קט: השוחט
והמעלה פרק
שלשה עשר
זבחים
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ט) כאן בשניתותרו [עד] שלא נזרק הדם ומני רבי יהושע. ה"ג לה
או כזית חלב. דכתיב וזרק הכהן את הדם וגו' והקטיר יד] החלב אע"פ
לה א ב מיי' פרק א מהלכות
א) [לעיל מב. מנחות יב:],
ב) ירוש' יומא פ"ד ה"ה,
פסה"מ הלכה ל:
שאין בשר זורק עליו את הדם והכי מפרש במנחות בהקומץ רבה
במעילה בפ' קדשי מזבח (דף טו:) אלא אימא עולה ואימורים
לו ג ד ה מיי' פי"ט מהלכות
ג) ת"כ אחרי פ"י ה"ח, ד) עי'
(דף כו.): טו] ובמנחה מאי עבידתה. מאי זריקת דם איכא במנחה:
מעה"ק הלכה ח: מצטרפין זה עם זה לכזית לזרוק עליהם את הדם ומאן קתני לה
יומא מג ירוש' סוכה פ"ד ה"ו
(ובק"ע), ה) [לעיל קז. קח:],
ו מיי' שם הלכה ה:
מנחת נסכים שבאה עם הזבח. ואבד בשר הזבח והמנחה קיימת לא
רבי יהושע וגירסא דשמעתין נמי יש
ליישב דהכי נמי קאמר וקשה
לז ז מיי' שם הלכה ח:
ו) ע' מנחות כו., ז) כריתות ו:,
לישנא דברייתא דקתני ולחייב עליהם
יזרוק את הדם בשבילה ו) דלאו גופא
לח ח מיי' פ"ט מהלכות
ח) ויקרא יז ט, ט) שייך לעמ'
❖
דזביחה הוא: מתני' הלבונה. של
הקודם י) [וע' תו' מנחות נח:
ביאת מקדש הלכה ד:
משום פיגול נותר וטמא ויש לפרש
וכזית חלב זורק את הדם חצי זית בשר
א] א
ד"ה ואיכא], כ) מנחות יד:,
❖
מנחה: והקטרת. שבכל יום ז) פרס
דכשניתותרו כזית מעולה ואימורין
וחצי זית חלב אינו
זורק את הדם ובעולה
ל) עיין רש"ק וצ"ק.
ב
אשמעינן דזריקה מעלייתא היא
[של] שחרית ופרס של בין הערבים
תורה אור השלם
חצי זית בשר וחצי זית חלב זורק את הדם
לאיחיובי משום פיגול נותר וטמא
שהקטיר כזית מהן בחוץ חייב
מפני שכולה כליל ומנחה אפילו כולה קיימת
1. וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי
הגהות הב"ח
דקרבו מתיריו קרינא ביה והשתא לא
קסבר כי כתיב אותו על השלם הוא
ח)
אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ מִלִּפְנֵי יְהֹוָה
לא יזרוק מנחה מאי עבידתה אמר רב פפא
(א) במשנה בחוץ פטור המעלה
צריכי להא דקאמר הכא פיגול אפיגול
חייב ואינו חייב על החסר אשיעור
וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה
❖
מנחת נסכים הבאה עם הזבח: מתני'
קדשים:
וְהֵבִיא מִבֵּית לַפָּרֹכֶת:
לא קשיא כאן בפיגול כאן במחשבת
הקטרה כתיב והיינו כזית. ורבי
ויקרא טז, יב
הקומץ והלבונה והקטרת ומנחת כהנים
2. וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת
פיגול דבשינוייא דניתותרו מתרצי
אליעזר נמי מדלא פליג ארישא גבי
א)
שינויי נוסחאות
עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים שהקריב
תרוייהו פיגול ונותר ובמסכת מעילה
עולה הכי נמי דריש ליה אותו אשיעור
ב]
מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה
א] צ"ל או כזית (צ"ק וכ"ה
הקטרה כרבנן ומיהו עולה דלא
לא גרסינן ליה ויש מוחקין טמא מן
י)
מאחת מהן ג כזית בחוץ חייב ר"א פוטר עד
וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת
ברש"י): ב] בש"מ גורס
ויקרא טז, לד
משֶׁה:
מיפסלא בחסרון דכל עצמה בדם
הברייתא משום דמטמא לא משני מידי
שיקריב את כולן וכולן שהקריב ג] בפנים
3. וַאֲלֵהֶם תֹּאמַר אִישׁ אִישׁ
שהקטיר. ועי' דק"ס אות ח':
ד
תלויה כפרתה חייב בכזית אבל בהני
אבל לפי מה שפירשתי ניחא דכולהו
ג] שהקריבן (ש"מ). וכן להלן
מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר אֲשֶׁר
ושייר מהן כזית והקריבו בחוץ חייב וכולן
ה
והקריבן (כתה"י): ד] בקצת כת"י
יָגוּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה
פליג דקא סבר קומץ כוליה היינו
מיתרצי וע"כ גרסינן ליה דאי לא
ואימוריהן. וכ"ה ברש"י:
שחסרו כל שהו והקריבו בחוץ פטור
אוֹ זָבַח: וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד
גרסינן ליה הא דקאמר התם במעילה
שיעור הקטרתו אף בפנים דהא מיפסל
ה] כזית קטורת בחוץ (כי"צ
לֹא יְבִיאֶנּוּ לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ לַיהֹוָה
(א) המקריב קדשים ואימורים ד] בחוץ חייב:
וש"מ וכעי"ז בשאר כתה"י):
ו
וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מֵעַמָּיו:
תנינא להא דתנו רבנן מנא ליה הא כה]
בחסרון וכן כולם שכולם מתירין הם
❖
גמ' ת"ר המקטיר כזית בחוץ חייב חצי
ו] אמאי הא הקטרה (ש"מ).
ויקרא יז, ח-ט
דקתני בברייתא דמצטרפין לענין
כל זמן שלא קרבו כולם לא הויא
ז
ב)
ה]
ובכי"צ והא אמרת הקטרה:
טז]
ז] בש"מ מגיה אלעזר בכל
פרס בפנים פטור קס"ד מאי פטור פטור זר
אכילה ואימא פיגול אפיגול לא קשיא
הקטרה לצאת בעלים ידי חובתן ולרבנן
הסוגיא וברש"י. וכ"ה בגמ'
מוסף רש"י כאן בפיגול כאן במחשבת פיגול ונותר
בהני נמי הויא הקטרתן בכזית היכא
אמאי ו] הקטרה היא א"ר זירא אמר רב חסדא
בכי"מ וק', ובמשנה בד"ו, וכ"ה
וכזית חלב. או כזית חלב, דאיכא
ברש"י כי"פ בכל הסוגיא. אך
אנותר לא קשיא כאן בנותר כאן
דכוליה קיים ולא חסרו קודם הקטרה
אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב מאי פטור
בכי"מ וק' במשנה ובכי"צ ור' ב'
כדי אכילת מזבח (בכורות
בשניתותרו דלמא איירי להצטרף לענין
ותנן יז] (מנחות דף כו.) הקטיר קומצה
לט:) זורק את הדם. ואם לא
במשנה ובגמ' ר' אליעזר וכ"ה
פטור ציבור א"ר זירא אי קשיא לי הא קשיא
להכשיר הקרבן ולזרוק עליהם את
פעמים כשירה הילכך הקטרה היא:
ברש"י כי"י בכל הסוגיא. ועי'
נשתייר כלום לא זריק, דכתיב
לי הא דאמר רב עלה בהא אפילו ר' אליעזר
רש"ש, מצפה איתן, הג' דברי
(דברים יב) ועשית עולותיך הבשר
ז]
וכולן שהקריבן בפנים ושייר מהן כו'
הדם אבל לאכילה לא מצטרפין אבל
נחמיה, הגרצ"ה ברלין בדף קי
והדם, אם אין בשר אין דם (שם
מודה דהא ר' אליעזר לאו הקטרה היא קאמר
ח]
חייב. שהרי בזה נגמרה הקטרתן. ולר'
מכיון דתני טמא על כרחין לענין
חצי זית בשר
ע"א, ודק"ס אות ח. וראה בש"נ
וכעי"ז לעיל כה:)
אמר רבה בהקטרה דהיכל דכולי עלמא לא
וכו' אינו זורק את הדם. שאין
לקמן קי ב אות א: ח] צ"ל והא
אכילה קאמר דמצטרפין דהיינו תנינא
אליעזר נמי כי דריש אותו אשיעור
(*ש"מ): ט] צ"ל דפנים (ש"מ ורוב
אכילת אדם ואכילת מזבח מצטרפין
ומר
פליגי כי פליגי בהקטרה דפנים דמר סבר
להא דתנו רבנן: סבר מלא
הקטרה דריש ליה ושיעור הקטרה
כתה"י): י] נ"א כי פליגי בקטורת
דזריקת דם אינה אלא להתיר
אימורים למזבח ובשר לאדם וכיון
דלפני לפנים וקא מקריב לה
חפניו לאו דוקא. תימה למה לי למימר
מלא חפניו דוקא ומ"ס מלא חפניו לאו דוקא
בכזית היכא דבפנים הויא הקטרה
1
בהיכל מ"ס (כי"צ). נ"א כי
דאבדו שניהם זריקה למה (מנחות
גמורה: וכולן שחסרו כל שהוא. קודם
לאו דוקא אפילו יהא דוקא הוו מחייבי
א"ל אביי והא כי קא כתיבא חוקה בהקטרה
ט.) אמר רב פפא מנחת נסכים
פליגי בהקטרה דהיכל (ד"ו).
2
כו'. כלומר האי דקאמר ובמנחה
ואולי הרמב"ם גרס כהנ"ל ולכן
רבנן אכזית ממנו בחוץ מידי דהוה
הקטרה ע"י איבוד או שריפה נפסלו
דפנים הוא דכתיב אלא אמר אביי בהקטרה
פסק בהל' עבודת יוה"כ פ"ה
אפילו כולה קיימא באותה מנחה
אקומץ וכמו כן קשה בסמוך למה לי
בחסרונן כדאמר במנחות (דף ט:)
הכ"ו הקטיר וכו' כזית בהיכל
הבאה בנסכים קאמר כדכתיב
ח בפנים ט] כ"ע לא פליגי כי פליגי י] בהקטרה
חייב מיתה. ועי' ח"נ סוד"ה
מן המנחה פרט לשחסרה היא ושחסר
למימר דסברי רבנן קביעות דמנא לאו
ומנחתם סולת וגו' דקא ס"ד הואיל
דחוץ מ"ס ילפינן פנים מחוץ ומ"ס לא ילפינן
גמרא ת"ר וקר"א סוד"ה ורב
ובהדי זבח קאתיא כגופא דזבח
קומצה. והאי וכולן לאו אלבונה קאי
כלום היא ויש לומר דעד כאן לא
אשי. ורש"י כפי הנר' בא לאפוקי
דמיא, ואע"ג דלא נשתייר מן
אמר רבא השתא חוץ מחוץ לא ילפי רבנן
דהא מיפליג פליגי בה במנחות בפרק
מחייבי רבנן בקומץ אלא משום
מגי' זו. לפנינו ע"פ בה"ז, וכן
הבשר כלום יזרוק עליה את הדם,
קמ"ל דלא (מעילה טו:) הקומץ.
הוגה בשמכ"י וב"ש: יא] צ"ל
פנים מחוץ מיבעי מה היא דתניא ג) יכול
דחשיב להתפגל על מנת להקטיר כזית
קמא (דף יא:) בלבונה שחסרה דלר"ש יח]
דמנחת ישראל: ומנחת כהנים.
ופחות מג' לוגין מים בחוץ
המעלה פחות מכזית קומץ ופחות מכזית
כשירה אפילו עמדה על קורט אחד
מקומצה בחוץ הלכך חשיבא נמי
יהא (כי"צ): יב] לעשות אותו
מנחה שהתנדב כהן דאינה נקמצת
על השלם הוא חייב כצ"ל
אלא כולה כליל דכתיב (ויקרא ו)
ולר' יהודה בשני קרטין ואי אלבונה
הקטרה לחייב אכזית ממנו בחוץ
אימורין והמנסך פחות משלשת לוגין יין
ד)
וכל מנחת כהן כליל תהיה: ומנחת
(*שמכ"י): יג] תיבות שני חצאי
נמי קאי מיירי שחסרה משיעור
ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח אע"ג
כהן משיח. חביתי כ"ג נמי כתיב
פרס ליתא בכתה"י וש"מ. וכן
[פחות] יא] מג' לוגין מים יהא חייב תלמוד לומר
בה כליל תקטר: ומנחת נסכים.
ליתא ברש"י ובתוס': יד] והקטיר
הכשרה למר כדאית ליה ולמר כדאית
דלא שייך בהם פיגול כיון דמנחה
לעשות על השלם חייב ואינו חייב על
3
נמי כליל היא (מנחות יב:):
יב] ה)
את החלב, חלב אע"פ כו'
ליה: והקריבו בחוץ פטור. הואיל
נינהו ומצינו במנחה דכזית נמי חשיבא
(כתה"י וב"ש): טו] כאן שייך ד"ה
החסר והא פחות משלשת לוגין דאית בהו
אין זורק שבסוף עמ' הקודם
ואין מתקבלין יט] בפנים: המעלה
הקטרה שם מנחה אחד הוא אבל
כמה
זיתים ולא ילפי רבנן חוץ מחוץ אלא
(צ"ק). ואח"כ מה"ד מנחה מאי
קדשים ואימוריהן. שהקריב הבשר
קטרת לא אשכחן דחשיב הקטרה
כו' כצ"ל (*ש"מ): טז] צ"ל וכל
אמר רבא כגון דקבעינהו שני חצאי פרס
והאימורין מחוברין בו חייב משום
בכזית דלא שייך ביה פיגול ועוד דהא
יג]
(כי"י): יז] צ"ל דתנן (כי"י):
יח] בכתה"י וד"ו ופרי"ד דלר'
גמ'
אימורין: חצי פרס בפנים. לאו
א"ר יוסי כ) דאין פיגול אלא בדבר שהוא
יהודה כשירה כו' ולר' שמעון
על מזבח החיצון הלכך הא דמחייבי
דוקא חצי פרס נקט דה"ה לכזית אלא
בשני. ולפנינו ע"פ בה"ז:
יט] צ"ל מתקבל (*ש"מ): כ] צ"ל
פחות מכשיעור הכשר מצותה נקט: קס"ד מאי פטור פטור זר. דאי
רבנן בקטרת בכזית על כרחין משום דמלא חפניו לאו דוקא
: כא] ס"א
קמחייב (ב"ש, כתה"י)
וקביעות מנא לאו כלום היא: דקבעינהו
במנא. למאי ל)
לאו בזרות קאמר מאי פטור שייך למימר בפנים ואמאי פטור הא
וברייתא (גליון): כב] מה קטרת
של היכל חייבין עליו בבמה
הקטרה היא דהא האי תנא דקמחייב כ] עלה בחוץ: מאי פטור פטור
דאסיקנא (למאי) דקבעינהו במנא הוי לבונה
דמתניתין שיעור
כו' אף קטרת של כצ"ל (כתה"י
ציבור. דיצאו ידי חובתן דכזית הויא הקטרה: בהא אפילו רבי
שלם ופטור בחוץ לרבי אליעזר הואיל וקבעינהו במנא:
ושמכ"י). [בכי"י ליתא תיבת
בבמה כאן ולהלן בסמוך ולהלן
אליעזר מודה. ואע"ג דפליג במתני' אבחוץ מודה הוא להאי תנא
בד"ה פנים מחוץ, וכן מחקן
בהאי סיפא דפטור ציבור וקשיא לי עלה אמאי מודה והא רבי אליעזר לאו הקטרה היא קאמר מדפטר עלה בחוץ: אמר רבה בהקטרה
בב"ש. ובכי"פ גם לפנ"ז הנוסח
דהיכל. שבכל יום שלא נאמר בו שיעור והאי פרס שיעור דרבנן הוא מודה רבי אליעזר דבכזית הויא הקטרה לחייב עליה בחוץ ולהוציא
חפינת פנים כזית בבמה
בחוץ]: כג] דהויא הקטרה
ציבור ידי חובתן בפנים ומתני' כא] כולה רישא וסיפא דברי הכל היא ובהקטרה דהיכל מיירי: כי פליגי. במתני' בהקטרה דיום הכפורים דלפני
בדוכתה בכזית ומש"ה קתני
ולפנים שנאמר בה שיעור (ויקרא טז): מלא חפניו דוקא. ובבת אחת הילכך בחוץ נמי לא מיחייב אלא אשלימה: והא כי כתיבא חוקה בפנים
ברייתא (כתה"י וב"ש):
כד] בכתה"י וד"ו דקבעיה
כתיבא. כדכתיב (שם) והיתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר וגו' דברים שאין נעשין אלא אחת בשנה וחוקה עיכובא הוא: ה"ג אלא אמר
לכולה חצי פרס. בב"ש הביא
אביי בהקטרה דפנים דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי בהקטרה דחוץ. אביי נמי כרבה מתרץ לה דברייתא דמודה בה רבי אליעזר בהקטרה
נ"א דקבעיה לכוליה פרס. וכן
הגיה צ"ק. וראה לעיל אות יג:
דהיכל ומתניתין בהקטרה דפנים ומיהו לא כטעמא דרבה דאמר לרבנן מלא חפניו לאו דוקא דכולי עלמא מלא חפניו דוקא ובפנים דכ"ע
כה] דהא דקתני וכו' לענין
לא פליגי דשלימה בעינן כי פליגי כגון שהקטיר כזית מן הקטרת של חפינת פנים בחוץ מר סבר ילפינן פנים מחוץ ילפינן קטרת של פנים
אכילה קאמר ואימא כו' כצ"ל
(צ"ק. ועי"ש):
מקטרת של היכל מה הקטרה כב] של היכל בבמה בחוץ בכזית אף הקטרה של פנים חייבין עליה בבמה בכזית ואע"ג דבדוכתה לא הויא הקטרה
הואיל ובהיכל הויא הקטרה: ור' אליעזר סבר לא ילפינן פנים מחוץ. הקטרה דהיכל הוא דמיחייב עלה בחוץ בכזית דהא בדוכתה בהכי
חשיבא אבל הקטרת פנים לא מיחייב עלה בחוץ בכזית הואיל ובדוכתה לאו הקטרה היא: השתא חוץ מחוץ. כגון ניסוך היין שהוא על המזבח
החיצון לא ילפי רבנן מהקטר חלבים שהוא על המזבח החיצון לחייב על פחות משלשה לוגין בחוץ אע"פ שיש שם כמה זיתים וגבי כל
הקטרות של מזבח החיצון הקטרה היא הואיל וגבי ניסוך שיעורא אחרינא הוא לא מיחייב עליה אלא בכשיעור: פנים מחוץ. לחייב על
קטרת שלפני ולפנים בבמה בחוץ ילפינן מהקטרה דהיכל: פחות מכזית קומץ. על כרחך רבנן היא דאי רבי אליעזר אפילו אכזית
לא מיחייב דהא אמר עד שיקריב את כולן: אלא אמר רבא כגון דקבעינהו במנא. לעולם מתניתין וברייתא בהקטרה דהיכל הויא כג] הקטרה
בדוכתה בכזית ומשום הכי קתני לה בברייתא חייב ור' אליעזר מודה בה כדרב ופלוגתא דמתניתין כגון דקבעיה כד] (דכולה) שני חצאי פרס במנא
וקסבר