קיא: השוחט
והמעלה פרק שלשה
עשר
זבחים
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
השוחט
בלילה בהמה כו'. ואם תאמר שחט בחוץ בלילה והעלה
שחט בחוץ והעלה בחוץ חייב.
נב א מיי' פי"ח מהל'
אף על העלאה.
שחיטה בחוץ בעוף
א) [לעיל קח.], ב) [לעיל
פד: ע"ש], ג) עירובין דף צז.,
מעה"ק הלכה יח:
בחוץ אמאי חייב ומאי שנא משלמים ששחטן בחוץ
רבייה רחמנא (ויקרא יז) מאו אשר ישחט ו) ואהעלאתו נמי אמרינן
נג ב ג ד מיי' שם הלכה יז:
ד) מעילה דף ו:, ה) [שם],
קודם פתיחת דלתות ההיכל דפטור כדאיתא בפרק שני שעירי (יומא
לקמן יג] (קיט:) ואליהם תאמר [ויקרא יז] לערב פרשיות דכל שמתחייב
נד ה ו מיי' שם הלכה יח:
ו) [לעיל קז.], ז) ד"ה נמצא,
נה ז מיי' פי"ט שם הלכה יג:
ח) [עי' לעיל סט. תו' ד"ה
על שחיטתו בחוץ אם חזר והעלן או הוא או אחר חייב: נמצא דרך
דף סב:) ויש לומר דלילה אין מחוסר זמן אבל התם מחוסר מעשה ואם
❖
ח מיי' פ"ג מהלכות מעילה
לאתויי]
❖
הכשירו בפנים כו'. בגמרא פריך
תאמר לר"ש מאי שנא שוחט בהמה
הלכה ו:
אסיפא דרך הכשירו בחוץ חיובו הוא
בלילה בפנים משוחט עוף בפנים ויש
ח)
שחט בחוץ והעלה בחוץ חייב נמצא דרך
א
הגהות הב"ח
דעוף קדשים אין לו הכשר בחוץ
לומר דשוחט עוף בפנים מקטל קטליה
הכשירו בפנים פטורו בחוץ דרך הכשירו
מוסף רש"י
בשחיטה והכי איבעי למיתני דרך חיובו
ואם עלה ירד אפי' לר"ש אע"ג דלא
(א) גמ' אמר זעירי שחיטת לילה
מבחוץ פטורו בפנים ר"ש אומר כל שחייבין
❖
אבוה דשמואל בר רב יצחק.
בבהמה איכא בינייהו:
בחוץ פטורו בפנים דרך חיובו
מטמא בגדים אבית הבליעה לא] שאין
עליו בחוץ חייבין על כיוצא בו בפנים שהעלה
על אבוה דבר אבוברם פירש"י זהו
בפנים פטורו בחוץ כגון שחט בפנים
שום שחיטה מטמא בגדים אבית
אבוברם עצמו ומכירין היו את הבן
בחוץ חוץ מן השוחט בפנים ומעלה בחוץ:
ולא ראו את האב והיו קורין אותו
שינויי נוסחאות
והעלה בחוץ פטור שחט בחוץ
הבליעה אפילו טרפה או נרבע:
גמ' האי הכשירו חיובו הוא תני חיובו:
על שם בנו, שעשו את בנו סימן
והעלה בחוץ חייב מלק בפנים והעלה
לו (חולין לח.) והרי שתיהן
א] צ"ל דבפנים (*ש"מ): ב] נ"א
ר"ש אומר [וכו']: אהיכא קאי אילימא ארישא קאי המולק עוף בפנים
עומדות. ושחט את שתיהן וזרק
מיחייב, כל שחייבין עליו
בחוץ חייב מלק בחוץ והעלה בחוץ
של אחת מהן והויא לה אידך
בפנים חייבין עליו בחוץ מיבעי
והעלה בחוץ חייב מלק בחוץ והעלה בחוץ פטור וא"ל ר"ש כי היכי
פטור נמצא במקום שמתחייב על
ליה ואלא כי היכי כו' ומה
חברתה מותר חטאת משעה
שנזרקה דמה של אחת: כשם
שבינתיים נמחק (ש"מ), וכ"ה
העלאתו אם נעשית עבודה הראשונה יד]
דפנים א] מיחייב בחוץ נמי מיחייב ב] האי כל שחייבין עליו בחוץ כל שחייבין
ברוב כתה"י ושם איתא תיבת
שדמה פוטר את בשרה. כשם
בפנים כגון טו] במליקת פנים פטור על
עליו בפנים מיבעי ליה אלא כי היכי דבחוץ לא מיחייב בפנים נמי לא
האי. ובש"מ מוחק תיבת האי
שאותה שנזרק דמה פוטרת בשרה
העלאתו אם נעשית עבודה ראשונה
בכל הענין: ג] צ"ל מיחייב
מן המעילה, כך היא פוטרת
ליחייב האי כל שאין חייבין עליו בחוץ מיבעי ליה אלא אסיפא קאי
ג]
ד]
(*ש"מ): ד] בחוץ אין חייבין
את בשר חבירתה. זו שלא נזרק
בחוץ ודרך שמתחייב על העלאה אם
עליו בפנים מיבעי ליה כצ"ל
דמה, מן המעילה, דכזבח אחד הן
השוחט עוף בפנים והעלה בחוץ פטור שחט בחוץ והעלה בחוץ חייב ואמר
נעשית העבודה ראשונה בחוץ כגון
(ש"מ, וכ"ה ברוב כתה"י):
שהרי יכול לזרוק דמה של איזו מהן
ליה ר"ש כי היכי דבפנים לא מיחייב בחוץ נמי לא מיחייב האי כל שאין
שירצה (מעילה ו:):
ה] חייבין עליו בפנים אין
בשחיטה פטורו בפנים אם נשחט
חייבין עליו בחוץ מיבעי ליה
חייבין מיבעי ליה אלא כי היכי דבחוץ מיחייב בפנים נמי מיחייב הא קתני
בפנים והעלה בחוץ: ר"ש אומר כל
ה]
כצ"ל (ש"מ, כתה"י): ו] תיבות
בכלי חול ליתא בכתה"י. ונוח:
חוץ מן השוחט בפנים והמעלה בחוץ אמר זעירי שחיטת בהמה בלילה
שחייבין עליו בחוץ חייבין על כיוצא
א)
(א)
ז] צ"ל והשתא (ש"מ, כתה"י).
[בו] בפנים והעלה בחוץ כו'. בגמרא
איכא בינייהו והכי קאמר [וכן] השוחט בהמה בפנים בלילה והעלה
וכ"ה ברש"י: ח] נ"א מיחייב תני
ב
ב)
כל שחייבין כו' (ש"מ, וכעי"ז
מפרש לה. ומיהו הכי משמע כל שחייבין
בחוץ פטור שחט בחוץ בלילה והעלה בחוץ חייב ר"ש אומר כל שחייבין
ג
בכתה"י) וכן משמע מרש"י:
על העלאתו כו' טז] אם נעשית עבודתו
ט] בכי"צ ליתא תיבות והעלה
עליו בחוץ חייבין על כיוצא בו בפנים והעלה בחוץ חוץ מן השוחט עוף
כולו בחוץ חייבין עליו בנעשית עבודתו
בחוץ. וכן בח"נ, וכ"מ ברש"י.
בפנים והעלה בחוץ רבא אמר קבלה בכלי חול איכא בינייהו וה"ק [וכן]
א)
נ"א והעלה בחוץ חייבין על
ראשונה בפנים ואח"כ העלהו
כיוצא בו בחוץ והעלה בחוץ
ד המקבל בכלי חול בפנים והעלה בחוץ פטור המקבל בכלי חול ו] בחוץ
בחוץ חוץ מן השוחט עוף בפנים
(כי"ר וק'). בכי"מ ובד"ו ליתא
והעלה בחוץ חייב ר"ש אומר כל שחייבין עליו בחוץ חייבין על כיוצא בו
חייבין עליו בחוץ. ולפנינו ע"פ
והעלה בחוץ דפטור ואילו דכותיה יז]
בה"ז: י] ראוי לבוא בפנים
בפנים והעלו בחוץ חוץ מן השוחט עוף בפנים והעלו בחוץ השתא דתני
בחוץ הוה מתחייב אף בהעלאה:
ז]
(כתה"י וש"מ): יא] נ"א חייב
גמ' הכשרו חיובו הוא. דבחוץ מאי
(כי"צ). וכ"ה במשנה כ"י
אבוה דשמואל בר רב יצחק המולק עוף בפנים והעלו בחוץ חייב מלק
ג)
ה
ו
אוקספורד וברלין. וכן הגיה הרב
הכשר שייך למימר חיובו שייך למימר
בחוץ והעלה בחוץ פטור ור"ש מיחייב ר"ש התם קאי ותני כל שחייבין
יהוסף הובא במלא"ש. ולפ"ז
ח]
עליו בפנים והעלה בחוץ חייבין עליו בחוץ: מתני' חטאת שקבל דמה
מיושב הרמב"ם בפי"ט מהל'
כדפרישית לעיל : ר"ש אהייא.
ז)
ז
ט]
מעה"ק הי"ג שפסק אחד בפנים
פליג: בחוץ נמי מיחייב. אם מלקו
ואחד בחוץ חייב. ועי' בכ"מ שם
בכוס אחד נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים בפנים וחזר ונתן בחוץ חייב שכולו
בשם מהר"י קורקוס שכ' דאולי
בחוץ נמי מחייב אהעלאתו בחוץ:
ראוי בפנים קבל דמה בשתי כוסות נתן שניהם בפנים פטור שניהם
הר"מ היה לו גי' אחרת. וראה גם
י]
שחיטת לילה בבהמה יח] והעלה בחוץ
להלן באות שאח"ז: יב] נ"א חייב
בחוץ חייב אחד בפנים ואחד בחוץ פטור אחד בחוץ ואחד בפנים
יא]
איכא בינייהו. וחסורי מחסרא
(כי"צ). וכ"ה בשני כתה"י הנ"ל
וגם בכ"י קופמן. וראה באות
חייב על החיצון והפנימי מכפר למה הדבר דומה ד)למפריש חטאתו ואבדה
מתניתין במילתיה דתנא קמא והכי
שלפנ"ז: יג] צ"ל לעיל (קז ע"ב)
והפריש אחרת תחתיה ואח"כ נמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות שחט
קאמר וכן השוחט בהמה בלילה
(גל' קה"י): יד] נ"א הראשונה
בחוץ כגון בשחיטה וליתא כל
בפנים והעלה בחוץ פטור דאינה
שתיהן בפנים פטור שתיהן בחוץ חייב אחת בפנים ואחת בחוץ פטור יב]
הקטע מתיבת בפנים עד
מתקבלת בפנים דכתיב (ויקרא יט)
אחת בחוץ ואחת בפנים חייב על החיצונה והפנימית מכפרת כשם
העבודה ראשונה (כי"פ). וכן
ה) ח
הגיה הפ"מ ועי"ש שמחק גם
ביום זבחכם ואפי' עלתה תרד ורבי
שדמה פוטר את בשרה כך היא פוטרת את בשר חבירתה:
קטע לפנ"ז: טו] נ"א כגון
יהודה היא דאמר בפרק המזבח
במליקה פטור על העלאתו אם
(לעיל דף פד.) פרט לנשחטה בלילה:
נעשית המליקה בחוץ ודרך כו'
(*צ"ק): טז] תיבת כו' ליתא
שחט בחוץ והעלה בחוץ חייב. דבשחיטת חוץ לא שנא לילה מיום דהא ראוי הוא לבא אל פתח אהל מועד למחר ובהעלאתו נמי חייב דהא
בכתה"י וש"מ: יז] דכוותיה אם
כתיב (ויקרא יז) ואליהם תאמר: חייבין על כיוצא בפנים והעלה בחוץ. והשוחט בהמה בלילה בפנים והעלה בחוץ חייב כאילו שוחטה
נעשית כולה בחוץ הוה כצ"ל
יט]
כ]
(ב"ש וח"נ): יח] בבהמה בפנים
בחוץ דהא בפנים אם עלתה לא תרד אית ליה בפרק המזבח מקדש (שם) דקתני ר"ש אומר עולה אין לי אלא עולה כשירה מנין לרבות
והעלה כצ"ל (*ש"מ)
: יט] כיוצא
שנשחטה בלילה כו': חוץ מן השוחט העוף בפנים והעלה בחוץ. דפנים כא] נמי אם עלה ירד דהא מיקטל קטליה כדאמרי' בהמזבח מקדש
בו בפנים (*ש"מ): כ] צ"ל
שחטה (ש"מ, כתה"י): כא] צ"ל
(לעיל דף פה.): [וכן] המקבל בכלי חול בפנים והעלה בחוץ פטור. דהא בפנים אם עלה ירד דה"ל כנשפך דמה. ורבי יהודה היא דלית
: כב] בחוץ דהא
דבפנים (כי"י)
ליה אם עלו לא ירדו אלא בלן ויוצא ונשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו ושקיבלו פסולין את דמו בהנך פסולין דחזו לעבודת צבור כדמפרש
אשחיטתן (כתה"י וב"ש):
כג] תיבת בו ליתא בפרי"ד:
בהמזבח מקדש (שם פד:): רבי שמעון אומר כו'. דהא בפנים נמי אית ליה אם עלתה לא תרד ואפי' נשפך דמה כדקתני התם [פד.]: והשתא
כד] והשניה אחריה בחוץ
דתני אבוה דשמואל. דרבי שמעון מחייב אמלק בחוץ והעלה בחוץ תני במילתיה דר"ש במתני' כל שחייבין עליו בפנים כגון המולק בפנים
(*ש"מ): כה] את בשרה כצ"ל
(*ש"מ): כו] צ"ל דהיה (גליון).
והמעלה בחוץ חייבין עליו בחוץ ודקתני סיפא חוץ מן השוחט בפנים ומעלה בחוץ אדיוקא קאי דאיכא למידק ממילתא דר"ש הא כל שאין
נ"א דאית לה (כי"י): כז] דמונח
חייבין עליו בפנים והעלה בחוץ כגון קדשים פסולין שלא היה פסולן בקדש כגון הרובע והנרבע כו' אין חייבין עליהן אם שחטן בחוץ
דם בכוסות (כי"פ): כח] צ"ל
והעלן בחוץ אשחיטתן לא מיחייב דלא קרינא ביה ואל פתח אהל מועד לא הביאו [ויקרא יז] והעלאתן מהיכא תיתי דהא לא קרינא ביה נמי אל
דחנקינהו (*ש"מ): כט] כדאמר'
כב]
במעילה בשמעתא (*ש"מ):
פתח אהל מועד לא יביאנו [שם] חוץ מן השוחט עוף בפנים והעלו בחוץ שאף על פי שפטור על העלאתו בחוץ חייבין על כיוצא בו בשוחט
ל] צ"ל דנקט (ש"מ)
:
מתני'
נתן בחוץ וחזר ונתן
בחוץ והעלה בחוץ דהא איתרבאי לעיל (דף קז.) שחיטתו מאו אשר ישחט והעלאתו מואליהם תאמר:
לא] הבליעה שכך גזירת הכתוב
שאין כצ"ל (ב"ש וח"נ):
בפנים חייב. כדי נסבה אלא משום סיפא דבעי מיתני בפנים וחזר ונתן בחוץ ואשמעינן דאע"ג דשיריים נינהו מיחייב עלייהו וסתמא
כרבי נחמיה: שניהם בחוץ חייב. אחת ואם היתה לו ידיעה בינתיים חייב שתים: אחד בפנים ואח"כ השני בחוץ פטור. ואפילו לרבי נחמיה
כדמפרש בגמרא דקסבר כוס אחד עושה את חבירו דחוי הילכך אפילו שיריים לא הוי: והפנימי מכפר. להכשיר הזבח כדאמרן בכל
הזבחים שנתערבו (לעיל דף פב.) דלא עשה את המשוייר כיוצא בו כג]: למה הדבר דומה. בגמרא מפרש למה לי לדמויינהו ומאי גמרי מהדדי:
שתיהן בחוץ חייב. על כל אחת ואחת דבשעת שחיטה כל אחת היתה ראויה לפנים: אחת בפנים והשניה כד] בחוץ פטור. דהויא לה
חטאת שכיפרו בעליה ולמיתה אזלא ואינה מתקבלת בפנים: חייב על החיצונה. דהא חזיא לפנים דאיזו מהן שירצה יקריב: והפנימית
מכפרת. על הבעלים: כשם שדמה פוטר כה] בשרה. מן המעילה דזריקת דם מוציאה בשר קדשי קדשים מן המעילה [מעילה ב.] דיהא כו] בה שעת
היתר לכהנים כך היא פוטרת את בשר חברתה ואע"פ שפסולה ואשחט שתיהם בפנים קאי ואשמעינן דהיכא דמונח כז] בכוסות וקדם
וזרק את דם האחת פוטרת את חברתה מן המעילה משום חטאת שכיפרו בעליה דקיימא לן [שם ג.] חטאות המתות לא נהנין ולא מועלין
אבל משום שחוטי חוץ לא איצטריכא ליה דכמאן דקטלינהו כח] דמי ולית בהו מעילה כדאמרינן כט] בשמעתא קמייתא [דמעילה ב.] קדשים שמתו
יצאו מידי מעילה.
ואגב גררא נסבה
הכא איידי
דנקטא ל] משום
שחיטת חוץ ובפרק קמא
דמעילה (דף ו:) נמי
קתני לה לכולה:
גמ'