כל קרבנות
הצבור
פרק תשיעי
מנחות
פו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ואם
מפני שהוא (ב) מוהל שרף. לרבי שמעון דמטביל בי'.
הביא פסול מפני שהוא שרף. מוהל בעלמא ולא שמן והיכי
א)
כד א
טו] ח) סטכתא. תניא רבי יהודה [אומר]
חשיב ליה מתני' בהדי שמנים פסולין דמכל מקום שמן קרי
אנפיקינון. שמשיר את השיער.
ליה כך פירש בקונטרס ור"ת גריס במתני' ואם הביא כשר נ) כה]:
ב) ג)
כה ב
של ריח רע. (ג) מתני' שלשה.
זריק ליה. כלומר לא היה
ד)
כו ג
אוכלו אבל לא זורק ממש דסכין אותו
שמשיר את השיער ומעדן את הבשר:
הזית הראשון.
ה)
כז ד
❖
שלשה זיתים. פירש בקונט'
כח ה
מגרגרו בראש טז] זית.
ואם הביא פסול (והתניא ואם הביא כשר)
א]
ו)
(ד)
ג' פעמים בשנה מלקטין
מפני שהוא שרף אמר רב יוסף לא קשיא הא
ז)
ח) ט)
את הזיתים לפי שאין מתבשלין בבת
רבינו גרשום
ר' חייא הא ר"ש בר רבי דר' חייא זריק ליה
י)
אחת וקשיא דבמס' פאה
ואם הביא פסול מפני שהוא
ור"ש בר רבי מטבל [ביה] (ליה) וסימניך
משמע דחייבין בפאה וכל דבר שאין
כ)
שרף זיעה בעלמא
וכותש.
עשירים מקמצין: ששה חדשים בשמן המור
ל)
1
ובמתניתין משמע דשמן קא
לקיטתו כאחד לא מחייבא בפאה
ונותנן בתוך הסל.
מ) נ)
חשיב ליה אלא שאינו מן
מאי שמן המור רב הונא בר חייא אמר
כדאי' בריש כלל גדול
המובחר: לא קשיא לר'
סטכתא ר' ירמיה בר אבא אמר שמן זית
שמעון ב"ר דמטביל ביה
וממעט תאינה דלא נלקטין כולן
ס)
שמן הוא: סטכת אפרסמון
זה היה שמן ראשון.
❖
כו]
כאחת אלא שזה מתבשל יותר מזה
שלא הביא שליש: תניא (נמי הכי) רבי
ע)
ב]
תניא רבי יהודה [אומר]
חוזר. יז]
שמן המור אונפקינון
כדמפרש ואזיל ובערוך ס) פירש כפירוש
יהודה אומר אנפקנון שמן זית שלא הביא
כבוש. במלח: ג' זיתים.
הקונטרס דבשלשה זמנים לוקט את
שליש למה סכין אותו שמשיר את השיער
כלומר ג' לקיטות יש בזית
תורה אור השלם
הזיתים לפי שאין מתבשלין כולן ביחד
ובכל לקיטה יש בה ג' מיני
יח]
רבי יהודה אומר.
ומעדן את הבשר: אין מביאין מן הגרגרין
1. וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה
שמנים ומשום כך יש ג'
יט]
ובגמ' דבעי מגרגר תנן או מגלגל תנן
לקיטות שאין זה הזית
לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
שנשרו במים: תנו רבנן א שמן זית כבוש
פירש בערוך מגרגר תנן כלומר לוקט
מתבשל כולו בפעם אחת
מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשׁים
שלוק שרוי ושל שמרים ושל ריח רע לא
הזית הראשון הלקיטה
שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּי
אחד אחד אותן המבושלין או מגלגל
הראשונה מגרגרו בראש
כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן
חזר וטחן.
יביא ואם הביא פסול בעי רבה הקדישו מהו
תנן שעושה להם סימן שלא יתערבו
הזית שהזיתים בראשן
שִׁשָּׁה ח¢ דָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמּר
קודמין לבשל מפני שהחמה
שילקה עליו משום בעל מום כיון דפסול
עם אחרים ומניחם עד שיתבשלו
וְשִׁשָּׁה ח¢ דָשִׁים בַּבְּשָׂמִים
מגרגרו בראש הגג.
זורחת עליהן תדיר: וכותש
וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים:
יפה ויתרככו כביצה מגולגלת ובמס'
כבעל מום דמי או דלמא אין בעל מום אלא
אותן הגרגרים ונותן לתוך
אסתר ב יב
2. וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי
הסל כדי שיזוב השמן מן
עדיות ומייתי לה בפ' קמא
מתני'
בבהמה תיקו:
שלשה זיתים הן
ב
ג] ג
ד]
הסל בכלי אחר: ר' יהודה
יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שׁמֶן
דיבמות חבית של זיתים
אומר סביבות אגני הסל
ובהן שלשה שלשה שמנים הזית הראשון
זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר
המגולגלין ובפ' אין מעמידין
למעלה היה נותנן ולא
לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד:
❖
מגרגרו בראש הזית וכותש ונותן לתוך הסל
לתוכו כדי שיקלטו דפני
שמות כז כ
זיתי קלוסקא המגולגלין פי' ע) זיתים
הסל השמרים והפסולת
(ה)
ר' יהודה אומר סביבות הסל זה ראשון
ה]
הנמתקים לאכילה נקראין מגולגלין:
והצלול יזוב ממנו זה שמן
[חזר] וטוען בקורה ר' יהודה אומר באבנים זה
ראשון לקיטה ראשונה:
הגהות הב"ח
שוין
חוזר ולוקח מה שכתש.
שני חזר וטחן וטען זה שלישי הראשון למנורה והשאר למנחות השני מגרגרו
ו]
(א) גמרא חזר
הזית השלישי.
וטוען בקורה. מוציא שמנו:
(ב) רש"י
ר' יהודה אומר לא טוען
בראש הגג וכותש ונותן לתוך הסל רבי יהודה אומר סביבות הסל זה
ז]
שרף מוהל
בקורה עדיין אלא באבנים
ראשון טוען בקורה ורבי יהודה אומר באבנים זה שני חזר וטחן וטען זה
והיוצא משם זה שמן שני
כ] ט)
הא ר"ש
וחוזר וטוחן הגרגרים וטוען
שלישי הראשון למנורה ח] והשאר למנחות שלישי עוטנו בבית הבד עד שילקה
(ג) ד"ה
זה שלישי [השני] מגרגרו
ג'
בראש הגג כלומר לוקט
כא]
ומעלהו ומנגבו בראש הגג כותש ונותן לתוך הסל רבי יהודה אומר
זיתים כו'
הזיתים שבאמצע האילן
כב] י)
סביבות הסל זה ראשון טוען בקורה רבי יהודה אומר באבנים זה שני חזר
(ד) ד"ה
כלומר אותן שעומד בראש
ט]
גמ'
מגרגרו תנן.
עד (ה) ד"ה
גגו ויכול ליטלן. לסימנא
גמ'
וטחן וטען זה שלישי הראשון למנורה והשאר למנחות: איבעיא להו
או מגלגלו
הוא
קאמר בראש הגג וזית
(ו) ד"ה זך
השלישי לוקט אותן
מגרגרו תנן או מגלגלו תנן תא שמע דתניא שמן זית מזיתו מכאן אמרו
תנן.
כמין
שמתחת הזית לפי שאין
זית ראשון מגלגלו בראש הזית וכונסו לבית הבד וטוחנו בריחים ונותנו
כמו התמרים
י]
השמש זורח עליהן הרבה
שמן זית.
(ז) ד"ה
ואינן מתבשלין יפה משום
בסלין שמן היוצא ממנו זה היה ראשון טען בקורה שמן היוצא ממנו זה
מזיתו.
במכתשת
הכי עוטנו בבית [הבד] כלו'
היינו
משימן בבית הבד בכלי
היה שני (א) יא] וחזר ופרק טחן וטען זה היה שלישי הראשון למנורה והשאר
(ו)
כג]
(ח) ד"ה
במעטן עד שילקה עד
תמרה. רבי
למנחות וכן זית שני וזית שלישי עוטנו בבית הבד עד שילקה ומעלה
יב]
אתכשר שני
שירכך קליפתן וישתנה
❖
יהודה אומר לא היה טוחנו.
מראיהן: ומעלן ומנגבן
לראש הגג ועושה אותו כמין תמרה עד שיזובו מימיו וכונסו לבית הבד וטוחנו
(ז) כותש.
בראש הגג לפי כשהיו ביחד
בריחים ונותנו בסלין ושמן היוצא ממנו זה היה ראשון טען בקורה שמן היוצא
בכלי אגב הדוחק יצא מהן
(מוח) [מוהל] ונשרו וכותש
לעזי רש"י
ממנו זה היה שני פרק חזר וטחן וטען זה היה שלישי הראשון למנורה והשאר
ונותן וכו': מגרגרו תנן
האי תנא.
בלשמ"א. משחה לרפואה.
שלוקטו או מגלגלו תנן
למנחות רבי יהודה אומר לא היה טוחנו בריחים אלא כותשו במכתשת ולא
רי"פ [בופי"ט]. יין
שמניחו בראש הזית עד
מתני' השני.
היה טוען בקורה אלא באבנים ולא היה נותנו בסלין אלא לתוך סביבות הסל:
שמתבשל יפה יפה: שמן
הנעשה משמרים.
בלצי"ר [בליציי"ר].
זית מזיתו שיתבשל על
❖
הא גופא קשיא כותש מני רבי יהודה היא תוך הסל אתאן לרבנן האי תנא
יג]
האילן יפה יפה ועושה אותו
לפצוע
סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא: מתני' ד הראשון שבראשון אין
כמין תמרה שמניחו ליבש
(ח) כד] כ)
כדרך שמיבשין התמרים
למעלה הימנו השני שבראשון והראשון שבשני שוין השלישי שבראשון והשני
כשרוצין לעשותן גרוגרות:
מוסף רש"י
כותש דקתני מתניתין מני ר'
שבשני והראשון שבשלישי שוין השלישי שבשני והשני שבשלישי שוין
עשירין מקמצין.
יהודה היא תוך הסל דקתני
ל)
במתניתין אתאן לרבנן
השלישי שבשלישי אין למטה הימנו: אף יד] כל המנחות היו בדין שיטענו שמן
רש"י כת"י
דברייתא:
זית זך מה מנורה שאינה לאכילה טעונה שמן זית זך מנחות שהן לאכילה אינו
(חולין מו.) סטכתא.
מפני שהוא שרף.
(פסחים מג.)
דין שיטענו שמן זית זך ת"ל זך כתית למאור ואין זך כתית למנחות:
ה
2
אנפקנון.
❖
דר' חייא
גמ'
זריק ליה.
(שבת פ: וכעי"ז מגילה יג.)
עשירים מקמצין. תניא [ר'] יהודה אומר.
כבוש. ושל שמרים. מתני' שלשה זיתים.
שלא הביא שליש.
שיטה מקובצת
(מו"ק ט:) למה
ובהן שלשה שלשה שמנים. הזית הראשון.
סכין אותו.
א] תיבות והתניא ואם הביא
מגרגרו בראש הזית. לתוך הסל.
(שבת פ:)
כשר נמחק: ב] תיבות נמי
רבי יהודה אומר סביבות.
הכי נמחק: ג] שלשה זיתים
זה.
ומעדן.
כו'. פ"ה דנלקטים בג' זמנים
(מו"ק ט:)
טוען בקורה. ר"י אומר באבנים. חזר וטחן.
(מגילה יג.)
ותימה דא"כ למה ממעט
הראשון למנורה. והשני כשר למנחות. הזית השני.
(פסחים מג.) הקדישו.
מלקיטתן כאחת תאנה ולא
מגרגרו בראש הגג. הראשון.
מהו שילקה
ממעט ג"כ זית לכך נראה
הזית השלישי. מ) עוטנו.
עליו משום בעל מום.
דלעולם נלקטים כאחת מיהו
עד שילקה. ומנגבו בראש הגג.
יש כאן ג' מיני זיתים
גמ' מגרגרו תנן. או מגלגלו תנן. ת"ש שמן
הראשונים שהם בראש
(לעיל פה:)
האילן שהחמה זורחת עליהן
זית מזיתו.
תמיד מתבשלים יותר
ומכאן אמרו הזית הראשון מגלגלו כו' וכונסו לבית הבד. פרק.
והשניים שלמטה אין
זית שלישי. כמין תמרה. מימיו.
מתבשלים כל כך והשלישיים
לא היה טוחנו בריחים. כותש. ר' יהודה היא.
שלמטה אין מתבשלים כל
תוך הסל. האי. מתני' שוין. מנחות שהן לאכילה.
כך: ד] תיבת הן נמחק: ה] זה
היה ראשון כו' באבנים זה
היה שני כו' וטען זה היה שלישי: ו] למנחות הזית השני: ז] זה היה ראשון טוען בקורה ר' יהודה אומר באבנים זה היה שני חזר כו' זה היה שלישי כו': ח] והשאר למנחות הזית השלישי: ט] זה היה ראשון כו' באבנים זה היה שני חזר
כו' זה היה שלישי: י] אמרו הזית: יא] שני ופרק וחזר וטען: יב] זית שני זית שלישי: יג] תיבות הא גופא קשיא נמחק: יד] תיבת כל נמחק: טו] הביא כשר הס"ד ומה"ד סטכתא אפרסמון שקורין: טז] בראש הזית: יז] חוזר ולוקח מה שכתש
דהיינו הגרגרים: יח] שמן השני: יט] ביותר והיו: כ] הבד כלומר שמניחן: כא] הגג שכשהיו: כב] ונשרו: כג] עד שיתבשלו הס"ד והשאר נמחק: כד] אתי שני: כה] כשר והשתא ניחא דפריך ארבא דאמר פסול: כו] אלא נראה לי שזה: