כל
המנחות
פרק
ראשון מנחות
י.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
על
דהא כתב בהן יד ורגלנ) בדם האשם לעיל מיניה: חד. על בהן בין דיד
דם האשם ועל מקום דם האשם למאי אתו. פירוש דלכתוב או
א) ב)
סד א
אידי ואידי על מקום או אידי ואידי כט] על דם: אמר רבא
ג) ד)
בין דרגל: להכשיר צדדין. של בהן דדרשינן לקמן על בסמוך
ה) ו)
סה ב
❖
כדכתיבס) ועליו מטה מנשה: וחד. על בהן בין דיד בין דרגל לפסול צידי
מאחר דכתב על דם כו' וכתיבא ימנית בדם על בהן ידו הימנית כו'
ז)
צדדין בשר התחתון שכנגד הכף דעל אמרינן ולא תחת: על דם האשם.
למה לי. דנהי דעל בהן דעני ודעשיר צריכין לצדדין ולצידי צדדין מ"מ
ח)
דעשיר ועל מקום דם האשם דעני:
ימנית למאי אתא אלא אמר רבא יד
ט)
שיטה מקובצת
י)
למה לי. כלומר תרי קראי למה לי
יד לקמיצה יד ימנית דשמן דמצורע
(דהא כתב על דם האשם) חד להכשיר
א]
א] תיבות דהא כתב על דם
בשלמא חד כתביה לאשמועינן דיתן
עשיר אתא לג"ש דקמיצה ודמצורע
צדדין וחד לפסול צידי צדדין על דם האשם
כ)
האשם נמחק: ב] ועל מקום דם
1
ל)
שמן על הדם ולא אצלו אלא מקום
עני לפרשה שנאמרה לשנות כך פירוש
יא]
האשם למאי אתו הנהו צריכי:
ב] על מקום דם האשם למאי אתו הני צריכי
מ) נ)
ג] תיבות על דם האשם נמחק:
דם למה לי: הוה אמינא איתיה אין.
הסוגיא ל] לפירוש הקונטרס וקשה
ס)
ד] מקום דם: ה] הימנית דכתיבי
אי כתב רחמנא על דם האשם הוה אמינא
איתיה לדם יתן השמן אבל נתקנח
דמשמע לרבא דימנית דדם איצטריך
ע) פ)
בשמן דמצורע ל"ל: ו] תיבת
איתיה אין נתקנח לא כתב רחמנא על מקום
העני נמחק: ז] שמאלית למאי
הדם לא יתן השמן: יב] הויא חציצה.
בין בעני בין בעשיר ואמאי לא ילפי
אתא והשאר נמחק: ח] וטבל
ואי כתב רחמנא על מקום הוה אמינא דוקא
בין שמן לבהן וליפסל דרחמנא אמר
מהדדי כמו (נמי) בצדדין ובצידי
צ)
נ"א והזה הכהן באצבעו
נתקנח אבל איתיה אימא הוי חציצה קמ"ל
הימנית: ט] בשמאל פסול. תימה
על בהן להכי איצטריך על דם: אמר
צדדין והוה לן למימר דימנית דדם דעני
❖
ק)
מאי פריך היינו גז"ש דיד יד
רבא כו' יג] וכתב ימנית בדם. למה לי
הוי לפרשה שנאמרה ונשנית כמו
על דם האשם: אמר רבא מאחר דכתיב על
ג]
לקמיצה ושמא י"ל דפריך
למיהדר ולמכתב ימנית בשמן לא
ימנית דשמן דעני ושמא לענין ימנית
מקדוש קומץ: י] קבלה דדבר
יד]
דם האשם ועל מקום ד] [דם] האשם וכתיבא
המעכב כפרה הוא ותנן קבל כו'
תורה אור השלם
צ) לא הוו ילפי אי לאו דהוו כתיבי
לכתוב לא בעני ולא בעשיר נהי דעל
ימנית בדם על בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו
והשאר נמחק: יא] אלא אידך
בהדיא כיון דחלוקין בקרבנותיהם
בהן יתירי איצטריכו דעני ודעשיר
1. וּמִיֶּתֶר הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ
למה לי והס"ד: יב] מה"ד אימא
הימנית וכתיבי בשמן דמצורע עשיר ועני
ה]
הוי: יג] וכתיבא ימנית:
יִתֵּן הַכֹּהֵן עַל תְּנוּךְ אֹזן
אע"ג דילפי מהדדי לצדדין ולצידי צדדין
להכשיר צדדין ולפסול צידי צדדין אלא
יד] תיבות לא לכתוב נמחק:
הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית ועַל בֹּהֶן יָדוֹ
למה לי אלא אמר רבא $ יד יד לקמיצה רגל
ימנית למה לי: אלא אמר רבא. ליתא
עוד קשה דמשמע שבא רבי ירמיה
טו] ימנית דשמן בין דעשיר בין
הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רגְלוֹ הַיְמָנִית
רגל לחליצה אוזן אוזן לרציעה שמאלית
עַל דַּם הָאָשָׁם: ויקרא יד יז
דעני למה לי ותיבת דבין נמחק:
למאי דאפק' קמיצה דשמאל פסול
להקשות לרבי זירא ולפירוש הקונטר'
2. וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחטָּאת
טז] רגל דמצורע עשיר כו'
( העני) למאי אתא אמר רב שישא בריה
ו]
מדרשת דארבעה שמאלית דאם כן
לא מקשי מידי ועוד קשה הא דלא
דכתיב בחליצה וחלצה וגו' אף
בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קרְנֹת מִזְבַּח
רגל דחליצה ימנית הס"ד
דרב אידי ליפסול ימין דכהן במצורע שלא
ימנית טו] דבין שמן דעשיר בין שמן
נקט ר' ירמיה נמי תנוך אוזן ועוד
הָעֹלָה וְאֶת כָּל דָּמהּ יִשְׁפֹּךְ אֶל
יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ: ויקרא ד לד
ומה"ד אזן דמצורע דשמן:
דעני למה לי אלא ימנית דשמן דעשיר
כיון דר' ירמיה לא בעי על בהן למה
תאמר ומה במקום שלא נתרבתה שמאל
3. וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבּעוֹ
יז] שמאלית דעשיר: יח] כגון א)
לההיא דרשה אתיא: יד יד לקמיצה.
שלא נתרבתה שמאל בכל שאר
לי אלא מכח דכתיב על דם האשם ועל
הַיְמָנִית מִן הַשֶּׁמֶן אשֶׁר עַל
נתרבתה ימין במקום שנתרבתה שמאל אינו
קרבנות נתרבתה ימין כדאמרינן
כַּפּוֹ הַשְּׂמָאלִית וְהִזָּה מִן
כתיב במצורע עשיר ידו הימניתע) דלא
מקום דם האשם אם כן הוה ליה
דין שנתרבתה ימין ואידך שמאלית ז] ויד
לקמן כ"מ שנאמר אצבע או
הַשֶּׁמֶן בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פּעָמִים
איצטריך וכתיב בקמיצה יד וימלא
למימר מאחר דכתיב על דם האשם
פ)
ויקרא יד טז
כהונה אינו אלא ימין הס"ד
לִפְנֵי יְיָ:
ורגל ימנית דעני למאי אתא לכדתנא דבי ר'
4. וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם ירְחַץ
ומה"ד מקום שנתרבה שמאל
כפו
מה יד מצורע ימנית
ועל מקום דם האשם על בהן למה לי
כגון: יט] דהאי (אכף) [כף]:
בַּמָּיִם וְהִקְרִיב הַכּהֵן אֶת הַכֹּל
ישמעאל כל פרשה שנאמרה ונשנית לא
אף דקמיצה ימנית: רגל. שמן
כדקאמר רבא ונראה לפרש דפריך
טז]
כ] דעני דמייתר: כא] ובפרשת
וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה עלָה הוּא
נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה אמר
עני: כב] ממצורע עשיר. נ"א עני
אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיְי:
דמצורע עשיר למידרש חליצה בגזירה
משום דדריש רבי זירא מכפו דכל מקום
ויקרא א יג
דכתיב ביה והזה הכהן באצבעו
רבה בר בר חנה אמר ר' שמעון בן לקיש כל
שוה דרגל רגל דכתיב נמי בחליצה
שנאמר כף אינו אלא ימין אם כן בעל
5. וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקר לִפְנֵי יְיָ
הימנית מה אצבע וכהונה דהכא
ימין אף דעלמא נמי ימין ואע"ג
וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכּהֲנִים
וחלצה נעלו מעל רגלו מה
בהן ידו דהוי דומיא דכף לא הוה צריך
מקום שנאמרה אצבע וכהונה אינה אלא
דבעשיר נמי כתיב וטבל הכהן
אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת הדָּם עַל
רגל דמצורע ימנית אף חליצה ימנית:
למכתב ימין ולפי הספרים דגרסינן
ימין קס"ד אצבע וכהונה בעינן כדכתיב
את אצבעו הימנית מההיא לא
הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב אֲשׁר פֶּתַח אֹהֶל
❖
ויקרא א ה
גמרינן דלגופיה איצטרך אבל
ואוזן. דשמן עשיר דלא איצטריך אתי
במצורע עשיר למה לי לאו דוקא והוא
מוֹעֵד:
ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו וגמר
2
דעני לא אצטריך דכיון דכל דרך
למדרש אזן אזן דרציעה דכתיב ורצע
הדין דהוה פריך מצורע עני אלא נקט
הזאתו כעשיר הא נמי כעשיר
ממצורע דכתיב ח] 3 וטבל הכהן את אצבעו
אדניו את אזנו מה דמצורע
עשיר משום דאפילו בעשיר קשיא ליה
הלכך מינה גמרינן: כג] מה"ד
גליון הש"ס
הימנית הרי קמיצה דלא כתיבא בה אלא
והרי קמיצה בקמיצה כתיב
ימנית אף דרציעה ימנית והך גזירה
אמאי איצטריך חד להכשיר צדדין וחד
גמ' יד יד לקמיצה.
כהונה וקמץ הכהן הס"ד ומה"ד
❖
כהונה ותנן קמץ בשמאל פסול אמר רבא
ט]
שוה מפורשת בפ"ק דקדושין
לפסול צידי צדדין פירוש ימנית דעשיר
ותנן במס' תמיד גבי הולכת:
כד] ודאי רגל של ימין הוא
או אצבע או כהונה
אמר ליה אביי הרי
ודעני לא דריש להו רבא כדלקמן כל
וימנית דעני ואע"ג דימנית לא משמע
דחשיב הלכך הראש שהוא דבר
הולכת אברים לכבש דכתיב בהו כהונה
פרשה שנאמרה ונשנית לא נשנית
לא צדדין ולא צידי צדדין מייתורא
חשוב היה מוליך בימין והירך
מוסף רש"י
בשמאלו הס"ד ומה"ד ובית
כו': שמאליתיז] למאי אתא. דעשיר
בעלמא דריש ובמילתיה דרבא גרסינן
דכתיב והקריב הכהן את הכל המזבחה
4
יד יד לקמיצה.
עורו לחוץ מקום החתך היה
לא איצטריך למאי אתא בשלמא קמא
מאחר דכתיב על דם האשם ועל מקום
ואמר מר זו הולכת אברים לכבש ותנן
כנגד האיש כדי שלא יראה
מבחוץ שניוול הוא קתני מיהא
לגופיה שמאלית ולא ימנית אלא
דם האשם וכתב ימנית בדם של מצורע
הרגל של ימין בשמאל ובית עורה לחוץ כי
א
הולכה בשמאל אע"ג דכתב
תניינא למאי: במקום יח] שנתרבתה
עשיר
ימנית דכתב בשמן דמצורע
כו': כה] דאפשר לשחוט
אמרי' או אצבע או כהונה בדבר המעכב
שמאל. כגון הכא דכתיב לעיל
ק)
עני
למה לי ואיני יכול ליישבו יפה
ולנתח: כו] לרבנן קאמר דאמרי
כפרה והרי קבלה י] דבר המעכב כפרה
פסול: כז] עני ותיבת עשיר
וצריך לדקדק בו: שמאל למאי
שמאלית כל שכן שנתרבתה ימין להכי
נמחק: כח] אצבע בהדה משום:
הוא וכתב בה כהונה דכתיב והקריבו בני
5
משמאל שני דעשיר קא בעי
אתא שמאלית אחרינא בעשיר גופיה
לחליצה.
אתא.
כט] ואידי על דם או אידי ואידי
(זבחים כד:) רגל רגל
על מקום. ולפרש"י קשה דאי
אהרן הכהנים את הדם זו קבלת הדם
דקמא
אתא לגופיה להכשיר שמאל
דשינה עליו הכתוב לעכב שמאלית
לחליצה.
לא הוי כתיב אלא חד לא הוי
ומשני
דאתא למעט ימין ולמיעוט
ולא ימנית. ואי קשיא הוי מיעוט אחר
ותנן קבל בשמאל פסל ורבי שמעון
דרשינן להכשיר צדדין ולפסול
ב
צידי צדדין: ל] לפירוש
אחר מיעוט דנרבי ימין אין לדרוש
מיעוט לאו פירכא היא דשמאלית קמא
מכשיר לר' שמעון קאמרת ר"ש תרתי בעי
הקונטרס. לשיטת הקונטרס
דא"כ לא לכתוב אלא חד והדר בעי
לאו מיעוט הוא דכיון דקיימא לן ג"ש
קשה טובא חדא [דא"כ הא]
ומי בעי רבי שמעון תרתי והתניא ר"ש אומר
דא"ל ר"י לרבי זירא לא קאי
ואידך שמאל למאי אתא היינו דעני:
דיד יד לקמיצה הוה אמינא נמי
כל מקום שנאמרה יד אינה אלא ימין אצבע
אדרשא דרבי זירא אלא מתוך
והרי שהתחיל לדרוש הפרשה קדריש
נדרוש ג"ש האי כף דתיהוי ימנית
יט]
אינה אלא ימין אצבע לא בעיא כהונה כהונ' בעי' אצבע אלא כהן למה לי בכהונו
(יבמות ע:)
נמי הא אבהן ידו ולא משמע כן
ואיצטריך למיכתב שמאל לאכשורי
והרי
אלא משמע דקאי משום דרבי
שמאל ולעולם כל שכן ימין להכי כתב
זירא דריש שמאלית למימר כאן
רחמנא שמאלית אחרינא למעוטי ימין: ואידך שמאלית דעני. מיותר למאי אתא: שנתחדש בה. ופרשת עני נתחדש קרבן
כ]
כא]
שמאלית כו' ועוד דפי' על בהן
(שם קד.)
ידו כו' למה לי כיון דכתיב על
עולה ויורד: קס"ד אצבע וכהונה בעינן. דלא אמרינן ימין אלא אם כן [כתיב] אצבע וכהונה כגון חטאת דכתיב ביה ולקח הכהן
דם האשם אם כן הו"ל לפרש
מדם החטאת באצבעו ההיא ודאי ימנית הוא דגמר כב] ממצורע עשיר דכתיב ביה וטבל הכהן את אצבעו הימנית
לתלמודא מתחלה מאחר דכתיב
על דם האשם ועל מקום דם
מה אצבע וכהונה דהכא ימין אף דעלמא נמי ימין: כג] ותנן. במסכת תמיד בהולכת אברים הרגל של ימין היה מוליך בשמאל
(קידושין
האשם כו' כמו שמפורש בסוף.
משום דאמרינן במסכת יומא סדר אברים הראש והרגל היה נושא בבת אחת והאי רגל מדאזיל בהדי רישא ודאי רגל כד] ימין
טו.)
ועוד דפי' ימנית דעני נשנית
משום דבר שנתחדש בה א"כ
הוא דחשיב הלכך הראש שהוא כבד וחשוב היה מוליך בימין והירך בשמאל ואע"ג דכתב בהו כהן: ומשני לעולם או אצבע או כהונה.
כל
(שבת קלא.)
הו"ל לפרושי בהדיא כמו
וכי אמרינן אינה אלא ימין בדבר המעכב כפרה דומיא דהזאות דמצורע לאפוקי הולכה דלא מעכבא דאפשר כה] לפשוט ולנתח אצל הכבש אי
מקום שנאמרה אצבע
שמפרש בשמאלית. ועוד כי
וכהונה אינה אלא ימין.
היכא דקשיא ליה על בהן ידו
נמי אם יש כהנים הרבה יושיטו זה לזה: והא קבלה דמעכבא כפרה. דאי אפשר שלא יתקבל הדם בכלי וכתב בה כהונה והקריבו בני
קס"ד
למה לי ה"נ הו"ל למיפרך על
אהרן את הדם ואמרינן בתורת כהנים והקריבו זו קבלת הדם ותנן רבי שמעון מכשיר קבלה בשמאל: לרבי שמעון קאמרת.
אצבע וכהונה בעינן.
אזן תנוך למה לי שהוא ראשון
כלומר מדרבי שמעון פרכת בתמיה: תרתי בעי. אצבע וכהונה וכי קאמר ריש לקיש או אצבע או כהונה לרבנן קא אמר
בפסוק. לכך פי' ר"י דכולהו הני
כו]
פירכא קיימי אהא דדריש רבי
דפסול: יד אינה אלא ימין. דגמר מידו הימנית דמצורע כז] [עשיר]: ומשני אצבע לא בעיא כהונה. דהיכא דכתב אצבע אע"ג
זירא שמאלית לומר הא כל
דלא כתב כהן אינו אלא ימין ומשכחת לה באחרי מות ולקח מדם הפר והזה באצבעו הרי אצבע בלא כהונה: כהונה בעיא אצבע.
מקום כו' וה"פ כיון דדרשת
כ"מ כו' אם כן כולהו הני ימנית
כתב אצבע כח] משום הכי מכשיר בקבלה: בכהונו. בבגדי כהונה:
לרבי שמעון אף על גב דכתיב כהונה לא אמרינן ימין אלא אם כן
(זבחים כד:) אמר רבא
דכתיב במצורע למה לי דכיון
פליג דכתיב יד ידענא בהו דימין הם
או אצבע או כהונה.
(חולין כב.) והקריב
מדרשא דשמאלית דר' זירא דבשלמא אי לאו דרשא דר' זירא לא הוי קשיא ליה דאצטרכו כולהו לגופיה ימנית ולא שמאלית אבל מאחר
הכהן את הכל וכו'. זו הולכת איברים לכבש.
דדרשת שמאלית לגלויי דכל מקום שנאמר כף אינו אלא ימין כולהו הני ימנית דמצורע למאי אתי והאי דנקט בשמן מצורע לאו דוקא
(חגיגה יא.) הרגל של ימין בשמאל.
ה"ה נמי דקשיא ליה מאותם דכתיב בדם ומשני חד להכשיר כו' על דם האשם ועל מקום דם האשם למה לי אדרבי זירא פריך דבשלמא
ובית עורה לחוץ. (יומא
אי לאו דדרשינן שמאלית לגלויי דכל מקום שנאמר כו' לא הוה פריך מידי דאז הוה אמינא דימנית דדם האשם דעשיר צריכי לגופייהו
מח:) הרגל של ימין.
ועל מקום דם האשם דשמן אצטריך ליה ימנית דשמן בין דעני בין דעשיר חד להכשיר צדדין וחד ליפסול צידי צדדין אבל השתא דאמרת
ובית עורה לחוץ.
שמאלית לגלויי כל מקום שנאמר כו' ומייתי ימנית ימנית דשמן להכשיר צדדין וליפסול צידי צדדין אם כן על דם האשם למה לי ומשני
בדבר המעכב כפרה.
מצרך צריכי ואם תאמר לשתוק קרא מינייהו וממילא שמעינן בין איתיה ובין נתקנח דמהיכי ממעטינן להו וי"ל דלא סגי דלא כתיב על
קבלה וכו' וכתב בה כהונה. אלא כהן למה לי.
דם דלא תימא חציצה היא ומאחר דלא סגי דלא כתיב על דם אצטריך נמי למכתב על מקום כמו שהולך ומפרש. אמר רבא כו' הא נמי
(זבחים כד:)
אדרשה דרבי זירא דשמאלית פריך דבשלמא אי לאו דדריש שמאלית לגלויי בעלמא ימין לא קשיא לך דאז הוה אמינא דימנית דדם בין
דעני ובין דעשיר לגופייהו ועל דם האשם ועל מקום דם האשם דכתיבי בשמן צריכי לייתורי דימנית דשמן בין דעני בין דעשיר חד להכשיר
צדדין וחד ליפסול צידי צדדין אבל השתא דדרשת שמאלית לגלויי דבעלמא ימין ואצטרכו ימנית [דדם] בין דעני בין דעשיר להכשיר לצדדין וליפסול צידי צדדין ואצטרך נמי על דם ועל מקום לומר בין איתיה בין נתקנח ימנית דשמן בין דעני בין דעשיר למאי אתא אלא אמר
רבא לא דרשינן שמאלית כרבי זירא דאם כן ימנית דשמן מצורע למאי אתא אלא יד יד לקמיצה כו' ופי' רבינו שמשון דהשתא צריכי כולהו קמא לגופיה לומר ימנית ושני לגז"ש יד לקמיצה כו' ושלישי ורביעי חד להכשיר צדדין וחד לפסול צידי צדדין שמאלית למאי אתיא
תנינא קא בעי דאילו קמא צריכי לגופיה והני דעני בשביל דבר שנתחדש בו כמו שהולך ומפרש. לשון תוספות מהר"פ:
א)