קז: השוחט
והמעלה פרק שלשה עשר
זבחים
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
להכי כתביה קרא דלא תיתי מבינייא. י) תימה על סוגיא זו דבפ'
תיתי מבינייא. משחיטה וזריקה דכי פרכת מה
יב א מיי' פי"ט מהל'
לשחיטה שכן פוסלת
א) סנהדרין לד:, ב) שם ע"ש,
ג) ע' ירוש' כלאים פ"ח ה"א,
מעה"ק הלכה יא ועי'
שלא לשם אוכלין בפסח זריקה תוכיח מה לזריקה שכן זר חייב עליה
בתרא (דף קטו:) דרשינן אשר יעלה עולה מה העלאה
רש"ק:
שבת פ"ז ה"ב, סנהדרין פ"ז
מיתה שחיטה תוכיח וחזר הדין הצד השוה שבהן שהן עבודה וחייבין
שהיא גמר עבודה אף כל שהיא גמר עבודה למעוטי קומץ ומקבל
יג ב ג ד מיי' פרק י"ח שם
ה"ה, ד) ע' ת"כ אחרי פרש' ו
והיוצק והבולל והפותת והמולח כו': יכול חוץ לשלש מחנות.
ה"ג, ה) [לעיל ס: מגילה י.
הלכה טו:
עליהן בחוץ אף אני אביא קמיצה וקבלה שהן עבודה ויתחייב עליהן
יד ה מיי' שם פרק י"ט הל'
חגיגה ג: מכות יט. שבועות טז.
בחוץ: אם כן. דמייתי טו] מבינייא
ונילף גז"ש מפרים הנשרפים כדילפי'
טו:
חולין ז. ערכין לב: תמורה כא.]
טו ו מיי' פ"א מהלכות בית
בהרוגי ב"ד בפ' נגמר הדין (סנהדרין
לחייב בחוץ על עבודות שאינם
ע' ירוש' מע"ש פ"ג ה"ג,
תיתי מבינייא א"כ לא יאמר בזריקה ותיתי
סנהדרין פ"א סה"ג, ו) מגילה
הבחירה הלכה ה:
מפורשות בפרשה ויש להביאן במה
דף סב:) ואפי' אינה מופנה ילפינן
מבינייא ותיתי משחיטה מה לשחיטה שכן
טז ז מיי' פ"ו שם הלכה טו:
י. שבועות טז. עדיות פ"ח מ"ו,
א]
יז ח מיי' פי"ט מהל' מעשה
ז) [לעיל סב.], ח) מנחות כג.,
הצד לא יאמר בזריקה ותיתי מבינייא
בגילוי מלתא כיון דלא אשכחן מחוץ
נפסלת שלא לשם אוכלין בפסח תיתי
ט) יומא סג תמורה ו יג., י) עי'
הקרבנות הל' טו ופ"ו מהל'
משחיטה והעלאה: ה"ג להכי כתבה
למחנה אלא חוץ לשלש מחנות:
❖
בית הבחירה הלכה טו:
צ"ק.
מהעלאה מה להעלאה שכן ישנה במנחה (א)
ולא
בעי אל פתח אהל מועד.
יח ט י מיי' פי"ט מהל'
קרא דלא טז] אתיא מבינייא. למימר
❖
ותיתי מבינייא להכי כתיב קרא למימר
מעשה הקרבנות הלכה י:
ב]
אע"ג דאיצטריך לקמן (דף
דאע"ג דאתיא מבינייא לא תיתי
הגהות הב"ח
$ דלא אתא מבינייא אמר ר' אבהו שחט וזרק
א)
מבינייא: שחט וזרק בהעלם אחד
קיג:) למעוטי רובע ונרבע ופרת
(א) גמ' שכן ישנה במנחה
לדברי ר' ישמעאל חייב אחת לדברי ר"ע
לר' ישמעאל. דנפקא ליה זריקה מדם
חטאת וקדשי בדק הבית טובא פתח
תורה אור השלם
שחיטה תוכיח תיתי מבינייא:
שפך יז] בעונש של שחיטה: אינו
חייב שתים אביי אמר אפי' [לדברי] ר"ע
אהל מועד כתיבי:
ב)
(ב) רש"י ד"ה פלגינהו צ"ל
1. כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר
❖
ה"ג ולרבא נכתוב רחמנא ואל
חייב אלא אחת. דחד כרת וחד לאו
קודם ד"ה שם תעלה:
אינו חייב אלא אחת דאמר קרא 1שם ג] תעשה
יְהֹוָה בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה
עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר
פתח אהל מועד
הוא: לר"ע. נפקא יח] ליה מאו זבח
הכתוב עשאן לכולן עבודה אחת זרק והעלה
דברים יב, יד
אָנֹכִי מְצַוֶּJָ:
מחוץ למחנה ובמחנה למה לי. וקא
(ויקרא יז) גבי העלאה: חייב
דכתיב
2. אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל
שינויי נוסחאות
לדברי ר' ישמעאל חייב שתים לדברי ר"ע
אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז
שתים. משום דשמות מוחלקין: שם
קשיא ליה לרבא ל"ל דכתב רחמנא כלל
א] נ"א מבינייא אלא להכי
אינו חייב אלא אחת אביי אמר אפי' [לדברי]
בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחָט מִחוּץ
תעלה ושם תעשה. הזכיר העלאה
מחוץ למחנה ובמחנה וכן פי' הקונט':
כתיב קרא כו' (והשאר ליתא).
ויקרא יז, ג
לַמַּחֲנֶה:
ר"ע חייב שתים להכי פלגינהו קרא שם
המעלה בזמן הזה. לעיל
3. וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא
כ"ג רש"י וכן בס"י (שמכ"י). נ"א
א
ג)
1
לבדה והשאר כללן בעשיה אחת
בזריקה ותיתי משחיטה (כי"מ):
הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַיהֹוָה
תעלה ושם תעשה שחט וזרק והעלה לדברי
פירשתי בריש קדשי
למימרא דלא מחייב אכולהו אלא
ב] נ"א מבינייא אלא להכי
לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהֹוָה דָּם יֵחָשֵׁב
כתיב קרא ולא אתיא מבינייא
הכל חייב שתים ת"ר ( במחנה יכול השוחט
חדא: (ב) פלגינהו יט] קרא. הוציא
קדשים (דף ס.) גבי מזבח שנפגם
לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת
2
ד]
למימר דאע"ג דאתי מבינייא
הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ:
❖
ופירשתי מ"ט [נקט] הכא המעלה
העלאה מכלל שאר עשיות למימרא
עולה בדרום יהא חייב ת"ל אל) מחוץ
לא תיתי מבינייא אמר ר' אבהו
ה]
ויקרא יז, ד
כו' (שמכ"י, כפי הנר' עפ"י רש"י):
ולא נקט השוחט:
דמחייב עלה באפי נפשה ואשארא
למחנה יכול חוץ לשלש מחנות [ת"ל או
2
ג] שם תעלה ושם תעשה כל
ריש
לקיש אמר פטור קדושה
באפי נפשייהו: שחט וזרק והעלה
עז במחנה] (מנין אף במחנה לוייה ת"ל
אשר אנכי מצוך הכתוב עשאן
גליון הש"ס
ראשונה כו'. תימה דלא
לד"ה. בין לר' ישמעאל בין לר"ע חייב
עשייה אחת זרק כו' (ש"מ וכע"ז
במחנה) אי במחנה יכול השוחט עולה בדרום
ד)
בב"ש). נ"א ושם תעשה
גמ' דלא אתא מבינייא. עי' יומא
פריך
עליה מהנך משניות דפריך
שתים לר' ישמעאל כיון דכולם
❖
דף סג ע"ב תוס' ד"ה זריקת:
ערבינהו רחמנא לכולהו
יהא חייב ת"ל או אל מחוץ למחנה מה חוץ
ו]
בפ"ק
דמגילה (דף י.) אר' יצחק
בהעלם [אחד] מחייב בהעלאה חדא
עשיות עשייה אחת לכולן זרק
למחנה מיוחד שאין ראוי לשחיטת ז] קדשים
כו' (כי"צ). ועי' בה"ז מש"כ
דאמר שמעתי שמקריבין בבית חוניו:
דאית לה קרא בהדיא ואשחיטה
בגיר' הרמב"ם והראב"ד:
מוסף רש"י
רבי יוחנן אמר חייב חיבורי עולין
ולשחיטת כל זבח יצא דרום שאע"פ שאין
וזריקה חדא דמחד קרא נפקי ולר"ע
ד] נ"א ת"ר מחוץ למחנה יכול
לדברי ר' ישמעאל חייב
חוץ לשלש מחנות מנין אף
כעולין דמו. וא"ת למה לי
ראוי לשחיטת קדשי קדשים ראוי לשחיטת
אשחיטה מיחייב חדא והעלאה כ]
אחת. אינו חייב אלא חטאת אחת,
במחנה לוייה ת"ל במחנה אי
חיבורי הא שמעינן ליה לר' יוחנן
וזריקה חדא ובהא לא פליג אביי אדר'
קדשים קלים אמר עולא השוחט על גגו של
דמייתי ליה לזורק מכרת דכתיב
במחנה יכול השוחט (כי"ר ב'
וק'). וכ"ג ח"נ בכמה שינויים
בשוחט, וכיון דחד כרת וחד לאו
דאמר בפ' הקומץ רבה (מנחות דף כו:)
אבהו דלאביי נמי לדברי הכל חייב
היכל חייב הואיל ואין ראוי לשחיטת כל זבח
ע"ש. בכי"מ וצ' וש"מ גרס' כל
אתרוייהו אין חילוק חטאת ביניהם
יש הקטרה בפחות מכזית וכיון
שתים חדא אהעלאה וחדא אשאר
כי עבדינהו בהעלם אחת: לדברי
מה שלפנינו בסוגריים עגולים,
מתקיף לה רבא א"כ ניכתוב קרא ח] (אל)
עשיות: ת"ר כא] או אשר ישחט מחוץ
ר"ע. דיליף זורק מכרת דכתיב
וליתא שם מה שבסוגריים
דחשיב הקטרה בפנים מחייב בחוץ
מחוץ למחנה ולא בעי אל פתח אהל מועד
המרובעים [אלא ששם ת"ל
גבי מעלה, הוו להו שוחט וזורק
3
למחנה יכול עד שישחט חוץ לשלש
כדאמר לקמן (דף קח:) גבי מוקטרי
שני כריתות וחייב שתים: אפי'
מחוץ למחנה אי מחוץ למחנה
אל פתח אהל מועד ל"ל לאו למעוטי גגו
ב
מחנות. ונילף גז"ש מפרים הנשרפים
פנים שחסרו דחייבין עליהם בחוץ כיון
לדברי ר"ע אינו חייב אלא
יכול חוץ כו']. וכ"ה גם בת"כ
אחת. דאע"ג דאיכא שתי כריתות,
אחרי מות פרשתא ו' ובילקו"ש.
ולרבא א"כ נכתוב אל פתח אהל מועד
דבפנים הויא הקטרה דמהדרינן
כדילפינן בהרוגי ב"ד בסנהדרין
ט]
ולפנינו הוגה ע"פ ד' פפד"מ,
הואיל ואין בהן אלא אזהרה אחת
במחנה (ואל) מחוץ למחנה ל"ל לאו לאתויי
(דף מב:): ת"ל. ברישיה דקרא או עז
פוקעין וי"ל הא דחשיב ליה לר' יוחנן
מחמת הכפילות: ה] ת"ל או
אין חילוק חטאת ביניהם, דאילו
במעלה כתיבא אזהרה באפי נפשה
אשר ישחט מחוץ למחנה יכול
במחנה: אי במחנה יכול. אף במחנה
הקטרה היינו לענין מקטיר לחצאין
גגו אמר רב מרי לאיתויי כולה בפנים
י] ג
כצ"ל וכ"ה ברש"י (צ"ק)
. וראה
(דברים יב) השמר לך פן תעלה
שמשלים אח"כ ואע"ג דבפרק כל
שכינה אלא ששינה מקום שחיטתו
וצוארה בחוץ [צוארה] בחוץ פשיטא אמאי
הגהתו ברש"י באות כא. (ובד'
עולותיך, ואילו שוחט וזורק אין
וילנא נדפס נוס' צ"ק שלא כהוגן,
בהם אזהרה אלא מהיקש דאיתקש
המנחות באות מצה (מנחות דף נח.)
כגון שחט עולה בדרום יהא חייב:
קפיד רחמנא אשחיטה ושחיטה בחוץ היא
לענ"ד): ו] ת"ל מחוץ (כי"צ וק'
למעלה, דכתיב שם תעלה עולותיך
ת"ל מחוץ למחנה. דמשמע חוץ לשלש
חשיב ליה הקטרה גבי שאור ודבש
וח"נ. וכ"ה בת"כ שם). נ"א ת"ל
ושם תעשה, איתקש שאר עשיות
אלא לאיתויי ד כולה בחוץ וצוארה בפנים
מחנות: מה להלן. מיוחד שאינו
דאמרי' יש קומץ פחות משני זיתים
להעלאה ומהכא נפקא לשוחט
או אשר ישחט מחוץ (ש"מ
איתמר המעלה בזמן הזה ר' יוחנן אמר חייב
וזורק (סנהדרין לד:) קדושה
וצ"ק): ז] לשחיטת כל זבח אף
ה
ויש הקטרה פחות מכזית שאני התם
ראוי לשחיטת שום זבח אף במחנה כגון
ראשונה. של בית: קידשה
במחנה שאין ראוי לשחיטת כל
ריש לקיש אמר פטור ר' יוחנן אמר חייב
במחנה לויה שאינו ראוי לשחיטה
דכתיב קרא ועוד דבשחוטי חוץ מיפטר
לשעתה כו' לעתיד לבא. כי
זבח יצא (ש"מ, ת"כ וילקו"ש שם,
כב]
וכעי"ז בכי"צ): ח] קרא במחנה
היכי דסבירא ליה בקדושת הארץ
קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה
לשום זבח: נכתוב קרא במחנה
טפי כדדרשינן הכא על השלם הוא
ה)
ומחוץ למחנה כצ"ל (ח"נ). וכ"ה
(לעיל ס: סב. מכות יט.) ולא
ואל מחוץ למחנה. חוץ למעוטי עולה
לעתיד לבא ריש לקיש אמר פטור קדושה
חייב ואינו חייב על החסר ועוד דהא
קידשה לעתיד לבא. קדושה
בכל כתה"י וש"מ אלא ששם ואל
מחוץ, וכ"ה ברש"י]: ט] מועד,
שנתקדשה ירושלים אינה קדושה
איתקש מחשבות זו לזו אכילת מזבח
בדרום ובמחנה לפרושי דלא בעינן
ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד
לעולם ומשחרבה הותרו הבמות
מחוץ למחנה ובמחנה למה לי
לאכילת אדם ומדחשב על מנת
חוץ לשלש מחנות, ואל פתח אהל מועד
(מגילה י.) היו עושים קלעים.
כצ"ל (ב"ש, וכ"ה ברש"י ותוס').
לבא נימא דבפלוגתא דר"א ור' יהושע
נ"א מועד ומחוץ למחנה ולא
במקום החומה ובונים את כתלי
לא הביאו למה לי: לאו למעוטי גגו
להקטיר חוץ למקומו לא מיפסלא
קמיפלגי דתנן א"ר אליעזר כשהיו בונין
החומה אצל הקלעים וכן לעזרות
בעי במחנה, במחנה ל"ל (כי"צ,
ו)
יא]
של היכל. דהכי משמע כג] שלא הביאו
בפחות מכזית ש"מ דמקטיר בחוץ
(שבועות טז.). קס"ד במקום
וכ"ה במיוחס לר"ח, וכע"ז בכי"מ
בהיכל היו עושים קלעים בהיכל קלעים
ו
. ולפי"ז רק "במחנה"
חומות היכל, שיהא מזבח הבנוי
לא מחייב בפחות מכזית:
לפתח אהל מועד יצא זה שהביאו
ור' ב')
מיותר וצ"ב: י] צ"ל לא לאתויי.
בעזרה קרוי אשר פתח אהל מועד,
בעזרות אלא שבהיכל בונין מבחוץ ובעזרה יב]
לעזרה: ופרכינן ולרבא. דפטר אגגו
וכצ"ל ברש"י (*ש"מ):
שאלמלא כן לא היו מקריבין עד
בונין מבפנים א"ר יהושע שמעתי שהיו
דמשמע כל חללה של עזרה קרי אל
ז
שיגמר הבנין, והם התחילו להקריב
יא] אליעזר שמעתי כשהיו
כד]
(*ש"מ): יב] צ"ל ובעזרות
קרבנות משבאו שם בימי כורש כמו
מקריבין אע"פ שאין בית ואוכלים קדשי קדשים אע"פ שאין קלעים
פתח: ניכתוב אל פתח. למעוטי גגו
ז)
ח
(*ש"מ): יג] קידשה לעתיד
שכתוב בספר עזרא, ועד עשרים
ולמעוטי עולה בדרום שהרי באו אל
קדשים קלים ומעשר שני אע"פ שאין חומה מפני שקדושה ראשונה קידשה
לבוא כצ"ל (ש"מ): יד] המעלה
ושנים שנה אחרי כן לא נגמר הבית
בשנת שלש לדריוש האחרון: בונין
אבר שאין בו כצ"ל (*ש"מ):
פתח וממילא משתמע חיובא במחנה
לשעתה וקידשה לעתיד לבא לאו מכלל דר"א סבר לא קידשה א"ל
מבחוץ. שהיו הקלעים פרושים
: טז] צ"ל
יג]
טו] דמייתינן (*ש"מ)
לויה שלא הביאו אל פתח: מחוץ
ולא (כתה"י וד"ו). וצריך למחוק
לפנים מעובי החומה שלא יכנסו
רבינא לרב אשי ממאי דלמא דכולי עלמא קדושה ראשונה קידשה לשעתה
הנקודה שאחר תיבת מבינייא, כי
הבונין לתוך ההיכל (מגילה י.). נתנו
למחנה ובמחנה ל"ל לאו לאיתויי
וקידשה לעתיד לבא ומר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה
כל הדיבור הוא לשון הגמ' לפי גי'
הקלעים לפנים ממקום החומה
גגו. אתא במחנה והדר אתא מחוץ
רש"י וכמ"ש באות ב: יז] שפך
ובונים את החומה מבחוץ שלא יזונו
קאמר וכי תימא קלעים לר' אליעזר למה לי לצניעותא בעלמא איתמר
הכתוב בעונש כצ"ל (*ש"מ).
עיניהם מן ההיכל, וקס"ד דהנך
דלא תימא מבמחנה איתרבי נמי
[בצ"ק הגיה יחשב (במקום
קלעים לר"א כדי להכשיר העזרות
ח) המעלה יד] ואין בו כזית ועצם משלימו לכזית רבי יוחנן אמר ט חייב
שוחט עולה בדרום ת"ל מחוץ למידרש
שפך) ועמ"ש בעמ' הקודם אות
להקריב קרבן, דאם אין בית אין
ריש לקיש אמר פטור ר' יוחנן אמר חייב חיבורי עולין כעולין דמי ריש
י' ואות כח]: יח] צ"ל דנפקא
דבעינן מקום שאינו ראוי לשחיטת
קרבן, דקדושה ראשונה בטלה לה
(שבועות שם) ומר מאי דשמיע
(*ש"מ): יט] עי' ב"ח. וצ"ע דהא
לקיש אמר פטור חיבורי עולין לאו כעולין דמו בעי רבא המעלה
שום זבח ואל פתח איצטריך לדרשא
י
ליה קאמר. ולא משום צורך
רש"י בד"ה שם תעלה איירי
אחריתי ט) הראוי לפתח אהל מועד
קדושה (מגילה שם) מקריבין
להדיא אדברי אביי דלעיל דאשאר
אע"פ שאין בית. דקדושת
עבודות לא מיחייב אלא חדא.
חייבין עליו בחוץ יצאו פרת חטאת וקדשי בדק הבית: ) לאו) לאיתויי [כולה] בפנים כו'. לעולם גג היכל לא מיחייב דלא קרינא ביה
[ואע"ג דלעיל לא הוזכר בגמ'
הבית קידשה לשעתה וקידשה
ואל פתח אהל מועד לא הביאו שהרי הביאו אלא לאיתויי היא בפנים וצוארה בחוץ דלא תימא פתח אהל מועד היא לכך נאמר במחנה
לעתיד לבא (לעיל סב.): אע"פ
"שם תעלה", יעו' בש"נ אות ג]:
שאין חומה. בירושלים קודם
כ] ואהעלאה (*ש"מ): כא] צ"ל
לאיתויי לחיובא והדר אתא מחוץ דלא תרבי מבמחנה שוחט עולה בדרום ומהו כה] אל פתח אהל מועד לא הביאו שלא הביאו כדרך הבאת כו]
ת"ל או אשר (צ"ק). וראה לעיל
שנבנית החומה (שבועות
קדשי קדשים בצפון תלמוד לומר מחוץ דלא חייב כז] אלא משום חוץ דאינו ראוי לשום זבח יצא זה ואתא אל פתח למעוטי גגו דלא תרבייה
שם) המעלה. בחוץ חיבורי
אות ה. נ"א אי אשר (ותיבת ת"ר
עולין. עולין בשר, חיבורי עולין
נמחק) (ש"מ). [בח"נ גורס בגמ'
כדקאמרת שהוא מקום שאינו ראוי לשחיטת כל זבח דכיון דאשמעינן מחוץ דעולה בדרום פטור שמע מינה אל פתח אהל מועד לא
ת"ר או אשר ישחט וכו' ולפ"ז
עצם (מנחות כג.):
אכדרך הבאתו קפיד אלא אהבאה כל דהו ובלבד שיהא כולו לתוך חלל העזרה: שחיטה בחוץ היא. והרי לא הביאו לבית השחיטה אל
א"ש הנוסח ברש"י כלפנינו]. וע'
פתח ומאל פתח נפקא: המעלה בזמן הזה. בחוץ: וקידשה לעתיד לבא. והויא לה ירושלים בית הבחירה ושעת איסור הבמות היא:
דק"ס: כב] לשחיטת שום
(כי"י): כג] מי שלא כצ"ל
כשהיו בונין בהיכל. בימי עזרא:
לאו
מכלל דר' אליעזר סבר לא קידשה. הלכך עושין
קלעים במקום חומה וחזרו וקדשו
(*ש"מ): כד] דמשמע אל פתח
יד.): עצם. אין מצוה
בקידוש
המפורש
במסכת שבועות
להעלותו אם פירש כדאמרן
בפרק
המזבח מקדש (לעיל דף פה:):
כל חללה של עזרה כצ"ל והס"ד
(דף
ותיבת קרי נמחק (ש"מ): כה] צ"ל
ראש
: כו] בכתה"י וש"מ
ומאי (ש"מ)
הבאתו: כז] חייב משום חוץ אלא דאינו ראוי כו' כנדצ"ל (באה"מ):