לד:
כל
הפסולין
פרק
שלישי
זבחים
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
פסול
מהו שיעשה
שירים. לדם שבצואר בהמה ולא יהיה עוד
פסול מהו שיעשה
שירים. מי שהוא פסול לעבודה: מהו שיעשה
כד א מיי' פרק א מהלכות
א) מעילה ה:, ב) [לקמן קיב.
יומא נז: תמורה כב:], ג) יומא
פסה"מ הלכה כח:
שיריים. אם קבל וזרק מהו שיחזור הכשר ויקבל ויזרוק ויכשר הקרבן
תקנה או יחזור הכשר ויקבל ויזרוק בפסול שקבל לא
כה ב מיי' פ"ב שם הלכה
ד) ת"כ ויקרא חובה
שם,
❖
מיבעיא דהתנן יחזור הכשר ויקבל אלא בפסול שזרק כ] מיבעיא ליה
מי אמרינן כיון דזרק פסול שוייה לדם שבצואר שיריים ותו לא
כא:
פ"י ה"ד, ירוש' יומא פ"ה
ה"ד, ה) [לקמן עד.] יומא
כדפירש בקונטרס וממתני' ליכא למידק קבלו אין זרק כא] לא דאיכא
מיחזי לזריקה או
דלמא לא אלימא זריקת פסול לשוייה לדם
סג: [מנחות נט:] תמורה ו:,
שבצואר בהמה שירים ויחזור הכשר
לדחויי כדאמרינן בפירקין דלעיל לא
ו) [מנחות נט: ע"ש], ז) יומא
תורה אור השלם
סב. [מנחות נט:], ח) [לקמן ס.
ויקבל: אין לך ו] זריקה. פסולה שעושה
תימא זרקו לא אלא אימא שחטו לא כב]
ופסול תיובתא דריש לקיש תיובתא:
וכולן
1. וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת
ע"ש] פסחים סה. ע"ש [תוספתא
$ ומיהו למאן דאמר שלא במקומו
את השאר שירים אלא זריקה
שקיבלו כו': בעא מיניה ריש לקיש מרבי
שם פ"ד ה"י] מנחות נט:,
א)
בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח
ט) ירוש' פסחים פ"ה ה"ח
כמקומו דמי מוכח לעיל דהוא הדין
במחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו:
הָעֹלָה וְאֶת דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד
יוחנן פסול מהו שיעשה שירים $ אמר ליה אאין (א)
ע"ש, י) יומא נח:, כ) ע'
מִזְבַּח הָעֹלָה: ויקרא ד, כה
הואיל ומרצה לפיגולו. הואיל והויא
$ בזרק הפסול שיחזור הכשר ויקבל
פסחים עט., ל) יומא מז.,
2. וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ
עושה שירים אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו
וה"ר אפרים מפרש דהך בעיא
זריקה ז] מן התורה למיקבעיה פיגול
מ) שם סב., נ) שם סג:,
וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה
הואיל ומרצה לפיגולו רב זביד מתני הכי בעא
ס) לעיל כה., ע) לקמן פג.,
ופסול: כוס פסול. כגון שיצא מהו
אמתני' דכל הפסולין שעלו לא ירדו ע)
וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד
❖
פ) [ועיין היטב תו' סוכה לג.
ויקרא ד, ל
הַמִּזְבֵּחַ:
מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן כוס פסול מהו
שיעשה לדם שבצואר שירים אם זרקו
קאי דלכתחלה לא יעלו וקמיבעיא כג]
ד"ה נקטם ולקמן נט. תוס' ד"ה
❖
שיעשה שירים אמר ליה פסול גופיה מאי
עד]
אם זרק פסול מהו שיעשה שירים
כהן כשר לזה ח] ולא יהא תקנה לקרבן
גליון הש"ס
שיחזור ויקבל: פסול גופיה מאי סבירא
להיות נשפכין לכתחלה ליסוד כמו
סבירא לך אי פסול משוי שירים כוס פסול נמי
לך. אדם פסול שזרק מאי סבירא לך
בכל שירי הדם או כד] לא ואסור לזורקם
[גמ' אמר ליה אין עושה שירים
הגהות הב"ח
משוי שירים אי פסול לא משוי שירים כוס
אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו
לכתחלה וישפכו לאמה וקשה לפי' זה
בשירים שבצואר בהמה דלא קמיבעיא
פסול נמי לא משוי שירים רב ירמיה מדיפתי
(א) גמ' אמר ליה אין לך זריקה
הואיל ומרצה לפיגולו. [חוץ]
❖
לך: כוס מהו שיעשה את חבירו
דהוה ליה למימר מהו שיעשה שירים
למקומו ילפינן מחוץ (נו) [לזמנו]
עושה שיריים:
מתני הכי בעא מיניה אביי (מרבא) [מרבה]
א]
תוס' מנחות דף עט ע"א ד"ה
דחוי או שירים. כגון חטאת שקבל
או דחוי כדקאמר באידך בעיא כוס
והדר וכו'] :תוס' ד"ה פסול
כוס מהו ב)שיעשה את חבירו דחוי או שירים
מהו שיעשה את חבירו שירים או דחוי
דמה בשני כוסות ונתן כל מתנותיו
וכו' ומיהו למ"ד שלא במקומו.
מוסף רש"י
אמר ליה פלוגתא דרבי אלעזר ברבי שמעון
לעיל (טו) [כו] ע"ב: בא"ד בזרק
ועוד אמרינן בהדיא בריש מסכת
מאחד מהן חבירו שירים הוא ונשפך
אין עושה שיריים אלא חוץ
הפסול שיחזור הכשר ויקבל.
ורבנן דתניא למעלה הוא אומר את דמו
מעילה (דף ה.) גבי חטאת פסולה אין
ליסוד דכתיב ואת כל הדם ישפך
ג)
1 ב]
לזמנו וחוץ למקומו. שאם זרק
עי' לקמן דף צב ע"א תוס' ד"ה
❖
ושקיבלו:
מקצת הדם על מנת לאכול חוץ
ישפך למטה הוא אומר ואת כל דמה ישפך
וגו' (ויקרא ד): או דחוי הוא. דחייה ט]
דמה טעון כיבוס הא קמ"ל דאע"ג
2
לזמנו וחוץ למקומו והשאר זרק
בידים שלא ניתן ממנו על הקרנות
דקיבל פסול וזרק כה] וקבל כשר וזרק לאו
מנין לחטאת שקיבל דמה בארבעה כוסות
שלא במחשבת פיגול לאו כלום הוא,
ד)
ב
אלא כל הדם שנשתייר נעשה
כלום כו] (פסול) מאי טעמא שירים
וישפך לאמה שבעזרה המוציאה דמים
ליקוטים
ונתן מתנה אחת מזה ומתנה אחת מזה שכולן
שיריים ופסול: הואיל ומרצה
לנחל קדרון י): למעלה. בפרשה הוא
נינהו ופריך והא בעי מיניה ר"ל
לפיגולו. הואיל וזריקת הדם
נשפכין ליסוד תלמוד לומר ואת כל דמה
אלא שמא לא נתקבל בכלי.
מר' יוחנן פסול מהו שיעשה שירים
אומר בשעיר נשיא בשירי הדם ואת
חשובה היא כל כך דמרצה בפיגול,
פירש בקונטרס [עי' מוסף רש"י]
ישפך יכול נתן ארבע מתנות מכוס אחד יהו
דקובעת בפיגול, דלעולם לא
ולא תועיל הזריקה כיון שלא
וא"ל כז] אין עושה שירים כי אם חוץ
דמו ישפך ולא כתיב כל דמו:
הוקבע פיגול בכרת עד שעת זריקה
נתקבל דהוה ליה נשפך מצואר
כולן נשפכין ליסוד תלמוד לומר ואת דמו הא
למטה. בחטאת יחיד הוא אומר
לזמנו כח] מאי לאו אבל שאר פסולין
(מעילה ה:) פלוגתא דראב"ש
הבהמה. וקשה לר' מ"מ מספק
כיצד הוא נשפך ליסוד והן נשפכין לאמה רבי
ורבנן. ת"ק סבר כוס עושה את
יזרוק שמא תועיל הזריקה לאותו
ואת כל דמה ישפך: והן נשפכין
אינן עושים שירים ומאי קשיא ליה
חבירו דחוי ור"א בר"ש סבר כוס
שנשפך אחר שנתקבל. ונראה
אלעזר ברבי שמעון אומר מנין לחטאת
לאמה. דכוס עושה את חבירו דחוי:
הא מודה ריש לקיש דלכל היותר
עושה את חבירו שירים (יומא נז:
כט]
לר' דהכי קאמרי ליה רבנן והלא
וכעי"ז לקמן קיב.) דלית ליה
[שמא] לא נתקבל (שמא) בכלי
למעוטי שירים שבצואר בהמה. שהן י]
שקיבל דמה בארבעה כוסות ונתן ד' מתנות
שירים הוי אבל מיבעיא ליה דשמא
דחויין. דלית ליה שיהא הדם
ונמצא מעלה פסולין על גבי
אפילו דחוי הוי ואם כן ממה נפשך
נעשין שירים על ידי הדם הנתקבל יא]
מכוס אחד שכולן נשפכין ליסוד תלמוד לומר
דחוי בשביל חבירו שמת לומר ישפך
המזבח דאסור כדאמרינן בכמה
הדם (יומא סג: וכעי"ז מנחות
וישפכו לאמה: וצריכא. לאשמועינן יב]
אין טעון כיבוס ול"נ דלא קשיא
דוכתי ובהמזבח מקדש [לקמן פז
ואת כל דמה ישפך והכתיב ואת דמו ישפך
נט:) אפילו דם בכוס. שכבר
ע"ב] שאם עלו לא ירדו אבל
דאית להו תקנה בחזרה: דחזי
מידי דאי שירים הוי א"כ הוי כשאר
נשחט ומת המשתלח (יומא
לכתחילה לא. אמר להם אף אני
א"ר אשי ההוא למעוטי שירים שבצואר
לעבודת ציבור. כגון טמא דחזי
סג:) מביא חבירו. כלומר שעיר
דמים כשרין שהשירים נשפכין ליסוד
לא אמרתי אלא בנתקבל בכלי,
בהמה: קיבל הכשר ונתן לפסול כו': וצריכא
מן השוק יביא: ומזווג לו.
כלומר יש לסמוך על זריזות
לכתחלה בציבור יג] הלכך גבי יחיד
אבל שירים דקאמר התם דאין דמה
כ)
וישלחנו לעזאזל אלמא לית ליה
הכהנים. ותלמודא מפרש
דאי אשמעינן פסול הוה אמינא מאי פסול
ג]
איכא תקנתא בחזרה: ביום
טעון כיבוס היינו שירים ופסול אבל
דחויין, לומר מת המשתלח אידחי
למלתי' על ידי קושיא ותירוץ,
ליה דם שבכוס ושפיכה בעי ויביא
טמא דחזי לעבודת ציבור אבל שמאל לא ואי
מנא ידע, כהנים זריזין הן ויש
הכיפורים. נטל את המחתה בימינו
קשה ל] (בסיפא) דקאמר מאי לאו
שנים אחרים: נשפך הדם. על
לסמוך על זריזותן. ודוקא מדם
אשמעינן שמאל דאית ליה הכשירא ביום
ואת הכף בשמאלו ל): וניהוי דחוי.
בר משאר פסולין ומאי פריך אי שאר
הארץ של שעיר הנעשה בפנים:
הראוי להתקבל פריך שאותו דם
ימות המשתלח. ויביא שנים
פסול, אבל דם התמצית לא מצי
פסולין אינן עושים שירים א"כ ליהוי
דהא נראה ונדחה ואמאי אית ליה
הכיפורים אבל כלי חול לא ואי אשמעינן כלי
אחרים. או אם מת המשתלח
פריך דאע"ג דלא נתקבל אינו
תקנתא בחזרה: אפילו דם. שעיר
דחוי וכל שכן דאין דמה טעון כיבוס
חול משום דחזו לקדושינהו אבל הנך אימא
ישפך הדם. של חבירו על
פוסל אלא כמים בעלמא חשיב
הקרקע ויביא שנים אחרים אלמא
הנעשה בפנים: בכוס. ומת המשתלח
כיון שאין ראוי לכיסוי אינו אסור
אבל לפי' רש"י אתי שפיר דאי אינו
לא צריכא וליהוי ליה דחוי אמר ליה רבינא
אית ליה דחויין: מדם
להעלותו, ולא פריך מדם
עושה שירים יחזור הכשר ויקבל והוי
לא נדחה הדם אלא מביא שעיר אחר
התערובת. של פסחים שנתמצו
התמצית אלא משום דמעורב בו
לרב אשי הכי אמר רב ירמיה מדיפתי משמיה
על הרצפה משום דחיישינן לאחר
דם כשר וטעון כיבוס. ברו"ך:
ומזווג להדם יד] וכשר הדם למתנותיו
ומבטיל ליה ברובא דאפילו יהיה
דרבא הא מני חנן המצרי הוא דלית ליה
שנתקבל הדם אחד מן הפסחים
כן שיזרוק מאותו שנתקבל בכלי
למעוטי שירים שבצואר בהמה.
וזה ישתלח. ולשון אפילו דנקט
נשפך לארץ ולא נזרק והשתא
מה מועיל הרי כבר נתבטל בדם
דחויין דתניא חנןהמצריאומראפי'דםבכוס
ה)
והא דאמר (לעיל כה.)
משום דשלשה מחלוקות בדבר איכא
ד]
משתרי בזריקה דהאי כוס, דקיי"ל
התמצית שאינו ראוי לזריקה,
נשפך הדם מן הכלי על הרצפה
דדוקא בדם התמצית איכא
מביא חבירו ומזווג לו רב אשי אמר כל
דצריך שיקבל כל דמו של פר
למאן דאמר אפילו בעלי חיים נדחים
ו)
ואספו כשר: וזורקו זריקה
לאקשויי הכי אבל בשאר דמים
שבידו לא הוי דחוי אמר רב שייא כוותיה
היינו למצוה:
דקתני מ) ואם משהגריל מת אחד
אחת כנגד היסוד. כדין פסחים
הנזרקים על גבי המזבח בהכשר
ולהוי
כדתנן באיזהו מקומן ודמן טעון
לא פריך דליבטלו דליהוי כמאן
דחוי.לא] תימה אם נתן
מהן יביא שנים ויגריל עליהם
דרב אשי מסתברא מאן שמעת ליה דאית
מתנה אחת ובלבד שיתן כנגד
דליתא דהא מודו רבנן לר' יהודה
לפסול מה בכך מעשה
כבתחילה והנשאר ידחה ואיכא למאן
היסוד, אלמא כיון דבידו ללוקטו
ליה דחויין רבי יהודה ז) דתנן ועוד אמר רבי
דעולין לא מבטלין אהדדי
לא הוי דחוי (מנחות שם) שאם
והלכך דם הנזרק בהכשר לא מצי
איצטבא הוא מי גרע מנתן על האבן
דאמר נ) מביא חבירו שלא בהגרלה
יהודה נשפך הדם ימות המשתלח מת
ישפך אחד מהם. לארץ ולא
מבטל ליה (תוס' רשב"א פסחים
שהרי לא פריך הכי אמתניתין
דבעלי חיים אין נדחין והגרלה לא
נזרק ממנו למזבח: שמא לא
סה.): כל שבידו לא הוי דחוי.
המשתלח ישפך הדם ושמעינן ליה דאמר כל
נתקבל כלי. אותו שאתה רוצה
דאמר פרק הוציאו לו (יומא נג:)
מעכבא אבל דם בכוס ומת המשתלח
[ובההיא] דהפריש קרבן ונשתמד
שבידו לא הוי דחוי ח)דתניא רבי יהודה אומר
להכשיר שמא לא נתקבל בכלי ותו
בידו לחזור ואפ"ה אמרינן פרק
דקתני יצא והניחו על כן הזהב
ישפך הדם דשחוטין נדחין ואין חוזרין
לא מהניא ליה זריקה דתנן נשפך
קמא דזבחים [לעיל יב ע"ב]
כוס אחד היה ממלא מדם התערובת וזורקו
שבהיכל ועוד תיקשי ליה קרא
ונראין ואתא חנן המצרי למימר
מצואר בהמה על הרצפה ואספו
הואיל ונדחה ידחה, עוד אמרינן
פסול בזבחים בפרק שני. [ועי' עוד
בזבחים פרק קדשי קדשים
זריקה אחת כנגד היסוד ש"מ כל שבידו לא
דמייתי לעיל בפרק קמא (דף יד.)
אפילו דם בכוס טו] מזווג ליה אחר:
בע"ב במוסף רש"י ד"ה זריזין,
[לקמן נט ע"א] כל הקדשים
❖
שבידו. לתקן להחזיר טז] כי הנך
ויזרקו הכהנים לב] (את הדם) ונראה
הוי דחוי ש"מ גופא תניא רבי יהודה אומר
שפי' בלשון אחר] (פסחים סה.):
שהיו שם כשנפגם המזבח
פסולים הואיל ונדחו ידחו אע"פ
דהא דפריך וליהוי דחוי לא קאי
דמתניתין אבל ההוא דמשתלח אין
כוס אחד היה ממלא מדם התערובת שאם
שבידו לתקן. וי"ל דשאני התם
אונתן לפסול דאין זה אלא מעשה
בידו מי יימר דיהבי ליה אחריני:
שקיבל הכשר ונתן הפסול שבקל
שינויי נוסחאות
ישפך אחד מהם נמצא שהוא ה] מכשירו אמרו
יכול לתקן שיחזירנו לכשר,
ימות המשתלח. דאידחי ליה ויביא
איצטבא בעלמא אלא פריך אנתן
לו לרבי יהודה והלא לא נתקבל בכלי מנא
א] בכי"מ וצ' וק' מרבא
,
הלכך לא חשיב דיחוי (תוס'
ט)
❖
שנים אחרים: מדם התערובת. של
לכלי חול ואנשפך מן הכלי על
וההגהה שבפנים אינה מן הצורך
הרא"ש סוכה לג ע"א):
ידעי אלא שמא
לא נתקבל בכלי אמר להן
הרצפה: כל שבידו לא הוי דחוי.
(כ"כ דק"ס): ב] ואת (ש"מ, דק"ס):
פסחים: זורקו זריקה אחת. כדין פסח:
ג] ס"א אמינא הנך פסולים
כנגד היסוד. לאפוקי קרן דרומית
לג] ענפיו מרובין מעליו דסוכה [דף
דחזי וכו' (ש"מ). וכ"ה בפרי"ד
שיטה מקובצת
ובכי"צ, ושם ליתא תיבות מאי
לג:] אין זה בידו כיון דאין ממעטין ביום טוב וגבי כסוי
הדם
מזרחית כדאמרי' לקמן שאם נשפך דמו של אחד מהן על ידי שהן
יז]
פסול טמא, ונוסף שם אחר תיבת
פסול מהו שיעשה שירים. פ"ה
(חולין דף פז.) דקרי ליה דחוי כשכיסהו הרוח ונתגלה כיון
דאין
רבים ונבהלים לעשות נמצא כוס זה מכשירו שהרי יח] כולם מעורבים בו
ציבור ומאי ניהו טמא. ועי'
[מהו שיעשה שירים לדם
מצוה לבטל הדחוי לא חשיב בידו ולא דמי להכא דמצוה
ואי משום דאיערוב בדם התמצית אמרינן לקמן רבי יהודה לטעמיה
רש"י: ד] בכי"מ דתנן וכצ"ל
שבצואר בהמה], ולא רצה לפרש
לד]
(יעב"ץ, דק"ס), והוא בפסחים סד
בקבלה פסול ולא זרק, דהא תנן
לאוספו והפריש קרבן והמיר דת דלעיל בפרק קמא (דף יב:)
דאמר אין דם מבטל דם ולא אמרינן אידחי ליה בהתערבו הואיל ובידו
ע"א בשינוי לשון קצת, ולפי"ז לא
בהדיא יחזור הכשר ויקבל. וליכא
לאוספו: והלא. זה שנשפך: לא נתקבל בכלי. היאך יהיה כשר הא
אין זה קרוי בידו לה] כיון דאין דעתו לחזור פ):
גרסי' בסמוך גופא, וכ"כ דק"ס:
למדחי דהתם משום פסול מחשבה,
ה] בכי"מ וצ' נמצא זה מכשירו.
דמחשבה לא פסלא אלא בראוי
קיימא לן ס) נשפך מן הצואר על הרצפה ואספו פסול: מנא ידעי. רבנן
וכ"ה ברש"י ובפסחים שם: ו] אין
לעבודה. וא"ת זרק נמי תפשוט
שלא נתקבל והלא לא מעשה היא יט] אלא סברא היא בעלמא דחייש לשמא נשפך דמו של אחד מהן: שמא לא נתקבל. ונמצא זורק דם פסול:
לך דבר. זריקה וכו' (כתה"י).
מדתנן קבלו כו' [ככתוב בתוד"ה פסול]:
וכ"ה בגמ' מעילה, ודלא כהב"ח
למעוטי שיריים שבצואר בהמה.
אף
אות א: ז] זריקה חשובה מן
אם לא נתקבל כל הדם, שלא יהיה
השירים הנשאר בצואר הבהמה לשפוך ליסוד אלא ישפוך לאמה: הוה אמינא מאי פסול טמא דחזי לעבודת ציבור. ואע"ג דמהאי טעמא מסיק במעילה התורה למיקבעיה בפגול ובפסול (כי"י): ח] תיבת לזה ליתא בכי"י: ט] דדחייה בידים שלא נתן ממנו כצ"ל (*ש"מ): י] בכתה"י וד"ו
שאין. ועי' רש"ש: יא] שנתקבל (ש"מ): יב] לאשמועינן בכולהו כצ"ל (*ש"מ): יג] בקרבן צבור (פרי"ד): יד] צ"ל לו הדם (ב"ש): טו] בכוס
(דף ה:) דאדרבה עושה שיריים, שאני הכא שלא עשה כלום והרי מעשה איצטבא הוא ושייך לומר איפכא:
מביא חבירו ומזווג לו ויהיה כשר הדם כצ"ל (ש"מ). וכ"ה בכתה"י אך בלא הסיום ויהיה כשר הדם: טז] ולהחזיר (כי"י): יז] הס"ד (צ"ק),
ולפ"ז גם להלן אחר ונבהלים לעשות הס"ד וכבד"ו (דק"ס): יח] שהרי מכולם מעורב בו (כתה"י): יט] צ"ל היה (כי"י, ד"ו): כ] שקבל וזרק כצ"ל (ש"מ): כא] זרקו (ד"ו): כב] לא דכיון דשחיטה כשרה בפסולין מהניא מחשבתו ומיהו וכו' כצ"ל (שמכ"י): כג] וקמיבעיא ליה אם
זרק פסול מהו שיעשה מותר הדם שירים, כצ"ל (שמכ"י): כד] או דילמא הואיל ואסור לזורקם לכתחילה ישפכו לאמה כצ"ל (רא"ט). ועי' חק נתן: כה] וזרק וחזר וקבל (רא"ט). ובגמ' שם כלפנינו: כו] כלום הוא (ש"מ): כז] מתיבת וא"ל עד ומאי קשיא ליה מוקף בשני חצאי
לבנה (ש"מ), ולפ"ז אין למחוק תיבת בסיפא דבסמוך: כח] לזמנו כו' מאי לאו אבל כצ"ל. ובס"א מאי לאו אפילו שאר פסולין ומאי קשיא וכו' (ש"מ). ועי' תוס' מעילה ה ע"ב ד"ה אמר רב אסי דמבואר שם ב' הגירסאות: כט] נ"א דלכל הפחות (ש"מ): ל] בס"א קשה מספרים
דקאמרי כו' (ש"מ), ועי' לעיל אות כח: לא] בש"מ נוסף פי' הקונטרס דהא נראה ונדחה הוא משמע דאכולהו פריך ותימה כו': לב] הכהנים מידם (ש"מ): לג] וענביו מרובים מעליו דהדס דמס' סוכה דפסול דאמר היכא דאשחור מע"ש הוי דחוי מעיקרא אע"ג דבידו לתקנו
אין זה בידו כו' כצ"ל (ש"מ): לד] הדיחוי, דאין מצוה לגלותו. לשון הר"פ (ש"מ): לה] בידו אע"ג דבידו לעשות תשובה כיון כו' כצ"ל (ש"מ):