סא: כל המנחות באות מצה
פרק חמישי
מנחות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מה כאן. ז] בבכורים ג) [כהן]: ונימא נמי. תנא דמתניתין והבכורים
דתנופת אשם מחיים אבל לפני ה' דהנך למה לי אי לאו משום דבעינן
א)
א
ב) ג) ד)
כדברי ר' יהודה דשמעינן ליה נמי דאמר דבעי תנופה לבכורים:
במערב ומיהו קשה דמשמע הכא גבי הגשה דאי לא בעי יסוד הוה
ה)
פג ב
❖
הנחה. שיניחוהו לפני המזבח: הואיל ופתח כו'. ולהכי נקט ר'
מכשרנא קרן דרומית מזרחית להגשה אע"ג דכתיב לפני ה' והגשה
ו) ז)
אליעזר בן יעקב משום דהוא יליף ח] טעמא מידיו דהוא רישא דקרא:
במזבח היא ולא איצטריך למעוטי בחוץ א"כ לא אתא אלא לאצרוכיה
ורב גבריה. שהוא חכם ביותר
מערב ועוד קשה דבהך דהגשה גופה
ח) ט)
שיטה מקובצת
משמע בהקומץ רבה דבעינן
דקיימא לן משנת ר"א
מה כאן כהן אף להלן
כהן ומה להלן בעלים
י) כ)
א] והנחתו זו תנופה. תימה
[ב"י] קב ונקי: מאי קאמר. רישא
לפני ה' ממש דקאמר רבי אלעזר יכול
אף כאן בעלים הא כיצד כהן מניח ידו תחת
ל)
א
והרי והנחתו בסוף הפרשה
מ)
קתני אחד נשים ואחד אנשים והדר
יגישנה במערבה של קרן או בדרומה
ט]
הוא דכתיב ובמס' בכורים
ידי בעלים ומניף ולימא נמי כדברי ר' יהודה
משמע שהתנופה היתה
קתני אבל לא באחרים דמשמע אנשים
של קרן ומסיק כשאתה אומר לפני ה'
באמצע הקריאה כמו
דתניא רבי יהודה אומר א] 1 והנחתו זו תנופה
קרבנן טעון תנופה.
ושל
ולא נשים:
במערב ביטלת אל פני המזבח
נ)
[שאמר] (שכתבתי לעיל)
אתה אומר זו תנופה או אינו אלא הנחה
ס)
הגיע לארמי אובד אבי כו'
נשים מניף להו כהן לחודיה: בני
וכשאתה אומר אל פני המזבח בדרום
ע)
ונראה לומר דוהנחתו מגלה
כשהוא אומר והניחו הרי הנחה אמור הא מה
ישראל מניפין. דכתיב בצו את אהרן
קיימת לפני ה' במערב כדמפרש
פ)
לנו דהא דכתיב לעיל והניחו
צ)
אני מקיים והנחתו זו תנופה אמר רבא הואיל
ר"ל תנופה כמו ולא נחם
דבר אל בני ישראל לאמר המקריב וגו':
דקסבר כוליה מזבח בצפון קאי אלמא
ק)
אלהים: ב] ת"ר בני ישראל
מצינו כו'. דתניא בת"כ ברישיה ד) בני
דאי לאו הכי לא הוה קרינא ביה לפני
ופתח בו הכתוב תחלה רב נחמן בר יצחק
מניפין. גירסת רש"י
❖
ה': כהן מניח ידו תחת ידי הבעלים
ישראל וסמך בני ישראל סומכין ואין
ופירושה כאשר כתוב
אמר הואיל ורב גבריה: ואימורי שלמי יחיד
בספרים ולא נהירא דלפי זה
ומניף. לאו דווקא קאמר תחת יד
העובדי כוכבים סומכין בני ישראל
וחזה ושוק שלהן אחד האנשים ואחד הנשים
עובדי כוכבים ונשים שוין
הבעלים ממש דא"כ הויא לה יד
סומכין ואין בנות ישראל סומכות:
ובשניהן הכהנים מניפין על
תורה אור השלם
בישראל אבל לא באחרים: מאי קאמר אמר
ידם וקשה דתניא לקמן
יכול נחלוק בתנופה. שלא יהא קרבן
הבעלים חציצה בין הכלי ובין יד הכהן
1 וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת
האשה הכהן מניף על ידה
רב יהודה הכי קאמר אחד אנשים ואחד נשים
ובסוף שתי מדות מסקינן
נשים ועובדי כוכבים טעון תנופה
ולא קתני העובדי כוכבים
רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשׁר
קרבנן טעון תנופה ותנופה עצמה בישראל
הכהנים מניפין על ידם
ב
נָתַתָּה לִּי יְיָ וְהנַּחְתּוֹ לִפְנֵי יְיָ
כישראל: לא. כלומר לא נחלוק:
גבי ו) בעלי חברין לינפו כולהו בהדי
לפיכך נראה הגירסא
אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לפְנֵי יְיָ
אבל לא בידי נשים ב] תנו רבנן בני ישראל
דמה לי חלק בסמיכה. כלומר טעם
הדדי קא הויא חציצה אלא הבעלים
דברים כו י
הכתובה בספרים אם מצינו
אֱלֹהֶיךָ:
2. יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי
שלא חילק הכתוב בין קרבן
מניפין ואין העובדי כוכבים מניפין בני ישראל
אוחזין באוגני הכלי והכהן בשוליו
יש בסמיכה שהסמיכה בבעלים עצמן
עובדי כוכבים לקרבן נשים
יְיָ אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזה
מלמטה והיינו תחת יד הבעלים והכי
כדאמרינן בפ' שתי מדות
מניפין ואין הנשים מניפות א"ר יוסי מצינו
בסמיכה לא נחלוק בין קרבן
יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָניף
עובדי כוכבים לנשים
ידוה) ולא יד שלוחו הלכך עובדי כוכבים
תנן בהדיא בשילהי מס' בכורים
אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְיָ:
❖
שחלק הכתוב בין קרבן ישראל לקרבן עובדי
בתנופה מה לי לא חלק
ויקרא ז ל
הגיע לארמי אובד אבי מוריד הסל
ונשים אחר שמעטן הכתוב מלסמוך
כוכבים ג] לקרבן נשים בסמיכה יכול נחלוק
בסמיכה שאין לסמיכה אלא
אין בקרבנן סמיכות: נחלוק
מעל כתיפו ואוחז בשפתותיו והכהן
י]
יא]
בבעלים לא נחלוק בתנופה
בתנופה לא מה לי חלק בסמיכה שהסמיכה
בין קרבן עובדי כוכבים
מוסף רש"י
בתנופה. בתמיה: שהתנופה בכהנים.
מניח ידו תחתיו ומניפו ז) ובקונטרס
לקרבן נשים שהרי התנופה
בבעלים נחלוק בתנופה שהתנופה בכהנים
ויכולים עובדי כוכבים ונשים לעשות
פי' לקמן בפרק שתי מדות
מה כאן.
בכהן בתמיה ומה ת"ל בני
(סוכה
ד] [א"כ מה] תלמוד לומר בני ישראל בני
ישראל ולפי גירסא זו אין
כהן שליח: א"כ. דטעון תנופה מה
דתנופת הכהן לא איכפת לן אם יש בה
מז:) ומה להלן בעלים.
תנופה בקרבן עובדי כוכבים
ישראל מניפין ואין העובדי כוכבים מניפין
חציצה דעיקר תנופה בבעלים יג] היא
ת"ל בני ישראל בני ישראל מניפין הן
כלל אבל בקרבן נשים
הכהנים מניפין על ידם.
וקשה דמנא ליה הא יד] הא תרוייהו
עצמן ואין הנשים מניפין הן עצמן אלא
בני ישראל מניפין ואין הנשים מניפות
וטעם יש בדבר דלא מבעיא
כהן : תניא אידך. בתנופה: ת"ל
טו]
כתיבן ובירושלמי משמע קצת דהוי
יב]
תניא אידך בני ישראל אין לי אלא בני
תחת
(מכות יח:)
למ"ד שלמי עובדי כוכבים
ידי בעלים.
עולות דפשיטא דאין בהן
המקריב. כל דהו: או אינו.
ח)
[תחת ידיו] ממש דגרסי' גבי תנופת
ישראל גרים ועבדים משוחררין מנין תלמוד
תנופה אלא אפי' למ"ד שלמי
אומר המקריב אלא המקריב את
מנחת סוטה וכהן מניח ידו כו' ואין
עובדי כוכבים שלמים נינהו
לומר המקריב או אינו ה] אלא זה כהן
(סוכה מז:)
החלב הוא יניף ולא בעלים:
הדבר כעור מביא מפה ואינו חוצץ
אפ"ה אין תנופה
המקריב כשהוא אומר ידיו תביאנה הרי
והנחתו זו תנופה.
בקרבנותיהן ולא דמי לקרבן
2
הא
מביא כהן זקן ואפילו תימא ילד אין יצר
נשים שהרי הן אוכלות
בעלים אמור ו] הא כיצד כהן מניח ידיו תחת ידי הבעלים ומניף
הרע מצוי לאותה שעה ומיהו מצינו
הבשר אבל קרבן עובדי
כיצד
כוכבים אין העובדי כוכבים
למימר דאע"פ שזה למטה וזה למעלה
אוכלין את הבשר לפיכך אין
פעמים נוגעין ידיו בידה על ידי שמתיחד בתנופה ט) : מצינו שחילק הכתוב בין קרבן ישראל לקרבן עובדי כוכבים לקרבן נשים בסמיכה. פי'
(שם)
להם דין בעלים: ג] עובדי
כוכבים וקרבן: ד] בכהנים
בקונטר' דתניא בת"כ ברישיה בני ישראל וסמך בני ישראל סומכין ולא העובדי כוכבים סומכין בני ישראל סומכין ולא בנות ישראל סומכות ולקמן
א"כ מה: ה] או אינו המקריב
בסוף שתי מדות אמרינן נמי בני ישראל סומכין ואין העובדי כוכבים סומכין וא"ת ותיפוק לי מדדרשי' בסוף שתי מדות
אלא כהן תיבת זה נמחק:
(מכות יח:) והניחו הרי
ו] הא כיצד. פ"ה דשני
י)
קרבנו ולא קרבן עובד כוכבים וי"ל דאיצטריך קרבנו דלא תימא שיסמוך ישראל בשבילן כגון שמביא נסכים בשבילו וא"ת מקרבנו ולא קרבן
הנחה אמור.
המקראות מכחישים זו את זו
חבירו נפקא ויש לומר דהוה אמינא כיון דאינו יכול לסמוך יסמוך אחר בשבילו ולא דמי לקרבן חבירו דבר סמיכה הוא וכי תימא אשה נמי ליבעי
כו' ולא נהירא דאדרבה בתר
מיעוט שלא יסמוך אחר בשבילה שמא יש מיעוט אי נמי כיון דגלי בעובדי כוכבים הוא הדין באשה וא"ת ול"ל קרא למעוטי התם ידו ולא יד
דאשכחנא בעלים יש לנו
❖
(סוכה מז:)
לומר המקריב לרבות גרים
שלוחו תיפוק לי מקרבנו ולא קרבן חבירו וי"ל דאיצטריך תרי קראי דלא תימא כי שוייה שליח עדיף דשלוחו של אדם כמותו: יכול נחלוק
כו' ואומר הר"מ דה"פ הא
כ)
בתנופה. שלא יהא קרבן עובדי כוכבים וקרבן נשים טעון תנופה (בישראל) לא מה לי חלק בסמיכה כו'. כלומר לא נחלוק כדמסיק דיש
כיצד דבעלים שמעינן מהאי
קרא וכהן מיד יד כדדריש
רבינו גרשום
טעם בסמיכה ל) שיהא בבעלים והכתוב מיעט עובדי כוכבים ונשים אבל תנופה בכהנים נמי וכשמיעט הכתוב עובדי כוכבים ונשים מיעט ולא
לעיל וא"כ האיך יתקיימו
כהנים ויש ספרים שכתוב בהן מת"ל בני ישראל בני ישראל מניפין ואין העובדי כוכבים מניפין ואין הנשים מניפות וברוב ספרים לא מסיים בהו
הואיל ופתח בו הכתוב
שניהם כו'. תו"ח:
תחלה הואיל ור' אליעזר
ז] בבכורים כהן אף השלמים
ואין העובדי כוכבים מניפין ועוד קשה דלקמן דתניא והאשה כהן מניף על ידה ה"ל למיתני והאשה והעובד כוכבים כהן מניף על ידיהם
מפיק לתנופה מוהניחו
הכהן מניף הס"ד ומה"ד ומה
ועוד מתני' דתנן א' אנשים וא' נשים ה"ל למתני א' אנשים וא' נשים וא' עובדי כוכבים: מ) בישראל אבל לא באחרים. מפ' רב יהודה
דכתיב ברישא דקרא חביבא
להלן בעלים דכתיב המקריב
ליה לר' דסידר מתני'
זבח השלמים ידיו תביאנה
דהכי קאמר אחד אנשים ואחד נשים ואחד עובדי כוכבים קרבנן טעון תנופה ותנופה עצמה בישראל אבל לא בידי נשים נ) ולא בידי עובדי כוכבים
והבכורים כדברי ר' אליעזר:
וגו' להניף אף כאן בבכורים
ובקונטר' כתוב גירסא אחרת כמו ששנינו בת"כ אמר רבי יוסי מצינו שלא חלק הכתוב בין קרבן עובדי כוכבים לקרבן נשים לסמיכה יכול לא
ורב גבריה כדאמרינן משנת
בעלים: ח] יליף טעמיה:
ר"א קב ונקי: ותנופה עצמה
ט] אחד אנשים ואחד נשים:
ס)
נחלוק בתנופה מה לי חלוק בסמיכה שאין סמיכה אלא בבעלים לא נחלוק בתנופה שהתנופה בכהנים וכיון שיש תנופה שלא בבעלים יש לנו
ישראל מניפה אבל לא נשים
י] מלסמוך לפי שאינן יכולות
לחלוק ולהוציא קרבן עובדי כוכבים לגמרי מדין תנופה שאין חזה ושוק שלהן חלוק משאר הבשר שהכל לכהנים אבל קרבן נשים שחזה ושוק
(אלא שלהן) ישראל אבל
לבא בעזרה עובדי כוכבים
לכהנים והשאר לבעלים יהא קרבנן טעון תנופה בכהנים ומה ת"ל בני ישראל בני ישראל מניפין ואין הנשים מניפות ולשון זה מיושר שבכמה
לא באחרים. לפי שמצינו
דכתיב כל בן נכר ערל לב לא
שחלק הכתוב בין קרבן
יבא אל מקדשי וגו' אשה
מקומות בשמועה זו יש להבין שקרבן עובדי כוכבים אין טעון תנופה כלל כך הגי' בקונטרס וקצת קשה דאע"פ שאין חזה ושוק חלוק משאר
ישראל לקרבן עובדי
לאו אורח ארעא: יא] סמיכה:
ע)
הבשר יהו כזבחי שלמי צבור דתנופתן כמו שהן לרבי כדלקמן ועוד דתני דכל שלמי העובד כוכבים לכהנים משום דערל אסור בקדשים
כוכבים לקרבן נשים
יב] כהן. ובת"כ אינה שנויה
בסמיכה בפרק שתי מדות
בלשון הזה אלא בלשון
כדאמר בפ' הערל מ"מ אי בעי יהיב ליה לישראל דשאר הבשר שרי לישראל בר מחזה ושוק דאסור ומה נפשך חזה ושוק שלהן חלוק
של יבש: מה לי חלק
אחר: יג] היא ובדידהו דוקא
משאר הבשר שזה מותר לזרים וזה אסור לזרים וגירסא ראשונה יש ליישב קצת דלא בעי למיתני במתניתין אחד אנשים ואחד נשים ואחד
בסמיכה שאין טעונה סמיכה
איכא קפידא וקשה דכיון
שהסמיכה בבעלים ועובדי
דתנופה דכהן מפקינן לה
עובדי כוכבים וכן בברייתא דלקמן לא בעי למיתני והאשה והעובד כוכבים משום דלמאן דאמר לקמן בפרק ואלו מנחות שלמי העובד
כוכבים ונשים אין נכנסין
מקרא מסתמא גם כן איכא
כוכבים עולות לא שייך עובד כוכבים בתנופה כלל דעולה לא בעיא תנופה אפילו בישראל ואי דיהיב ליה לישראל כדתניא התם עובד כוכבים
לעזרה אבל תנופה בכהנים
קפידא דחציצה כמו בבעלים
הלכך קרבנן טעון תנופה
תוס' אחרות: יד] הא דהא
שהתנדב להביא שלמים נתנן לישראל אוכלן ישראל ומפ' דהכי קאמר על מנת שיתכפר בהן ישראל אוכלן ישראל מסתברא דכי האי גוונא בעי
ומה ת"ל בני ישראל מניפין
תנופה דתרוייהו כתיבן ולמה
תנופה דדינן כקרבן ישראל ומיהו רישא דמתני' ודאי לאו כמאן דאמר שלמי העובד כוכבים עולות דקתני הגשה ולא תנופה פ) מנחת העובדי
בקרבנן עם הכהנים ואין
נחלק ביניהן: טו] ובירושלמי
צ)
כוכבים משמע דנקמצת ושיריה לכהנים מדבעי' הגשה ולמאן דאמר שלמי העובד כוכבים אין מתנדב עובד כוכבים אלא עולות במנחות נמי אין
העובדי כוכבים מניפין
דמסכת סוטה:
בקרבנן אלא כהנים
מתנדב אלא מנחת נסכים דכוליה כליל ובמנחת נסכים תנן ולא תנופה ולא הגשה ואע"פ דהא דממעטינן מהגשה הוי טעמא משום דאינה באה
בגלל עצמה אלא עם הזבח כדאמר ר' שמעון כיון דהתנדב מנחת נסכים הוי דינה כבאה עם הזבח תדע מדלא חשיב לה גבי הגשה:
אין לי אלא בני ישראל גרים ועבדים משוחררים מנין תלמוד לומר המקריב. משמע דלא הוו בכלל בני ישראל וכן בפ' הערל
אמרי' דבר אל בני ישראל אשה כי תזריע אין לי אלא בני ישראל גיורת ושפחה משוחררת מנין ת"ל אשה ואית דלא גרסי משוחררת ושם
פירשתי ותימה דבפרק בנות כותים דרשי' בני ישראל מטמאין בזיבה ואין העובדי כוכבים מטמאין אבל גרים ומשוחררין לא ממעטינן
וכן גבי גונב נפש בפ' הנחנקין לא ממעטינן מבני ישראל גרים ומשוחררין וכן בפ"ק דערכין דרשי' בני ישראל מעריכין ואין
העובדי כוכבים מעריכין ולא ממעטינן לא גרים ולא עבדים אע"פ שאינם משוחררין ושמא בכל הנך יש שום ריבוי דמרבי גרים ומשוחררין ק) :
במילואים