כל הזבחים שקבלו דמן פרק שני
זבחים כט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
למקום
שיהא משולש בדם ובבשר ואימורים. פירש בקונטרס
לא יערב
בו מחשבות אחרות. מכאן למחשבות שמוציאות זו מזו
א) לקמן ע"ב, ב) [לקמן לו.
א
מיי' פי"ג מהל' פסה"מ
פב:], ג) ת"כ צו פרש' ח ה"א,
הלכה ב:
פרט למחשב לאכול בהיכל דלא פסול דבעינן שחישב ח]
שמחשבת פסול מוציאה מידי פיגול כדתנא ה] מתני' א) כיצד לא קרב המתיר
קיח ב מיי' פי"ד מהל'
ד) ר"ה ו. ת"כ שם ה"ג, ה) ר"ה
כמצותו כו': יהיה. עשאן הכתוב לחוץ למקומו ולחוץ לזמנו הויה אחת
על מקום המשולש בדם ובשר ואימורים דהיינו חוץ לעזרה בשעת היתר
מעה"ק הלכה ט"ו סמג
ה: תמורה כא: [תו' סנהדרין פ"ג
❖
ה"ג], ו) יומא ו., ז) דברים טו
לאוין שלא:
מלמד שמצטרפין חצאי שיעוריהן לפסול את הקרבן כדתנן במתני'
הבמות לאפוקי היכל שאין בו הקטרת אימורים ולא אכילת בשר ובזה
א)
כ, ח) לקמן מג., ט) לקמן פב:,
לאכול כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר
לא דק בקונטרס דאכילת בשר מצי
י) כז. ד"ה ואי, כ) לעיל כו:,
❖
ל) לעיל כז.
פסול: דדמי ליה בז"ב. ולא שבקיה
משכחת בהיכל כדאמר לקמן (דף סג.)
(א)
לא יערב בו מחשבות אחרות פיגול זה חוץ
תורה אור השלם
א)
חוץ לזמנו דדמי לנותר דאתיא ג"ש
שאם הקיפו עובדי כוכבים את כל
למקומו יהיה מלמד שמצטרפין זה עם זה
1. וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר
מיניה ונגמר חוץ למקומו דלא דמי
העזרה שכהנים נכנסים בהיכל ואוכלין
הגהות הב"ח
זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא
והנפש האוכלת ממנו אחד ולא שנים ואיזה
יֵרָצֶה הַמַּקְרִיב אֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב
לנותר במידי. והא דלא שנייה רבה
שם ק"ק ועוד קשה לפירוש הקונטרס
(א) רש"י ד"ה דדמי וכו' ולא
זה חוץ לזמנו דגמר עון עון מנותר דדמי ליה
לוֹ פִּגּוּל יִהְיֶה וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת
בריש שמעתא הכי כי פרכינן אדרבה
מאי קפריך תיפוק לי מקרא קמא
שבקינן לחוץ וכו' ונגמר
מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא:
בז"ב אמר ליה רב פפא לרבא לדידך שלישי
לחוץ וכו' שנייה רבא: (ב) ד"ה
ויקרא ז, יח
חוץ למקומו עדיף דסמיך ליה משום
מדאפקיה רחמנא בלשון שלישי הא
2. כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ
שיהא משולש וכו' לאוכלן בהיכל
דפרשת קדושים תהיו מאי דרשת ביה ההוא
דאכתי לא קמה ליה ג"ש דתני לוי ו] בר
האי שלישי לאו בחוץ למקומו כתיב
דלאו פסול הוא דבעינן:
לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי דָרשׁ
(ג) ד"ה הרי הוא אומר המקריב
מיבעי ליה למקום שיהא משולש בדם בבשר
אלא בחוץ לזמנו ומקום משולש לא
זבדי ז] דכרת בנותר כתיב דנימא
יִדְרְשֶׁנּוּ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ
ב)
בשעת הקרבה: (ד) ד"ה אלא
וְהָיָה בְךָ חֵטְא:
❖
ובאימורין תיפוק לי מקרא קמא אם האכל
שייך בחוץ לזמנו אלא בחוץ למקומו
דנשיאות עון דגבי מחשבה בדדמי
זה וכו' כהן הס"ד ואח"כ מ"ה
דברים כג, כב
כשהוא אומר אותו: (ה) ד"ה
לנותר משתעי הואיל ומינה גמר:
ועוד דקמשני הוה אמינא שלישי פרט יד]
יאכל מדאפקיה רחמנא בלשון שלישי אמר
במחשבה הוא נפסל מקרא זה
❖
שיהא משולש כו'. ולימד על מחשבת
הא האי שלישי בחוץ לזמנו [כתיב
רב אשי אמריתה לשמעתא קמיה דרב מתנה
וכו' לדרשא הוא דאתא דהא:
מוסף רש"י
חוץ למקומו שאינה מועלת אלא או
ופיגול] במקום משולש כתיב. ויש
א"ל אי מהתם הוה אמינא שלישי פרט פיגול
למקום שיהא משולש בדם
בקדשי קדשים שחישב עליהם לאוכלם
מפרשים דמקום משולש היינו דלא
בבשר ובאימורין. דהיינו חוץ
כלל ונעשה כלל מוסף על הפרט ואיתרבו
שינויי נוסחאות
חוץ לעזרה או בקדשים קלים לאוכלם
פסלה מחשבה אלא במזבח החיצון
לעזרה ממש, שבשעת היתר הבמות
שאר מקומות קא משמע לן ת"ר ואם האכל
א] מאחר שהוכשר כצ"ל (*ש"מ
נשתלש בכל אלה, לאפוקי היכל
ג)
1
חוץ לעיר פרט למחשב (ב) לאכול
ששלשתן כשירין בו לאפוקי מזבח
וכ"ה ברש"י): ב] בהקרבה כצ"ל
שאין בו הקטרת אימורין ואכילת
יאכל מבשר זבח שלמיו אמר רבי אליעזר כוף
בהיכל דלא פסיל דבעינן שחישב ח]
הפנימי שאין נותנין בו רק דם וזה אי
ותיבת בשעת נמחק (*ש"מ וכ"ה
בשר (לקמן לו.) בשעת הקרבה
ברש"י). ועי' ב"ח אות ג':
הוא נפסל. וכן פירושו בשעת
אזנך לשמוע במחשב לאכול מזבחו ביום
על מקום המשולש: בדם בבשר
אפשר דמתנות הפנימיות פלוגתא דר'
א
:
הקרבתו לא תעלה זאת במחשבה
ג] ואינו מדבר בכהן (ש"מ)
ואימורין. היינו חוץ לעזרה בשעת
שמעון ורבנן דרבנן מחייבין בפיגולן
ח)
השלישי הכתוב מדבר או אינו אלא באוכל
ד] צ"ל ירצה (ש"מ)
: ה] כדתנן
ואם חשב פיגול יהיה (ויקרא ז
יח.) בכור שעברה שנתו.
במתני' (כי"י): ו] לעיל איתא
היתר הבמות לאפוקי היכל שאין בו
כרת וכן ר"מ ורבנן סברי בפ' בית
מזבחו ליום שלישי אמרת אחר שהוא כשר
א]
זבדי בר לוי וכ"ה בכריתות:
מצותו בתוך שנתו, שנאמר לפני ה'
הקטרת אימורין ולא אכילת בשר:
שמאי (לקמן דף מב:) גבי ארבעים ושלש
יחזור ויפסל אמר לו רבי עקיבא הן מצינו בזב
ז] בש"מ וכתה"י נוסף
אלהיך תאכלנו שנה בשנה (ר"ה
❖
תיפוק לי מקרא קמא. מדאפקיה
של יום הכיפורים ולעיל בפ"ק (דף יג:)
דאשמועינן: ח] צ"ל שיחשב
ה:):
וזבה ושומרת יום כנגד יום שהן בחזקת טהרה
(ש"מ): ט] צ"ל ביניהן (ש"מ):
רחמנא בלשון שלישי לחוץ לזמנו וכתיב
גבי טו] טבילת אצבע בחטאות הפנימיות
י] ס"א ביום של אחריו (ש"מ,
וכיון שראו סתרו אף אתה אל תתמה על זה
בההוא קרא חוץ למקומו: שלישי פרט.
דאמרינן דפסול מק"ו ואמר נמי
וכ"ה בכתה"י): יא] כשר עוד
שיטה מקובצת
שאע"פ שהוכשר שיחזור ויפסל אמר ליה
לכהונה (ש"מ): יב]
בש"מ נוסף
מקום משולש ולא פנים: מאחר
בגיטין (דף נד:) כהן גדול ביום הכפורי'
או אינו [אומר המקריב] אלא [זה]
דאי אכהן קאי ע"כ אהקרבה
הרי הוא אומר המקריב בשעת הקרבה הוא
שהוכשר.
בעבודת דמו כתקונו:
יוכיח דכי אומר טז] פגול מהימן ובמקום
ב]
קאמר, והאי או אינו דהכא
כהן המקריב. פ"ה האי או אינו
משונה מכל או אינו שבתלמוד
אינו כמו כל או אינו שבתלמוד, דאינו
בזב וזבה. שפסקו והתחילו למנות
נפסל ואינו נפסל בשלישי או אינו אומר
שאינו משולש אפילו פסול ליכא
שפירושו או אינו בא לדרשא
ר"ל או אינו דכוליה לכהן הוא דאתא
ימי סיפורן ומנו ד' או ה' ימים ואם
כדמוכח לקמן בפ' כל הפסולים (דף לו.)
המקריב אלא זה כהן המקריב כשהוא אומר
זו אלא לדרשא אחרת, והכא
ולא למידרש דאין הקרבן נפסל
אי אפשר לומר כן, דלמה
בשלישי (בשלישי) אלא בשעת הקרבה,
ד) וי"מ דמקום משולש היינו דבעינן
ראו סתרו כל מניינם כדאמרינן במס'
אותו בזבח הוא מדבר ואינו מדבר בכהן בן
הכהן נפסל אם אכלו הבעלים
ובהא קאמר דהכהן לא ירצה אצל זה,
שיעמוד המחשבה יז] במקום משולש
נדה (דף סז:) ואחר תטהר אחר אחר
מבשר הזבח ביום השלישי
דמה פשע הכהן במה שהותירו
עזאי אומר אותו מה ת"ל לפי שנא' 2לא תאחר
לכולן שלא תהא טומאה מפסקת
פרט לעומד חוץ בעזרה יח] ושוחט בסכין
אלא ע"כ במחשבת הכהן הוא
לאוכלו, אלא ודאי המקריב משמע
לשלמו יכול אף מאחר נדרו בלא ירצה ת"ל
עצמו נפסל וגם הזבח נפסל
בשעת הקרבה כלומר דאם חישב
בהן ט]: ושומרת יום כנגד יום.
ארוכה ולפירוש זה יט] קשה ממתנות
מדכתיב והנפש האוכלת ממנו
בשעת הקרבה (גם) הזבח והכהן לא
אותו אותו בלא ירצה ואין המאחר נדרו בלא
ב
הרואה תוך אחד עשר יום שבין נדה
הפנימיות דלאו מקום משולש הוא והוי
עונה תשא. ועי' ש"מ בחדושים
ירצה, והכי משמע קרא משמע
מלשון רש"י של מהר"פ:
ירצה אחרים אומרים לא יחשב במחשבה הוא
בהקרבה הוא נפסל בשלישי וכמו כן
לנדה וטבלה למחר י] שחרית הרי היא
פיגול (תוספות) ויש לומר חוץ לעזרה
יג] יחשב יתירא הוא לדרשא
משמע נמי דמיירי בכהן שחישב
נפסל ואינו נפסל בשלישי ובן עזאי דבזבח
טהורה דמקצת היום ככולו וטבילתה
אין שלשתן כשרין שהרי דם ואימורין
דהא (ש"מ): יד] הגירסא שלפנינו
מדכתיב מחשבה בלשון המקריב
היא מבה"ז. וגי' ש"מ פרט הא
משמע דקאי נמי [אכהן], דליכא
נפסלין שם אבל היכל יש דם שלא
ביום ו) ואם תראה היום סתרה טהרתה
הכתוב מדבר ואינו בכהן מנא ליה אי בעית
ג]
האי שלישי בחוץ לזמנו כתיב.
למימר דכוליה לכהן הוא דאתא דאין
ואדם וכלים שנגעה בהן היום טמאין
נפסל שם כגון דם פנימי ואימורין אם
אימא נפקא ליה מדאחרים ואיבעית אימא
ויש מפרשים כו' והשאר נמחק.
לו לפסול במה שהותירו כיון דלא
וגי' צ"ק פרט למקום משולש
פשע (העתקת לשון רש"י של מהר"פ
למפרע כדתנן בפ"ב דנדה (דף עב.)
הכניסן שם לא נפסלו בכך מיהו אין
ט)
מדכתיב לא ירצו ולא ירצה זיבחא הוא ובן
ז"ל): תוד"ה למקום שיהא
ד]
הא האי שלישי בחוץ לזמנו
ושוין ברואה תוך אחד עשר יום כו'
נראה דשילהי כל הפסולין (לקמן דף לו.)
כתיב ויש כו'. ולכל הנוסחאות
משולש כו' ולהאי פירושא ניחא לא]
עזאי אותו בלא ירצה ואין מאחר נדרו בלא
הוא מעין קושיא הראשונה. וע"ע
וטבלה ביום של אחריו ושמשה הרי
קאמר מחשב לניתנין בחוץ שנתנו כ]
כו'. לשון מהר"פ דגבי חוץ לזמנו
ירצה מהכא נפקא מדאחרים נפקא דתניא
פ"מ וח"נ: טו] גבי הולכת
[מתוקם] זמן משולש כגון חטאת
ה)
זו תרבות רעה ומגעה ובעילתה תלויין
בפנים דאינו פסול משום דאינו מקום
חטאות הפנימיות כצ"ל והוא
שחישב למחר שאינו [ראוי] אף
אחרים אומרים יכול יהא בכור שעיברה שנתו
וזו היא תלייתן אם תראה היום יהיו
משולש הג"ה ע"כ והרב ר' יום טוב
בדף יד ע"א (רש"ש): טז] צ"ל
לאכילת בשר: ד"ה וכיון כו' אלא
כא]
אמר (ש"מ): יז] צ"ל המחשב
נראה דמיירי בשביעי שלהן לאחר
טמאין למפרע וחייבין בקרבן: הרי
מפרש דמקום משולש היינו שיחשוב
: יח] לעזרה
שטבלו. לשון הר"פ ז"ל, וי"ל שמנה
(ש"מ והגרי"ב)
הוא אומר המקריב. (ג) בהקרבה נפסל והכי מידרש לא ירצה המקריב
לזרוק במקום שדם ובשר ואימורין פסולין כגון מחשב לזרוק כב] קדשים
(צ"ק): יט] זה נמי קשה (ש"מ):
שבעת ימים אבל לא גמר היום
כ] צ"ל ליתנן (רש"ש): כא] צ"ל
דמקצת היום ככולו (גליון):
אין הקרבתו מרצה: אלא זה כהן המקריב. ואמר לך הכתוב שלא יהא
קלים חוץ לירושלים אבל מחשב לזרוק בירושלים לא דאין שום פסול
ע"כ הג"ה [המתחלת לעיל
ד"ה ואין מאחר נדרו כו' יש תימה
כשר יא] לכהונה ושמע מינה תרתי שעת הקרבה ופסול (ד) כהן יב] :
בבשר וקדשי קדשים אפילו בירושלים כיון דבזה המקום כג] שלשתן
בתיבת תוספות המוקף]
כו'. וי"ל דסד"א שיפסל באיחור
(שמכ"י): כב] לזרוק דם קדשים
הבאתו כמו באיחור זמן גופו כמו
אותו. דא"כ ליכתוב המקריב לא יחשב השתא דכתיב אותו הזבח בלא
פסולין שם ולהאי פירושא ניחא הא דקשיא לן לעיל י) אברייתא דחישב
(ש"מ): כג] בד"ו הקרבן. ולפנינו
קרבן הבא כבש והביאו לאחר שנתו
יחשב ואין המקריב בלא יחשב: במחשבה הוא נפסל. זה מפורש
ליתן את הניתנין למטה למעלה למעלה למטה לאלתר כשר דמשמע
(ה)
כ)
תוקן עפ"י בה"ז וכ' הצ"ק דאינו
:
(גליון בספר ישן)
מן הצורך, עש"ב: כד] למחר
מן הראשון דהמקריב לא משמע להו שעת הקרבה עד דגמר קרא
דאי שלא במקומו לאו כמקומו דמי ניחא ויתיישב לפי' זה משום דלאו
אמאי פסול הא לאו מקום כו'
למילתיה ואמר המקריב אותו לא יחשב במחשבה זאת דהאי לא יחשב יג]
מקום משולש הוא ומיהו קשה אם כן למחר כד] פסול ל) אמאי לאו מקום
כצ"ל (ש"מ)
: כה] למחר פיגל
לדרשא הוא דהא כתיב לא ירצה: נפקא ליה מדאחרים. מדאיצטריך
משולש הוא וכי תימא מידי דהוי אמחשבת הינוח ואליבא דר' יהודה הא
דזמן אכילתו לאו למחר אלא
כו' כצ"ל (ש"מ): כו] בחוץ לזמנו
קרא למימר ואינו נפסל בשלישי שמע מינה בזבח הכתוב מדבר דאי
משמע לעיל דלא צריך להאי טעמא אלא למאי דמסקינן שלא במקומו
: כז] שמעתא לא
ליום (ש"מ)
בזובח למה יפסל בשלישי הלא הוא לא חטא כי אם האוכל: מדכתיב לישנא
כמקומו דמי וי"מ דשלישי בחוץ לזמנו איירי ובעינן שיחשוב לזרוק ליום
מיירי אלא במקום (ש"מ):
כח] צ"ל לרבי (ש"מ): כט] קרא
דלא ירצה ולא ירצה זיבחא הוא. דאין לשון לא ירצה נופל בפסול
ששלשתן פסולין אפילו לאכול הבשר היינו ליום שלישי דאם חישב לזרוק
למעוטי כצ"ל הס"ד והשאר
כהן: שעיברה שנתו. וזהו איחור דכתיב ז) לפני ה' תאכלנו שנה בשנה:
דם שלמים למחר לא פיגל עד שיהא משולש באכילה דהיינו לשלשה
נמחק (ש"מ): ל] נפסל כדקאמר
או אינו וי"ל כו' (ש"מ): לא] גם
ימים והוא הדין בקדשי קדשים לזרוק דמן למחר כה] פיגול דזמן אכילתו
כפסולי
בכת"י מצויין דיבור זה על תיבת
נמי למחר אלא דקרא בשלמים כתיב דזמנו ליום שלישי והכי קאמר ההוא מיבעי ליה למקום משולש דאם חישב לזרוק דם שלמים בחוץ כו] ליום
ניחא שבתוס', אבל אינו מתיישב
כאן, וצ"ע. ואפשר דשייך לקמן
הג' פיגל אבל קודם השלישי לא פיגל והא דאמר בפ' איזהו מקומן (לקמן דף נו:) דקדשים הנאכלין ליום ולילה מחשבים בדמן משתשקע החמה
אצל תיבות וה"ה בקדשי קדשים:
ההוא כמאן דלית ליה מקום משולש דפלוגתא דתנאי היא בפ' כל הפסולין (לקמן דף לו:) ופי' זה לא יתכן כלל דכולה שמעתא כז] מיירי במקום
שיהא משולש: וכיון שראו סתרו. פי' הקונטרס דזב וזבה שפסקו והתחילו למנות ימי ספורן ומנו ארבעה או חמשה ימים וקשה דאין
זה קרוי חזקת טהרה אלא נראה דמיירי בשביעי שלהן לאחר שטבלו (תוספות) דזב וזבה טבילתן ביום ואם טבלו בשביעי ואחר כך נגעו
בטהרות או שמשו וראו לאח"כ (או) קודם הערב שמש טמאים למפרע ואם המתינה לשמש עד הלילה ואח"כ ראתה אינה טמאה אלא
ואין
מכאן ולהבא (הג"ה ע"כ) ומיהו רבי כח] יוסי דאמר פ' כיצד צולין (פסחים דף פא.) דלא מטמא למפרע לא יתכן: מאחר נדרו בלא ירצה.
נפקא
לן מדאחרים. תימה הא רבי
יש תימה דלמה לן קרא דמהיכא תיתי לן דהוי בלא ירצה דאיצטריך קרא כט] דלא ירצה למעוטיה:
אליעזר נמי דריש שאינו נפסל בשלישי ואפילו הכי צריך פסוק שאין כהן נפסל ל] וי"ל דרבי אליעזר כיון דלא דריש לא יחשב לומר במחשבה הוא