עג:
אלו מנחות
נקמצות
פרק שביעי
מנחות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שלמי העובדי כוכבים.
בחלקו בין בקדשי
קדשים בין בקדשים קלים אינה מקודשת
א) ב)
יג א ב
לבו לשמים.
ג)
דמשולחן גבוה קא זכו אלא לענין אחר
קאמר דאין יכול ליתנו לכל
ד)
יד ג
כל דמקרבי עולה ליהוי.
כהן שירצה ומיהו הא מילתא דריש
התם מדכתיב מלבד איל
ה) ו)
טו ד
הכהן אוכלן. הכי
ז)
הכיפורים ושמא אתא קרא לאשמועינן
דמועלין בו עד שיבא ליד
קאמר.
טז ה
כהן כדאמר גבי חרמים בסוף
ח)
יז ו
המקדיש כל זמן שהם
שלמי העובדי כוכבים
עולות איבעית אימא
א
מנחת
❖
ביד בעלים הרי הן כהקדש לכל
קרא ואיבעית אימא סברא איבעית אימא
ט)
יח ז
עובדי כוכבים.
דבריהם נתנן לכהן הרי הן כחולין
סברא עובד כוכבים א] לבו לשמים ואיבעית
והיין והלבונה.
י)
ומדקרייה רחמנא אשם לא הוה
כ)
מה ת"ל לעולה.
אימא קרא אשר יקריבו לה' לעולה כל
תורה אור השלם
1
ידענא הך מילתא דלא הוה מסתבר
ל)
פרט
דמקרבי עולה ליהוי מתיב רב חמא בר גוריא
1. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו
לאוקמי הכי וא"ת והיאך מקדשין
❖
לנזירות.
מ)
וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאל וְאָמַרְתָּ
עובד כוכבים שהתנדב להביא שלמים נתנן
בו את האשה הא לאו ממון כהן
ט]
אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ מִבֵּית
לישראל ישראל אוכלן נתנן לכהן הכהן אוכלן
הוא כדמשמע בסוף הגוזל קמא
יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר בְּיִשׂרָאֵל
הגהות הב"ח
אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לְכל
ר"ע אומר אין לי
כ)
דמחזירין בלילה
אמר רבא הכי קא אמר על מנת שיתכפר
ב
ב]
נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם אשֶׁר
שמביא אלא עולה לחוד.
(א) רש"י מההוא
והחזירה חצאין לא יצא דאשם קרייה
יַקְרִיבוּ לַיְיָ לְעֹלָה:
בהן ישראל ישראל אוכלן על מנת שיתכפר
❖
ויקרא כב יח
רחמנא ועוד מסיק התם
בהן כהן כהן אוכלן מתיב רב שיזבי אלו מנחות
2. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
דאין חולקין גזל הגר כנגד
וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ אשָּׁה
נקמצות ושיריהן לכהנים מנחת עובדי כוכבים
מוסף רש"י
כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נדֶר נָזִיר לְהַזִּיר
גזל הגר משום דאשם קריי' רחמנא
אי מהתם.
במדבר ו ב
לַיְיָ:
א"ר יוחנן לא קשיא הא רבי יוסי הגלילי הא
הוה אמינא קרבן נזירות הוא דלא לייתי.
וי"ל דהנ"מ קודם חלוקה אבל לאחר
איש איש לרבות את
3. כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כּכָה אֶת
ר"ע דתניא איש מה ת"ל איש איש לרבות
העכו"ם.
קמ"ל.
1
אֵלֶּה לְהַקְרִיב אִשֵּׁה ריחַ נִיחֹחַ
שיגיע לכל אחד חלקו נעשה ממון
במדבר טו יג
לַיְיָ:
איש
את העובדי כוכבים שנודרין נדרים ונדבות
ג
כהן:
איש לרבות העובדי
(חולין
4. וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל
התקינו בית דין וזה
יג:) ז' דברים התקינו.
כישראל אשר יקריבו לה' לעולה אין לי
כוכבים שנודרים נדרים כו'. תימה
חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא מֵאַחַת
1
אחד מהן עובד כוכבים ששילח כו': לימא
מֵאֵלֶּה וְנִסְלַח לוֹ וְהיְתָה לַכֹּהֵן
דתיפוק לי' מדכתיב גבי בעלי מומין
אלא עולה שלמים מנין תלמוד לומר נדריהם
וזה אחד מהם.
רבי יוסי היא.
ויקרא ה יג
כַּמִּנְחָה:
5. וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּליל תִּהְיֶה
ומיד בן נכר לא תקריבו
ולא ר"ע.
❖
תודה מנין תלמוד לומר נדבותם מנין לרבות
ויקרא ו טז
לֹא תֵאָכֵל:
אפי' תימא ר"ע.
מכל אלה הא תמימים תקריבו ואין
העופות והיין והלבונה והעצים ת"ל נדריהם
לומר דהיינו ישראל מומר כמו בן
לכל נדריהם נדבותם לכל נדבותם א"כ מה
שיטה מקובצת
נכר דפסח דהא אמרינן בפ"ק
אזרח.
ת"ל עולה עולה פרט לנזירות דברי ר' יוסי
דתמורה ומיד בן נכר
א] לבו נ"א בלבו: ב] קאמר על:
הגלילי
ר"ע אומר אשר יקריבו לה' לעולה
ג] נודרין בנזיר ואין העובדי
לא תקריבו למה לי דסד"א הואיל
ואין העובד כוכבים.
כוכבים נודרין בנזיר: ד] ואם
אין לי אלא עולה בלבד והאי פרט לנזירות
ולא נצטוו בני נח אלא על מחוסרי
ושילח
ככה.
לאו קרבין משל צבור. וא"ת
עמה נסכים.
אמאי לא כייפינן ליה להביא
אברים לא שנא במזבח דידהו ולא
מהכא נפקא מהתם נפקא 2 דבר אל בני
הא אמר אפי' יין לחודיה
(לעיל נא:) אזרח.
נסכים משלו כדאמרינן בהתודה
נמי.
שנא במזבח דידן קמ"ל וי"ל דאי
ישראל ואמרת אליהם איש כי יפליא לנדור
האומר הרי עלי תודה בלא לחם
זבח בלא נסכים כופין אותו
לאו איש איש הוה אמינא
נדר נזיר להזיר בני ישראל נודרין ג] ואין
ד
להביא לחם ונסכים וי"ל דה"מ
בבעלי מומין הוא דקאי בלאו אבל
ישראל אבל עובד כוכבים אין
העובדי כוכבים נודרים אי מהתם הוה אמינא
הא אמר עולה.
תמימים נהי דליכא לאו איסורא
כפיה לעובד כוכבים: ה] וכל
קרבן הוא דלא לייתי אבל נזירות חלה
(זבחים מה.) ת"ל ככה.
אביזרא פי' חברותיה: ו] סמי
מיהא איכא ועוד י"ל דהאי קרא
(א)
י]
סמי מכאן נסכי יין.
מכאן יין דאין מתנדב יין
עלייהו קמ"ל כמאן אזלא הא דתנן אמר
בקרבן ציבור מוקמינן ליה בת"כ
לנסכים לבד בלא זבח אבל עם
הזבח אפשר שיביא אם ירצה
ר"ש שבעה דברים התקינו בית דין וזה אחד
והיתה לכהן כמנחה.
דהכי תניא התם מנין שאין מקבלין
כדאמר לעיל עובד כוכבים
שתהא עבודתה כשרה בו.
מהן
עובד כוכבים ששלח עולתו ממדינת
שקלים מן העובדי כוכבים ת"ל ומיד
ה
ששלח עולתו כו' נסכים קרבין
(שם) אזרח.
משלו [וההיא] ברייתא אזרח
בן נכר לא תקריבו את לחם אין
הים ושילח עמה נסכיה קריבין משלו ואם
ד]
יא] י)
מביא נסכים כלומר מתנדב יין
לי אלא תמידין שנקראו לחם שאר
יכול לא תהא
לאו קריבין משל ציבור לימא ר' יוסי הגלילי
בלא זבח ואין העובד כוכבים
עולתו טעונה נסכים.
מתנדב יין בלא זבח יכול כו'
קרבנות ציבור מנין ת"ל מכל אלה
או אינו אלא
ולא ר"ע אפילו תימא ר"ע עולה וכל
ת"ל ככה.
ת"ל ככה עיכובא ועולתו טעונה
וקמ"ל קרא דאפילו בא העובד
להתיר שירי מנחת חוטא של כהנים.
[נסכים] משלו אם ירצה ואם
חבירתה מאן תנא להא דת"ר אזרח אזרח
ה]
3
והיתה לכהן.
כוכבים ומוסר לציבור אין מקבלין
אינו מביא משלו מביא משל
מביא נסכים ואין העובד כוכבים מביא נסכים
צבור וי"מ אזרח מביא נסכים
ו
ממנו וכ"ש שאין מקבלין ממנו
עם הזבח דכופין אותו להביא
יכול לא תהא עולתו טעונה נסכים ת"ל ככה
קרבנות של עצמו ומיהו השתא
נסכים עם עולתו ואין עובד
כוכבים מביא נסכים אין כופין
מני לא ר' יוסי הגלילי ולא ר"ע אי רבי יוסי
דאשמעינן איש איש דמקבלין מהן
אף מנחת חובתו אינה נאכלת.
אותו להביא יין משלו לנסכים
נדרים ונדבות מוקמינן נמי קרא
הגלילי הא אמר אפילו יין נמי אי ר' עקיבא
של זבחו יכול לא תהא עולתו
טעונה נסכים כלל ת"ל ככה
בבעלי מומין כדאיתא בתמורה
הא אמר עולה אין מידי אחרינא לא איבעית
רש"י כת"י
עיכובא דאף עולתו טעונה
ל) : אי לרבי יוסי הגלילי
נסכים ומשל צבור כדאמרינן
אימא ר' יוסי הגלילי ואיבעית אימא ר"ע
בלבו לשמים.
❖
(תמורה ג.)
לעיל ואם לאו מביא משל צבור
אפילו יין נמי. ולא מצי למימר דיין
אשר
איבעית אימא ר' יוסי הגלילי סמי מההיא
והא דקאמר סמי מכאן יין ה"ק
ו]
יקריבו לה' לעולה.
נמי דאמר רבי יוסי הגלילי בבא
דאין כופין אותו להביא יין
יין ואיבעית אימא ר"ע עולה וכל חבירתה:
ז]
לנסכים: ואיבעית אימא ר'
עם הזבח חדא דהכא מרבי ליה
רבינו גרשום
עקיבא והא דקאמר ואין העובדי
ר"ש אומר מנחת חוטא של כהנים
[וכו']:
מדכתיב ככה ואיהו מרבי ליה מלכל
נתנן לישראל.
בלבו לשמים. שיהא קרבנו
כוכבים מביאין נסכים בפני
מנה"מ דת"ר והיתה לכהן כמנחה
שתהא
ועוד מדחשיב ליה בהדי עופות
4
כליל: לכל נדריהם לרבות
עצמן אבל קרבנם טעון נסכים
שיתכפר
עובדי כוכבים שנודרין
כנסכים הבאים עם הבהמה
עבודתה כשרה בו אתה אומר
שתהא
ומנחות דבאין בפני עצמן ועוד
כישראל. (ורבא אשר יקריבו
בהן ישראל.
ולעיל קאמר דמשל צבור וא"ת
דמרבינן ברישא תודה ושלמים
עבודתה כשרה בו או אינו אלא
להתיר
לה' לעולה) זה גזל הגר.
אמאי לא כפינן ליה הא אמרינן
דכתיב אם אין לאיש גואל
לקמן האומר הרי עלי זבח בלא
ובריש תמורה משמע מ) [דהא]
מנחת חוטא של כהנים ומה אני
מקיים
להשיב האשם אליו וכו': הכי
נסכים כופין אותו ויביא זבח
מנחת
דאין עובד כוכבים מביא נסכים
קאמר נתנן לישראל ע"מ
ונסכים וי"ל דה"מ ישראל אבל
וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל
עובד כוכבים.
5
שיכפר בהן ישראל. שיזרוק
עכו"ם לאו בר כפיה הוא עי"ל
מיירי בבאין עם הזבח דגרסינן התם
העופות. והיין.
מנחת נדבתו אבל חובתו תהא נאכלת
דמן ויזכה בבשר ישראל
דה"פ דברייתא ואין העובד
קדשי עובדי כוכבים לא נהנין ולא
פרט לנזירות.
אוכלן. אבל נדר והביא סתם
כוכבים מביא נסכים אף עם
תלמוד לומר והיתה לכהן כמנחה מקיש
עולה ניהוי. מנחת עובד
הבהמה יכול לא יהא קרבנו
מועלין ואין מביאין עליהם נסכים
וזה אחד מהן.
כוכבים. ושלמים כמנחתו
טעון נסכים ת"ל ככה שאם יש
חובתו לנדבתו ח] מה נדבתו אינה נאכלת
וקאמר מנהני מילי ומייתי מברייתא
דנאכלין לכהנים: והיין
לו אוהבים ישראלים יביאו
אף חובתו אינה נאכלת אמר רבי
דהכא מיהו ברוב ספרים לא גרסי'
והלבונה שיכול להתנדב יין או
בעבורו ולא יהא קרבנו קרב
לימא.
ז
לבונה: (ולהביא) [א"כ מה
בלא נסכים ולכך התקינו ב"ד
עליהם אבל בספר רבינו גרשם כתוב
שמעון וכי נאמר והיתה לכהן כמנחתו
ת"ל] עולה פרט לנזירות.
שאם אין לו אוהבים יהיו באים
וכל אביזרא.
עליהם ובקונט' פי' כאן ואין העובד
כלומר עולה סתם יכולין לידור
משל צבור ויש שני גרסאות
והלא לא נאמר אלא כמנחה אלא להקיש
ואין העובד כוכבים
ולא עולת נזירות דאית בה
בזבחים כשני פירושים הללו
כוכבים מביא נסכים בלא קרבן:
מביא נסכים. שתהא עבודתה
מנחת
עולה ושלמים וחטאת אין
בפרק ב"ש לפי' ראשון גרסי'
כשרה בו.
אי
יכולין לידור: ר' עקיבא אומר
קדשי עובד כוכבים לא נהנין כו'
או אינו אלא.
אין לי אלא עולה שנודרין פרט
ואין מביאין נסכים וה"פ אין
ומה אני מקיים כו'. כמנחה.
לכל אלו: קמ"ל אידך קרא
מביאין נסכים בפני עצמן אבל
דאין העובדי כוכבים נוזרין.
הן צריכין להביא עם הזבח
לימא ר' יוסי הגלילי. דמרבי
ולפי' השני גרסי' אין מביאין
יין ולבונה: וכל אביזריהו. כל מה שצריך לה נודרין דהיינו נסכין: אזרח. כל האזרח יעשה ככה וכו' כתיב בנסכים: ואין העובד
עליהן נסכים אבל קרבנם טעון נסכים וה"פ אין מביאין העובדי כוכבים על קרבנם נסכים אבל קרבנם טעון נסכים משל צבור וגרסא
כוכבים מביא נסכים. מתנדב להביא נסכים בלא זבח: ת"ל ככה יעשה לכל עולות שטעונות נסכים: סמי מההיא יין. אלא מנין לרבות
אחרונה יש בפי' רגמ"ה ז"ל: ז] וכל אביזרא כל מה שצריך להם נודרין דהיינו נסכים הבאים עמה. רגמ"ה: ח] מה נדבתו כו' וא"ת מאחר
העופות והלבונה: והיתה לכהן כמנחה. במנחת חוטא כתיב: שתהא עבודת מנחתו כשרה בו. שאם היה הוא עצמו חוטא והביא
דאצטריך קרא והיתה לכהן כמנחה להך דרשא א"כ מהיכי תיתי שתהא עבודתו כשרה בו כלומר דמביא מנחתו אף במשמר שאינו שלו
מנחה יכול להקריבה הוא עצמו: או אינו אלא להתיר שיריה לאכילה: מה נדבתו אינה נאכלת ואינה נקמצת. דכתיב כליל:
וי"ל דאי לאו דאצטריך למכתביה למדרש שתהא עבודתו כשרה בו לישתק קרא מיניה וממילא ידענא דאין מנחתו נאכלת אבל מאחר
דאצטריך למכתביה למדרש שתהא עבודתו כשרה בו מקשינן נמי חובתו לנדבתו שלא נאמר שתהא כמנחת חוטא של ישראל: ט] יכולין
לנדור תיבת להביא ל"ש: י] יין ואימא: יא] בעצמו דכתיב והיתה: