פה:
כל קרבנות
הצבור
פרק תשיעי
מנחות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הא לא קשיא.
והשוקע גמר שקיעתו נמצאו ששה עולין בשתים
עשרה שעות של
א)
טז א
יז] ו) יח] ז)
יום וששה בלילה כל ימי ניסן ראש טלה מתחיל לצאת ובאייר שור
ובסיון תאומים וכן הסדר נמצא באדר מזל דגים מתחיל לעלות
ח) ט)
יז ב
בבוקר ולסוף שתי שעות טלה מתחיל
לעלות ולסוף ארבע גמר
יט]
עלייתו ושור עולה לסוף שש גמר שור
כ] ניר חציה וזורע חציה.
יח ג ד
ומתחיל תאומים ולסוף שמונה גמר
כא] י)
ברייתא קתני שונה
הא לא קשיא כאן
יט ה
תאומים ומתחיל סרטן נמצא ראש
בעבודה כאן בשאינה עבודה מאי הוי
ב) ג)
כ ו ז
א]
כא ח
ד)
טלה באמצע הרקיע שהרי עברו שש
עלה תא שמע דתניא ניר חציה וזורע חציה
א
ה)
כב ט
שעות משהתחיל לעלות ובשש שעות
ו) ז)
כג י כ ל
כב]
ניר חציה וזורע חציה אמר רבי יוחנן ב אין
❖
ראשו מגיע לאמצע הרקיע שהרי
ח)
מביאין את העומר אלא מן השדות
ט) י)
מתחלת עליית המזל עד תחלת
כ)
כג]
כ)
המודרמות שבארץ ישראל שבהן חמה
שיקועו י"ב שעות נמצא שמשעה
מוסף רש"י
ל)
ל) כד]
זורחת ומהן חמה ב] שוקעת תניא ג] נמי הכי
כמין שלשה סאין היתה.
שמתחיל לעלות עד ו' שעות מגיע
מ) נ)
שמושך שמן כמעיין.
קרנא
לאמצע הרקיע ולסוף ח' שעות
אבא שאול אומר עומר היה בא מבקעת בית
❖
דארעא. בעי רבי ירמיה.
ס)
(בראשית מט.כ)
משעלה הוי זנבו באמצע הרקיע נמצא
מקלה ד] כבת ג' סאין היתה ושדה מודרמת
זנב טלה באדר בסוף שעה עשירית
ע)
היתה ובה חמה זורחת וממנה חמה שוקעת
ברוב חטה.
פ)
באמצע הרקיע ומשני התם הא
שיטה מקובצת
הקדישן. מהו
ניר חציה וזורע חציה ניר חציה וזורע חציה
צ)
בחרפי הא באפלי ופירש שם בקונט'
כה] ❖
שילקה עליהן משום.
ק)
א] מאי הוי עלה. [פי' משום
רב חלקיה בר טובי הוה ליה קרנא דארעא
בחרפי חטין ושיפון הנזרעים בתחלת
דהנך שנויי] דשנינן שנויי
ניר חציה וזרע חציה ניר חציה וזרע חציה
דחיקא [נינהו] [לכן שואל]
אלא
החורף באפלי שעורים וקטניות
מאי הוי עלה האי בעיין [אי
תורה אור השלם
לח.
ועבדה על חד תרי ומזבין להו לחיטי לסמידא:
הנזרעים באדר ומיהו קשיא לפירוש
אמרי'] דבעבודה לא בעי
הקדיש.
1. וַיִּשְׁלַח יוֹאָב תְּקוֹעָה
חורש [בשניה בשעת זריעה]
ואם התליעה פסולה: תנו רבנן סולת
הקונטרס דבי' שעות ביום אין כוכבים
ג
מתני' כו]
ולא מן מה שנזרע
לעשות חרישה מיהו רש"י
וַיִּקַּח מִשָּׁם אִשָּׁה חֲכָמה
נראין ומזל כימה נראה ועוד וכי דרך
שהתליעה רובה פסולה וחיטין שהתליעו רובן
[פי'] דבשנה ראשונה נרה
ביניהם.
וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הִתְאַבְּלי נָא
מלבד החרישה שבשעת
פועלים לצאת ממלאכתם בעשרה
וְלִבְשִׁי נָא בִגְדֵי אבֶל וְאַל
פסולות בעי רבי ירמיה ברוב חטה או ברוב
כז] אנפקטן.
הזרע ולא ידענא למה פי' כן:
תָּסוּכִי שֶׁמֶן וְהָיִית כְּאִשָּׁה
שעות הא אמרינן בריש הפועלים
אין מביאין מן
סאה ד תיקו: בעי רבא $ הקדישן מהו שילקה
ב] שוקעת ניר חציה וזורע
זֶה יָמִים רַבִּים מִתְאַבֶּלת עַל
הגרגרין.
דפועל בכניסתו לביתו
חציה ניר חציה וזורע חציה:
שמואל ב יד ב
מֵת:
עליהן משום בעל מום כיון דפסיל כבעל מום
2. וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ
ג] תיבות נמי הכי נמחק:
משלו דהיינו בלילה על כן נראה דהיינו
ד] מקלה כמין ג' סאין:
מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחיו
דמי או דלמא אין בעל מום אלא בבהמה
פ)
בשבט שמזל דלי מתחיל לעלות בבקר
ה] בעי רבא. קשה למה בעי
וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ:
תיקו: תנן התם כל עץ שנמצא בו תולעת
רבא הך בעיא גבי עצים כיון
דברים לג כד
ה
ו
ונמצא דקיימא כימה ארישייהו בסוף
3. יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל
מ)
דמספקא בחדא ה"ה [באידך
בעי
פסול לגבי מזבח אמר שמואל לא שנו אלא
היום: רבא הקדישו מהו שילקה.
ואם יש לפשוט] בחדא ה"ה
מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב:
❖
באידך וצ"ע: ו] ולא ממה
משלי יג ז
גמ' פולמוסטוס.
שמא יש שום צריכותא הא דאזיל
לח אבל יבש גוררו וכשר בעי רבא הקדישו
ז
ה]
שנזרע: ז] מביאין אנפקינין:
ומיבעיא ליה אכל חד וחד ונראה
צור.
מהו שילקה עליו משום בעל מום כיון דפסול
ח] אחת. נצטרכו להן אנשי
עוזק.
לודקיא לשמן מינו: ט] פלוני
גליון הש"ס
דבעיא דעצים אליבא דרבי לעיל
כבעל מום דמי או דלמא אין בעל מום אלא
הלך לביתו ולא מצאו אמרו
נ) הפשיל כליו לאחוריו.
בהקומץ רבה דעצים
גמ' הקדישן מהו שילקה
בבהמה תיקו: מתני' תקוע אלפא לשמן
לו הרי הוא בשדה הלך
ח
ט
והיה מסקל.
עליהם משום בע"מ.
קרבן גמור הוא ושייך בהן לא
ומצאו: י] לו הן: יא] מסקל.
❖
לקלסו.
אבא שאול אומר שניה לה רגב בעבר הירדן
השליך האבנים מן הדרך
תקריבו: הלך לצור. אין זה צ) צור
יש מתעשר ואין כל.
הרגמ"ה: יב] אני ששחקו בי
כל הארצות היו כשרות אלא מיכן היו מביאין
כח]
המעטירה אלא צור אחרת שהיתה
היהודים: יג] זהב. ס"א שמן:
מתרושש.
בארץ ישראל: עוזק. יש מפרשים
יד] ואני אבוא עמך: טו] לי
רבינו גרשום
אין מביאין לא מבית הזבלים ולא מבית
י
תקלסוני: טז] הזבלים כו'
השלחים ולא מן מה שנזרע ביניהם ואם
כמו ויעזקהו עושה גדר
ו]
ברייתא דקתני שונה: לא
והתניא אין מביאין
קשיא מתני' דקתני נרה
אנפקינין: יז] קתני ובשניה:
רש"י כת"י
סביב זיתיו ולא יתכן דהא תניא עוזק
אנפקטן ואם
הביא כשר אין מביאין
ז] כ
שנה ראשונה ולא אמר
יח] עבודה קודם: יט] קתני בה
תחת זיתיו ובערוך פירש חופר ומשליך
בעבודה.
בשניה משום דעבודה היתה
הביא כשר אין מביאין מן הגרגרין שנשרו
שונה ותיבות לא חורש ולא
ל
כבר קודם שנה ראשונה.
ל"ש: כ] עלה ת"ש דתניא:
אבנים כדפרישית בריש פירקין ק) :
במים ולא מן הכבשים ולא מן השלוקים
וברייתא דקתני חורש ושונה
כא] כגון שחרשה כולה בשנה
ואם
מאי הוי עלה.
בשניה דלא היתה עבודה
ראשונה וזרע חציה ונר חציה
ואם הביא פסול: גמ' 1 וישלח יואב תקועה
קודם שנה ראשונה אבל
ובשניה נר חציה שזרע בשנה
ת"ש.
ויקח משם אשה חכמה מאי שנא תקועה אמר רבי יוחנן מתוך שרגילין בשמן
מתני' אם לא היתה
ראשונה: כב] שנה ושנה:
נר חציה.
עבודה ולא קצינן אם חוזר
כג] כולה בכל שנה ותיבות
זית חכמה מצויה בהן: תנו רבנן וטובל בשמן רגלו זה חלקו של אשר
2
ושונה ואם לאו דלא קתני
בשנה שלישית נמחק:
בה שונה מאי הוי עלה:
כד] גדל כשיעור ותיבת בשנה
שמושך שמן כמעין אמרו פעם א' ח] נצרכו להן אנשי לודקיא בשמן מינו להן
ת"ש דתניא נר חציה וזורע
ל"ש: כה] בעלי מומין עובר
פולמוסטוס אחד אמרו לו לך והבא
לנו שמן במאה ריבוא הלך לירושלים
חציה כגון דנרה שנה
בחמשה לאווין הס"ד:
ראשונה ובשניה נר חציה
כו] ולא ממה שנזרע:
אמרו לו לך לצור הלך לצור אמרו לו לך לגוש חלב הלך לגוש חלב אמרו לו
וזרע חציה ובשנה שלישית
כז] אנפקינין: כח] המעטירה
זורע מה ששייר ונר מה
גליון אבל בספרי בפסוק זה
לך אצל פלוני ט] לשדה הלז ומצאו שהיה עוזק תחת זיתיו אמר לו יש לך
שזרע בשניה וכן יעשה
לא הזכיר ירושלים:
שמן במאה ריבוא שאני צריך אמר לו המתן לי עד שאסיים מלאכתי
לאחר מכן בכל שנה נר
י]
שלש סאין
חציה וזורע חציה ותפשוט
היתה. קרנא דארעא.
המתין עד שסיים מלאכתו לאחר שסיים
מלאכתו הפשיל כליו לאחוריו והיה
מינה דבשניה זורע בלא
לסמידא.
נרה דזורע מה שלא נר. ואם
יא] מסקל ובא בדרך אמר לו יש לך שמן במאה ריבוא כמדומה אני
ס) ברוב חטה.
נפשך אדם לומר [אמאי
או ברוב סאה.
ששחוק שחקו בי היהודים כיון שהגיע
לעירו הוציאה לו שפחתו קומקמום
יב]
אינו] זורעה כולה בשנה
שניה היינו טעמא לפי
של חמין ורחץ בו ידיו ורגליו הוציאה
לו ספל של יג] זהב מליאה שמן
הקדישן.
שאין כח בארץ לזורעה
מהו שילקה עליהם משום
וטבל בו ידיו ורגליו לקיים מה שנאמר וטובל בשמן רגלו לאחר שאכלו
בכל שנה כולה משום
בעל מום.
הכי נר חציה וזורע חציה:
ושתו מדד לו שמן במאה ריבוא אמר לו כלום אתה צריך ליותר אמר
לא שנו אלא לח. שנבלע
אירסו: ולא מן הנזרע
לח.
לו הן אלא שאין לי דמים אמר לו אם אתה רוצה ליקח קח ואני אלך
יד]
מתני' מבית (השלחין)
ביניהן. מן הזיתים שנזרע
עמך ואטול דמיו מדד לו שמן בשמונה עשר ריבוא אמרו לא הניח אותו
ביניהן שהזרעים מכחישן:
[הזבלים]. ולא ממה שנזרע
אין מביאין אינפקינון. שלא
ביניהם. ע)
האיש לא סוס ולא פרד ולא גמל ולא חמור בארץ ישראל שלא שכרו
נתבשל יפה: פולמוטוס.
אנפקינין.
ממונה אחד: במאה רבוא.
כיון שהגיע לעירו יצאו אנשי עירו לקלסו אמר להם לא לי טו] קלסוני
שנשרו במים.
מנה: עוזק. חופר: היה
גמ' חכמה מצויה בהם.
אלא לזה שבא עמי שמדד לי שמן במאה ריבוא והרי נושה בי בשמונה
מסקל. משליך האבנים
פולמוסטוס.
שמצא בדרך:
עשרה ריבוא לקיים מה שנאמר 3 יש מתעשר ואין כל מתרושש והון
במאה ריבוא. לגוש
חלב. עוזק.
רב: אין מביאין לא מבית הזבלים : והתניא אין מביאין אנפקטן
טז]
ואם
מסקל.
קומקום. מתעשר. מתרושש.