ס: כל המנחות
באות מצה פרק חמישי מנחות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מנחת חובה. חוטא ו] דהאי קרא דהגשה במנחת נדבה כתיב: מנחת
פירקין ילפינן מזאת תורת לענין מצה אפילו מנחת מרחשת
א) ב)
סה א
❖
סוטה תוכיח. שאינה טעונה שמן ולבונה וטעונה הגשה כדאמרי' לקמן
אע"ג דבזאת תורת כתיב סולת וזו אינה באה סולת אלא מרחשת ועוד
והקריבה לרבות מנחת סוטה (א) להגשה: במנחת סוטה כתיב
הא רבי שמעון בריש מכילתין דנפקא לן מזאת תורת כל המנחות דאין
ג) ד)
ה) ו)
שיטה מקובצת
והניף את המנחה. מנחת חוטא ומנחת נדבה [אין] טעונין תנופה
מחשבה פוסלת בהן והכא בעי קרא לרבויי מנחת העומר ומנחת קנאות
ז) ח)
כדקתני במתני' : מנחת חוטא לא
(סוטה) ולא נפקא לן מזאת תורת
א] וכן הוא אומר והקריב
הוכשרה לבא. אלא בעני דכתיב בויקרא
ונראה לפרש דלא שייך הכא למדרש
אותה אל המזבח. וא"ת
מנחת חובה ונאמר
הכא מנחת נדבה
ולמה לי והקריבה תיפוק ליה
בקרבן עולה ויורדה) והביאה אל הכהן
מזאת תורת כלל משום דכתיבי ריבויי
מה מנחת נדבה טעונה הגשה אף מנחת
ט)
משום והקריב דגופיה וי"ל
י)
וקמץ וגו': ורבי שמעון ותנא קמא לא
ומיעוטי דתלתא ריבויי כתיבי ותלת
דלא ידענא קביעות מקום א)
חובה טעונה הגשה מה למנחת נדבה שכן
דכתי' זאת תורת המנחה
פליגי אלא מר דריש חדא ומר דריש
מיעוטי את המנחה והבאת והקריבה
הקרב אותה לפני ה' (לפני)
טעונה שמן ולבונה מנחת סוטה תוכיח מה
חדא: וכן הוא אומר. במנחת סוטה
לרבות מאלה והקריב והקריבה והגיש
[אלפני] המזבח אי לאו גז"ש
למנחת סוטה שכן טעונה תנופה מנחת
ובמנחת נדבה הוא דאפיקנא
והקריב אותה אל המזבח: והלא דין
והגישה למעט כדמוכחא סוגיא
כ)
בריש הקומץ רבה דמגישה
נדבה תוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי
הוא. ולא בעי קרא למנחת סוטה:
דשמעתין לפיכך צריך לדון מה יש לנו
ל)
בקרן דרומית מערבית לפי
זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן
(שאף אינה) [שאינה] שוה
מה מנחת חוטא כו' טעונה הגשה.
לרבות ומה יש לנו למעט ורבנן דהכא
לשאר מנחות דאין בה שמן
כדרבינן לעיל מאת (ב) המנחה:
מאלה למעוטי שתי הלחם ולחם הפנים
ששוו לקמיצה ושוו להגשה אף אני אביא
מ)
ולבונה וגם באה שעורים
נ)
מנחת העומר באה שעורין בפרק רבי
דדרשינן כרבי שמעון וכן ה"א
ושאר כל המנחות באה
מנחת חוטא ששוה להן לקמיצה תשוה להן
חטים. תו"ח: ב] ומה מנחת
ישמעאל : ולא הוכשרו לבא
דוהקריבה למעוטי מנחת נסכים אבל
להגשה מה להצד השוה שבהן שכן הוכשרו
חוטא שאינה טעונה תנופה
ס)
קמח. אלא סולת דבמנחת חוטא כתי'
ה"א דוהגישה למעוטי מנחת כהנים
וכו'. וא"ת כיון דפשיטא לן
לבא בעשיר כבעני תאמר במנחת חוטא שלא
ע)
לרבות מנחת סוטה להגשה
עשירית האיפה סולת ובעומר
ומנחת כהן משיח לא דרשינן ואי לא
פ)
יותר ממנחת חוטא משום
הוכשרה לבא בעשיר כבעני תלמוד לומר
כתיב מגרשה ומשמנה דהא
דרשינן ליה הכא דרשי' ליה במכילתא
צ) ק)
דיש בה תנופה מנ"ל לאוקמי
❖
את המנחה רבי שמעון אומר והבאת לרבות
ר)
את המנחה במנחת חוטא
דכתיב בויקרא וכיו) תקריב מנחת
אחריתי ומסתבר להו למעוטי הנך טפי
אדרבה מעיקרא הוי לן
מנחת העומר להגשה וכן הוא אומר 1 והבאתם
בכורים במנחת העומר כתיב וגרשה
ממנחת כהנים ומנחת כהן משיח מתוך
לאוקמא במנחת סוטה וי"ל
דמנחת סוטה ודאי (שנה)
תורה אור השלם
את עומר ראשית קצירכם אל הכהן והקריבה
היינו סלת ובמנחת סוטה כתיב קמח
סברתו של רבי שמעון גופה דלקמן
[משונה] יותר (לשאר)
שעורים ז) : ת"ל והקריבה. לרבות
דמעיקרא אמעט להו והדר אמעט
לרבות מנחת סוטה להגשה וכן הוא אומר
1. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
א]
[משאר] מנחות משום
(דבאה) [דלא באה] חטים
מנחת סוטהח) הואיל ולא אתא מדינא:
מנחת כהנים ומנחת כהן משיח:
וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תבֹאוּ אֶל
2 והקריב אותה אל המזבח ודין הוא ב] ומה
ומ"מ מפרש ב) בקל חומרא
והבאת לרבות מנחת העומר
הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לכֶם
אבל מנחת העומר לא צריכא קרא.
מנחת חוטא שאינה טעונה תנופה טעונה
אחת יש במנחת חוטא
וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ
וא"ת לר' יהודה והקריב מאי דריש
והקריבה לרבות מנחת
שעושה ממנה קו"ח. תו"ח:
וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית
הגשה מנחת סוטה שטעונה תנופה אינו דין
ג] תיבות דמזכרת עון היא
קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן:
סוטה. תימה דמוהבאת הוה ליה
ביה תריץ ומוקי לה להך דרשה דדריש
נמחק: ד] תיבות כגון מנחת
ויקרא כג י
שטעונה הגשה מה למנחת חוטא שכן באה
למילף נמי מנחת סוטה דכתיב בה
רבי שמעון לקמן מן והקריב
ז]
2. וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאשָּׁה
נכרים מנחת נשים נמחק:
חיטין מנחת העומר תוכיח מה למנחת העומר
ה] מאלה עיין תוספות לקמן
אֵת מִנְחַת הַקְּנָאֹת וְהנִיף
והקריבה להוציא ט) שתי הלחם ולחם
נמי הבאה כדקאמר ר' יהודה וי"ל
(דף עה ע"ב): ו] חובה חוטא
אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ייָ וְהִקְרִיב
שכן טעונה שמן ולבונה מנחת חוטא תוכיח
הפנים: לברר עון.
לידע אם טמאה
דסברא הוא לאוקומי טפי במנחת
הס"ד ואחר כך מה"ד [מנחת
אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ:
במדבר ה כה
נדבה] דהאי קרא: ז] לקמן
אם לאו הלכך (לאו) חשיבא היא:
העומר דאיכא שמן ולבונה ואיכא נמי
וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה
3. וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ
מוהקריב: ח] מה"ד הא:
סולת וזו קמח: מנחת סוטה
ורבי שמעון. דמצריך קרא למנחת
כראי זה הצד השוה שבהן ששוו לקמיצה
ט] שתים רקיקין ומצות:
אֶל הַכֹּהֵן וְהֵבִיא אֶת
י] כדכתיב בהם סולת וסולת
שטעונה תנופה אינו דין וכו'. ותימה
העומר פריך הכי מה להנך שכן
קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ עֲשִׂירִת
ושוו להגשה אף אני אביא מנחת סוטה
חטין הוא: יא] השעורין.
הָאֵיפָה קֶמַח שְׂעֹרִים לֹא
ולימא שתי הלחם יוכיחו דטעונים
מצויין אפי' מאה פעמים בשנה אם
והדין נותן כך שהוא מותר
ששוותה להן לקמיצה תשוה להן להגשה
יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹא יִתּן
תנופה ולא הגשה כדקאמר במתני'
אירע הדבר תאמר בעומר דפעם
הואיל וצבור מביאין חובה
עָלָיו לְבֹנָה כִּי מִנְחת קְנָאֹת
מה להצד השוה שבהן שכן לא הוכשרו לבא
מחטים דהיינו שתי הלחם
הוּא מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת
❖
אחת ותו לא: ח] והא מצוייה טפי.
וי"ל דאיכא למיפרך מה לשתי הלחם
שבאים חטים דבכורים
במדבר ה טו
עָוֹן:
קמח תאמר מנחת סוטה שהוכשרה לבא
דבכל שנה היא: וקפריך תנא או
שכן אין מהן לאישים אך תימה לוג
קרינהו רחמנא ואי של
שעורים לא הוי בכורים
קמח ת"ל והקריבה ר' יהודה אומר והבאת
אינו אומר והבאת. לא למנחת סוטה
של מצורע ואשמו יוכיחו וכבשי עצרת
שהרי מנחת העומר בפסח
הגהות הב"ח
לרבות מנחת סוטה להגשה וכן הוא אומר
ולא לעומר אלא לומר ולרבות שיחיד
ושלמי יחיד דטעונין תנופה ולא הגשה
והיא באה מן השעורין:
(א) רש"י
יב] אלה אשר יעשה מאלה
מתנדב מנחה אחרת שאינו מענין אלו
ולקמן לרבי יהודה קשה טפי דלא
והביא את קרבנה עליה אבל מנחת העומר
3
הס"ד ומה"ד אין לי אלא
ה' מנחות האמור בפרשה
מצריך קרא למנחת העומר פ) מדינא
שכן טעונה תנופה
לא צריכא קרא מאי טעמא מדינא קא אתיא
אלה בניחותא אין לי שום
(ב) ד"ה
מנחה אלא כעין אלה מן
סלת ומחבת ומרחשת ומאפה שיש בה
יליף דאיכא למיפרך כדפרישית:
ומה מנחת חוטא שאינה טעונה תנופה
החטים הס"ד ומה"ד או אינו
רבי שמעון אומר את המנחה כו'.
שתים ט] דכל הנך חיטין הן כדכתיב
לא הוכשרו
אומר אלה אלא להך: יג] על
טעונה הגשה מנחת העומר שטעונה תנופה
לבוא קמח
הכא דריש רבי שמעון את
סלת וסלת חטין וקאתי והבאת לרבות
האומר הרי והד"א: יד] חוטא
י]
ואם
אינו דין שטעונה הגשה מה למנחת חוטא
ושל נשים: טו] שבפ' הס"ד
שיחיד מתנדב מן השעורין יא]: י)ומביאין
ובספ"ק גבי את כל הלבונה
(ג) ד"ה ממעטת
ומה"ד והגישה ממעטת
❖
שכן באה חיטין מנחת סוטה תוכיח מה
מן השעורין. חובת מנחת העומר:
צ)
ק)
לא דריש [ושם פירשתי] :
מנחת כהנים דמשמע מיעוט
יכול שאני מרבה את שתי הלחם
אותה דאיירי בה ולא אחרת
למנחת סוטה שכן באה לברר עון ג] דמזכרת
כ) (ת"ל ל) אלה. יב]) להך דרשה אלא
הס"ד ומה"ד והא אפיקתיה
ללמד על העומר : הרי עלי
ולחם הפנים. משמע הכא
עון היא מנחת חוטא תוכיח וחזר הדין לא
מ)
יג]
לגופיה ותיבת מבעי ל"ש:
רבינו גרשום
מנחה. סתם שמביא כל אלה
דהוי טפי בכלל את המנחה ממנחת
ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד
א)
אף מנחת חוטא שהיא חובה
חמישתן בעל כרחו: מאלה. מקצת
העומר ומנחת סוטה ולעיל
טעונה הגשה: מנחת סוטה
השוה שבהן שכן שוו לקמיצה ושוו להגשה
תוכיח שטעונה הגשה
אלה: רבי שמעון אומר את המנחה.
משמע איפכא גבי מחמץ ושם ר) פירשתי
אף אני אביא מנחת העומר ששוותה להן
ותנופה כדאמרי' במתני'
וי"ל משום דבאין משעורים גריעי אי
אמרנו לרבות את שאר מנחות
נ)
ואין בה שמן ולבונה. מנחת
לקמיצה תשוה להן להגשה ומאי פרכת
חוטא לא הוכשרה לבוא
נמי בתר דממעטי כל הנהו שתי הלחם
כגון של חוטא להגשה יכול שאני
ב)
בעשיר כבעני דעשיר חוטא
רבי שמעון פריך הכי מה להצד השוה
ולחם הפנים כתיבי הנך ריבויי:
מרבה הימנו אף שתי הלחם ולחם
מביא פר בהמה ועני מנחה:
שבהן שכן מצויין ורבי יהודה אדרבה הא
הפנים: מאלה. משמע מיעוטא
ובאות
מה להצד השוה שכן לא
הוכשרו לבא קמח שמנחת
מצוייה טפי הנך זימנין דלא
משכחת לה כלל או אינו אומר והבאת אלא
כלומר אין טעון הגשה אלא הדומה
חוטא באה סולת נקיה מנחת
לאלו: והא אפיקתיה. לרבות מנחת
שיחיד מתנדב ומביא מנחה אחרת חוץ מאלה שבענין ודין הוא ציבור
העומר אע"ג דשעורים היה
י"ג פעמים היה מנופה עד
סוטה: והקריב. מצי למכתב וכתיב
מביא מנחה מן החיטין חובה ומביא מנחה מן השעורין חובה אף יחיד
שהיה סולת נקיה מנחת
(ג) ס) והקריבה: ממעטה מנחת
[סוטה] באה לברר עון אם
שמביא מנחה מן החיטין נדבה (יכול) יביא מנחה מן השעורין נדבה ת"ל
זינתה אם לא תאמר במנחת
נסכים דמשמע מיעוט אותה דאיירי
אלה אין לי אלא אלה או אינו אומר אלה אלא לאומר הרי עלי
מנחה
העומר שאינה באה על עון:
א
בה ולא אחרת: מרבה אני שאר
ע)
מנחת חוטא תוכיח שאינה
שמביא חמישתן ת"ל מאלה רצה אחת מביא רצה חמישתן מביא רבי
שמעון
לברר עון: שכן מצויין כמה
מנחות. שאין כתובים בפרשה
פעמים בשנה סוטה וחוטא:
אומר את המנחה לרבות שאר מנחות ד] כגון מנחת נכרים
מנחת
כגון של חוטא יד] ונשים הבאות
אדרבה מנחת העומר מצויה
נשים להגשה יכול שאני מרבה אף שתי הלחם ולחם הפנים ת"ל
מאלה
בגלל עצמן ודומות לה' מנחות
טפי. דלא סגיא דלא הויא
ה]
פעם אחת בשנה: או אינו
שבפרשה טו]: והא מבעי לגופיה.
ומה ראית לרבות שאר מנחות ולהוציא שתי הלחם ולחם הפנים
מרבה
אומר והבאת לר' יהודה
שיהיו מנחות האלו טעונות הגשה:
קאמר דדריש והבאת
אני שאר מנחות שיש מהן לאישים ומוציא אני שתי הלחם ולחם
הפנים
למנחת סוטה אלא לרבות
מרבה שיחיד מתנדב ומביא מנחה
שאין מהן לאישים והלא מנחת נסכים כולה לאישים יכול יהא טעונה
אחרת חוץ מאלה חמש
הגשה ת"ל והקריבה והא אפיקתיה
והקריב והקריבה ומה ראית לרבות שאר
מנחות ולהוציא מנחת נסכים
מנחות שבענין וממין אחד
מרבה
כלומר מן השעורין לרבות
שאר מנחות להגשה כגון
מנחת עובדי כוכבים ונשים וחוטא: והא אפיקתיה לרבות מנחת סוטה אם כן הוה ליה למימר [והקריב] מאי והקריבה למעוטי מנחת נסכים: