אלו מנחות
נקמצות
פרק שביעי
מנחות עה.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מה להלן יציקה ובלילה אף כאן יציקה ובלילה. תימה למה לי
מה כאן.
א)
כט א ב
ד) סלת בלולה.
ב)
למילף מג"ש דקרבנך קרבנך תיפוק לי דמרבינן בסמוך
ג)
ל ג
ואי אפשר לבוללן. ה) כיצד עושה.
מדכתיב מנחה לרבות כל המנחות ליציקה ולא ממעטינן אלא מנחת
ד)
לא ד
כיצד הוא
❖
לב ה
מאפה ומצינו למימר דעיקר ג"ש למתן שמן בכלי אתיא ויציקה
עושה.
מאי היא.
ז]
ה)
ובלילה דהכא הוא הדין דבלאו ג"ש
אמר ר' שמואל.
הוה ידעינן מדכתיב מנחה ועוד
תורה אור השלם
מה כאן מתן
שמן בכלי אף להלן מתן שמן
נראה דבלילה נמי איצטריך ג"ש
ו) ז)
1. וְאִם מִנְחָה עַל הַמַּחֲבַת
בכלי ומה להלן יציקה ובלילה אף כאן
ח)
דמדכתיב מנחה לא מרבינן אלא
א]
קָרְבָּנֶךָ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשּׁמֶן
ט) י)
מַצָּה תִהְיֶה: ויקרא ב ה
יציקה ובלילה: חלות בוללן דברי רבי וחכמים
יציקה לחודה דעל יציקה כתיב ומרבינן
כ) ל)
2. וְכִי תַקְרִב קָרְבַּן מִנחָה
מיניה פתיתה לכל מנחות דפתיתה
מ) נ)
אומרים סולת: ת"ר 1 סלת בלולה א מלמד
מַאֲפֵה תַנּוּר סֹלֶת חַלּוֹת
מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי
ויציקה כתיבי בההוא קרא ומיהו צריך
ח] שפיר קאמרי
שנבללת סולת רבי אומר חלות בוללן שנאמר
ס)
מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן:
ליה רבנן.
לדקדק דבמנחת סולת ובמנחת העומר
ע) פ)
ויקרא ב ד
2 חלות בלולות אמרו לו והלא לחמי תודה
3. פָּתוֹת אֹתָהּ פִּתִּים וְיָצַקְתּ
דלא כתיב בהו נ) (בלילה) מתן שמן
נאמר בהן חלות ואי אפשר לבוללן ב] כשהן
עָלֶיהָ שָׁמֶן מִנְחָה הִוא:
❖
ס)
בכלי קודם לעשייתן (חולין) תינח
צ)
ויקרא ב ו
חלות אלא סולת כיצד עושה נותן שמן בכלי
ב
מחבת ומרחשת דכתיב קרבנך אלא
קודם לעשייתן ונותנה ונותן שמן עליה ובוללה
❖
שאר מנחות מנלן ואם נפרש מדכתיב
ק)
שיטה מקובצת
מנחה במחבת מרבינן כל מנחות
ולשה ואופה ופותתה ונותן עליה שמן וקומץ
ט]
א] ומה להלן כו'. וא"ת למה
לשלשה מתנות שמן א"כ ע) היכי
רבי אומר חלות בוללן שנאמר חלות בלולות
לי גז"ש ליציקה בהדיא כתיב
הגהות הב"ח
דממעטינן מאפה מיציקה מדכתיב
ויצקת עליה שמן ודרשינן
בשמן כיצד עושה נותן שמן בכלי
קודם
(א) רש"י
י] מאי
לקמן לרבות כל המנחות
עליה והיא נמעט נמי ממתן שמן
ג"כ
לעשייתה ונותנה ולשה ואופה ופותתה
ונותן
ליציקה וי"ל דמשום בלילה
תלמודא.
בכלי קודם לעשייתן דהנך תיבות גבי
(ב) ד"ה
איצטריך גז"ש ולא משום
יא] ו) (א)
עליה שמן ובוללה וחוזר ונותן עליה
שמן
ממה (ג) ד"ה
יציקה אבל קצת קשה היכא
הדדי כתיבי ויצקת עליה שמן מנחה
לא לישתמיט קרא
דלא כתיב קרבנך מנלן וי"ל
וקומץ אי אפשר ג] דקאמרי ליה רבנן
לרבי
היא ונראה לפרש דגבי שלשה מתנות
כו'. (ב) ז)
דכיון דליכא מנחה הצריכה
שמן ולא כתיב בה מיהא
מאי היא אמר רבי שמואל בר רב
יצחק
שמן כל המנחות למידות זו מזו בלא
(ד) ד"ה
חדא מתנה דשמן או מתן
❖
מנחה הבאה מחצה חלות ומחצה
שום ג"ש מסברא בעלמא דכיון
רביעית שמן היא היאך מתחלקת לכמה
רקיקין
שמן או יציקה או בלילה
(ג)
רקיקין.
דטעונות מתנות שמן נלמד סתום
וכיון דהכי הוא ילפינן להו
חלות: החלות טעונות בלילה ורקיקין משיחה:
כולהו במה מצינו ומיהו
מן המפורש כעין גלוי מילתא בעלמא
מוסף רש"י
אצטריך גז"ש דליכא למימר
תנו רבנן חלות בלולות ולא רקיקין
בלולין
והא דצריך הכא קרבנך לג"ש היינו
דנילף במה מצינו משום דאי
ח)
שיכול והלא דין הוא ומה חלות שאינן
כמין כי יווני.
לאו גז"ש הו"א כל חד וחד
משום דכיון דבמחבת כתיב יציקה
מושח
[במה] דכתיב בה דוקא אבל
טעונות משיחה טעונות בלילה רקיקין
אחרונה ובמרחשת כתיב מתן שמן
את הרקיק על פני כולו.
מאחר דגלי לן גז"ש דלאו
דוקא מעתה מצינו למילף
שטעונין משיחה אינו דין שטעונין
בלילה
ושאר השמן.
בכלי בתחילה ה"א שזו דינה בכך וזו
ר (הוריות יב.)
כולהו במה מצינו: ב] תיבות
רקיקין
דינה כך אבל אחר שמלמדינו בג"ש
תלמוד לומר חלות בלולות ולא רקיקין
בלולין
כשהן חלות נמחק: ג] אי
הבאים בפני עצמן.
אפשר שפיר קאמרי ליה רבנן
ליתן האמור של זה בזה ה"ה בכל
רקיקין משוחין ולא חלות משוחות
שיכול
לרבי מאי היא. ה"פ שפיר
המנחות חוץ ממאפה דמיעטה רחמנא
(כריתות ה:) מותר
קאמרי ליה רבנן כדאיתא
והלא דין הוא ומה רקיקין שאינן
טעונין
ט)
השמן נאכל לכהנים.
פ)
מיציקה ומשום דכתיבי מיעוטי גבי
בתוספתא דחזר לדבריהם
בלילה טעונין משיחה חלות שטעונות
בלילה
דבעינן בלילה מיהו מאי היא
יציקה הוא דאיצטריך ליה מנחה לרבות
מושחן וחוזר ומושחן.
דקאמרי אי אפשר לבוללן:
אינו דין שטעונות משיחה תלמוד לומר
כל המנחות ליציקה: שפיר קאמרי
ד] לא לשתמיט קרא:
❖
(להלן קו.)
ה] והחלות בוללן: ו] פתיתה.
רקיקין משוחים ולא חלות משוחות מאי
ליה רבנן ומאי היא. תימה מעיקרא
משמע אפי' מנחת סולת
פשיטא ליה דשפיר קאמרי רבנן
תלמודא אמר רבא לא לישתמיט ד] ולכתוב
ודלא כפי' רש"י בפירוש
למעוטי שתי הלחם ולחם הפנים.
החומש דאמר מנחה
רבינו גרשום
ואח"כ בעי מאי היא ועוד שאין מתרץ
חלות משוחות ורקיקין בלולין: כיצד מושחן
הנקמצת סולת אינה טעונה
כלום אקושיא זו ונראה לפרש דלאו
ובמנח' מחב' כתיב יציקה
פתיתה: ז] וכו' הס"ד ואח"כ
כמין כי והשאר נאכל וכו': מאי כמין כי
ובלילה: ואי אפשר לבוללן
מה"ד שפיר קאמרי ליה רבנן
קושיא היא אלא בניחותא קאמר
אמר רב כהנא כמין כי יווני: תנו רבנן
אלא סלת. דחצי לוג שמן
לר' לחמי תודה אי אפשר
דשפיר קאמרי ליה רבנן כדחזינן
היה בתודה ולא יותר
לבוללן חלות ונבללין סולת
מנחה הבאה מחצה חלות ומחצה רקיקין
לרבות כל המנחות לפתיתה.
כדאמרי' בפרק שתי מדות
בתוספתא דחזר בו רבי דאמר נראין
וה"ה למחבת ומרחשת הס"ד
חציו של חצי לוג לרקיקין
ומה"ד מאי: ח] מתיבות ע"א
תלמוד לומר אותה.
מביא לוג שמן וחוצהו חציו לחלות וחציו
דבריהן מדבריי ומאי היא כלומר
וחלות וחציו לרבוכה. ואי
שפיר כו' עד אמר ר' שמואל
ולא אוציא את הרקיקין.
לרקיקין וחלות בוללן ורקיקין מושחן ומושח
מאיזה טעם אמר ר' שמואל בר רב
אמרת דבוללן כשהן חלות
נמחק: ט] לבוללן החלות:
ה]
היאך יכול לבלול ל' חלות
י] תיבות אמר רבי נמחק:
יצחק רביעית שמן היא ומתחלקת
את הרקיק על פני כולו ושאר השמן מחזירו
תלמוד
של מצה בחצי לוג אלא
יא] והכי נמי תיבת משמע
לכמה חלות ולאחר אפייתן יבישות הן
(ד)
כשהן סלת נבללין: כיצד
נמחק:
לומר היא.
לחלות רבי שמעון בן יהודה משום רבי
עושה. למנחת מחבת ומנחת
ובולעות שמן מחמת האור וברביעית
מאי תלמודא.
שמעון אומר מושחן כמין כי ושאר השמן
מרחשת נותן מתן שמן וכו'
ומה
שמן לא ספקא להו:
חלות
ונותנה לסולת: שפיר
נאכל לכהנים: תניא אידך רקיקין הבאים
ג
קאמרי ליה רבנן לר'. מאי
שאין טעונות משיחה כו'. צריך לדקדק
י)
היא. כלומר אי שפיר אמרו
שני מיעוטין.
בפני עצמן מביא לוג שמן ומושחן וחוזר
אי שייך כאן כל חד וחד תיקום
ליה רביעית שמן הוא
כ)
בדוכתיה : כמין כי. צייר בקונט'
ומושחן עד שיכלה כל שמן שבלוג רבי שמעון
כדאמר חציו של חצי לוג
צ)
רש"י כת"י
דהינו רביעי' (דאמרי)
כמין טי"ת ובפירושי חומש פי' גימל ויש
בן יהודה אומר משום ר"ש מושחן כמין כי
[וחוציהו] חציו לחלות
ובוללה. מאי היא.
ק)
מפרשים כמין נון או כמין כ' ובערוך
ושאר השמן נאכל לכהנים: מתני' כל
ורקיקין ואי כשהן חלות
ד
נבללין היאך מתחלק לכמה
פירש דתניא בכריתות המלכים
רביעית שמן היא.
המנחות הנעשות בכלי טעונות פתיתה ו]:
חלות אלא כשהן סלת
ל)
מושחין כמין נזר והכהנים כמין כי
נבללין: מאי תלמודא.
גמ' למעוטי מאי אמר רב פפא למעוטי
דהללו בלולות ולא אלו
יוונית פירוש יצק שמן על ראש [אהרן]
אימא גלי בהני והוא הדין
שתי הלחם ולחם הפנים תנו רבנן 3פתות אותה
ויורד אילך ואילך כמין שני מרגליות
להני: אמר רבא א"כ
וזהו צורתו: אימא להוציא מנחה
פתים מנחה לרבות כל המנחות לפתיתה
דשניהן נבללין לא
לישתמיט קרא כו'. ושאר
יכול שאני מרבה אף שתי הלחם ולחם הפנים
כו'. הקשה בקונטרס גבי פתיתה נמי
השמן שנשתייר על משיחת
הרקיקין מחזירו עם השמן
לפרוך אימא להוציא מנחת כהנים ותירץ
ת"ל אותה 3 ויצקת שמן מנחה לרבות כל
מאי תלמודא.
של חלות: רקיקין הבאין
דמסתברא מנחת כהנים הוה ליה לרבויי
המנחות ליציקה יכול שאני מרבה אף מנחת
בפני עצמן דאי בעי רקיקין
מנחה הבאה חציה חלות וחציה
בדין מנחת מחבת שכן פתיתה כתיבא
מביא. ואי בעי חלות מביא:
מאפה תלמוד לומר עליה שמן אוציא את
רקיקין.
ה
למעוטי שתי הלחם ולחם
ביה בהדיא ושתיהן מנחת יחיד ונפש
מ)
הפנים. דאין נעשות אלא
החלות ולא אוציא את הרקיקין תלמוד לומר
כתיב בפרשה למעט שתי הלחם
מחזירו
נאפות בתנור: מאי
היא מאי תלמודא אימא להוציא מנחת כהנים
לחלות.
תלמודא. כלומר מה ראית
ולחם הפנים דציבור הן:
להוציא את אלו אימא
נאכל לכהנים.
אמר
איזהו
להוציא מנחת כהנים:
רקיקין הבאין בפני עצמן.
גמ' הנעשות בכלי למעוטי מאי.
פתות אותה פתים מנחה.
ומאי תלמודא.