לא:
כל
הפסולין פרק שלישי זבחים
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הא
קל א ב מיי' פרק י"ד לאכול ולאכול דומיא דלאכול ולהקטיר מצטרף. וא"ת דלמא
הא לאכול ולאכול. לשנים דומיא דלאכול ולהקטיר שאין זית שלם
א) מנחות יב: כל הסוגיא,
ב) [לעיל כח.], ג) [שם]
מהלכות פסה"מ הלכה
לאוכל אחד מצטרף: ביתר מכדי אכילת פרס. לשהות בין תחילת
לעולם לא יצטרף יז] ואתא למידק דלאכול ולאכול בחד גברא
לקמן לה., ד) חולין ב:, ה) ברכות
י:
מצטרף ואפי' ביתר מכדי אכילת פרס וכן בתר הכי דדייק אביי
אכילתו לסופה יותר מכדי אכילת פרס דאילו גבי כל איסורים
א ג מיי' פ"א שם הל"א
לא יבמות לג [ירוש' שבת פ"ב
ה"ה, יומא פ"ב ה"א], ו) לעיל
ופ"ט מהלכות ביאת מקדש
הויא אכילה הכא מאי: לאכילת גבוה
דלאכול ולאכול ביתר מכדי אכילת פרס מצטרף מדקתני לאכול
שבתורה קיימא לן דלא
ז)
כו:, ז) כריתות יג., ח) חולין ב
הל' ו ופרק ה' מהלכות מעה"ק
מדמינן לה. דהא איתקוש לענין
ולהקטיר דלמא אתא למידק דלאכול
ע"ש, ט) צ"ק מ"ז, י) לעיל כט,
הלכה א:
❖
ב ד מיי' פרק י"ד מהלכות
כ) [מדות פ"ב מ"ה]
ולאכול בשני בנ"א מצטרף ויש לומר
מחשבה אכילת גבוה ואכילת אדם
הא לאכול ולאכול דומיא דלאכול ולהקטיר
❖
פסה"מ הלכה ב:
דדייק מדתלי טעמא שאין הקטרה
בהדי הדדי ואכילת גבוה אף ביותר
והיכי דמי בשני בני אדם מצטרף ש"מ בעי
א
ואכילה מצטרפין משום דהאי אכילה
מכדי אכילת פרס היא פעמים שאינו
הגהות הב"ח
רבא חישב לאכול כזית ביתר מכדי אכילת
מוסף רש"י והאי הקטרה הא אי חשיבא הקטרה
ממהר לשרוף: ה"ג ז] לאכול ולאכול
(א) רש"י ד"ה ובטמאים וכו' את
פרס מהו לאכילת גבוה מדמינן ליה או
דומיא דלהקטיר מצטרף. והיכי דמי
כאכילה הוה מצטרף ט) (אי חשיבא
אכילת פרס. חצי ככר ששיערו
הבשר הס"ד ואח"כ מ"ה ובלבד
לאכילת הדיוט מדמינן ליה אמר אביי ת"ש
בו חכמים את העירוב שהוא כולו
שלא יהיו טמאים נוגעין
הקטרה) אע"ג דהוי כעין שני בני
יותר מכדי אכילת פרס לאכול חצי זית
מזון שתי סעודות וחציו מזון
בבשר וכגון דעביד סכין:
לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר
ולחזור ולאכול חצי זית ובין זה לזה יותר
אדם יח] וביתר מכדי אכילת פרס:
(ב) ד"ה לפיכך וכו' שחטוהו
סעודה אחת (ברכות מא:). פרס
ביתר מכדי אכילת פרס מהו.
הוא חצי ככר ששיערו בו עירובי
במחשבה חוץ לזמנו וחוץ
מכדי אכילת פרס דומיא דהקטרה
שאין אכילה והקטרה מצטרפין טעמא דלאכול
❖
תחומים שהוא מזון שתי סעודות
למקומו דהואיל וראויין:
מצטרף: דלמא. האי להקטיר דקתני
וא"ת לוכח מדתנן י) חצי זית בחוץ חצי
ולהקטיר הא לאכול ולאכול א] במצטרף והא
וחציו לבית המנוגע לטמא בגדים
אם ישהה בו כדי אכילתו שנתנה
זית למחר פסול וי"ל דדלמא בלהקטיר
בהיסק גדול קאמר ודכוותה דוקא
הקטרה ביותר מכדי אכילת פרס הוא דלמא
תורה שיעור שהייתו כדי סעודה
שינויי נוסחאות
אע"ג דרישא קתני לאכול כזית בחוץ
לאכול ולאכול דמצטרף: ה"ג מתני'
דכתיב (ויקרא יד) והאוכל בבית
בהיסק גדול: לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי
לאכול כחצי זית כו' טעמא דלאכול
כזית למחר שמא בבא דחצי זית מיירי
יכבס את בגדיו והלכה למשה מסיני
א] ולאכול דומיא דלאכול
זית כשר: טעמא דלאכול ולהקטיר הא
ולהקטיר (כי"צ, וכעי"ז בש"מ).
דחצי ככר של שמונה ביצים הוא
בלהקטיר דווקא: ומאי קמ"ל אי
א)
ולהקטיר כו' דבר שאין דרכו לאכול.
ועי' גי' רש"י וכעי"ז בכי"מ. ועי'
סעודה (פסחים מד.). פרס לשון
לאכול ולאכול דבר שאין דרכו לאכול
לאכול ולאכול שדרכן לאכול כו'.
כי האי להקטיר דמתני' דקמיירי
פרוסה (ערובין ד.) את שדרכו
צ"ק דמבאר גי' רש"י: ב] לאכול
יט]
לאכול אין שאין דרכו לא.
דבר שדרכו כצ"ל (ש"מ):
(הא) באימורים: הא קתני רישא זה
תימה טובא קמ"ל כדדייק אביי גופיה
מצטרף הא קתני רישא לאכול ב] את שדרכו
ג] בכי"צ נוסף מאן תנא וכ"ה
דלא הויא מחשבה אם חישב לאוכלו
הכלל כל השוחט והמקבל לאכול
לעיל לאכול ולאכול בשני בני אדם
במנחות: ד] ומאי קמ"ל אי
לאכול (מצטרף) את ב] שדרכו לאכול אין
למחר, וכיון דלא הויא מחשבה לא
מצטרפין לפסול: אלא אימא הא
לאכול ולאכול דבר כו' כצ"ל
דבר שדרכו לאכול כו'. אלמא
וביתר מכדי אכילת פרס:
שאין דרכו לא אמר רבי ירמיה הא מני רבי
לאכול ולאכול דבר שדרכו
ב)
ג]
(*ח"נ. וכ"ה בכתה"י ובתוס'. וכ"מ
מאכילת ח] מזבח לאדם לאו מחשבה
לאכול. כגון כחצי זית בחוץ כחצי
מרש"י): ה] למחר וכחצי זית
אליעזר היא דאמר מחשבין מאכילת אדם
הדרן עלך כל הזבחים
זית למחר מצטרפין לפסול (מנחות
היא: הא מני. הך סיפא דאיצטריך
למחר פיגול אי וכו' (*ש"מ וכ"ה
במנחות). נ"א ל"ג התיבות
יב:): הדרן עלך כל הזבחים
לאכילת מזבח ומאכילת מזבח לאכילת אדם
למיתני אין אכילה והקטרה מצטרפין
שקבלו דמן
כל הפסולין.
שבסוגריים (גליון): ו] תיבת
שקבלו דמן
דתנן השוחט את הזבח לאכול דבר שאין
רבי אליעזר היא: לאכול דבר
ובטמאים ליתא במשניות בדפו"י
לעבודה, כגון זר ואונן טמא ובעל
ג)
מום וכיוצא בהן: ששחטו. קרבן הפסולין ששחטו:
כל
וכת"י, ועיין תוי"ט ורש"ש:
שאין דרכו לאכול. [דהיינו] אימורין
❖
דרכו לאכול ולהקטיר דבר שאין דרכו
ז] ה"ג הא לאכול כו' (*ש"מ):
:
(חולין ב:)
שהשחיטה כשרה בנשים.
וחישב עליו חוץ למקומו או חוץ
ח] בש"מ נוסף אדם למזבח
להקטיר כשר ורבי אליעזר פוסל אביי אמר
ומאכילת: ט] לפגל אבל
לזמנו: אלא אימא הא לאכול
בגמרא מוכח
אפי' תימא רבנן ולא תימא הא לאכול ולאכול
אכילה ואכילה מצטרפין לפגל
שיטה מקובצת
ולאכול דבר שדרכו לאכול. הכי
דנשים שוחטות אפי' לכתחילה הא
ואע"ג כצ"ל (ש"מ, וכ"ה בכתה"י)
כ]
דבר שאין דרכו לאכול אלא אימא הא לאכול
וצ"ק גריס מצטרפין לפסול הא
תוד"ה הא לאכול ולאכול כו'
דתנן ששחטו דיעבד משום דבעי
דוק מיניה אכילה והקטרה אין
וכו' מצטרפין לפגל ואע"ג:
מצטרף, וא"ת כו' וי"ל
ולאכול דבר שדרכו לאכול מאי ד] קמ"ל אי דבר
למיתני טמאים דלכתחילה לא ולא
מצטרפין לפגל ט] הא לאכול ולאכול
י] תיבות מאי קמשמע לן נמחק
דסברא הוא כיון שיש לדקדק כל הני
שדרכו לאכול קמ"ל מרישא ש"מ כחצי זית
(ש"מ): יא] צ"ל מצטרפות
רבותות אית ליה דדייקינן כל [מה]
קאמר משום דבעי למיתני נשים
דבר שדרכו לאכול מצטרף ואע"ג
(שמכ"י): יב] צ"ל אדיוקא (צ"ק):
דאפשר לדייק, דאם לא בא כי אם
בחוץ כחצי זית למחר פסול (הא כחצי זית
דחשיב לחצאין: ומאי קמ"ל. הך סיפא
דקתני ברישא מיכן כא] תשובה למה
יג] הוא דהוי כצ"ל (צ"ק):
לדקדק הא ביתר מכדי אכילת פרס
יד] אימורים למחר (*ש"מ):
שכתבו בהלכות א"י דנשים לא
אי לאו למידק מיניה הא לאכול ולאכול
מצטרף ליתני לאכול בשני בני אדם
למחר ה] פיגול אלא) אי לאכול ולהקטיר
כב]
טו] מצטרפי דהשתא ומה כו'
דלא מצטרף וכ"ש לאכול ולהקטיר,
ישחטו מפני שדעתן קלה ועוד כתוב
דבר שאין דרכו לאכול דומיא דלהקטיר
מדוקיא דרישא ש"מ לאכול דבר שדרכו
כצ"ל והד"א (ש"מ, כי"י):
וכן אם לא בא כי אם לדקדק הא
בהן שחט ולא בירך וערום ששחט
מאי קמשמע לן למה לי למתני אי
טז] מה"ד לאכול ולהקטיר
בשני בני אדם מצטרף ליתני לאכול
י]
לאכול אין שאין דרכו לאכול לא השתא ומה
אצטריך. פי' לעולם לגופיה
באדם אחד ביותר מכדי אכילת פרס
שחיטה כג] פסולה ונראה שהם חומרות
לאכול ולאכול דבר שדרכו לאכול קא
ורבנן היא כדאמרן ואע"ג
דלא מצטרף וכ"ש אכילה והקטרה
לאכול ולאכול דבר שאין דרכו לאכול לא
בעלמא שהיה אומר כד] אותו החכם
משמע לן כדקאמרת דמחשבת חצאין
דמדוקיא שמעינן לה איצטריך
(מהר"פ ז"ל): הדרן עלך כל הזבחים
מצטרף לאכול ולהקטיר מיבעי לאכול
סד"א התם כי וכו' כצ"ל והד"א
שקבלו דמן תוד"ה ובטמאים כו'
מצטרפת מרישא שמעת מינה: ואי
שכתב הלכות ארץ ישראל:
(ש"מ): יז] מצטרף (ש"מ):
והיאך יתכן שתהא סכין ארוכה
ובטמאים.
ולהקטיר איצטריך ס"ד אמינא התם הוא דלאו
לאכול ולהקטיר. כלומר ואי היא
מפרש בגמרא
יח] נר' דלא היה בגירסתם דיחויא
כל כך. וי"ל דמיירי בטמא מת
דגמ' דילמא בהיסק גדול, וכן
שנטמא בפנים ומותר מן התורה
דלכתחילה אין
גופה קא אתא לאשמועי' דאין אכילה
כי אורחיה קא מחשב אבל הכא דבהאי כי
צידד הכ"מ פ"ד מהל' פסה"מ
ליכנס במחנה לויה ואפילו מת עצמו
שוחטין שמא יגעו בבשר ואע"ג דדם
והקטרה מצטרפת יא] ולאו לדיוקא יב]
אורחיה ובהאי כי אורחיה אימא ליצטרף קא
ה"ו בדעת הרמב"ם (חז"א סס"ז):
כדכתיב (שמות יג, יט) ויקח משה את
יט] דבר שדרכו כצ"ל (ש"מ):
דילה אתאי: מדיוקא דרישא שמע
קדשים אינו מכשיר חיבת הקודש
עצמות יוסף עמו ודרשינן (סוטה דף
משמע לן:
כ] יש להוסיף דמפרש (ש"מ). או
כ:) עמו במחיצתו, וכיון שאינו אסור
מינה. דקתני לאכול דבר שדרכו
מכשרת או כשהעבירה בנהר ועדיין
מדקאמר (הגרי"ב): כא] ומכאן
אלא מדרבנן לא גזור, וכ"ש בטומאה
הדרן עלך כל הזבחים שקבלו דמן
משקה טופח עליה כדאמר בפ"ק
לאכול הויא מחשבה אבל לאכול דבר
(ד"ו ש"ח): כב] שכתוב (ד"ו):
שאירעה בפנים דליכא איסור שהייה.
יג]
כג] שחיטתו (ד"ו): כד] אומר
או שמא מיירי בהיתר הבמות (לשון
דפסחים (דף כ.) וא"ת תיפוק ליה
שאין דרכו לאכול לא הוי מחשבה
מדעתו (ב"ש): כה] אתי (ד"ו)
:
:
כל הפסולין ששחטו שחיטתן כשרה
מהר"פ ז"ל)
ש"מ דאם חישב לאכול חצי זית בשר
דלמא אתיא כה] לאימשוכי בפנים ואפי' כו]
ד) ג
כו] דאפילו (ש"מ): כז] טבילה
איבעיא לן בפרק אמר להם
טהור גמור לבן זומא דאמר (יומא ל.)
וחצי זית אימורים יד] לא מצטרפי וכל
שהשחיטה כשרה בזרים ובנשים
ה)
הממונה אי יכול לשחוט בסכין
הנכנס למקדש טעון טבילה כז] אין
שכן לאכול חצי זית בשר ולהקטיר חצי
ובעבדים ובטמאים ו] ואפילו בקדשי
ארוכה אי לא דלמא אתי
לאמשוכי וי"ל דבטהור וכו'
זית אימורין דלא מצטרפי טו] : השתא
יכול לשחוט בסכין ארוכה דלמא אתי
קדשים ובלבד שלא יהיו טמאים נוגעין
כצ"ל (ש"מ): כח] איסורא
ומה לאכול ולאכול לא מצטרפי. בשר
לאמשוכי כדאמר בפ' אמר להם
דאורייתא (ש"מ): כט] וטמא
בבשר לפיכך הן פוסלין במחשבה
ו) ד
היאך שוחט במוקדשין דאע"ג
הממונה (שם דף לא.) וי"ל דבטהור
ואימורים לאכול ולהקטיר מיבעיא:
כו' כצ"ל (ש"מ): ל] מהר הבית
טז] התם. כי חישב לאכול אימורים
שייך למיגזר טפי דלמא אתי לאימשוכי
נמחק, וצ"ל מעזרת נשים עד
אבל טמא מיזהר זהיר ומידכר ומשום הכי לא נקט נמי שמא יכניס ידו
הוא דלא מצטרף בהדי אכילת בשר משום דלאו כי אורחיה קמחשב אבל
עזרת ישראל דתנן במסכת
כלים החיל מקודש ממנו שאין
לפנים אע"ג דאיכא איסורא כח] למאן דאמר (לקמן לב:) ביאה במקצת
לאכול בשר ולהקטיר אימורין דבהאי כי אורחיה קמחשב כו' קמ"ל:
: לא] צ"ל ממנו
גוים וכו' (כי"ב)
שמה ביאה ומיהו איכא למימר דנקט טעמא דהוי לכולי עלמא והקשה
(ש"מ): לב] ואפילו אי לוקי
הדרן עלך כל הזבחים שקבלו דמן
להאי סוגיא בטמא וכו' כצ"ל
ה"ר אפרים כט] והיאך במוקדשין שוחט דאע"ג דמוקי לה בגמ' בסכין
(צ"ק) נ"א ואפילו הוי האי טמא
כל הפסולין ששחטו שחיטתן כשרה. כדיליף בגמ' [לב.]: ובטמאים.
ארוכה איך יתכן שיהא כל כך ארוכה מהר הבית ל] עד עזרת ישראל
בטבול יום והלא עזרת נשים
ארוכה וכו' (ש"מ):
בטמא שרץ קאמר שאינו מטמא כלי דלאו אב הטומאה הוא
כדתנן במסכת כלים (פ"א מ"ח) החיל מקודש מהר הבית שאין
או בטמא מת וכגון שבדק קרומית של קנה ח) ושחט בה אבל בסכין
עובדי כוכבים וטמאי מתים נכנסין לשם עזרת נשים מקודשת הימנה לא]
לא שהוא מטמא את הסכין והסכין מטמא את (א) הבשר וכגון דעביד
שאין טבול יום נכנס לשם ואפי' לב] אי האי סוגיא בטמא שרץ ומותר
סכין אריכא ושחיט: לפיכך
הן פוסלין. את הקרבן במחשבה אם
ליכנס בחיל מ"מ עזרת נשים ארוכה קל"ה אמה כ) והיאך יתכן שתהא
שחטוהו (ב)
במחשבה הואיל
וראויין לעבודה
זו
מחשבתן מחשבה:
סכין ארוכה כל
כך וי"ל דהיכא
דנטמא בעזרת נשים לא
וכולן