כד: כל הזבחים שקבלו
דמן פרק שני
זבחים
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
במקרא נדרש
לפניו ולאחריו קמיפלגי. הא דפליגי אמוראי
נדרש. (ב) ר"ש סבר מקרא נדרש לאחריו
עז א מיי' פי"א מהלכות
ולא לפניו הילכך
א) [שבת לב: וש"נ], ב) תו'
פ"א הלכה ה, ג) לקמן צח.
פסה"מ הלכה ב:
אצבע אונתן דכתיב בתריה קאי ולא אולקח דכתיב לקמיה ורבנן
בפרק השואל (ב"מ דף צה.) במקרא נדרש לפניו ולא
עח ב מיי' פ"ו מהלכות
מנחות י. [כל הסוגיא עד סופו]
❖
סברי מקרא נדרש לפניו ולאחריו: מפקא מדאבוה. מוצאת מכלל
מעה"ק הלכה יא: לפני פניו ופריך ממתני' דהשואל לא מצי למימר דההיא ר"ש דלא
פג. חולין כב., ד) מנחות ו. י.,
ה) שם ולעיל יד: וש"נ חגיגה יא.,
דברי אביו ומכלל דברי חכמים: כל מקום שנאמר אצבע בקבלה.
דריש קרא לפניו דהתם הוי מטעמא דהוי"ו מוסיף על ענין ראשון
ו) [יומא מח: מנחות י.] תמיד
ומודה ר"ש כדאמר בהקומץ רבה
ולא בנתינה כגון האי קרא דלעיל ז]
לא:, ז) ירוש' יומא פ"ב ה"א,
תורה אור השלם
ח) מנחות י., ט) ירושלמי
(מנחות דף יט.) היינו טעמא דר"ש
דר' אלעזר בר"ש דריש אצבע אולקח
במקרא נדרש לפניו ולאחריו קמיפלגי אמר
א)
קידושין פ"א ה"ב, י) לעיל ז:,
1. וְלָקַחְתָּ מִדַּם הַפָּר וְנָתַתָּה
❖
דהיינו לפניו ולא אונתן: שינה
והביא וי"ו מוסיף על ענין ראשון
אביי הא דרבי אלעזר ברבי שמעון מפקא
כ) ויקרא ט יז.
עַל קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּאֶצְבָּעֶךָ
בקבלה. שקיבל בשמאל וקאמר
וגבי ולקח ונתן לא אמרינן וי"ו מוסיף
(ג)
וְאֶת כָּל הַדָּם תִּשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד
מדאבוה ומפקא מדרבנן דתניא רבי אלעזר
ב)
שמות כט, יב
הַמִּזְבֵּחַ:
על ענין ראשון יג] וא"כ לילף קבלה
לך במקום שנכתב שם תתננו ולא
ברבי שמעון אומר כל מקום שנאמר אצבע
2. וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת
הגהות הב"ח
במה שלא נכתב בו: ולקחת מדם
מנתינה בימין כדפי' התם בקונטרס
ח]
בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח
בקבלה שינה בקבלה פסול בנתינה כשר וכל
(א) גמ' ולא לפני פניו ולא
הפר. בפר המילואים כתיב: ולא
דאצבעו הפסיק הענין בין ולקח
הָעֹלָה וְאֶת דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד
לאחריו: (ב) רש"י ד"ה נדרש
מִזְבַּח הָעֹלָה: ויקרא ד, כה
מקום שנאמר אצבע בנתינה שינה בנתינה
לפני פניו. דלא דריש להאי באצבע
לונתן ופ' יד] קמא דקדושין (דף טו:)
3. וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבָּעוֹ
לפניו ולאחריו קמיפלגי ר"ש
פסול בקבלה כשר והיכן נאמר אצבע בנתינה
סבר: (ג) ד"ה שינה וכו' בשמאל
משמע דכולי עלמא דרשינן טו]
דמילואים אולקחת ולא לאחריו דלא
הַיְמָנִית מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ
פסל וקאמר: (ד) ד"ה זרק וכו'
הַשְּׂמָאלִית וְהִזָּה מִן הַשֶּׁמֶן
❖
דכתיב ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות
דריש להאי באצבעו דחטאת יחיד
מקרא לפניו בלא וי"ו מוסיף על
1
כל הזבחים קאי דלא:
בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי
ענין [וא"כ טז] איכא] למילף קבלה
(ויקרא ד) אונתן והיינו פליג אדאבוה
המזבח באצבעך וקסבר מקרא נדרש לפניו
ויקרא יד, טז
יְהֹוָה:
א)
4. וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ
מנתינה דפריך ונקיש מזוזה לתלמוד
דאבוה סבר לאחריו ולא לפניו ואדרבנן
ולא לפני פניו ולאחריו: אמר רבה בר
ג)
(א)
גליון הש"ס
בַּמָּיִם וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל
תורה ובפ"ק דראש השנה (דף ט:)
דאינהו סברי בין לפניו בין לאחריו:
וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא
בר חנה אמר רבי יוחנן כל מקום שנאמר
א]
גמ' יד יד לקמיצה. עיין לקמן סג
אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהֹוָה:
וכהונה. כגון הכהן או הכהנים:
דרשי כולי עלמא מקרא לפניו ובלפני
❖
אצבע וכהונה אינה אלא ימין קא סלקא דעתין
ע"ב תוס' ד"ה מה חטאת
ויקרא א, יג
תרתי בעינן. אצבע וכהונה כגון האי
פניו ולאחריו פליגי ובסמוך קשה טפי
בסה"ד: [תוס' ד"ה והרי וכו'
תרתי בעינן כדכתיב ולקח הכהן מדם
2
אבל ר"ש לא סבר לה כוותיה
דקאמר רבי אלעזר בר"ש כל מקום
קרא דכתיב גבי זריקת חטאת ולקח
למילף ימין בזריקה כו'. עי'
מוסף רש"י
החטאת באצבעו ויליף ממצורע דכתיב וטבל
3
שנא' אצבע בנתינה שינה בנתינה
הכהן מדם החטאת באצבעו וקאמר
יומא דף סא ע"ב תוס' ד"ה מה
❖
הכהן את אצבעו הימנית והרי קמיצה
תרתי בעינן. דלא אמרינן ימין
חטאת וכו']:
פסול בקבלה כשר כגון ולקחת מדם
רבי יוחנן דהכא ימין בעי דגמר
אלא אם כן כתיב אצבע וכהונה,
דלא כתיב בה אלא כהונה ד) ותנן א קמץ
הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך
ממצורע עשיר דכתיב ביה אצבע
כגון חטאת דכתיב ביה ולקח הכהן
מדם החטאת באצבעו, ההיא ודאי
וקסבר מקרא נדרש לפניו ולא לפני
וכהונה ומפרש ביה ימנית:
בשמאל פסול אלא ב] אמר רבא או אצבע
שינויי נוסחאות
ימנית הוא, דגמר ממצורע עשיר
הרגל של ימין. נושא ביד שמאל לכבש
פניו ולאחריו יז] נימא וי"ו מוסיף
או כהונה א"ל אביי הרי הולכת אברים
א] צ"ל ריש לקיש (*ש"מ, וכ"ה
דכתיב ביה וטבל הכהן את אצבעו
על ענין ראשון ושמא רבי אלעזר
משום דרגל ימין קרבה תחילה
בכל גמ' המקבילות): ב] אלא
הימנית, מה אצבע וכהונה דהכא
לכבש דכתיב בהו כהונה דכתיב והקריב
4
נמחק (*ש"מ וכ"ה במנחות):
ימין אף דעלמא נמי ימין (מנחות
בר"ש לית ליה וי"ו מוסיף א"נ לא
עם הראש כדקיימא לן בפ"ב דסדר
או אצבע או כהונה. וגמר
ג] דכתיב בה כצ"ל (ש"מ)
: ד] ומי
הכהן את הכל [והקטיר] המזבחה ה)ואמר מר זו
י.)
דרשינן וי"ו מוסיף כדי לדרוש המקרא
יומא [דף כה:] והילכך מוליך הראש
(כי"צ ור'): ה] בכיהונו (ש"מ,
ממצורע עני דכתיב ביה וטבל הכהן
הולכת אברים לכבש ותנן הרגל של ימין
ו)
ב
לפני פניו: והרי זריקה ותנן זרק
וכ"ה במנחות): ו] בה (כתה"י):
אצבעו הימנית, ומיניה ילפינן לכל
בימין שהוא חשוב והרגל בשמאל: ובית
היכא דכתיב כהן או אצבע שתהא
ז] דלעיל שינה בקבלה שקיבל
בשמאלו ובית עורה לחוץ [כי אמרינן] או
בשמאל פסול. אפילו בשאר זבחים
עורה לחוץ. כלפי העם ומקום החתך
עבודה בימין (חולין כב.) ותנן.
בשמאל פסול דר"א בר"ש
אצבע או כהונה בדבר המעכב כפרה דומיא
במסכת תמיד בהולכת אברים:
וכו' אונתן וקאמר לך במקום
ולא פליג ר"ש אמר אביי פליג
כלפי המוליך דהכי שפיר שלא יראה
הרגל של ימין בשמאלו. היה
וכו' כצ"ל (מהרמ"ש): ח] צ"ל
דמצורע והרי קבלה דכתב בהו כהונה
החתך: המעכב כפרה דומיא.
בברייתא ופרש"י זרק בשמאל בשאר
ג]
במקום (ש"מ): ט] צ"ל או כגון
מוליך בשמאל, משום דאמרינן
(ש"מ): י] אהרן וא"כ אמאי
במסכת יומא סדר אברים הראש
ודבר המעכב בכפרה הוא ותנן קבל בשמאל
דהזאה של מצורע כגון ט] קמיצה
קרבנות אבל בחטאת מודה ר"ש
והרגל היה נושא בבת אחת, והאי
כתב ביה כהן הואיל ולאו
אבל הולכת איברים דלא מעכבא
דבעי ימין כדאיתא בברייתא לעיל
פסול ז)ור"ש מכשיר ר"ש תרתי בעי מי ד] בעי
רגל מדאזיל בהדי רישא ודאי רגל
לאגמורי כו' (שמכ"י, וכעי"ז
בכתה"י): יא] בד"ו וכי"פ הגי'
כפרה דהוא עצמו שלא הוקטרו
והקשה הרב ר' יעקב מאורלינש מאי
ימין הוא דחשיב, הלכך הראש
ר"ש תרתי והתניא רבי שמעון אומר כל מקום
עני. וע' צ"ק ורש"י מנחות י ע"א
שהוא כבד וחשוב היה מוליך בימין
אימורין כשר י) לא בעיא ימין: קבלה
קושיא ואמאי יח] פליג ר"ש בברייתא
ד"ה אלא אמר רבא: יב] כתיב
שנאמר יד אינו אלא ימין אצבע אינו אלא
והירך בשמאל, ואע"ג דכתב בהו
כתב בה כהונה. דכתיב והקריבו
נהי דלא כתב יט] אלא כהונה מ"מ אתיא
בה (ש"מ): יג] ראשון למילף
כהן (מנחות י.). מי שזכה להעלות
ימין אצבע לא בעיא כהונה כהונה בעיא
קבלה וא"כ כצ"ל ול"ג לקמן
לכבש הראש והרגל מקבל מיד
מהיקשא דזאת התורה דאמר לקמן
בני אהרן הכהנים ואמר מר [לעיל ד.] זו
מתיבת וא"כ עד תיבת דפריך
המנתח את הראש בימינו ואת רגל
אצבע ואלא כהן למה לי בכיהונן ה] והרי
קבלת הדם: ואלא כהן למה לי.
סוף דם חטאת (דף צח.) ובמנחות
(צ"ק). וכן תיקנו שאר מפ':
הימנית של תמיד מקבל בשמאלו:
זריקה דלא כתב בהו ו] אלא כהונה ותנן זרק
ובית עורה לחוץ. ומקום חתך
יד] ובפ' (ש"מ): טו] דרשי
סוף התודה (דף פג.) מה חטאת
בקבלה הא כתיב בני אהרן י] אי
(ש"מ): טז] מתיבת וא"כ עד
לפנים כלפי כהן וכן נאה (יומא
בשמאל פסול ולא פליג רבי שמעון אמר
לאו לאגמורי אימין אתא: בכיהונו.
אינה באה אלא מן החולין וביום
מח:) כי אמרינן או אצבע או
תיבת מנתינה נמחק וכ"ה בס"י
כהונה כו'. ומשני לעולם או
(צ"ק): יז] צ"ל ולא לאחריו
בבגדי כהונה: זרק בשמאל פסול
אביי פליג בברייתא דתניא קיבל בשמאל
ובידו הימנית אף כל וכו' ופריך
(ש"מ): יח] ואמאי משני אביי
אצבע או כהונה, וכי אמרינן אינה
ור"ש מכשיר. אשאר כל הזבחים
ידו הימנית מדרבה בר בר חנה
(ד)
פסול ורבי שמעון מכשיר זרק בשמאל
דפליג כצ"ל (ש"מ)
: יט] כתב בה
אלא ימין בדבר המעכב כפרה
(ש"מ): כ] זריקה (תוס' מנחות):
דומיא דהזאות דמצורע, לאפוקי
נפקא דכל מקום שנאמר אצבע
דלא כתב בהו אצבע אלא וזרקו
פסול ורבי שמעון מכשיר אלא הא דאמר
ח)
כא] דזאת (רש"ש): כב] ר"ש
הולכה דלא מעכבא, דאפשר
וכהונה אינה אלא ימין ומשני כדי
הכהנים אבל בזריקת חטאת מודה
רבא $ יד יד לקמיצה רגל רגל לחליצה ט) אזן
לשחוט ולנתח אצל הכבש, אי נמי
מאי קשיא ליה דילמא וכו'
נסבה אי נמי סבר לה כר"ש דכהונה
ר"ש כדאמר לעיל באצבעו ונתן שלא
כצ"ל (ש"מ): כג] בש"מ נוסף
אם יש כהנים הרבה יושיטו זה
אזן לרציעה למה לי מדרבה בר בר חנה
לזה: והרי קבלה כו' ודבר
שהיא בשמאל וכ"ה בתוס'
תהא נתינה אלא בימין: ואלא הא
בעיא אצבע משמע בהדיא דר"ש יליף
המעכב בכפרה הוא. דאי
מנחות: כד] ס"א סבר לה כר"ש
נפקא חד לקומץ
וחד לקידוש קומץ
דאמר רבא. במנחות בפ"ק (דף י.)
שאר קרבנות מחטאת והשיב לו
אפשר שלא יתקבל הדם בכלי, וכתב
ור"ש לא סבר ליה כוותיה
(ש"מ). וכ"ה בתוס' שם. ועי
בה כהונה והקריבו בני אהרן את
ר"ת דלא גרסינן והרי זריקה דאינה
יד יד לקמיצה. בפרשת מצורע עשיר יא]
טה"ק: כה] בהמה מה חטאת
הדם, ואמרינן בתו"כ והקריבו זו
משנה בשום מקום אלא גרסינן והרי מליקה ומשנה היא לקמן
כתיב על תנוך אזן הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית
בהמה אינה באה כצ"ל (שמכ"י
קבלת הדם ותנן ר' שמעון מכשיר
קבלה בשמאל: ר"ש תרתי בעי.
וצ"ק וכ"ה בתוס' שם): כו] עי' ח"נ
בפרק חטאת העוף (דף סח.) דתנן כל הפסולין שמלקו מליקתן
וקרא יתירא הוא כדמפרש התם וקאמר רבא יד דמצורע אתי לג"ש
דס"ל למחוק מכאן ועד כמשפט
אצבע וכהונה, וכי קאמר ריש
פסולה ואין מטמאין בגדים אבית הבליעה מלק בשמאל או בלילה
למיגמר יד דקמיצה מינה שתהא בימין והיכא כתב יד בקמיצה כ) וימלא
התם עש"ב: כז] משום דקסבר
לקיש או אצבע או כהונה לרבנן
קאמר דאמרי פסול: יד אינו
מקרא (תוס' שם): כח] התיקונים
כפו ממנה: לחליצה. שתהא בימין: למה לי. יד בקמיצה: מדרבה
כו' והש"ס הביאה בקוצר שכן דרך הש"ס לקצר כמה משניות
אלא ימין. דגמר מידו הימנית
שבדיבור זה, עפ"י תוס' מנחות
❖
בר בר חנה נפקא. דהא כהונה כתיב יב]: לקידוש קומץ. בכלי שרת
והסופרים טעו וכתבו במקום מליקה זריקה ועופות לא אתו בהיקשא
דמצורע: ומשני אצבע לא
דף י ע"ב:
דזאת התורה אבל זריקה בשאר קרבנות פסל שפיר בשמאל דיליף
שיהא בימין שיאחז הכלי שהוא מקדש בו בידו הימנית:
בעיא כהונה. דהיכי דכתב אצבע
אע"ג דלא כתב כהן אינו אלא ימין
בהיקשא דזאת התורה כדמשמע שילהי דם חטאת (לקמן דף צח.)
ולרבי
ומשכחת לה באחרי מות ולקח מדם
שיטה מקובצת
ובסמוך נמי גרסינן בברייתא מלק בשמאל פסול ור"ש מכשיר ועוד אומר ר"ת דאפילו גרסינן זרק כ] מצינו למימר דההוא תנא דוזאת כא] התורה
הפר והזה באצבעו הרי אצבע בלא
כהונה: כהונה בעיא אצבע.
והרי קמיצה כו'. וא"ת ולישני הכא
דמפיק ימין מחטאת סבר לה כר"ש דכהונה בעיא אצבע $ אבל ר"ש לא סבר לה כוותיה למילף ימין בזריקה בשאר קרבנות מחטאת
לר' שמעון אע"ג דכתיב כהונה לא
דשאני קמיצה דכתיב בה יד
משום דזריקה לא ילפינן מהזאה וקשה על זה מעיקרא כי פריך והרי זריקה דלא פליג ר"ש כב] דילמא היינו משום דיליף מהיקישא ויש
אמרינן ימין אא"כ כתב אצבע
וילפינן יד יד לקמיצה כדאמר בסמוך
בהדה, משום הכי מכשיר בקבלה:
אבל בעלמא בעינא כהונה ואצבע,
לומר דעדיפא משני פליג בברייתא וקשה לפר"ת דאפילו גרס בברייתא מלק על כרחיך אמת הוא דמכשיר ר"ש זריקה בשמאל כדמוכח
פליג בברייתא. וה"ה
וי"ל דמקידוש קומץ בכלי שרת פריך
בסמוך ובפ"ק (לעיל דף יא.) דאמר ומאי טעמא דר"ש בא לעובדה בכלי עובדה בשמאל כאשם והיינו בזריקת אשם כג] דבקבלה לא איירי
למתניתין. ואי קשיא ליתיב מקמיצה
דהתם ליכא ג"ש דיד יד ואפ"ה
דלא כתיב אלא כהונה ותנן (שם
אמרינן קמץ בשמאל פסול, וסמיך
דאפי' חטאת נמי לא בעי ימין בקבלה לר"ש דאמר לעיל וכי נאמרה יד בקבלה (לר"ש) כו' וצריך לתרץ דהאי תנא סבר לה כד] כוותיה בחדא
ו.) קמץ בשמאל פסול ולא פליג
אברייתא דמנחות (דף כו.) דפסל
ואם תאמר לפירוש רבינו תם נמי דגרסינן מלק הא מליקה נפקא לן בפ"ק דחולין (דף כב.) ימין אפילו לר"ש מדכתיב ואת השני יעשה
בקומץ ובקידוש קומץ: חד לקומץ
ר"ש, תריץ היינו טעמא דלא פליג
עולה כמשפט דרשינן כמשפט חטאת בהמה דאינה באה אלא מן החולין וביום ובידו הימנית והתם [דף כא.] נמי פריך ימנית מדרבה בר
במנחה כדאמרינן לקמן דנפקא
וחד לקידוש קומץ. אע"ג דקידוש
כה]
ליה דשמאל פסול מקדש קדשים
קומץ במקום קבלת דם [וקבלה]
בר חנה נפקא ומשני כר"ש דכהונה בעיא אצבע וי"ל דמליקה שהיא כנגד שחיטה לא נפקא והתם בהזאה מיירי דבעיא ימין אבל כו] מהיקישא
היא כחטאת וכאשם: רגל.
אתיא מדרבה בר בר חנה, קידוש
לא ילפינן עופות מחטאת בהמה ולכך איצטריך נמי כמשפט התם א"נ ההוא תנא סבר כתנא דפליג עליה דר"ש לעיל ופוסל קבלה בשמאל
דמצורע עשיר למידרש חליצה
קומץ לא אתיא מהיקשא דזאת
התורה (תו"ח): תוד"ה והרי זריקה
בג"ש דרגל רגל, דכתיב נמי בחליצה
משום כז] דמקרא נדרש לפניו ולאחריו ומוקי אצבעו דכתיב גבי חטאת גם על קבלה ולדידהו ילפינן שפיר מליקה בימין מחטאת דקבלה לא
וחלצה נעלו מעל רגלו, מה רגל
כו' משמע בהדיא דר"ש יליף שאר
שייך למילף דליתיה בעוף וילפינן מליקה אבל ר"ש דאמר קבל בשמאל כשר ולית ליה ימין בחטאת בהמה אלא בהזאה לחודה בעולת
דמצורע ימנית אף חליצה ימנית:
קרבנות מחטאת. נ"ב, דכי היכי
אזן. דשמן עשיר דלא איצטריך
דמתן דם דידיה הוי בימין דכתיב ביה
אתי למידרש אזן אזן דרציעה, דכתיב ורצע אדוניו את אזנו, מה דמצורע ימנית אף דרציעה ימנית, והך ג"ש מפורשת בפ"ק דקידושין: מדרבה
אצבע ה"ה בשאר קרבנות: בא"ד ומשנה היא לקמן כו' מלק בשמאל או בלילה כו'. נ"ב, ואם היתה המליקה כשירה פשיטא דאינו מטמא אבית
בר בר חנה נפקא. דהא כתיב בה וקמץ הכהן ואמר רבא לעיל לרבנן דהיכא דכתיב אצבע או כהונה אינו אלא ימין, יד יד למה לי: לקידוש
הבליעה ולא חשבינן ליה פסולו בקודש (הר"פ): בא"ד וא"ת ולפר"ת נמי כו' ומשני כר"ש דכהונה בעיא אצבע. גליון, ומהיקשא [נמי] כח] דזאת התורה
קומץ. דכי מקדש לקומץ בכלי יתנהו בימינו לתוך הכלי (מנחות י. י:):
(נפקא) [נפקי עופות] למאן דאית ליה היקשא, [כדפירשתי] בפ"ק דחולין ובריש מנחות: