כל
המנחות באות מצה
פרק
חמישי מנחות סא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ובאות
מרבה אני שאר מנחות. שהרי דומות לאלה: שיש מהן כו' ויש מהן לכהנים.
בגלל עצמן. הוא לא צריך להאי טעמא דמטעמא דיש מהן
א) ב) ג)
סו א
השירים ז) . והרים באותה פרשה כתיבח) והרים הכהן מן המנחה וגו':
לכהנים מימעטא מנחת נסכים כמו מנחת כהנים דכולן למזבח ואין
ד)
סז ב
יכול בכלי ת"ל. במקום אחר והרים ממנו בקומצו ויליף
מהן לכהנים ולא נקטיה אלא משום דנקטיה ברישא דממעט זה אחר זה:
ה)
הרמה הרמה לג"ש: מתני' לוג ואשם למצורע ט) . כתיב בהו
ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח. שאין מהן לכהנים במתניתין
ו)
סח ג
ז)
והניף אותם: והבכורים כדברי ר'
פירשתי הא דתלי טעמא לפי שאין
ח) ט)
סט ד
בהן קמיצה: ה"מ מנחה דאיקרי
י) כ)
אליעזר בן יעקב. דשמעי' ליה בעלמא
מרבה אני שאר מנחות שבאות בגלל עצמן
ל)
ע ה
דאמר בכורים טעונין
חטאת וחטאת ח] טעונה יסוד כו'.
ומוציא אני מנחת נסכים שאינה באה בגלל
תנופה: ואימורי שלמי יחיד וחזה
מ)
עא ו
בזבחים בפרק קדשי קדשים
עצמה והלא מנחת כהנים ומנחת כהן משיח
נ)
ושוק. כתיב בהו שוק התרומה וחזה
אמרינן חטאת קרויה מנחה ומנחה
באות בגלל עצמן יכול יהו טעונות הגשה
התנופה על אשי החלבים יביאו להניף
קרויה חטאת מה חטאת טעונה צפון
עב ז
ת"ל והגישה האי מיבעי ליה לגופה
א]
תנופה וגו' : אחד שלמי
אף מנחה טעונה צפון ומה מנחה
ס)
עג ח
שטעונה הגשה מן והגיש והגישה ומה ראית
אנשים ואחד שלמי נשים בישראל ולא
בקרן מערבית דרומית אף חטאת
ע) פ)
עד ט
לרבות שאר מנחות ולהוציא מנחת כהנים
באחרים. מפרש בגמ' : שתי הלחם
בקרן מערבית דרומית ופירש שם
צ)
וכבשי עצרת. כתיב בהו י) והניף הכהן
בקונט' דאותה גירסא משובשת פ) דלא
ומנחת כהן משיח מרבה אני שאר מנחות
ק)
ר)
עה י
אותם על לחם הבכורים תנופה וגו' .
חטאת העוף טעונה צפון למליקה
כ)
שיש מהן לאישים ובאות בגלל עצמן ויש
❖
שנאמר במלואים אשר הונף
כדקאמר לעיל דאותן בצפון ולא בן עוף
עו כ
מהן לכהנים ומוציא אני שתי הלחם ולחם
עז ל
ואשר הורם ולעיל מיניה כתיב והנפת
טעון צפון ולא מנחה לקמיצה טעונה
הפנים שאין מהן לאישים ומנחת נסכים
עח מ
הגהות הב"ח
אותם תנופה כל הני תנופות לומר
צפון וא"ת מנחת חוטא חלוקה מן
שאינה באה בגלל עצמה ומנחת כהנים ומנחת
השאר צ) ולחטאת בהמה מקיש לה
שמוליך ומביא ומעלה ומוריד. ל"א
(א) רש"י
עט נ
כהן משיח שאין מהן לכהנים והרים יכול
ילפינן
(א) מהונף והורם דמלואים ילפי' לשאר
הוה לאיתויי אמתני' ק) דקתני התם לעיל
וממלואים (ב) ד"ה
בכלי ת"ל והרים ממנו בקומצו מה הרמה
תנופות: במזרח. כלומר אפי' במזרחו
המנחות נקמצות בכל מקום בעזרה
ב]
1
פ ס
האמור להלן בקומצו אף הרמה האמור כאן
חוץ ממנחת חוטא ועוד ר) אפשר חטאת
של מזבח יכול להניף וכ"ש במערבו
❖
פא ע
בקומצו: מתני' אלו טעונות תנופה ואין
דקרוב יותר להיכל: התנופות קודמות
העוף הבאה בדלות תחת חטאת בהמה
פב פ
להגשות. תחילה מניף ואח"כ מגישה
אינה טעונה צפון שהרי נעשית בקרן
טעונות הגשה לוג שמן של מצורע ואשמו
א
מוסף רש"י ובמנחת העומר ומנחת קנאות שיש
מערבית דרומית מנחה הבאה תחת
והבכורים כדברי רבי אליעזר בן יעקב
ב
שתי הלחם ושני כבשי
בהן תנופה והגשה ומנין שהתנופה
חטאת העוף תטעון צפון ועוד קשה
צ
❖
ואימורי שלמי יחיד וחזה ושוק שלהן אחד
ג
עצרת כיצד הוא עושה.
מוכח
קודם דכתיב במנחת סוטה והניף את
דבפרק איזהו מקומן
אנשים ואחד ד נשים בישראל ולא באחרים
ט]
דחטאת העוף דטעונה צפון מעולה
המנחה לפני ה' והדר והקריב אותה
שתי הלחם ושני כבשי עצרת כיצד הוא
תורה אור השלם
ה
אל המזבח : מנחת העומר
הוי היקש אם כן היכי אתיא מנחה
עושה נותן שתי הלחם על גבי שני כבשים
וקנאות. כתיב בהו תנופה ולעיל
והדר ילפא מחטאת וכי דבר הלמד
ל)
1. וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ
ילפינן להו הגשה: שלשה מינין.
מִסֹּלֶת הַמִּנְחָה וּמִשַּׁמְנהּ
בהיקש חוזר ומלמד בהיקש ופירש
ומניח שתי ידיו למטה מוליך ומביא מעלה
וְאֵת כָּל הַלְּבֹנָה אֲשׁר עַל
שלמי יחיד ושלמי ציבור דהן כבשי
שם בקונטרס דנראה לו דגרסינן מה
ומוריד שנאמר אשר הונף ואשר הורם
הַמִּנְחָה וְהִקְטִיר הַמִּזבֵּחַ
2
עצרת ואשם מצורע טעונין בין
חטאת פסולה שלא לשמה אף מנחה
רֵיחַ נִיחֹחַ אַזְכָּרָתָהּ ליְיָ:
תנופה היתה במזרח והגשה במערב
ו
ז
ויקרא ו ח
שלשתן שלשה מצות ו]: שתים. מצות
פסולה שלא לשמה וקשה לפירושו
2. וְקִדַּשְׁתָּ אֵת חֲזֵה
ח תנופות קודמות להגשות ט מנחת העומר
הונף.
משלשה יש בכל מין ומין והשלישי אין
דודאי מעיקרא אמרי' לעיל בפ"ק
הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה
ומנחת קנאות טעונות הגשה ותנופה לחם
הורם.
י
אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם
בהם דאין בכל מין אלא שתים: שלמי
דמכילתין בשלמא מנחת חוטא
מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים מֵאֲשֶׁר
הפנים ומנחת נסכים אין טעונות לא הגשה
כ
יחיד. כתיב בהו סמיכה בויקרא (ב)
חטאת קרייה רחמנא אלא מנחת
לְאַהֲרֹן וּמֵאֲשֶׁר לְבָנָיו:
שמות כט כז
ולא תנופה ר"ש אומר ג' מינין טעונין ג' מצות
ותנופה שחוטין [כתיב בפ' צו]מ) בחזה
קנאות כו' אבל במסקנא אמרינן אלא
3. וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּבשׂ
(סוכה לז:)
שתים בכל אחת ואחת ושלישית אין בהן
: [שלמי צבור.
ושוק שלהן
מנחת חוטא ומנחת קנאות דפסולות
ז] נ)
לפני ד'.
ג]
הָאֶחָד וְהִקְרִיב אֹתוֹ לְאָשׁם
וְאֶת לֹג הַשָּׁמֶן וְהֵנִיף אתָם
טעונין תנופה חיים בפרשת אמור ס)
בשלא לשמן מנלן חטאת טעמא מאי
ואלו הן זבחי שלמי יחיד וזבחי שלמי ציבור
(זבחים סג:) יכול
תְּנוּפָה לִפְנֵי יְיָ:
ושחוטין] דגמרי' להע) משלמי יחיד אבל
דכתיב בה היא הני נמי כתיב בה היא
במערב.
ואשם מצורע ל זבחי שלמי יחיד טעונין סמיכה
ויקרא יד יב
4. וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מיָּדֶךָ
סמיכה לא כדמפרש בגמרא : אשם
י]
וה"ר חיים גריס מה חטאת טעונה
חיים ותנופה שחוטין ואין בהן תנופה חיים
מ
וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח ייָ
מצורע. כתיב ביה תנופה חיים דכתיב
יסוד דכתיב והנשאר בדם
(לעיל יט:) וכתיב התם
דברים כו ד
אֱלֹהֶיךָ:
נ זבחי שלמי ציבור טעונים תנופה חיים
ידיו תביאנה.
5. יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי
והניף אותם בזאת תהיה תורת
ימצה אל יסוד המזבח אף מנחה
ושחוטין [ואין בהם סמיכה] ואשם מצורע
ס
יְיָ אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזה
וסמיכה גמרינן לכל קרבנות היחיד
טעונה הגשה כנגד היסוד לאפוקי
יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָניף
❖
טעון סמיכה ותנופה חי ואין בו תנופה שחוט:
ע
בפרק שתי מדות אבל לא
קרן דרומית מזרחית כדמוכח הכא
(סוכה מז:)
אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְיָ:
❖
גמ' ת"ר והקריב אותו לאשם ואת לוג
ויקרא ז ל
גמ'
תנופה שחוט כדמפרש בגמ' :
דמדאיקרי חטאת נפקא וא"ת ושאר
ד] 3
והניף אותם. אלוג ואשם כתיב: ת"ל
מנחות מנלן וכי תימא מדאיתקוש כל
השמן והניף אותם תנופה מלמד שטעונין
רבינו גרשום
שיטה מקובצת
והקריב אותו לאשם ואת לוג השמן
המנחות לחטאת ואשם בפ' צו את
תנופה כאחד ומנין שאם הניף זה בעצמו וזה
פ
והרים. הכהן מן המנחה את
והניף.
דמשמע והניף אלוג לחודיה
אהרן וילפינן משירי הדם שטעונין
אזכרתה יכול בכלי ת"ל בצו
א] והגישה והא אפיקתיה מן
בעצמו יצא ת"ל והקריב אותו לאשם והניף
את אהרן והרים ממנו
כו' ותיבות האי מיבעי ליה
קאי: יכול יניף. שתיהן כאחד ויחזור
יסוד א"כ מנחת חוטא נמי תיפוק לי
יכול יניף ויחזיר ויניף ת"ל תנופה ולא תנופות
בקומצו אף כאן בקומצו:
לגופיה שטעונה הגשה
ויניף כל אחד לעצמו לקיים מה
מהתם ועוד מנלן דמקשינן לשיריים
והניף אותם תנופה לכבש
נמחק: ב] מתיבות מה הרמה
לפני ה' במזרח והא אמר לפני ה' יכול
3
האשם ולוג השמן יכול
שנאמר ואת לוג השמן והניף: ת"ל
עד מתני' בס"א אינו: ג] וא'
אקשינהו לתחילת דמים דלא בעו יסוד
הואיל וכתיב אותו וכתיב
והשלישית: ד] תיבות
במערב אמרי ה"מ מנחה דאיקרי חטאת
תנופה. לדרשא דהוי ליה למכתב
בחטאת וי"ל דכתיב לפני ה' יא] אמנחת
אותם שיניף בתחלה זה בפני
והקריב אותו לאשם ואת לוג
וחטאת טעונה יסוד וקרן דרומית מזרחית לא
והניף אותם: לפני ה' במזרח. כלומר
חוטא ובכל המנחות נמי כתיב לפני ה'
עצמו וזה בפני עצמו וחוזר
השמן נמחק: ה] הכהן הטנא
ויניף שניהן כאחת ת"ל
מידך והניחו: ו] מצות סמיכה
היה לו יסוד אבל הכא לפני ה' קרינא ביה:
אפילו במזרח קרינן ביה לפני ה':
כי היכי דהאי לפני ה' כנגד היסוד
תנופה ולא תנופות:
תנופה חיים תנופה שחוטין:
האמרת. בהקומץ רבה גבי
האי נמי כנגד היסוד ולא גזירה שוה
והבכורים כדברי רבי אליעזר בן
יעקב:
והאמרת לפני ה' במערב
ז] שלהן. בצו את אהרן שלמי
כדאמרן בהקומץ והקריב
צבור כתיב בהו תנופה חיים
הגשה דמנחה לפני ה' דהיינו במערב:
ממש היא דדבר הלמד בהיקש מיבעיא
מאי רבי אליעזר בן יעקב דתניא ולקח
4
אותה בני אהרן לפני ה'
והניף אותם הכהן דהיינו
ה"מ מנחה דאיקרי חטאת.
דכתיב
לן אי חוזר ומלמד בג"ש אי לא אלא
במערב: דאיקרי חטאת.
חיים ותנופה שחוטין
הכהן ה] צ לימד על הבכורים שטעונין תנופה
גלויי מילתא בעלמא: אבל הכא
דכתיב קדש קדשים היא
דגמרי': ח] טעונה יסוד.
קדש קדשים היא כחטאת:
דברי רבי אליעזר בן יעקב מאי טעמא
כחטאת וכאשם: וקרן
פרש"י דכתיב קודש קדשים
וחטאת טעונה יסוד. דכתיב בה
לפני ה' קרינא ביה. תימה דבזבחים
מזרחית דרומית לא היה לו
היא כחטאת כו' [ולא נהירא]
דראב"י גמר יד יד משלמים כתיב הכא ולקח
יסוד כדתניא היסוד היה
דאין זו סברא למילף מנחה
ואת כל הדם ישפוך אל יסוד וגו':
פרק קדשי קדשים
הולך על פני כל הצפון כולו
משירים דחטאת דאינו עיקר
הכהן הטנא מידך וכתיב התם 5 ידיו תביאנה
וקרן מזרחית דרומית לא הוה ליה
וביומא בפרק טרף בקלפי
ועל פני כל המערב כולו
לכך פירש הרב ר' חיים
מה
יסוד. כדאמרינן במס' מדות
גבי גחלים של יום הכפורים משמע
ואוכל בדרום אמה ובמזרח
מנחה איקרי חטאת דכתיב
אמה ומשום הכי מגישה
במנחת חוטא חטאת היא מה
היסוד היה מהלך על פני כל הצפון ועל פני כל המערב
דלא מיקרי לפני ה' אלא במערב וכן גבי נר מערבי בפ' שתי
בקרן מערבית דרומית דהוה
חטאת טעונה יסוד חטאת
הלחם והכא גבי תנופה אמר לפני ה' במזרח וכן גבי
אוכל בדרום אמה אחת דהיינו קרן מערבית דרומית דה"ל
ליה יסוד אלא הכא לפני ה'
העוף דכתיב והנשאר בדם
קרינא ביה והיינו נמי מזרח
ימצה אל יסוד המזבח וסברא
שחיטה כתיב לפני ה' ושרי בכל מקום בעזרה ויש לומר
יסוד ובמזרח אמה אחת דהיינו לקרן צפונית מזרחית נמצא
ועוד במקום שרשאין בעלים
היא למילף מחטאת העוף
דשחיטה ותנופת לוג ואשם כתיב לפני ה' למעוטי בחוץ
שלא היה היסוד לכל רוח מזרחית אלא אמה אחת לצד קרן
לבוא ולהניף דהיינו במזרח:
שהרי מנחת חוטא הוא בדלי
דלות במקום חטאת העוף
דתנופת
מזרחית צפונית ולרוח דרומית נמי אין יסוד אלא אמה
ומהאי טעמא מיתרצא גירסא
אחת לצד מערבי נמצא שאין יסוד לקרן מזרחית דרומית ומנחה לא סגי דלא מיקריב ליה בדרום דכתיב אל פני המזבח בדרום
זו בזבחים. תוס' מהר"פ:
ט] תיבת העוף נמחק:
הלכך על כרחך בעינן מערבית דרומית
מערב משום
יסוד ודרום משום אל פני דהיינו דרום שבו הכבש:
כדאמר בהקומץ [רבה]
י] חטאת העוף: יא] במנחת
מה
חוטא: