עז:
התודה היתה באה
פרק שמיני
מנחות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מתני' מכולן. (א) לחמי
והקריב
מעשרה: שיהיו כל
תודה היה נוטל אחד
ממנו מן המחובר. פירש בקונטרס שיהיו כולן בכלי
א) נדרים יב: [לעיל עו. פסחים
ז א מיי' פ"ט מהל' מעה"ק
הקרבנות. שבלחמי תודה שוין בהפרשת תרומה: שלא יטול מקרבן. זה
לז: נדה ז: לקמן עח:], ב) נ"א
הלכה כא:
אחד כשיטול התרומה ונראה דאין צריך אלא מוקף
תרומת, ג) [לקמן פג: זבחים
ב [מיי' שם הלכה כב]:
תרומה על חבירו שלא יטול (ב) מזה שנים ומזה לא כלום משום דבעינן
בעלמא כמו ממנו דכתיב גבי תרומה (במדבר יח) ובהקומץ רבה
נז:], ד) [ע' בספר קרבן אהרן
ח ג מיי' שם הלכה ו:
שלא יטול מקרבן על חבירו: גמ' מן המחובר. דבעינן שיהו כל החלות ביחד
ט ד מיי' שם הלכה יג ופסק
דף כ"ה ע"ב מ"ש וע' צ"ק],
(לעיל כד.) משמע כפירוש הקונט' דדרשינן גבי מנחה והרים ממנו
❖
בשעת תרומה: איני יודע מכמה. חלות הוא נוטל אחת: בבכורים תרומה.
ה) [תרומה לה' מדבר שנאמר
לקולא ועי' בכ"מ:
בקומצו מן המחובר שלא יביא עשרון
דאמר מר (פסחים לו:) ותרומת ידך (דברים
בו ממנו תרומת ה' כצ"ל],
ו) צ"ל על חלת לחם חמץ
מתני' מכולם היה נוטל אחד מעשרה
בשני כלים ויקמוץ ומיהו התם נמי
יב) אלו הבכורים: מה תרומה דבכורים אין
א
והס"ד ואח"כ ד"ה מה להלן
מוסף רש"י
לה שיעור. כדאמרינן (פאה פ"א מ"א) אלו
בעי נגיעה כדאיתא בההיא שמעתא
תרומה שנאמר והקריב ממנו אחד מכל
עשרון כו' עשרונים כו' והס"ד
1
דברים שאין להם שיעור הפאה והבכורים
גופה דאפי' בכלי אחד אי לא נגע
אחד שלא יטול פרוס.
ואח"כ ד"ה מנחה תודה וכו'.
קרבן תרומה לה' אחד שלא יטול פרוס
א)
דכמה שירצה מביא: שאין אחריה תרומה.
צ"ק, ז) [שתים שני], ח) צ"ל
וכתיב אחד שלא יתן לו
מיבעיא לן התם בעשרון שחלקו
ותהיינה. צ"ק, ט) צ"ל הביא
. שלא
פרוסה
דכיון שנטל תרומת מעשר אין מפרישין
מכל קרבן שיהו כל הקרבנות שוות שלא
(פסחים לז:)
בביסא מהו לקמוץ מזה על זה צירוף
יטול מקרבן על חבירו.
מצה דכמה שמביא סלת לצורך
שוב ממנה תרומה אחרת: שיש אחריה
יטול מקרבן על חבירו לכהן הזורק את
דאורייתא או דרבנן: ואל יוכיחו
דמכל מין ומין בעי למישקל
חמץ הביא לצורך מצה והס"ד.
1
תרומה. שהרי עדיין יש לו להפריש כל
צ"ק, י) צ"ק מ"ז, כ) דברים
חדא חדא, מחמץ חדא
דם השלמים לו יהיה והשאר נאכל לבעלים:
בכורים שיש אחריהם תרומה. ומהאי
תרומותיו: דנין. (ג) תרומת לחמי תודה
יב, ל) [ויקרא כג], מ) חלה פ"ב
ומחלות חדא ומרקיקין חדא
❖
גמ' תנו רבנן והקריב ממנו מן המחובר
ומרבוכה חדא, אבל לא שקיל
מ"ז,
הנאכלת במקום קדוש שנאכלת בירושלים
טעמא נמי ליכא למילף מתרומה
מחד מין בלבד על תלתא
גדולה: מאי מחובר איכא. פירש
מתרומת בכורים הנאכלת בירושלים: תלמוד
אחד שלא יטול פרוס מכל קרבן שיהו כל
ב
(נדרים יב:). שכל מה
לומר ממנו.
אחד מכל קרבן
(ויקרא ז)
שאתה מביא ממקום
בקונטרס דס"ד דהאי דפריך
תורה אור השלם
הקרבנות שוות שלא יטול מן הקרבן על
תרומה לה' לג"ש דכתיב בלחמי תודה ממנו
אחר. חמץ יהא כזה עשרון
דבתחילה היה מנתח הבשר ואחר כך
חבירו תרומה לה' איני יודע מכמה היא
לחלה, להביא לחמי תודה
1. וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ אֶחָד מִכָּל
תרומה לה' ונאמר בתרומת מעשר (במדבר
נוטל האימורים וקשה דאכתי יכול
כדדרשינן ליה בפרק התודה
קָרְבָּן תְּרוּמָה לַיְיָ לַכּהֵן
יח) והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר וגו':
❖
הריני דן נאמר כאן תרומה ונאמר בתרומת
(להלן פג: בכת"י).
הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמים לוֹ
להקיף או בכלי אחד כדפירש לעיל
אבל איני יודע מכמה. קמח הוא עושה
ויקרא ז יד
יִהְיֶה:
מעשר 2 תרומה מה להלן אחד מעשרה
החלה של חמץ: נאמר כאן לחם. חמץ ו).
בקונטרס ונראה לפרש דפריך למה
2. כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי
אף כאן אחד מעשרה או כלך לדרך זו
תודה ושתי הלחם באין מנחת חמץ עם
רבינו גרשום
יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַייָ
לי קרא דפשיטא דמחובר הוא:
תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לנַחֲלָה
הזבח: מה להלן עשרון לחלה. דכתיב
נאמר כאן תרומה ונאמר בבכורים תרומה
אמר
3
שלא יטול מקרבן על חברו.
עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ
ז)
(ד)
(ויקרא כג) (שנים ושני) עשרונים וגו':
שלא יטול ד' חלות תרומה
מה להלן אין לה שיעור אף כאן אין לה שיעור נראה למי דומה דנין
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ
לחמי תודה ולחם הפנים באות מארץ
ממין אחד על השאר: ממנו
במדבר יח כד
נַחֲלָה:
תרומה שאין אחריה תרומה מתרומה שאין אחריה תרומה ואל יוכיח בכורים
3. לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל
ומח"ל ושתי הלחם אין באות אלא מן
מן המחובר. שיהו כל חלות
לפניו בשעת תרומה. ושיהו
בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ
הארץ דכתיב בהו (שם כג) ממושבותיכם
שיש אחריהן תרומה או כלך לדרך זו דנין תרומה הנאכלת במקום קדוש
שלימין: בבכורים תרומה.
וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכרֹת
תביאו לחם תנופה מה תלמוד לומר תביאו
כדאמ' ותרומת ידך אלו
מתרומה הנאכלת במקום קדוש ואל תוכיח תרומת מעשר שנאכלת בכל
בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל נְדרֶיךָ
שהרי כבר נאמר
והקרבתם מנחה
(שם)
הבכורים: ממנו תרומה
אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ
מקום תלמוד לומר ממנו תרומה לה' וכתיב בתרומת מעשר ממנו
חדשה ומצי למימר ממושבותיכם לחם תנופה
לג"ש: אחת מעשר. תרומת
וּתְרוּמַת יָדֶךָ: דברים יב יז
4. מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאÇ וּ
מעשר. שאין ת"ל תביאו.
ומה תלמוד לומר תביאו שכל שאתה מביא
תרומה לגזירה שוה למדנו לתרומה שהיא אחד מעשרה אבל איני יודע
ב)
שהרי כבר נאמר והקרבתם
לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי
ממקום אחר כעין זה חמץ ועם הזבח יהיו
מכמה היא חלה הריני דן נאמר כאן לחם ונאמר להלן בשתי הלחם
מנחה חדשה לה'
עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינה חָמֵץ
כזה: אי מה להלן. בשתי הלחם שני
ממושבותיכם תביאו לחם
תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַיְיָ:
לחם מה להלן עשרון לחלה אף כאן עשרון לחלה או כלך לדרך זו
4
עשרונים ותו לא אף כאן שתי עשרונים
תנופה ומה ת"ל תביאו שכל
ויקרא כג יז
5. וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת
וכו': אי מה להלן בשתי
ותו לא: תלמוד לומר תהיינה. יתירה
נאמר כאן לחם ונאמר בלחם הפנים לחם מה להלן שני עשרונות אף
5
הלחם שני עשרונין ותו לא
לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה ללֶּחֶם
לרבוייא היא. ואף על גב דכתיב בשתי
כאן שני עשרונות נראה למי דומה דנין מנחה הבאה
חמץ עם הזבח
אף כאן ב' עשרונין ותו לא
לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לַיְיָ:
הלחם יליף לתודה דאם אינו ענין לב'
ת"ל תהיינה. דחד יו"ד
ויקרא כד ז
ממנחה הבאה חמץ עם הזבח ואל יוכיח לחם הפנים שאינו בא חמץ
הלחם דהא כתיב שתי עשרונים תנהו ענין
6. עַל חַøת לֶחֶם חָמֵץ
יתירא למילף דהוו עשרה
עשרונין: והקריב ממנו. מן
עם הזבח או כלך לדרך זו דנין מנחה הבאה מארץ וחוצה לארץ מן
יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל זֶבח תּוֹדַת
לחמץ שבתודה דליהוו עשרה עשרונים:
המחובר: ונילף מתרומת
ויקרא ז יג
שְׁלָמָיו:
למדנו י' לחמץ. משתי הלחם שהוא חמץ
החדש ומן הישן ממנחה הבאה מארץ וחוצה לארץ מן החדש ומן הישן
7. אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ
מדין. אחד מחמשים:
(ה) ד] תהיינה ח) בחמץ כתיב י' למצה
מתרומת חלה: דכתיב חלה
וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה
ואל יוכיחו שתי הלחם שאין באות אלא מן החדש ומן הארץ תלמוד
מנין: נגד חמץ ה] ט) הבא. דכמה שמביא
תרימו תרומה והיא א'
חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן
מכ"ד: או דילמא בו
(ו)
לומר ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים שאין תלמוד לומר תביאו
סולת לצורך חמץ הבא מצה: י' לחמץ.
וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים
ג)
4
וחמישיתו. בו ומתו בו ולא
בַּשָּׁמֶן וְסֹלֶת מֻרְבֶּכת חַøת
נפקא לן משתי הלחם י' למצה מדרשא
ומה תלמוד לומר תביאו שכל מה שאתה מביא ממקום אחר הרי הוא
באחר. וחמישיתו ולא על
בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן: ויקרא ז יב
ו]
לנגד חמץ הבא מצה: תלמוד לומר אם
8. וְאֵת כָּל חֶלְבּוֹ יָרִים
אחר: מדמעת או אינה
❖
כזה מה להלן עשרון לחלה אף כאן עשרון לחלה א] אי מה להלן שני
על תודה וגו'. בהאי קרא כתיב ג' מיני
מדמעת. דההוא לא מיעט:
מִמֶּנּוּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחה:
עשרונות אף כאן שני עשרונות תלמוד לומר תהיינה למדנו עשרה
ויקרא ד יט
מצה: מן המחובר. משמע שיהא הכל
ד)
9. מִמַּחֲצִיתָם תִּקָּחוּ וְנָתַתּה
שלם המ' חלות שלם והתרומה דבשעת
לחמץ עשרה למצה מנין תלמוד לומר על חלות לחם חמץ נגד חמץ
6
שיטה מקובצת
לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן תְּרוּמת יְיָ:
תרומה יהא הכל שלם והיינו דפריך אלא
במדבר לא כט
הבא מצה נמצאו עשרים עשרונות לחמי תודה עשרה לחמץ ועשרה
מעתה וכו' הכא י) (נמי) מאי מחובר איכא
01. וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחם
א] [אי מה להלן שני
למצה יכול עשרה שבמצה לא יהו כולן אלא ממין אחד תלמוד לומר
(ז)
עשרונות]. אשתי הלחם קאי
דקס"ד שהוא מנותח בשעת שנוטל
הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַיְיָ:
במדבר טו יט
[ונראה] לפרש ת"ל תהיינה
החלב: שלא ינתח בשר קודם כו'.
אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולות
ב]
7
11. וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי
דהוא ריבוי [וכיון] דכתיב
וכה"ג הוי מחובר בשעת הפרשה: ונילף
בה ריבויי ויש לפנינו לדון
וְלֹא יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא וּמֵתוּ
בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת מרבכת וגו' נמצאו שלשה עשרונים
מתרומת מדין. דהויא אחד מנ': ולילף
[להשוות] דיניהם יש לנו
בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ אֲנִי יְי
❖
ושליש לכל מין ומין ושלש חלות לעשרון ונמצאו לחמי תודה ארבעים
מְקַדְּשָׁם: ויקרא כב ט
לדון המרבה וא"כ נדון מה
מתרומת חלה. דהוי אחד מארבעים
להלן עשרון לחלה אף כאן
ושמונה: בו וחמשיתו כו'. ומתו בו
נוטל מהן ארבע ונותן לכהן והשאר נאכלים לבעלים אמר מר והקריב ממנו
עשרון לחלה: ב] תיבות
ולא באחר וחמשיתו ולא על אחר:
חלות מצות כו' סולת מרבכת
הגהות הב"ח
מן המחובר אלא מעתה דכתיב 8 ואת כל חלבו ירים ממנו התם מאי
מדמעת. כשאר תרומה שאם נפלה לתוך
נמחק: ג] ממנו תרומה לה':
מחובר איכא כדרב חסדא אמר אבימי דאמר רב חסדא אמר אבימי
(א) רש"י ד"ה מכולן מכל
ד] דתהיינה בחמץ: ה] הכא
חולין שיהא צריך להעלותה באחד ומאה
לחמי: (ב) ד"ה שלא וכו' שלא
מצה: ו] מדרשא דנגד:
דגבי דימוע לא אשכחן מיעוט בקרא: מאי
שלא ינתח בשר קודם שיטול אימורין אמר מר נאמר כאן תרומה ונאמר
ג
יטול מן אחד שנים ומזה:
תלמודא. היכי משמע מן תהיינה י' עשרונות:
(ג) ד"ה דנין תרומה
בתרומת מעשר תרומה ונילף מתרומת 9 מדין $ דנין תרומה הנוהגת
הנאכלת כו' לחמי תודה:
רש"י כת"י
לדורות מתרומה הנוהגת לדורות ואל תוכיח תרומת מדין שאינה נוהגת
(ד) ד"ה מה להלן וכו' וגו'
מתני' נוטל אחד. הכהן נוטל אחד מעשרה
הס"ד ואח"כ מ"ה מנחה
לדורות ונילף מתרומת חלה תנא דבי ר' ישמעאל דנין דבר שנאמר
01
תרומה: שיהיו כל הקרבנות. כל המינין יהיו
הבא מן הארץ כו' לחמי
שוין עשר חלות: שלא יטול. תרומה: מקרבן
תודה: (ה) ד"ה למדנו וכו'
בו ממנו ג] (תרומת ה' מדבר שנאמר בו תרומה לה') לאפוקי תרומת
ה)
דתהיינה: (ו) ד"ה נגד וכו'
על חבירו. שאם היה ממין זה חמשה וממין
חלה דלא נאמר בו ממנו תרומה לה' בעי רבא תרומת לחמי תודה
לצורך חמץ תביא לצורך
זה חמשה עשר לא מפריש מזה על זה:
גמ' מן המחובר. שיהיה כולן בכלי אחד
מצה: (ז) ד"ה מן המחובר
חייבין עליהן מיתה וחומש או אין חייבין עליהן מיתה וחומש כיון דאיתקש
וכו' מאי מחובר איכא שהרי
ליטול תרומה: איני יודע מכמה. חלות הוא
❖
לתרומת מעשר כתרומת מעשר דמי או דלמא בו וחמשיתו מיעט
מנותח:
11
נוטל אחד: ונאמר בתרומת מעשר תרומה.
והרמותם ממנו תרומת ה' לכהן ובלוים כתיב
רחמנא מדמעת או אינה מדמעת תיקו אמר מר ת"ל תהיינה מאי תלמודא
ד
האיקראבמעשרמןהמעשר:בכוריםישאחריהם
אמר
גליון הש"ס
תרומה. דלאחר שהביא בכורים כשהוא קוצר
תבואתו מפריש תרומה ומעשרות: [במקום קדוש]. לחמי תודה ובכורים אין נאכלין אלא בירושלים דכתיב כ) לא תוכל לאכול בשעריך [וגו'] ונדבותיך ותרומת ידך: שאין ת"ל תביאו.
גמ' דנין תרומה הנוהגת
דהא לעיל מיניה כתיב והקרבתם מנחה חדשה והוי מצי למכתב ממושבותיכם לחם תנופה: שכל הבאות שאתה מביא. הדומות [לזה] שבאין חמץ: יהיו כזה. עשרון לחלה:
לדורות. עיין יומא כד ע"א
אי. דרוש להך גיסא מה בשתי הלחם שתי עשרונות ותו לא אף כאן בחמץ שבתודה שני עשרונים לעשר חלות: ת"ל. בשתי הלחם תהיינה. ולקמן מפרש מאי תלמודא
תוס' ד"ה מתרומת:
ומפרש דמריבוי דשני יודין דריש חד יו"ד דתהיינה אתביאו לחם דאוקימנא בלחמי תודה קאי דאי אשתי הלחם לא מצי למכתב יו"ד דהא שתים שני עשרונים כתיבי ל):
ת"ל על חלות (מצות) לחם חמץ. ולעיל מיניה כתיב והקריב על זבח התודה חלות מצות וסמיך ליה על חלות לחם חמץ: אם על תודה. דשלשה מינין כתיבי בקרא:
מאי מחובר איכא. דס"ד דקא פריך דתחלה היה מנתח הבשר ואח"כ האימורים: מתרומת מדין. נפש אחת מחמש מאות: תרומת חלה. דקיי"ל מ) אחד מכ"ד:
(בכורים) [תרומת חלה] לא כתיב בהו ממנו. אבל לחמי תודה ותרומת מעשר כתיב בהו ממנו: חייבין עליהן מיתה. במזיד וקרן וחומש בשוגג זר האוכלה: כתרומת
מעשר דמי. דתרומה מעליא היא וחייב: או דלמא. מיעט רחמנא גבי תרומת תבואה ומתו בו כי יחללוהו בו חייב מיתה
אחרת: וחמישיתו. ואת
ולא בתרומה
אשר חטא מן הקדש ישלם וחמישיתו יוסיף עליו חמישיתו דהאי ולא חמישיתו דאחרינא: