השוחט
והמעלה פרק
שלשה עשר
זבחים קט.
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
מתני'
ואחד קדשים פסולין שהיה
פסולן בקדש. הואיל ובפנים
כט א מיי' פי"ט מהל'
לא ומוקי לה בניתותרו וכר' יהושע וקצת תימה קומץ ולבונה אמאי
א) ת"כ אחרי פ"י ה"ג,
ב) תוספ' מעילה פ"א הט"ו,
מעה"ק הלכה ז:
אם עלו לא ירדו מתקבל בפנים קרינא ביה וחייבין עליהן בחוץ
לא מיחייב עלייהו בחוץ כשחסרו נהי דמיפסלי לכתחילה מ"מ מתקבלין
ל ב מיי' שם הלכה י:
ג) מעילה טו:, ד) מנחות ט. כו.
כדיליף בגמ': המעלה כזית מן העולה ומאימוריה. חצי זית מזה וחצי
הם בפנים דאם עלו לא ירדו דהוה ליה פסולו בקדש כשחסר בין
לא ג ד מיי' שם הלכה ג:
מעילה שם תוספתא דפסחים פ"ו
לב ה מיי' שם הלכה ז:
זית מזה חייב דכולה כליל: גמ' ואימורי קדשי קדשים. כבשי עצרת:
ה"ג [פסחים עט. לעיל כה:
קמיצה להקטרה ולמאן דחשיב במנחות פ' קמא (דף ט:) חסרון כבעל
לג ו מיי' שם הלכה ג:
בכורות לט:] תוספתא זבחים
הלבונה. של מנחת נדבה: ומנחת
מום ניחא וי"ל דאפילו תמצא לומר
לד ז מיי' פי"ח מהל'
פ"ד ה"ב:, ה) עי' יומא יב.
❖
מתני' אחד קדשים כשרין ואחד קדשים
שבועות יז: וברש"י, ו) לעיל
פסה"מ הלכה יא:
כהנים. שהיא כליל וראויה להעלאה
דאם עלה לא ירד מ"מ סברא הוא
❖
א
לה., ז) עיין רש"ק וצ"ק.
למעוטיה מדכתיב אותו על השלם הוא
כקומץ יא] מנחת ישראל אבל שירי מנחת
פסולין שהיה פסולן בקודש והקריבן בחוץ
ישראל אינו חייב על העלאתם: מנחת
חייב ואינו חייב על החסר כיון
תורה אור השלם
חייב ב המעלה כזית מן העולה א] ומן האימורין
הגהות הב"ח
כהן משיח. עשירית האיפה שהוא
דלכתחילה לא יעלה ז) וצריך לדקדק
בחוץ חייב: גמ' א)ת"ר 1אשר יעלה עולה או
1. וַאֲלֵהֶם תֹּאמַר אִישׁ אִישׁ
מביא בכל יום: ושלשת לוגין יין.
אי מהדרינן פוקעין דידהו ובפרק
(א) רש"י ד"ה כאן בנותר וכו'
כ]
מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר אֲשֶׁר
❖
זבח אין לי אלא עולה מנין לרבות אימורי
ג
דזריקה היא אצל עולה חייבין:
ב]
שהוא פחות שבנסכים: ושלשת לוגין
המזבח מקדש (לעיל דף פג:) איכא
יָגוּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה
ויקרא יז, ח
אוֹ זָבַח:
אשם ואימורי חטאת ואימורי קדשי קדשים
מים. בחג קאמר ובמוקדשין יב] לחג
כמה קראי לרבן גמליאל מהיא העולה
2. וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא
ואימורי קדשים קלים ת"ל זבח מנין לרבות
שאין העלאת חוץ נוהגת בחולין: מנין
על מוקדה ולאידך מאשר תאכל האש
שינויי נוסחאות
יְבִיאֶנּוּ לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ לַיהֹוָה
ד
ג]
וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מֵעַמָּיו:
❖
לרבות פסולין. הנך דאם עלו לא
הקומץ והלבונה והקטורת ומנחת כהנים
ועוד דדרשינן לעיל (דף פו.) ועשית
א] מן העולה ומאימוריה בחוץ
ויקרא יז, ט
כצ"ל (ש"מ): ב] תיבות או זבח
ירדו דלא מתרבו מלא יביאנו דהא
עולותיך הבשר והדם עיכולי עולה
ומנחת כהן משיח ד] והמנסך שלשת לוגין יין
ליתא בכתה"י ופרי"ד, וכן מחקן
אינם ראויין להביא לכתחילה: ת"ל
אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עיכולי
ושלשת לוגין מים ת"ל ואל פתח אהל מועד
בש"מ: ג] בכתה"י וש"מ נוסף
מוסף רש"י
2
לעשות. משמע הראויין לעשות
גידין ועצמות משמע הא בשר דומיא
מנין לרבות את הדם ת"ל או
יג]
כא]
לא יביאנו כל הבא לפתח אהל מועד חייבין
והלן. דם הלן (נדה מ:). שלן בשרה
זבח: ד] בכי"צ ור' נוסף ומנחת
אפילו אינו ראוי לבא מחוץ לפנים.
דגידים ועצמות מהדרינן אפילו
והיוצא.
נסכים. וכן בח"ג. ועי' תוס'
חוץ למזבח (לעיל כז:)
עליו בחוץ ואין לי אלא קדשים כשרים מנין
והני נמי כיון דאם עלו לא ירדו וכהן
במקצת ותימה אי פליג עליה רבי
שהניחו בתימה אמאי לא תני
בשר עולה שיצא והכניסה והעלה:
לרבות פסולין כגון הלן והיוצא והטמא
ושנשחט חוץ לזמנו. על מנת
מנחת נסכים: ה] צ"ל ששחטן
ומנחת
ה
כהנים ומנחת
יוסי:
נזקק להפך בהם בצינורא ה) או להעלותן
(ש"מ וצ"ק, וכ"ה ברוב כתה"י):
לאוכלו חוץ לזמנו דהוי פגול:
ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו ושקבלו
כהן משיח. הא דפלגינהו משום
מראש המזבח למערכה ראויין ליעשות
ושקבלו פסולין וזרקו את
ו] ברוב כתה"י ובד"ו העלאה.
דמו. כגון בעל מום או שאר
נ"א בשלמא להעלותן בחוץ
פסולין וזרקו את דמו והניתנין למטה שנתנן
קרינא ביה: שלמים לא. אין בשרן
דמנחת כהנים באה עשרון ומנחת כהן
(כי"צ): ז] בכתה"י (זולת כי"צ)
פסולין, ולהכי נקט קבלו פסולין
מצטרף עם אימוריהן לכזית העלאת יד]
משיח חצי עשרון ותימה דלא תני
למעלה והניתנין למעלה שנתנן למטה
ובד"ו ליתא וטמא. ועי' תוס'
ולא נקט ששחטוהו פסולין,
מנחת נסכים: עולה ואימורין
בע"ב ד"ה כאן. וע' דק"ס אות ו
שהשחיטה כשרה בפסולין, כדתנן
חוץ משום דבשר שלמים לאו בר
והניתנין בחוץ שנתנן בפנים והניתנין בפנים
ושם כתב שהגי' לפנינו היא
(לקמן לא:) כל הפסולין ששחטו
הקטרה הוא ולא קרינא ביה אל פתח
מצטרפין לכזית להעלותן בחוץ ולחייב
שחיטתן כשרה: והניתנין
מבה"ז שהוסיפה ע"פ רש"י:
שנתנן בחוץ ופסח וחטאת שנתנן ה] שלא
עליהם משום פיגול נותר וטמא.
אהל מועד לא יביאנו: ולחייב עליהן
למעלה. מחוץ הסיקרא, דקי"ל
ח] מ"ט לא והא כצ"ל (ש"מ):
לשמן מנין ת"ל לא יביאנו לעשות כל
ו
ט] נ"א בשניתותר לזרוק עליו
2
חטאת בהמה למעלה דכתיב בה
משום פיגול ונותר וטמא. קא ס"ד
במסכת מעילה פרק קדשי מזבח
קרנות, ועולה למטה: והניתנין
את הדם ומני כו' (כי"צ), וכעי"ז
המתקבל בפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ:
באוכל כזית בשר ואימורין מעולת
(דף טו:) תנן חמשה דברים בעולה
בפנים. על המזבח הפנימי, כגון
במעילה טו ע"ב, ועי' תוס' כאן
המעלה כזית מן העולה כו': עולה ואימוריה
בע"ב: י] צ"ל מהן (*ש"מ):
פר העלם דבר ופר כהן משיח:
פיגול או נותר או בטומאת הגוף
מצטרפין זה עם זה הבשר והחלב
והפסח והחטאת. להכי נקט
יא] גיר' בה"ז וצ"ק בקומץ.
אין שלמים ואימוריהן לא תנינא להא דת"ר
אכלו: מאי טעמא. לא מצטרף נמי
והסלת והיין והשמן וששה בתודה
וכ"ה בכי"פ: יב] ובמקודשין
פסח וחטאת, דקי"ל כל הזבחים
(כי"י ושמכ"י): יג] ליעשות
שנזבחו שלא לשמן כשרין חוץ
עולה ואימוריה מצטרפין לכזית להעלותן
בשר שלמים עם אימוריו לפיגול ונותר
דאיכא לחם ותימה לענין מאי קאמר
ב)
מפסח וחטאת (נדה מ:) עולה
אפילו אינן ראויין לבא (כי"פ
וטמא הא בין בבשר בין באימורין
אי לענין מעילה הא תנא ליה רישא
בחוץ ולחייב עליהן משום פיגול נותר וטמא
ואימוריה מצטרפין לכזית
וש"מ): יד] צ"ל להעלאת (כתה"י
להעלותן בחוץ. דאי מקטיר
וב"ש): טו] בשלמים אם חישב
(שם.) קדשי מזבח מצטרפין זה עם
שייך פיגול נותר וטמא כדאמר בפ'
בשלמא העלאת עולה דכליל אין שלמים לא
ו]
(*ש"מ): טז] חייבין עליהן
כחצי זית בשר וכחצי זית אימורין
זה למעילה כו' ועוד דתודה אין בה
בית שמאי (לעיל דף מג.) דכל שיש לו
משום (כתה"י וש"מ): יז] אמרינן
בחוץ, חייב עליהם משום מקטיר
אלא פיגול ונותר וטמא מ"ט והא תנן כל
ג) ז
ז]
ח]
נמי לר"א (*ש"מ): יח] צ"ל אינו.
מעילה כי אם לאחר זריקה באימורין
מתירין בין לאדם בין למזבח חייבין
בחוץ, והקטרה בעינן בכזית
הפגולין מצטרפין וכל הנותרין מצטרפין
ודבור זה שייך לע"ב אחר ד"ה או
כדכתיב ואם יאכל יאכל, ואמרינן
אבל בלחם לא ואי (לא יתחייב) כב] בחוץ
עליו משום פיגול והרי הדם מתיר את
כזית (ש"מ וצ"ק)
: יט] ובזבחים
(לעיל כח:) בשתי אכילות הכתוב
קשיא פיגול אפיגול קשיא נותר אנותר פיגול
הא לא תני בשמעתין אלא עולה
הבשר לאדם ואת האימורין למזבח
נמי כתיב (כתה"י וב"ש): כ] צ"ל
מדבר, אחת אכילת אדם ואחת
דבפרק (צ"ק). ובביאור דברי
אכילת מזבח, מה אכילת אדם בכזית
אפיגול לא קשיא כאן בפיגול כאן במחשבת
ואימורין אבל חמשה דברים לא דאף
ותנן נמי התם [מה:] דברים שאין חייבין
התוס' בזה עי' צ"ק ובה"ז וח"נ
אף אכילת מזבח בכזית (מעילה
פיגול נותר אנותר לא קשיא כאן בנותר
עליהם משום פיגול כגון הקומץ
על גב דמיחייבי בחוץ כדדריש לעיל
טו:) שנשתייר בהן כזית בשר.
ושאר מפרשים: כא] משמע הא
דאיכא כדי אכילת אדם (בכורות
דומיא דבשר ודם אפי' במקצת
והלבונה והקטרת שאין להם מתירין
מקרא הני מילי בפני עצמן אבל
כאן בשניתותרו עד שלא נזרק הדם ומני
ט]
:
מהדרינן ותימה היכי פליג ר"י
לט:)
אלא הם עצמן מתירין חייבין עליהן
איצטרופי לא ועוד דלא מיחייב בחוץ
רבי יהושע היא דתניא ר' יהושע אומר כל
כצ"ל ור"ל היאך ר"י פליג אכל
ד)
הנך מ"ד דס"ל מהדרינן ור"י
משום נותר ומשום טמא וכל שכן
אלחם שבתודה ועוד חלב ויין היאך
הזבחים שבתורה שנשתייר בהן כזית בשר
ס"ל בכולן לא מהדרינן (צ"ק):
י]
אימורין שהפיגול נוהג בהן ומקראי
מצטרפין והא אין שיעורן שוה שזה
כב] צ"ל להתחייב בחוץ (צ"ק):
ילפינן להו: כל הפיגולין מצטרפין.
בכזית וזה בשלשה לוגין ואי לענין
כג] למעוטי דם דאין חייבין
כצ"ל (באה"מ): כד] צ"ל
משקדשו (צ"ק): משנה היא במעילה: כאן בפיגול כאן במחשבת פיגול. הא דקתני
לזרוק עליהן הדם הא אמר ובמנחה אפילו כולה קיימת לא יזרוק ואי
מצטרפין באוכל פיגול קאמר ולהתחייב חטאת והא דקתני עולה אין
לענין מחשבת פיגול אין אכילה והקטרה מצטרפין ונראה דמיירי לענין
שלמים לא במחשבת פיגול שאם שחט או זרק על מנת להקטיר חצי
אכילה דמיחייב האוכל משום פיגול נותר וטמא ואי מרישא דקתני קדשי
זית בשר עולה וחצי זית מאימורין חוץ לזמנו פיגל אבל בשלמים טו] חישב
מזבח מצטרפין הוה אמינא במין אחד קמ"ל אפילו בכמה מינין ועוד
תנינהו למעוטי כג] דאין דם חייבין עליו משום פיגול ועוד אשמעינן דחל
לאכול או להקטיר חצי זית בשר וחצי זית אימורין לא פיגל ו) שאין מחשבת
אכילה בנקטרין ואין מחשבת הקטרה בנאכלין: כאן בנותר כאן
פיגול אהנך דברים חמשה וששה וצריך לומר דאתיא כר"מ דתנן לעיל
בשניתותרו עד שלא נזרק הדם. הא דקתני מצטרפין באוכל נותר
בפרק ב"ש (דף מג:) [ואלו] דברים שאין חייבין עליהן משום פיגול
מנחת נסכים והנסכים הבאין בפני עצמן דברי ר"מ וחכ"א אף הבאים
קאמר והא דקתני עולה אין שלמים לא בשניתותרו מאיבוד ושריפה כגון
אבדו הבשר והאימורין קודם זריקה ונשתייר חצי זית מזה וחצי זית
עם הבהמה ובהקומץ זוטא (מנחות דף טו:) תנן נמי הזבח מפגל את
מזה בעולה דכולה כליל הויא זריקת דם זריקה דהא איכא אכילת מזבח
הנסכים משקדש כד] בכלי דברי ר"מ והא דחלב ויין מצטרפין אע"ג דחלב
וכר' יהושע דאמר בפרק טבול יום (לעיל דף קד.) אם אין בשר אין דם
בכזית ומשקין ברביעית ה"מ בשתיה אבל דרך אכילה ששרה פתו ביין
וכיון דזריקה היא (א) חייבין עליו משום נותר אם ניתותרו ואכל ממנו
שיעורו בכזית וקצת תימה מאי איריא דנקט חמשה דברים בעולה הא
כדאמרן (לעיל מה:) דברים שאין חייבין עליהם משום פיגול חייבין טז]
בשלמים נמי מצטרפין לחייב משום פיגול ויש לומר דנקט עולה משום
משום נותר כגון קומץ שהוא אכילת מזבח כעולה וכל שכן דברים
דאיירי נמי במעילה אף על גב דבתודה לא איירי במעילה:
כל הפיגולין מצטרפין. תימה דלא מייתי מרישא דקתני (מעילה טו.)
שחייבין עליהן משום פיגול כגון בשר עולה אבל שלמים אין חצי זית
קדשי מזבח מצטרפין לפיגול ויש לומר דהוה מוקמינן לה בעולה
מבשרן וחצי זית מאימוריהן מצטרפין להיות שיור לזרוק עליהם את הדם
דהא תני נמי מעילה אבל הך משמע טפי: וכל הנותרות מצטרפין.
דלא אכילת אדם איכא ולא אכילת מזבח איכא וכיון דלא הויא זריקה
אם זרק אין חייבין עליהן משום נותר וטמא דקי"ל (מנחות דף כה:) כל
תימה דלא תני כל הטומאות מצטרפין ויש לומר דהוה משמע אפילו שרץ
ונבלה ובשר המת והנהו לא מצטרפין כדתנן התם (דף יז:):
הניתר לטהורין חייבין עליו משום טומאה ובפ' ב"ש (לעיל דף מה:) אתי
נותר חילול חילול מטומאה ובמס' מעילה (דף ו:) לענין יוצא אמרינן יז]
לר"א דאמר אין זריקה מועלת ליוצא אין חייבין עליו משום נותר וטמא: כל הזבחים. בר מעולה: אין יח] זורק את הדם. דאית ליה לר' יהושע
[לעיל קד.] אם אין בשר אין דם מועשית עולותיך הבשר והדם [דברים יב] ובזבחים יט] כתיב (שם) ודם זבחיך ישפך והבשר תאכל הזקיקן הכתוב זה לזה:
או