כל הזבחים שקבלו דמן פרק
שני
זבחים
כ.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מיתיבי
ראוהו אחיו
הכהנים כו'. למאי דס"ד דלא מיירי
מהו דתימא ה"מ.
מ
דבעינן קידוש שחרית בעבודה דמעכבת כפרה
א) ירושלמי יומא פ"ב ה"א,
א מיי' פ"ג מהלכות בית
ב) לקמן כא., ג) יומא כה: לז.
הבחירה הלכה יח:
בכהני חדתי יש תימה דלא פריך מרישא דתני לב] קידוש
כגון דם וקמיצה אבל כל ז] הקטרת אימורין דלא מעכבא אימא לא תיבעי
מא ב מיי' שם ופ"ה מהל'
תוספ' יומא פ"ב ה"ג. ע' ירוש'
קידוש: מהו שיפסלו. בלינה אם לא שקעה בבור ח] (בני הגולה)
בתורם את הדשן ויש לומר דפשיטא לג] דההוא דתרומת הדשן הוי בכהני
יומא פ"ג ה"ח, ד) [תוספ'
ביאת מקדש הלכה יד:
מב ג מיי' פ"ד מהל' עבודת
דיומא שם ויומא לה:], ה) יומא
דאמרי' בסדר יומא (דף לז.) דמשקע ט] להו: או דילמא כיון דקדוש
חדתי וקצת קשה דאמאי ס"ד לד] דלא הוו חדתי דבמתניתין דתמיד
(ג)
יוה"כ הלכה א:
לו. ת"כ נדבה פ"ז ה"ב, ירוש'
בכלי שרת איפסלו. דלא דמי לקידוש
[דף כה:] משמע דכולהו הוו חדתי
מג ד ה מיי' פ"ה מהל' בית
שם ה"ז, ו) [לקמן לג.],
ז) [לעיל יד.], ח) [לקמן
הבחירה הלכה טו טז:
ידים שהמים ניגבו ואין לינה על מי
שהעזרה היתה ננעלת והם היו
מהו דתימא הני מילי עבודה דמעכבא כפרה
י]
מד ו מיי' פ"ה מהל' ביאת
כא:] יומא כב. כז: ע"ש ירוש'
לחול: ה"ג כי אתא רבין אמר כו'
באין ממקום שהיו ישנים שם בבית
אבל עבודה דלא מעכבא כפרה לא קמ"ל כי
שם ספ"א, פ"ב ה"א, ט) תמיד
מקדש הלכה ט:
❖
מה ז מיי' פ"ב מהל' תמידין
אמר לפניו רבי
כח:, י) ויקרא א יא.
המוקד [הג"ה לה] ויש לומר דסלקא
ול"ג ת"ש (ד):
אתא רב דימי אמר רבי יוחנן א) בעי אילפא
❖
הלכה יג:
יצחק בר ביסנא. לפני ר' (ה) אמי
דעתיה דמאן דלא פסיל בלינה לא
לדברי האומר אין לינה מועלת בקידוש ידים
וכולה רבין אמר לה: שלא שקעו.
פסיל
בהיסח הדעת ומאן דפסיל
הגהות הב"ח
ורגלים מי כיור מהו שיפסלו א] מי אמרינן הני
גליון הש"ס
בבור: לעבודת
לילה. להקטר
בהאי
פסיל בהאי והני כהני הוה
(א) גמ' הכי אמר ר' אמי:
למאי לקידוש ידים ורגלים קידוש ידים ורגלים
חלבים: והוינן בה. קמיה דרבי
להו היסח הדעת שהיו ישנים
(ב) שם אצל פרו ופרו:
גמרא אי לרבי האמר פסלה
גופייהו לא פסול בהו לינה או דלמא כיון
(ג) רש"י ד"ה או דלמא כיון
לינה. עיין בב"מ דף (קיב) [קי]
אסי יא] ולא פשט לן: דלא צריך
בבית
המוקד. ע"כ הג"ה]:
ב]
(ו)
❖
דקדוש להו בכלי: (ד) ד"ה ה"ג
ע"ב תוספות ד"ה יצא:
דקדוש להו בכלי שרת מיפסלי כי אתא רבין
לקדושי. וכרבי אלעזר בר' שמעון
ג]
כי וכו' ת"ש דאמר הס"ד:
(ה) ד"ה אמר לפניו וכו' לפני ר'
אמר רבי ירמיה אמר רבי אמי אמר ר' יוחנן הדר פשיט אילפא כמחלוקת בזו
דלא פסל לינה בקידוש או דילמא
ירמיה וכולה רבין אמר לה
מוסף רש"י
אין ראויות לקדש יב] דאיפסלו להו
כך מחלוקת בזו אמר לפניו ר' יצחק בר ביסנא רבי אתה אומר כן אלא הכי
ב)
ד]
הס"ד ואח"כ מ"ה כיור שלא:
בלינה ואפי' לר' אלעזר דאי לרבי
(ו) ד"ה והוינן וכו' דר' אמי
בן קטין. כהן גדול היה: י"ב
אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן [משמיה דאילפא] כיור שלא שקעו מבערב מקדש
(א)
ולא: (ז) ד"ה ולא פשט ר' אמי
דד. ליציקת המים: מוכני
ליכא למיבעי אין יג] צריך דהא אפילו
ממנו לעבודת לילה ולמחר אינו מקדש והוינן בה למחר אינו מקדש דלא
הך: (ח) ד"ה אנן הכי קאמרינן
לכיור. מפרש בגמ' גלגל לשקעו
❖
בקידוש פסל: ולא פשט. ר' (ז) אסי
הא דקשיא לן מרבי לאו משום:
בבור שיהיו מימיו מחוברין למימי
צריך לקדוש או דלמא איפסלו בלינה ולא פשיט לן ומר קא פשיט ליה מיפשיט
הכיור, ואי לא הוו מפסלו בלינה
הך בעיא למימר דאין צריך לקדש
ת"ש ג) בן קטין עשה א שנים עשר דד לכיור אף הוא עשה ב מוכני לכיור שלא
לפי שקדשו בכלי ולא כבוד קדשים
קאמר ולא לפוסלה בלינה כדקאמרת
הוא ליפסל מים קדושים (יומא
שינויי נוסחאות
יהיו מימיו נפסלין בלינה מאי לאו רבי אלעזר ברבי שמעון היא לא רבי היא
אף בין האולם ולמזבח.
כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו ומר
לז.)
א] שיפסלו בלינה (כתה"י), ועי'
חלק צפוני שבעזרה שבין האולם
והא מדרישא רבי אלעזר ברבי שמעון סיפא נמי רבי אלעזר ברבי שמעון
פשיט מיפשט דלר' אלעזר לא פסלה
רש"י: ב] פסיל (ד"ו): ג] דקדיש
ולמזבח, אע"ג דלא קרינן ביה על
דקתני רישא בא לו אצל פרו ופר היה עומד בין האולם ולמזבח ראשו
כצ"ל. וכן ברש"י (ש"מ): ד] כן,
ירך המזבח צפונה דהא במערבו
בלינה יד]: שנים עשר דד. שמוציאין
ד)ג
(ב)
הא אמר רבי אמי אמר ר"י כו',
של מזבח הוא, הוי צפון לענין
לדרום ופניו למערב והכהן עומד במזרח ופניו למערב מאן שמעת ליה דאמר
מימיו ואמרינן בסדר יומא [לז.] שיהו
כצ"ל (צ"ק). וע' בה"ז וח"ד
שחיטת קדשי קדשים (לעיל
שנים עשר כהנים העסוקים בתמיד
בין האולם ולמזבח צפון רבי אלעזר ברבי שמעון דתניא איזהו צפון מקיר
יד.) אף בין האולם ולמזבח.
שמקיימים הגי' שלנו: ה] לוקמה
ה)
אבל חלק צפוני שמן המזרח ולמזבח
בכל העזרה כולה אלא מאי
מקדשים בבת אחת: מוכני. מפרש
מזבח צפוני ועד כותל עזרה צפוני וכנגד כל המזבח כולו צפון דברי ו) רבי
לאו שמו צפון המזבח: לוקמה
:
וכו' (כי"צ וכ"ה ביומא לו ע"א)
התם גלגלים טו] שמעלין אותו
מקיר מזבח צפוני עד כותל
ו] ומודי רבי (ש"מ): ז] תיבת כל
יוסי ברבי יהודה רבי אלעזר ברבי שמעון מוסיף ז) ד אף בין האולם ולמזבח
עזרה צפוני. דהא לכו"ע עיקר
ליתא בכתה"י ונמחק בשמכ"י.
בגלגלין מן הבור שחרית טז] שלא יהא
רבי מוסיף אף מקום דריסת רגלי הכהנים ומקום דריסת רגלי ישראל אבל
ועי' טה"ק דמקיים הגי' וכן
צפון דירך המזבח ממש התם הוא
ה
מימיו נפסלים בלינה לפיכך משקעין
(יומא לו.) למחר אין צריך
המילה שחרית דלעיל: ח] בבור
מן החליפות ולפנים הכל מודים שפסול ותסברא רבי אלעזר ברבי שמעון
לקדש. אם לא יצא מן המקדש
הגולה (*ש"מ וצ"ק). נ"א בגלגל
אותו ערבית בבור שיהו מימיו
❖
היא ולא רבי [השתא רבי] אדרבי יוסי ברבי יהודה מוסיף אדרבי
(גליון). וע' אמרי צרופה:
(יומא כב.):
מחוברים למי המעין ובטלה יז] לינתן:
ט] דמשקעי ליה (כי"י): י] צ"ל
אלעזר בר' שמעון לא מוסיף אנן הכי קאמרינן אי ס"ד רבי היא לוקמה
ה]
ללינה (מ"כ): יא] צ"ל אמי
מאי לאו. אפילו ר' אלעזר קאמר
והס"ד והשאר נמחק (צ"ק):
שיטה מקובצת
במקום דריסת רגלי
כהנים ובמקום דריסת רגלי ישראל אלא מאי רבי
לה דאף על גב דפליג בקידוש שניגב
יב] לקדש קאמר (ש"מ): יג] אי
אלעזר ברבי שמעון היא לוקמה מקיר מזבח צפוני עד כותל עזרה צפוני
מודה במים: בא לו. כהן יח] אצל
צריך כצ"ל (בה"ז והגרי"ב):
הני מילי עבודה דמעכבא כו'.
יד] לינה (כתה"י, ד"ו): טו] גלגל
תימה דהא לא רחוץ [ידים
אלא מאי אית לך למימר משום חולשא דכהן גדול הכא נמי משום
פרו להתוודות עליו ביום הכפורים
וכו' אותו בגלגל (כי"ג): טז] כאן
ורגלים] גמרינן חוקה חוקה ממחוסר
דכתיב וכפר בעדו וגו' (ויקרא טז):
חולשא דכהן גדול: אמר רבי יוחנן קידש ידיו ורגליו לתרומת הדשן
הס"ד ומה"ד שלא יהיו כו'
בגדים ובמחוסר בגדים כתיב קראי
ח)
ו
כצ"ל (שמכ"י): יז] ובטלה
לחלל בין מעכבא ובין לא מעכבא,
ראשו לדרום ופניו למערב. מצפון יט]
למחר אינו צריך לקדש שכבר קידש מתחילת עבודה למאן $ אי לרבי האמר
קדושתן כצ"ל (*ש"מ): יח] כהן
ואומר מורי דהא דילפינן חוקה חוקה
לדרום היה עומד ופניו למערב
גדול (ש"מ): יט] בין צפון
ממחוסר בגדים היינו לענין היכא
פסלה לינה אי לרבי אלעזר בר"ש האמר אין צריך לקדש אפי' מיכן ועד
לדרום כצ"ל (צ"ק): כ] למזרח
דצריך קידוש שיחלל אם לא קידש.
והתם [לו.] מפרש לה בעוקם את ראשו.
עשרה ימים אמר אביי לעולם לרבי ולינה דרבנן היא ומודי ו] דמקרות
כלפי המזבח כצ"ל (תו"ק)
:
אבל קשה היכא מצי למעוטי הקטרה
והתם פריך לוקמיה להדיא ממזרח
כא] ואמרינן התם מאן שמעת
מקדוש הא כתיב (שמות ל, כ) (ורחצו)
הגבר ועד צפרא לא פסלה לינה רבא אמר לעולם רבי אלעזר ברבי שמעון
כו' כצ"ל, והד"א (בה"ז ורש"ש)
[ירחצו] מים ולא (תמותו) [ימתו] הא
למערב ומשנינן לה: והכהן עומד.
[היא וראה ר"י דבריו] בתחילת עבודה ולא בסוף עבודה מיתיבי ראוהו
[ותיבת טעמא ליתא בכתה"י
אם לא (תרחצו תמותו) [ירחצו ימותו]
ט) ז
אחוריו למזרח כ] המזבח ופניו למערב
וד"ו]: כב] צ"ל בחלק (ש"מ):
וע"כ בהקטרה מיירי דעבודה תמה
כלפי ההיכל. ואמרינן כא] טעמא התם: אחיו הכהנים שירד והן רצו ובאו מיהרו וקידשו ידיהם ורגליהם מן הכיור
כג] צ"ל עוד (ש"מ): כד] תיבת
היא דהא מוכח התם ביומא (דף כד.)
של נמחק (*יעב"ץ): כה] ומהו
דליכא מיתה לא בזר ולא בכל
מאן שמעת ליה [דאמר] כו'. דקתני בפירקא דבתריה (יומא מג:) שחטו וקיבל במזרק את דמו סמוך
בית החליפות (ע"פ ש"מ וצ"ק):
הפסולים אלא באותה עבודה שהיא
לוידויו מיד אלמא בין האולם ולמזבח צפון הוא לשחיטת קדשי קדשים דהא פר חטאת הוא: כנגד כל
כו] קרינן ביה (ש"מ): כז] צ"ל
עבודה תמה [ואם כן] משתמע טפי
לשחיטת (ש"מ): כח] במחתה
דבעי קידוש בהקטרה משאר
המזבח. כנגד צפונו ולא מן המזבח והלאה לא לצד מזרח ולא לצד מערב ואע"פ שהוא בחצי חלק
: כט] יום הבא כצ"ל
עבודות, ונראה לי דלעולם הייתי
(*ש"מ)
עזרה הצפוני לאו כשר הוא לשחיטת חטאת דבעינן י) על ירך המזבח [ויקרא א] וליכא: ר' אלעזר מוסיף אף
(*ש"מ ובה"ז): ל] צ"ל כמי (ש"מ):
ממעט הקטרה מקידוש משום דכתיב
לא] צ"ל שמא תמשך (ש"מ). וגי'
לשרת דדוקא עבודה המעכבא כפרה
בין האולם ולמזבח. שהוא מערבו של מזבח ובלבד שיהא (כל) חלק כב] צפונו של עזרה אבל מזרחו של
ק"נ שמתחיל כו' מהיום ויפסל
הוי בכלל [ולא עבודה דלא מעכבא
מזבח לצד שער נקנור שבו נכנסין לעזרה לא מכשר אפי' חלק צפוני דקילא קדושתיה דהוא מקום
כו': לב] דתני קידש ידיו ורגליו
כפרה] (הוא למעט הקטרה), ואע"ג
מן הכיור ותורם את הדשן וי"ל
דכתיב ולא (תמותו) [ימותו] דמשמע
דריסת ישראל וכהנים י"א אמה מקום דריסת ישראל מן השער ולפנים וי"א אמה עד כג] לצד המזבח
וכו' בכהני חדתי לפי שע"י
דמיירי בהקטרה שהיא עבודה תמה,
מקום של כד] דריסת רגלי הכהנים: רבי מוסיף. אף צפון שבאותן עשרים ושתים אמה של צד מזרח
פייס היתה נעשית ותחלת
לא מוקמינן ליה בהקטרה הואיל ולא
שהן דריסת ישראל וכהנים: ה"ג אבל מן החליפות ולפנים הכל מודים שפסול. ומיהו כה] בית חליפות
עבודה היא, אבל שאר כהנים
מעכבא [כפרה] אלא בזריקה
ס"ד שא"א שלא יהא בהם
(ולהקטרת) [ובהקטרת] קומץ
האולם עודף רוחבו על רוחב ההיכל ט"ו אמה לצפון וט"ו לדרום והוא נקרא בית החליפות שהיה
אחד שאינו חדש שעוסק
דמעכבא כפרה דעבודה תמה הן,
בכותל האולם מאחריו חלונות שהכהנים מצניעין שם את סכיניהם [וסכין קרי חילוף בלשון ערבי]
באברים שלא נתעכלו כל
קמ"ל להקטיר אשה לרבות כל
הלילה (שמכ"י): לג] דפשיטא
עבודות לקידוש אף דלא מעכבא
הכי תנן לה במסכת מדות [פ"ד מ"ז] ואשמועי' דמאחורי האולם לאו צפון הוא לשחיטת קדשי קדשים דכיון דלא מתחזי מזבח התם לא קרינן כו] על ירך
: לד] ס"ד בסיפא
(מהר"פ) למחר
ליה (ש"מ)
:
אינו מקדש דלא
אע"ג דמכשרינן ליה לקמן (דף כו.) לשחיטת קדשים קלים לקדשי קדשים פסול: ותסברא דר' אלעזר היא ולא רבי.
דלא מודה רבי בבין האולם
(צ"ק): לה] הצ"ק הק' להג"ה זו
צריך לקידוש. ומני ר"א [היא]
הנדפסת כאן דא"כ קו' תוס'
דאמר אין לינה פוסלת בקידוש ידים
ולמזבח דליהוי צפון: השתא רבי כו'. האי מוסיף דקתני אדר' יוסי קאי אדר' אלעזר לא קאי והא [ע"כ] אדר' אלעזר [נמי] אמרה
דלפרוך מרישא אדוכתא קאי,
ורגלים, ובלינת מי כיור לא איירי מידי
למילתיה דעל כרחך כיון דמכשר מקום קדושה קלה לשחוט שם מקום קדושה חמורה לכ"ש: אנן הכי קאמרי'. הא (ח) דשקליה ליה מרבי
והגיה דבריהם ע"ש. אך בש"מ
ולא ידעינן מאי קסבר בהן, או דלמא
❖
ופ"מ וטה"ק גרסי כלפנינו:
איפסלא בהו בלינה ואין ראוי לקדש
לאו משום דרבי לא מכשיר בין האולם ולמזבח לשחיטת חטאת אלא הכי קשיא לן כיון דרבי נמי מכשיר (צפון) לצפון שבמזרח למה לו לשוחטו אצל
קאמר דאיפסלא בהו בלינה, ואפילו
האולם לוקמיה בצפון המזרחי סמוך לכניסתן לעזרה דהא לאו אורח ארעא לאקרובי להיכל: אלא מאי ר"א היא. ומשום דלא מכשר מקום
לר"א דאמר דאין לינה מועלת
בקידוש מודה דמיפסלא בהו לינה
דריסת ישראל וכהנים ושחיטת כז] חטאת ממטי ליה להתם אכתי תקשה לך דהוה מצי לאוקמי מקיר מזבח צפוני עד כותל עזרה צפוני דהוי
ליקוטים
דאי לרבי לא אצטריך דמילתא
צפון לדברי הכל: אלא מאי אית לך למימר. עליה: משום חולשה דכ"ג. שכל עבודות (פנים) של יום הכיפורים עליו ותש כחו להכי ממטינן
דפשיטא היא דלרבי מי כיור נפסלים
קידש ידיו ורגליו לתרומת הדשן
ליה להתם לפי שהוא צריך להכניס דמו להיכל ולהזות ולא יכבד עליו משוי המזרק והדם: ה"נ. כי מוקמת ליה כרבי הא טעמא איכא: תרומת
כו'. כבר ידעת שמצות עשה
בלינה, (והשתא) [דהשתא] בקידוש
ידים פסיל לינה במים לא כ"ש, אלא
להיות הכהן מקדש ידיו ורגליו
הדשן. דכתיב [ויקרא ו] והרים את הדשן. בכל בקר היה נוטל מחתה כח] מן הגחלים המאוכלות הפנימיות ויורד ונותנה במזרחו של כבש בדרומו של
ע"כ לר"א איצטריך, ולא פשיט רב
קודם עבודה שנאמר ורחצו אהרן
מזבח כדכתיב ושמו אצל המזבח ושם היה נבלע במקומו [יומא כא.] והיא היתה בכל יום ראשונה לכל העבודות: מתחילת עבודה. שזו תחילת עבודת
אסי כו' עד לא פסלה בהו לינה
ובניו ממנו את ידיהם ואת
[כפ"ה]. וקשה דלרבי נמי איצטריך
רגליהם, וכהן שעבד ולא קידש
יום כט] הוא: הא אמרת פסלה לינה. ולינה בעמוד השחר תליא דכתיב [שמות כג] עד בקר: הא אמר מכאן ועד י' ימים. ואת תלית טעמא
לן שפיר לומר דמקדש ממנו לעבודת
חייב מיתה בידי שמים שנאמר
משום דקדיש בתחלת עבודת יום זה: ולינה דרבנן. לינה זו שתועיל בקידוש שאין המים בפנינו מדרבנן הוא דגזור בה שלא תזלזל
הלילה דהא איכא למ"ד לקמן (דף
ירחצו מים ולא ימותו ועבודתו
כא.) דאינו מקדש לעבודת לילה כלל.
פסולה, ומ"מ אינו חייב לקדש
בלינה ומודה רבי שכשהעלו לכיור מן הבור מקרות הגבר שהוא זמן תרומת הדשן כדאמרינן בפרק קמא דיומא (דף כ.) דמשום האי
ועוד קשה דמאי קאמר דלא צריך
בין כל עבודה ועבודה אלא כל
פורתא לא פסלה לינה בקידוש דלא מסקי אינשי אדעתייהו דדמי כמה ל] שקידש ביום: וראה רבי יוחנן דבריו. של ר' אלעזר נכונים
לקדושי ולא נפשוט מידי אי מודה
שקידש בשחרית הולך ועובד כל
במי כיור אי לא, והא מדקתני מקדש
היום כולו ובלבד בד' תנאים
במקדש ידיו בתחלת עבודת היום דלא פסל בה לינה ולא במי שקידש בלילה להקטיר חלבים שהוא סוף עבודת יום אתמול:
ממנו לעבודת לילה משמע הא
אחד שלא יצא מן המקדש ושלא
ראוהו
אחיו שירד. משנה היא במסכת תמיד (פרק ב מ"א) בתורם את הדשן שירד מן המזבח והמחתה של תרומת הדשן בידו:
לעבודת היום אינו מקדש אלמא
יישן ושלא יטיל מים ושלא יסיח
מיהרו
וקידשו כו'. להוציא את הדשן שבמקום המערכה או לסלקו לתפוח שבאמצע המזבח והכי תנן בה התם החלו
פסלה בה לינה במי כיור. לכך נראה
דעתו, הא כל שעשה אחת מאלו
לר"י דודאי פשיטא דסבר דלינה
צריך לחזור ולקדש ומ"מ
מעלין באפר על גבי התפוח וקא סלקא דעתך בכהנים שעבדו כל הלילה קאי ומקודשי ידים ורגלים היו וצריכין לחזור ולקדש
פסלה במי כיור מדקתני לעבודת
למחרתו צריך קידוש אחר שאין
עכשיו
שתמשך עבודה זו עד היום ויפסל קידוש הלילה בלינת עמוד השחר ויועיל להם קדוש זה של אחר קרות הגבר:
לילה אבל לעבודת היום לא, אלא קא
קידוש היום מועיל למחרתו
לא]
בעי אי היינו לרבי או לרבי אלעזר,
אע"פ שעמד ועבד כל הלילה
דאי אמרינן אינו צריך לקדש א"כ
ולא יצא ולא ישן ולא הטיל מים
ולא הסיח דעתו שמ"מ הידים נפסלות בלינה, ואפילו קידש בתחילת הלילה או באיזה שעה שבלילה להקטרת איברים של תמיד הערבים היינו ר"א ופשטינן דלינה פוסלת במי כיור לר"א, ואי אמרינן דפסיל בהו לינה א"כ היינו שפיר כרבי, ולא מצינו למיפשט מיניה מידי דהא (שמעינן)
[אצטריך לאשמעינן] דלעבודת לילה מיהו מקדש כדפי' ולא אמרינן איפסלו כמתירים (מהר"פ):
שמצותו כל הלילה צריך לחזור ולקדש לעבודת היום, ומ"מ אם קידש לתרומת הדשן אע"פ שהיא בקריאת הגבר או סמוך לו שהוא
לפעמים מלפניו ולפעמים בחצות הלילה ולפעמים באשמורת הראשונה הואיל ומ"מ תחילת עבודת היום היא אינו צריך לחזור ולקדש
לשאר עבודות היום. למדת שיש שקידש לאחר חצות לילה וצריך לחזור ולקדש ויש שמקדש קודם חצות לילה ואינו צריך לחזור ולקדש. (מאירי יומא כב.)