ומשום אשם ילקח בו עולות הבשר לשם עורה
כ] דעורה (*ש"מ): כא] צ"ל
המותרות דחטאות ואשמות וכל
ז
ח
ח]
ט]
ראשונה האמורה בסדר קרבנות היום
דמאן (*ש"מ): כב] על דבר
הנך דאמרינן יפלו לנדבה, ובפרק
לכהנים א"ל אלא מר במאי מוקים לה א"ל מוקמינא ליה במקדיש
הכא נמי עור העולה כתיב העולה
שאינו שלו כצ"ל (גליון בשם
בתרא דמנחות (קז:) מפרש הני
צ"ק): כג] בש"מ וב"ש נוסף
ששה כנגד מי (תמורה כג:):
נכסיו וכדרבי יהושע ה) דתנן המקדיש נכסיו והיו בהן בהמות הראויות
ראשונה שהופרשה מתחילה לשם עולה
מספר ישן פי' אלא חוזרין
ודמיהן יפלו עם שאר נכסים
לגבי מזבח זכרים ונקבות ר"א אומר זכרים ימכרו לצורכי עולות
ולא הבאה ממותר אשם וממותר חטאת
לבדק הבית. דסבר ר"א סתם
ט
ומוכרין העור ולוקחין בדמיו
הקדשות לבדק הבית ואפילו מידי
בהמה לעולה לקייץ המזבח
ולקמיה פריך והא קי"ל עורה כ]
נקבות ימכרו לצורכי זבחי שלמים ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק
דברי רבי יהודה. ע"כ:
דחזי למזבח אבל אינו יוצא מידי
לכהנים ממדרש יהוידע הכהן: פרט
הבית רבי יהושע אומר זכרים עצמם יקרבו עולות ונקבות ימכרו לצורכי
כד] א"א לומר אשם כצ"ל
מזבח לעולם, ור' יהושע סבר לא
(*ש"מ): כה] בכתה"י העולה:
שביק איניש קדושת מזבח ומקדיש
למתפיס עולתו לבדק הבית. שאין
שלמים ויביא בדמיהן עולות ושאר נכסים יפלו לבדק הבית ואפי' לרבי
כו] עליה (*ש"מ): כז] צ"ל
לבדק הבית מידי דחזי למזבח, הלכך
עורה לכהנים: ולא מיבעיא וכו'.
דאקדיש (*ש"מ): כח] נ"א
מסתמא למזבח אקדשינהו והן
יהושע דאמר אדם חולק הקדישו הני מילי בשר אבל עור תפיס רבי
להקדיש (כי"פ): כט] נ"א
עצמן יקרבו עולות (שם כ. וכעי"ז
בפ' בתרא דתמורה (דף לב:) דקאמר
יוסי ברבי יהודה אומר פרט לעולת גרים אמר ליה רב סימאי בר חילקאי
שם לא:) ויביא בדמיהן עולות.
שלמים אלא ימכרו ויביא בהן
עולא המתפיס עולה לבדק הבית אין
דסתמייהו לעולה אקדשינהו, דהוא
עולות דכיון דאקדיש סתמא
לרבינא אטו גר לאו איש הוא אמר ליה פרט לגר שמת ואין לו יורשים
בה אלא עיכוב גיזברים בלבד ומותבינן
הכל הקדש הראוי וכו' (כי"י):
קרבן קדוש וחשוב מכל הקרבנות
ל] צ"ל של זכרים (*ש"מ):
(שם כ. וש"מ):
תנו רבנן עולת איש אין לי אלא עולת איש עולת גרים נשים ועבדים מנין
לעולא המתפיס עולה לבדק הבית
י
ו)
י]
1
לא] בכי"פ נוסף כשהביאה
❖
ת"ל עור העולה ריבה אם כן מה תלמוד לומר עולת איש עולה שעלתה לאיש
אסור לשוחטה עד שתפדה ומשני
לעזרה מת:
עולא האי דמצריך ליה פדיה מדרבנן
פרט לשנשחטה חוץ
לזמנה וחוץ למקומה שלא יהו הכהנים זכאין בעורה
מכלל מאן כא] דמותיב בעי למימר
יכול שאני מרבה שנשחטה שלא לשמה הואיל ולא עלתה לבעלים
ליקוטים
יא]
דאורייתא ולענין עורה לא מיבעיא
עולת גרים נשים ועבדים מנין.
למ"ד מדאורייתא תפסה בה קדושת
רבינו שלמה לא גריס עולת גרים,
בדק הבית דאין עורה לכהנים אם שחטה עד שלא נפדית דלאו עולת איש הוא אלא עולת הקדש: אלא אפי' למ"ד. מדרבנן בעלמא אבל
ונראה דמשום קושיא דלעיל
דפריך אטו גר לאו אדם הוא.
מדאורייתא לא: הני מילי. דמדאורייתא לא: בשר. דשל מזבח הוא ואין קדושה חלה עליו כב] שאינו שלו על פיו אבל עור דלאו ממון מזבח הוא
ובספר ישן קדשים שנעתק מספר
וכהנים אכתי לא זכו ביה תפיס: כמאן כרבי יהודה. לקמן מייתי לה דאמר אין עורה לכהנים: הא הדר ביה. דקאמרי ליה אם כן בטלת
של רבינו שלמה כתוב בו עולת
גרים אלא שנמחק בשני נקודים.
מדרשו של יהוידע הכהן ולא אהדר להו מידי: ששה לנדבה. בי"ג שופרות שהיו במקדש קמיירי דכתוב עליהן תקלין חדתין
מיהו אין צריך למחוק דכמה
[ותקלין עתיקין] קינין וגוזלי עולה עצים ולבונה וזהב לכפרת וששה לנדבה [שקלים פ"ו ה"ד] ומפרש מאי ניהו ששה לנדבה: ה"ג ששה לנדבה
דברים נסיב תורת כהנים אגב
אחריני נשים ועבדים דשפיר
לעולה הבאה מן המותרות שאין הכהנים זכאין בעורה כג]: אשם לה'. אי אפשר כד] אשם לה' שכבר נאמר אשם לכהן כחטאת
מפיק להו מחד קרא, וכן משמע
כאשם תורה אחת להם וגו' [ויקרא ז] הא כיצד כל דבר הבא ממותר חטאת כגון מפריש מעות לחטאתו וניתותר מהן וממותר אשמות כגון
בכל מקום דדין אחד להם. (ר"ש
משאנץ ת"כ צו פ"ד פ"ט)
הנך דאזלי לרעייה דקיימא לן (תמורה דף יח.) כל שבחטאת מתה באשם רועה: ילקח בהן כו'. נמצאו שני כתובים מקויימין אשם
לה' בשר לעולה כה] ואשם לכהן העור והיינו דכתיב [מלכים ב יב] כסף אשם וכסף חטאות לא יובא וגו': אלא מר במאי מוקי לה. להא דתני
לעיל פרט לעולת הקדש: וכרבי יהושע. דאמר זכרים עצמן יקרבו עולות והך עולת הקדש היא וכדמסיים ואזיל דכי א"ר יהושע
דחייל שם מזבח עלייהו מעיקרא אמאי דחזי למזבח קאמר אבל בעור מודה דחייל עלה כו] קדושת בדק הבית: המקדיש נכסיו. לבדק
הבית: הראויות למזבח. תמימים: זכרים ימכרו לצרכי עולות כו'. דקי"ל בתמורה (דף לג:) המתפיס תמימים לבדק הבית כשהן נפדין
אינן נפדין אלא למזבח שכל הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם: זכרים עצמן יקרבו עולות. לשם אותו האיש דקסבר אדם חולק
הקדישו ואע"ג דמקדיש כז] סתמא דעתיה הוה להקריב כח] למזבח הראוי לו: ונקבות ימכרו כו'. אבל הן עצמן לא יקרבו שלמים כט] עד שימכרו
דכיון דמקדיש סתמא הכל הקדיש הראוי למזבח דומיא דבדק הבית שכולו קדוש הלכך לדמי עולה אקדשינהו. ובהך עולה דרבי יהושע
זכרים ל] הקריבים עולות קא"ר יהודה לעיל פרט לעולת הקדש: ואפי' לרבי יהושע. כלומר ואע"ג דאמר ר' יהושע אדם חולק הקדישו
הראוי למזבח למזבח ושאינו ראוי למזבח יהא לבדק הבית לא שיהו כשאר קדשי מזבח שעורותיהן לכהנים דמודה הוא שהעור נתפס
לבדק הבית כשאר נכסים שלו: ואין לו יורשין. דאין לה בעלים לא]: ה"ג עולת איש אין לי אלא עולת איש עולת נשים ועבדים מנין ת"ל כו':
העולה. קרא
לרבות בא: הואיל ולא עלתה לבעלים. ואף על
יתירא
הוא דלא איצטריך
למכתב אלא העור לכהן
אלא
פי שהיא כשרה
לא