רבי
ישמעאל פרק שישי מנחות
סז.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
גלגול הקדש. לענין חלה: פוטר. מן החלה אם נתגלגלה עיסה ביד
אף בנות כותים נדות מעריסתן בו ביום גזרו וההיא דבנות
א) ב)
כד א
ג)
הקדש ואחר כך נפדית: ופדאתה ד] חייבת. דביד הדיוט נתגלגלה:
כותים מוקמינן במס' נדה כרבי מאיר דאמר גירי אמת הן
ד)
שבשעת חובתה. היינו גלגול: פטור. מן החלה הואיל ובהיותו עובד
ומשום דלא דרשי אשה ואשה לרבות קטנה בת יום אחד וי"ל דעל כרחין
ה)
כה ב
ו)
כו ג
כוכבים נתגלגלה: ספק. אם משנתגייר גלגלה או בהיותו עובד
אפי' למאן דאמר גירי אריות
הן אית ליה נמי ההיא גזירה דכולהו
ז)
כוכבים גלגלה: חייב. דלחומרא
תנאי מודו בשמונה עשר דבר ואע"ג
ח)
כז ד
❖
ט)
אזלינן. והשתא מיבעי ליה להאי
דבבנות עובדי כוכבים לא גזרו
ה]
גלגול הקדש פוטר דתנן הקדישה עיסתה
א
דגלגול עובד כוכבים פוטר מאן קתני
מעריסתן אלא בת שלש דחזיא לביאה
עד שלא גלגלה ופדאתה חייבת משגלגלה
לה: ואפי' ר"מ ורבי יהודה דמחייבי
כח ה
כמו בתינוק עובד כוכבים בבן תשע
מוסף רש"י
ופדאתה חייבת הקדישה עד שלא גלגלה
ב
התם. גבי מירוח מיפטרי הכא:
שנים ויום אחד כדאיתא בפרק אין
נעשה עד שלא נתגייר.
וגלגלה הגזבר ואחר כך פדאתה פטורה
ו] התם. היינו טעמא ז] דמירוח
מעמידין החמירו על
שבשעת חובתה היתה פטורה בעי רבא
עובד כוכבים אינו פוטר משום
כותים שלא יטמעו בהם משום דדמו
כט ו
גלגול עובד כוכבים מאי מיתנא תנן גר
ג
דתרי דגנך כתיבי דכתיב
קצת לישראל ונוהגין במצות במקצת
ח)
ח]
ל ז
שנתגייר והיתה לו עיסה נעשה עד שלא
לא תוכל לאכול בשעריך מעשר
ולהכי חשיבי שתי גזירות דאינן שוות
(חולין קלד.) עריסותיכם
דגנך וכתיב ואכלת לפני וגו'
ואפי' למאן דבעי למימר מעיקרא ט) בן
נתגייר פטור משנתגייר חייב ספק חייב הא
כדי עיסתכם.
❖
מעשר דגנך וכתיב ראשית דגנך
יום אחד חשיבי שתי גזירות משום דאי
מאן קתני לה דברי הכל היא ואפי' רבי מאיר
חד למילף דיגונך ולא דיגון הקדש ט]
הוו גזרו אעובדי כוכבים לא הוה
ורבי יהודה דקמחייבי התם פטרי הכא התם
מירוח הקדש אייתור להו תרי
ידעינן כותים לפי שאין הכותים
(א)
הגהות הב"ח
הוא דכתיב א] דגנך דגנך יתירא הוי מיעוט
דגנך למעט דיגון עובד כוכבים הוה
אדוקים כעובדי כוכבים ואי הוו
(א) רש"י
אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא
דיגון עובד כוכבים מיעוט אחר
גזרו אכותים הוה אמינא משום
פוטר אייתר
לרבות אפילו עובדי כוכבים אבל הכא תרי
האי
מיעוט דתרי קראי ממעטי ליה: ואין
דדמו לישראל חיישינן לאיטמועי
(ב) ד"ה
זימני עריסותיכם כתיב חד עריסותיכם ב] כדי
מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות. דיגון
טפי והא דמוקי לה בנדה כר"מ משום
❖
עיסתכם וחד עריסותיכם ולא עיסת עובדי
עובד כוכבים דחייב. ואי קשיא מאי
סיפא דקתני והכותים מטמאים
חזית דמרבית לדיגון עובד כוכבים
משכב תחתון כעליון לפי שהם בועלי
כוכבים ולא עיסת הקדש או דלמא רבי יוסי
ג]
רבי להקדש תריץ מסתברא עובד
נדות והא דקאמר רבי יוסי בגמ'
שיטה מקובצת
י]
יא]
ורבי שמעון קתני לה דקא פטרי אבל רבי
מעשה היה והטבילוה קודם
כוכבים הוה ליה לרבויי שכן נאכל בלא
מאיר ורבי יהודה גמרי ראשית ראשית מהתם
א] דגנך דגנך יתירי. עי'
פדיון כשל ישראל: ראשית ראשית.
לאמה לאו משום דטעמיה משום נדות
פ"ה וא"ת למ"ד בפרק
אמר רבא יהא רעוא דאחזיה בחילמא הדר
השולח יש קנין ואפיק
ראשית דגנך
ראשית עריסותיכם
אלא משום דלא ליהוי כי חוכא
ליה מדגנך ולא דגן עובד
אמר רבא מאן דאמר ד מירוח העובד כוכבים
מה להלן מירוח עובד
ואיטלולא אי הוו גזרי דליהוי טמאה
כוכבים היכי מפיק ליה
❖
(שם קלה:)
פוטר גלגול העובד כוכבים פוטר מאן דאמר
להכי הא איצטריכו כולהו
כוכבים לא פטר דמרבינן לה ממיעוט
ולא חזיא וא"ת ולר"מ היכי הוי מי"ח
לדרשות דהכא לחייב מירוח
מירוח העובד כוכבים אינו פוטר גלגול העובד
אחר מיעוט אף גלגול עובד כוכבים
דבר הא בכל דוכתא הכי דינא ואפילו
העובד כוכבים ולפטור
מירוח הקדש ועוד תימה
רבינו גרשום
אינו פוטר: שהפריש פטר חמור.
מדאורייתא דהא רבי מאיר חייש
כוכבים אינו פוטר איתיביה רב פפא לרבא
אמאי לא אמרינן התם אין
שהפריש שה לפדיון פטר חמור שנולד
למיעוטא וי"ל דמיעוטא דלא שכיח הוא
עובד כוכבים שהפריש פטר חמור וחלה
להפקיע מיד מעשר ותורמין
מיעוט אחר מיעוט אלא
ה
משל כל על של כל
לרבות כדאמר הכא לגבי
לו בהיותו עובד כוכבי': וחלה. מעיסה
והוי כמו מיעוטא דמיעוטא ולא חייש
מודיעים אותו שהוא פטור וחלתו נאכלת
דהוי מן החייב על החייב:
מירוח עובד כוכבים וי"ל
ר"מ: דכתיב דגנך דגנך יתירא.
שגילגלה בהיותו עובד כוכבים: הא
ור' יוסי ור' שמעון סברי
דתרוייהו נפקא שפיר מינה
לזרים ופטר חמור גוזז ועובד בו הא תרומתו
תרומתו אסורה. דמירוחו אינו פוטר
פי' בקונטרס דתרי כתיבי חד בראה
מירוח העובד כוכבים פוטר.
דאי למירוח לחודיה אתא
אסורה והא האי תנא דאמר מירוח העובד
וגלגול עיסת הקדש דפוטר
לכתוב קרא מירוחך ואי
כדמרבינן לעיל ממיעוט אחר מיעוט:
אנכי וחד בשופטים ונראה דאין צריך
מן החלה נמי פשיטא לי
לקנין עובד כוכבים לחודיה
כוכבים אינו פוטר וגלגול עובד כוכבים פוטר
חלת עובד כוכבים בארץ. כלומר
דתירושך ויצהרך הוי כמו דגנך וחשי'
דתנן הקדיש עיסה עד שלא
אתא לכתוב תבואתך אלא
גלגלה ופדאה ואח"כ גלגלה
מדכתיב דגנך ש"מ תרתי וגם
ועוד איתיביה רבינא לרבא ו חלת עובד
אפילו מתבואה הגדילה בארץ:
כמו מיעוט אחר מיעוט כדמוכח בפ'
כשהיא חולין או שהקדישה
אין לומר התם [אין] מיעוט
כוכבים בארץ ותרומתו בחוצה לארץ
ותרומתו. מתבואת חוצה לארץ דאפי'
ראשית הגז דממעט רבי
משגלגלה שגלגולה היתה
אחר מיעוט [אלא] לרבות
כשהיא חולין חייבת בחלה:
קנין עובד כוכבים כי הכא
גבי ישראל לא הויא אלא מדרבנן:
אילעאי שותפות מדכתיב צאנך ורבנן
מודיעין אותו שהוא פטור חלתו נאכלת לזרים
עד שלא גלגלה הקדישה
גבי מירוח העובד כוכבים
[הא תרומתו בארץ]. יב] כלומר מכלל
מוקמי ליה לשותפות עובד כוכבים ור'
וגלגלה הגזבר כשהיא
ותרומתו אינה מדמעת הא תרומתו בארץ
משום דסברא הוא לרבות
הקדש: שבשעת חובתה
טפי מירוח העובד כוכבים
דתרומתו בארץ מדמעת דמירוח עובד
אילעאי נפקא ליה מראשית דגנך
אסורה ומדמעת והא האי תנא דאמר מירוח
פטורה. בשעה שהיא ראויה
לפי שגדל שליש ביד ישראל
כוכבים אינו פוטר אע"ג דגלגולו פוטר
ורבנן ראשית הפסיק הענין אלמא דאי
להתחייב בחלה היתה
וכן הוא האמת דמ"ד מירוח
העובד כוכבים אינו פוטר גלגול העובד כוכבים
פטורה שהיתה ביד הגזבר:
מחלה וקשיא לרבא דאמר מאן דמחייב
לאו דאפסיק בראשית הוה אמינא
העובד כוכבים פוטר אפילו
פוטר מדרבנן גזירה
משום בעלי כיסים
עד שלא נתגייר פטור.
בתבואת ישראל קאמר והכי
ז
בתרומה מחייב בחלה: מדרבנן.
דדגנך קאי אגז צאנך אע"ג דלאו
דגלגול העובד כוכבים
נמי מוכח בבכורות דאמר
אי
כלומר לעולם הא דקתני לגבי חלה
בדידיה כתיב כל שכן דקאי אתירוש
פוטר: התם הוא לענין
הלוקח טבלים ממורחין
ויצהר דכולהו במעשר [כתיבי] ופירוש הקונט' עיקר: חד עריסותיכם
מירוח דכתיב דגנך דגנך
מעשרן והן שלו ומקשים
גלגול פוטר הנך תנאי היא דפטרי לעיל במירוח והא יג] דקתני
(תירשך) דתלת דגנך כתיבי
העולם אמאי מעשרן הא
(ב) לעיל מדוקיא הא תרומתו אסורה מדרבנן הוי אסור: גזירה
ולא עיסת עובד כוכבים וחד עריסותיכם ולא עיסת הקדש. לא דק
ראשית דגנך ותירשך
אמרינן תבואת זרעך ולא
ויצהרך. מעשר דגנך תירשך
הלוקח ואמר ר"ת הא
משום בעלי כיסין. עשירים שלוקחין תבואה יד] מחמרים ואי שרית
דמעיקרא הוה ליה למעוטי עיסת הקדש דמסתבר טפי ואע"ג דממעטינן
ויצהרך לא תוכל לאכול
דפטרינן לוקח היינו לאחר
ללוקח מן העובד כוכבים שלא יעשר דמירוח עובד כוכבים פוטר
נמי עיסת מעשר שני לר"מ בפ' כל שעה ובפ' לולב הגזול
בשעריך מעשר דגנך חד
המירוח אבל לוקח קודם
למעוטי מירוח הקדש דפטר
מירוח חייב כיון דנתמרח
היינו משום דהוי כעיסת הקדש דסבר ממון גבוה הוא
אתי למימר נמי לוקח מחמר ישראל פוטר. ל"א משום בעלי כיסין
ותרי למעוטי מרוח עובד
ביד ישראל וא"כ מיירי
ומיהו קצת קשה דהתם מסיק משום דכתיב תרי זימני עריסותיכם
שיש להן קרקעות הרבה וחסים על רוב מעשרות טו] ויקנוהו
כוכבים והוי מיעוט אחר
התם בלוקחן הישראל מן
מיעוט לרבות דאינו פוטר:
העובד כוכבים קודם מירוח
ועוד דריש ליה בפ' ראשית הגז לכדי עיסותיכם פירוש
לעובדי כוכבים וימריחום עובדי כוכבים ומפקע ליה ממעשר:
או דלמא ר' יוסי ור'
ואפ"ה פריך התם דמרחינהו
כשיעור עיסת מדבר טז] ומעריסותיכם דריש יז] מדבעי לאוקומי
א"ה
שמעון קתני לה להא
מאן אילימא דמרחינהו
מעיקרא לרבות של שותפין ושמא כולהו ש"מ וא"ת דהכא בעי תרי קראי חד לעובד כוכבים וחד להקדש וכן לגבי מירוח כדפירש בקונטרס
מתני' דגלגול עובד כוכבים
עובד כוכבים מירוח העובד
דפטור כי היכי דקא פטר
כוכבים פוטר אלמא דמירוח
וכן בפרק שני דבכורות לגבי אונאה בעי תרי יח] עמיתך חד למעוטי עובד כוכבים וחד למעוטי הקדש ובפ"ק דפסחים
גבי מירוח עובד כוכבים:
העובד כוכבים דפוטר אפילו
ממעטינן מחד לך של אחרים ושל גבוה וגבי נזקין נמי דרשינן בב"ק רעהו ולא עובד כוכבים והקדש וי"ל דכיון דגלי לן הכא גבי
אבל ר' מאיר ור' יהודה.
בתבואת ישראל ותימה מאי
ילפי ראשית ראשית מהתם
שנא מגלגול העובד כוכבים
חלה דהקדש ועובד כוכבים שוין הוא הדין בכל דוכתא והא דמיבעיא לן תרי קראי גבי אונאה שאני התם דס"ד כיון דמוסיף חומש בהקדש
ממירוח העובד כוכבים
דהא מעשים בכל יום
כ"ש דאית ביה אונאה ואע"ג דהקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל ויש ספרים דגרסי הכא חד כדי עיסותיכם כדדרשינן בראשית
דכתיב ראשית דגנך וכתיב
דגלגול העובד כוכבים אינו
הגז ולא גרסינן ולא עיסת עובד כוכבים ולגירסא זו הקדש ועובד כוכבים מחד קרא נפקא: עובד כוכבים שהפריש פטר חמור.
מראשית עריסותיכם מה
פוטר בעיסת ישראל וי"ל
התם אינו פוטר אף גלגול
דהכא גבי מירוח כתיב
פירש בקונטרס שהפריש שה וקשה אפי' בשל ישראל ליכא משום קדושה דחולין גמורין הוא ותנן בפ' קמא דבכורות ואם מת נהנין בו
עובד כוכבים אינו פוטר:
דיגונך ולא דיגון עובד
יהא רעוא דאחזיה בחלמא.
כוכבים אבל התם מי כתיב
יט]
אלא ודאי בפטר חמור גופיה מיירי כרבי יהודה דתניא בפרק קמא דבכורות פטר חמור אסור בהנאה דברי ר' יהודה:
בחלום אי דברי הכל
גלגולך ולא גלגול עובד
ותרומתו אינה מדמעת. משמע הא תרומת חוצה לארץ דישראל מדמעת והא דאמר בפ' עד כמה גבי תרומת חוצה לארץ
פוטר אי לא: הא תרומתו
כוכבים עריסותיכם כתיב
מבטלה ברוב רבה מבטל לה ברוב ואכיל לה (איירי) בימי טומאתו לא כדברי כ] פרש"י דאם נתבטל ברוב שריא אפי' לזר והכא משמע בהדיא
אסורה לזרים ותרומה
וכיון דעיסה של ישראל
בחוצה לארץ אינה מדמעת
הוא חייב בכל ענין בחלה:
דמדמעת ואסור אלא לכהן בימי טומאתו דוקא הוא דשריא דרבה כהן הוה ומדבית עלי קאתי ומיהו אותם שתי חלות שעושין אחת לאור ואחת
דאין צריך להעלותה באחד
ב] תיבות כדי עיסתכם וחד
לכהן כדתנן במסכת חלה פרק בתרא אם נתערבה אותה של כהן אינה מדמעת ושרי אפי' לזר כדמוכח בירושלמי [פ"ד דחלה] דאמר עלה
ומאה אלא מותרת לזרים
עריסותיכם נמחק: ג] עובדי
דאפי' תרומת ישראל
כוכבים וחד עריסותיכם:
הורה רבי אבהו בבצרה שהיא צריכה רוב אמר רבי יונה מלמד שהיא עולה בפחות (מאחד) ממאה ואינה נאסרת [באחד ומאה] א"ר זעירי מתני'
בחוצה לארץ מדרבנן היא:
ד] ופדאתה קודם גלגול
אמרה כן אפי' אחד באחד דתניא ונאכלת עם הזר על השולחן ומשמע ליה לפי המסקנא דאפילו אחד באחד שרי ושמא היכא דאותה חלה שהיה
לעולם קסבר דמירוח עובד
חייבת בחלה שהרי נתגלגל
כוכבים נמי פוטר והא
ביד הדיוט הס"ד ומה"ד
של כהן ככר גדול שנתערב אין להקל כדאשכחן גבי את שדרכו [לימנות] דרבי עקיבא מוסיף אף ככרות של בעל הבית דחשיבי ולא
דאמר הא תרומה בארץ
משגלגלה משנתגלגלה
גזירה
משום בעלי כיסין. אליבא דר"ש דפטר
בטלי ומיהו מדהקילו כל כך דמסיק בירושלמי דאפי' אחד באחד שרי מסתברא דלא שנא:
אסורה ומדמעת מדרבנן
הקדישה ופדאתה חייבת
היא אסורה גזירה משום
דביד: ה] ליה מאן קתני
לעיל מירוח עובד כוכבים מסקינן הכי דחייב מדרבנן ומדמעת בארץ ותימה דאמרינן בריש פרק שני דקדושין תרומת עובד
בעלי כיסין בני אדם עשירים
לה להאי דגלגול העובדי:
כוכבים מדמעת וחייבין עליה חומש ור"ש פוטר וי"ל דהתם מדאורייתא פליגי א"נ אחומש הוא דפליג ומודה דמדמעת ואם תאמר
שלוקחין תבואה מעובדי
ו] דהתם: ז] טעמא דאמרי'
כוכבים ומישראל ואי אמרת
לרב
דמירוח העובד: ח] דגנך
דהאי דזבין מעובד כוכבים
יתירי: ט] דיגון הקדש
ליפטר דמירוח העובד כוכבים פוטר זמנין דזבין מישראל דחייב במעשר ואמר מעובד כוכבים זבן או תבואה שגדלה בשדהו
כלומר: י] רבי לדהקדש: יא] מסתברא דעובד: יב] תיבת כלומר נמחק: יג] והא דפרכת: יד] תבואה מחמר ישראל: טו] מעשרות ויקנהו
יאמר דמעובד כוכבים זבנה כדי לפטור
ובחנם נקט מקנים אותה לעובד כוכבים שהרי מירוח העובד כוכבים פוטר למאן דאית ליה אפילו בתבואת ישראל כדפי' לעיל. תוס'
אחרות: טז] תיבות ומעריסותיכם דריש ל"ש: יז] ורבא בעי לאוקמא: יח] תרי מיעוטי חד: יט] חמור גופיה ומיהא לישנא דהפריש ק"ק.
מיהו י"ל הפריש כלומר שנתנו לכהן והכהן חייב לפדות כדאיתא בתוספתא היודע בכהן שיפדהו מותר ליתן. תו"ח: כ] כדברי המפרש: