פד:
כל קרבנות
הצבור
פרק תשיעי
מנחות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שבח ארץ. אין לפרש ממובחר שבפירות אפילו כולם מבית
מתמרים שבהרים. אע"פ שהם משבעה מינים דדבש היינו דבש תמרים הני
א) [בכורות ה. נו. וע"ש ברש"י
י א מיי' פ"ה מהל' איסורי
שבהרים ושבעמקים אינן מן המובחר לפי שהן כחושין: וקאמר להא שמעתא.
ב"ב קמג. לעיל סז.], ב) עיין
מזבח הל' י:
הבעל דממבחר נדריכם נפקא כדתני' בתוספת' (פ"ט) אלא
רש"ק, ג) צ"ל משמע אשתי
אם הביא לא קדש: קרבן ראשית. ג) משמע נמי אשתי הלחם אע"ג דכתיב
ב [מיי' פ"ב מהלכות בכורים
כמו שפי' בקונט' שבח ארץ שבעת המינים: ארץ מארץ לא
❖
הלחם אע"ג דכתיב בבכורים
הלכה ז]:
בבכורים כדאמרינן מה יש לך להביא בכורים מן הדבש ושתי הלחם מן
נמי כדאמרי' כו'. צ"ק, ד) עיין
משמע ליה. דלא דמי למאלה דדרשינן לעיל בפרק כל המנחות
החמץ: אין לי אלא חדשה של
חיטין. דומיא דשתי הלחם שהן חיטין שאין
רש"ק צ"ל מה שאתה מביא
באות מצה (דף ס:) דהכא לא מצי
יכול להביא קודם שתי הלחם: חדשה של
בחג השבועות שהוא שתי
רבינו גרשום
שעורים. כגון מנחת קנאות: מנין. שלא
הלחם יהא כו'. צ"ק, ה) צ"ל
למכתב אשר תביא ארצך:
מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים
בארצם. צ"ק, ו) צ"ל בארצם.
מתמרים של הרים ופירות
כאן בספינה של עץ כאן בספינה
יביא קודם לשתי הלחם: ת"ל חדשה
אמר עולא אם הביא לא קידש יתיב רבה
צ"ק, ז) גי' צ"ק, ח) גי' צ"ק,
שבעמקים. כחושים הם:
א]
חדשה. שתי פעמים דכתיב בהקריבכם
ט) צ"ל קשיא. צ"ק, י) [נדצ"ל
של חרס. פי' בקונטרס
קרבן ראשי' משמע נמי
וקא אמר לה להא שמעתא איתיביה רבי
מנחה חדשה והקרבתם מנחה חדשה (ויקרא
ב]
אינם מתוקים], כ) ויקרא כג,
אשתי הלחם אע"ג דכתיב
ספינה של חרס מביא וקורא והא
כג): מנין שתהא. שתי הלחם קודם לבכורים
ל) במדבר כח, מ) שמות כג,
בעומר משום דאמרי' מה יש
אחא בר אבא לרבה 1 קרבן ראשית א שתהא
דלא משני אידי ואידי בספינה של
נ) [נדצ"ל מה להלן שתי הלחם
שלא יביא בכורים קודם לשתי הלחם: ת"ל
לך להביא בכורים מדבש
ראשית לכל המנחות וכן הוא אומר
קודם אף כאן שתי הלחם
ושתי הלחם מחמץ: ואין לי
עץ כאן בנקובה כאן בשאינה נקובה
בכורי קציר חטים. כלומר שתי הלחם יהא
קודם], ס) [צ"ל בבני אהרן],
אלא חדשה של חיטים.
בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם
קודם לכל קציר חטין אפילו בכורים. ענין
2
צ)
משום דאין דרך ספינה להיות נקובה
ע) זבחים נה., פ) דברים ח,
דומיא דשתי הלחם דשל
אחר חג שבועות בכורי קציר חטים ד) (בחג
צ) לא נמצא זה ברש"י וכן
אין לי אלא חדשה של חטים ג] חדשה של
חיטים: חדשה חדשה.
שלא יכנסו בה המים והשתא לא
❖
שבועות שהוא מביא בו שתי הלחם) יהא
בגיטין ועיין רש"ק,
דכתיב והקרבתם מנחה
הוי דומיא דאינך שינויי דבכולהו
שעורים מנין תלמוד לומר חדשה חדשה אם
חדשה: מנין לרבות שתהא
קודם לכל קציר אפילו לבכורים: ת"ל חג
קודמת לבכורים של חטים
מזכיר ברישא ההוא דמביא וקורא
אינו ענין לחדשה של חיטין תנהו ענין
הקציר בכורי מעשיך. חג שאתה מביא
שגדלין בגג ובחורבה: ת"ל
תורה אור השלם
וכמו כן פי' בפ"ק דגיטין (דף ז:) גבי
בכורים שתי הלחם יהא קודם לכל אשר
לחדשה של שעורים ומנין שתהא קודמת
כל אשר בארצם אפי' בגג:
תזרע בשדה אפי' לחדש של שעורים: מנין.
עפר חוצה לארץ הבא בספינה לארץ
1. קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ
מה להלן באספך את מעשיך
לביכורים תלמוד לומר וחג שבעות תעשה
3
משמע הכל. קתני מיהא
שתהא קודם לבכורים של חטין שגדלו בגג
אֹתָם לַיְיָ וְאֶל הַמּזְבֵּחַ לֹא
חייב במעשר ובשביעית אמר רבי
שבגג ושבחורבה ושבספינה
יַעֲלוּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ:
לך בכורי קציר חטים ואין לי אלא בכורי
ובחורבה דהאי דתנן מן המובחר היינו
יהודה אימתי בזמן שהספינה גוששת
חייבין בבכורים וכ"ש
ויקרא ב יב
למצוה: ת"ל בכורי כל אשר בארצכם ה).
קציר חטים קציר שעורים מנין ת"ל וחג
2. וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים
תמרים שבהרים ופירות
4
אמר רבי זירא עציץ נקוב המונח על
ו)
אפי' בגג דנאמר כאן בכורי כל אשר בארצכם
שבעמקים. וקשיא לעולא:
בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדשָׁה
הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה
גבי יתידות באנו למחלוקת רבי יהודה
ונאמר להלן בכורי קציר חטים מה בכורים
סיפא דקתני שבגג
לַיְיָ בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִקרָא
ושבחורבה למנחות קא
ז)
ואין לי אלא שתזרע עלו מאליהן מנין
ורבנן פירש שם בקונטרס דספינה
קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל
האמור להלן שתי הלחם [קודם לכל] אף
ב
מרבי להו ולא לבכורים.
מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:
כאן שתי הלחם ח) [קודם] לכל בכורים
דלעיל של חרס היא ואינה צריכה
תלמוד לומר בשדה ואין לי אלא בשדה
והאי דכתיב בכורי בכורי
במדבר כח כו
שבארצכם: מנין שתהא קודמת לנסכים ופירות
3. וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ
למנחות קא מרבי להו שיהו
לינקב אם היתה מונחת בקרקע
מנין לרבות שבגג ושבחורבה ושבעציץ
האילן. שלא יביא נסכים מן החדש ובכורים
שתי הלחם קודמין להן:
בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג
כדאמר במנחות והקשה ר"ת דבפ"ב
מנחות לזכרי כהונה הוא
ושבספינה ת"ל בכורי כל אשר בארצם
מפירות תמרים וזיתים קודם לשתי הלחם
הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה:
5
א)
דגיטין (דף כא:) אמרי' כתבו על חרס
דקא מתאכלין בכורים כל
שמות לד כב
דנסכים לא משמע ליה מבכורי כל אשר
מנין שתהא קודמת לנסכים ופירות האילן
ד]
4. וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי
טהור בביתך יאכל אותו:
של עציץ נקוב משמע דחרס בעי
בארצם דהאי קרא בבכורים כתיב ואין
אמר רב משרשיא תרי קראי
מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשּׂדֶה
נאמר כאן בכורי מעשיך ונאמר להלן
מביאין נסכים בכורים ואיידי דבעי נסכים
נקיבה ואמרינן בסוף המצניע (שבת
כתיבי האי [ביכורי] כל אשר
וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה
באספך את מעשיך מן השדה מה להלן
בעי פירות האילן: מה להלן נסכים ופירות
בארצם דלך יהיה משמע
בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן
4
דף צה:) ה' מדות בכלי חרס ניקב
אמנחות. רב אשי אמר כלה
שמות כג טז
(ב)
ח]
הַשָּׂדֶה:
האילן. דכתיב מעשיך כל מעשיך
נסכים ופירות אילן אף כאן נסכים ופירות
כשורש קטן טהור מלהכשיר את
5. בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם
ברייתא במנחות וסיפא דגג
ועוד דבאותו זמן מאספין יין ופירות
וחורבה דמרבי מכל אשר
אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַיְיָ לךָ יִהְיֶה כָּל
הזרעים ועוד דסתם עציץ של חרס
אילן קתני מיהא שבגג שבחורבה שבעציץ
האילן: אף כאן. חג הקציר אע"ג דכתיב
בארצ' אתאן ללחמי תודה
טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכֲלֶנּוּ:
הוא כדמשמע בפרק שמנה שרצים
ושבספינה סיפא אתאן למנחות מתקיף לה
תזרע בשדה נסכים ופירות האילן במשמע
דנאכלין לכל טהור בביתך
במדבר יח יג
6. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל
ולא קשיא לעולא. נעשה הני
(שם דף קח.) מאן דתלש פיטרא
דשתי הלחם קודם להם: קתני מיהא שבגג
רב אדא בר אהבה אי הכי היינו דכתיב
תמרים שבהרים (ככחושה
פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּביא
ושבחורבה מנין. ומדקתני הכי ש"מ דמביא
מאונא דחצבא כו' ופריך עלה מהתולש
בהמה) [כבהמה כחושה]
5 כל טהור בביתך ה] יאכל אותו ואי מנחות
מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהיךָ נֹתֵן
בכורים מהן וכ"ש מתמרים שבהרים
מעציץ נקוב וסתם חצבא דחרס הוא
בקדשים דקדשה דאי עבד:
לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא והָלַכְתָּ אֶל
לזכרי כהונה הוא דמיתאכלן אמר רב
(ג) ושבעמקים דעדיפי מינייהו דמביאין
א"ר אלעזר ר' יוחנן חזאי
הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְיָ
ועוד
בחלמא משום הכי מתריצנא
מהם בכורים וקשיא לעולא: סיפא. דקתני
אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם:
❖
משרשיא תרי קראי כתיבי לך יהיה וכתיב כל טהור בביתך יאכל אותו
ו]
5
למילתיה שפיר אמר קרא
דברים כו ב
שבגג ושבחורבה אתאן למנחות שיהו שתי
מראשית ולא כל ראשית
הא כיצד כאן בביכורים כאן במנחות רב אשי אמר כוליה במנחות וסיפא
הלחם קודמין נמי למנחות דחיטים שגדלו
למעוטי שאין מביאין חוץ
דקרא אתאן ללחמי תודה בפלוגתא ר' יוחנן אמר אם הביא לא קדש ריש
בגג ושבחורבה וליכא למימר דמביאין מהן
משבעת המינין. מארצך ולא
הגהות הב"ח
בכורים ולא קשיא לעולא. ענין אחר סיפא
כל ארצך למעוטי פירות
לקיש אמר אם הביא קדש נעשה ככחוש בקדשים בשלמא ריש לקיש
(א) גמ' וריש לקיש האי
שבעמקים
ותמרים
דקרא אתאן למנחות דהאי בכורי היינו
מארצך: (ב) רש"י ד"ה מה
שבהרים: ונאמר להלן ארץ
כדאמר טעמא אלא רבי יוחנן מאי טעמא אמר רבי אלעזר רבי יוחנן
א)
בכורים וכל אשר בארצם היינו מנחות
להלן וכו' כל מעשיך במשמע
חטה ושעורה וגו' והיינו
חזאי בחלום מילתא מעלייתא אמינא אמר קרא מראשית ולא כל
וגמרינן ג"ש נאמר כאן בכורים ונאמר להלן
ועוד: (ג) ד"ה קתני וכו'
ב)
ז]
6
שבח הארץ ב) עקרו מארץ
בכורי קציר חיטים מה להלן שתי הלחם
ופירות
שבהרים
היינו מארצך ממובחר. מגג
ראשית 6 מארצך ולא כל ארצך וריש לקיש האי (א) ארצך מאי עביד ליה מיבעי
שבעמקים: (ד) ד"ה אף כאן
שבמערה מביא וקורא דדמי
קודם להם אף כאן בהאי קרא דקמיירי
וכו' המשובח מא"י הס"ד:
ליה לכדתניא רבן גמליאל בר רבי אומר נאמר כאן ארץ ונאמר להלן ארץ מה
לארץ. שגדילה על גגי בית
במנחות שתי הלחם קודם להם: היינו דכתיב
(ה) ד"ה ואידך וכו' רבי יוחנן
מביא ואינו קורא. חורבה
❖
כל טהור בביתך יאכל אותו. דמשמע אפי'
להלן שבח ארץ אף כאן שבח ארץ ואידך ארץ מארץ ואידך ארץ מארץ לא
ומשני אמר לך:
עבודה. חרושה:
נשים ועבדים: כאן בבכורים. כתיב כל
משמע ליה תני חדא שבגג ושבחורבה שבעציץ ושבספינה מביא וקורא ותניא
א) נראה דצ"ל ובקרא כתיב כל
טהור בביתך יאכל אותו: כאן במנחות.
אידך מביא ואינו קורא בשלמא ריש לקיש גג אגג לא קשיא הא בגג דמערה
טהור וגו'.
מוסף רש"י
כתיב לך יהיו דאין נאכלין אלא לזכרי
ב) אולי צ"ל אף כאן מארצך
❖
כהונה והאי סיפא כל אשר בארצם היינו
הא בגג דבית חורבה אחורבה לא קשיא כאן בחורבה עבודה כאן
מתמרים שבהרים. דאינן
ממותר שבארצך.
למנחות: רב אשי אמר כולה למנחות
משובחין אלא דקלים של
בחורבה שאינה עבודה עציץ אעציץ לא קשיא כאן בנקובה כאן בשאינו
וסיפא דקרא. דכתיב כל טהור בביתך אתאן
. ולא
עמקים (פסחים נג.)
נקובה ספינה אספינה לא קשיא כאן בספינה של עץ כאן בספינה של חרס
מפירות. תבואת דגן
שיטה מקובצת
ללחמי תודה דנאכלין לכל טהור ולא
שבעמקים. שהמים לנים
אלא
קשה ט) לעולא: נעשה. הני תמרים שבהרים:
שם ותבואתן כמושה ומרקבת
א] [אם הביא לא קידש.
ככחוש שבקדשים. שהמקדיש בהמה כחושה
(שם). רבי יוחנן חזאי
וא"ת] מאי שנא מבית
קדשה ואע"ג דלא הוי מצוה מן המובחר: רבי יוחנן חזאי בחילמא. ט] למתרצא למילתיה שפיר: מראשית ולא כל ראשית. למעוטי שאר פירות שאינן
בחלמא. הלילה נראה לי
הזבלים ומבית השלחים כו'
ר"י בחלום, והואיל ונראה לי
ואם הביא כשר וע"כ אין
משבעת המינין: מארצך ולא כל ארצך. למעוטי שלא מן המובחר דשבעה מינין גופייהו כגון מתמרים שבהרים ושבגג ושבחורבה: וריש לקיש. כיון דאמר
יודע אני בי שאומר היום
מביאין הוי משום דגמרינן
אם הביא קדש האי מארצך מאי עביד ליה: נאמר כאן ארץ. אשר תביא מארצך (דברים כו) ונאמר להלן (שם ח) ארץ חטה ושעורה: מה להלן. מספר
דבר טעם (בכורות נו.).
מבכורים [ואי מבכורים
בשבחה של ארץ ישראל דהני פירות הן משובחין משאר פירות: אף כאן. אין מביאין בכורים אלא מן המשובח ולעולם מביאין מתמרים שבהרים ובלבד שיהו
גמרינן להא] מילתא [נימא]
מן המשובח (ד) : ואידך ארץ מארץ. כלומר רבי יוחנן (ה) אמר לך אין הכי נמי מה להלן שבח ארץ וכו'. והא מילתא הוה מצי למימר אי כתיב ארץ לחוד אבל
מה התם דאם הביא לא קידש
השתא דכתיב מארצך ולא כל ארצך להוציא תמרים שבהרים ושבעמקים: וריש לקיש האי דרשה דהוי משתמע ליה מארץ לא משמע ליה: בשלמא ריש לקיש. דאמר
[אף הכא וי"ל הא] דאין
מביאין לאו משום דגמרי'
קדשה איכא לתרוצי הא דתני מביא וקורא בחורבה עבודה דכיון דנעבדה דטרח בה מארצך קרינא בה: בספינה של חרס. מביא וקורא משום דשל ארץ היא:
[מבכורים] אלא משום
רש"י כת"י
דבעינן (מנח) [משבח]
י)
(נידרא) [נדריכם] אבל
שבהרים. מתוקים : מפירות שבעמקים. תבואה: להא שמעתא. [אם הביא לא קידש]: קרבן ראשית עד אין לי [אלא חדשה] של חטים. [שתי הלחם קודם] לכל
בדיעבד נמי אם הביא כשר
[המנחות]: חדשים של שעורים. כגון מנחת קנאות [שלא יביא קודם] שתי הלחם [כך] שמעתי ולא [נראה בעיני] שהרי העומר קודם לזה משעורים. ל"א אין
דדוקא גבי בכורים אם הביא
לי אלא של חיטין מנחת שתי הלחם הבאה מן [החיטין] שתהא קודמת לכל המנחות הבאות מן החיטין חדשים חדשה של שעורים מנין מנחת העומר הבאה
לא קידש משום דכתיב
שעורים [מנין] שתהא קודמת לשעורים שלא תהא מנחה משעורים קודם לה: חדשה חדשה. שתי פעמים והקרבתם מנחה [חדשה] באמור אל הכהנים כ) בהקריבכם
מראשית: ב] רב אחא בר
[מנחה] חדשה בפנחס ל): שתהא. שתי הלחם קודמת לבכורים שלא [יביא] בכורי תבואה [קודם] לה: וחג השבועות תעשה לך. תחלה ואח"כ מותר להביא
הונא לרבה קרבן: ג] חדשה
בכורי [קציר] חיטים. לישנא אחרינא בכורי קציר [חיטים] מה שתעשה [בחג] השבועות יהיו [בכורים] לכל קציר חיטין [וחג] הקציר היינו חג השבועות דהא
של שעורים מנין. גליון על
[לעיל] מיניה כתיב [חג] המצות: עלו מאיליהן. שלא יביאו מהן בכורים קודם לשתי הלחם: ת"ל בכורי כל אשר בארצם. אלמא שנקרא בכורים וכשרים וחג
לשון שני א) של רש"י קשה
הקציר יהא [קודם] לבכורים. ל"א נאמר כאן בכורי ונאמר להלן מ) חג הקציר בכורי מה כאן הכל במשמע אף כאן הכל במשמע: לנסכים ולפירות האילן. שלא
תיפוק ליה דבעי ממשקה
יביא נסכים יין מן החדש ובכורי פירות האילן קודם לשתי הלחם: באספך את מעשיך. בחג הסוכות כתיב: מה. מעשה האמור להלן נסכים ופירות האילן
ישראל מן המותר לישראל
ולשון אחר ששמע עיקר:
בכלל שהרי בחג הסוכות כבר נלקט הכל אף כאן נסכים ופירות אילן: קתני מיהת שבעציץ שבספינה. לא יביאם קודם שתי הלחם [אלא] לאחר שתי הלחם יביא
ד] לנסכים ולפירות:
וכ"ש תמרים שבהרים ופירות שבעמקים ותיובתא לעולא: סיפא. דקתני מנין לרבות שבגג ושבחורבה במנחות קא מיירי והכי קאמר מנין שלא יביאו מהם מנחה
ה] בביתך יאכלנו ותיבת אותו
קודם לשתי הלחם ת"ל בכורי כל אשר בארצם ועציץ וספינה בכלל ובמנחות כתיב האי קרא כדמפרש רב משרשיא לקמיה וגמר האי בכורי מבכורי קציר חיטים
נמחק: ו] יאכלנו ותיבת אותו
מה להלן שתי הלחם (אף קודם) אף כאן שתי הלחם נ): היינו דכתיב. בהאי קרא דבכורי כל אשר בארצם כל טהור ואפילו נשים: ואי. במנחות משתעי קרא לזכרי
נמחק: ז] חזאי בחלמא:
כהונה הוא דמתאכלו דבמנחות כתיב [ויקרא ו] כל זכר בכהנים ס) יאכלנה: תרי קראי כתיבי. בהאי קרא גופיה כתיב בכורי כל אשר בארצם וגו' לך יהיה משמע לך ולכיוצא
ח] דכתיב באספך את
בך דהיינו זכרים וכתיב בה נמי כל טהור רישא דקרא במנחות וסיפא בבכורים והך דרשא דגג וחורבה ארישא דקרא קאי וכדאמרינן: סיפא. דכתיב כל טהור
מעשיך: ט] בחילמא משום
ללחמי תודה ארבע חלות של תודה נאכלין לנשי כהנים כדאמרי' ע) המורם מהם כיוצא בהם אלא שהמורם נאכל לכהנים ולנשיהם ותרומת לחמי תודה כתרומת תודה
הכי מתרצא:
דהיינו חזה ושוק: בפלוגתא. [ד]עולא ורב אחא בר הונא פליגי נמי ר' יוחנן וריש לקיש בתמרים שבהרים ופירות שבעמקים: ככחוש שבקדשים. כי היכי דבהמה כחושה
קדושה אם הקדישה ה"נ הני קדשי: ר' יוחנן חזאי בחלמא. וכיון דגברא רבא אתחזאי לי אמינא מילתא מעלייתא אני אומר היום: אמר קרא מראשית. פרי האדמה
א) ר"ל לשון שני של רש"י כת"י
שפי' דקאי אמנחת העומר
ולא כל ראשית פרט לשאינו שבעת המינים ושבעת המינים גופייהו תביא מארצך ולא כל ארצך פרט לתמרים שבהרים ופירות שבעמקים: ונאמר להלן ארץ. חטה
ע"ש.
פ)
ושעורה מה להלן בשבחה של א"י הכתוב: אף כאן. בבכורים משבח א"י הם באים דהיינו שבעת המינין דראשית ולא כל ראשית לא נפקא לן בהדיא איזה מין
חייב ואיזה מין פטור. ל"א מובחר שבאותו מין הביא [מתמרים שבעמקים] לכתחילה ואפילו מדקלים שבהרים ממובחרים שבהם הביאה: ור' יוחנן הך דרשא נפקא
ליה מדמצי למכתב ארץ וכתיב מארצך: גג דמערה. חשיב כקרקע ומביא וקורא: בגג דבית. שזרע על הגג דבית מביא ולא קורא: