בית שמאי פרק
רביעי זבחים
לח.
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
התם
חד קרא כוליה לגופיה. לא דמי
התם דל חד
לגופיה. פש להו ארבע: וחד לסכך. מאחר
יב א ב מיי' פ"ג מהל' עבודת
לקרנות דדרשינן
(ג)
א) [סנהדרין ד: כה"ע] ת"כ
❖
חובה פי"א ה"ה, ב) לעיל לו
יוה"כ הלכה ה:
שהתחיל לפרש תבניתה פירש סכך עם דפנותיה פשו תלת: אתאי
תחילות דקרנות משמע מניינא אבל סוכות לא משמע מניין
לקמן נב:, ג) סנהדרין ד:,
הילכתא. שנאמרה למשה מסיני יא] וגרעתה לשלישית כך נאמרה הלכה
דפנות אלא משמע שתי סוכות הלכך אין לנו לדרוש תחילות וצ"ע גבי
ד) יומא טו. נג:, ה) שם טו. נד:,
ו) שם נח:, ז) (צ"ל דתניא)
שהשלישית דייה בטפח היינו דתנן שתים כהלכתן שלישית אפי' טפח:
אלהים (סנהדרין דף ג:) דמשמע נמי מניין ולא דרשינן תחילות:
ז)
תורה אור השלם
סוכה ו: נדה כו., ח) דברים יב
ארבעין ותרתין. חצי שבעים
וטמאה שבועים שבעים. כתיב נימא
כז, ט) לקמן לט., י) ועי'
1. וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד וְטָמְאָה
סנהדרין ד: ד"ה דנין דמתרצו
וחצי ארבעה עשר:
נמי אהני מסורת לטפויי פלגא דתוספ'
התם א] (א) חד קרא כוליה לגופיה וחד לסככה
שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ וְשִׁשִּׁים יוֹם
קושיא זו, כ) יומא פ"ה ה"ה,
דכתיב
וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל דְּמֵי
כנדתה.כג] פי' כשיעור
❖
שבעים על שבועיים יב] ואהני מקרא
אתאי הלכתא וגרעתה לשלישית ואוקימתה
ל) שייך לעמ' שאח"ז:
ויקרא יב, ה
טָה¢ רָה:
לבצורי פלגא נמצאת מוסיף על
נדתה יש לך להוסיף
2. וְאֶת כָּל חֶלְבּוֹ יַקְטִיר
אטפח אלא מעתה 1וטמאה שבועים שבעים ב]
הַמִּזְבֵּחָה כְּחֵלֶב זֶבַח הַשְּׁלָמִים
שבועי' כ"ח חציו של נ"ו: בעי' למיתב.
אנקבה יותר מן הזכר כד] ובפ' קמא
אהני קרא ואהני מסורת ארבעים ותרין בעיא
הגהות הב"ח
וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ
ימי טומאה יולדת נקבה: שאני התם
דסנהדרין (דף ד.) לא מייתי ליה
ויקרא ד, כו
וְנִסְלַח לוֹ:
למיתב שאני התם דכתיב כנדתה ותנא מייתי
(א) גמ' התם דל חד קרא כוליה
3. וְאֶת כָּל חֶלְבָּהּ יָסִיר כַּאֲשֶׁר
1
דכתיב כנדתה. משמע שלא ירד
להאי כנדתה:
לגופיה וחד לסכך פשו תלת
הוּסַר חֵלֶב מֵעַל זֶבַח הַשְּׁלָמִים
לה מהכא וכפר וכפר וכפר מפני הדין
דנין
ג] א)2
חטאת וארבע קרנות.
הכתוב למנין ימים אלא למנין
3
4
אתאי הלכתא וכו' אהני מקרא:
וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לְרֵיחַ
(ב) שם ושבע למטה ההוא
שיכול והלא דין הוא נאמרו דמים למטה
שבועות שהנדה שבוע אחת והיולדת
תימה דאפילו חוץ מפנים
נִיחֹחַ לַיהֹוָה וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן
ד]
כמצליף: (ג) רש"י ד"ה התם דל
ויקרא ד, לא
וְנִסְלַח לוֹ:
❖
ונאמרו דמים למעלה מה מתן דמים
חד קרא לגופיה: שבועים שאם אתה אומר שבעים
בעי למילף משום חטאת וארבע
4. וְאֶת כָּל חֶלְבָּהּ יָסִיר כַּאֲשֶׁר
ה]
הפלגת מתורת נדה הרבה אבל
קרנות כל שכן פנים מבפנים ולקמן
ט)
האמורים למטה שנתנן במתנה אחת כיפר
יוּסַר חֵלֶב הַכֶּשֶׂב מִזֶּבַח
הַשְּׁלָמִים וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֹתָם
כשאתה אומר שבועים קרבת' לתורת
מצריך קרא לכל הפנימים דמעכבי
אף דמים האמורים למעלה שנתנן במתנה
גליון הש"ס
הַמִּזְבֵּחָה עַל אִשֵּׁי יְהֹוָה וְכִפֶּר
נדה: ותנא. דמתני' לא מייתי להא
ולא ילפי מהדדי דדריש לפר זה
י)
עָלָיו הַכֹּהֵן עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר
יג]
כה]
אחת כיפר או כלך לדרך זו נאמרו דמים
[גמ' וכפר אע"פ שלא נתן
חָטָא וְנִסְלַח לוֹ:
דב"ה כרב הונא אלא מהכא: וכפר
הפר כהן המשיח להקישו לפר העלם
❖
למעלה אלא למטה. עי' לקמן
ויקרא ד, לה
בפנים ונאמרו דמים בחוץ מה דמים
וכפר וכפר. בשעיר נשיא ושעירה
דבר של ציבור לומר דמעכבי כו] וביום
דף נב ע"ב בתוס' ד"ה אותה
שנתן וכו'] :רש"י ד"ה נאמרו
האמורים בפנים חיסר אחת מן המתנות לא
הכפורים צריך קרא: וכפר אע"פ
ב)
וכשבה יד] שכולן על המזבח החיצון:
דמים וכו' דכתיב ודם זבחיך.
מוסף רש"י
עשה ולא כלום אף דמים האמורין בחוץ
מפני הדין. שחזר חלילה ומלמד
שלא נתן למעלה אלא למטה. תימה
עיין לעיל דף לו ע"ב תוס' ד"ה
❖
חד קרא כוליה לגופיה. דאין
מנין:
חיסר אחת מן המתנות לא עשה ולא כלום
על החטאת החיצונה שכל מתנותיה
אמאי איפסיק מסדר שהתחיל לדרוש
דורשין תחילות, פסוק הנאמר
מעכבות לכך נאמרו אלו להכשיר אם
דהוה ליה למימר וכפר אע"פ שלא
נראה למי דומה דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ
ראשון אינו לדרשה אלא למשמעו
אתא (סוכה ו:): ותנא מייתי לה
חיסר: והלא דין הוא. להכשירה
נתן כז] למעלה אלא אחת ושלש למטה
שינויי נוסחאות
מבפנים או כלך לדרך זו דנין חטאת
ו]
מהכא. כן דרך שיטת התלמוד
במתנה אחת וקרא למה לי: נאמרו
וי"ל דלא משמע ליה לדרוש שיעשה
א] צ"ל התם דל חד קרא
וארבע קרנות מחטאת וארבע קרנות ואל
כשמתחילין האמוראין להוציא טעם
דמים למטה. מחוט הסיקרא כל
למטה אלא בהכשר דמים הניתנין
לגופיה (ש"מ, וכ"ה בכי"צ וכי"ק):
מן המקרא, ויש תנא של ברייתא
יוכיח חוץ שאין חטאת וארבע קרנות תלמוד
ב] שבעים כתיב (כי"מ). וכ"ה
למד אותו ממקום אחר נקט הכי,
הדמים חוץ מחטאת: ונאמרו דמים
למטה ושתים למעלה וב' למטה
ברש"י וצ"ל הפסק הנקודה אחר
כלומר האמוראין למדוהו מכאן
לומר ג)וכפר וכפר וכפר (מפני הדין) וכפר אע"פ
למעלה. מחוט הסיקרא חטאת. מה טו]
דקאמר היינו שיעשה למטה כח] אחת
תיבת כתיב (דק"ס): ג] בכי"צ ור'
והתנא למד מכאן (ביצה טו:) וכפר
שלא נתן אלא שלש וכפר אע"פ שלא נתן
וכפר וכפר. בשעיר נשיא
א' נוסף דתניא: ד] שיכול ל"ג
תחתונים כפר במתנה אחת $ דכתיב ח)
שהיא שתים וכן וכפר אע"פ שנתן
ובשעירה דיחיד ובכבשה דיחיד
(רש"י סנהדרין ד ע"ב, ש"מ, וכ"ל
אלא שתים וכפר אע"פ שלא נתן אלא אחת
ודם זבחיך ישפך ומיהו חטאת מהאי
כולן למטה היינו כדין שאר דמים
בכי"צ ור"א). כי תיבת שיכול
כתיב, ומשמע דסגי בכפרה אחת
כדמפרש: מפני הדין. הוצרכו
משמע שהוא נתינת טעם על מה
והאי מיבעי ליה לגופיה אמר רבא בר אדא
קרא לא יליף דלא שייכי ביה
הניתנין למטה כט] אבל אי אמרת אחת
שקדם למה אצטריך למגמר מהאי
ליכתב כולן, דאי לא הוו כתיבי הוו
לשון שפיכה כי אם זריקה טז] שהיא
למעלה ושלש למטה הוי למטה אחת
מרי אסברה לי אמר קרא וכפר ונסלח זו היא
קרא (באר שבע הוריות ו:):
מייתנא מדינא דכולהו מתנות
מעכבי. שיכול לא גרסינן: והלא
ה] תיבת מתן נמחק (*ש"מ):
במתנת אצבע אלא בבנין אב למד
שהיא שתים ואחת שהיא אחת פוסל ל]
כפרה זו היא סליחה אימא וכפר אע"פ שלא
דין הוא. דלא ליעכבו, למה לי
ו] צ"ל מפנים (*ש"מ): ז] בכי"צ
מן התחתונים דאף הוא כפר במתנה
והיינו תרי שינויי שרובה למטה וגם
לרבויי דבכפרה אחת סגי: נאמרו
וכי"ר א' שתים למעלה ושתים
נתן אלא שלש למעלה ואחת למטה וכפר
אחת: בפנים. בחטאות הפנימיות:
דמים למטה. בפרשה למטה גבי
למטה, וכן הסדר הישר (דק"ס):
האחת אינו כמשפט דמים של מטה
אע"פ שלא נתן אלא שתים למטה ושתים
ח] מפירש"י משמע דל"ג תיבת
חטאת העוף דשמיעת קול, דכתיב
ז]
בחוץ. בחטאות החיצונות: לא עשה
אבל שלש למעלה ואחת למטה
ארבע ונכון (רש"ש): ט] ס"א רב
והזה מדם החטאת על קיר המזבח,
למעלה $ וכפר אע"פ שלא נתן למעלה אלא
ולא כלום. בפירקין ט) ילפינן לה: חוץ
אע"פ שאותה אחת אינו כמשפט אין
ונאמרו דמים למעלה. בחטאת
(גליון): י] אלא ג' למעלה וא'
בהמה: שנתנן במתנה אחת
למטה אמר רב אדא בר יצחק א"כ ביטלת
למטה וכפר אע"פ שלא נתן
מחוץ. חטאת מעולה: דנין חטאת.
קפידא כיון שהרוב למעלה ע"כ
כיפר. דהא לא כתיב קרנות. לשון
אלא ב' למעלה וב' למטה
תורת ארבע קרנות ואי רחמנא אמר ליבטלון
החיצונה שהיא חטאת וכתיב בה
ומשני רבא איזהו דבר שצריך שלש
אחר נאמרו דמים למטה, למטה
וכפר אע"פ שלא נתן אלא
ח]
אחת למעלה כו' כצ"ל (ש"מ):
מחוט הסקרא בעולה ושלמים
ארבע קרנות כמו שאמרנו למעלה
וכפר הוי אומר זה קרנות פירוש
אמר רבא ט] איזהו דבר שצריך שלש הוי אומר
יא] צ"ל מסיני על פה במחיצות
ואשם, ונאמר דמים למעלה,
קרנת קרנת קרנות מחטאת הפנימית
דלדידך בתרי וכפר סגי דכיון דלא
אלו קרנות אימא וכפר אע"פ שלא נתן אלא י]
למעלה מחוט הסיקרא, דהיינו
דקיימא לן שיעורין חציצין
חטאת בהמה דכתיבי בה קרנות,
ומחיצין הלכה למשה מסיני
שהיא חטאת ונאמרו בה ארבע
בעינן קרא לאחת למעלה ושלש למטה
אחת למעלה ושלש למטה לא מצינו דמים
(*ש"מ), ונשמט מחמת דמיון
מה דמים האמורים למטה שנתנן
קרנות כדלקמן [מ.] למעלה הוא אומר
לפי שאינו כדין דמים הניתנין למטה
תיבת מסיני: יב] גי' צ"ק
במתנה אחת כיפר, דהא אפילו ב"ש
שחציין למעלה וחציין למטה ולא והתנן ד)אהזה
שבועיים דהוי נ"ו ואהני:
מודו בשאר קרבנות, דכתיב ודם
קרן קרנות בפר כהן משיח הרי
אם כן שלש למעלה ואחת למטה נמי
ממנו אחת למעלה ושבע למטה (ב) כמצליף
יג] דמתניתא (ש"מ): יד] גי' צ"ק
זבחיך ישפך. לשון אחר למטה
שתים למטה הוא אומר בפר העדה
אע"ג דרובן למעלה לא ליבעי קרא
בפרשה תחתונה דויקרא באשמות
וכשבה של חטאת יחיד
מאי כמצליף מחוי רב יהודה כמנגדנא
ה)
קרן קרנות יז] ארבע: ולא יוכיח
דאין זה כדין הניתנין למטה שכל
כתיבי, לשון אמצעי עיקר: נאמרו
שכולן: טו] מה דמים
דמים בפנים. חטאות הפנימיות
התחתונים (*ש"מ): טז] הנוסח
הזה על טהרו של
מזבח שבע פעמים
חוץ. דשאר דמים יח] חוץ ולא נאמר
הניתנין למטה ממתנות ארבע הויא
ו) ב
שלפנינו הוגה ע"פ רש"ק.
דפר כהן משיח והעלם דבר
בהן קרנות: מיבעי ליה לגופיה. בכל
אחת שהיא שתים ופריך ואימא וכפר
ובכתה"י ודפו"י איתא לשון
הטעונין שבע הזיות על הפרוכת
שפיכה וזריקה: יז] הרי ארבע
ועל מזבח הזהב, ותנן בהו מתנה
חד וחד ללמדך שכפר על החטא: אימא וכפר כו'. אבל למיעקרינהו
אע"פ שלא נתן אלא אחת למעלה ושלש למטה לא] ולא כולן למטה
(כי"י): יח] דמים שאינן חטאת
אחת מהן מעכבת באיזהו מקומן,
לגמרי לא: א"כ. דדרשינן כפר אע"פ שנתנן כולן למטה מן החוט:
ולא אחוש בסברא זו דטוב להכשיר אחת למעלה לב] מכולן
ולא כו' כצ"ל (ש"מ וצ"ק):
ונפקא לן מקראי בהקומץ רבה
יט] צ"ל רחמנא (*ש"מ):
(מנחות כז.) ועשה כאשר עשה מה
בטלת תורת קרנות. הכתובים בחטאת ועל חנם כתיב בה קרנות
למטה: (הגה"ה תוספת ודברי רש"י יש לפרש לג] דסבירא
כ] בש"מ נוסף עד טיבורו. ועי'
ת"ל לכפול בהזאות, מלמד שאם
דהיינו למעלה: ופרכינן ואי דרחמנא יט] אמר. דליבטלון בדיעבד
ליה כיון דוכפר שלישי אתי לשלש למטה כיון דהרוב למטה
תוס': כא] בש"מ נוסף עובי
חסר אחת מכל המתנות לא עשה
כלום: ואל יוכיח חוץ. דם
הכפורת. [ולפ"ז צ"ל מחצי]:
מוכפר ליבטלון וכי כתבינהו למצוה כתבינהו: איזהו דבר שצריך
כשר הוא הדין כולן למטה ומשני איזהו דבר שצריך שלש וכפר
כב] בש"מ נוסף לא קאי אענין
האשם שאינו חטאות ולא נאמרו בה
שלשה. וכפר הוי אומר אלו קרנות וכדאמרינן דכל חד וחד מיעט
כו' ולדבריך ארבע וכפר היה לו ליכתוב והוא הדין שלך אינו טוב
קרנות אלא סביב. וללישנא דחטאת
מקום הזאות אלא קאי אאצבע.
חדא קרן וקם ליה אקרן אחת לעכב דאי כדקאמרת
והדר פריך ודילמא שלש למטה דוקא כשר ולא כולן מיהו לישנא
[ולפ"ז תיבת קתני שאח"ז
העוף נמי אינו חטאת וארבע
נמחק]: כג] צ"ל פ"ה משמע
קרנות, כלומר אע"פ ששמן חטאות
לאשמועינן דאי יהיב כולהו למטה כשר (למטה) ארבע וכפר הוה
דצריך שלש דמשמע ולדבריך אינו צריך שלש לד] משמע כפי'
לא נאמרו בו קרנות. וכולן שמעתיה
כו' ודוחק אלא הכי פי'
ליה למיכתב להכשיר ארבע המתנות למטה: ואימא וכפר אף ע"פ
התוס'. ע"כ הגה"ה) וצריך לדקדק אמאי לא דרשינן להני לה] וכפר
כשיעור כו' (ש"מ): כד] בש"מ
ודחטאת העוף לא סלקא לו
(סנהדרין ד:) וכפר אע"פ שלא
נוסף דהיינו ז' ימים: כה] גי'
שלא נתן אלא אחת למעלה ושלש למטן. ולהכי לא כתיבי ארבעה
אע"פ שלא נתן לקרנות כלומר בחודה וכפר אע"פ שלא נתן באצבע לו]
נתן אלא אחת. מתנה קמייתא
צ"ק זה פר יה"כ כאשר עשה
משום דחדא מיהא (לא) מעכבא בלמעלה ותלת איתכשרי למטה
וכפר אע"פ שלא נתן ארבע מתנות אלא שתים שהן ד' וזה אין
לפר זה פר כהן המשוח:
דחטאת מכפרה ושלמה כפרה
בדידה (לקמן פט:) כמצליף. האי
כו] דמעכבי ופר יום הכפורים
אבל למיעקרינהו לא: הזה ממנו. מדם פר יום הכפורים בסדר
להקשות דהכא דרשינן וכפר לגמרי ואפילו בשר שרי באכילה ולעיל
נמי צריך קרא כצ"ל (ש"מ). וגי'
למטה ולמעלה דתני לא אאמצעית
יומא [דף נג:]: אחת למעלה ושבע למטה. כדכתיב על פני הכפרת
בפרק שני (דף כו:) דרשינן לכפרה נתתיו ולא לדבר אחר דיש לחלק
צ"ק דמעכבי ולמה צריך קרא:
קאי, אלא ראשונה נתן תחילה כלפי
כז] צ"ל נתן אלא אחת למעלה
מעלה והשבע תחתיה זו למטה מזו
קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים (ויקרא טז) וקא ס"ד
בין לכפר בין לוכפר:
כמצליף. תימה ומאי ס"ד דמקשה הא בהדיא קתני הכי
ושלש (ש"מ): כח] בש"מ נוסף
כמצליף (יומא טו.). בשורה זו תחת
אחת מחצי עביו של כפרת ולמעלה ושבע מחציה ולמטה:
זו כל שמונה הזאות. כמצליף לא
שתי מתנות שהן ארבע א"נ
בסיפא ביומא פ' הוציאו לו (דף נג:) דתנן לא
ומשני ההוא כמצליף. כדמפרש ואזיל: כמנגדנא. כאדם
ידעתי לשונו (שם נג:) כמנגדנא.
אחת כו': כט] למטה שנים
שהן ד' כצ"ל (צ"ק): ל] תיבת
כשליח ב"ד המכה ברצועה זו למטה
המכה מלקות ארבעים ברצועה כ] זו למטה מזו בסמוך ולא
היה מתכוין להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף וי"ל שבא
פוסל נמחק (צ"ק)
. ובשמכ"י
מזו שאינו מכה במקום אחד. ולשון
שכיון אחת מחציו כא] ולמעלה והשאר מחציו ולמטה והא דקתני
לתרץ דהאי כמצליף כמנגדנא והכל במקום אחד וכמו שמפורש
מוקף בסוגריים כחמש שורות עד
מצליף לא נודע לי (שם טו.). או:
תיבות ע"כ: לא] למטה כלומר
כמכה ברצועה שמתחיל מן הכתפים
האחת חלוקה מהשבע כב] לענין צידוד ידו קתני כדמפרש התם [יומא
בערוך כמנגדנא שמרים ידו ואינו מכה עד שיורד ירושלמי כ) מצליף
ומכה והולך למטה (שם נה.) הזה
ולא אחוש לסברא כו' כצ"ל
כמטברר פי' בערוך לז] שמטה ידו עד טיבורו: ל) מאי לאו אפלגיה
נה.] כשהוא מזה למעלה מצדד ידו למטה וכשהוא מזה למטה מצדד ידו
על טהרו של מזבח. אחר שגמר
והשאר נמחק (ש"מ): לב] בש"מ
נוסף ושלש למטה: לג] נ"א יש
מתנות הקרנות מזה עליו שבע
דמזבח. ואם כן מצינו דמים חציין למעלה וחציין למטה דמתחלה
למעלה: הזה על טהרו. והתנן התם [נח:] הזה על טהרו של מזבח
פעמים, כדכתיב והזה עליו מן הדם
לתרץ אמאי הפסיק מסדר
הפנימי כדכתיב והזה עליו מן הדם וגו' [ויקרא טז]:
נתן לח] אקרנות ואחר כך לחצי המזבח. תוספות. ורש"י מפרש בע"א:
וגו' (שם נח:):
שהתחיל דסבירא ליה כו'
(ש"מ): לד] שלש כי אם שתים
מאי
משמע כו' (ש"מ): לה] להני
וכפר הכי וכפר אע"פ כצ"ל (ש"מ): לו] כאן הס"ד, ואח"כ מה"ד וכפר אע"פ שלא נתן ד' מתנות אין להקשות כו' כצ"ל (חזו"א): לז] בערך מצליף: לח] צ"ל נתן ד' מתנות על ארבע קרנות ואח"כ נתן שבע על חצי המזבח (ש"מ): טל] נר'
דחסר כאן וצ"ל לכן נראה לפרש דרבא ה"ק איזהו דבר שצריך שלש וכיפר הוי אומר זה קרנות, פירוש דלדידך כו' [כמ"ש בתוס' ד"ה וכפר, עד תיבות מכולן למטה] (עפ"י גליון):
שיטה מקובצת ואימא וכפר אע"פ שלא נתן אלא א' למעלה. וא"ת לעיל מעיקרא נמי למה לא קאמר כמו שאמר השתא ודילג באמצע, שהיה לו לפרש ולדרוש וכפר אע"פ שלא נתן אלא אחת למעלה וכו', וי"ל דאין סברא שיכפר אלא בהכשר דמים הניתנים למטה ושלש למטה לא אשכחן (א"נ אחת
שהן שתים למטה) ובכאן נמי אם נתנם למטה אחת שהן שתים כיפר אבל ג' למטה דהיינו אחת שהיא אחת ואחת שהיא שתים לא כיפר שלא מצינו בזה הכשר דמים. וקאמר א"כ בטלת ד' קרנות כך כתוב בכל הספרים ונראה דה"פ כיון שבאת לדרוש כך אע"פ שלא נתן כולן אלא למטה
א"כ על חנם כתיב ד' מתנות על ד' קרנות שהרי אינו נותן אפי' אחת על הקרנות רק כולו למטה. אבל למאי דדרשינן אע"פ שלא נתן אלא אחת למעלה לא ביטלת תורת ד' קרנות שהרי צריך מתנה אחת בדיעבד על א' מד' קרנות ועל איזה מד' קרנות שיתן מתנה אחת כיפר. [ופריך אי רחמנא אמר ליבטלון],
ומשני איזה דבר שצריך ג' ופ"ה (כדפי') דאי אתא לומר שאם נתנן כולן למטה כשר א"כ ארבעה וכפר [הוה ליה למכתב] כו'. וקשה דא"כ הול"ל איזה דבר שאינו צריך אלא ג'. ועוד דהא לא שייך לדרוש קרא להכשיר אחת למעלה וג' למטה כדפי' ולהכי לא כתיב ד' וכפר וכו' עד מכולן טל] למטה לבטל כל
הקרנות. והשתא צריכי ג' וכפר כי טוב יותר לומר כן [שיתן] מלמטה ג' מתנות משלא יעשה כלל. מיהו קשה קצת מאי ס"ד סברת המקשה שלא היה מצריך קרא למעט אחת למעלה וג' למטה והיה מצריך קרא למעט ג' למעלה ואחת למטה, הלא לא מצינו אחת למטה בהכשר דמים כמו ג' למטה. ואמר מורי
שי' דהוי סובר דאחת למטה הוי שפיר בהכשר דמים הניתנים למטה כגון בכור ומעשר ופסח שניתנים במתנה אחת למטה, ומ"מ שפיר קאמר רבא איזה דבר הצריך ג' כדפי' דלדידך לא איצטריך כי אם שתים דמהאי טעמא דלא איצטריך קרא למעט ג' למטה לא יצטרך קרא למעט אחת למטה, ואע"ג דאשכחן
בבכור ומעשר ופסח שניתנים במתנה אחת למטה מ"מ לא דמי דהתם ליכא בשום מקום רק מתנה אחת למטה אבל כה"ג שטעונין ד' מתנות דג' למעלה ואחת למטה לא אשכחן. ועי"ל דסברת המקשה בג' למעלה ואחת למטה כיון שרובן למעלה שפיר טפי: