י:
כל
המנחות
פרק ראשון מנחות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
והרי
פליג בברייתא. וה"ה ו] למתניתין. ואי קשיא ליתיב מקמיצה דלא כתיב
זריקה כו' ותנן זרק בשמאל פסול ולא פליג רבי שמעון אמר
א) ב)
א
❖
ג) ד)
אביי פליג בברייתא. תימה דאין זה טו] בא במשנה בשום מקום
אלא כהונה ותנן קמץ בשמאל פסול ולא פליג רבי שמעון
ה)
ועוד הקשה ה"ר יעקב מאורלינ"ש אמאי טז] פליג רבי שמעון נהי דלא תריץ היינו טעמא דלא פליג במנחה כדאמרינן לקמן דנפקא ליה
ו) ז)
ח) ט)
מוסף רש"י כתב בה אלא כהונה מ"מ אתיא מהיקשא דזאת התורה דאמר לקמן
דשמאל ז] פסול מקדש קדשים היא ז)(כמנחה) כחטאת וכאשם: מכהונה
י)
נפקא. דהא כתיב בה ח) וקמץ הכהן
בסוף התודה ובזבחים פרק
כ) ל)
זרק בשמאל פסול ורבי
מ)
שמעון מכשיר.
דם חטאת מה חטאת אינה
ואמררבאלעיל לרבנןדהיכאדכתיב
א] והרי זריקה דלא כתב ביה אלא כהונה ותנן
נ)
באה אלא מן החולין וביום ובידו
אצבע או כהונה אינו אלא ימין יד יד
זרק בשמאל פסול ולא פליג ר' שמעון אמר
ס)
❖
למה לי: לקידוש קומץ. דכי מקדש
הימנית אף כל כו' ופריך ידו הימנית
(א)
אביי פליג בברייתא דתניא קבל בשמאל
ב]
לקומץ בכלי יתנהו בימינו לתוך הכלי:
מדרבה בר בר חנה נפקא דכל מקום
ואלא הא דאמר
פסול ור"ש מכשיר זרק בשמאל פסול ורבי
ולרבי שמעון דלא בעי קידוש קומץ.
שנאמר אצבע וכהונה אינו אלא ימין
רבא. (דף י.)
תורה אור השלם
שמעון מכשיר ואלא הא דאמר רבא יד יד
בפ"ג דקתני שלא בכלי שרת
ומשני כדי נסבה אי נמי סבר לה
1. לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם
לקמיצה למה לי מכהונה נפקא חד לקומץ
פסולה ורבי שמעון מכשיר ח] ופליגי
כרבי שמעון דכהונה בעיא אצבע
נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי קֹדשׁ
ג] וחד לקידוש קומץ לרבי שמעון דלא בעי
תרי אמוראי לקמן בגמ' ר' ינאי ור'
משמע בהדיא דר' שמעון יליף שאר
קָדָשִׁים
הִוא כַּחַטָּאת
ט] ❖
ויקרא ו י
וְכָאָשָׁם:
נחמן בר יצחק חד אמר טעמא דרבי
קרבנות מחטאת והשיב לו ר"ת
קידוש קומץ ולמאן דאמר נמי דבעי קידוש
שמעון דלא בעי מתן כלי דכיון
דגרסינן הכא והרי מליקה כו' ותנן
קומץ ד] לר' שמעון ובשמאל אכשורי מכשר
הגהות הב"ח
דקמץ מכלי שרת מעלהו ומקטירו אפי'
מלק בשמאל פסולה ומשנה היא
יד יד דרבא למה לי אי לקמיצה גופה אליבא
למה לי.
(א) רש"י
במקידה של חרס וחד אמר הכל מודים
בזבחים בפרק חטאת העוף
לקידוש קומץ.
❖
דר' שמעון מדר' יהודה בריה דר' חייא
היכא דמקדש
הכי תנן לה התם כל הפסולים שמלקו
בקומץ שטעון קידוש והא דמכשר ר'
נפקא דאמר ה] ר' יהודה בריה דר' חייא
מליקתן פסולה ואינה מטמאה בגדים
שמעון שלא בכלי שרת י] בהקטרת
ולמאן דאמר נמי דבעי
מאי טעמא דר"ש דאמר קרא קדש קדשים
קידוש קומץ.
1
המנחה ט) קאמר והיינו דקפריך ולרבי
אבית הבליעה מלק בשמאל או בלילה
שיטה מקובצת (המשך)
היא כחטאת וכאשם בא לעובדה ביד
שמעון דלא בעי קידוש קומץ כדמפרש
כו' והש"ס הביאה בקוצר שכן דרך
לישב הסוגיא אליבא דכ"ע
אפי' למ"ד חוזר ומלמד בהיקש
עובדה בימין כחטאת בא לעובדה בכלי
רבי ינאי ולרב נחמן יא] דאמר נמי
הש"ס לקצר כמה משניות והסופרים
מיהו קשה לפי' ר"ת דגריס
ר' שמעון בעי קידוש קומץ בשמאל
טעו כאן וכתבו במקום מליקה זריקה
עובדה בשמאל כאשם לא נצרכא אלא לקומץ
והרי מליקה אבל זריקה לכ"ע
פסולה בשמאל הא ליהודה
שמעינן ליה דמכשיר ר' שמעון לקידוש
ועוד אמר ר"ת דאפי' גרסינן זריקה
דמנחת חוטא סלקא דעתך אמינא הואיל
בשמאל אכשורי מכשר.
בריה דר' חייא זריקה בשמאל
קומץ כדאמרינן לקמן בא לעובדה
מצינן למימר דהאי תנא סבר כרבי
ואמר רבי שמעון
שלא יהא קרבנו מהודר
כשר' (רק) [דהא] קאמר עובדה
בכלי עובדה בשמאל כאשם: יד יד
שמעון אבל ר' שמעון לא סבר לה
בשמאל כאשם וגם לפי' הר"ר
כי קמיץ לה נמי בשמאל תתכשר קמשמע
מאי טעמא
אלחנן קשה דסוגיא זו אתיא
דרבא למה לי אי לקמיצה גופה.
כוותיה דלא יליף ימין בזריקה בשאר
דר' שמעון.
כמ"ד דבר הלמד בגז"ש אינו
לן: א קמץ ועלה בידו צרור או גרגר מלח
דתיהוי בימין דלרבי שמעון לא נפקא
קרבנות מחטאת וקשה לפר"ת דאפילו
חוזר ומלמד בהיקש הא למ"ד
או
חוזר ומלמד זריקה בשמאל
ליה מכהונה כדאמרינן לעיל לרבי
גרסי' יז] כ) דמלק על כרחין אמת הוא
פסולה והא יהודה בריה דר'
מאי טעמא דרבי שמעון. דאמר שלא
דמכשר ר' שמעון זריקה בשמאל כדמוכח בסמוך ומייתי לה בפרק
שמעון כהונה בעיא אצבע:
חייא אית ליה חוזר ומלמד
אפ"ה קאמר דזריקה בשמאל
בכלי שרת יב] עובדה כשרה בפ"ג : יג] קדשי קדשים וגו'.
קמא דזבחים ופרק שני מאי טעמא דרבי שמעון בא
כשרה וצ"ל דיהודה בריה דר'
במנחה כתיב: בא לעובדה ביד. שלא קידש קומץ בכלי אלא קמץ
לעובדה בכלי עובדה בשמאל כאשם והיינו בזריקת אשם שהוא בשמאל
חייא לא ס"ל כר"ע דדריש מה
חטאת אינה באה אלא מן
והוליך והקטיר בידו עובדה בימין יד] י) כחטאת [דחטאת] לבד
דבקבלה לא מיירי דאפי' חטאת נמי לא בעי ימין בקבלה לרבי שמעון
(זבחים כד:
החולין ובידו הימנית אלא ס"ל
כדמוכח בפ"ב דזבחים דאמר ר' שמעון וכי נאמר יד בקבלה
בימין היא דכתיב בה אצבע וכהונה ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו
כה.) כחטאת וכאשם.
כר"א דדריש מה חטאת מקדש
: לעובדה בכלי. שקידש קומץ בכלי עובדה לקידוש
כו' וצריך לתרץ דהאי תנא סבר לה כר' שמעון אבל ר' שמעון לא סבר לה
בבלוע בפרק דם חטאת אבל
(זבחים
ימין לא ילפינן מיניה הלכך לא
כוותיה ואם תאמר לפר"ת יח] אי נמי גריס מלק מליקה נפקא לן בפ"ק
קומץ בשמאל כאשם מצורע דכתיב ביה שמאל. אלמא מדאקשי
יא.) בא לעובדה ביד.
יליף יהודה בריה דרבי חייא
יט]
דחולין מדכתיב ואת השני יעשה עולה כמשפט דדרשינן
לחטאת מהכא נפקא דכל עבודות מנחה הנעשות ביד ימין
ימין בשאר קדשים מחטאת.
מהר"פ: ה] דאמר יהודה:
בעינן ויד יד למה לי: לקומץ דמנחת חוטא. איצטריך יד יד:
כמשפט חטאת בהמה מה חטאת בהמה אינה באה אלא מן החולין וביום
ו] וה"ה במתניתין ואי קשיא
(להלן כו.)
או לותיב מקמיצה: ז] דשמאל פסל
ובידו הימנית והתם נמי פריך ימנית מדרבה בר בר חנה נפקא ומשני כ]
(זבחים יא.) עובדה
בימין.
בה מקדש קדשים היא ותיבת
ל) דכהונה בעי אצבע ומהיקשא נמי דזאת התורה נפקי עופות למאן
דאית ליה היקשא כמו שפירשתי בריש פירקין ויש לומר דמליקה שהיא
כמנחה נמחק: ח] מכשיר וע"כ
כנגד שחיטה לא נפקא ובהזאה מיירי דבעיא ימין אי נמי ההוא תנא סבר לה כההוא תנא דפליג בפ"ב דזבחים על ר' שמעון ופוסל
(שם) בא לעובדה
אקידוש קאי דאילו אקמיצה לא
בכלי.
פליג ר"ש דבעינא ימין כדאיתא
קבלה בשמאל משום דקסבר מקרא נדרש לפניו ולאחריו ומוקי אצבע דכתיב גבי חטאת גם על קבלה ולדידהו ילפינן שפיר מליקה בימין
לקמן שאלו את רבי זו מנין כו'
מחטאת דקבלה לא מ) שייך למילתא דליתא בעוף וילפינן מליקה אבל ר' שמעון דקאמר קבל בשמאל כשר ולית ליה ימין בחטאת בהמה אלא
[ופליגי תרי אמוראי בגמרא]
בהזאה לחודה בעולת העוף נמי לא הוה בעי ימין במליקה אלא בהזאה דוקא ואם תאמר כיון דר"ש פליג במליקה א"כ מתניתין דזבחים פרק
ותיבת לקמן נמחק: ט] כלי כיון
דקמצו מכלי: י] שרת בהעלאה
חטאת העוף דמלק בשמאל כו' לא אתיא כרבי שמעון הא ע"כ כר"ש אתיא מדקתני סיפא או בלילה אינו מטמא בגדים אבית הבליעה
ע"ג המזבח וקאמר: יא] ולרב
ומפרש טעמא משום דכל שפסולו בקודש אינו מטמא בגדים כו' ומפרש בגמ' דכיון דהך שחיטה מתרת את האיסור פירוש שאם עלה לא ירד
נחמן נמי דאמר כו' קדוש קומץ
שמעינן ליה דמכשיר בשמאל
והיינו כר' שמעון דלר' יהודה נשחטה בלילה תרד דממעט לה מזאת היא העולה בפ"ב דזבחים ויש לומר דההוא תנא סבר לה כר'
דהא קידוש קומץ במנחה
שמעון בחדא כא] ופליג עליה בחדא אי נמי אפילו ר' יהודה היה מודה בעופות דלא ירדו משום לילה כיון דהוה פסולו בקודש דלא כתיבי מיעוטי
כקבלה בדם ותנא קבל בשמאל
פסול ור"ש מכשיר גירסת רש"י
אלא בבהמה ואם תאמר דבריש המזבח מקדש מפקי ר' עקיבא ור' יוסי הגלילי מעולה וכבשים דמזבח מקדש את הראוי לו ומאן
של מהר"פ וכת"י: יב] תיבת
דדריש מכבשים פוסל הרבה בעוף יותר מבהמה וי"ל דר' יהודה סבר כמאן דדריש מעולה ולא כבשים או משאר דרשות דהתם ורבינו שמואל מיישב
עובדה נמחק: יג] קדש קדשים
ואות י' נמחק: יד] כחטאת דביד
גירסת הספרים ומפרש והרי זריקה דלא כתיבא בה אלא כהונה ותנן זרק בשמאל פסול כב] ומכיון דתנא כל הזבחים שקיבל בשמאל פסול כל
ימין תיבות דחטאת לבד בימין
שכן זריקה שהיא עיקר כפרה ולא פליג רבי שמעון אלא אקבלה ואי הוה פליג אזריקה הוה ליה לאשמועינן כח דהיתירא דמכשר ר' שמעון
נמחק נ"א עובדה בימין
(שם
ומקטירה כמתנות דם דחטאת
בזריקה כג] וכל שכן בקבלה וא"ת וכיון דילפינן אצבע דחטאת מג"ש כד] מאצבע מצורע דהוי בימין היכי ילפינן ימין בשאר קרבנות מחטאת
זבחים יא.) הואיל ואמר
שהוא בידו ממש ובעיא ימין
בהיקישא דזאת התורה הא פלוגתא דאמוראי היא בריש איזהו מקומן אי דבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בהיקישא או לא ונרא' מתוך
ר"ש. (ו.)
דכתיב ביה ונתן ב) אצבעו
כך דכל שכן דניחא הכי טפי דהכי פריך והרי זריקה דלא כתיבא ביה אצבע ולא פליג ר' שמעון ואע"ג דדרשינן ימין מהיקישא דחטאת
וכהונה ולקח הכהן מדם
החטאת באצבעו ונתן ומודה
הניחא למ"ד דבר הלמד מג"ש חוזר ומלמד בהיקישא אלא למ"ד אין חוזר ומלמד בהיקישא אמאי לא פליג ר' שמעון והשתא הא דמשני בחולין
ר"ש דבימין הוא דאמר ר'
סבר לה כר' שמעון דכהונה בעיא אצבע היינו כמ"ד חוזר ומלמד בהיקישא ואידך שנויא דמשני בפרק התודה כדי נסבה
שמעון כל מקום שנאמר אצבע
קא
אינו אלא ימין וכי אמר ר'
הוי כמ"ד אין חוזר ומלמד בהיקישא ומיהו בפרק קמא דחולין ליתא שינויא דכדי נסבה אבל בסוף דם חטאת משני תרווייהו
משמע לן.
שמעון זרק בשמאל כשר בשאר
ומיהו אפשר דהכא מודו כולי עלמא דחוזר ומלמד בהיקישא כיון דמצורע חול דהוא מלמד ראשון ולתירוץ זה אנו צריכין בסמוך דדריש בא
(כם כה.) שלא יהא קרבנו
קרבנות קאמר דזריקתן בכלי
לעובדה ביד עובדה בימין כחטאת נ) דהיינו כה] חטאת והיקישא גופיה מג"ש ילפינן לה: פליג בברייתא. הקשה בקונטרס כו] ליתי
מהודר.
אבל חטאת דמתנתה באצבע
❖
(לעיל ו.)
מודה וה"נ אמרינן בברייתא
מקמיצה דלא כתיב בה אלא כהונה ותנן קמץ בשמאל פסל ולא פליג רבי שמעון ותירץ דהיינו טעמא דלא פליג ר' שמעון דנפיק ליה דשמאל
בפ"ב דזבחים באצבעו ונתן
מלמד שלא תהא מתנתו אלא
פסול מקדשי קדשים היא כחטאת וכאשם וקשה דאי ידע לברייתא דבסמוך מאי קשיא ליה מזריקה הא בהדיא פליג דמכשר זריקה בשמאל
בימין: בא לעובדה להקטירה
שיטה מקובצת
ולמאן
כדקתני לעובדה בכלי עובדה בשמאל כאשם דהיינו כזריקת אשם ונראה דהוה משני מיד יד נפקא:
דאמר נמי בעי קידוש
בכלי דבכלי עצמו נותנה ע"ג
כז]
קומץ. היינו רב נחמן בר' יצחק ואיתותב לקמן בהקומץ רבה ומכל מקום ניחא לפרושי מילתיה דר' שמעון ככולי עלמא:
א] והרי זריקה דלא כתיב בה.
האישים עובדה בשמאל
(זבחים דף כד) כל הסוגיא:
כזריקת אשם שהוא בכלי ולא
בשמאל אכשורי מכשר. פירש בקונטרס כדאמרינן לקמן בא לעובדה בכלי עובדה בשמאל כאשם וקשה דהתם מיירי במעלה הקומץ
ב] דתניא זרק בשמאל והשאר
באצבע דמכשיר רבי שמעון
בכלי להקטיר אבל כשנותן הקומץ בכלי שרת לקדשו לעולם אימא לך דבעי נתינה בימין כמו שהקמיצה בימין ובזבחים
נמחק: ג] וחד לקידוש קומץ
[זריקה] בשמאל משום דלא
ולר"ש כו' פרש"י בפ"ג דקתני
כתיב אצבע כדאמרי' לעיל זרק
פירש בקונטרס דמכשר בשמאל משום דלא עדיף מקבלה דמכשר רבי שמעון בשמאל וגם זה קשה דלעולם אימא לך דעדיף
כו'. עד א) קבל בשמאל פסול
בשמאל פסול ור"ש מכשיר
משום דכתיב בה קרא יד יד דרבא ושמא לא מסתבר ליה למדרש דעדיף מקבלה ואם תאמר מאן דבעי קידוש קומץ היינו רב נחמן
ור"ש מכשיר. וא"ת מאי קאמר
והקטרת קומץ במנחה כנגד
בשמאל מכשיר ר"ש אין לומר
זריקת דם במזבח ואשם לאו
לקמן בהקומץ רבה ס) פליג איהודה בריה דרבי חייא ויש לומר דהוה מפרש בא לעובדה ביד בקמיצה גופה כדמשמע הכא או
אחר שקמצו בימינו נתנו
דוקא אלא לישנא דקרא נקיט
בהעלאה ביד להקטיר לאחר שנתקדש בכלי: לקומץ דמנחת חוטא. אף על גב דוימלא כפו ממנה לא כתיב במנחת חוטא ומיניה כח]
בשמאל ומניחו בכלי שרת
והשתא נפקא לן קמיצה בימין
ילפינן לעיל יד יד לקמיצה: קמץ ועלה בידו צרור. ואם תאמר מאי איריא עלה אפי' נשאר בשיריים נמי דהויא לה מנחה שחסרה
דבהא לא מכשיר ר"ש כדאיתא
ומהכא נפקא דכל עבודות
בפ' הקומץ רבה קבל בימינו
מנחה הנעשות ביד ימין בעי
קודם קמיצה ופסולה כדאמרן לעיל ויש לומר שאין רגילות לצמצם העשרון שלא יהא בו מעט יותר ואם תאמר ולרבי יהודה
ונתן לשמאלו יחזיר לימינו
ויד יד למה לי ע"כ: טו] דאין
בן בתירא נימא דיחזור ויקמוץ ושמא סתם לן תנא דלא כוותיה
אי נמי יש לחלק בין קמיצה פסולה לקמיצה הנעשית מפסולין:
דברי ר"א ור"ש וחכ"א כיון
זה משנה בשום מקום:
שנתנו לשמאל פוסלתו ומפרש
טז] מאורלייניש [מאי פריך]
וזו אמאי לא פליג (מאי פריך)
מ"ט משום דבעי לאקדושי
בכלי וכיון שנתן לשמאל נעשה כדם שנשפך מן הצואר לרצפה ואספו שהוא פסול מכלל דר"א ור"ש לא בעו קדוש אלמא מאן דבעי
דלמא הא דלא פליג ר"ש בזריקה לאו משום דכתיב כהונה אלא מהיקשא דזאת התורה כו'. מהר"פ: יז] דאפי' גרסי' והרי מליקה: יח] תיבות
קידוש כלי מיד שנתנו לשמאל פסלו ואם כן היכי קאמר הכא דבשמאל מכשיר אפילו מאן דבעי קידוש לכך נראה דלא מיירי הכא אלא
אי נמי גריס מלק נמחק: יט] דחולין דבימין אפילו לר"ש מדכתיב: כ] ומשני כר"ש דכהונה בעי כו' כמו שפירשתי בריש פירקין וי"ל הא
באחיזת הכלי ולא בנתינת הקומץ. מהר"פ: ד] קומץ בשמאל אכשורי מכשר יד יד כו' לקמיצה גופה מדיהודה בריה דר' חייא נפקא
דבעינא ימין בעוף היינו להזאה ומיצוי דהם במקום זריקה דבהמה אבל מליקה דהוי במקום שחיטה ושחיטה לא בעי ימין מליקה נמי לא
[והשאר נמחק]. לפירוש הר"ר אלחנן דתירץ קושית הר"ר יעקב דאורלייניש דהך סוגיא דהכא סבירא לה דדבר הלמד בגז"ש אינו חוזר
בעי ימין. מהר"פ: כא] כר"ש בחדא דיליף שלא כהכשירו מכהכשירו ופליג עליה בחדא דמלק בשמאל: כב] פסול כיון: כג] וכ"ש בקבלה
ומלמד בהיקש דפליגי בה מר זוטרא ורב פפא בפ' איזהו מקומן וגרסי' שפיר והרי זריקה ואין לומר דהיינו מהיקשא דזאת התורה שהרי
א"נ לישמעינן פלוגתייהו בתרוייהו וריב"א פי' דהיינו הא דתנן בזבחים קבל בימינו ונתן לשמאלו יחזיר לימינו ולא פליג ר"ש וע"כ משום
ימין בחטאת מגז"ש דאצבע אצבע אתיא ותו לא ילפינן שאר קדשים מחטאת מהיקשא דזאת התורה א"כ תימה מאי קאמר מדיהודה כו'
דזריקה בעי ימין קאמר יחזיר לימינו דאל"כ אמאי יחזיר לימינו. מהר"פ: כד] מגז"ש דאצבע: כה] דהיינו היקשא וחטאת גופיה:
הא הוא סבר דדבר הלמד בגז"ש חוזר ומלמד בהיקש דהא עובדה בימין כחטאת היקש הוא וחטאת בימין גז"ש דאצבע אצבע וי"ל דרוצה
כו] בקונטרס לותיב: כז] ניחא ליה לפרושי: כח] ומיניה הוא דילפינן:
א) ב)